פירוק חברה מטעמי צדק

עילת פירוק חברה מטעמי צדק ויושר היא "עילת שסתום" במהותה - יכולה להכיל בתוכה מגוון מקרים.

כך, למשל:

  1.      היקלעות החברה למבוי סתום כרוני;
  2.      הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה;
  3.      מניעת קיפוח ועושק של בעל מניות;
  4.      ניהול החברה בניגוד לדין תוך ביצוע מעשי תרמית;
  5.      מקרה שמדובר בו בחברה שהיא למעשה שותפות;
  6.      מצב שהחברה בו היא חברת "בועה".



להלן פסק דין בנושא פירוק חברה מטעמי צדק:

פסק דין

לפני בקשה לפירוק חברת פנינת טל השקעות ובניה בע"מ (להלן: "החברה"). הבקשה מוגשת מכח סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה").

רקע כללי
1.     הבקשה שלפני הוגשה מטעם מר חיים גולובנציץ (להלן: "חיים"), שהוא בעל מחצית המניות בחברה. המחצית השניה הינה בבעלות אחיו, מר אריה גולובנציץ (להלן: "אריה"). שני האחים הינם מנהלי החברה.
הפרטים הנ"ל לגבי האחים עולים מתוך דו"ח רשם החברות (נספח א' לבקשה). עוד עולה מן הדו"ח כי החברה התאגדה ביום 4.9.91 וכי דו"ח שנתי אחרון הוגש לרשם החברות ליום 31.12.95. הדו"ח הונפק ביום 27.5.04.



טעמי הבקשה
2.     בין האחים סכסוך מתמשך. בשנת 1999 התקיים הליך בוררות ביניהם, בפני אחיהם שנתן הפסק בשנת 2000. אריה הגיש בקשה לבית המשפט למשפחה לבטלו וחיים ביקש לאשרו. מצב זה החריף את היחסים.

אריה לטענת חיים, התנתק מניהול החברה במחצית 2002. כתוצאה מכך החברה שותקה ונגרם לה נזק רב, ונכסים אחדים נשארו ללא טיפול. אף לאריה טענות כנגד חיים.
בתוך כך, לא נחתמו דוחות כספיים, נפסקה הפעילות, בנקים נמנעים ממתן אשראי לחברה. עוד מפרט המבקש רשימה ארוכה של מחדלים שגרמו לנזקים במשך השנים, כשהוא מצרף מסמכים שונים כנספחים לתצהירו.
דגש מיוחד שם חיים על הפרויקט של החברה בקשר עם 227 דירות בבני עייש (מקבצי הדיור), דבר שהביא לסכסוך עם חברת עמידר, ששכרה אותם.

ההליך וספיחיו
3.     הליך זה הוגש ביום 7.6.04, ומאז נדחו הדיונים מפעם לפעם מן הטעם שאמורים הצדדים היו להגיע להסדר כולל הן בינם לבין עצמם, והן עם רשות המסים. בין החברה וחברות בת, קיים הליך של ערעורי מס הכנסה (שהוגש בשנת 1999) שהן הגישו לאור שומה שהוצאה להם בגובה של עשרות מיליוני ₪, בנוגע לקרקע שבבעלותם, הליך המצוי בשלב הסיכומים.

     כמו כן, קיים חוב של כ- 37,000,000 ₪ לבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: הבנק), שלזכותו שעבוד.
הבנק הגיש בקשה לכינוס נכסים על הנכס המשועבד (ה.פ 3257/04) שמתבררת לפני במקביל ובצמוד להליך דנן. למעשה, אין מחלוקת לגבי החוב. החלטה בבקשת הבנק תינתן בנפרד.
בין לבין מונה לחברה מנהל מיוחד, אשר הגיע להסדר עם הבנק לפיו, דמי השכירות ממקבצי הדיור מועברים לבנק, ואולם אין בכך כדי לצמצם את הקרן.

אריה הגיש התנגדות לבקשת הפירוק, ואולם לא התייצב היום לחקירה על תצהירו, ולפיכך משך עו"ד שרף את התצהיר (וכן תצהיר נוסף שהוגש במהלך התקופה במסגרת הודעה).

ב"כ המבקש חזר על האמור בבקשה. חיים נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

דיון
4.     כאמור, לפני בקשה לפירוק שהוגשה על ידי מנהל ובעל 50% ממניות החברה.
הבקשה הוגשה מכח סעיף 257(5) לפקודה, הקובע:

" בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה:
....
בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק".

שימוש בסעיף זה לא נעשה במצב שהחברה אינה סולבנטית, אלא במצבים אחרים. הנשיא א' ברק ברע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי, פ"ד נד(1), 149, ( להלן: 'פרשת סתוי') מציין כי לבית המשפט שיקול דעת למתן סעד של פירוק לפי סעיף 257(5), ומוסיף:

" שיקול - דעת זה קיים גם לגבי העילה של פירוק מטעמי צדק ויושר. עילה זו - שהיא "עילת שסתום" במהותה- יכולה להכיל בתוכה מגוון מקרים. כך, למשל, היקלעות החברה למבוי סתום כרוני; הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה; מניעת קיפוח ועושק של בעל מניות; ניהול החברה בניגוד לדין תוך ביצוע מעשי תרמית; מקרה שמדובר בו בחברה שהיא למעשה שותפות; מצב שהחברה בו היא חברת "בועה" (ראו: ע"א 577/74 בנק ארץ ישראל בריטניה נ' היועץ המשפטי לממשלה [2], בעמ' 13-14; פרשת קריגל [1]; ע"א 530/65 אליגולשוילי נ' בנק הפועלים בע"מ [3], בעמ' 316; ע"א 222/65 לברטובסקי נ' יוזביץ [4], בעמ' 140; ע"א 161/76 שטיבל נ' חברת שטיבל בע"מ (פרשת שטיבל [5], בעמ' 514; א' פרוקצ'יה דיני חברות חדשים בישראל (להלן - פרוקצ'יה [13], בעמ' 534-535; א' פרוקצ'יה "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות" [14]; דיני חברות (כרך ב') [12], בעמ' 463; פירוק חברות [10], בעמ' 138-118."

5.     אכן, פירוק הינו סעד דרסטי ויש להמנע כעיקרון מלנקוט הליך זה, ובמיוחד שעה שקיים סעד חילופי, כפי שטוען בצדק ב"כ המתנגד.
(ראו ע"א 2889/92 קריגל נ' קריגל (לא פורסם); צ' כהן, בעלי מניות בחברה- זכויות תביעה ותרופות, תשנ"א; י' כהן, דיני חברות, כרך ב'; ,פרשת סתוי' שם, 155).

במסגרת ההליך דנן, הגיעו הצדדים לאחר משא ומתן מורכב להסדר שהיה בו תנאי מתלה. להסדר זה נתתי תוקף של פסק דין, בו נקבע כי התיק ייסגר, אולם יפתח מחדש אם יתקיים התנאי. משלא הגיעו הצדדים להבנה, התבקשתי לבטל את פסק הדין, וכך עשיתי בהחלטתי מיום 10.4.06.

6.     בעקבות כשלון ההסדר הגיש אריה תביעה לאכיפת ההסכם, שטרם התבררה. כמו כן, תלויה ועומדת תביעת אריה לפסק דין הצהרתי לפיו, כל המניות בחברה שייכות לו, וכן תלויה ועומדת תביעתו לענין הסכם קיפוח.
טוען ב"כ אריה, כי אם תתקבל איזו מתביעות אריה כי אז תתייתר בקשת הפירוק.

ב"כ אריה מפנה לפש"ר (ת"א) 1260/00 בינדר נ' אם.אם.ווי בניה אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ, תק-מח 2002(2), 7593, שם נקבע כי פירוק על פי סעיף 257(5) ייעשה רק אם לא צלחו הסעדים של תיקון הקיפוח ורכישה החוצה, וכן לדברי המחברת צ' כהן, פירוק חברות, הוצאת לשכת עוה"ד, תש"ס, שם נאמר:

"... שנית, בתביעה המוגשת על-ידי בעל מניות עומד בפני בית המשפט שיקול חשוב, הפירוק הוא סעד דרסטי, שיש להימנע ככל האפשר מלנקוט אותו. על בית המשפט לעשות כל מאמץ כדי להביא לסיום את הסכסוך בין בעלי המניות בחברה בדרך, שאין בה "לשפוך את התינוק עם המים". הדרך המשפטית, שבאמצעותה יכול בית המשפט להגיע לתוצאה ראויה כזו, היא באמצעות שימוש בסעד למקרה קיפוח".(שם, 210).

חיים נחקר על תצהירו בבקשה זו, ואישר שאכן התביעות הנזכרות אכן תלויות ועומדות. ב"כ הבנק טען, כי הליך הכינוס אף הוא תלוי ועומד כשנתיים בהעדר הסדר בין האחים.

יישום הדין למקרה דנן
7.     אכן יש לשקול היטב אם ניתן ליתן סעד אחר ולהמנע מפירוק החברה.
דא עקא, שהסכסוך במקרה דנן מחריף במשך השנים, ומביאנו למסקנה שהפתרון היחיד שיביא קץ לקפאון בחברה הינו פירוקה. אפרט.
הסכסוך בין האחים מתמשך שנים ורק מעמיק מיום ליום, והאחים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. במקום לפשט את המצב, נוספים הליכים נוספים. הטענה כי אין מבוי סתום בחברה שכן ישנו מנהל מיוחד דינה להדחות. המנהל המיוחד אינו יכול לנהל את החברה שעה שהמחלוקת עם רשות המיסים לא נפתרה, וכן כאשר חרב כינוס הנכסים מעל ראשו. אלה מגבירים את אי הודאות לגבי המשך פעילות כלשהי. החברה לא הגישה דוחות כספיים לפקיד השומה, קיים תיק פלילי תלוי ועומד נגד החברה וחברות הבת, וכן נגד האחים באופן אישי, בגין אי הגשת דוחות ואחריות מנהלים לפי פקודת מס הכנסה, לגבי מספר שנות מס החל משנת 2000 (ת.פ 4950/04) (מוצג מ/1).

המצב דלעיל מציב קושי למנהל המיוחד. הנה כי כן, מאז מינויו לא בא פתרון להגשת הדוחות. אף לרשם החברות לא הוגשו דוחות שנתיים החל משנת 1996. בהיות החברה בעלת נכסים ולא עוסקת במסחר, היא אינה מצדיקה את המשך קיומה.

8.      הבנק טען בסיכומיו כי גם אם לחברה יש נכסים, הרי שהיא סובלת מאי סולבנטיות תזרימית, וגם תשלום שכר הדירה שעמידר משלמת ועובר לבנק, אין בו כדי לכסות את הריבית. בין כך ובין אחרת, אין מחלוקת כי יש למכור נכסים לתשלום החוב.

באורח פרדוקסלי, דוקא התביעה לקיום ההסכם שאריה הגיש, מלמדת כי הצעד הנכון הוא פירוק החברה, שכן ההסכם קבע את הצעדים שיינקטו לצורך מכירת הנכסים, משמע לא הייתה לאחים כל כוונה להמשיך לתפעל את החברה.
אף ב"כ הכנ"ר בדעה כי יש לפרק את החברה, שכן זה מקרה מובהק לצעד כזה.

עיון בהתנגדות שהגיש אריה, בסיכומים ונספחיהם שהגיש בכתב במהלך הדיון, מחזקים בי את הדעה כי אין מנוס אלא לפרק את החברה.
יש לקבוע בצער, כי אין דרך חזרה להפעלת החברה ולטפל בנכסים שערכם יורד לאור העדר טיפול בהם, אלא למוכרם בלבד.

9.     למתנגד טענות כספיות כנגד חיים, וגם אם צודק הוא, אין בית משפט זה יכול לבררן בהליך זה. כבר נפסק כי:
”הדרך הרגילה לגביית חוב היא הגשת תביעת תשלום לבית-המשפט, והגשת בקשת פירוק אינה חלופה לכך... אמת, כאשר חבות החברה אינה מוכחשת בתום-לב, אין הנושה חייב להצטייד בפסק-דין כדי להשיג צו-פירוק בהתאם לסעיף 148(ה) הנ"ל, אבל כאשר מחלוקת כזו קיימת, אין בית-המשפט נוהג לקבל על עצמו את התפקיד של בירור החבות אגב דונו בבקשת הפירוק..." (ע"א 55/62; 56/62 שטיינבאום נ' צבע תעשיה מזרחית בע"מ, פ"ד טז 574, עמ' 578)".

בפש"ר (ת"א) 1818/01 בענין אתגרים - סוכנות לבטוח (1965) בע"מ (לא פורסם) (אתי נבו), מציינת כב' השופטת ו' אלשיך כי אין בית משפט של פירוק יכול לשמש "גובה חובות".

10.      יודגש, קבלת הבקשה לפירוק במקרה דנן, אינה בבחינת "ניצחון" או "זכייה" של מגישה. התוצאה היתה אותה, גם אם אריה היה מגיש את הבקשה.
שני האחים אחראים באותה מידה לפעילותה התקינה של החברה, וכל אחד מהם אמור היה להסכים לפירוק. חוקי הפיסיקה קובעים כי כאשר שני וקטורים פועלים בכיוונים מנוגדים, המסה אינה נעה לכיוון כלשהו.
בתוך כך, אין חשיבות לשאלה אם חיים הביא לטרפוד הסכם הפשרה אם לאו. ההסכם היה ראוי, ולפיכך אף ניתן לו תוקף של פסק דין, וטוב יעשו האחים אם יקיימוהו.

     למעשה, מדובר בחברה משפחתית, ואף ההגדרה של "מעין שותפות" מתאימה לה. כשם ששותפות אינה מצליחה לתפקד ומגיעה למבוי סתום ודינה פירוק, כך אף במקרה דנן (ראו: פש"ר (י-ם) 764/03 מאיר לוין נ' אהרון בלום (לא פורסם), (כב' השופט ד' חשין) (שם, פסקה 18).

לאור כל האמור, אני מורה בזאת על פירוק החברה. אני ממנה את הכנ"ר כמפרק זמני של החברה עד למינוי מפרק קבוע כדין. צו פורמלי להינתן.
אינני רואה מקום לעכב את הפירוק, גם נוכח הטענה כי תלויה ועומדת תביעה לבעלות על כל המניות, שהרי ממילא כל מכירת נכסים או צעד משמעותי שיש לנקוט מצריך אישור בית המשפט של הפירוק, ולפיכך תהא לאריה אפשרות להתנגד אם וכאשר וככל שימצא לנכון.

בנסיבות העניין, משאין כאן מנצחים או מנוצחים, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון