סמכות חקירה של כונס נכסים

בית המשפט ציין כי יש לאפשר לכונס הנכסים לבצע חקירה במטרה לגילוי נכסים הנמצאים אצל ובשליטת החברה אשר הוא מונה לכונס נכסיה, וזאת כאשר מנהלי החברה מסרבים לשתף פעולה ובדרך זו מסכנים את הבטוחה של הנושה העיקרי בהתאם לאגרת החוב. בית המשפט ציין כי כונס הנכסים נתקל לעיתים בנושאים המחייבים חקירה. אי מתן סמכויות חקירה לגילוי מסמכים ונכסים של החברה, עלול ליצור חלל ריק ולעקר את סמכויותיו. להלן החלטה בנושא סמכות חקירה של כונס נכסים: החלטה 1. מהות הבקשה: הבקשה שבפניי היא בקשת כונס הנכסים של מגדליה חברה לבניין בע"מ (להלן: "הכונס" ו"החברה" בהתאמה) להורות למשיבים 2-3, שהם מנהלי החברה ובעלי מניותיה, (להלן: "מנהלי החברה") להתייצב במשרד הכונס לצורך חקירה בנוגע לנכסיה של החברה, פעילותה ויכולתה וליתן כל מידע בנוגע לחברה או לנכסיה או כל מידע אחר אשר יידרש לצורך מילוי תפקידו של הכונס. הכונס טען כי התנהגות מנהלי החברה נגועה בחוסר תום לב ומהווה הכשלת ביצוע תפקידו. ביום 19.7.06 מונה עו"ד אהרוני ככונס נכסים קבוע על כלל ונכסי זכויות החברה. בבקשה נאמר כי הכונס הודיע למנהלי החברה שבכוונתו לבקר במשרדי החברה ואף הזמין אותם להתייצב במשרדו לצורך חקירה. ביום 1.8.06 התייצב הכונס במשרדי החברה הרשומים. נטען על ידי המשיב 1 כי משרדי החברה אינם בכתובת הרשומה ברשם החברות, מבלי לפרט היכן נמצאים משרדי החברה בפועל. באותו יום כתב ב"כ מנהלי החברה מכתב לכונס, בו נאמר כי הזמנת המנהלים לחקירה במשרדי הכונס מהווה חריגה מסמכותו של הכונס ולכן אין הם חייבים להתייצב אליה. במהלך ביקור הכונס במשרדי החברה, סירב המשיב 1 לענות על שאלות וטען כי ב"כ הורו לו שלא להשיב לאף שאלה של כונס הנכסים. הכונס טען כי מנהלי החברה פועלים להברחת הנכסים. מסקנה זו עולה לדבריו מהעובדה כי הכונס פעל לאיתור ותפיסת נכסי החברה ללא הועיל. למרות הכחשות המשיב 1 כי נכסי החברה ברשותו, נמצא בשדה מאחורי ביתו, מוחבא בין שיחים ועצים, רכב שברולט המשועבד לבנק. לקבלן הביצוע מטעם כונסי הנכסים נמסר על ידי המשיב 1 כי שאר רכבי החברה מעוכבים במוסכים בשל חובות לבעלי המוסכים. לא נמסרו פרטים לגבי המוסכים והחובות. הכונס ציין כי מלבד רכב השברולט לא אותרו רכבים נוספים המשועבדים לבנק, למרות חיפושים קדחניים אשר נעשו על ידו. הכונס הבהיר בבקשה כי חשיבות חקירתם של מנהלי החברה בהקשר זה מובנת מאליה. בעת הביקור במשרדי החברה מסר בא כוחו של המשיב 1 את כתובת משרדי מנהל החשבונות של החברה. מנהל החשבונות הודיע כי בכפוף לתשלום שכ"ט, יעביר את מסמכי החברה. הכונס ציין כי אחת מסמכויותיו העיקריות של בעל תפקיד כדוגמת כונס הנכסים היא לתפוס ולממש את נכסי החברה. אחת הדרכים המרכזיות לבירורים אלה, הינה באמצעות חקירתם של מנהלי החברה. הכונס שלח מכתב לבא כוח מנהלי החברה וחזר על דרישתו להתייצבותם לחקירה. המנהלים לא התייצבו לחקירה ולכן יש צורך בקבלת הוראות מבימ"ש. 2. תגובת המשיבים: בתגובת המשיבים נטען כי יש לדחות את בקשת הכונס על הסף מכיון שלא צירף תצהיר לבקשה. המשיבים טענו כי הכונס עושה כמיטב יכולתו על מנת להשחיר את פני המשיבים ולייחס להם תכונות שליליות כגון כוונה להבריח נכסים. בתגובה אישרו המשיבים כי המשיב 1 הונחה על ידי פרקליטיו לא לשוחח עם הכונס על התיק, אולם קישר את הכונס עם בא כוחו אשר מסר לו פרטים מלאים ביחס להנהלת החשבונות של החברה ומיקומה. המשיבים טענו גם כי אין מקום לטענת הכונס, על פיה הוחבא רכב השברולט בין שיחים ועצים שכן מדובר ברכב הבולט בכל תנאי שטח. לתגובה צורפה תמונה ממנה עולה לטענת המשיבים כי הרכב חנה על משטח בטון בחנייה צמודה לדירת בתו של המשיב 1 הנמצאת בשכנות מיידית לביתו. אין לכן מקום לטענה בדבר הברחת נכסים. המשיבים טענו כי הכונס, מטעמים השמורים עימו, אשר נחזים להיות טעמים זרים או אישיים או לצורכי פנים ביחסיו עם שולחו, עושה כל מאמץ להשחיר את פני המשיבים בפני בימ"ש. ב"כ המשיבים הבהיר לכונס כי המשיבים מיוצגים ולכן אין לפנות אליהם אלא דרך באי כוחם; כי ביתו של המשיב 1 אינו משרדי החברה; כי אין לכונס סמכות להיכנס לביתו של המשיב 1 וכי אין לכונס סמכות לחקור את המשיבים. עוד נאמר כי במכתב צויין שאם דרוש לכונס מידע, הוא מוזמן לפנות לב"כ מנהלי החברה אשר יענו לו ככל שהשאלות תהיינה רלוונטיות. אולם, הכונס לא השתמש באפשרות שהועמדה לו. עיקר טענתם של המשיבים בתגובה היתה כי אין לכונס סמכות להזמין את המשיבים לחקירה וכי הכונס לא הצביע על מקור חוקי כלשהו המקנה לו את הסמכות הנטענת. אין לכונס סמכות לפעול לפי סעיף 374 לפקודת החברות ואין לו גם סמכות לבקש ביטול עסקאות בגין העדפת מרמה לפי סעיף 355 לפקודה. הסמכות לזמן נושאי משרה בחברה לחקירה לפי סעיף 288 לפקודה, מסורה למפרק בלבד. סמכויותיו של כונס הנכסים מוגבלות למסגרת הנכסים המפורטים באגרת החוב וסמכותו מוגבלת על פי הוראות אגרת החוב. הכונס לא מיצה כאמור את האפשרויות העומדות בפניו ולא ניסה לפנות לב"כ המשיבים בשאלות ענייניות בטרם ירוץ לבימ"ש עם עתירתו. המשיבים טענו כי הריצה המבוהלת לבימ"ש בנסיבות אלה, מהווה התנהגות נעדרת תום לב. אין גם כל הצדקה להתעקשותו של כונס הנכסים לראות בביתו של המשיב כמשרדי החברה. 3. הדיון במעמד הצדדים: הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. ב"כ המשיבים הצהיר לפרו' בשם המשיב 1, כי אין בביתו כל חומר הקשור לחברה או ציוד למעט כתבי בית דין וחומר משפטי וכי חומר חשבונאי נמצא בידי יועץ המס הטוען לזכות עכבון וכי אין למשיבים העתק מהחומר. הכונס חזר על הבקשה, אם כי הסכים בשלב זה להסתפק בבקשתו, השנייה על פיה ימסרו מנהלי החברה מידע באשר לחברה או לנכסיה. ב"כ המשיבים חזר וטען כי על הטענות העובדתיות בבקשתו של כונס הנכסים להימחק בהעדר תצהיר, אלא אם הכונס מוכן להחקר עליהם. הבקשה עצמה היתה לדבריו מיותרת, שכן הכונס לא טרח לפעול כפי שהציעו לו ב"כ המשיבים על מנת לקבל את המידע אותו טען הכונס כי היה זכאי לקבל. אילו היה הכונס פועל כאמור, היה הדיון נמנע והיו נחסכות למשיבים הוצאות כבדות בגין מימון ההליך. עוד נאמר כי המשיבים סבורים כי כל הליך הכינוס שגוי וכי ההליך הנוכחי מיותר. 4. החלטה: אינני רואה מקום לטענת המשיבים על פיה הטענות העובדתיות המצוינות בבקשת הכונס להידחות בהעדר תצהיר. ההלכה העקרונית היא כי בעל תפקיד אשר מונה על ידי בימ"ש איננו פועל בשם הנושה, אלא כידו הארוכה של בימ"ש אשר מינה אותו. לכן, אין בנסיבות רגילות צורך כי בעל התפקיד, כמו כונס הנכסים במקרה שבפניי, יצרף תצהיר לבקשה למתן הוראות. יתרה מזאת, העובדה כי המשיב 1 סירב למסור לכונס מידע כלשהו על פי הוראה מפורשת של באי כוחו, כפי שציין הכונס בבקשתו, עולה באופן ברור מהאמור בסעיף 3 ב' לתגובה, שם אישרו המשיבים כי המשיב 1 הונחה על ידי פרקליטיו שלא לשוחח עם הכונס על ענייני התיק שבמחלוקת. גם טענתו העובדתית של הכונס, על פיה מלבד רכב השברולט לא נמצאו רכבים אחרים המשועבדים על פי אגרת החוב ואף לא נמסרו פרטים על המוסכים בהם נמצאים לכאורה הרכבים האחרים, לא נסתרה בדרך כלשהי בתגובת המשיבים. מתוך התמונות אשר צורפו ע"י המשיבים באשר למקום חנייה של רכב השברולט, לא ניתן לדעת האם מדובר בחניון חיצוני אשר נראה מהרחוב או בחניון פנימי מוסתר. אינני רואה מקום גם לטענת המשיבים באשר להודעת הכונס כי יבקר במשרדי החברה במושב בניה בית מס' 11, ביקור לגביו ניתנה הודעה מראש במכתבו של הכונס, אם כי הודעה מראש של יום אחד בלבד. העובדה כי משרדה הרשום של החברה מהווה גם בית מגורים, אין בה כדי לשנות את העובדה כי כתובת זו צויינה ככתובתה של החברה. כך עולה במפורש גם ממכתב אשר שלחה החברה לבנק ביום 1.8.05, אשר צורף על ידי החברה לבקשת הבנק לאכיפת אגרת החוב כנספח ט"ז. מכתב זה נושא כותרת באותיות גדולות ביותר של שם החברה, כאשר מתחת השם מצויין ח.פ. של החברה וכתובתה "משק 11 מושב בניה". עובדה זו והעובדה כי נטען בפני הכונס כי אין כתובת זו משמשת כמשרדי החברה, מבלי שתימסר כתובת בה מתנהלים בפועל עסקי החברה כפי שנאמר על ידי הכונס בבקשה, מצביעים כשלעצמם על חוסר נכונות לשתף פעולה עם הכונס. חובתה של החברה והאורגנים שלה לשתף פעולה עם הבנק, ולמסור מידע הן על נכסים המשועבדים והן על עסקי החברה, מפורטים במפורש בסעיפים 7 ג' - ד' ו- י"א לאגרת החוב, אשר צורפה כנספח ח' לבקשת אכיפת אגרת החוב. סעיף 7 נושא את הכותרת "התחייבויות הממשכן". סעיף ג' קובע כי הממשכן מתחייב "לאפשר לב"כ הבנק בכל עת לבקר ולבדוק במקום את מצב הרכוש המשועבד במקום הימצאו". סעיף ד' קובע כי הממשכן מתחייב "לפי דרישתו הראשונה של הבנק למסור לבנק או לשמר מטעמו את הנכסים המשועבדים או המסמכים המשועבדים". סעיף י"א קובע כי הממשכן מתחייב "להרשות לבנק או לנציג מטעמו בכל עת לבדוק את הספרים... ולמסור להם לפי דרישתם הראשונה מאזנים, מסמכים וכל מידע שיידרש על ידם, לרבות הסברים בקשר למצבו הכספי והתפעולי של הממשכן או עסקו". מכל האמור לעיל, עולה בפירוש כי אגרת החוב מטילה במקרה הנוכחי חובה מפורשת על החברה לאפשר את חיפוש הנכסים ולמסור מידע באשר לנכסי החברה ועסקיה. חובות אלה החלות על החברה על פי אגרת החוב, חלות כמובן גם עם מימוש אגרת החוב כלפי כונס הנכסים אשר מונה על פיה. אין גם לומר כי פנייתו של הכונס לבימ"ש היתה מוקדמת, וכי לא מימש את האפשרות לפנות לב"כ המשיבים על מנת לקבל תשובות לשאלות, אם יחליטו ב"כ המשיבים כי השאלות הן רלוונטיות. החובה לשתף פעולה עם כונס הנכסים הינה חובה אקטיבית. אין המשיבים אמורים להמתין לפנייה נוספת, והפעם אל באי כוחם, על מנת שישתפו פעולה עם כונס הנכסים וימסרו לו כל מידע הנדרש לצורך מילוי תפקידו במסגרת הכינוס. אם נעיין במכתבי ב"כ המשיבים, אשר צורפו לבקשתו של הכונס, נראה כי הטענות העיקרית, כפי שהועלו גם במסגרת התגובה, היא כי אין לכונס כל סמכות לערוך ביקורים בביתו הפרטי של המשיב 1, (טענה אליה התייחסתי לעיל) או לזמנו לחקירות. לאור העדר הסמכות הנטענת, נאמר כי פניית הכונס למשיבים אמורה להתבצע אך ורק באמצעות בא כוחם. גם טענה זו בדבר חוסר סמכות איננה מקובלת עלי, למרות שבשלב זה הסכים הכונס להסתפק במסירת מידע בלבד. בבש"א (חיפה) 11821/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בולוס גרניט ושיש בע"מ, פד"י 2001(3) 4664 קבע כב' השופט שפירא, תוך הפנייה לאיגרת החוב אשר כללה הוראות דומות לאלה אשר צוינו על ידי לעיל, כי על פי התחייבות מפורשת באגרת החוב, חובה על החברה למסור פרטים בנוגע לרכושה לבנק או לנציגו לעניין זה לכונס הנכסים שמונה. מעבר לכך קבע בימ"ש כי גם הדין מחייב לאפשר לכונס הנכסים לקבל מידע או מסמכים, בכל הנוגע לחברה אשר הוא מונה ככונס נכסיה: "אמנם, אין הכונס זהה בתפקידו למפרק, ואולם גם ככונס משמש הוא כפקיד ביהמ"ש וכאחראי, כפועל יוצא ממינויו, לא רק על כלל נכסי החברה החייבת אלא גם על האינטרסים של כלל נושי החברה החייבת". בית המשפט הפנה בעניין זה לוולבלסקי, כונס נכסים בדיני חברות עמ' 138. בסופו של דבר, נקבע : "מובן כי על אחת כמה וכמה יש לאפשר לכונס הנכסים לבצע חקירה במטרה לגילוי נכסים הנמצאים אצל ובשליטת החברה אשר הוא מונה לכונס נכסיה, וזאת כאשר מנהלי החברה מסרבים לשתף פעולה ובדרך זו מסכנים את הבטוחה של הנושה העיקרי בהתאם לאגרת החוב". הלכה דומה נקבעה גם על ידי כב' השופטת גלאור (כתוארה אז) במסגרת פ"ר (חיפה) 70/95 מילה שיווק נ' תפארת המכונית תק-מח 96(1) 617. בית המשפט קבע באותו מקרה כי יש לאפשר לכונס נכסים לקבל מידע ומסמכים מהבנקים בהם ניהלו החברות השונות את חשבונותיהם. בית המשפט קבע כי סמכויות כונס נכסים הם בין השאר לתפוס, לאתר ולשמור על הרכוש נשוא השיעבוד. מעצם הסמכות לאתר את רכוש החברות מוקנית לו גם סמכות לדרוש ולחקור כדי לאתר רכוש ובכלל זה פנייה לבנקים על מנת לקבל פרטים על חשבון החברות. בית המשפט ציין כי כונס הנכסים נתקל לעיתים בנושאים המחייבים חקירה. אי מתן סמכויות חקירה לגילוי מסמכים ונכסים של החברה, עלול ליצור חלל ריק ולעקר את סמכויותיו. כב' השופטת גלאור ציינה כי כונס הנכסים מתמנה אמנם לבקשת נושה מובטח, אולם הוא משמש כפקיד בימ"ש ולכן יש טעם בהשוואת סמכויותיו ותפקידו למפרק. ניתן לדבריה להעזר בהוראות סעיף 276 לפקודה לבחינת סמכויות של כונס הנכסים. על יסוד הוראה זו נקבע בפסה"ד כי יש לאפשר לכונס להעזר בכל הנדרש לבירור מצב החברה ועסקיה, דווקא מאלה שנשאו בפעילותה כמו נושאי משרה כמי שפעילות החברה נעשתה דרכם או באמצעותם כמו בנקים באותו מקרה. מכאן, עולה בבירור כי גם אם לא מוקנות לכונס נכסים סמכויות על פי סעיפים 373 ו- 352 לפקודת החברות, הרי שמוקנית להם הסמכות לחקור ולדרוש מידע ומסמכים מאת נושאי המשרה של החברה. התוצאה מכל האמור לעיל היא כי על המשיבים 2-3 או מי מהם למסור לכונס הנכסים כל מידע הנדרש על ידו לעניין כינוס הנכסים ומימושם. העובדה כי המשיבים 2-3 מבקשים ליתן מידע זה באמצעות בא כוחם, אינו מונע מחובתם לשתף פעולה עם כונס הנכסים ולמסור את כל המידע הרלוונטי הנדרש תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה. יש לציין כי באשר למסמכי הנהלת החשבונות המצויים אצל מנהל החשבונות, הרי שלאור הצהרת בא כוח המשיבים כי החומר אינו בידם, תוגש בקשה נפרדת על ידי הכונס בעניין זה. כינוס נכסים