המבקש עתר בהמרצת פתיחה ליתן צו המחייב חברה להקצות לו 7% ממניות ההון, לאסור על החברה להנפיק מניות אשר ידללו את זכויות המבקשים.. להלן החלטה בנושא צו הקצאת מניות: החלטה רקע ביום 19.11.98 נכרת הסכם בין מייסנר ברן בע"מ שמניותיה הוחזקו בבעלות משותפת של משיבה 3, חברה הרשומה בגרמניה (להלן: "זנדר") וברן תעשיות (1999) בע"מ (להלן: "החברה המשותפת") ובין אלי ישעיהו באמצעות מבקשת 1 (להלן: "המבקש"), לפיו סיפק המבקש שירותי ניהול לחברה המשותפת תמורת תשלום חודשי קבוע, החזר הוצאות, מענק שנתי השווה ל - 7.5% מרווחי החברה המשותפת והקצאת 7% מתוך 200 מניות מסוג ב' המזכות את המחזיק בהם זכות לקבלת דיבידנדים, מניות הטבה והשתתפות בחלוקת רכוש החברה בעת פירוקה (להלן: "הסכם הניהול"). בסמוך לשנת 2004 הוגבלה פעילותה של החברה המשותפת להשלמת פרוייקטים קיימים כדי לאפשר לזנדר ולחברות הקשורות בה לעסוק בהקמת מפעלים לייצור מוליכים למחצה בתעשיית האלקטרוניקה והמחשוב בישראל באמצעות משיבה 2 (להלן: "זנדר ישראל") אשר הוקמה על ידי זנדר בסמוך לשנת 2000 ובניהולו של המבקש, מתוך הסכמה לפיה יזכה המבקש לאותם התנאים שבהסכם הניהול. בסמוך לשנת 2005 התגלע סכסוך בין הצדדים באשר לתמורה לה זכאי המבקש בעד ניהולה של זנדר ישראל, והמשא ומתן שהתנהל ביניהם במשך מספר חודשים לא הבשיל לכדי הסכמות. ביום 6.8.06 פוטר המבקש מניהול זנדר ישראל, וביום 17.8.06 הגיש תביעה נגד המשיבות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (עב 7820/06). ביום 25.2.07 החליטה כבוד השופטת אהובה עציון לקבל את בקשת המבקש למחוק מכתב התביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה את הסעד הנוגע להקצאת 7% מהון המניות של זנדר ישראל בשל חוסר סמכות עניינית. בהמרצת פתיחה 276/07 עותר המבקש ליתן צו המחייב את זנדר ישראל להקצות לו 7% ממניות ההון בזנדר ישראל, לאסור על זנדר ישראל להנפיק מניות אשר ידללו את זכויות המבקשים ו/או להעביר פעילות עסקית מזנדר ישראל וככל שהועברה פעילות כזו להורות על השבתה, ולהצהיר כי המבקש זכאי ל - 7% מתוך רווחיה המחולקים של זנדר ישראל ו /או כל גוף שבאמצעותו תפעלנה המשיבות בישראל. בבקשה שלפני עותר המבקש לסעד זמני כדלהלן: א. צו האוסר על זנדר ישראל להקצות מניות נוספות. ב. צו האוסר על זנדר ישראל להעביר ניהולם של פרוייקטים בהם החלה לעסוק לכל גוף אחר הקשור במשיבות לרבות משיבה 2. ג. צו המחייב את זנדר ישראל להותיר בשליטתה לכל הפחות 7% מרווחיה. דיון א. על פי בקשתו של המבקש אישר Jurgen Giessman, נשיאה ומנהלה של זנדר, ביום 22.3.05, שהמבקש ימשיך להיות מועסק בזנדר ישראל באותם תנאים שנקבעו בהסכם הניהול (נספח ו). לטענת המשיבות, בסמוך להעברת הפעילות מהחברה המשותפת לזנדר ישראל אישר Jurgen Giessman נשיאה ומנהלה של זנדר שאין בכוונת זנדר לפגוע במשכורתו של המבקש ובבונוס לו הוא זכאי כמנהל הפעילות של הקבוצה בישראל. אולם הוא לא הסכים להקצאת מניות של זנדר ישראל למבקש, מאחר ולא היה מקובל בקבוצת זנדר להקנות מניות בחברות שבבעלות מלאה של הקבוצה (סעיף 20). לא מצאתי במסמך שנחתם על ידי Jurgen Giessman ביום 20.3.05 החרגה של תנאי הסכם הניהול הנוגעים להקצאת המניות למבקש, וטענת המשיבות לפיה נוסח המסמך על ידי המבקש אינה מהווה הסבר משכנע לכך שהחרגת תנאי הקצאת המניות לא נכללה במסמך. ב. טענות המשיבות לעניין הפרת הסכם הניהול ו/או הסכמים אחרים שנכרתו בינן לבין המבקש תתברר בבית הדין לעבודה (סעיף 89 לתשובת המשיבות). מכל מקום, איני סבור שהדיון בבקשה שלפני מהווה מסגרת מתאימה לדיון בטענות אלה. לפיכך, נקודת המוצא היא שהוראות הסכם הניהול עומדות לכאורה בתוקפן. ג. נוכח האמור עד כאן, נראה שהמבקש עמד בנטל להראות זכות לכאורה המצדיקה מתן סעד זמני שיבטיח את ביצוע פסק הדין. ד. לטענת המשיבות, המחלוקת אודות הקצאת המניות התגלעה בין הצדדים כבר בסמוך לחודש מרץ 2005 ולמצער בדצמבר 2005. זאת ועוד. משיבה 2 הוקמה באוגוסט 2006 ולמרות זאת לא פנה המבקש לקבלת סעד זמני עד ליום 11.2.07. בכך יש כדי ללמד שאין דחיפות בסעד המבוקש ויש לדחות את הבקשה מטעמי שיהוי. משנמצא שמיד ובסמוך לפיטוריו הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ונוכח ההליכים שהתנהלו במסגרת התביעה האמורה, איני סבור שראוי לדחות את בקשת המבקש מטעמי שיהוי. ה. המשיבות הקימו את משיבה 2 (להלן: "החברה החדשה") באוגוסט 2006 (סעיף 116 לתשובת המשיבות). קרי, בסמוך לפרוץ הסכסוך שבינן לבין המבקש. לפיכך, אפילו אניח לטובת המשיבות שהחברה החדשה הוקמה בשל צורך עסקי הקשור במשרד הבטחון, אין בכך כדי לשלול אפשרות שפעילות עסקית שאמורה הייתה להתבצע באמצעות זנדר ישראל תזלוג לחברה החדשה. זאת ועוד. המשיבות לא כפרו בטענת המבקש לפיה בשנת 2006 העבירה זנדר ישראל לזנדר שתי הלוואות בסכום כולל של 11,000,000$ שטרם נפרעו במלואן (סעיף 32 לתשובת המשיבות). נוכח נסיבות אלה, נראה שיש להיעתר לבקשת הסעד הזמני שיבטיח את זכויותיו הנטענות של המבקש בזנדר ישראל. ו. זכותה של זנדר ישראל לנהל את עסקיה כפי שתמצא לנכון ובכלל זה להקצות מניות נוספות ו/או להעביר פעילות לתאגיד אחר כל עוד העברת הפעילות דרושה לקידום עסקיה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכות הנטענת של המבקש לקבל 7% מרווחיה הניתנים לחלוקה. לפיכך איני סבור שנכון יהיה להיעתר לסעד המבוקש בסעיפים א ו - ב לבקשה. ז. טענת המשיבות לפיה אין מקום להורות על הקפאת 7% מרווחי זנדר ישראל, משום שאפילו יוקצו למבקש 7% ממניות זנדר ישראל אין זנדר ישראל מחוייבת לחלק את רווחיה בין בעלי המניות, אינה מקובלת עליי. אם וככל שיימצא שהמבקש זכאי להקצאת מניות המקנות לו זכות השתתפות בחלוקת רווחי זנדר ישראל ו/או החברה החדשה, מוטלת על נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברות אלה חובת אמון כלפי המבקש לפיה חייבים הם חייבים לפעול בתום לב ובהגינות וככל שיימצא שאין מניעה עניינית לחלק את רווחי החברה בין הזכאים לכך יהיה על נושאי המשרה ובעלי השליטה בזנדר ישראל לעשות כן, ראה ע"א 817/79 אדוארד קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח (3), 253, בעמ' 277. סוף דבר אשר על כן החלטתי להורות כדלהלן: א. אני מחייב את משיבות 1 ו - 2 להותיר בשליטתן 7% מרווחיהן. ב. משיבות 1 ו - 2, תמצאנה למבקש תוך 30 יום, דו"חות כספיים מאומתים בתצהיר על ידי רו"ח, ודו"חות כאמור בכל רבעון החל מהרבעון השני לשנת 2007. תוקף הצווים מותנה בהפקדת ערבון בסך -.50,000 ₪. הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪ לפי התוצאות בתיק העיקרי.דיני חברותהקצאת מניותמניותצווים