סמכויות מנהל מיוחד

מהן סמכויות מנהל מיוחד ?

סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 קובע את אופן מינויו של מנהל מיוחד כדלקמן: "(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם."

המנהל המיוחד משמש, במסגרת בחינת תביעות החוב, למעשה כערכאה דיונית, הוא ממלא תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט; היה החוב נושא התביעה מבוסס על פסק דין שניתן נגד החייב, רשאי הוא לבדוק את התמורה שניתנה בעדו; אם הובאה ראייה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב.

על המנהל המיוחד מוטלת החובה לאזן בין זכויות החייב, לבין זכויות הקניין של הנושה מגיש תביעת החוב, לבין חובתו לכלל הנושים של החייב, לשמור על קניינם ועל האינטרס החוקי שלהם שלא להגדיל את מסת החובות על-ידי קבלת תביעת חוב שאינה מבוססת.

על כן, על המנהל המיוחד לנקוט משנה זהירות, בבוחנו אם לקבל או לדחות תביעת חוב.

בהליכי פשיטת רגל אין מדובר אך ביחסי החייב והנושה אשר אוחז בפסק הדין, כי מעורבים בהליכים אלה האינטרסים של נושיו האחרים של החייב. במצב של אינסולבנטיות, כאשר המועט צריך לספק את הרבים, יש הצדקה לדקדק בטיב הוכחתו של הנושה.

מהאמור לעיל עולה, כי המנהל המיוחד רשאי לדרוש ראיות נוספות ויש לו שיקול דעת לדרוש מהתובע הגשת ראיות נוספות.


להלן החלטה בנושא סמכויות מנהל מיוחד:

החלטה

לפני ערעורו של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "המערער" או "הבנק") על החלטת המנהל המיוחד, לדחות את תביעת החוב שהגיש המערער.

רקע כללי
1.     ראשיתו של הליך זה בבקשת הבנק למתן צו כינוס לנכסי החייב (להלן: "החייב"). בעקבות בקשה זו, נתן בית המשפט ביום 12.7.2000 צו כינוס לנכסי החייב. באסיפת נושים שהתקיימה ביום 14.3.2001 התקבלה החלטה למנות בעל תפקיד שיכריע בתביעות החוב שיוגשו כנגד החייב, וכי הדיון בבקשת פשיטת הרגל של החייב יידחה עד לאחר שתוכרענה תביעות החוב ותתכנס אסיפת נושים לדיון בהצעת הסדר של החייב.
ביום 12.6.2001 מינה בית המשפט את עו"ד אחיקם סטולר (כתוארו אז) לתפקיד המנהל המיוחד (להלן: "המנהל המיוחד הראשון") לצורך הכרעה בתביעות החוב שהוגשו בעניינו של החייב. לאחר מינויו של עו"ד סטולר כשופט בית המשפט השלום בתל-אביב, מינה בית המשפט את עו"ד דורון לנגה ביום 31.12.2002 לתפקיד המנהל המיוחד (להלן: "המנהל המיוחד ").

2.     ביום 18.6.2001 הוגשה תביעת החוב של הבנק, אשר עמדה בעת הגשתה על סכום של 2,622,652 ₪, וזאת כחמישה חודשים לאחר חלוף המועד להגשת תביעות החוב. תביעת החוב מתבססת על ערבותו האישית של החייב לחובות שתי חברות, חברת הגות הספר היהודי (1995) בע"מ וחברת ספרי קודש המרכז 1993 בע"מ (להלן: "החברות"), כאשר בהיותו של הבנק נושה מובטח, היו מספר נכסים אשר שועבדו לטובתו, ביניהם חנות, מספר רכבים ואגרת חוב, אותם בחר הבנק לממש.
המנהל המיוחד הראשון, החליט ביום 17.9.2002 להאריך לבנק את המועד להגשת תביעת החוב, ולאפשר לבנק את הגשתה.
ביום 17.12.2003 החליט המנהל המיוחד לדחות את תביעת החוב של הבנק, וזאת לאחר שלא הומצאו לו, לטענתו, כל המסמכים הרלוונטיים המאמתים את תביעת החוב של הבנק. ביום 16.2.2004 הגיש הבנק ערעור לבית המשפט על החלטה זו.
בדוני בערעור על ההחלטה לדחות את תביעת החוב ביום 23.2.2004, קבעתי כי יש להחזיר תביעת החוב למנהל המיוחד לצורך דיון מחדש, וזאת תוך חיוב הבנק להגיש את כל הפרטים והמסמכים אשר התבקשו על-ידי המנהל המיוחד תוך 21 ימים. לבנק נשמרה זכות הערעור על החלטת המנהל המיוחד שתתקבל.
ביום 14.9.2004 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב של הבנק, תוך קביעה כי הבנק לא הוכיח את תביעת החוב כנדרש.
מכאן הערעור שלפני.
     
טענות המערער
3.     לטענת ב"כ המערער, טעה המנהל המיוחד כאשר דחה את תביעתו. לטענתו, מסר המערער למנהל המיוחד את כל המסמכים להם נדרש ואף למעלה מכך. למרות זאת, החליט המנהל המיוחד לדחות את תביעתו של המערער, מנימוקים הנסמכים על הערכות והשערות של המנהל המיוחד, וכן על מידע שגוי, ו/או חלקי, ו/או שקרי שנמסר על-ידי החייב, אשר לו אינטרס ברור בדחיית תביעת החוב של הבנק.
עוד הוסיף המערער, כי המערער הוא גדול נושיו של החייב, הוא זה שנקט ביוזמה לפתיחת הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב, וכן כי תביעת החוב שלו עומדת על סך של 2.6 מיליוני ₪. המערער טוען כי דחיית תביעת החוב שלו מהווה פגיעה קשה ובלתי צודקת, הפוגעת בקניינו ומהווה פגיעה בזכויותיו הבסיסיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לטענתו של המערער, תביעת החוב שלו מעוגנת בספרי הבנק, וכי רישומי הבנק מהווים ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם, על כן נטל הראייה להפריך את רישומי הבנק מוטל על החייב, ומשניתן צו כינוס מוטל הנטל על המנהל המיוחד הבא בנעליו.
לאור האמור לעיל, מבקש המערער לבטל את החלטת המנהל המיוחד הדוחה את תביעת החוב שלו, ומבקש לקבל את תביעת החוב בשלמותה. לחילופין, מבקש הוא להורות על בדיקה מחודשת של החוב שתיערך על-ידי כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר"). כן מבקש המערער לחייב את המשיבים 1 ו-2 בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק.

טענות המשיב 1 (המנהל המיוחד)
4.     לטענת המשיב 1 אין בערעורו של הבנק כדי להצביע על טעות עובדתית או משפטית בפעולתו של המנהל המיוחד. לטענתו, יש בהגשת הערעור התנצחות עם קביעות המנהל המיוחד, בלא שעומדות בבסיסו טענות של ממש. המשיב 1 תיאר בתגובתו בפירוט רב את השתלשלות העניינים, את הנתונים והטעמים אשר עמדו בבסיס החלטותיו לדחות את תביעת החוב של הבנק, הן החלטתו הקודמת והן החלטתו נשוא ערעור זה.
לטענת המשיב 1, הנתונים המספריים המדויקים הנוגעים למימוש הנכסים אשר היו משועבדים לבנק, התגלו לראשונה בכתב הערעור הראשון, מכאן הסיק כי הנתונים שנמסרו לו קודם על-ידי הבנק נמצאו כלא נכונים.
ביום 15.3.2004 הומצאו למשיב 1 מסמכים מטעם המערער, וביום 28.3.2004 העביר המשיב 1 למערער מכתב ובו פירוט של יתרת המידע הנחוצה לו לשם הכרעה.
לטענתו, אין תאגיד בנקאי חסין מבדיקת תביעתו, ועל כן לא היה מקום להתעלמות הבנק מדרישות המנהל המיוחד למסירת מידע ומסמכים, במיוחד לאור אי ההתאמות והתמיהות שהתגלו בטענות המערער. הימנעות המערער מהבאת הנתונים עומדת לחובתו, ודי היה בכך כדי לדחות את תביעתו בשנית.
בנוסף, מצא המשיב 1 כי היה מקום גם לדחות את תביעת החוב של המערער לגופה, וזאת על-פי החומר שעמד בפניו בתביעת החוב של הבנק, אותו סקר בתגובתו בהרחבה.

טענות המשיב 2 (החייב)
5.     המשיב 2 טוען כי הוא צד נכון להליך בירור תביעת החוב לבנק, לאור העובדה שהוא מערער על עצם חובו לבנק.
בנוסף, טוען הוא כי תביעת החוב של הבנק הוגשה לפני קרוב לארבע שנים. הבנק עשה כל שביכולתו לעכב את ההליכים, לדחותם, לרבות איחור רב בהגשת תביעת החוב, ובעיכוב הגשת המסמכים הנדרשים למנהל המיוחד לצורך הכרעה בתביעת החוב של הבנק. המשיב 2 מבקש לחייב את המערער בהוצאות לדוגמא, בהתייחס לעובדה שההוצאות הקודמות שהוטלו עליו על-ידי בית המשפט לא שולמו.
המשיב 2 סומך ידו על החלטת המנהל המיוחד, תוך שהוא מפרט את הסיבות בגינן אין הוא חב בחוב כלשהוא למערער. כאשר בבסיס תגובתו לעניין זה עומדת הטענה שהמשיב 2, בהיותו ערב לחובות החברות, ולא חב חובות לבנק באופן אישי, חבותו אינה עומדת כאשר הבנק החליט שלא להגיש תביעות חוב במסגרת פירוקן של החברות, אלא החליט לממש את הנכסים המשועבדים בלבד. לטענתו, כפי שעולה מתקנות 83-90 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"א - 1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל"), הבנק אינו נושה בחברות, ומכאן המשיב 2, בהיותו ערב, אינו חב בחוב שאינו קיים לבנק.
בנוסף, טוען המשיב כי לבנק חובת זהירות ואחריות, וכן חובות אמון כלפי לקוחותיו וכלפי ערביו. הבנק מחויב לפעול באופן אשר יצמצם את הפגיעה בערב, וכן כי חובת הבנק מתגברת כאשר מדובר בערב חדל פירעון. לטענתו, הדגש בפסיקה בנוגע לחובות המוגברות של הבנק הושם על סכנת התרשלות הבנק במימוש הבטוחות על-ידו, כך שלא ייעשו מאמצים סבירים למקסם את שווי הבטוחה, ועל סכנת סרבול הליכי פשיטת הרגל. בנוגע למימוש הבטוחות, העובדה כי תוצאת כינוס נכסי החברות הינה תוצאה גירעונית בסך 165,939 ₪ מעידה בפני עצמה על התנהלות הבנק בעניין זה.
המשיב 2 טוען כי עובר להליך הכינוס, נכון לחודש יוני בשנת 1999 היו בידי הבנק בטחונות נזילים ואחרים על סך של למעלה מ- 3,400,000 ₪ כנגד האובליגו של החברות.
עוד טוען המשיב 2, כי הבנק לא העביר למנהל המיוחד את כל המסמכים אשר היו דרושים לו לצורך הכרעה בתביעת החוב.

תגובת כונס הנכסים הרשמי
6.     עו"ד ציפי סלומון, ב"כ הכנ"ר, הצטרפה בתגובתה לעמדת המנהל המיוחד, בציינה כי בצדק הורה המנהל המיוחד על דחיית תביעת החוב של הבנק כנגד משיב 2.
לטענתה, כפי שנקבע בפסיקה, נטל ההוכחה בדבר קיום החוב והוכחתו מוטל תמיד על הנושה. בנוסף, למנהל המיוחד הסמכות לדרוש בכל עת פרטים נוספים ומסמכים ככל שימצא לנכון.
ב"כ הכנ"ר טוענת, כי במקרה דנן עולה תמונה חדה וברורה לפיה קימץ הבנק במתן מידע ומסמכים אותם נדרש ליתן למנהל המיוחד כדי להוכיח את תביעת החוב אשר הוגשה מטעמו. העובדה כי מדובר בתביעת חוב על סך של למעלה מ-2.6 מליון ₪ הייתה צריכה לגרום למצב בו יעשה הבנק כל שביכולתו על-מנת לספק את מלוא המסמכים, ההסברים והטעמים אשר מבססים את תביעתו, אך לא כך היא.
המנהל המיוחד בחן את תביעת החוב בהתאם לחומר אשר כן הומצא לו, ודחה את תביעת החוב אף לגופה.
ב"כ הכנ"ר הדגישה, כי המנהל המיוחד ממלא תפקיד מעין שיפוטי, ולפיכך מוראו של הדין עליו, והוא נטול פניות. אין למערער אלא להלין על עצמו, על כך שבחר שלא לשתף פעולה עם המנהל המיוחד מסיבות השמורות עימו, ועל כך שלא הרים את הנטל המוטל עליו בהוכחת תביעת החוב.



דיון
7.     סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע את אופן מינויו של מנהל מיוחד כדלקמן:
"(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם."

ביום 31.12.2002 מונה עו"ד דורון לנגה על-ידי בית המשפט לתפקיד המנהל המיוחד, לשם בדיקת תביעות החוב שהוגשו בענייני המשיב 2.

תקנה 76(ב) לתקנות פשיטת הרגל קובעת את אופן הגשת התביעה בזו הלשון:
"(ב) לתביעה יצורפו האסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע; ורשאי הכונס הרשמי או הנאמן לדרוש, בכל עת, פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון."

ואילו תקנה 93(א) לתקנות פשיטת הרגל קובעת:
"(א) הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות לה ; תוך תשעים ימים מיום שהתביעה הגיעה לידיו חייב הנאמן להמציא לנושה החלטתו המנומקת."

המנהל המיוחד משמש, במסגרת בחינת תביעות החוב, למעשה כערכאה דיונית.
בספרם, פשיטת רגל (מהדורה שנייה) (תשס"א - 2000), מציינים המחברים ד"ר ש' לוין וד"ר א' גרוניס כדלקמן:
"בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט; היה החוב נושא התביעה מבוסס על פסק דין שניתן נגד החייב, רשאי הנאמן לבדוק את התמורה שניתנה בעדו; אם הובאה ראייה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב." (שם, 280)

על המנהל המיוחד מוטלת החובה לאזן בין זכויות החייב, לבין זכויות הקניין של הנושה מגיש תביעת החוב, לבין חובתו לכלל הנושים של החייב, לשמור על קניינם ועל האינטרס החוקי שלהם שלא להגדיל את מסת החובות על-ידי קבלת תביעת חוב שאינה מבוססת. על כן, על המנהל המיוחד לנקוט משנה זהירות, בבוחנו אם לקבל או לדחות תביעת חוב.

היטיב לתאר זאת כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר ואח', פ"ד מו(4) 353:
"בהליכי פשיטת רגל אין מדובר אך ביחסי החייב והנושה אשר אוחז בפסק הדין, כי מעורבים בהליכים אלה האינטרסים של נושיו האחרים של החייב. במצב של אינסולבנטיות, כאשר המועט צריך לספק את הרבים, יש הצדקה לדקדק בטיב הוכחתו של הנושה (ראה ע"א 94/50 הנ"ל, שם: ע"א 55/52 ,143/51, עיריית רמת גן ואח' נ. פרדס ינאי בע"מ, פד"י י' 1804, 1818)..." (שם, 358 - 359)

מהאמור לעיל עולה, כי המנהל המיוחד רשאי לדרוש ראיות נוספות, וכאמור בתקנה 93(א), יש לו שיקול דעת לדרוש מהתובע הגשת ראיות נוספות. אולם, אין עולה מכך כי זכותו של התובע-הנושה להביא את הראיות הנדרשות בהמשכים.

עמדה על כך כב' השופטת ו' אלשיך פש"ר (תל-אביב) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי בתפקידו כמנהל מיוחד של נכסי החייב יוסף אדלשטיין ואח', תק-מח 2004(1), 8100 בציינה:

"אמור מעתה: על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ובמסגרת זו להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בכל הראיות הנמצאות ברשותו; אם לא עשה כן, אין לו לנושא כל "זכות קנויה" כי הנאמן או המנהל המיוחד יעמידו אותו על טעותו ויניחו לו לבצע "מקצה שיפורים"..."

נטל ההוכחה בדבר קיום החוב מוטל על כתפו של הנושה, ובמקרה דנן, על הבנק. על הנושה מוטל הנטל לבסס את תביעת חובו בעובדות רלוונטיות ולהוכיח את אמינותה (ראו לדוגמא, פש"ר (ת"א) 2347/99, בש"א 29582/00 מרים מוריאנו נ' מיכל מס (פורסם באתר נבו)). הבנק אינו יכול להסתפק בטענתו כי תביעת החוב שלו מעוגנת בספרי הבנק, וכי רישומי הבנק מהווים ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם, ועל כן נטל הראייה להפריך את רישומי הבנק מוטל על החייב, ומשניתן צו כינוס מוטל הנטל על המנהל המיוחד הבא בנעליו. היה על המערער להציג למנהל המיוחד הבהרות ומסמכים להם נדרש, כפי שעולה מחליפת המכתבים בין המנהל המיוחד לבנק, אך הבנק לא עמד בנטל זה. למותר לציין, כי אין להקל ראש בתביעת חוב העומדת על סכום כה גבוה, ועל הבנק היה לקחת תפקיד זה בחשיבות הראויה, ולהוכיח באופן ממשי ואמיתי את תביעת החוב. היה על הבנק לסייע למנהל המיוחד בתפקידו, ולא להקשות עליו בהתמשכות ההליכים מעבר לכל זמן סביר, ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו. חובה זו של הבנק לסייע למנהל המיוחד מקבלת משנה תוקף, לאור העובדה שהבנק הוא זה שהחל בהליכי הכינוס, אך למרות זאת התעכב זמן רב בהגשת תביעת החוב, ולאחר מכן השתהה זמן רב בהגשת המסמכים המוכיחים את חובו, וזאת אף לאחר שקיבל הזדמנות נוספת מבית משפט זה, כאשר המנהל המיוחד דחה את תביעתו.

העובדה שהמערער לא צירף הסברים נוספים שאולי היו באמתחתו, לא מצריכה את המנהל המיוחד לדרוש עוד ועוד, שעה שהיה בפניו די חומר להכריע בתביעת החוב של הבנק.

מן האמור עולה, כי המנהל המיוחד בדק לפרטי פרטים את פרטי החוב, כפי שגם עולה מהחלטתו (ובמיוחד ראו סעיף 14 להחלטתו, על כל סעיפי המשנה שבו), ולא מצאתי כל פגם בהחלטתו. למרות שהבנק לא פעל להוכחת תביעת חובו, כפי שמצופה מגוף מיומן המגיש תביעת חוב בהיקף כה גדול, בחן המנהל המיוחד את תביעת הבנק גם לגופה, והכריע כי יש לדחותה. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המנהל המיוחד.

לפיכך, דין הערעור להדחות.

המערער יישא בשכר טרחת עו"ד של כל אחד מן המשיבים בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סמכות נמשכת

  2. סמכויות מנהל מיוחד

  3. סמכות ועדת ערר ביוב

  4. סמכות חקירה של מפרק

  5. סמכות מקומית אינטרנט

  6. סמכות רשם לפרש פסק דין

  7. סמכות עניינית ארנונה

  8. סמכות המפקח על הבנקים

  9. סמכות לדון במזונות אישה

  10. סמכות לדון בתביעת הגירה

  11. סמכות עניינית קנסות חניה

  12. סמכות ראש העיר לבטל מכרז

  13. סמכות עניינית פירוק שיתוף

  14. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  15. סמכות נמשכת אכיפת פסק דין

  16. סמכות חקירה של כונס נכסים

  17. סמכות הבורר ליתן סעד זמני

  18. סמכות עניינית תביעות קטנות

  19. סמכות עניינית התיישנות קנס

  20. סמכות עניינית בתביעה רכושית

  21. סמכות מקומית בתביעות אינטרנט

  22. סמכות הבורר לדון בשאלת סמכותו

  23. סמכות בית משפט - חינוך ילדים

  24. סמכות עניינית ביטול חוזה מכר

  25. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  26. סמכות דיון בתביעה שעילתה מכרז

  27. סמכות עניינית בעוולת גניבת עין

  28. סמכות נציב מס הכנסה לתקן שומות

  29. סמכות ייחודית רישום סימני מסחר

  30. סמכות בית משפט - שימוש במקרקעין

  31. סמכות עניינית - הסכמים קיבוציים

  32. סמכות עניינית לביטול חוב ארנונה

  33. סמכות שמאי מכריע בנושא היתר בניה

  34. סמכות שמאי מכריע לדון בשימוש חורג

  35. סמכות עניינית בתביעות קניין רוחני

  36. סמכות בית הדין הרבני בענייני רכוש

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. סמכות עניינית חזקה ושימוש במקרקעין

  39. סמכות עניינית בתביעת נזיקין של שוטר

  40. סמכות לדון בענייני רכוש של בני הזוג

  41. סמכות מקומית בתביעות עוולות באינטרנט

  42. סמכות ראש ההוצאה לפועל בענייני קיזוז

  43. סמכות עניינית אכיפת הסכם מכר מקרקעין

  44. סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית

  45. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  46. סמכות עניינית לבית משפט מחוזי - משפחה

  47. סמכות עניינית בתביעת אינטרנט לא מובהקת

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. סמכות עניינית בסכסוך משפחתי בעניין כספי

  50. סמכות ייחודית לבית דין רבני בפירוק שיתוף

  51. סמכות בית הדין הרבני בעניין מזונות קטינים

  52. סמכות בית משפט לענייני משפחה - תביעת רכוש

  53. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  54. סמכות עניינית בעניין מתן הוראות לכונס נכסים

  55. סמכות עניינית בית הדין לעבודה בתביעת לשון הרע

  56. סמכות רשם ההוצל"פ להפחית ריבית שנקבעה בפסק דין

  57. סמכות קצין התגמולים להאריך את תקופת ההתיישנות

  58. סמכות עניינית בית הדין לעבודה – סודות מסחריים

  59. סמכות הועדה המחוזית - סעיף 109 לחוק התכנון והבניה

  60. סמכות עניינית בהחלטה בגין ביטול העיקולים על ידי רשם

  61. סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק

  62. סמכות חיפוש לשוטרים - סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי

  63. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  64. סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לשנות פסק הדין המאשר הסכם הפשרה

  65. סמכות לועדת הערר לאפשר את תיקון כתב התביעה ו/או השומה גם במסגרת הליכי הערר

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון