עיקול משכורת עצמאי

בית המשפט פסק כי הכספים המעוקלים הנמצאים ברשות עיריית ירושלים יועברו ללשכת ההוצאה לפועל והמשיב יהיה זכאי לקבל את אותו החלק המוגן על פי חוק הגנת השכר.

צוין כי אין הצדקה לכך כי עובד עצמאי יהיה במצב נחות ממצבו של עובד שכיר. יש לאפשר לחייב לקיים את עסקו ולמנוע מצב שבהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה

להלן פסק דין בנושא עיקול משכורת עצמאי:

פסק דין

נושאה של החלטה זו הוא החלטתה של כב' ראש ההוצל"פ, לבטל עיקול שהוטל על ידי המבקש על כספים המגיעים למשיב מעיריית ירושלים.

רקע עובדתי
1.     מעיון בבקשת המבקש ומהמסמכים שצורפו לבקשה, עולה ומצטיירת התמונה הבאה:
המשיב הינו החייב אשר כנגדו נפתחו הליכי הוצל"פ על ידי המבקש בלשכת ההוצל"פ בירושלים, בגין שטרות שהמשיב משך וחוללו. החוב הפסוק עומד כיום על כ - 50,000 ₪ (מעוגל).
2.     במסגרת ניהול הליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ, הטיל ראש ההוצל"פ, לבקשת המבקש, עיקול על נכסי החייב המוחזקים אצל עיריית ירושלים.
העירייה הודיעה, כי היא חבה למשיב סך של 32,000 ₪ והסכומים הללו עוקלו על ידה.
3.     ביום 30.1.05 הגיש המשיב בקשה לביטול העיקול. בבקשתו טען, כי נקבע שעליו לשלם סך של 250 ₪ לחודש, כי בשנים האחרונות נקלע למצב בריאותי קשה ואין בבעלותו נכסים - לא דירה ולא מכונית. עוד נטען, כי לפרנסתו עוסק הוא בארגון אירועים שונים עבור העירייה, ועקב כך נוצר חובה של העירייה כלפיו, וכי מהכספים שהוא מקבל מהעירייה הוא מעביר 90% לאומנים, אנשי הגברה, תפאורה, וכדומה, והרווח שנותר לו הוא 10% מכלל העיסקה, אשר אמור לספק לו את האפשרות לעמוד בהתחייבויות לשכר דירה, כלכלה, תרופות יקרות ושאר תשלומים. לדבריו, אי העברת הכסף מעיריית ירושלים אליו תגרום לכך שלא יוכל לשלם את כספם של כל אלה שנטלו חלק באירוע שארגן, ויהא חשוף לתביעות מצידם ולחוסר אפשרות לעבוד עם אמנים אלו בעתיד ועם אמנים נוספים אשר ישמעו על כך, כי אין ביכולתו לשלם עבור עבודתם.
4.     על פי הוראת ראש ההוצל"פ השיב המבקש לבקשת המשיב וטען, כי אין מקום להסיר את העיקול מהנימוקים שפירט בתגובתו, ובין השאר טען, כי המשיב לא צירף תצהיר לבקשתו לתמיכה בטענותיו, כי העובדה שיהא חשוף לתביעות מצד הספקים אינה נימוק לביטול העיקול, שכן המדובר בהעדפת נושים ספציפיים על פני המבקש, אף כי בשלב זה אינם נושים כלל, שכן טרם הגישו תביעות כנגד המשיב, וטרם זכו לפסק דין כנגדו.
5.     ביום 10.2.05 הורתה ראש ההוצל"פ למשיב ליתן תגובתו לתשובת המבקש.
המשיב מסר תגובתו ואליה צירף תצהיר ובו נאמר, בין השאר, כי צורת ההתקשרות שלו עם מרבית נותני השירותים היא בדרך של תשלום להם מתוך התשלום אשר ישולם על ידי מזמין האירוע, אשר נעשה רק לאחר העברת הכספים מהמזמין. עוד פירט בתצהירו, כי התשלום אשר חבה לו עיריית ירושלים הוא בסך של 32,990 ₪, כאשר מסכום זה עליו להעביר לאלה שהשתתפו באירוע כדלקמן: לזמר אביהו מדינה סך של כ - 17,000 ₪, לתפאורן ומעצב הבמה סך של 5,000 ₪, לבדרן יוסי חן סך של 5,000 ₪, ורק היתרה הינה הכנסתו מהאירוע.
6.     ראש ההוצל"פ החליטה על ביטול העיקול. על פי האמור בהחלטתה חובו נפרס לתשלומים, והכספים אותם חייבת לו עיריית ירושלים הינם הכנסות מעסק, לפני ניכוי הוצאות, כאשר ההוצאות הינן כמפורט על ידי המשיב בתצהירו. עוד הוסיפה בהחלטתה:
"עיקול הכספים כמבוקש משמעו שהחייב לא יוכל לקיים את עסקו, ועקב כך לא יוכל לקיים את עצמו ואת בני ביתו ולהשיב את החובות לנושיו.
אין הצדקה לכך כי עובד עצמאי יהיה במצב נחות ממצבו של עובד שכיר. יש לאפשר לחייב לקיים את עסקו ולמנוע מצב שבהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה" (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369).

עוד הוסיפה ראש ההוצל"פ בהחלטתה, כי אם סבור הזוכה, כי ביכולתו של החייב לשלם על חשבון חובו יותר מהסכום החודשי שנקבע בהתבסס על הכנסותיו המוצהרות של החייב, רשאי הוא לבקש זימונו של החייב לחקירת יכולת לבחינת שיעור הכנסותיו להחזיר את חובותיו.
7.     על החלטה זו נסובה הבקשה למתן רשות ערעור.

תמצית טיעוני הצדדים
8.     ב"כ המבקש טען, בבקשתו בכתב ובטיעון בעל-פה, בין השאר, כי משלא צירף המשיב תצהיר לבקשתו לפני ראש ההוצל"פ, אלא רק בתשובתו לתגובת המבקש, היה על ראש ההוצל"פ לדחות הבקשה על הסף. עוד נטען, כי למבקש לא ניתנה הזדמנות לחקור את המשיב וגם מטעם זה דינה של הבקשה לביטול העיקול היה להידחות.
עוד נטען, כי טעתה ראש ההוצל"פ בבטלה את העיקול, שכן קביעה מעין זו תרוקן את היכולת לגבות כספים מאת כל חייב שהוא עצמאי. עוד נטען, כי על פי הפסיקה שאליה הפנתה ראש ההוצל"פ, הסכום הפטור מעיקול הוא הסכום המוגן על ידי חוק הגנת השכר בלבד ואילו ראש ההוצל"פ החליטה לבטל את העיקול על כל הכספים שעוקלו העולים פי 10 לערך מהסכום המוגן.
9.     המשיב בטיעונו בעל פה שב על טענותיו, כפי שהובאו בבקשתו ובתגובתו לפני ראש ההוצל"פ, כי האמנים שעימם הוא עובד הם כלי העבודה שלו, ואלמלא הם לא תהיה לו כל משכורת, ועל כן ביקש להותיר החלטת ראש ההוצל"פ על כנה.


דיון
10.     לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ובמסגרת סמכותי על פי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ"), אני דן בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
11.     אשר לטענה המקדמית, כי לא ניתנה למבקש הזכות לחקור את המשיב על תצהירו שהוגש רק לאחר מתן תשובת המבקש לבקשת המשיב.
אכן, כעקרון, קיימת זכות לחקירה נגדית של המצהיר על תצהירו, אולם זאת כאשר בית המשפט משוכנע שהחקירה רלוונטית ומקום שהגרסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין (רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26, 34 ד'-ה'; י. קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003, חלק שני, עמ' 5-794). עם זאת, במקרים שבהם אין התשתית העובדתית הצריכה להחלטה שנויה במחלוקת, יכול שתינתן החלטה בלא חקירה שכנגד של המצהיר (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה (1) 337, 340 ו'-ז').
בענייננו, כאמור, ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ לאחר שהמשיב הגיש תצהיר.
דא עקא, המבקש כאן לא צירף תצהיר לבקשתו, על פי המתחייב מתקנה 119(ה) לתקנות ההוצל"פ, ולפיכך לא ניתן לאמת הטענה, כי תגובתו ותצהירו של המשיב התקבלו במשרדו רק לאחר מתן ההחלטה. מכל מקום, לאור מסקנתי בבקשה זו, לא הייתי זוקף מחדלו זה של המשיב כבסיס לקבלת הערעור.
12.     ולגופו של הערעור.
סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") קובע, כי:
"ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי".

"נכס" הוגדר בסעיף 1 לחוק הנ"ל - "לרבות זכות קיימת או עתידה".
סעיף 50 לחוק ההוצל"פ קובע מהם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי, ולענייננו חל סעיף 50(א)(3) הקובע, כי:
"(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1)....
(2)....
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
(4)....
(ב)....".

בית המשפט העליון נזקק לפרשנותו של סעיף זה בע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369 וקבע, כי דין שווה חל על עובד בשכר לדין עובד עצמאי, היינו, כפי שאין מעקלים שכרו של עובד בשכר אשר פרושה עליו הגנתו של חוק הגנת השכר, התש"יח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), כך לא יעוקלו לעובד עצמאי כספים מסוימים המגיעים לו מצד שלישי מכוח סעיף 50(א)(3). כך גם מצינו בספרו של השופט ד. בר-אופיר, "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מהדורה חמישית, בעמ' 4-473 לאמור:
"ג. כספים שמגיעים לחייב שאיננו עובד שכיר, מוגנים גם הם בגבולות שכר העבודה הפטור מעיקול. ניתן אם כן לעקל רק את הסכומים העודפים שמעבר לשכר המוגן. ההוראה שבסעיף 50(א)(3) לחוק קובעת כי גם עובד עצמאי זכאי להגנה על חלק מהכספים המגיעים לו, כדי שכר העבודה המוגן, לפי הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958".

היינו, הסכום הפטור מעיקול במקרה דנן, הוא אותו סכום לו זכאי המשיב להגנה על פי חוק הגנת השכר ולא מעבר לכך.
13.     לדברים אלו יש להוסיף, כי במקרה דנן אין המדובר בנכס שאין לעקלו על פי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצל"פ, בדבר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, ואף לא כנכס כאמור בע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' זנד מכוני תערובת בע"מ, פ"ד נז(3) 577, ולפיכך אין מניעה לעקל את זכותו של המשיב כפי שכבר התגבשה אצל עיריית ירושלים.
14.     ער אני לטענתו של המשיב, כי אם העיקול יוותר בתוקפו לא יזכו האמנים והאחרים שפירט בתצהירו לשכרם וקיים חשש, כי אמנים אחרים אשר ישמעו על קשייו של המשיב בתשלום שכרם, יימנעו מלהגיע עימו להסכמים וכך יכרת מטה לחמו. אולם לכך, דומה, כי יכול המשיב לאמץ את שהוצע על ידי ב"כ המבקש, כגון, שבמקרים הבאים שכרם של האמנים והאחרים ישולם להם ישירות על ידי מזמיני האירוע, ולמשיב יועברו רק "דמי התיווך", או עריכת המחאת זכות בה ממחה או משעבד המשיב את זכויותיו לקבלת כספים מאת המזמין לידי הספקים עד לסכום מסוים ועוד ועוד.
15.     אשר לטענתו של המשיב, כי נקבע צו תשלומים בסך של 250 ₪, ובו הוא עומד ולפיכך לא היה מקום לעקל הכספים שבעיריית ירושלים, יש לדחותה.
צו התשלומים לכשעצמו, אינו מונע נקיטת הליכים לשם מימושו של פסק דין, כגון: עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין, עיקול נכסים שבידי צד שלישי, כינוס נכסים. כל ההליכים הללו אינם תלויים זה בזה, והאחד איננו מוציא את מישנהו. ניתן לבצע את ההליכים הללו, כולם או מקצתם, ככל שיש בהם צורך לשם מימוש פסק הדין (ד. בר אופיר, שם, עמ' 242 - 242א'; ע"א 353/69 צרפתי נ' שטרסמן, פ"ד כג(2) 8, 10; רע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, פ"ד נד(4) 761; בר"ע (חיפה) 1157/97 אביטן נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 99(3) 1359). ובענייננו, בקשה למימוש שטרות דינה כבקשה למימוש פסק הדין (סעיף 81 א' לחוק ההוצל"פ).
16.     המורם מן האמור הוא, כי הערעור מתקבל, במובן זה שהכספים המעוקלים הנמצאים ברשות עיריית ירושלים יועברו ללשכת ההוצל"פ, והמשיב יהיה זכאי לקבל את אותו החלק המוגן על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, כפי שייקבע על ידי ראש ההוצל"פ.
17.     בנסיבות העניין אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת עובד עצמאי

  2. קבלן עצמאי או עובד

  3. התקף לב עובד עצמאי

  4. עיקול משכורת עצמאי

  5. שכר עצמאי - שכר עובד

  6. יחסי עובד מעביד עצמאי

  7. כושר השתכרות של עצמאי

  8. רופא עצמאי בקופת חולים

  9. נותן שירות עצמאי או עובד ?

  10. יחסי עובד מעביד בעל עסק עצמאי

  11. האם היה המנוח עובד שכיר או עצמאי ?

  12. חישוב שכר לעצמאי שהוכר כעובד שכיר

  13. אחריות קבלן עצמאי בגין תאונות עבודה

  14. רופא שיניים עצמאי - יחסי עובד מעביד

  15. שלילת קצבת נפגעי עבודה לעצמאי שלא נרשם

  16. עובד עצמאי נותן קבלות - יחסי עובד מעביד

  17. הליכים לפתיחת עסק עצמאי בזמן עבודה כשכיר

  18. הכרה בגב תפוס של עובד עצמאי כתאונת עבודה

  19. יחסי מזמין קבלן עצמאי או יחסי עובד מעביד

  20. פיצויי פיטורים לפרילנסר - פיצויי פיטורים לעצמאי

  21. הכרה ביחסי עובד מעביד למרות רישום כעצמאי בביטוח לאומי

  22. האם תאונה של מתווכת עצמאית העובדת בביתה מהווה פגיעה בעבודה ?

  23. דיווח לביטוח לאומי לפני לידה על היותה עצמאית - עבודה כשכירה ובמקביל כעוסק פטור

  24. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי''ז-1957

  25. תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ''ה-1985

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון