האם עבירה על החוק מהווה עילה להרמת מסך ? נטל הוכחת התשתית העובדתית המתאימה, בדבר ניצול מסך ההתאגדות למטרות בלתי חוקיות היא על הטוען להרמת המסך. סעיף 6(ג) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע שתי סיטואציות שבהתקיים אחת מהן רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות: האחת, כאשר השימוש במסך ההתאגדות נעשה לצורך הונאת או קיפוח אדם והשניה משיקולים של צדק או ניהול הנגוע במניעים זרים שלא לטובת החברה. קביעותיו של סעיף 6 לחוק הינן רחבות ומשאירות לבית המשפט שיקול דעת נרחב עד מאוד בבואו לקבוע באם יש להרים את מסך ההתאגדות אם לאו (יצוין כי המבחנים שקדמו לחוק, חייבו הוכחה של פעילות המגיעה עד לכדי מרמה של ממש. למשל: מעשי מרמה והונאה, תוך תכנון קלוקל מראש, שלא בתום לב ולשם הפקת רווחים אישיים). מי שטוען מעשי מרמה של הצד שכנגד, עליו נטל הראיה, ואף במידה מוגברת. הרמת מסך כזו מכוונת נגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ כדי להינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או 'משבת זעמו' של החוק להלן פסק דין בנושא פעילות לא חוקית כעילה להרמת מסך: פסק דין (נתבעת 2) מבוא בפני תביעה לתשלום הסך של 148,360.82 ₪ כהחזר בגין עסקאות פיקטיביות תוך הרמת מסך כלפי בעלת המניות של הספקית המעורבת. רקע עובדתי בתאריך 27/11/02 נחתמו בין דנה שירותי דומן בע"מ (להלן: "הספקית") לבין ישראכרט בע"מ ופועלים אמריקן אקספרס בע"מ (להלן: "התובעות") אשר עוסקות בהנפקת כרטיסי אשראי, שני הסכמים. האחד "הסכם ספק - בקשה להצטרפות להסדר כרטיסי ישראכרט" והשני "הסכם ספק - בקשה להצטרפות להסדר כרטיסי אמריקן אקספרס" (להלן: "ההסכמים"). הספקית ביצעה עסקאות באמצעות האינטרנט עם לקוחות יורוקרד ולקוחות התובעות בחו"ל. בחודש מרץ 2003 העבירה הספקית לתובעת עסקאות שבוצעו כביכול על ידה עם מחזיקי כרטיסי התובעות. הספקית קיבלה מהתובעות את הכספים נשוא עסקאות אלה והתובעות חייבו במקביל את מחזיקי הכרטיסים. כל העסקאות מחודש זה הוחזרו לתובעות, מבלי שנפרעו כאשר מחזיקי הכרטיסים התכחשו לעסקאות (נספח 1 לתצהיר מר משה אליהו מטעם התובעת) וכתוצאה מכך בוטל חיובם. התובעות ניסו לחייב את חשבון הספקית אך התברר שהחשבון רוקן ועל כן החיוב הוחזר בשל חוסר כיסוי. כנגד הספקית, (הנתבעת 1) ונציגתה כלפי התובעת, (הנתבעת 3) ניתן פסק דין בהעדר הגנה. בקשה לביטול פסק דין שהגישה הנתבעת 3 לאחר שכבר נסתיימו העדויות בתיק נדחתה. לטענת התובעות יש לחייב את נתבעת 2 בסכום העסקאות שהגיע לסך הנ"ל בתוקף היותה בעלת מניות יחידה בחברה הנתבעת 1 ולאור העובדות המצביעות על מעשה מרמה והונאה שביצעה הספקית כנגד התובעת תוך ידיעה שהכספים בגין אותן עסקאות יועברו אליה בטרם יחויבו המחזיקים בכרטיסים בסכומי העסקאות ובטרם יהיה סיפק בידם להתכחש להן. הנתבעת 2 בסיכומיה טוענת כדלקמן: טענת התובעות בסיכומיהן כי הספקית ביצעה מעשה מרמה והונאה אין להם זכר בכתב התביעה והיא בגדר הרחבת חזית. הנתבעת 2 פעלה בתום לב, לא נהנתה כלל מפעילות הספקית ופעלה על פי בקשות אביה בלבד ואף זאת רק בנושא הקמת הספקית כשהיא חיילת בשירות סדיר. דיון הרחבת חזית באשר לטענת הנתבעת 2 להרחבת חזית בקשר לטענת המרמה וההונאה של הספקית יאמר כי אין בידי לקבל טענה זו. בסעיף 7 לכתב התביעה ציינו התובעות כי "היקף העסקאות המוכחשות, כמו גם הצטברותן בתקופה כה קצרה, יש בו כדי להעיד על התנהלות שלא כדין והעברת עסקאות פיקטיביות לצורך קבלת כספים שלא כדין". בסעיף זה במילים אחרות טוענות התובעות למרמה והונאה של הנתבעות. התובעות קושרות בכתב התביעה את המרמה הנ"ל גם לנתבעת 2 כאשר בסעיף 12 לכתב התביעה מציינות כי: "הנתבעת 2... פעלה בחוסר תום לב בעת ביצוע העסקאות כאמור לעיל". יודגש כי הנתבעת 3 לא התנגדה בטענה להרחבת חזית לא לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית ולא בדיון עצמו. המסגרת הנורמטיבית סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") כנוסחו בתקופה הרלבנטית, לפני תיקון מס' 3 בשנת 2005, קובע: (א). הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה: (1). ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה; (2). ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה. (ב). על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג). (ג). בית המשפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה: (1). השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם; (2). בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. (ד). הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. (ה). אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה. עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת הנו עקרון על בדיני תאגידים, אשר בא לעודד השקעות בדרך של אחריות מוגבלת של בעלי המניות להתחייבויותיה של החברה(ראה ע"א (ת"א) 1197/00 מוטואופן (1977) בע"מ נ' קמחי ואח'). ב-ע"א 471/68 דוד יעקבי, ואח' נגד המפרקים של מקיף בע"מ (בפירוק) ואח' , פד"י כג (1) 70 נקבע כי בית-המשפט מחויב לנהוג זהירות, "שלא ייצא שכר ההזדהות בין החברה ובעלי המניות בהפסד היתרונות של ניהול עסקים באמצעות חברה כנהוג במסחר של ימינו". סעיף 4 לחוק מאשרר עיקרון זה. סעיף 6 לחוק מבצע קודיפיקציה של האפשרות להרמת מסך ההתאגדות. סעיף 6(ג) לחוק קובע שתי סיטואציות שבהתקיים אחת מהן רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות: האחת, כאשר השימוש במסך ההתאגדות נעשה לצורך הונאת או קיפוח אדם והשניה משיקולים של צדק או ניהול הנגוע במניעים זרים שלא לטובת החברה. קביעותיו של סעיף 6 לחוק הינן רחבות ומשאירות לבית המשפט שיקול דעת נרחב עד מאוד בבואו לקבוע באם יש להרים את מסך ההתאגדות אם לאו (ראה לעניין זה ספרה של המלומדת ד"ר א. חביב-סגל "דיני חברות - לאחר חוק החברות החדש" הוצאת אלטק, 1999, עמ' 256-260). המבחנים שקדמו לחוק, חייבו הוכחה של פעילות המגיעה עד לכדי מרמה של ממש .למשל: מעשי מרמה והונאה, תוך תכנון קלוקל מראש, שלא בתום לב ולשם הפקת רווחים אישיים - כפי שהדבר ( ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מח (5) 705 ). מי שטוען מעשי מרמה של הצד שכנגד, עליו נטל הראיה, ואף במידה מוגברת (ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט (1) 414 , בעמ' 416 ; ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח (4) 253 , 257 ; ע"א 614/84 ד' ספיר ואח' נ' אשד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מא(2) 225, בעמ' 240 ; ע"א 4606/90 איטה מוברמן ואח' נ' תל-מר בע"מ ואח', פ"ד מו (5) 353 ). "בסיסית, הרמת המסך תכליתה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות" (ס' אוטולונגי 'הרמת המסך - אחד מהנימוקים לה ומידת החלתה' הפרקליט כה (תשכ"ט עמ' 465). הרמת מסך כזו מכוונת נגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ כדי להינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או 'משבת זעמו' של החוק. הלכה זו יש ללמוד יחד עם ההלכה שנפסקה בע"א 391/87 אולן בע"מ ואח' נ' מתפרות העמק ברוך ובניו (לא פורסם) לפיה: "בטרם יורם המסך כמבוקש, יש להציב תשתית עובדתית מתאימה, הכורכת את המערערת במעשה עבירה או נזיקין או בחוסר תום לב." נטל הוכחת התשתית העובדתית המתאימה, בדבר ניצול מסך ההתאגדות למטרות בלתי חוקיות היא על הטוען להרמת המסך, ובענייננו, על התובעות. בפסיקה נקבע כי עובדת היותה של החברה "חברת יחיד" או "חברת מעטים" תגביר את נטיית בית המשפט להרים את המסך ( ע"א 478/74 "נהר" השקעות בע"מ נ' מדינת ישראל ו-9 אח' , פ"ד ל(3), 706). ב- ת"א (תל-אביב-יפו) 53258/03 - משכ"ל הוצאה לאור והפצה בע"מ נ' כהן רפי . תק-של 2005(1), 12366 ,עמ' 12368 נקבע כי - " - על פי הכללים שהתפתחו בפסיקה, ניתן לומר כי הרמת מסך תתבצע במקרים יוצאים מן הכלל, בהם ההתאגדות משמשת למעשה תרמית או למעשה הנוגד את אינטרס הציבור (ראה, למשל, ע"א 4606/90 הנ"ל בעמ' 353; וכן ע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חב' לבניה בע"מ, תק-על 2004(1), 938, 952 - דברי כב' השופט ג'ובראן) . התוצאה היא, כי הרמת מסך והטלת אחריות אישית תתאפשר, כאשר ניכר כי מנהל או בעל מניות נתן ידו ביודעין לניהול עסקי החברה על דרך תרמית, בנצלו לרעה את "תורת האישיות המשפטית", לצורך השגת מטרה שיש בה משום רמיה או הונאה (ראה ע"א 4747/93 דומת טקסטיל בע"מ (בפירוק) נ' ביטי, פ"ד נ(2) 27 ,35)". יישום ההלכה לעובדות המקרה לאור העדויות והראיות שהוצגו בפני הנני סבור כי התובעות הוכיחו כי בוצעה כלפיהם תרמית ע"י הספקית. העד משה אליהו מטעם התובעות אישר ועדותו מהימנה עלי בעניין זה כי 100% מהעסקאות בחודש מרץ 2003 הוכחשו והדבר מצביע על עוקץ ומרמה (ע' 8 ש' 1-9 ועמ' 9 ש' 6 ו-11 לפרוטוקול מיום 27/6/05). העד הוסיף כי הגיעו נציגי התובעת למלון מנדרין שם על פי מידע מצוי עסקה של הספקית אך לא אותרו האנשים במקום ונעלמו (ע' 9 ש' 3-5 לפרוטוקול מיום 27/6/05). נסיון לחייב את חשבון הספקית לא צלח בשל העדר כיסוי. יצוין כי ב"כ הנתבעת 2 לא התנגד בתחילת הדיון ואף לא במהלכו לעדויות שמיעה ועל כן אין הוא רשאי לטעון בסיכומיו כי עסקינן בעדויות שמיעה בלתי קבילות. הכלל הוא שההתנגדות לקבילות ראיה או עדות יש להעלות כאשר מבקשים להגיש הראיה או להשמיע את העדות ומשלא התנגד בעל הדין קבילה הראיה או העדות. ניתוח גרסתה ועדותה של הנתבעת 2 מצביע על כך שאין היא מהימנה וניסיונה להציג את עצמה כמי שלא מעורבת כלל בפעילות הינו לטעמי בבחינת היתממות גרידא. בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2 כי מלבד חלקה בהקמת החברה ורישומה כבעלת מניות אין ולא היה לה כל חלק בענייני החברה. רק במסגרת גילוי המסמכים בתיק העלתה את שמו של אביה אלדד ארזי כמי שמעורב בפרשה וכמי שעל פי בקשתו פעלה. בתחילת עדותה ציינה שלא שאלה את אביה למה שם אותה בחזית של חברה מסויימת וכי הוא ביקש והיא עשתה מה שביקש (ע' 19 ש' 25) אח"כ לאחר מספר שאלות של ב"כ התובעות בעניין ציינה "שאלתי אותו למה" (ע' 2 ש' 11 ו-24). היא ציינה בעדותה כי מעולם לא הלכה לבנק לפתוח חשבון (ע' 21 ש' 3) אח"כ מאשרת כי חתמה על ערבות כלפי הבנק הבינלאומי (שם ש' 5) ולאחר מכן מציינת שאביה אמר לה לחתום ולא ידעה כי זה פתיחת חשבון (שם ש' 11). בתצהירה ציינה כי לא קיבלה כסף מהפעילות העסקית של נתבעת 1 אך בעדותה נתברר כי חתימתה מופיעה על גב שיק שנמשך לפקודתה ע"ס 7,000 ₪ (ת/13) (ע' 22 ש' 15). כאשר נחשפה לעובדה זו לפתע מציינת שיכול להיות שאביה הביא לה ערימה של שקים ואמר לה לחתום על גב השיק (שם ש' 18). "היתממותה" מגיעה לשיא כאשר היא מציינת בעדותה כי היא נתנה יפוי כח לנתבעת 3 שעה שהיא למעשה לא יודעת מי היא, לפעול בחשבונות הבנק להם היא ערבה. עסקינן בחברת יחיד בה הנתבעת 2 היא בעלת המניות היחידה והמנהלת היחידה ובנסיבות שתוארו לעיל יהא זה אך צודק וראוי להרים את מסך ההתאגדות כדי למנוע את תוצאות התרמית שביצעה הנתבעת 1 כלפי התובעת. אשר על כן הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעות את הסכומים הבאים: 148,360.82 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. אגרת בית משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה בקופת בית המשפט ועד ליום התשלום המלא בפועל ע"י הנתבעת 2. 3. שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.הרמת מסך