מינוי כונס נכסים

בית המשפט ציין בעניין מינוי כונס נכסים כי הליכי כינוס נכסים אינם הליכי מימוש. הליכי כינוס נכסים נועדו להעביר את הרכוש נושא המינוי להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של הכונס ולהעניק לו את הסמכויות שהיו בו לבעל הרכוש, כולן או מקצתן. בהליכי כינוס הנכסים ממלא בית המשפט תפקיד של פיקוח מהותי, ועיקרו בשמירת הרכוש נושא המחלוקת. מינויו של כונס נכסים זמני נדון ברע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט, פ"ד נו (6) 550, ושם נאמר כי סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקנינו. מטרת תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי היא להבטיח נכסים לשם ביצוע פסק דין, יחד עם זאת, קיימים יחסי גומלין בין הסעד שענייננו מינוי כונס נכסים זמני לבין הסעדים הזמניים האחרים. מינוי כונס נכסים זמני נועד לשמש סעד עודף ואין להשתמש בו כל אימת שהסעדים הזמניים הרגילים כמו עיקול זמני או צו מניעה זמני יעילים דים. להלן החלטה בנושא מינוי כונס נכסים: החלטה 1. בקשה למינוי בא כח המבקשת לכונס נכסים על תחנת הדלק של המשיבים ופירותיה, עד מתן פסק הדין בתובענה העיקרית ובקשת הצד שכנגד לצמצום העקולים שהוטלו כך שלא יחולו על חשבון הבנק של המשיב 2. 2. טענות המבקשת: הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם על פיו תספק המבקשת מוצרי דלק שונים לתחנת הדלק של המשיב 1, שהמשיב 2- בנו, ערב באופן אישי לחובות התחנה כלפי המבקשת. מדי שבוע קיבלה המבקשת תשלום באמצעים מגוונים. לטענת המבקשת, הפסיקו המשיבים לשלם לה בעבור האספקה ללא סיבה, כן טוענת היא כי לאחרונה חוללו באי פרעון המחאות שקבלה מהמשיבים. נכון ליום 14.9.06 אמדה המבקשת את היקף חוב המשיבים כלפיה בסך של 3,527,816.30 ₪. בתאריך זה, הגיעו הצדדים להסדר לפריסת החוב, תוך שהמבקשת מוותרת על הפרשי הצמדה וריבית. נקבע כי בנוסף לתשלום החוב תמשך מערכת היחסים העסקית בין הצדדים והמבקשת תמשיך לספק למשיבים אספקה תמורת תשלום וכך היה. בדצמבר 2006 הודיעו המשיבים למבקשת כי התקשרו עם חברה אחרת להספקה, והם מבטלים את ההתקשרות עם המבקשת. המבקשת, בתגובה, דרשה מהמשיבים את תשלום מלוא החוב הנותר. המשיבים אף חתמו על מסמך המכיר בקיומו של חוב זה. המשיבים הפרו את הסדר החוב- הפרה יסודית, בכך שלא שילמו את כל חובם וכן בכך שגם החלק בחוב ששולם- שולם רק בחלקו: שתי המחאות שהעבירו המבקשים למבקשת חזרו בהעדר "כיסוי מספיק". לאחר חזרת ההמחאה הראשונה בלא כיסוי, הודיעה המבקשת למשיבים (ביום 5.7.07) על ביטול ההסדר. יתרת החוב נכון ל1.7.07 הינה 2,727,000 ₪. המבקשת טוענת כי הפרתו הברורה של ההסדר על ידי המשיבים העמיד את החוב לפרעון מיידי, על כן יש לצרף לסכום הקרן הפרשי ריבית והצמדה מיום עריכת ההסדר- 14.9.06, עד ליום הגשת התביעה, סכום של 250,731.58 ₪. המבקשת טוענת כי אין בכוונת המשיבים לשלם את יתרת החוב, זאת היא מסיקה מהעובדה כי גם לאחר שחזרה ההמחאה הראשונה והמשיבים הכירו בחוב, חזרה גם ההמחאה השניה בהיעדר כיסוי מספיק. המבקשת טוענת כי בידיה מידע על כך שכוונת המשיבים הייתה להונות אותה וכי אין בכוונתם לפרוע את חובם כלפיה וכי באופן מודע, ועל מנת להמנע מתשלום חובות לנושיהם "החליטו המשיבים להעביר פעילותם בתחנה לחברה בשם פז בע"מ אשר הינה בפועל אותה תחנת דלק.." המשיב 1 אף הצהיר בפני המבקשת כי אם לא תמתין המבקשת לתשלום החוב יפעלו המשיבים להברחת נכסיהם. המבקשת זכאית לקבלת צו הכינוס בשל הראיות המוצקות שבידיה, ההסכמים החתומים וההמחאות שחוללו. לחילופין, טוענת המבקשת, כי זכאית היא לצו הכינוס מכוח עילה חוזית, עילת מרמה או עילה אחרת. תחילה עתרה המבקשת לקבל את צו הכינוס במעמד צד אחד, בשל חששה שהמשיבים יבריחו את נכסיהם (כפי שלדידה, עשו עד כה) ולא יהיה למבקשת מקור לפרעון החוב. לדידה, באיזון האינטרסים בין הצדדים, גוברת זכותה של המבקשת לשמירה על קניינה על זכות המשיבים להליך הוגן (כך במקור). על פי הפסיקה, מקום בו לא ניתן למנוע הברחת רכוש באמצעים מתונים יותר, ניתן להורות על כינס נכסים אף בטרם התנהל דיון. המבקשת טוענת כי הוכיחה כי אי מתן צו הכינוס תכביד הכבדה של ממש על ביצוע פסק דין בעניין זה. וכי די באיחורים בתשלום על מנת לענות לדרישת ההכבדה. למשיבים חובות ונושים רבים ולא בטוח שיוכלו לשלם בעת מתן פסק הדין בנושא, אם לא תובטח האפשרות בעזרת צו הכינוס. 3. טענות המשיבים: לבקשה לא צורפו כל המשיבים הרלוונטיים: חברת פז מחזיקה ומפעילה בשיתוף את תחנת הדלק החל מדצמבר 2006. והחל ממאי 2006 המשיבים בבקשה זו כלל אינם נמצאים בתחנה וראוי היה להפנות את הבקשה ל"פז" כמשיבה. לא ניתן לקבל מינוי של כונס נכסים קבוע כסעד זמני. לא ניתן לתת סעד כזה כיום, מאחר שהתחנה מופעלת על ידי חברת פז, שלא צורפה כצד לתביעה ולבקשה. המבקשת לא הייתה ספקית ישירה של התחנה, אלא, שמשה קבלן משנה של חברת "דגש שירותי דלק בע"מ" שעמה נוצרה ההתקשרות. בין המשיבים לחברת "דגש" הנ"ל, התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם כבר הוכרעו זכויות המבקשת. בסיום הליכים אלו נחתם הסדר פשרה והוסדר החוב במלואו. חלק גדול מהתשלום הופקד בנאמנות לטובת מי שמגיע לו חלק מהכסף (בין היתר- המבקשת). זהו הסעד העומד למבקשת בגין הכספים שטרם הגיעו אליה, ולא התביעה הנוספת שלפנינו- מהמשיבים. המבקשת עצמה הציגה עצמה כקבלן משנה של "דגש" ובמסגרת זו גם נכפה על המשיבים המשך ההתקשרות עימה על ידי בית המשפט, במחיר גבוה, כל עוד התנהל ההליך המדובר, אם אכן יש למבקשת יריבות ישירה עם המשיבים- הרי שנהנתה מסעד שלא הגיע לה מבית המשפט (והמשיבים זכאים להשבת הכספים שיש בהם משום עשיית עושר ולא במשפט). מרגע שהבינה המבקשת כי נראה שכספי ההסדר שישולמו ל"דגש" ,על ידי המשיבים, לא יגיעו גם אליה בשל קדימות של נושים אחרים, ניסתה להגיע להסכם להמשך עבודה עם המבקשים, תוך הצגת מצג לפיו אין היא ספקית משנה של דגש, אלא היא רכשה את הזכויות מדגש, עמדה אשר הייתה מאפשרת את ביטול פסק הבוררות ולהגיע להסדר ישיר עם המשיבים. אולם הן בקשה של המשיבים, הן בקשת המבקשת לביטול הפסק לא צלחו ובית המשפט דחה את הבקשה כשהוא מותיר את הגדרת המבקשת כספק משנה- על כנה. לדידם של המשיבים, די בכך כדי למחוק את הבקשה שלפנינו ואת התביעה העיקרית, על הסף. פניית המשיבים למבקשת כי תבקש לצרפה כצד להליכים בינם ובין "דגש" לא נענתה. ההליכים המדוברים התנהלו כשההנחה היא כי עו"ד הררי- ב"כ המבקשת, אכן מייצג אותה, וכי התחייבותו בשמה, כי לא תגיש כל תביעה נגד המשיבים- תקפה וכי העניינים ביניהם מוסדרים במסגרת הסדר הפשרה. המשיבים מציינים כי ידוע להם כי מאוחר יותר פתחה המבקשת בהליכים נ' עו"ד הררי. המבקשת עצמה בטלה את ההסדר עליו הסכימו הצדדים, בכך שלא מלאה את תנאי הסף לו, על כן איננה יכולה להסתמך עליו. גם בשל כך, דין תובענתה להדחות על הסף. למשיבים טענות שונות גם לגבי החוב הנטען, הם מפרטים בהרחבה את השתלשלות ההליכים הקודמים שהתנהלו על מנת להדגיש את העובדה שכל המחלוקות שהיו עם "דגש" לעניין חובות- נפתרו במסגרת ההליך. המשיבים טוענים כי בתקופה זו פנה אליהם לראשונה מנהל המבקשת ברומזו כי יוכל לסייע להם בביטול פסק הבוררות, וכי בידיו מסמכים שיוכיחו כי אין ל"דגש" כל זכות בתחנה, כי המבקשת רכשה זכויות אלו, והיא זו השולטת בהליכים. גם המסמך בו מקבלים המשיבים חיוב שלהם בחוב, הותנה בכך שהמבקשת תשיג את ביטול פסק הבוררות וקביעת ואישור בית המשפט לגרסתה כי לא שימשה קבלן משנה של "דגש"- דבר שלא קרה. ההמחאות שחוללו ניתנו בעבור חוב קודם, שנכלל בתביעת "דגש" והוסדר באותו ההליך. חלק מהחוב הנטען הינו חיוב כפול על אותו החוב: המחאה שחזרה ובמקומה נתנה אחרת שחזרה גם היא- חושבו שתיהן כחוב קיים- הכפילו את החוב. המבקשת: בתשובתה טוענת כי אין עליה כל חובה לצרף את "פז" להליך, העובדה כי פז" מפעילה את התחנה, אין בה כדי למנוע את הסעד מהמבקשת. 4. הועלתה לדיון גם בש"א 6711/07 בתיק זה, שעניינה בקשת הצד שכנגד- (המשיבים שלעיל), לצמצום העיקולים שהוטלו עליהם, כך שלא יחולו על חשבונו הפרטי של המשיב 2- חשבון שמטבעו כחשבון אישי, אינו מחזיק סכומים משמעותיים, כך שאינו מועיל למבקשת (להלן- החברה) ובה בעת פוגעת משמעותית במשיב 2 ומשפחתו. מנגד טוענת החברה, כי אין מדובר בחשבון פרטי- חשבון זה מנוהל כחשבון עסקי לכל דבר, כי הבקשה איננה נתמכת במסמכים והוכחות, כי מחשבון זה עצמו הוציא המשיב 2 המחאות בסך העולה על 3 מליוני ₪. למבקשת [נראה כי הכוונה לכסף שהעביר במסגרת ההסדר בין הצדדים, י. צ.] למעט המחזיק 1- לכל שאר המחזיקים שבעניין אין כל נכסים השייכים למשיבים, על כן הותרת העיקול על כנו חיונית. דיון 5. מינוי כונס נכסים זמני על התחנה התייחסתי בעבר למהותם של הליכי כינוס בבש"א (ירושלים) 3723/06 ד.ג.ש. שירותי דלק בע"מ נ' דוד עמוס . תק-מח 2006(4), 6498 ,עמ' 6499: "5......הליכי כינוס אינם הליכי מימוש. הליכי כינוס נועדו להעביר את הרכוש נושא המינוי להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של הכונס ולהעניק לו את הסמכויות שהיו בו לבעל הרכוש, כולן או מקצתן. בהליכי כינוס הנכסים ממלא בית המשפט תפקיד של פיקוח מהותי, ועיקרו בשמירת הרכוש נושא המחלוקת (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003) (להלן: "גורן"), 470, 472). ........ 9. מינויו של כונס נכסים זמני נדון ברע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט, פ"ד נו (6) 550, ושם נאמר כי סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקנינו (שם, בפיסקה 5). מטרת תקנה 387ב היא להבטיח נכסים לשם ביצוע פסק דין, יחד עם זאת, קיימים יחסי גומלין בין הסעד שענייננו מינוי כונס נכסים זמני לבין הסעדים הזמניים האחרים. מינוי כונס נכסים זמני נועד לשמש סעד עודף ואין להשתמש בו כל אימת שהסעדים הזמניים הרגילים כמו עיקול זמני או צו מניעה זמני יעילים דים (גורן, בעמ' 483-484)." מכאן, ומבלי להמשיך ולפרט את התנאים להענקת סעד זמני זה של כינוס נכסים, עולה כי אין מדובר בסעד ההולם את המקרה שלפנינו: כפי שצוין יעניק צו הכינוס למבקשת את הסמכויות ברכוש שהיו לבעלים. ואולם, מצב הדברים כיום בתחנה לאור כניסתה של "פז" לניהול התחנה, אינו מאפשר העברה כזו: הסמכויות שישנן למשיב 1 בתחנה אינן ברורות (ובכל מקרה, לא הוכחו בפני) ונראה כי אין מקום לפגיעה חמורה כל כך בזכויותיו של צד שלישי- "פז", הן בשל מצב העניינים המיוחד, הן בשל אי צירופה להליך, והן בשל המגמה להמנע משימוש בסעד זמני זה, בעת שישנם סעדים אחרים טובים דיים. 6. הסרת העקול מחשבון הבנק של המשיב 2: בפרשת ד.ג.ש הנזכרת לעיל, התייחסתי לתנאים להענקת סעד זמני: "6. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מספר תנאי סף אשר רק בהתקיימם ייעתר בית המשפט לבקשה למתן סעד זמני. תנאי הסף הם: קיומה של עילת תביעה וראיות מהימנות לכאורה (ס"ק א'). אם אלה התקיימו יש לבדוק את סוג הסעד הזמני המתאים לנסיבות המקרה, היקף הסעד ותנאיו, ויש להביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים של מאזן הנוחות ושיקולי יושר (ס"ק ב'; גורן, בעמ' 402)." (שם,עמ' 6500) לא רק בהענקת הסעד הזמני יבחנו תנאים אלו, אלא גם בבוחני את השאלה האם יש מקום לצמצם את העיקול שהוטל. צדקה החברה בטוענה כי המשיב 2 לא צירף דפי חשבון או ראיות אחרות אשר יתמכו בהצהרתו כי מדובר בחשבון פרטי. מאידך- לא די בטענה כי תשלומי ההסדר בין הצדדים אמורים היו לצאת מחשבון זה, על מנת להוכיח כי מדובר בחשבון עסקי המחזיק כספים רבים. הצדדים לא הביאו בפני די ראיות על מנת שאוכל לקבוע באופן ברור מה מהות החשבון המדובר. על פי הראיות שהציגה החברה, בשאר העיקולים שהוטלו (פרט לעיקול על הנכס- התחנה) אין כספים מהם תוכל להפרע במידה ותזכה בתביעתה. כל זאת, בצירוף הרצון שלא להגביל את חיי משפחתו של המשיב באופן משמעותי כל כך עוד בטרם התנהלו הוכחות בתיק וכאשר קיימים עיקולים אחרים, מובילים אותי להחלטה כי העיקול לא יוסר, אלא יצומצם ויוגבל כך שעל כל סכום בחשבון העולה על 20,000 ₪ יוטל עקול. 7. דין הבקשה למתן צו כינוס נכסים להדחות. דין הבקשה לצמצום העקול להתקבל בחלקה כך שהעיקול על חשבון הבנק של משיב 2 יוחל על כל סכום מעל 20,000 ₪.מינוי כונס נכסיםכינוס נכסים