מימוש נכס משועבד

בהעדר הסדר סטטוטורי מחייב, רשאי הנאמן לנקוט, מלבד בשיטת המכרז, גם בשיטות אחרות שיביאו למימוש אופטימלי של הנכס.

מאחר שמימוש נכס בהליך פש"ר נועד להשיג התמורה הגבוהה ביותר האפשרית לצורך פרעון חובו של החייב לנושים ולצורך הגשמת תכלית זו רשאי נאמן לבחור בכל שיטה שנראית לו ראויה לנקוט בה, ובלבד שיקויימו על ידו חובות ההגינות ותום הלב.

משמדובר במכירת נכס שרובץ עליו שיעבוד יש לעמדתו של הנושה המובטח משקל רב בענין המכירה ואפילו לשיקול דעתו בדבר העיתוי הנכון למימוש השיעבוד.

להלן החלטה בנושא מימוש נכס משועבד:

החלטה

1.     זוהי בקשה למתן הוראות שהוגשה ע"י כונס הנכסים שמונה לחברת סונטון אימוביליאן ג'י. אר.בי.אייץ בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק), לאשר מכירת הזכויות במקרקעין ובמבנה שעליו, הידוע כ"מלון סאן" (להלן: הנכס), וכן הציוד במלון לרוכש המוצע (להלן: פינגרר) תמורת סך של 9.5 מליון דולר. עוד כמוסכם ע"י פינגרר כל הכספים שיתקבלו מחברת הביטוח - והמסתכמים בסך של 1.6 מליון דולר - כפיצוי לנזקים שנגרמו למבנה המלון ולציוד, ישולמו לכונס הנכסים. כ"כ מוסכם על ידו כי התמורה במלואה תשולם בתוך שלושה ימי עסקים מיום אישור העסקה ע"י ביה"מ.

2.     כפי שפורט בבקשה פירסם כונס הנכסים בעתונים שלוש הזמנות לציבור להציע הצעות לרכישת הנכס והציוד. לפי ההזמנה הראשונה היו צריכות ההצעות להיות מוגשות עד ליום 21.7.05, ואולם עקב מיעוט ההצעות וסכומן הוארכו המועדים פעמיים כשהמועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 18.9.05 - מועד בו קויימה ההתמחרות.

3.     כפי שצויין בנוסח ההצעה, שנוסחה ע"י כונס הנכסים ושחתימה עליה היתה תנאי להשתתפות בהתמחרות: "עוד ידוע לנו ואנו מסכימים, שהצעתנו והתייחסותכם אליה אינם כפופים לדיני המכרזים.... וכי כונס הנכסים שומר על זכותו, על פי שיקול דעתו הבלעדי, לנהל בכל זמן מו"מ עם כל מציע, בין אם הגיש הצעה על פי התנאים שפורסמו על ידו ובין אם לאו. בנוסף, ידוע לנו ואנו מסכימים כי כונס הנכסים יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, למכור את הנכס והציוד גם למי שאינו נמנה על המציעים על פי ההזמנה להציע הצעה שפורסמה על ידו... ו/או לדחות איזו מבין ההצעות או את כולן מכל סיבה שהיא" (סע' 28 להצעה).

4.     בהתמחרות שקויימה כאמור, השתתף גם המציע שטרית, שהגיש הצעתו בשלב מאוחר למועד שפורסם לראשונה. הצעתו של שטרית היתה הגבוהה מבין המשתתפים בהתמחרות ועמדה על 9.1 מליון דולר.

5.     במהלך ההתמחרות חזר כונס הנכסים והודיע (גם לשאלה מפורשת של שטרית) כי "לאחר שההתמחרות הזאת מסתיימת אני אפנה לנושים המובטחים, ורק לאחר אישור הנושה המובטח אני אפנה לבית המשפט" (עמ' 10 לפרו' ההתמחרות).

     כך גם בתום ההתמחרות אמר:

"...אני רק מזכיר שזה כפוף לאישור הנושים המובטחים, ואם הנושים המובטחים יאשרו צריך לפנות לבית המשפט...".

6.     ואמנם, מיד בסמוך לאחר מועד ההתמחרות פנה שטרית לנושה המובטח בדרגה ראשונה (בנק הפועלים) וניהל עמו מו"מ ע"מ להשיג אישורו לעסקה. יתר על כן, הוא הציע לבנק סכום גבוה יותר מזה שהוצע על ידו במסגרת ההתמחרות. דא עקא, אף ההצעה המוגדלת לא הניבה פרי, והסכמת הבנק לא ניתנה.

7.     תוך כך פרצו שתי שריפות בנכס: הראשונה ביום 18.9.05 (בשעה 23.30) והשניה ביום 20.9.05. בסמוך לאחר מכן ניתן ע"י ביה"מ צו סגירה לנכס; לא זאת אלא שהחברה המבטחת (להלן: הפניקס) הודיעה לכונס הנכסים על החלטתה בענין ביטול הפוליסה לנכס החל מיום 28.11.05.

8.     בינתיים הועלתה הצעה ע"י פינגרר לרכוש את הנכס והציוד, As is במועד מסירתו, תמורת סך של 9.5 מליון דולר, כשכל תגמולי הביטוח יישארו בידי כונס הנכסים. עוד הוסכם על ידו כי בתוך שלושה ימי עסקים מיום אישור ההסכם ע"י ביה"מ הוא ישלם את התמורה במלואה ויקבל לידיו את הנכס. (הצעתו של פינגרר, יש לומר, הופנתה לכונס הנכסים ע"י בנק הפועלים).

9.     בנסיבות אלו הגיש כונס הנכסים בקשתו דנן לאישור מכירת הנכס והציוד לפינגרר, ולחילופין להורות כי במעמד הדיון ינוהל הליך התמחרות בין פינגרר לשיטרית, זאת בתנאי ששטרית יסכים להשוות הצעתו לזו של פינגרר.

10.     בתגובתו לבקשה, וכן בדיון שקויים בה, טען ב"כ שטרית - עו"ד בן זקן - כי לא זאת שאישור הנושים המובטחים לא נדרש כתנאי בהזמנה להציע הצעות שפורסמה ע"י הכונס, אלא, שלדבריו של הכונס לפיהם הוא יפנה לנושים המובטחים ורק לאחר אישורם יפנה לביה"מ הוא הוסיף: "אז בואו אל תערבו את בנק הפועלים בענין, אני מבקש מכם, ככל שההצעה תהיה גבוהה יותר, הסיכוי שזה יאושר...", הוא גילה את דעתו שמי שיזכה בהתמחרות יהיה מקובל עליו, כי תפקידו בקבלת ההצעות לרכישת הנכס יסתיים עם ההתמחרות והוא גם יתמוך במציע שיזכה וכי הסכמת הנושים המובטחים תהא ענין של מה בכך.

     עוד נטען על ידו כי כמי שזכה בהתמחרות "חש שטרית כמי שקנה את המלון", ולפיכך עקב השריפות שפרצו ביקש את אישור כונס הנכסים שאנשי מקצוע מטעמו, יבדקו את הנזקים. יתר על כן, הוא הפקיד על חשבונו שומרים מטעמו על המלון.

     לטעמו של עו"ד בן זקן משתם הליך ההתמחרות כל שעמד על הפרק היה הגשת בקשה לביה"מ לאישור המכירה לשטרית, זאת, לאחר קבלת עמדת הנושים המובטחים (ולא הסכמתם), וכי האופציה כי בתום ההתמחרות תתקבל הצעה נוספת או כי ינוהל מו"מ עם כל מציע נוסף לא היתה קיימת, מה גם שהמציע החדש (פינגרר) לא עמד בתנאי הסף אותם הכתיב הכונס כתנאי להשתתפות בהתמחרות.

     עוד לטענת עו"ד בן זקן, סעיפי "המילוט" ו"הפטור" שבהצעה כוחם יפה, לכל היותר, עד להליך ההתמחרות, ועקרון סופיות ההליך, מחייב כי ההתמחרות תהא השלב הסופי, שבעקבותיו הפרוגרטיבה של הנושה המובטח היא, לכל היותר, להסכים למכירה למציע הזוכה או לא, וממילא כל שהיה בידי הכונס לעשות הוא - להביא את הצעת שטרית כהצעה יחידה לאישור ביה"מ, לאחר קבלת עמדת הנושים המובטחים.

     עוד לטענתו הפער בין הצעת שטרית להצעת פינגרר אינו כה גדול עד שיצדיק סטיה מעקרונות השוויון, הוודאות המסחרית והעסקית, הדרך המקובלת ותום הלב. (לטעמו הפער בין הסכומים הוא של 400,000 דולר, כשבענין הסכומים שישולמו כתגמולי ביטוח יכריע ביה"מ לאחר דיון).

11.     עמדת הכנ"ר, כפי שהובאה הן בתגובתו בכתב והן בדיון, היתה כי בהעדר הסכמה מצד שטרית להתמחרות, יש מקום לאשר את מכירת הזכויות בנכס לפינגרר.

12.     גם ב"כ הנושים המובטחים תמכו חד משמעית בעמדת כונס הנכסים; עו"ד בנקל אף ציין כי לאחר ההתמחרות ניהל שטרית מו"מ עם בנק הפועלים על שיפור הצעתו, לאחר שהובהר לו כי הבנק לא יתמוך באישור המכירה על פי הסכום שהוצע על ידו בהתמחרות, כי שטרית אמנם שיפר את הצעתו והעלה את הסכום שהציע בהתמחרות, אף כי הבנק לא הסתפק גם בסכום המוגדל. ואמנם על אף האמור בכתב התגובה שהוגש מטעם שטרית, במהלך הדיון הודיע עו"ד בן זקן: "אני מאשר שהיה מו"מ לאחר ההתמחרות. היו פגישות עם הבנק. לא קיבלנו תשובה חיובית מהבנק לאף אחת מההצעות שלנו וגם לא שלילית" (עמ' 15 לפרו').

ממילא, משלא ניתנה הסכמת שטרית לקיום התמחרות יש להחליט בבקשה לאישור המכירה לפינגרר, לגופה:

13.     ייאמר מיד כי אין בידי לקבל הפרשנות של עו"ד בן זקן לענין דברי כונס הנכסים במהלך ההתמחרות, שכן מקריאת הפרוטוקול עולה מפורשות כי הבהיר כי יעביר הבקשה לאישור ביה"מ רק לאחר שתתקבל הסכמת הנושים המובטחים. כ"כ נדחית טענתו לענין בדיקת השמאי מטעמו וכן הצבת השומרים נוכח האמור במכתב מב/2 וכן דברי עו"ד בר הלל בדיון. מכל מקום בכך שמישהו "חש את עצמו כבעלים של נכס" אין כדי להקנות לו זכויות, אפילו פעל בהתאם לתחושותיו.

14.     כפי שכבר צויין בע"א 509/00 אילן לוי נ' ברכה (פ"ד נה(4), 410), בהעדר הסדר סטטוטורי מחייב, רשאי הנאמן לנקוט, מלבד בשיטת המכרז, גם בשיטות אחרות שיביאו למימוש אופטימלי של הנכס. מאחר שמימוש נכס בהליך פש"ר נועד להשיג התמורה הגבוהה ביותר האפשרית לצורך פרעון חובו של החייב לנושים ולצורך הגשמת תכלית זו רשאי נאמן לבחור בכל שיטה שנראית לו ראויה לנקוט בה, ובלבד שיקויימו על ידו חובות ההגינות ותום הלב.

ואף זאת, משמדובר במכירת נכס שרובץ עליו שיעבוד יש לעמדתו של הנושה המובטח משקל רב בענין המכירה. (ואפילו לשיקול דעתו בדבר העיתוי הנכון למימוש השיעבוד - ר' בענין זה פש"ר (חיפה) 168/94, אדאקום ואח' נ' אייס 400 תקשורת בע"מ ואח', פס"מ תשנ"ו (1) 378).

15.     בענייננו, כפי שהוברר, פעל כונס הנכסים במיומנות רבה לצורך מיקסום התמורה, תוך שכל מהלכיו היו גלויים ופורטו בכתב ובע"פ, הן בטרם מועד ההתמחרות והן במהלכה, באופן שלשטרית (כמו למציעים אחרים) היה צריך להיות נהיר כי על ההצעה לא יחולו דיני המכרזים, כי בטרם העברת ההצעה לאישור ביה"מ יבקש הכונס את הסכמת הנושים המובטחים, כי הוא אינו מתחייב לקבל ההצעה הגבוהה ביותר, או כל הצעה שהיא, ושומר לעצמו את הזכות לקיים מו"מ בין המציעים, או חלקם, או אף לבטל או להשעות את ההליכים בכל שלב שהוא, וכי הוא שומר על זכותו לנהל, על פי שיקול דעתו הבלעדי, בכל זמן, מו"מ עם מציע, בין אם הגיש הצעה על פי התנאים שפורסמו ובין אם לאו.

16.     יתר על כן, ניתן לקבוע כי שטרית הבין אל נכון כי ללא אישור הנושים המובטחים לא יפנה כונס הנכסים לביה"מ בבקשה לאישור הצעתו. לפיכך, מיד בתום ההתמחרות הוא פנה לבנק הפועלים ואף הציע סכום גבוה יותר מהסכום שהוצע על ידו במסגרת ההתמחרות, כל זאת לצורך השגת אישור הבנק. לא זאת אלא שגם מאז הוגשה הצעת פינגרר הוא העלה את סכום הצעתו. בהתייחס לאלו גם לא קמה לשטרית זכות חוזית מוגמרת לרכישת הנכס, וטענותיו בענין סופיות ההליך דינן להידחות.

17.     גם בפועל הפעיל כונס הנכסים שיקול דעת לענין הארכת המועדים להגשת ההצעות, באופן שהצעתו של שטרית אופשרה לאחר המועד האחרון שנקבע בפירסום הראשון.

18.     יתר על כן, כאמור, חל שינוי משמעותי בנכס משפרצו הדליקות שגרמו לו לנזקים קשים. ממילא, בנסיבות החדשות שנוצרו, הסכום שהוצע ע"י שטרית הינו חסר משמעות ללא התייחסות למצב הנכס כיום. ואמנם שטרית היה מודע גם לעובדה זו, ולפיכך לבד מכך שהציע להגדיל את הסכום שהוצע על ידו בהתמחרות, הוא טען כי על כונס הנכסים להחזיר את הנכס למצבו בטרם השריפות, ולחילופין ביקש כי ביה"מ יכריע בשאלה למי יועברו תגמולי הביטוח לאחר אישור מכירת הנכס לשטרית.

העולה מהאמור הוא כי גם כיום אין בפני ביה"מ הצעה מוגמרת של שטרית לענין התמורה שתשולם על ידו בגין הנכס.

     לענין זה אספקט נוסף, והוא - הצורך המיידי למכור את הנכס ולהעביר החזקה בו לרוכש, זאת לנוכח הסיכונים לפגיעה נוספת בנכס, ההוצאות היומיומיות הכרוכות בשמירה עליו והודעת הפניקס על ביטול הביטוח.

19.     הנה כי כן, לא זאת שכונס הנכסים פעל תוך גילוי נאות ובתום לב בכל מהלכי המכירה, אלא שניתן לקבוע כי מלכתחילה ברור היה לשטרית כי בהעדר אישור של הנושה המובטח לסכום שהוצע על ידו בהתמחרות לא תאושר העסקה, מה גם שמצב הנכס לאחר ארועי השריפה גרם לשינוי מהותי שהצריך התייחסות כלכלית חדשה.
     ממילא, לא זאת שלא הושלמה הזכייה של שטרית (שגם הוא לא ראה בסכום שהוצע על ידו בהתמחרות סוף פסוק) ואף לא הושגה התקשרות חוזית, אלא שהצעתו האחרונה של שטרית נופלת מזו שאישורה מבוקש משמעותית, הן בהתייחס לסכומה והן בהתייחס לתנאיה האחרים, כפי שפורט.

20.     נוכח האמור, אני מאשרת מכירת הנכס לפינגרר, בתנאים כפי שפורטו ע"י כונס הנכסים.

משלא נתבקשתי לכך אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכס גובל

  2. החזקה בנכס

  3. קביעת שווי נכס

  4. נכס מוקפא להסדר

  5. הוכחתהברחת נכסים

  6. מימוש נכס משועבד

  7. שימוש בנכס משותף

  8. זיקת המבוטח לנכס

  9. חלוקת נכסי קריירה

  10. שחרור נכסים מוקנים

  11. תשואה נכסים מניבים

  12. צו הגבלת שימוש בנכס

  13. העברת נכס למראית עין

  14. ביטול הצעה לרכישת נכס

  15. קבלת נכסים שהושגו בעוון

  16. עיכוב רישום זכויות בנכס

  17. נכס שלא מופקת ממנו הכנסה

  18. נכס מקרקעין בבעלות הווקף

  19. שימוש בנכס למטרות ניהול עסק

  20. שווי הנכס נמוך משווי השוק

  21. חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951

  22. בזיון בית המשפט בגין הברחת נכסים

  23. צו נכסי גרמנים (אגרות), תשי"ב-1952

  24. תביעה לתשלום התשלומים השוטפים בגין הנכס

  25. חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006

  26. הפחתת סכומי הפחת להם הייתה זכאית בגין הנכס

  27. תקנות נכסי המדינה (מקרקעים), תשי''ב-1952

  28. מקרקעין ללא בעלים, סעיף 3 לחוק נכסי המדינה

  29. תקנות מס הכנסה (קביעת נכס), התשס''ד-2004

  30. האם נכס שהוחכר ל-999 שנה שמשמעותו ביטול זכות קניינית בנכס ?

  31. תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים), תשי''ב-1952

  32. תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לנכס שנרכש בתקופה הקובעת), התשס''ג-2002

  33. תקנות מס הכנסה (הודעה בדבר העברת נכס ומסמכים מצורפים), התשנ''ז-1997

  34. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל"ז-1977

  35. תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש''ן-1990

  36. צו הסכמים בנכסים פיננסיים (קביעת גופים נוספים כמוסד פיננסי), התשס"ט-2009

  37. תקנות רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) (קביעת נכס אחר כפיצויים), תשי''ד-1954

  38. תקנות המקרקעין (פטור העברת נכסים לחברת השתתפויות בנכסים בישראל בע''מ מאגרה), תשכ''ט-1969

  39. תקנות מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (מסירת הצהרות והודעות על בנינים עסקיים), תש''ך-1960

  40. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון, נכסים קבועים וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות שיתופיות מסויימות), התשמ''ט-1989

  41. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון, נכסים קבועים וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות שיתופיות מסויימות), התשס''ח-2008

  42. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (ניכוי נוסף בשל פחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים), התשמ''ו-1986

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון