מימוש שעבוד ציוד

להלן פסק דין בנושא מימוש שעבוד ציוד:

פסק דין

1.     המבקש, מר מור שוטה, הגיש בקשה למימוש שעבוד, מינוי כונס נכסים למימוש השעבוד ולביטול מינויים של כונסי הנכסים מטעם המשיבות 2 ו-3.

נשוא הבקשה הנו ציוד לעבודה במוסך, הכולל שני תנורי צבע ומכשיר מתיחה (להלן: "המיטלטלין"), אשר מושכן, כולו או חלקו, הן עבור המבקש, ברשם החברות, והן עבור המשיבה 2, והן עבור המשיבה 3, עבור שתי האחרונות - ברשם המשכונות.

2.     על פי תצהיר המבקש, בשנת 2001 פנה אליו מר יוסף חכמון (להלן: "חכמון"), אותו הכיר כמנהלה של חברת סופר שיין שירותים בע"מ, המפעילה מוסך לכלי רכב (להלן: "החברה") וביקש ממנו הלוואה לחברה.

המבקש נענה לבקשה, וביום 28.2.01 נחתם בין השניים הסכם הלוואה, לפיו המבקש העניק לחברה הלוואה בסך 500,000 $ (להלן: "הלוואת המבקש לחברה").

בהסכם ההלוואה נקבע כי החברה תשעבד לטובת המבקש את כלל הציוד שברשותה.

כמו כן, הוסכם על "המחאת זכויות כללית כולל תביעות של סופר שיין לכל גוף שהוא".
תאריך פירעון ההלוואה נקבע ל-28.2.06.

3.     המבקש טוען כי הוא העמיד את ההלוואה לחברה בהסתמך על פרוטוקול החברה, אותו הציג בפניו מר חכמון. על פי הפרוטוקול (נספח ב' לתצהיר המבקש) מונה חכמון כמנהלה של החברה , החל מ-8.10.97 ויופה כוחו להתחייב בשם החברה.

עם זאת, יצוין כבר עתה, כי על הפרוטוקול, במקום המיועד לחתימת יו"ר האסיפה, מופיעה חתימתו של חכמון, וזאת על אף שחכמון מעולם לא היה בעל מניות בחברה, ומעולם לא מונה לתפקיד היו"ר ע"י מי מהגופים המוסמכים לכך.

4.     השעבוד, נשוא הלוואת המבקש לחברה, לא נרשם בסמוך לחתימה על ההסכם, אלא המבקש רשם אותו ברשם החברות רק ביום 29.2.04, וזאת, לטענתו, לאחר שהתעורר אצלו החשש כי החברה מצויה בקשיים כלכליים ולא תוכל לפרוע את הלוואתה.

רשם החברות אישר את בקשת המבקש להאריך את מועד הרישום, כשתוקף הרישום נקבע מיום 28.2.01, וזאת "בתנאי שלא יפגע מצבם של הנושים או בעלי מניות" (נספח ה' לתצהיר המבקש).

5.     אשר למישכון אותם המיטלטלין בעבור המשיבה 2 - מנהלה, מר אייל שריזלי (להלן: "שריזלי"), הצהיר כי החברה חייבת למשיבה 2 סך של 547,375 ₪, בעבור ציוד וסחורות אותם סיפקה המשיבה 2 לחברה.

לטענתו, היות ומר חכמון ניהל בפועל את החברה וחתם על השיקים של החברה, שיקים שנפרעו, הפרוטוקול משנת 97 (נספח ב' לתצהיר שריזלי) ככל הנראה בר תוקף.

עוד הצהיר מר שירזלי, כי לאחר שהחברה נקלעה לקשיים, המשיבה 2 רשמה משכון על התנורים, וכי בעת רישום המשכון נאמר לו ע"י מר חכמון מפורשות, בפגישה שהתקיימה במוסך החברה ובנוכחות אביו של שירזלי, כי התנורים לא מעוקלים או משועבדים.

תאריך רישום משכון המשיבה 2, כפי שמופיע באישור על רישום משכון, הנו 10.7.2002.

בהסתמך על המשכון שרשמה, המשיכה המשיבה 2 לספק סחורה לחברה.

ביום 10.4.03 המשיבה 2 פתחה בהליכי הוצאה לפועל בלשכה בת"א (תיק 6-03-33325-01), לשם מימוש משכונה על המיטלטלין, וביום 22.9.03 מינה ראש ההוצאה לפועל את עו"ד אבירן כהן, המשיב 1, ככונס הנכסים למימוש המשכון.

בסמוך למרץ 2004 המשיב 1 עיקל את המיטלטלין.

6.     כאמור, המיטלטלין אשר שועבדו עבור המבקש ועבור המשיבה 2, שועבדו גם עבור המשיבה 3.

מנהל המשיבה 3, מר רמי ברזילי (להלן: "ברזילי") הצהיר כי מר חכמון חב למשיבה 3 סך של 38,000 $, שהם יתרת הלוואה אותה העמידה המשיבה 3 לחכמון.

משכון לטובת המשיבה 3 נרשם אצל רשם המשכונות ביום 21.7.03 למימוש משכון זה נפתח תיק הוצל"פ 2-04-06322-01.

המשיבה 3 טוענת כי היות ובין התאריכים 11.10.99 ועד 16.01.02 חברת סופרשיין שירותים בע"מ הייתה בסטטוס של חברה "מחוקה", היא הייתה חסרת כשרות משפטית לחתום על מסמכי ההלוואה למבקש ו/או לקבל החלטות כלשהן לעניין שיעבוד נכסיה (תדפיס רשם החברות - נספח א' לתצהיר המשיבה 3).

עוד טוענת המשיבה 3, כי היות והרישום המאוחר של משכון המבקש נרשם בכפוף לכך שזכויותיהם של נושים אחרים לא יפגעו, זכותה של המשיבה 3, שרשמה את שעבודה קודם לכך, עדיפה.

לטענת המשיבה 3, רישום המשכון לטובת המבקש ע"י מר חכמון נעשה במטרה לנסות ולהבריח את המיטלטלין מנושיו הרבים באמצעות המבקש או להעדיף את המבקש על פני הנושים האחרים.

אשר למשכון לטובת המשיבה 2, המשיבה 3 טוענת כי אין לו תוקף, היות ולא נרשם כדין ברשם החברות וכיוון שבאותה עת החברה הייתה מחוקה וללא כשרות משפטית כלשהי.

לעומת זאת, טוענת המשיבה 3, כי המשכון אותו היא רשמה, הנו תקף, וזאת היות ומר חכמון הצהיר בהסכם ההלוואה אותה העניקה המשיבה 3 למר חכמון (נספח ג' לתצהיר המשיבה 3) כי התנורים ומכשיר המתיחה הם בבעלותו המלאה והועברו לו ע"י חברת סופר שיין שהיא בבעלות אמו ז"ל.
המשיבה 3 טוענת כי אף אם מר חכמון לא הצהיר אמת, המיטלטלין, אותם ראה מר ברזילי בעת מתן ההלוואה פועלים בעסקו של מר חכמון, הועברו לחכמון על דעת בעליהם, והיות והנתבעת 3 שיעבדה את המילטלטין בתום לב, חלה תקנת שוק הקבועה בסעיף 5 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 .

7.     המבקש טוען כי המשיבות 2 ו-3 פתחו בהליכי הוצאה לפועל עוד בטרם נודע לו על הקשיים הכלכליים של החברה, כשמר חכמון הציג בפניו מצג כי "העסקים כרגיל".

המבקש הגיש בקשה במסגרת תיק הוצל"פ 4-04-47163-01, בה ביקש העברת המיטלטלין לטובת כונס הנכסים מטעמו. בהחלטה מיום 10.5.04 כב' הרשם גזית דחה את הבקשה.

דיון

8.     מי הבעלים של המיטלטלין ?
     אין חולק כי המיטלטלין נרכשו ע"י חברת סופר שיין וכי היו מצויים פיסית במוסך בצומת כנות, עליו התנוסס שלט המציין את שם החברה.
     
כמו כן, פרט להצהרתו של חכמון בהסכם הלוואת המשיבה 3, לא הוצגה כל ראיה בנוגע לבעלות חכמון על המיטלטלין - לא פרוטוקול, לא הסכם, ולא כל מסמך אחר המוכיח העברת הבעלות לחכמון.

גם עובדת פטירתה של בעלת המניות של החברה, אמו של חכמון ז"ל, והיותו של מר חכמון היורש שלה (טענה שלא נתמכה בראיות), אין בה כשלעצמה בכדי להקנות לחכמון בעלות במיטלטלין. שכן אף אם אכן מר חכמון הנו היורש עפ"י הדין, הרי שהמיטלטלין המשיכו להיות בבעלות החברה כשהוא הופך לבעל מניות בה, וזאת בהעדר כל ראיה בנוגע להעברת הבעלות לידי חכמון.
     
9.     זכותה של המשיבה 2
לאור האמור בסעיף 8 לעיל הרי שבהתאם לסעיף 178 לפקודת החברות וסעיף 4 (1) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967, הדרך היחידה לרישום השיעבוד כדין על המיטלטלין הנה ע"י רישומו ברשם החברות, ואין תוקף לרישומו בכל דרך אחרת.
היות שכך, הרי שאין תוקף למשכון אותו רשמה המשיבה 2 ברשם המשכונות כלפי הנושים האחרים.

10.     זכותה של המשיבה 3 -
הנני סבור כי טענת המשיבה 3 כי היא גוברת על המבקש מכוח סעיף 5 לחוק המשכון לא הוכחה.

ראשית, לא הוכח כי המיטלטלין היו בחזקתו הפיסית של חכמון, וכל העדויות מצביעות כי על גבי השלט שמעל למוסך, שם היו מצויים המיטלטלין לאורך כל התקופה, עד לעיקולם, התנוסס שם החברה. אף החשבוניות וההתקשרויות עם הלקוחות והספקים נעשו באמצעות שם החברה, ולא מר חכמון באופן אישי.

שנית, גם דרישת תום הלב שבסעיף 5 לחוק המשכון, תשכ"ז- 1967 אינה מתקיימת בנסיבות המקרה. כב' השופט א. גולדברג בפסק הדין ע"א 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' דר' י. גרוס , פ"ד מד(3), 185 ,עמ' 218 קבע לעניין תום הלב כי - "מן הדין הוא לפרש את דרישת תום הלב בצורה מרחיבה וככוללת גם את נקיטת כל המאמצים הסבירים ובני הביצוע לאיסוף המידע, העומד לרשות הציבור לפי החוק", ואילו כב' השופט גורן ב - ה"פ (תל אביב) 936/90 H STOLL.1 נ' סריגת רונית בע"מ ואח'. תק-מח 91(3), 424 פסק לעניין תום הלב שבסעיף 5 כי יש לבחון האם לא נעשתה "עצימת עיניים", השוללת את מעמדו של הנושה כתם לב.

מר ברזילי אישר בעדותו כי המיטלטלין שייכים למר חכמון אישית (עמ' 15 ש' 12) וכי ידע כי המיטלטלין בבעלות חכמון מהצהרתו של חכמון (עמ' 15 ש' 20) ומהידיעה כי אמו של חכמון נפטרה והחברה לא פעילה, עם זאת העיד כי לא ראה כל הסכם בכתב בנוגע להעברת הבעלות לחכמון, אלא ידע זאת על סמך ההצהרה של חכמון בע"פ והצהרתו בהסכם (נספח ג' לתצהיר המשבה 3). מר ברזילי העיד כי אמו של חכמון נפטרה במהלך 2002 , ולכן, מועד רישום המשכון ע"י המשיבה 3 , ביום 20.7.03, הנו מאוחר לפטירתה.

לאור דברים אלו, הסתמכותו של מר ברזילי על הצהרתו של חכמון, וזאת מבלי שנקט בכל מאמצים סבירים ובני ביצוע לאיסוף המידע - קרי, ביקש ממר חכמון להציג לו הסכם על העברת המיטלטלין או פרוטוקול החברה אודות ההעברה, או כל מסמך אחר שיתמוך את הצהרתו של מר חכמון, אינה ממלא אחר דרישת תום הלב שבסעיף 5.

לכן, בהתבסס על כל האמור לעיל, הנני סבור כי המשכון שרשמה המשיבה 3 אינו תקף כלפי נושים אחרים.

11.     האם המשכון אותו רשם המבקש - תקף ?
הנני סבור, כי אין תוקף אף למשכון אותו רשם המבקש ברשם החברות.
ובמה אמורים הדברים?

ראשית, כפי שכבר ציינתי, המבקש התקשר עם החברה בהסתמך על הפרוטוקול, המסמיך לכאורה את מר חכמון להתחייב בשם החברה, עם זאת, כאמור, היות וחכמון חתום על הפרוטוקול מבלי שהיה מוסמך לכך, הרי שלא היה בסמכותו לחייב את החברה.

שנית, אני מקבל את טענת ב"כ המשיבה 2 כי הסכם ההלוואה שהוצג לביהמ"ש אינו נראה כהסכם האמור לבטא הלוואה בסדר גודל של 500,000 $, שכן המסמך הנו לקוני וחסר פרטים בסיסיים ומהותיים שיש לכלול בהסכם מסוג זה.
המבקש העיד כי בתמורה לכספים אותם הלווה קיבל ריבית של 2% , פרט שלא צוין לטענתו בהסכם ההלוואה, משיקולי מס. עדות זו מעוררת תמיהה, שכן אם אכן סוכם על ריבית - חזקה כי פרט זה היה נכלל בהסכם ההלוואה. עוד העיד כי אביו הוא זה שקיבל את תשלומי הריבית, עם זאת, לא הוגש תצהירו של האב והוא אף לא הובא להעיד. לא רק זאת, אלא שעניין קבלת הריבית בגין ההלוואה כלל לא הוזכר בתצהירו של המבקש.

שלישית, המבקש לא הציג כל ראיות בדבר העברת הכספים, שיש בהם בכדי להעיד כי העסקה אכן יצאה לפועל. המבקש העיד כי העביר את ההלוואה בשני תשלומים, בדולרים, אותם הם המירו לשקלים - פעם 902,000 ופעם 1,250,800 (עמ' 6 ש' 17-22), וכי כנגד מתן הכספים קיבל שני שקים - בסך 902,000 ₪ ובסך 1,250,800 ₪, עם זאת, לא הוצג כל מסמך המעיד על מהלכים אלו.

רביעית, אף טענתו של המבקש כי סמך על מר חכמון ולפיכך לא רשם את המשכון, מעוררת תמיהה, במיוחד לאור העובדה כי המדובר בסך של חצי מיליון דולר ארה"ב וניסיון החיים מלמד כי לא סביר כי מלווה, שאף ציין בהסכם את דבר המשכון, לא ימהר וירשום את המשכון עוד בטרם העברת כספי ההלוואה ללווה, ולכן עדותו של המבקש כי "סמך 100% על הבן אדם" - אינה מעוררת אמון.

חמישית, גם הנכסים שמושכנו לטובת המבקש, אינם פרופורציונילם כלל ועיקר לגובה ההלוואה, ולא יכלו לשמש כבטוחה שוות ערך להלוואה, העולה עליהם פי כמה מונים, עובדה שיש בה חיזוק לטענה כי העסקה, כפי שהוצגה ע"י המבקש, לא בוצעה בפועל.

אף בהשתהותו של המבקש להגיש את הבקשה - המבקש העיד כי מינואר 2004 מר חכמון הפסיק לשלם את תשלומי הריבית, ועם זאת, על אף שכבר במאי 2004 ידע כי המטלטלין הוצאו מהמקום, הבקשה הוגשה רק בספטמבר 2004 - יש כדי לחזק את הטענה כי העסקה לא בוצעה כנטען.

12.     סיכומו של דבר, הנני דוחה את הבקשה ככל שהיא נוגעת למימוש "השעבוד" לטובת המבקש ולמינוי כונס נכסים מטעמו למימוש "השעבוד" ומחייב את המבקש לשלם למשיבה 3 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לא מצאתי לנכון לזכות את המשיבים 1 ו-2 בהוצאות שכן מלכתחילה לא היה מקום לפתוח בלשכת ההוצאה לפועל תיק מימוש משכון על ידם לאור העובדה הברורה, עליה אף הוצהר בהליך הנוכחי, ע"י נציג המשיבה 2, כי התנורים היו בבעלות החברה ובכל זאת נרשם השעבוד ברשם המשכונות במקום ברשם החברות.
באשר לביטול מינוי כונסי נכסים מטעם המשיבות 2 ו-3 הרי שלאור הקביעות דלעיל אין מקום למינויים אלה.
יחד עם זאת מאחר ובית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל מן הדין להשאיר עניין זה לרבות השאלה בדבר השארת התיקים במצב פעיל להחלטת ראש ההוצאה לפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שעבוד שביושר

  2. שעבוד על מניה

  3. מימוש שעבוד ציוד

  4. שעבוד תוכנית חיסכון

  5. בקשה לאכיפת שעבודים

  6. המחאה על דרך השעבוד

  7. שעבוד לא רשום מול עיקול

  8. אכיפת שעבודים לטובת הבנק

  9. ביטול שעבוד ברשם המשכונות

  10. אכיפת שעבוד על פי איגרת חוב

  11. אישור צו שעבוד על בתי מגורים

  12. צו מניעה - עיכוב מימוש השעבוד

  13. המחאת זכויות שלא על דרך שעבוד

  14. אכיפת שעבוד של חברה בפירוק מרצון

  15. תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל''ג-1973

  16. בקשה לפדיון זכויות שעבוד למניעת פירוק השיתוף בנכס לשם מימושו

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון