פירוק חברה בבית דין לעבודה

בית המשפט פסק באשר לשאלה בדבר הערכאה השיפוטית המתאימה לדון בפירוק, כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה.

סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן - הפקודה), קובע כי:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

משמעות ההוראה המצויה בסעיף 267 לפקודה במקרה שלפנינו הינה כי פתיחת הליכים נגד המשיבים בבית הדין לעבודה כפופה לאישורו של בית המשפט, שבו מתנהלים הליכי הפירוק (יוער, כי מכוח סעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980, חל סעיף 267 לפקודה אף ביחס לפירוק עמותות).

מהותם של הליכי הפירוק מחייבת, למעט מקרים חריגים, את ריכוז כל ההליכים בעניינו של הגוף לגביו נפתחו הליכי הפירוק בפני בית משפט אחד, הוא בית המשפט של הפירוק.

בית המשפט של הפירוק הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום דיני חדלות הפירעון. מחובתו לשקול את האינטרסים של הגורמים השונים המעורבים בהליכי הפירוק (בין היתר: בעלי המניות, הנושים והעובדים) ולאזן ביניהם.


להלן החלטה בנושא פירוק חברה בבית דין לעבודה:

החלטה

לפני בקשה לביטול החלטתי הלקונית מיום 30.1.07, אשר ניתנה כמבוקש "בהעדר תגובה", וכן לדון מחדש בבקשת התובעת להורות על המשכת ההליכים נגד החברה בפרוק, בבית הדין לעבודה.

בקשת הביטול

1.     המפרק הזמני מציין בבקשתו כי תגובתו הוגשה לבית המשפט עוד ביום 25.1.07, וצירף העתק חתום בחותמת "נתקבל". אכן כך. משהונח בפני התיק, אתמול ה-13.2.07, עם הבקשה דנן שאף היא הוגשה לפני כשבוע, ביום 6.2.07, צורפה אליה גם התגובה המקורית.
אין זו תקלה ראשונה בה תגובה או בקשה לדחיית דיון, מגיעה לשולחנו של השופט אחרי המועד הרלוונטי, לאור אי עמידה בעומס בעבודת המזכירות.
איננו יכולים לבוא בטרוניה כלשהי למזכירה במדור הרלוונטי, העובדת בחריצות רבה, באשר כל המבקר בעמדתה במזכירות, בקושי יכול להבחין בה מפאת ערימות התיקים שעל מדפיה.
בית המשפט ער לקשיים אלה מפאת העדר כח אדם במזכירות. נשיאת בית המשפט כב' השופטת מ' ארד הוציאה מספר הנחיות פנימיות על מנת להקל על עבודת המזכירות בתקווה למנוע, בין היתר, אף תקלות מסוג זה, ואף אנו השופטים נוטלים חלק בביצוע פעולות טכניות.
כל שנותר לי איפוא, הוא להתנצל בפני המתדיינים בשם המערכת על הטרחה הנוספת הנגרמת להם, ועל התחושה בהפוך החלטות, לכאן או לכאן, בהתאם לעניין.
לאור האמור ברישא הדברים, לאור תקלה זו, מן הצדק לדון בבקשה מחדש אף ללא קבלת תגובה מהמשיבה, שכן נעתרתי לבקשה המקורית רק משום שלא היתה לפני התגובה. לפיכך, החלטתי מיום 30.1.07 מבוטלת, ואדון בבקשה המקורית מחדש. (De Novo).

טענות המבקשת (התובעת)
2.     החברה שבפרוק מנסה לחמוק מתשלום שכרה, ומפרקה לא הגיב לתביעת החוב שהוגשה ולתזכורת מטעמה.
בבקשה מיום 12.9.05 הגישה המבקשת את תביעתה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים וכספים נלווים בבית הדין האזורי לעבודה (תיק עב' 2317/05 להלן: "התביעה"). טרם הליכי הפירוק, בישיבת קדם המשפט הראשונה חיווה בית הדין הנכבד (כב' הרשמת גרשון חופית), את דעתו באשר לסיכויי התביעה כדלקמן:

"בית הדין מבהיר לב"כ הנתבעת כי גם לפי הגרסה שהוצגה בכתב ההגנה זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מלאים ולפיצויי חלף הודעה מוקדמת. בנסיבות העניין בית הדין ממליץ לנתבעת להגיע לפשרה בתיק". (ע' 1 לפרו' -שם).


ביום 1.5.06 הודיעה המשיבה באמצעות מפרקה עוה"ד שמחיוף, כי יש להורות על עיכוב ההליכים בבית הדין לעבודה בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.4.06 בדבר פירוקה של המשיבה. ואכן, מיד בסמוך לאחר מכן הורה בית הדין לעבודה על עיכוב ההליכים.

מיד עם קבלת החלטת עיכוב ההליכים הגישה המבקשת תביעת חוב, ודרשה כי המפרק יכיר בה, בין היתר, לאור הערותיו הנחרצות של בית הדין לעבודה.

תגובת המשיבה

3.     למיטב ידיעת המפרק הזמני, המבקשת מועסקת בפועל היום על ידי אחד מבעלי המניות בחברה, כאשר למפרק לא ידועים הפרטים המלאים הדרושים לשם ניהול הגנת המשיבה, כגון - מועד תחילת ההתקשרות בין המבקשת לבעל המניות והאם יש בו כדי ליצור רצף זכויות עם תקופת עבודתה אצל המשיבה.
למעשה - תולדותיו של "סכסוך העבודה" בין המבקשת למשיבה הינה בסכסוך בין בעלי המניות בחברה, נשוא צו הפירוק.
למפרק החברה נקודת המבט הראויה ביותר לניהול החברה לטובת כלל נושיה, ללא ההשפעה שיש לסכסוך בין בעלי המניות על ניהולה הקודם של החברה. המבקשת עצמה אף אינה מכחישה הדבר בבקשתה, ונהפוך הוא - אף טוענת כי הגישה תביעת חוב למפרק הזמני.
אשר לשאלת הדיון בתביעת החוב שהוגשה על ידי המבקשת לטענתה, הרי שמבלי לגרוע מטענות המפרק הזמני על צורת הגשת "תביעת החוב" בניגוד לדרישות החוק, בלא שלוותה בתצהיר ובאסמכתאות, הרי שהמפרק הזמני טוען כי, לעניות דעתו, טרם הגיע המועד לדון בתביעות החוב שהוגשו לו, וזאת מחמת מצב תיק הפירוק, בהיות ערעור תלוי ועומד בעניין, ולאחר שנועץ בעניין זה עם ב"כ הכונס הרשמי.

דיון
4.     ככלל המשך הליכים כנגד חברה בפרוק ייעשה רק במקרים נדירים, כאשר שוכנע בית המשפט כי תובע לא יוכל לקבל את יומו ולברר תביעתו בהליכי הוכחת חוב בפני המפרק (ראו י. כהן, דיני חברות, חלק שלישי 1994, שם 270).

המיתווה הנורמטיבי

5.     סעיף 267 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג - 1983) קובע:
”משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד אלא ברשות בית המשפט ובכפוך לתנאים שיקבע".

הרציונאל מאחורי הוראת דין זו הינו כי יש להחיל על חברה חדלת פרעון דיסציפלינה שונה.
בבש"א (ת"א) 1143/03 חברת האחים גינדי נ' ברקאי תק-מח 2003 (3) 554, מתייחסת לכך כב' השופטת ו' אלשיך:

” בשל אופיים של תיקי פירוק סבוכים, המתמשכים לעיתים על פני שנים ועשרות רבות של הליכים והליכי-משנה, וכן, התחום הייחודי והמורכב יחסית של דיני חדלות הפרעון המעורב במישרין או בעקיפין בסכסוכים אלו, קיים יתרון מובהק בידי בית המשפט של פירוק. בית משפט זה הוא המכיר את החברה חדלת הפרעון, נסיבות קריסתה, מצבה, מסגרת ההליכים הכוללת בה מעורבים החברה והמפרקים, מקרים דומים לסכסוך שנדונו בעבר, וכיוצא באלו. דבר זה מקנה לבית המשפט של פירוק יתרון מובנה ומהותי על ערכאה אזרחית. אשר איננה מכירה את תיק הפירוק לעומקו".(שם, 558).

המחוקק היה ער לנחיצות זאת, וקבע במפורש בסעיף 24(א) (1), לחוק בית הדין לעבודה, הנ"ל, כי:

”האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית".

(ראו: ת.א. (ת"א) 442/91 שימנס חביב נ' יצהר (2000) בע"מ תק-מח 92(4) 317; דב"ע מט/84-3 רקנט נ' אל על פד"ע כ' 646, 648). (כן ראו מ' גולדברג, דיני עבודה שער 14 פרק 38, 41).
כך נאמר בדב"ע מח/158-3 אבן נ' אל על נתיבי אויר לישראל תק -אר 89 (1), 71:

”החלטה של בית המשפט מחוזי שעניינה פירוק תאגיד היא החלטה in rem, דהיינו מחייבת כלפי כולי עלמא; אין להעלות על הדעת מצב בו יתן בית הדין, לעניין העומד לפניו, החלטה השונה מזו שניתנה על ידי בית המשפט המוסמך, כך שהפירוק ומינוי המפרק יהיו כשרים לכל דבר ועניין, למעט הנושא שעומד להכרעתו של בית הדין האזורי, ביחסים בין הצדדים המתדיינים לפניו..." (שם, 72).


השיקולים באישור פתיחת הגשת הליך כנגד החברה בפרוק לערכאה אחרת
6.     עשיית שימוש בהוראת סעיף 267 לפקודה ברורה במקרים הקלים, כגון אישור להגשת תביעה הנוגעת לרשלנות רפואית לבית משפט אזרחי, כשלבית החולים כיסוי ביטוחי, הנהנה גם מיצוג משפטי נפרד דהיינו מטעם המבטח. הסוגייה, גם במקרה הנדון, אינה מצריכה דיון עובדתי מסובך ושמיעת עדים רבים (פש"ר (ת"א) 1504/00 עובדי מפעל לבידי אשקלון נ' עו"ד ע' שפירא בתפקידו ככונס לנכסי חברת לבידי אשקלון בע"מ (לא פורסם) (כב' השופטת ו' אלשיך) (להלן: 'פרשת לבידי אשקלון').
מעמד המבקשת
7.     מעמדם של עובדים בחברה שונה לאחר הפירוק, וכשם שאין המעסיק החדש חב בחובות העבר, כגון לגבי פיצויי פיטורין, כך גם לגבי יתר תנאי ההעסקה. משניתן צו פירוק יש לראות בעובדים סוג ספציפי של נושים.
כן נאמר בפרשת לבידי אשקלון:
” מכל המקובץ עולה כי צו הפירוק שניתן כנגד החברה כמוהו כהודעת פיטורין לכל עובדי החברה. נראה לי בעניין זה לאמץ את דברי השופטת בדימוס ח' הרדוף בעמ' 53 בספרה הנ"ל: "אף על פי כן מקובלת כיום באנגליה, ככל משפט מוצק, ההשקפה שלפיה צו פירוק מפקיע אוטומטית את כל חוזי העבודה".(שם, פסקה 15).

כב' השופטת אלשיך התייחסה לכך גם בהמרצה 208/96 אהרוני נ' משה וידאל, עו"ד כמפרק, (לא פורסם) (1997).
כך קבעתי אף אנוכי בבש"א 974/05, שפ"ר 839/03 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' כונס הנכסים הרשמי כמפרקה הזמני של עמותת ביקור חולים, תק- מח-2005 (2) 1190.

בקשת רשות על החלטה זו נדונה ברע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2005 (3), 2436. כב' השופט א' גרוניס בדחותו את הבקשה, מציין:

"באשר לשאלה בדבר הערכאה השיפוטית המתאימה לדון בטענות המבקשת, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה. סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן - הפקודה), קובע כי:
"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".
הכול מסכימים, כי משמעות ההוראה המצויה בסעיף 267 לפקודה במקרה שלפנינו הינה כי פתיחת הליכים נגד המשיבים בבית הדין לעבודה כפופה לאישורו של בית המשפט, שבו מתנהלים הליכי הפירוק (יוער, כי מכוח סעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980, חל סעיף 267 לפקודה אף ביחס לפירוק עמותות). להשקפתי, מהותם של הליכי הפירוק מחייבת, למעט מקרים חריגים, את ריכוז כל ההליכים בעניינו של הגוף לגביו נפתחו הליכי הפירוק בפני בית משפט אחד, הוא בית המשפט של הפירוק. בית המשפט של הפירוק הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום דיני חדלות הפירעון. מחובתו לשקול את האינטרסים של הגורמים השונים המעורבים בהליכי הפירוק (בין היתר: בעלי המניות, הנושים והעובדים) ולאזן ביניהם. אף היעילות הדיונית מחייבת את ריכוז ההליכים בפני ערכאה אחת ומניעת פיצולם בין בתי משפט שונים (ראו: ע"א 506/02 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם (בפירוק), פ"ד יז 833, 839 (השופט י' זוסמן); ע"א 5827/90 נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' יורשי קלופשטוק, פ"ד נ(4) 282, 296). במקרה שלפנינו, אילו היה עניינם של הרופאים מועבר לבית הדין לעבודה, עלול היה להיווצר מצב בו האינטרסים של הרופאים יזכו למשקל יתר לעומת האינטרסים של נושי העמותה האחרים. זאת, משום שבפני בית הדין לעבודה, בניגוד לבית המשפט של הפירוק, לא הייתה ניצבת תמונה כוללת של הליך הפירוק. תכליתו של סעיף 267 לפקודה הינה למנוע תוצאה בעייתית שכזו. עוד יצוין בהקשר זה, כי על אף שלבית הדין לעבודה ישנה סמכות ייחודית לדון בנושא יחסי העבודה בין עובדים למעבידים קובע סעיף 24(א1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 כי:
"האמור בסעיף קטן (א) [בו מפורטים העניינים שמצויים בסמכותו הייחודית של בית דין אזורי לעבודה - א.ג.] אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית". (שם, פסקה 4).

התוצאה

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה להתיר המשך ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה להדחות.
יחד עם זאת, לאור תגובת המפרק הזמני, עליו לדון בתביעת החוב כדין.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון