התביעה הוגשה על פי סעיף 267 לחוק החברות המסמיך דירקטור לנקוט בהליך משפטי כדי למנוע מנושא משרה בתאגיד להפר את חובתו כנושא משרה. כדי לבוא בגדרו של סעיף 267 לחוק החברות על התובע להוכיח כי הוא משמש כדירקטור, ולהראות שפנייתו לבית המשפט נועדה להגן על החברה בה הוא משמש כדירקטור מפני פעולת נושא משרה הפועל או עומד לפעול תוך הפרת חובתו כלפי החברה. סעיף 267 - זכות תביעה (א) היה לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרת חובה של נושא משרה, רשאי הוא, לאחר שפעל כאמור בסעיף 257 אם הנסיבות מאפשרות זאת, לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף את החובה או ימנע את הפעולה; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות הענין. (ב) אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, תישא החברה בכל ההוצאות שהוציא דירקטור שפנה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה, לרבות אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, במועד כפי שיקבע בית המשפט. להלן החלטה בנושא סעיף 267 לחוק החברות: החלטה חברת יילו קפ בע"מ (להלן: "המשיבה") זכתה ב-3.5.04 במכרז שפורסם על ידי רשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") למתן שירותים וניהול של שני דלפקים למכירת משקאות חמים ו/או גלידות ו/או משקאות קרים ו/או קינוחים מתוקים במתחם שדה התעופה בן גוריון (להלן: "המכרז"). על פי תנאי המכרז הזכיה לא היתה ניתנת להעברה. ב-4.8.04 התאגדה חברה בשם טבעי בשחקים בע"מ (להלן: "החברה") שמניותיה נחלקו בחלקים שווים בין המשיבה וחברת צ.א. אלון החזקות בע"מ (להלן: "חברת אלון"). על פי הרישומים במרשם החברות, המשיבה נקבעה כמנהלת החברה (ראה נספח ב לבקשה). ב-30.10.04 נכרת חוזה בין המשיבה, חברת אלון והחברה לפיו חברת אלון נכנסת כשותפה ב-50% בהתקשרות בזכיה במכרז ובחוזה ההרשאה להקמת והפעלת הדוכנים. על פי המוסכם בחוזה תכלית הקמת החברה היתה ביצוע בפועל של השותפות בין חברת אלון למשיבה בכל הנוגע להפעלת 2 הדוכנים הנזכרים. בסעיף 3 ג להסכם נקבע כי כל התקבולים מנקודות המכירה בנתב"ג יופקדו בחשבון החברה, ובסוף כל חודש קלנדארי תמציא החברה למשיבה חשבונות בגין הפקדות אלו, כל הוצאות תפעול הדוכנים ישולמו על ידי החברה, ואילו הסכומים אותם יש לשלם לרשות ישולמו על ידי החברה במועד, לפי דרישת הרשות. באפריל 2006 פרץ בין השותפים סכסוך ולאחר חליפת מכתבים בין הצדדים פעלה המשיבה באופן חד צדדי, ולאחר הודעת ביטול החוזה ניתקה ביוני 2007 את הקופות הרושמות של החברה בדוכנים והחליפה אותן בקופות שלה, והפסיקה להפקיד את הפדיון בחשבון החברה. קדמה לצעד זה הפסקת הזרמת כספים מהחברה למשיבה לצורך ביצוע התשלומים המגיעים לרשות על פי חוזה הזכיון בינה ובין המשיבה. לפני בקשתם של מר יצחק, צפריר ואמנון אלון, בעלי מניות בחברת אלון, והחברה, ליתן כנגד אמיר, ערן ושולמית יצקן והמשיבה צו זמני "למניעת ניתוקן של קופותיה הרושמות של טבעי בשחקים בע"מ המצויות בסניפיה בנתב"ג והחלפתן בקופות רושמות השייכות למשיבים בלבד, וכן למנוע העברתם של נתונים מבסיס הנתונים בקופותיה של החברה אל הקופות הרושמות אותן התקינה המשיבה בסניפיה של טבעי בשחקים בנתב"ג. הסעד הזמני התבקש במסגרת תובענה בה"פ 969/07 בה התבקשו הצווים הבאים: "1. להמנע מנטילת כספי תקבולים מקופות טבעי בשחקים בע"מ בסניפיה בנתב"ג והפקדתם בחשבונות בנק אשר אינם חשבונות הבנק של טבעי בשחקים בע"מ. 2. להמנע מהתקנת קופות רושמות חדשות אשר אינן בבעלות טבעי בשחקים בע"מ ואשר אינן מחוברות למערכת המחשוב של טבעי בשחקים בע"מ. 3. להמנע מהגשת תלונות סרק במשטרה לרבות על הסגת גבול של המבקשים בסניפים. 4. להמנע מכל פגיעה בעסקיה של טבעי בשחקים בע"מ לרבות בדרך של סגירת סניפיה בנתב"ג. 5. לחזור ולהפקיד את כספי התקבולים המתקבלים בכל יום בקופות טבעי בשחקים בע"מ בסניפיה בנתב"ג לחשבונות הבנק של החברה בבנק מזרחי-טפחות בע"מ ובבנק לאומי בע"מ עד לשעה 14:00 בכל יום. 6. לשנות בחזרה את מספר חשבון הבנק אשר אליו מפקיה רשות שדות התעופה כספים המגיעים לטבעי בשחקים, לחשבון הבנק של החברה במקום לחשבונות בנק של יילו קפ. 7. להחזיר לתוקפם את אישורי הכניסה לנתב"ג של מנהלי טבעי בשחקים בע"מ ה"ה איציק אלון, משה אלון, אמנון אלון וצפי אלון, אשר בוטלו ע"י המשיבים שלא כדין. 8. להחזיר לאלתר לידי טבעי בשחקים בע"מ את כלל התקבולים במזומן אשר נטלו על ידי המשיבים ו/או מי מטעמם מקופות טבעי בשחקים בע"מ בנתב"ג מיום 14.6.2007 ועד ליום מתן צו זה בסכום של כ-2,000,000 ₪. 9. לחתום על העברות הכספים אשר על טבעי בשחקים בע"מ להעביר לרשות שדות התעופה לשם תשלום דמי הרשאה כקבוע בחוזה ההרשאה עם רשות שדות התעופה. 10. להמנע מעשיית כל פעולה אשר הינה בניגוד לחובות הזהירות וחובות האמון של המשיבים 1 ו-2 כדירקטורים בטבעי בשחקים בע"מ." התובענה נסמכת על סעיף 267 לחוק החברות התשנ"ט - 1999. ד י ו ן א. בבקשה ובתובענה נרשם שמה של החברה כמבקשת, אולם אין חולק כי לא התקבלה על ידי אורגן מוסמך של החברה החלטה להגיש את התובענה או להסמיך את משרד עורך דין אלמוג לייצג את החברה בתובענה זו. לפיכך החברה נמחקת מהתובענה. ב. התובענה הוגשה על פי סעיף 267 לחוק החברות המסמיך דירקטור לנקוט בהליך משפטי כדי למנוע מנושא משרה בתאגיד להפר את חובתו כנושא משרה. כדי לבוא בגדרו של סעיף 267 לחוק החברות על התובע להוכיח כי הוא משמש כדירקטור, ולהראות שפנייתו לבית המשפט נועדה להגן על החברה בה הוא משמש כדירקטור מפני פעולת נושא משרה הפועל או עומד לפעול תוך הפרת חובתו כלפי החברה. המשיבים טוענים כי יצחק, צפריר ואמנון אלון אינם דירקטורים בחברה ועל כן אינם בעלי מעמד לתבוע על פי סעיף 267 לחוק החברות. על פי סעיף 3 א לנספח ב לתשובה, "כל צד ימנה 3 דירקטורים, כך שדירקטוריון החברה יכלול בכל עד 6 דירקטורים". בסעיף 3.3 הצהיר יצחק אלון כי "המבקשים 1-3 הינם דירקטורים בטבעי בשחקים" וכי "משיבים 1-3 הינם דירקטורים בטבעי בשחקים". בא כח המשיבים לא ביקש לחקור את מר יצחק אלון על תצהירו, ולכן הנחתי לצורך הבקשה שלפני היא שמבקשים 1-3 ומשיבים 1-3 משמשים כדירקטורים בחברה. לאור מסקנה זו, נותר לברר האם הפעולות שלגביהן התבקשו הסעדים נעשו על ידי נושאי משרה בחברה, והאם ההליך נועד להגן על עניינה של החברה. כאמור, הנחתי היא שמשיבים 1-3 דירקטורים בחברה, ומעמדם זה מטיל עליהם חובת אמון כלפי החברה. המשיבה רשומה במרשם החברות כמנהלת החברה, ועל כן אף היא בבחינת נושא משרה החייב חובת אמון כלפי החברה. ניתוק הקופות הרושמות של החברה, והפסקת הזרמת כספי הפדיון לחשבון החברה ללא החלטה של דירקטוריון הן בעליל פעולות שאינן מתיישבות עם חובת האמון של משיבים 1-3 כלפי החברה. ג. המשיבים העלו נגד הבקשה טענת שיהוי. לא שוכנעתי כי הבקשה לוקה בשיהוי המצדיק דחייתה. ד. עוד טענו המשיבים כי בשל זהות הסעדים הזמניים לסעדים שהתבקשו בתיק העיקרי אין להעתר לבקשה. הטענה אינה מקובלת עדלי. הסעדים הזמניים התבקשו לתקופה שעד מתן פסק הדין, גם אם הדבר לא נאמר בלשון חד משמעית, ומתן הסעד הזמני לא ייתר את הדיון בתיק העיקרי. ה. שוכנעתי שהנזק למשיבה ממתן הצו אינו עולה על הנזק מדחיית הבקשה. הנזק מדחיית הבקשה עלול להגיע עד כדי חורבן כלכלי של החברה, ואילו מתן הצו לא יסב למשיבה נזק. לאור האמור לעיל ניתנים בזה הסעדים זמניים כמבוקש בסעיפים 8,6,5,4,2,1, וכן לגרום להחזרתם לתוקפם של אישורי הכניסה של מבקשים 1-3 לנתב"ג. כמו כן אני מורה למשיבים 1-3 להשיב לחשבון הבנק של החברה את כל התקבולים שהתקבלו בדלפקים דנן מ-14.6.07 ולא הוכנסו לחשבון הבנק של החברה, בניכוי סכומים ששולמו על ידם מ-14.6.07 לרשות על פי דרישות הרשות המתייחסות לשני הדלפקים נושא הדיון. הצו מותנה בהפקדת ערבון בסך -.50,000 ₪ וכן התחייבות של המבקשים וחברת אלון להפקיד את מלוא התקבולים בשני הדלפקים נושא הדיון בחשבון הבנק של החברה, לשלם על פי דרישה ובמועד הקבוע בדרישה כל סכום שיידרש על ידי רשות שדות התעופה מהמשיבה בגין הדלפקים נושא הדיון. המשיבים, במאוחד ובנפרד, ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.דיני חברותחוק החברות