מינוי עו"ד לכונס נכסים של דירה

להלן פסק דין בנושא מינוי עו"ד לכונס נכסים של דירה:

פסק דין

1.     בקשת רשות ערעור על החלטת השופט יהושוע רטנר מבימ"ש השלום בחיפה שניתנה ביום 17.7.08 (ת.א. 2231/08) לפיה דחה ביהמ"ש את בקשת המבקשים למינוי בא כוחם ככונס נכסים של הדירה אותה רכשו מהמשיבה 1 (להלן:"קיסריה").

2.     ביום 5.3.07, התקשרו המבקשים עם קיסריה בהסכם לרכישת הזכויות בדירה שקיסריה התחייבה להקים. מדובר בדירה של 6 חדרים שקיסריה בנתה כחלק מפרויקט של 18 יחידות דיור בשכונה 3 בישוב קיסריה (ההסכם צורף כנסח ב' לתשובת קיסריה).

     בהסכם הרכישה התחייבו המבקשים לשלם לקיסריה עבור הזכויות סך של 1,540,000 ₪. קיסריה מצידה התחייבה למסור למבקשים את הדירה לא יאוחר מיום 5.7.08.
3.     לטענת המבקשים התברר להם במהלך העבודות כי הבנייה בפועל חורגת מתנאי ההסכם ומתנאי היתר הבנייה שניתן לקיסריה. במיוחד מדגישם התובעים כי קיסריה התחייבה לפרק גדר שהיתה בנויה במגרש אך במקום זאת התברר כי במקום נבנתה גדר חדשה. גדר זו מקטינה את שטח המגרש וגורמת לירידת ערכו. התובעים הגישו כתב תביעה כנגד קיסריה ומנהלה. בבכתב התביעה המקורי שהגישו המבקשים לבית משפט קמא טענו המבקשים כי שילמו על חשבון הדירה סך של 930,344 ₪. כן טענו כי לאור הפרות ההסכם והבנייה בחריגה מהיתר הבנייה עלול להגרם להם נזק שמתבטא בירידת ערך הנכס, פגיעה בהנאת החיים ותחושה של צפיפות בדירה. את נזקיהם הם העריכו בסך של 652,620 ₪. כבר כאן אציין כי במועד מאוחר יותר 2.7.08 תוקן כתב התביעה ווייס צורפה כנתבעת נוספת.

4.     בד בבד עם הגשת כתב התביעה המקורי הגישו המבקשים לבית משפט השלום בקשה למתן צו עיקול על הכספים אשר עליהם לשלם לקיסריה (עיקול עצמי). לטענתם הם נדרשו לשלם לקיסריה, על פי הוראות ההסכם ובשים לב להתקדמות הבניה, סך של 468,000 ₪ ומאחר והנזק שלו טענו בכתב על התביעה עלה על סכום זה, ביקשו כי בית משפט יורה על עיקול כל הכספים המגיעים לקיסריה.

הבקשה למתן צו עיקול הובאה לכב' הרשמת ספרא ברנע, אשר החליטה להעתר לבקשה במעמד צד אחד. המשיבים מצידם הגישו בקשה לביטולו של צו העיקול (בש"א 4917/08). מהבקשה לביטול צו העיקול התברר כי כבר ביום 8.10.07, נמסרה למבקשים המחאת זכות ולפיה המחתה קיסריה את כל זכויותיה לקבלת תמורת הדירה למשיבה 3 (להלן:"וייס"). לפיכך טענו המישבים כי הזכויות בכספים אינם של המשיבים 1-2 ועל כן בהעדר כל תביעה כספית כנגד וייס דין העיקול להתבטל. לאור טענה זו בדבר המחאת הזכויות לוייס החליטה הרשמת לבטל את צו העיקול וקבעה כי המבקשים אינם רשאים לעקל כספים המגיעים מכח ההמחאה לוייס. על החלטה זו הוגש ערעור (ע"א 146/08) אשר נדון בפני כב' השופט רטנר. בהחלטתו מיום 15.5.08, הפך השופט רטנר את קביעת הרשמת והורה כי אין מניעה לעיקול הכספים. בהתאם, ומאחר ושאר טענות המשיבים לביטול צו העיקול לא התבררו לגופן הורה על החזרת הדיון לרשמת על מנת שתמשיך ותדון בבקשה לביטול העיקול.

     בדיון החוזר בפני הרשמת הגיעה הרשמת למסקנה כי אין מקום לבטל את צו העיקול והורתה על הותרת העיקול על כנו. יצויין כי העיקול שהוטל ע"י בית המשפט היה על סך של 400,000 ₪ בלבד והרשמת הורתה על הפקדתו בקופת בית המשפט. יתרת הכספים שהיה על המבקשים לשלם במועד הגשת התביעה שולמה לוייס.

5.     לאחר הטלת העיקול הזמני הפסיקה וייס את העבודות בדירת התובעים. וייס טענה כי כל עוד לא ישולם לה סך של 400,000 ₪ בגין העבודות שבוצעו על ידה ובהתאם להוראות הסכם הרכישה, היא אינה ממשיכה את עבודות הבניה ומעכבת את הדירה בידיה להבטחת התשלום.

6.     במקביל לאמור, הגישו המבקשים לבית משפט השלום בקשה למתן צו ולפיו ימונה בא כוחם, עו"ד סגל, ככונס נכסים על הדירה על מנת להשלים את עבודות הבנייה ולמסור את החזקה בה לידי המבקשים (בקשה מיום 6.3.08). בקשה זו הובאה גם היא בפני השופט רטנר אשר החליט ביום 11.3.08, לדחותה. בקשה נוספת למינוי כונס נכסים הוגשה ביום 9.7.08, היא הבקשה שנדונה בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפני.

7.     המבקשים טענו בבית משפט קמא כי הפסקת עבודות הבניה עלולה לגרום להם לנזקים רבים. לטענתם הם גרים בשכירות ובסוף חודש אוגוסט הם צפויים לפנות את דירתם. עוד טענו כי כלכלו את צעדיהם כך שיכנסו לדירה לפני תחילת שנת הלימודים הקרובה ואף רשמו את ילדיהם לבתי ספר באיזור המגורים הצפוי. אם לא יתאפשר להם להשלם את הבניה ולהכנס ולהתגורר בדירה בהקדם, הילדים לא יוכלו ללמוד בבית הספר אליו נרשמו, הם יוותרו ללא קורת גג. הנזקים הצפויים להם לטענתם הם גדולים ביותר. והמבקשים הדגישו כי ההליכים בבית משפט השלום בתיק העיקרי עשויים לארוך זמן רב ולכן ביקשו שינתן צו דחוף. כן הדגישו כי הפקדת הסך של 400,000 ₪ לקופת בית המשפט, כמוה כתשלום על חשבון תמורת הדירה ועל כן הפסקת העבודות על ידי המשיבים מהווה הפרת ההסכם.

8.     בית משפט קמא דחה את הבקשה. בהחלטתו מיום 17.7.08, ציין השופט רטנר כי מינוי כונס נכסים ”שיוציא את הדירה מחזקת המשיבים הינו צעד דרסטי... ולא מידתי בנסיבות הענין". עוד קבע כי הטעם העיקרי במינוי כונס נכסים זמני הינו שמירה על גוף הנכס במצב שבו יש חשש ממשי לפגיעה בו. בנסיבות המקרה לא שוכנעתי כי יש חשש לפגיעה כלשהי בדירה ובמיוחד בשים לב להתחייבות המשיבים לשמור על הדירה ומצבה כפי שהוא היום. עוד ציין השופט רטנר "יש לזכור שזכות הבחירה היא בידי המבקשים. המבקשים יכולים לוותר על העיקול העצמי, לשלם את מלוא התמורה למשיבים ולקבל את הנכס". לאור כל האמור החליט השופט רטנר לדחות את הבקשה למינוי כונס נכסים זמני.

9.     בבקשה שלפני חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בפני בית משפט קמא. במהלך הדיון בפני הודיעו המבקשים כי אינם מוכנים לשלם את יתרת הכספים המגיעים למשיבים על פי הסכם הרכישה אם וכאשר תמסר להם החזקה בדירה. כמו כן הסכימו כי שווי יתרת העבודות להשלמת הדירה, הינו כ 200,000 ₪. ב"כ המבקשים הדגיש כי המשיבים "מחזיקים את החבל בשני קצוותיו"; מחד, הסך של 400,000 ₪ מופקד בקופת בית המשפט ומהווה תשלום ומאידך, הם נמנעים מלהשלים את עבודות הבניה ולמסור למבקשים את החזקה בדירה.לדבריו המבקשים פעלו בתום לב וביושר והתריעו על ההפרות הצפויות עוד במהלך עבודות הבניה. על כן ביקש כי ביהמ"ש יעתר לבקשה ויורה על מינויו ככונס נכסים.

10.     בא כוחה של קיסריה ציין כי פרט לחובה של קיסריה לוייס, העומד על סך 100,000 ₪ בגין עבודות שבוצעו בדירת המבקשים, לא חייבת קיסריה לוייס תשלום כלשהו בגין הפרויקט. עוד נטען כי מרבית הדירות מצויות בשלבי סיום; לחלק מהדירות ניתן "טופס 4" המאפשר את איכלוסן. קיסריה הדגישה כי הפסקת עבודות הבניה של הדירה היא פועל יוצא של התנהגותם של המבקשים והימנעותם מתשלום הכספים המגיעים להם עבור העבודות שבוצעו. כן הדגיש כי המבקשים יכולים לקבל את הדירה ולצמצם את נזקיהם אם יסכימו להעברת הסכום שהופקד בקופת בית המשפט לוייס. ב"כ כוחה של קיסריה הדגיש כי קיסריה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של השופט רטנר מיום 15.5.08, אשר על פיו אושר העיקול העצמי (בר"ע3378/08). בקשה זו טרם נדונה והצדדים ממתינים לזימונם לדיון.
     
11.     בא כוחה של וייס, חזר הוא על טענותיו בבית משפט קמא והדגיש כי הפקדת הסך של 400,000 ₪ בקופת בית המשפט אינה פוגעת בזכות העכבון העומדת לוייס על פי דין. לטענתו הסך של 400,000 ₪ נועד להבטיח את תביעת המבקשים כנגד קיסריה ועל כן אין בסכום זה כדי להוות בטוחה לקבלת יתרת הכספים המגיעים לוייס. עוד טען כי טענות המבקשים בתביעה נוגעות אך ורק ליחסים בינם לבין המשיבים 1 ו-2, וכי וייס צורפה להליך שלא כדין. בנסיבות אלה לוייס אין כל עניין בהליך בין המבקשים למשיבים 1 ו-2 ועל כן היא זכאית לקבל את הכספים המגיעים לה בגין עבודתה ורשאית לעכב בידיה את החזקה בדירה עד קבלת יתרת הכספים.

.     בדיון בפני נשאל בא כוחה של קיסריה האם קיסריה תוכל להעמיד בטוחה חלופית במקום הפקדון המופקד בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח את תביעת המבקשים והשיב כי ככל הנראה לא ניתן יהיה לתת בטוחה אחרת, אם כי טען שאינו יודע אם למרשתו נכסים נוספים.

13.     לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את טיעוניהם בפני הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להדחות. למסקנה זו הגעתי מכמה טעמים.

ראשית יש לזכור כי המשיבים הגישו בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של השופט רטנר בע"א 146/08, על פיו הוטל צו העיקול הזמני. בקשה זו טרם נדונה וברי כי אם תתקבל הבקשה ויבוטל צו העיקול יתייתר כל הצורך בדיון הנוכחי והכספים המופקדים בקופת בית המשפט יועברו למשיבים על חשבון התמורה. בנסיבות שכאלה יתכן שהבקשה מוקדמת. אעיר גם כי צו העיקול ניתן אך ורק ביחס לתביעת המבקשים כנגד המשיבים 1-2 ולאחר תיקון כתב התביעה לא תוקנה הבקשה למתן צו עיקול. מעבר לשאלה האם ניתן היה להורות על עיקול במצב זה, הרי שעם הגשת התביעה כנגד וייס ברי כי המבקשים יוכלו בעתיד , אם יזכו בתביעתם, להיפרע מוייס ולמבקשים אין כל טענה כי יש חשש שמא וייס לא תוכל לשלם להם בעתיד כל סכום שבו תחוייב.

     שנית, דומני כי הצדק עם בית משפט קמא שקבע כי למבקשים ישנה אפשרות לוותר על העיקול הזמני ולאפשר את השלמת הבניה וקבלת החזקה בדירה בהקדם. אומנם בנסיבות שכאלה יוותרו ללא בטוחה להבטחת תביעתם כנגד משיבים 1-2 (להבדיל מתביעתם כנגד וייס) אולם אם נכונה טענתם כי הנזקים הצפויים להגרם להם כתוצאה מעיכוב מסירת החזקה הינם גדולים, הרי שהויתור על הבטוחה שבעיקול יביא לצמצום הנזקים. אזכיר גם כי על נפגע מהפרת הסכם מוטל הנטל לנקוט באמצעים סבירים להקטנת נזקיו. (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). הקטנת הנזקים בנסיבות הקיימות משמעה ויתור על העיקול הזמני והעברת התשלום להשלמת הבניה.

     שלישית, לא הוצג כל שינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בבקשה שכבר נדונה והוכרעה. השינוי היחיד עליו הצביעו המבקשים הינו חלוף הזמן אולם שינוי זה היה צפוי ואינו יכול להיחשב כשינוי המדיק דיון מחודש בבקשה למינוי כונס נכסים.     
בנוסף יש לזכור כי בשלב זה של ההליך על בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים. קבלת הבקשה משמעה הותרת קיסריה ווייס ללא כל בטוחה להבטחת קבלת יתרת התמורה המגיעה הלהם בגין הדירה. במיוחד נכון הדבר לגבי וייס אשר לזכותו עומדת המחאת זכות. אם אכן צודקים המבקשים בטענתם כי לקיסריה אין נכסים נוספים, משמעות הדבר הוא כי וייס לא תוכל להפרע מקיסריה ולקבל את המגיע לה בגין עבודות הבניה, אלא אם תקבל את התמורה המגיעה לה מהמבקשים. אין לפגוע בזכותה של וייס רק כדי להבטיח את תביעתם של המבקשים שעל פניו מכוונת בעיקרה כנגד המשיבים 1 ו-2 בלבד.

14.     לא מצאתי גם בטענות המבקשים תשובה לזכות העכבון העומדת לוייס הן מכח חוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1984 והן מכח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). כידוע זכות העכבון המוענקת לקבלן להבטחת הסכומים המגיעים לו בגין עבודות שביצע, חלה גם על הזכות לעכב בידיו מקרקעין אשר נמסרו לחזקתו ולשליטתו (ראה פרופ' נינה זלצמן, עיכבון, עמ' 200 ואילך ). אין חולק כי וייס קיבלה לידיה את החזקה המלאה בדירה ועל כן עומדת לה זכות העכבון. בנסיבות שכאלה כל עוד לא תמסר לוייס בטוחה אחרת להבטחת תשלום התמורה המגיעה לה, זכאית וייס לעמוד על זכות העכבון ואין להעדיף בשלב זה את זכותם של המבקשים על זכותה זו של וייס.

15.     אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. עם זאת, אעיר כי אם ישתנו הנסיבות בעתיד, יהיה מקום לשקול מחדש את הטענות. בשולי הדברים אף אזכיר כי ראוי שהמבקשים ישקלו כיצד ניתן להבטיח את התשלום לוייס על מנת שהעבודות בדירה יושלמו בהקדם תוך מציאת בטוחות אחרות להבטחת תביעתם כנגד המשיבים.

     בשים לב לדחיית הבקשה, אני מחייב בזה את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ + מע"מ לכל משיב (לענין זה המשיבים 1 ו-2, יחשבו כמשיב אחד).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון