המשיבה טענה כי מוקנית לה זכות עכבון בכספים מכח הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.

להלן החלטה בנושא סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין:

החלטה

1.     בפניי בקשה משותפת של כונס הנכסים הרשמי (להלן - הכנ"ר) ושל המנהל המיוחד מיום 10.7.06 (להלן - הבקשה) לחייב את המשיבה, הטוענת ששימשה באת-כח חברת סגל פרזול בע"מ (להלן - החברה) בהליכים משפטיים שונים לפני תחילת הליכי הפירוק, להעביר לקופת הפירוק כספים ששולמו לחברה על ידי חייבים שונים של החברה ואשר הגיעו לידי המשיבה לאחר הגשת בקשת הפירוק. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הכספים שייכים לה מכח המחאתם אליה על ידי החברה עובר לכניסתה להליכי פירוק ולחילופין כי קיימת לה זכות עכבון בכספים.

2.     בתאריכים 16.10.06 ו- 9.11.06 התקיים דיון בבקשה. בבקשה עתרו הכנ"ר והמנהל המיוחד לחייב את המשיבה בעניינים נוספים, ובאלה נתתי החלטה ביום 9.11.06. בהחלטתי מיום 12.11.06 אפשרתי לצדדים להגיש טיעונים קצרים בכתב בענין זכות המשיבה בכספים האמורים, ואלה הוגשו על ידי המשיבה ועל ידי המנהל המיוחד.
3.     המשיבה מודה כי לאחר המועד הקובע בפירוק הועברו לידיה בהזדמנויות שונות כספים ששילמו חייבים של החברה בעקבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדם על ידי החברה (להלן - הכספים). על פי פירוט הסכומים השונים בתשובתה של המשיבה, מדובר בסכום נומינלי כולל של 19,944 ₪ כאשר לכך מתווספים סכומים נוספים, שהיקפם המדוייק לא פורט על ידי המשיבה, אשר הגיעו אליה במסגרת תיק הוצל"פ 02-07191-00-0. ר' סעיף 19 לנספח שכותרתו "תגובת המשיבה" שצורף לתשובת המשיבה מיום 16.10.06 וכן דברי המשיבה בעמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.06. על פי המשיבה, הכספים שלה מכח חוזה שכר טרחה והמחאת זכות שנכרת בכתב בינה לבין החברה בנובמבר 2000 (להלן - החוזה). לטענתה, החל משנת 1998 העניקה לחברה שירותים משפטיים ובגין חלקם הגדול לא קיבלה שכר טרחה ולכן המחאת הזכות יועדה לשמש כתשלום שכר טרחתה והוצאותיה בגין שירותיה המשפטיים; הכספים מהווים חלק משכר הטרחה אותו חייבת החברה למשיבה; ולחוזה קדמה הסכמה בעל פה משנת 1999 בין המשיבה לבין החברה במסגרתה הומחו למשיבה הזכויות בכספים.

4.     החוזה, שהעתקו צורף כנספח לתמצית הטיעון שהגישה המשיבה, נושא את התאריך 21.11.00 וכן את הכותרת "גליון קבלה והסכם". בחוזה מקבלת עליה המשיבה להעניק לחברה שירותים משפטיים שונים המוגדרים בחוזה באופן הבא:

"טיפול שוטף + תביעה נ' ישרס מבני תעשיה, וכן טיפול בתיקי הוצל"פ שיתקבלו מעורכי דין אחרים כגון: עו"ד נשר, וזאת לשם תשלום שכ"ט עו"ד שילה בתיקים בהם לא קיבלה שכר.
תיקי הוצל"פ מעו"ד נשר: מן סיגל, אוחיון יוסף, לוסטמן וכל תיק אחר נוסף." (הדגשות לא במקור - ב.ג.)

בגין שירותים משפטיים המפורטים בחוזה אותם העניקה המשיבה לחברה עד למועד כריתתו, הועמד שכר טרחתה של המשיבה על 47,500 ₪. בגין טיפולה בהליכי הוצאה לפועל שפורטו בחוזה נקבע כי שכר טרחתה של המשיבה "יהיה בהתאם לקבוע בחוק". בסופו של החוזה הוספה הערה בכתב יד שזו לשונה:

"חברת סגל פרזול מסכימה בזאת כי כל סכום כסף שיגיע לידי עו"ד שילה במסגרת תיקי ההוצל"פ ייזקפו תחילה לטובת שכ"ט עו"ד המפורט בהסכם זה, ולטובת שכ"ט עו"ד בתיקי ההוצל"פ. הסכמה זו הינה המחאת זכות כדין לכל דבר וענין."

על החוזה מוטבעת חותמת החברה וחותמתה של המשיבה וכן חתימות. על פי המשיבה, החוזה נכרת בינה לבין בעלה, משה סגל, שהיה מנהל החברה ובעל מניות עיקרי בה. המחאת הזכות לא נרשמה ברשם החברות.

5.     המשיבה מוסיפה וטוענת כי המחאת הזכות תקפה כלפי מפרק החברה מכיוון שנוצרה לפני המועד הקובע בפירוק; משום שהיא מתייחסת לחוב של החברה כלפי המשיבה שנוצר לפני מועד זה; ומכיוון שאינה מחוייבת ברישום מכח הוראת סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל). לחילופין, טוענת המשיבה כי מוקנית לה זכות עכבון בכספים מכח הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961 (להלן - חוק לשכת עורכי הדין).

6.     המנהל המיוחד והכנ"ר דורשים כי המשיבה תשלם את הכספים המסתכמים בסך נומינלי של של 20,544 ₪. באשר לטענת המשיבה כי הכספים הומחו לה על ידי החברה, נטען כי קיים חשש באשר לאוטנטיות של החוזה שהציגה המשיבה שכן החוזה הוצג על ידי המשיבה בשיהוי ניכר ולראשונה רק ביום 5.11.06; המחאת הזכות שבחוזה לא נרשמה; למשיבה יש גישה לחותמת החברה מתוקף היותה נשואה למנהל החברה לשעבר; בספרי החברה או בדו"ח שהגיש מנהלה - הוא בעלה של המשיבה - לאחר כניסת החברה להליכי פירוק אין זכר לחוזה או לחוב שכר הטרחה הנטען; והמשיבה מודה כי קיבלה שכר טרחה מהחברה בגין טיפול בתיק שנסגר בשנת 2001 (א' 1874/99) שלא באמצעות המחאת הזכויות, דבר התומך בעמדה כי החוזה לא היה קיים במועד ההוא. עוד נטען כי המחאת הזכות בטלה גם משום שנוצרה בסתירה לשעבוד שיצרה החברה ביום 11.5.00 לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ בו שעבדה בשעבוד צף את כלל נכסיה. השעבוד, הכולל תניה מגבילה, נרשם ברשם החברות ביום 23.5.00 (להלן - השעבוד הצף). המחאת הזכות נעשתה לאחר יצירת השעבוד, ובניגוד לתניה המגבילה שבו, ועל כן אין לה תוקף. בענין זה עונה המשיבה כי המחאת הזכות אינה סותרת את תנאי השעבוד הצף, שכן זו יועדה לשם תשלום עבור שירותים משפטיים שהוענקו לחברה, ומשכן יש לראותה כפעולה שנעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה. באשר לזכות העכבון לה טוענת המשיבה בכספים, מציין המנהל המיוחד כי תנאי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין אינם מתקיימים: הכספים לא הגיעו למשיבה בהסכמת המפרק והמשיבה לא הגישה תביעה או דרישה כנגד החברה בגין שכר הטרחה.


7.     דין הבקשה להתקבל. לא שוכנעתי כי אמנם נעשתה המחאת הזכות. אין בספרי החברה שנוהלו קודם להליכי הפירוק או בדו"ח שהוגש על ידי מנהליה עם כניסתה להליכי פירוק אזכור כלשהו להמחאת הזכות או לחוב שכר הטרחה הנטענים. מבחינת הוכחת המחאת הזכות - לא ניתן לפטור השמטה זו כדבר של מה בכך, שכן חוב שכר טרחה בגובה 45,000 ₪ בתוספת מע"מ וחוב שכר טרחה בגין טיפול בתיקי הוצאה לפועל - שנטען שהינם העילה להמחאת הזכות - אינם חובות זניחים. ניתן היה לצפות כי חוב שכר הטרחה או המחאת הזכות ימצאו את ביטויים בספרי החברה ובדו"ח שהוגש ע"י מנהלה לאחר תחילת הליכי הפירוק. בנוסף, לא רק שהמשיבה לא תמכה טענותיה העובדתיות בתצהיר, אלא לא הוגש תצהיר מטעם מי ממנהלי החברה לשעבר אשר יכול היה לבסס את טענת המשיבה לפיה החברה המחתה לה זכויות בכספים מכח החוזה או מכח הסכמה בעל פה ביניהם.

8.     גם אילו הוכחה המחאת הזכות, לא היה הדבר מקנה למשיבה זכות בכספים. המחאת הזכות לה טוענת המשיבה הינה המחאת זכות כללית. המחאת זכות כללית, אשר במסגרתה מעבירה חברה לנמחה זכויות כלפי חייבים בלתי מוגדרים, מחוייבת ברישום ברשם החברות. ללא רישום כזה אין להמחאת הזכות תוקף כלפי מפרקה של החברה. ר' סעיף 356 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות); סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל; תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות), התש"ל - 1970 וכן ע"א 5578/93 נדב נ' הנאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב, פ"ד מט(2) 459, 468 (1995) (להלן - ענין נדב). החוזה אינו מפרט רשימה סגורה של חייבים אשר הזכות לקבל מהם כספים עוברת למשיבה, אלא מפנה אל כספים שיתקבלו במסגרת תיקי הוצאה לפועל שיועברו לטיפול המשיבה מעורכי דין אחרים. את הדרישה לפרט את החייבים בהמחאת הזכות יש לפרש באופן דווקני, ועל כן אין לראות בעובדה שהחוזה נותן מספר דוגמאות לתיקי הוצאה לפועל משום מילוי דרישת הפירוט. ר' ענין נדב בעמוד 469. אין חולק שהמחאת הזכות לא נרשמה, ומשכך אין לה תוקף כלפי מפרק החברה בנוגע לכספים ששולמו לאחר המועד הקובע.


9.      זאת ועוד. על פי המשיבה, המחאת הזכות תקפה על אף השעבוד הצף, שכן זה כולל תניה מגבילה המתירה לחברה לפעול בניגוד לשעבוד הצף בכל דבר הנדרש לשם מהלך עסקיה הרגיל. עיון בנוסחה של אגרת החוב האמורה שצורף להליך אחר שהתנהל במסגרת תיק הפירוק דנן (בש"א 2091/05) - אינו תומך בטענת המשיבה. השעבוד הצף, הכולל תנית הגבלה, נוצר ונרשם ברשם החברות לפני המועד בו נטען כי נכרת החוזה. המחאת הזכות היא בסתירה לתנאי השעבוד הצף ועל כן גם מטעם זה אינה תקפה כלפי מפרק החברה ונושיה. ר' ע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פדאור 05 (15) 250 פסקה 12 (2005).

10.     משקבעתי כי הזכויות בכספים שהגיעו לידי המשיבה לאחר המועד הקובע לא הומחו לה על ידי החברה, נותר עדיין לבחון האם מוקנית למשיבה זכות עכבון בכספים שכן בכוחה של זכות כזו, אם תוכר, להקנות למשיבה מעמד של נושה מועדף. ככלל, לא כל נכס המגיע לידיו של נושה ניתן לעיכוב על ידו. השאלה מהו הנכס אותו רשאי הנושה לעכב תיקבע על פי הדין היוצר את זכות העכבון או על פי ההסכם בין הצדדים, ככל שקיים הסכם כזה. ר' נינה זלצמן עכבון 139-140 (1998). בענייננו, הוראת הדין הרלוונטית הינה סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. באשר לכספים אותם יכול עורך הדין לעכב, קובע סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, בין השאר, כי רק כספים שהגיעו לידי עורך הדין בהסכמת הלקוח ניתנים לעיכוב. יש לקרוא את סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין תוך התאמתו לדיני חדלות פרעון. החל מכניסת החברה להליכי חדלות פרעון, אין באפשרות המשיבה לעשות על דעת עצמה פעולות בנכסי החברה, לרבות בכספים, והדבר מסור לבעלי התפקיד שמונו לכך ובאישור בית המשפט. ר' סעיפים 268, 305 ו- 307 לפקודת החברות. המשיבה לא קיבלה ממפרק החברה אישור לקבל לידיה את הכספים שהגיעו לחברה. הגביה מחייבי החברה נעשתה ע"י המשיבה ללא הסכמה ובניגוד לתנאי הבסיסי בדיני פירוק שאין נושה כלשהו, למעט נושה מובטח בתנאים מסויימים, רשאי לגבות כספים באופן אינדיווידואלי. זאת ועוד. תנאי נוסף שהיה על המשיבה לעמוד בו על פי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין הינו הגשת תביעת חוב למפרק בגין חוב שכר הטרחה וההוצאות הנטען על ידה וזאת תוך שלשה חודשים מיום שנדרשה המשיבה על ידי המפרק והמנהל המיוחד להשיב את הכספים, דבר שארע לכל המאוחר ביולי 2005 עת הגיש המנהל המיוחד כנגד המשיבה את בש"א 10027/05. המשיבה לא הגישה תביעת חוב. ר' רע"א 6208/00 כהן, וילצ'יק ושות', עורכי-דין נ' ימכ"א השקעות (7000) בע"מ, פ"ד נה(3) 289, 292-293 (2001). השוו: ע"א 5821/92 ח'ורי נ' פישלר, פ"ד מט(5) 833 (1996). התוצאה היא שלמשיבה אין זכות עיכבון בכספים.

11.     אשר על כן, על המשיבה לשלם תוך 30 יום לקופת הפירוק, באמצעות הכנ"ר, סך של 26,787 ₪ כדרישת המנהל המיוחד. בנוסף תישא המשיבה בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961

  2. תלונת סרק ללשכת עורכי הדין

  3. הגבלת גיל קבלה ללשכת עורכי הדין

  4. התנגדות לקבלת חבר ללשכת עורכי הדין

  5. פסילת שאלה בבחינות לשכת עורכי הדין

  6. ערעור בית דין משמעתי לשכת עורכי הדין

  7. סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין

  8. סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין

  9. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001

  10. האם לשכת עורכי הדין יכולה למנוע הסמכת מתמחה ?

  11. כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), התשס"ו-2005

  12. כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003

  13. כללי לשכת עורכי-הדין (העסקת טוען רבני), תש"ל-1970

  14. כללי לשכת עורכי הדין (אגרות שירותים), התשמ"ז-1986

  15. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

  16. כללי לשכת עורכי-הדין (נוהל התקנת כללים), תשל"ח-1978

  17. צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ"ב-1962

  18. ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי דין

  19. כללי לשכת עורכי-הדין (קביעת תקציב ואגרות), התשנ"ה-1994

  20. כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), תשל"ז-1977

  21. כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב-1982

  22. כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000

  23. תקנות לשכת עורכי-הדין (פיקוח על קרן הגימלאות), תשל''ח-1978

  24. כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988

  25. כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס"ב-2002

  26. כללי לשכת עורכי-הדין (בחירת חברי בתי-דין מחוזיים), תשכ"ב-1962

  27. כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים), תשכ"ט-1969

  28. תקנות לשכת עורכי-הדין (המשך פעולות והעברת מסמכים), תשכ''ב-1962

  29. כללי לשכת עורכי-הדין (סדרי-הדין בבתי-הדין המשמעתיים) תשכ"ב-1962

  30. כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ"ט-1999

  31. כללי לשכת עורכי הדין (המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה),התש"ע-2009

  32. כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ"ב-1962

  33. כללי לשכת עורכי-הדין (קביעת תקופת לענין סעיף 9ב לחוק), התשמ"א-1980

  34. צו לשכת עורכי-הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), תשכ"ח-1967

  35. תקנות לשכת עורכי הדין (בחירות לועד המרכזי) (הוראת שעה), התשנ''ז-1996

  36. כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בית הדין המשמעתי הארצי), התשנ"ו-1996

  37. כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי-הדין), תשל"א-1971

  38. כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) (הוראת שעה - תיקון), התשנ"ו-1996

  39. כללי לשכת עורכי-הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל"ז-1977

  40. כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש"ע-2010

  41. כללי לשכת עורכי-הדין (מנין חוקי בישיבות המועצה הארצית והועד המרכזי), התשנ"א-1991

  42. תקנות לשכת עורכי-הדין (קביעת המועד לעורך-דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ''ד-1963

  43. תקנות לשכת עורכי דין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ''ג-1962

  44. כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי הלשכה בוועדות בחירה ובוועדות מינויים), התשנ"ז-1997

  45. תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ''ט-1988

  46. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים) (תיקון), תשל''ד-1974

  47. כללי לשכת עורכי הדין (הוראות מיוחדות בדבר סדרי הרישום למחוז הצפון ועררים עליו), התשס"ב-2002

  48. תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל''ז-1977

  49. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים) (הוראת שעה), התשס''ב-2002

  50. כללי לשכת עורכי-הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), התשכ"ב-1962

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון