סעיף 271 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983 קובע כדלקמן: 271. סמכות לעכב את הפירוק (א) ראה בית המשפט, לאחר מתן צו פירוק, על יסוד בקשה מאת נושה, משתתף, מפרק או הכונס הרשמי ועל סמך ראיות המניחות את דעתו, שיש לעכב את הליכי הפירוק, רשאי הוא לצוות על עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שייראו לו. (ב) לפני מתן צו כאמור רשאי בית המשפט לדרוש מהכונס הרשמי להגיש לו דין וחשבון לגבי עובדות או ענינים השייכים לדעת הכונס לבקשה. ניתן, אפוא, להורות על עיכוב הליכי פירוק לחלוטין או לזמן קצוב. מתן צו לעיכוב הליכי פירוק נעשה במקרים בהם החברה פרעה את מלוא חובותיה לנושים, הגיעה להסדר נושים, או אם התברר כי בקשת הפירוק נעשתה שלא כדין. להלן החלטה בנושא החלטה השאלה האם עובדי חברה בפירוק זכאים לקבלת גימלה מן המוסד לביטוח לאומי גם כאשר מעוכב הפירוק במסגרת הסדר נושים שנערך לצורך מכירת השלד הבורסאי של החברה? רקע עובדתי 1. מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב יפו. ביום 5.1.04 מונה עו"ד ד"ר שלמה נס למפרק הזמני של החברה (לפי סעיף 300(ב) לפק' החברות), וכתוצאה מכך ביום 6.1.04 הושעה המסחר במניות החברה. ביום 5.2.04 ניתן צו פירוק לחברה. במהלך ההליכים למימוש נכסי החברה, החל המפרק בבחינת האפשרות לממש את השלד הבורסאי של החברה, ואף קיבל מספר הצעות מרוכשים פוטנציאליים. המפרק ציין כי קיבל את ההצעה הגבוהה היותר ממר גל ארז, בסך 800,000 ₪. הצעתו מאפשרת, לדברי המפרק, ביצועו של הסדר נושים מצומצם, אשר ייתן לנושים הרגילים דיבידנד בשיעור שבין 2%-7% מנשייתם, בכפוף לויתור הנושים המובטחים על חלקם בסכום זה, לטובת הנושים הרגילים. תנאי למכירת השלד הבורסאי הוא עיכוב צו הפירוק ועריכת הסדר נושים. ביום 17.11.04 פנה ב"כ המפרק למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וביקש את אישור המל"ל, כי הסדר הנושים לא יפגע בזכויותיהם של עובדי החברה לקבלת גימלה לפי ס' 182 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995. המל"ל התנגד לתשלום גימלה במקרה שיינתן צו לעיכוב הפירוק. מכאן בקשה זו של המפרק, לחייב המל"ל בתשלום הגימלה, גם במקרה של עיכוב הפירוק בהתאם למתווה המתוכנן כאמור. טענות המפרק 2. המפרק מבקש, כי ביהמ"ש יחליט שהמל"ל חייב לשלם לעובדי החברה את הגימלה לפי ס' 182 לחוק הביטוח הלאומי, גם אם יינתן אישור להסדר הנושים וצו הפירוק יעוכב. הנושים המובטחים, העובדים, והכונס הרשמי הסכימו לתכנית המוצעת על ידי המפרק. המל"ל טוען, כי אין מקום לתשלום הגימלה מקום שהפירוק עוכב. לטענת המפרק, אין מקום להתנגדותו של המל"ל לתשלום הגימלה לעובדים, אשר מוטלת עליו בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. המפרק טוען, כי עמדת המל"ל מתעלמת ממבנה הסדר הנושים המתוכנן, במסגרתו יימשך הליך הפירוק כרגיל. הוא מציין, כי צו הפירוק יעוכב רק לשם החזרת מניות החברה למסחר. טענות המל"ל 3. לטענת באת-כוח המל"ל, תנאי לתשלום הגימלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי הוא קיומו של צו הפירוק והיותו בתוקף. משעוכב או בוטל צו הפירוק, כפי שמתבקש על ידי המפרק במקרה הנוכחי, הרי שאין מקום לחייב את המל"ל לשלם את הגימלה לעובדים. באת- כוח המל"ל טוענת, כי עמדתה נתמכת על ידי החוק ועולה בקנה אחד עם הפסיקה אשר קבעה, כי חובת תשלום הגימלה לעובדים מותנית בקיום "המעמד" של פשיטת הרגל/פירוק. לטענתה, אם יבוטל צו הפירוק לא יוכל המל"ל לחזור למפרק בתביעה לקבלת הכספים שמגיעים למל"ל כמי שנכנס לנעלי העובדים. באת כוח המל"ל מציינת, כי החלטה שתחייב את המל"ל לשלם את הגימלה לעובדי החברה תהיה בעלת השלכה רחבה על דיני הפירוק, ועלולה לגרום למקרים של "פירוקים וירטואליים" כלשונה, שמטרתם (היחידה?) תהיה גביית הגימלה מהמל"ל. עמדת הכונ"ר 4. באת כח הכונ"ר הביעה את הסכמתה לעמדת המפרק (פרוטוקול הדיון מיום 20.12.04, בעמ' 3), הואיל והעיכוב המבוקש בהליכי הפירוק יועיל לנושים הרגילים, וביניהם המל"ל, אשר יוכלו לקבל נתח גדול יותר מנכסי החברה אם יבוצע הסדר הנושים. הסכמתה של באת כוח הכנ"ר מביאה לידי ביטוי גם אינטרסים של כלל הנושים שכן הכונס הרשמי, מכוח תפקידו, מפקח על ביצוע יעיל וצודק של הפירוק ועל תפקודו התקין של המפרק, תוך התחשבות גם באינטרס הציבור. המסגרת הנורמטיבית 5. הבקשה שלפניי עוסקת בדרישת המפרק להורות למל"ל לשלם את הגימלה לעובדי החברה לשעבר לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, וללא תלות בבקשה צפויה למתן צו לעיכוב הפירוק, לפי ס' 271 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983 (להלן: "פקודת החברות"), כלשונו להלן: 271. סמכות לעכב את הפירוק [157] (א) ראה בית המשפט, לאחר מתן צו פירוק, על יסוד בקשה מאת נושה, משתתף, מפרק או הכונס הרשמי ועל סמך ראיות המניחות את דעתו, שיש לעכב את הליכי הפירוק, רשאי הוא לצוות על עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שייראו לו. (ב) לפני מתן צו כאמור רשאי בית המשפט לדרוש מהכונס הרשמי להגיש לו דין וחשבון לגבי עובדות או ענינים השייכים לדעת הכונס לבקשה. ניתן, אפוא, להורות על עיכוב הליכי פירוק לחלוטין או לזמן קצוב. מתן צו לעיכוב הליכי פירוק נעשה במקרים בהם החברה פרעה את מלוא חובותיה לנושים, הגיעה להסדר נושים, או אם התברר כי בקשת הפירוק נעשתה שלא כדין (ראו: ציפורה כהן, פירוק חברות, תש"ס 2000, עמ' 228). 6. זכות העובדים לקבלת גימלה מהמל"ל מעוגנת בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). ס' 182 לחוק זה קובע כי: 182. הזכות לגמלה [127נה] [תיקון: תשנ"ז(5)] מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: (1) צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה; (2) צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; (3) צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (1) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה; (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות55. (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 4)49) לחוק העמותות. מטרתו של ההסדר לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי היא להקל על העובד ולהעניק לו מנגנון נוסף על דין הקדימה לתשלום החוב שהחברה חייבת לו, בעיקר במקרים בהם לא די בנכסי החברה כדי לשלם לנושים אשר בדין קדימה (ראו: פש"ר (י-ם) 85/93, המ' 2303/98, נושים בקבוצת העובדים נ' בר-מימון בע"מ (בפירוק), דינים מחוזי, לב(2) 623). מן הכלל אל הפרט 7. באת כוח המל"ל מתנגדת לתשלום הגימלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ומסתמכת בראש ובראשונה על פרשנותה לס' 182 לחוק זה. אינני סבור, כי יש לקבל את עמדתה. הוראות ס' 182 הן ברורות ונוגעות למתן הצו כתנאי לקבלת גימלה ולא ל"מעמד" הצו ותוקפו. אין כל התייחסות למצב של עיכוב או ביטול הצו בעתיד. הנסיון של באת כוח המל"ל להסיק, כי עם עיכוב הצו נשללת הזכות לגימלה, מנוגד אף לתכלית חוק הביטוח הלאומי, ואינו מתיישב עם נסיבות המקרה הנוכחי, כפי שיובהר להלן. מטרת ההוראה בס' 182 היא ביטוח העובד במקרה של פשיטת רגל או פירוק. במקרה בו עוכב הפירוק, לצורך הסדר נושים למטרה ייחודית של הפסקת ההשעייה מן המסחר בבורסה, כאשר מימוש נכסי החברה וחלוקתם נמשך במקביל, הרי אין מקום לשלילת זכותם של העובדים לגימלה. הדגש של באת כוח המל"ל על חשיבות תוקפו של צו הפירוק אינה עומדת במבחן המציאות. על המל"ל מוטלת חובה לשלם גימלה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי, החל מיום מתן צו הפירוק. משמעות קבלת עמדת המל"ל היא שבכל תיק פירוק אשר תלוי ועומד תתבצע בדיקה חוזרת ונשנית לאורך שנים לגבי השתלשלות העניינים בתיק- האם הפירוק ממשיך או שמא ניתן צו לעיכובו, מצב אשר אינו סביר. 8. באת-כוח המל"ל מבססת את טענותיה על פסק הדין בע"א 849/79 המוסד לביטוח לאומי נ' סויד, פ"ד ל"ה(1), 762 (להלן: "עניין סויד"), בו נדון מקרה של ביטול צו כינוס נכסים והכרזה על פשיטת רגל שניתן כנגד מעביד, בטרם העביר הנאמן בפשיטת הרגל למל""ל את תביעות העובדים לגימלה. השופט ש. לוין קבע, כי העובדים אינם זכאים לגימלה אלא כל עוד פשיטת הרגל עומדת בתוקפה, ועם ביטול הצו פגה חובת המל"ל לתשלום הגימלה. באת-כוח המל"ל מצטטת את דברי השופטת בדימוס ח. הרדוף בספרה "זכויות עובדים בחילופי מעבידים, בפירוק חברה ובכינוס נכסים", תשמ"ח 1988, עמ' 97-98, אשר מאזכרת את עניין סויד ומציינת, כי ניתן להשליך ממנו לגבי עיכוב הליכי פירוק. יש לאבחן את המקרה שלפניי מן המקרה בעניין סויד. בעניין סויד ניתן צו ביטול והסתיימו הליכי פשיטת רגל של חייב. באותו מקרה, צו הביטול ניתן לפי בקשת הכונ"ר, הואיל והחייב לא עמד בתשלומים שהושתו עליו על ידי ביהמ"ש, ובגין שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. במקרה הנוכחי מדובר בבקשה צפויה לעיכוב הליכי הפירוק, כדי לאפשר מכירת השלד הבורסאי של החברה, אשר תגדיל את נכסי החברה, ותפעל לטובת כלל הנושים. לא מדובר בחברה אשר פרעה את כל חובותיה. לא מדובר בשימוש לרעה בהליכי הפירוק. המהלך המבוקש של הסדר נושים הוא לצורך נושא ספציפי. אין משמעותו סיום הליכי הפירוק. באת כוח המל"ל חוששת ממצב בו המל"ל יאבד את זכותו לחזור למפרק כמי שנכנס לנעלי העובד לאחר תשלום הגימלה, אולם המפרק ציין, כי המל"ל יוכל לחזור אל המפרק הן כנושה בדין קדימה והן כנושה רגיל (סעיף 21 לנימוקי בקשת המפרק כאן) וזאת במובחן מן המקרה בעניין סויד, בו הנאמן חדל לכהן בתפקידו, לא החזיק עוד בנכסים, ומשום כך אם היה המל"ל משלם את הגימלה, היתה נמנעת ממנו הזכות לחזור אל המפרק. 9. לגבי פסק הדין בעניין סויד, יש לציין את דברי השופטת מ. בן פורת, אשר חרף הסכמתה לדעת הרוב, הביעה את הסתייגותה מן התוצאה, אשר פוגעת בזכות העובדים לקבלת הגימלה ובזכות החזרה של המל"ל. לגרסתה, אין לפגוע בעובדים, אשר הגישו את תביעתם לגימלה על ידי הנאמן, אולם זה השתהה בהעברתה למל"ל. במקרה הנוכחי תביעות החוב כבר הוגשו ונבדקו, לטענת המפרק, ועל כן אין לפגוע בזכותם של העובדים לקבלת הגימלה. 10. טענה נוספת של באת כוח המל"ל מתייחסת להשלכות אפשריות של החלטה, אשר תחייב את המל"ל לשלם את הגימלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי חרף עיכוב של צו הפירוק. לטענתה, ההשלכות של החלטה כזו יהיו מרחיקות לכת לגבי המל"ל בפרט ולגבי דיני הפירוק בכלל, וכי קיים חשש ל"פירוקים וירטואליים", שמטרתם תהיה אך ורק גביית הגימלה מן המל"ל. סבורני כי מדובר בחששות שווא של המל"ל. תיק הפירוק הנוכחי רחוק מלהיות "וירטואלי". הוא עוסק בחברה בעלת חובות בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים. הסדר הנושים, אשר מעוכב בשל עמדת המל"ל, לאחר שהתקבלו הסכמות הנושים והכונ"ר, מוצע לשם טובתם של הנושים, ויעמוד בפיקוח ביהמ"ש של פירוק, הנעזר בהקשר זה בכונס הרשמי. אין כאן חשש למירמה, הונאה, או לכל פגם דומה אחר. אינני רואה כיצד ההחלטה הנוכחית יכולה להוות תקדים שלילי לגבי תיקי פירוק אחרים. התסריט לפיו פלוני יביא לפירוק חברה במירמה ולאחר מכן יבקש עיכוב, כל זאת כדי להשיג כספים שלא כדין מן המל"ל, נראה בלתי סביר. כל בקשה לעיכוב צו פירוק נדונה עניינית ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות, כאשר יש הזדמנות לכל נושה לטעון כי הבקשה נגועה, למשל, בחוסר תום לב או בתרמית. סיכום 11. בשים לב לשיקולים דלעיל, אני מקבל את בקשת המפרק בהתאם לעתירות שבבקשה 18061/04 במובן זה שאני מורה למל"ל לשלם לעובדי החברה את הגימלה המשתלמת בפירוק לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי גם במקרה שיינתן אישור להסדר הנושים על ידי ביהמ"ש של פירוק בתיק הנוכחי, ויעוכב במסגרת זו הפירוק לפי סעיף 271 לפק' החברות. המל"ל ישלם לכונס הרשמי ולמפרק את הוצאות המשפט בבקשות הנ"ל וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,000₪ + מע"מ בגינו, להיום, לכל אחד מבעלי דין אלה. פירוק חברה