צו מניעה זמני האוסר להציק אישית

להלן החלטה בנושא צו מניעה זמני האוסר להציק אישית: החלטה 1. ביום 4.3.07 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתיק שבכותרת, צו הממנה את המבקש ככונס נכסים קבוע על שטח מקרקעין ומבנה הבנוי עליו, הידוע כחלקה 8 בגוש 30128, בירושלים (להלן: "הנכס"). 2. א. הנכס, הנמצא בבעלות המשיבה 2, הוא חלק ממכלול נכסים בהסדר נושים שבין המשיב 3 ונושים נוספים לבין המשיבה 2, אשר מצויה, החל מיום 30.5.93, בכינוס נכסים בהתאם להחלטה בתיק הפש"ר שבכותרת. ב. במסגרת הסדר הנושים נקבע, כי המשיבה 5 תשכור את הנכס ותשלם דמי שכירות אשר ישמשו כתשלומים לבנק ולנושים אחרים לצורך החזרת החוב. משלא עמדה המשיבה 5 בהתחייבויותיה ביטל המשיב 3 את הסדר הנושים לגביו, בכל הנוגע לנכס, והגיש בקשה לבית המשפט המחוזי למינוי כונס נכסים עליו. מכאן מינויו של המבקש ככונס נכסים קבוע על הנכס באותה החלטה מיום 4.3.07. 3. ביום 30.5.07 הגיש המבקש, במסגרת תפקידו ככונס נכסים, בקשה לבית המשפט לאשור הסכם למכירת הנכס (בש"א 11479/07). 4. בבקשה שבפני עותר המבקש למתן צו המורה למשיבה 1 (להלן: "המשיבה") לחדול מלהציק לו באופן אישי ולהימנע מביצוע כל פעולות שיש בהן משום שינוי המצב הקיים בנכס, לרבות כניסה אליו וביצוע כל פעולות אלימות שמטרתן לפרוץ לנכס ולתפוס בו חזקה בניגוד לכל דין. 5. ביום 20.8.07 ניתן על ידי במעמד צד אחד, צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להציק אישית למבקש והמורה לה להימנע מביצוע כל פעולות שיש בהן משום שינוי המצב הקיים בנכס, לרבות כניסה אליו ותפיסת חזקה בו. 6. משהוגשה תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המבקש לה. נקבעה הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים. 7. בתגובתה לבקשה ובטיעוניה בפני בישיבת יום 22.10.07, עתרה המשיבה לביטול צו המניעה הזמני בטענה, כי לה זכויות דיירות מוגנת בחלק מהנכס (בית כנסת, מקווה ומשרד) מכוח הסכם שנחתם בינה לבין המשיבה 2 ביום 17.12.89. לדבריה, זכויות אלה הוכרו על ידי המשיבה 5, אשר שכרה את הנכס על פי הסדר הנושים, בהסכם שנחתם ביום 12.6.98 בינה לבין המשיבה 2 והמשיבה 5. מכוח זכויות מוגנות אלה עושה המשיבה שימוש בנכס כך שצו המניעה שניתן, בניגוד לטענת המבקש, משנה מצב הקיים מזה שנים. עוד מוסיפה המשיבה, כי בביהמ"ש השלום בירושלים תלויה ועומדת תובענה שהוגשה על ידה בה נתבקש בית המשפט להכיר ולהצהיר בזכויותיה אלה בנכס (ת.א. 5118/07). 8. בבקשה, כמו גם בתשובה לתגובת המשיבה, כפר המבקש בזכויות להן טוענת המשיבה וטען כי המבנים בנכס, שהמשיבה טוענת לזכויות דיירות מוגנת בהם, נטושים ומוזנחים, ונראה כאילו רגל אדם לא דרכה בהם מזה תקופה ארוכה. מכל מקום, כך לטענתו, מאז מינויו ככונס נכסים נותרו המבנים בנכס ריקים מכל אדם מבלי שנעשה בהם שימוש על ידי המשיבה. רק לאחרונה הגיעו לכונס דיווחים מחב' השמירה שהפקיד לשמירת הנכס, על נסיונות "השתלטות", מצד גורמים הקשורים למשיבה על המבנים, הכל כמתואר בבקשה ובתצהיר התומך בה ובתשובה לתגובת המשיבה לבקשה. מכאן בקשתו למתן הצו שאחרת תקבע המשיבה עובדות בשטח שיש בהן כדי להכביד ואף לסכל את אישורו של הסכם המכר, שבקשה בעניינו תלויה ועומדת במסגרת תיק הפש"ר. 9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענה שהונחו בפני, לרבות בבקשות השונות שהוגשו בין הצדדים בהליכים אחרים, על נספחיהן, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים בישיבת יום 22.10.07 נחה דעתי, כי יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו. 10. אפתח אומר, כי אין בהחלטתי זו כדי להשליך כהוא זה על הזכויות לדיירות מוגנת להן טוענת המשיבה. עניין זה ידון ויוכרע בביהמ"ש השלום בירושלים במסגרת התובענה לסעד הצהרתי שהגישה המשיבה בת.א. 5118/07 ואין בהותרת צו המניעה הזמני על כנו כדי לגרוע כמלוא הנימה מטענות המשיבה לזכויותיה אלה. הבהרה זו הינה בהמשך להחלטת ביהמ"ש השלום בירושלים, החלטה מיום 21.5.07, שניתנה במסגרת התובענה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות המשיבה לדיירות מוגנת (ת.א. 5118/07) ממנה עולה, כי המבקש יידע את המתמודדים על רכישת הנכס, טרם הגשת הבקשה לאשור הסכם המכר, על טענות המשיבה לזכויות דיירות מוגנת במבנים שבנכס ועל היות תביעה תלויה ועומדת בענין זה בביהמ"ש השלום בירושלים (היא התביעה בת.א. 5118/07). גם ביהמ"ש של פשיטת רגל, במסגרת הדיון בבקשה לאשור הסכם המכר, הבהיר באופן חד משמעי, כי אין בקיום הדיון בסוגיית המכר כדי להשליך על טענות המשיבה בדבר זכויותיה לדיירות מוגנת עניין שידון ויוכרע בתובענה שהגישה לבית המשפט בירושלים. על רקע זה ניתן להבין את ס' 2 להחלטה, בה נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד, לפיו עומדות בפני המשיבה דרכים חוקיות אחרות להבטחת זכויותיה - הזכויות הנטענות לדיירות מוגנת. 11. בנסיבות אלה, בהן נשמרות למשיבה טענותיה בדבר זכויות לדיירות מוגנת במבנים, טענות להן מודע גם הקונה שממתין לאישור הסכם המכר, הוא המשיב מס' 6, זכויותיה אלה לא יכולות להיפגע כהוא זה ממתן הצו. מנגד, יהא במתן היתר למשיבה לתפוס חזקה במבנים ולעשות בהם שימוש כדי להכביד על מימוש הנכס המשמש בטוחה עיקרית לתשלום החוב למשיב 3, מימוש לו ממתינים שנים רבות - מאז שנת 1993. ודוק! נחה דעתי, כי במבנים לא נעשה שימוש מזה תקופה ארוכה, שימוש התואם את התכלית שלשמה הוקמו המבנים. המבנים הם בית כנסת, מקווה טהרה ומשרד. המשרד נעול. בכך הודתה המשיבה בישיבת יום 22.10.07 (עמ' 5 לפרוט' ש' 8). אשר למקווה, יתכן שדלתו פתוחה (עמ' 5 לפרוט' ש' 7) אבל שמוש בו כמקווה טהרה לא נעשה במשך חודשים. טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. התמונות שצורפו לבקשה מעידות כאלף עדים על כך ואין בדברי ב"כ המשיבה בישיבת יום 22.10.07 בענין זה כדי לסתור את שהעינים רואות. כך גם לגבי בית הכנסת. התמונות מצביעות בעליל, כי לא נעשה שימוש יומיומי של באי בית כנסת במבנה. הראיה הטובה ביותר תמונה שצורפה לתגובת המבקש לבקשת המשיבה בבש"א 19082/07 בה עתרה המשיבה לצמצום צו המניעה שניתן על ידי. התמונה שצולמה ביום 14.7.07 (ר' תצהיר המתמחה במשרד המבקש שצורף לתגובה) מצביעה על כך שבארון הקודש אין ספרי תורה! היש צורך בראיה נוספת? ב"כ המשיבה מפנה לחקירתו של מר דוד נחשון, יו"ר המשיבה, בבימ"ש השלום בירושלים בבקשה שהוגשה על ידי המשיבה במסגרת התובענה לסעד הצהרתי בדבר זכויותיה (ת.א. 5118/07) (גנספח ו' לתגובת המשיבה לבקשה) ומבקש ללמוד ממנה על השימוש שנעשה במבנים. תשובותיו של יו"ר המשיבה דווקא תומכות, לטעמי, בגירסת המבקש לעניין זה. בעמ' 4 לפרוט' ש' 25-20 מאשר יו"ר המשיבה את הנטען בשאלת המבקש, כי כל החלקים במבנה מלוכלכים ומסריחים וכי החשמל מנותק באומרו "זה נכון לאחרונה. אני עצמי ביקרתי ושאלתי למה הם לא מנקים והם אמרו שהם לא מסוגלים כרגע... וכל הזמן שביקשתי הם לא ניקו ולא סידרו. יש שמה חשמל". זאת ועוד, מתשובות יו"ר העמותה נלמד שבקוריו במבנים אינם תכופים (היה שם "לפני שבועיים" בתשובה ל "מתי היית בנכס לאחרונה" עמ' 4 לפרוט' ש' 27-26) ובודאי שאין בבקוריו אלה כדי ללמד שבית הכנסת משמש את תכלית קיומו - - תפילה יומיומית של מתפללים בו. תשובותיו של היו"ר שהמקווה קר ונקי עומדות בסתירה ברורה לתמונות שהוצגו בפני (עמ' 5 לפרוט' ש'' 8-6) ותשובותיו לשאלות ביהמ"ש מכוונים על רצונו להחזיר המצב לקדמותו ולא לשמור ולשמר מצב קיים (ראה עמ' 6 לפרוט' הרלבנטי ש' 20-14): "בעלי ההשכרה, קפריז, לא השתמשו במקום תקופה די ארוכה, אני מניח כמעט שנתיים והם לא תחזקו ואנחנו מצידנו פעלנו כמה שאנחנו יכולים... והדבר הכי נורמלי זה להחזיר את המצב לקדמותו" (ההדגשה שלי ש. שוחט). אם לא די בכך, ב"כ המשיבה לא ביקש לחקור את המצהיר מטעם המבקש אשר פירט בתצהירו את ההזנחה הקשה של המבנים, בניגוד למבקש שביקש לחקור את המצהירים מטעם המשיבה. ב"כ המשיבה הצהיר בעמ' 4 לפרו' ישיבת יום 22.10.07, שהתקיימה בפני, כי הוא לא מבקש לחקור אלא אם תהיה חקירה של המצהירים מטעם המשיבה. בנסיבות אלה נותרה חקירת המצהיר מטעם המבקש על כנה ולא נסתרה. 12. משכך, אין לי אלא לקבוע כי התמונות, התשובות של יו"ר העמותה בדיון בביהמ"ש השלום בירושלים והצהרת בא כוח המשיבה, כי אין הוא מבקש לחקור את המצהיר מטעם המבקש תומכים בגירסת המבקש לפיה לא נעשה שימוש במבנים כך שאין בצו המניעה הזמני שניתן משום שינוי מצב קיים ופגיעה בשימוש שנעשה על ידי המשיבה והצו שניתן בדין ניתן ויש להותירו על כנו. 11. סוף דבר א. צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 20.8.07 ישאר על כנו. ב. אשר להוצאות - בתום ישיבת יום 22.10.07 הצעתי למשיבה לחזור בה מהתנגדותה לצו. לאחר התייעצות, השיבו נציגי המשיבה, כי אין הם יכולים לקבל את ההצעה מבחינה הלכתית ומצפונית, לסגור בית-כנסת ומקווה. אזכיר - לא מדובר בסגירה של בית כנסת ומקווה. בית הכנסת אינו פעיל והמקווה נטוש ומוזנח. הצו מבקש למנוע שינוי מצב קיים זה ואין בו כדי להורות על סגירת בית הכנסת והמקווה. המשיבה תישא בהוצאות המבקש כדי 5,000 ₪ + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. צו מניעה זמניצוויםצו מניעה