מצג שווא במו''מ למכירת מניות

התובע טען כי במהלך המו"מ למכירת מניותיו לנתבעת, הוצגו לו מצגים, שחלקם לא קוים וחלקם התבררו כמצגי שווא, וכי לו היו ידועות לו העובדות לאשורן, לא היה נותן הוא את הסכמתו למכירת אחזקותיו.

להלן פסק דין בנושא מצג שווא במו''מ למכירת מניות:

פסק דין

1.     התובע מכר את כל אחזקותיו במניות חברת מגבות ערד בע"מ (5.26% מהון המניות של החברה) לנתבעת, שהחזיקה עד אז ב-49.19% מהון המניות, תמורת סכום כולל של -.2,392,765 דולר, ששולם לו במזומן.
מכירת המניות נעשתה על פי הסכם כתוב שנחתם בין הצדדים ביום 19.12.99 (ראה נ/6).
זמן מה לאחר מכן רכשה הנתבעת מחברת D.G.M.A (להלן: "ד.ג.מ.ע") את יתרת מניותיה במגבות ערד בתמורה להקצאת 15% ממניותיה לד.ג.מ.ע. רכישה זו נעשתה בהמשך לרכישה קודמת של מניות מגבות ערד מד.ג.מ.ע תמורת תשלום במזומן - עיסקה שבוצעה לפני מכירת המניות ע"י התובע לנתבעת.

משנודעה לתובע דבר העיסקה השניה בין הנתבעת לד.ג.מ.ע, העלה הוא דרישה בפני הנתבעת לשלם לו תמורה נוספת עבור מניותיו על מנת להשוות בכך את התמורה שקיבל מהנתבעת עבור מניותיו (באופן יחסי) לתמורה ששולמה לד.ג.מ.ע מספר חודשים לאחר מכן, בעיסקת המכירה השניה, אשר לדעתו, היתה גבוהה יותר בשוויה.
דרישה זו נדחתה ע"י הנתבעת ומכאן התובענה שבפני, בה תובע התובע לחייב את הנתבעת בסכום של -.505,260 דולר, שהוא ההפרש בין התמורה (היחסית) שקיבל עבור המניות שמכר לנתבעת לבין התמורה הכוללת שקיבלה ד.ג.מ.ע תמורת מכירת כל אחזקותיה במגבות ערד לנתבעת.

טוען התובע כי במהלך המו"מ למכירת מניותיו לנתבעת, הוצגו לו מצגים, שחלקם לא קוים וחלקם התבררו כמצגי שווא, וכי לו היו ידועות לו העובדות שיפורטו בהמשך, לאשורן, לא היה נותן הוא את הסכמתו למכירת אחזקותיו במגבות ערד במחיר עליו הוסכם בפועל.
מצגי השווא שהוצגו בפניו והעובדות שהועלמו ממנו במהלך המו"מ עם הנתבעת, מצביעים, לטענתו, על הטעיה והתנהגות שלא בתום לב מצידה, ומצדיקה חיובה בתשלום פיצוי בשיעור ההפרש היחסי בין שתי העסקות הנ"ל.

הנתבעת דוחה, כאמור, את תביעת התובע וטוענת כי אף אם חברת ד.ג.מ.ע קיבלה מספר חודשים לאחר מכן עבור יתרת המניות שמכרה לנתבעת, תמורה גבוהה יותר, אין בכך כדי להצדיק היענות לתביעת התובע. כן מכחישה הנתבעת ודוחה את טענותיו של התובע בדבר מצגי שווא שהוצגו בפניו, כביכול, במהלך המו"מ עימה.

2.     הנתבעת, הנשלטת ע"י איש העסקים היימן, החזיקה, כאמור, ב-49.19% ממניותיה של חברת מגבות ערד בע"מ (להלן: "מגבות ערד"), שהיתה בתקופה הרלוונטית חברה ציבורית שחלק קטן ממניותיה נסחרו בבורסה. חברת ד.ג.מ.ע, הנשלטת ע"י איש העסקים לאוטמן, חברו ושותפו לעסקים שונים של היימן, החזיקה ב-40.68% מהון המניות של מגבות ערד. התובע החזיק ב-5.26% מהון המניות. בשאר הון המניות החזיק הציבור (2.63%) ושני מנהלי החברה (1.12% כל אחד מהם).

ד.ג.מ.ע מכרה את מניותיה במגבות ערד לנתבעת בשני שלבים. עבור חלק מהן שולם לה סכום במזומן, במסגרת ההסכם הראשון. עבור חלק אחר שולם לה בהקצאת 15% ממניותיה של הנתבעת.
כשנה לאחר כריתת הסכם מכירת המניות הראשון עם ד.ג.מ.ע ולאחר מו"מ ממושך, מכר התובע את אחזקותיו בחברה לנתבעת. מלוא התמורה שולמה לו כפי שהוסכם במזומן.
במהלך המו"מ היה מודע התובע לעיסקת ד.ג.מ.ע הראשונה ולפרטיה, לרבות שיעור התמורה שהתקבלה על ידה ואופן התשלום (ראה עמ' 11 לפרוטוקול).
הוכח אף, להנחת דעתי, כי במהלך המו"מ הועמדה בפני התובע אפשרות לקבל תמורה משולבת של מזומן ומניות של הנתבעת, אך היה זה התובע שהעדיף בסופו של דבר ומתוך בחירה חופשית ורצונית, לקבל את מלוא התמורה במזומן, אם משום ששוכנע לכך ע"י היימן, או נציגו, ואם משום שהעדיף זאת משיקוליו הוא (ראה חקירתו של יוסף גבע בעמ' 25-26 לפרוטוקול ונספח י"ד לתצהירו).

3.     הסכם מכירת מניותיו של התובע קבע באחד מתנאיו כי:

"ההסכם מגלם וממצה את כל הסכמות הצדדים במלואן בקשר עם המניות הנמכרות, לחלופי המסמכים שבין הצדדים שקדמו לחתימת הסכם זה לא תהא כל משמעות בפרשות הסכם זה".
(סעיף 6.3 להסכם שצורף כנספח ח' לכתב התביעה).

עוד הוסכם בין הצדדים (בסעיף 6.1 להסכם):

"כל שינוי, תיקון ו/או תוספת להסכם זה לא יהיה להם תוקף וייחשבו כמי שלא נעשו, אלא אם ייעשו בכתב וייחתמו ע"י כל הצדדים יחד".

מעיון בהסכם גופו, לא ניתן להסיק על קיומו של תנאי, או הצהרה ואף לא על קיומם של מצגים מהם ניתן להסיק את שטוען התובע בסעיף 35 לתצהירו לפיו:

"הוצג לי שוב ושוב המצג שמבחינה כלכלית אני מקבל בדיוק את אותו שווי שניתן למניות מגבות ערד בעיסקה עם ד.ג.מ.ע..."

כל שניתן ללמוד מההסכם בין הצדדים הוא כי הנתבעת רכשה מהתובע את מניות מגבות ערד המוחזקות על ידו (5.27% מהון המניות) - תמורת סכום כולל של -.2,392,765 דולר, אשר שולמו לו במזומן מיד עם חתימת ההסכם.
אין זכר למצג או להצהרה, לא במבוא להסכם ולא בגופו, לפיהם תמורת המניות שתשולם לתובע, עליה הוסכם, מבוססת או נגזרת משווי כזה או אחר של חברת מגבות ערד, או של שווי מוערך של החברה הנ"ל עליו הוסכם עם ד.ג.מ.ע בעיסקה הראשונה, או בעסקות האחרות שנחתמו לאחר כריתת ההסכם בין התובע לנתבעת.

יתירה מכך: הוראות סעיפים 6.3 ו-6.1 להסכם, שצוטטו לעיל, מבהירות, הבהר היטב ובאופן חד משמעי, כי להצהרות או להנחות שהוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ ולתניות עליהם הוסכם בעל פה, או במסמכים כתובים קודמים, שהוחלפו בין הצדדים ולא נכללו בהסכם הכתוב הנ"ל "המגלם וממצה את כל הסכמות הצדדים", לכל אלה לא "תהיה משמעות בפרשנות הסכם זה".
עוד מבהירות התניות הנ"ל כי שינויים או תוספות להסכם ייחשבו כברי תוקף ומחייבים, אך ורק אם ייעשו בכתב והמסמך ייחתם ע"י שני הצדדים.

אף אם הוצגו בפני התובע בעל פה או במסמכים שהוחלפו בין הצדדים לפני החתימה על ההסכם הסופי והמחייב, מיום 19.12.999, מצגים, כאלה או אחרים, בדבר שוויה הכספי של מגבות ערד או מצגים אחרים, לא ניתן לבסס עליהם, או על היותם מצגי שווא, אם היו כאלה, תביעה בגין השבה או פיצוי בשל הפרת ההסכם, שכן הוסכם והוצהר במפורש בין הצדדים כי מצגים כאלה, אף אם ניתנו ושווא היה בהם, ואינני משוכנע בכך, אין בהם כדי לחייב את הצדדים וכי ההסכם וההתניות, או ההצהרות, הכלולות בו, ורק הן, "מגלם וממצה" את הסכמות הצדדים בקשר למכירת המניות.

הוכח להנחת דעתי וכאמור, כי לאחר מו"מ שהתקיים בין התובע, איש עסקים ותיק ומנוסה, שקיבל יעוץ אינטנסיבי וצמוד מבנו, עו"ד דן גבע, מבכירי עורכי הדין בתחום המשפט המסחרי, לבין הנתבעת ומנהלה, נחתם ההסכם הסופי והמחייב בו הוסכם על התמורה הסופית שיקבל התובע עבור מניותיו. הסכמה זו של הצדדים ניתנה ללא כל זיקה או הקשר לעיסקה שבוצעה בין הנתבעת לד.ג.מ.ע וללא הצהרת הסתמכות כלשהי על שוויה הנכסי של מגבות ערד במועד זה או אחר.
כך, מכל מקום, עולה באופן ברור מנוסח הכתוב, שהוא ורק הוא, מחייב ובר תוקף, כמוסכם בין הצדדים בסעיף 6.3 הנ"ל.

4.     מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת, בסיכומיו, לפיה עיסקת ד.ג.מ.ע השניה, עליה הוסכם זמן מה לאחר שיצאה לפועל העיסקה בין התובע לנתבעת, הינה עיסקה חדשה, שונה ואף נפרדת מעיסקת ד.ג.מ.ע הראשונה. היא באה לעולם במועד מאוחר יותר, לא על בסיס הסכמות או הבנות שהושגו, כביכול, כבר במסגרת עיסקת ד.ג.מ.ע הראשונה, כפי שטוען התובע, אלא לאור התפתחויות ונסיבות שפורטו בתצהירו של היימן, שתוכנו לא נסתר והוא מקובל עלי כמהימן.

זאת ועוד: התובע ונציגו במהלך המו"מ, עו"ד דן גבע, אישרו במהלך עדותם בבית המשפט (ראה עמ' 11 ועמ' 30 לפרוטוקול), כי לא היה להם כל מידע קונקרטי שיצביע על קיומה של זיקה, או אפשרות סבירה לקיומו של קשר בין שתי העסקות, אם על דרך קיומה של התחייבות ואם בקיומה של הבנה כלשהי בין ד.ג.מ.ע לנתבעת, או בין מנהליהן לאוטמן והיימן, ממנה ניתן ללמוד על כוונה לבצע בעתיד את עיסקת ד.ג.מ.ע השניה, בתנאים כאלה או אחרים - כוונה שהועלמה מידיעת התובע במהלך המו"מ ועובר לחתימת ההסכם עימו.
לו היה ברשותם מידע קונקרטי או ממשי, המצביע על כך, ניתן היה, אולי, לבסס עליו, לכאורה לפחות, טענה בדבר הטעיית התובע או הסתרת מידע רלוונטי ממנו. בהעדרו של מידע כזה, לא ניתן לקבוע ממצאים בדבר הצגת מצגי שווא לתובע או הטעייתו, או להסיק מסקנות על יסוד השערות והנחות המבוססות על הגיון כלכלי, כביכול. קביעות ומסקנות מעין אלה יש לבסס על תשתית עובדתית מוצקה ומהימנה שאותה לא עלה בידי התובע להוכיח.

5.     לא הוכח כי המצגים שהוצגו בפני התובע, לטענתו, ובעיקר המצג בדבר שוויה של מגבות ערד, אינם נכונים או שקריים. הראיות שהוצגו בפני ובעיקר חוות דעת של רואה החשבון של הנתבעת (נספח ד' לתצהיר היימן) וכן האמור בסעיפים 6-7 לתצהיר היימן, שלא נסתר מצביעים על ההיפך מכך.

6.     סוף דבר:
לא עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו בדבר הצגת מצגי שווא בפניו, או הטעייתו ע"י הנתבעת, במהלך המו"מ למכירות מניותיו במגבות ערד לנתבעת ועובר לחתימת ההסכם ביניהם בענין זה.
יתירה מכך: תנאי ההסכם, ובמיוחד הוראות סעיפים 6.1 ו-6.3 שבו, שוללים מהתובע את הזכות להסתמך על קיומם של מצגים מעין אלה, אף אם קיומם היה מוכח לשם ביסוס טענה של הפרת הסכם ו/או התנהגות חסרת תום לב מצד הנתבעת, המגיעה עד כדי הפרת ההסכם כלפיו.

7.     תביעת התובע נגד הנתבעת נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.60,000 ₪ בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום עד התשלום בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון