מה זה פשיטת רגל

מהי פשיטת רגל ?

הליכי פשיטת הרגל נועדו למלא שתי מטרות עיקריות.

  1.      האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר.
  2.      התכלית השנייה הינה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.


אל מול תכליות אלו, עומד הרצון שלא להפוך את הליכי פשיטת רגל ל"עיר מקלט" לחייבים חסרי תום לב, שכל מטרתם הינה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל והפיכתם להליכי שמיטת חובות.

לאור תכליות אלו קובע סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 כי יש לבחון את תום הלב של מגיש הבקשה.

על בחינת תום לבו של החייב להיעשות ביחס לשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה - בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה - בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל.

כמבקש הבקשה, נושא החייב בנטל להוכיח את תום לבו בעת היווצרות חובותיו, ועליו להמציא הראיות הדרושות לכך.

להלן החלטה בעוסקת בית היתר בשאלה מה זה פשיטת רגל:

החלטה

1.     ביום 10.4.05 הגיש החייב בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

     בהמלצת הכנ"ר ניתן צו כינוס נכסים, והוא חוייב בתשלומים חודשיים בסך 400 ₪ החל מיום 1.5.05. דא עקא, לקראת מועד הדיון בבקשה להכרזתו פושט רגל, הגיש הכנ"ר חוות דעת בה הומלץ לבטל צו כינוס הנכסים ולדחות הבקשה לפש"ר, זאת מן הטעם כי חובותיו של החייב לא נוצרו בתום לב. בשאלה זו חלוקים הצדדים.

     להלן העובדות הצריכות לענין:

2.     בבקשה שהגיש החייב צויין על-ידו כי היקף חובותיו מגיע לכדי 977,000 ₪ וכי בלשכת ההוצל"פ אוחדו תיקיו, והוא אף הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.
בתצהיר שצרף החייב לבקשתו צויין כי מאז 1991 הוא עבד כעצמאי בתור נהג ומוביל בטון במשאיות עם מערבלי בטון.

עוד הצהיר כי בשנים 1995 ו-1996 רכש שני מערבלי בטון (משאיות). לצורך זה לקח הלוואות מהבנק. ואולם אחת מהמשאיות נגנבה והביטוח שילם לו רק מחצית מערכה, והמשאית האחרת עוקלה בגין חוב לבנק. עוד הוסיף כי בהעדר משאיות הפסיק החייב לעבוד, לא יכול היה לעמוד בתשלומים לספקים ונושים, ונפתחו נגדו תיקים בלשכת ההוצאה לפועל.

אף עבודה נוספת בה שלח החייב ידו - גידול עופות - התבררה, לטענתו, כלא רווחית, וכתוצאה ממנה נצברו לחייב חובות נוספים.

עוד צויין בתצהיר כי מאחר שבשנים 1995-2002 לא שילם החייב לרשויות המס, נוצרו לו חובות נוספים בסך כ-630,000 ₪.

3.     עמדת הכנ"ר, כפי שהובאה בחוות דעתו מיום 11.4.06 ובדיון שקויים ביום 23.4.06, הינה כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב. בענין זה הסתמך הכנ"ר על בדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד החייב, מהן עולה (בשונה מהחובות על פי הצהרתו) כי הרוב המכריע של הסכומים בגינם הן הוגשו, הינם בגין חובות לרשויות המס. (מתוך כלל החוב, העומד על 798,889 ₪, 724,361 הינו חוב לרשויות המס ו-36,286 ₪ - למרכז לגביית קנסות, כאשר החוב לרשויות המס נובע מהוצאת שומות על פי מיטב השפיטה, והחוב למרכז לגביית קנסות מקורו בקנסות שהוטלו על החייב בתיקים פליליים (2059/02, 5285/04) שעניינם קבלת דבר במרמה ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה.

עוד מציין הכנ"ר, כי בחקירה שנערכה מטעמו עלה שתצהירו של החייב, לפיו אין לו נכסי מקרקעין, אינו מדוייק, שכן ככתוב בצוואת אמו של החייב: "כל הזכויות במשק מס' 4 במושב אבן ספיר - הרשום על שמי יועברו לבני ראובן שבתאי... למרות רישום הזכויות במשק ע"ש בני שבתאי... חלק מבני יתגוררו במשותף בנחלתי, כשכל אחד ייהנה בזכויות בחלקים הבאים: לבני אורי [החייב - ח'ב'] - יישאר הבית שהוא בונה והמגרש סביב בית זה שהינו קרקע של ½ דונם".

4.     בדיון שנערך ביום 23.4.06, קבעתי כי על החייב להגיש תצהיר מפורט לעניין נסיבות יצירת החובות. בתצהיר שהוגש כאמור חזר החייב על הנסיבות שהועלו בתצהירו הקודם, תוך שהוא מפרט את הנסיבות ליצירת חובותיו השונים. באשר לחובות לרשויות המס טען החייב, כי עד לשנת 1998 עמד במלוא חובותיו כנישום. אולם, בעקבות עיקול המשאית, בשנת 1998, והפסקת עבודתו, נכנס למצב נפשי וכלכלי קשה, חדל לעבוד, ובשל כך לא הגיש דו"חות למס הכנסה. לטענתו, בשלהי שנת 2000 הוא החל "להעסיק" עצמו במכירת ביצים כפעם-פעמיים בשבוע, ואף בגידול עופות. בשנים 2001-2002 הוא נתפס על ידי מועצת הלול, כטענתו, בשל הובלת "כמה תבניות". במקביל ניסה להגיע עם מס הכנסה להסדר, כיוון שלטענתו לא מדובר בחובות "אמיתיים", אלא בקנסות בגין אי דיווח.

ביחס לחוב למרכז לגביית קנסות נאמר בתצהיר כי הקנס הראשון בגין קבלת דבר במרמה (ת"פ2059/02) הוטל עליו עקב רכישת תבניות ביצים תוך תשלום בהמחאות מחשבון שנסגר שנים מספר קודם. לדברי החייב "חשבתי לעצמי שאני ממכירת התבניות והביצים אתן מזומנים להרטמן בע"מ [ספק התבניות - ח'ב']. לא היתה לי כוונה לרמות... בסך הכל עשיתי בתום לב אינני רמאי או גנב" (ר' סע' 11.3.א לתצהיר).

הקנס השני (ת"פ 5285/04) הוטל על החייב בגין הובלת ביצים ללא אישור. בנוסף הוטלו על החייב קנסות משטרה ותעבורה, טרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל.
חוב נוסף כנגד החייב הינו חוב לביטוח לאומי. לדברי החייב, נתבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, מאחר שלא שילם לאשתו מזונות במשך שלושה חודשים.

5.     יצויין, כי נושיו הפרטיים של החייב לא הגיעו לדיונים שנקבעו, על אף שהוזמנו, ולא הביעו עמדתם לעניין הבקשה, לבד מנושה אחד - "מגדל חברה לביטוח" ו"מגדל שירותי מימון" - שהותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של ביה”מ.

6.     הכנ"ר, בסיכומיו, חזר על המלצתו לביטול הליכי פשיטת הרגל, נוכח מצבת החובות בעניינו של החייב. לטענתו, בנסיבות יצירת החובות כאמור יש משום חוסר תום לב, ואין החייב ראוי לחסות בצל ההגנה שמעניק הליך פשיטת הרגל.

7.     בסיכומי החייב נטען, כי אחת ממטרות הליך פשיטת הרגל הינה לאפשר לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו. אין חולק כי לאחר צו הכינוס לא היה כל דופי בהתנהגותו של החייב, שכן הוא עמד בכל החובות המוטלים עליו, שילם התשלומים והגיש הדו"חות במועד, התייצב לחקירות ולכל אסיפות הנושים.
לשיטת החייב, אין בעובדת קיום החוב לרשויות המס, כשלעצמו, כדי לחסום בפניו את הליך פשיטת הרגל ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. במקרה דנן, כך לטענתו,אי הדיווח לרשויות המס לא היה נגוע במרמה או בניסיון הונאה, אלא נבע ממצב כלכלי קשה.

ד י ו ן

8.     הליכי פשיטת הרגל נועדו למלא שתי מטרות עיקריות. האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר. התכלית השנייה הינה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204).

אל מול תכליות אלו, עומד הרצון שלא להפוך את הליכי פשיטת רגל ל"עיר מקלט" לחייבים חסרי תום לב, שכל מטרתם הינה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל והפיכתם להליכי שמיטת חובות.

לאור תכליות אלו קובע סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"):

(א)     בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה :
(1)     להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42.
(2)     לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
...".

9.     על בחינת תום לבו של החייב להיעשות ביחס לשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה - בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה - בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 756; ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שנייה), בעמ' 169).

כמבקש הבקשה, נושא החייב בנטל להוכיח את תום לבו בעת היווצרות חובותיו, ועליו להמציא הראיות הדרושות לכך.

10.     האם חובות לרשויות המס מקימים "חזקת חוסר תום לב", בשונה מחובות לנושים "רגילים"?

ככלל, חובות לרשויות המס מעלים חשד כי החייב נהג בחוסר תום לב ביצירת חובותיו (ר' פש"ר 376/05 אבו מוך חוסני נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, ניתן בבימה"ש המחוזי בחיפה ביום 10.7.06); פש"ר 512/04 אלמוזנינו חיים נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, ניתן בביה”מ המחוזי בחיפה ביום 11.1.06); פש"ר 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, פדאור 02 (3) 207; ת"א 327/02 (חיפה) אריה איגר נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2003(1) 1891). אולם, בהעדר דרישת יסוד נפשי של כוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בחלק ניכר מעבירות המס, ובכללן אי הגשת דו"חות על פי סעיף 216 לפקודת מס הכנסה, אין לקבוע מסמרות בעניין ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו.

11.     במקרה דנן נוצר חובו של החייב לרשויות המס בין השנים 1995-2002. לשיטת החייב, נוצרו החובות בשל אי דיווח לרשויות המס, אולם טענה זו נסתרה בדבריו הוא: בתצהירו מיום 23.5.06 העיד החייב כי עד לשנת 1998 הוגשו דו"חות כנדרש, ורק בשנים 1998-2002 לא הוגשו דו"חות עקב מצב כלכלי ונפשי קשה. מאידך, בתצהיר שצורף לבקשה דנן נטען, כי החובות נוצרו החל משנת 1995, בה, לכאורה, היה דיווח מלא לרשויות המס.

זאת ועוד, בחוות דעתו של הכנ"ר שהוגשה לקראת הדיון ביום 23.4.06 נאמר, כי מממצאי החקירה בנושא עולה, כי החייב הגיש דו"חות לרשויות המס, וכן התקיימו דיוני שומה, בסופם נקבעה שומה לא בהסכמה (סע' ו.1.א לחווה"ד).

נוכח ממצאים אלו, המקובלים עלי, לפיהם היה דיווח לרשויות המס בכל התקופה הרלוונטית, נראה כי הדיווח לקה בחסר או בהשמטת הכנסות, ומכאן הבסיס לשומה שלא בהסכמה. לחייב היה יומו אצל רשויות המס, והוא לא טרח לערער על ההחלטה, אם לשיטתו מדובר בשומות שאינן מבוססות כלל:

"אדם המנהל עסק ואיננו מעביר לשלטונות מס ערך מוסף את המס המגיע להם, גוזל את רכושה של המדינה וממילא המסקנה ברורה כי הוא נוהג בחוסר תום לב ביצירת חובותיו" (ת"א (חיפה) 293,327/02 אריה איגר נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2003(1) 1891, 1893).

נוכח האמור אני קובעת, כי החובות לרשויות המס נוצרו שלא בתום לב.

12.     אף החובות למרכז לגביית קנסות, בעקבות הרשעה במספר עבירות פליליות, מעצם טיבם וטבעם הינם חובות שנוצרו בחוסר תום לב.

זאת ועוד, אחד מחובות אלו, הינו בגין קנס על מתן שיקים בידיעה כי אין להם כיסוי, שכן החשבון מהם היו אמורים להיפרע היה סגור זה ארבע שנים. בענין זה אינני מקבלת את הסבר החייב לפיו סבר כי יצליח בעסקיו וישלם למקבל השטר במזומן. כבר נאמר, כי "מתן שיקים בידיעה כי אין להם כיסוי, לבד מהיותה עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו" (פש"ר (חיפה) 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' כונס הנכסים הרשמי, דינים מחוזי לג(3) 90, 98).

13.     כאמור, מבחינת מצבת החובות עולה, כי 95% מחובותיו בפועל של החייב הינם לרשויות המס ולמרכז לגביית קנסות, כאשר יתר החובות לנושים פרטיים הינו זניח ביותר. בנוסף, הסבריו של החייב באשר לאופן יצירת החוב, לבד מאי הדיוקים שעלו מהם, העולים עד כדי הטעייה ממש, לא הניחו את דעתי ביחס למקורם הרשלני של החובות. משכך, ונוכח קביעתי לעיל כי חובות אלו נוצרו שלא בתום לב, נדחית בקשת החייב להכרזתו פושט רגל.

אשר על כן אני מורה כי צו כינוס הנכסים שהוצא לבקשת החייב מבוטל, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון