חיוב אישי הרמת מסך


לטענת התובעת הנתבעים חייבים בעילה חוזית ונתבע 2 מכוח עילת הרמת המסך, כיוון שנהג כלפיה בחוסר תום לב ותרמית, כאשר הזמין סחורה ומסר שיקים של הנתבעת ושלו כאשר בחשבונות אלה לא היה כיסוי לפירעונם.

להלן פסק דין בנושא חיוב אישי הרמת מסך:

פסק דין

רקע ועובדות
בפני תביעה כספית בסך 10,120 ₪ להם עותרת התובעת לחייב את הנתבעים, בטענה שסיפקה לנתבעת 1 מוצרי קפה לבית הקפה "ויאלה", אותו ניהלה ברחוב בן יהודה 230 בתל אביב. החוב נשוא תביעה זו הינו בגין הספקת מוצרי קפה, בהתאם לחשבוניות המצורפות לכתב התביעה שבגינן מסרו לה לטענתה, הנתבעים שיק מספר 521153 על סך 8,996 ₪ לתאריך פירעון 15.1.06 ובנוסף, שיק אישי של נתבע 2, מנהלת ובעל מניות בנתבעת, על סך 5,471 ₪, שזמן פירעונו 15.2.06.
שני השיקים לא כובדו על ידי הבנק מחמת חוסר כיסוי ובית הקפה נסגר.
לטענת התובעת הנתבעים חייבים בעילה חוזית ונתבע 2 מכוח עילת הרמת המסך, כיוון שנהג כלפיה בחוסר תום לב ותרמית, כאשר הזמין סחורה ומסר שיקים של הנתבעת ושלו כאשר בחשבונות אלה לא היה כיסוי לפירעונם.

לטענת הנתבעים, נתבע 2, עורך דין במקצועו, לא הזמין מעולם את הסחורות באופן אישי, ולא התחייב כלפי התובעת להיות אחראי לחובות הנתבעת, למרות שהינו בעל מניות ומנהל בנתבעת.
לגרסתם, אם בפועל בוצעו הזמנות, הן לא נעשו על ידי מי שהוסמך לכך על ידי הנתבעת.

דיון

משה כהן, מנהל וסוכן מכירות אצל התובעת, הצהיר כי נתבעת 1 הינה החברה אשר הפעילה את בית הקפה "ויאלה", אשר נפתח בשנת 2005. את נתבע 2 הכיר אישית מזה 3 שנים, כאשר הוא סיפק קפה לבית הקפה "רבקה" ברחוב שטריקר בתל אביב ונתבע 2 ניהל אותו.

הנתבע הוא שהשאיל עבור קפה "ויאלה" מהתובעת, מכונת קפה, הזמין סחורה מהתובעת, הציג בפניו את עובדי בית הקפה והתחייב לשלם את תמורת הסחורה.
בחקירתו הנגדית אישר שהוא אישית סיפק את הסחורה לקפה "רבקה", אשר הוזמנה על ידי אחיו של הנתבע בשם גיורא, כאשר השיקים מקפה "רבקה" לתשלום הסחורה, נמשכו ונחתמו על ידי הנתבע, כיוון שעקב מצב רפואי, גיורא לא מסוגל לרשום שיק.
לגרסתו, השיק נשוא תביעה זו, אעשר נמשך באופן אישי על ידי נתבע 2 ומחשבונו, נמסר לו על ידי מנהלת בית הקפה "ויאלה". מר כהן הסביר, כי עם סגירת קפה "ויאלה", הוא הגיע בתאום הנתבע ולקח סחורה של התובע, התובעת הנפיקה בגינה חשבונית זיכוי ולכן, סכום השקים, אשר נמסר מראש, גבוה מסכום החשבוניות.

נתבע 2 טוען בתצהירו, כי מעולם לא הזמין סחורה עבור בית הקפה "ויאלה", בו הוא ואחיו, גיורא, הם הבעלים ובנוסף הם גם הבעלים של בית הקפה "רבקה", אשר נוהל רק על ידי אחיו. עקב מחלת אחיו, הוא היה זה שמילא את השקים לתשלום סחורות של בית הקפה "רבקה".
לגרסתו, השיק האישי שלו, נמשך על ידו, לשם תשלום סחורה של בית קפה "רבקה" ולא בית הקפה "ויאלה", כאשר לצורך תשלום סחורה של "רבקה" משך בטעות שיק שלו במקום של "רבקה".
לגרסתו, עובדיו, ולא הוא הזמינו סחורות ל"ויאלה".
בחקירתה הנגדית, הציגה ב"כ התובעת את החלטת בית המשפט בבקשה לביצוע שטר, מספר 154155/07 של השיק, נשוא תביעה זו, לפיה נדחתה התנגדותו של נתבע 2 לביצוע השטר והליכי ההוצאה לפועל בגין שיק זה נמשכים. הנתבע הודה כי אינו משלם כל סכום שהוא בתיק ההוצאה לפועל.
כפי שפורט לעיל, תביעה זו הוגשה על סכום של 10,120 ₪ שלטענת התובעת חייבת אותו נתבעת 1 כמנהלת קפה "ויאלה" ומתוך סכום זה סכום של 5,471 ₪ שולם בשיק מספר 521153 משוך מחשבונו האישי של נתבע 2 והוא נשוא תיק הוצל"פ 5-06-84217-01. בתיק הוצל"פ זה נדחתה ההתנגדות שהוגשה על ידי נתבע 2 בבש"א 154155/07 והליכי ההוצל"פ נמשכים. לאור העובדה שקיים תיק הוצל"פ פעיל בגין שיק זה לא אדון בסכום השיק ומשכך התביעה שבפני עומדת על הסכום של 4,649 ₪ להם עותרת התובעת לחייב את נתבע 2 בגין הרמת המסך.

התובעת הוכיחה כי נתבעת 1 רכשה את הסחורות ולא שילמה תמורתן ומשכך, אני מקבלת את התביעה נגד נתבעת 1 בסך 4,649 ₪.

לענין נתבע 2 טוענת התובעת להרמת מסך בינו לבין נתבעת 1

הרמת המסך

האם הוכח להנחת דעת בית המשפט, כי מצבה הכספי של נתבעת 1 במועד הזמנת הסחורה ובפרט במועד מסירת השקים בחתימת נתבע 2, היה כה דחוק עד כי נתבע 2 ידע או היה עליו לדעת, שהחברה לא תוכל לשלם את חובותיה.

אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה הנה עקרון בעל חשיבות מרובה בדיני התאגידים. "המשמעות האופרטיבית הראשונה של ההכרה באישיותה של החברה, היא שמרגע שמעבירים המשקיעים את משאביהם הכלכליים לישותה של החברה- מתנתק קשר הבעלות המקורי שהיה להם בנכסיהם... מוותרים הפרטים על זכויות הבעלות שלהם במשאבים הכלכליים, לטובתן של תביעות כנגד האישיות המשפטית של החברה" (א. חביב סגל, דיני החברות, לאחר חוק החברות החדש, כרך א', 23 (להלן: חביב סגל).
בין התאגיד לבעלי המניות קיים "מסך התאגדות", המפריד בין האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לאישיות בעלי המניות.

"התברר עם השנים, כי המסך אינו כה הרמטי וכי מצויים בסביבתו תחומים עמומים שבהם פועלים התאגיד ובעלי המניות בערבוביה, ונוצר מידי פעם הצורך, למען עשיית הצדק והעמדת דברים על דיוקם, להציץ מבעד לפרגוד ולהרים במידה זו או אחרת את המסך המפריד. אך, כמובן, אין לנהוג בדרך זו על דרך השגרה, שהרי אם כך נעשה, יתערער יסוד היסודות של תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בתור שכזה" (ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו(5) 353, 361).

בעל עסק המושך שיקים ומוסרם לאחר יוצר בכך מצג כי ביכולת העסק לפרוע את השיקים (ראה המרצה 377/94 (נצ) עו"ד גולדשטיין נ' עויסאת, דינים מחוזי כו(8), 713). בין אם מי שמסר את השיקים חתם באופן אישי על השיקים ובין אם לאו, די בכך שהינו בעל הידע הנוגע למצבה של החברה כדי להטיל עליו חובה להעמיד את הצד שכנגד על הסיכונים שהינו נוטל על עצמו.

בע"א 9183/99 פינגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ, דינים עליון, סז 661, אליו מפנה בית משפט קמא, דחה בית המשפט את הטענה בדבר אחריותם האישית של המנהלים מהטעם כי מהתשתית הראייתית שהוצגה לא ניתן היה להסיק כי בלב המנהלים קינן חשש ממשי וקונקרטי שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה (שם פסקה 9). עם זאת בית המשפט אינו שולל את האפשרות כי מקום שחשש כזה יקנן בלב המנהל, או מקום בו צפוי שהחשש יקנן בליבו יהיה מקום להטלת אחריות אישית.

לא הוכח בפני כי מצבה של החברה ו/או בית הקפה "ויאלה" היה במצב כלכלי כזה שהיה על נתבע 2 כמנהלו וכבעלים לדעת שהשיק לא יפרע. לטענת נתבע 2 אשר לא נסתרה המשבר הכלכלי של בית הקפה נבע מהתנהגות הבנק בו נוהל חשבונו של בית הקפה.

לעניין תום הלב נקבע בע"א 10582 בן אבו נגד דלתות חמדיה בע"מ:

הרמת מסך כלפי בעלי מניות נעשתה "מנימוקים של עשיית צדק ויושר ושמירה על טובת הציבור, או כאשר החברה משמשת למעשי תרמית או עקיפת חוקים", וצויין כי התנהגות בלתי נאותה - השקולה כנגד תרמית - "היא זו אשר מטרתה ניצול עיקרון הפרדת האישויות שלא למטרות כלכליות מסחריות טהורות אלא כדין לזכות ביתרונות לא הוגנים להוותו של צד ג'...........
לצורך ענייננו, אדרש למשמעות המלים "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן". ביטוי זה הופיע - בסרבול מה - פעמיים בסעיף 6, פעם אחת בהסמכה הכללית של בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות, בין השאר (ס"ק ב') "אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", ובפעם השניה, זו שבה עשה בית המשפט קמא שימוש בענייננו, בהקשר לנטילת סיכון הקביעה כי הרמת מסך ההתאגדות "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים" יכולה להעשות לפי ס"ק ג(2) כאשר "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", בתנאים שמנה החוק...... הרושם הוא, כי המחוקק בתשנ"ט הרחיב את הדוקטרינה של הרמת המסך מעבר להצעת החוק המקורית, בכך שקבע עילות פרטניות נוספות....
... בהקשר לנטילת סיכון הקביעה כי הרמת מסך ההתאגדות "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים" יכולה להעשות לפי ס"ק ג(2) כאשר "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", בתנאים שמנה החוק. יצויין כי הצעת החוק המקורית (ה"ח תשנ"ו, 2 עמ' 12 סעיף 8) לא כללה את הסרבול של כפל השימוש בצירוף "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", אלא הרמת המסך במקרים פרטניים הוצגה כמקרה פרטי של העקרון הכללי. הרושם הוא, כי המחוקק בתשנ"ט הרחיב את הדוקטרינה של הרמת המסך מעבר להצעת החוק המקורית, בכך שקבע עילות פרטניות נוספות...
...     בגדרי הרמת המסך סבורני עוד, כי שביל הצדק ושביל תום הלב מביאים אותנו בסופו של יום לאותה תכלית ולאותו יעד, שהרי המדובר בפעולות של בעלי מניות (או אורגנים) בחברה שבחרו בדרך התנהגות כלפי צד אחר העלולה לפגוע בו. עולה איפוא שאלת תום הלב, והיא גם מעוררת לענייננו, נוכח תורת האישיות המשפטית הנפרדת, שאלות של מאזן אינטרסים.
י"ג)     הרמת המסך ותום לב
(1)     לדעתי איפוא הביטוי "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", הן בכלליותו והן בנגזרות של "ניהול עסקי החברה שלא לטובת החברה" או "נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה" (כפי שקבע בית המשפט קמא במקרה דנן לגבי ס"ק ג(2)), והוא הדין לביטויים כמו "להונות או לקפח אדם" (כלשון ס"ק ג(1)) - עניינם, בסופו של יום, מקבילתו של תום הלב, שהוא עקרון "מלכותי" החופה על המשפט הפרטי הישראלי כולו (ראו הנשיא ברק ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, המפנה גם לבג"ץ 1683/93 יבין פלסט נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(4) 702, 708); ראו גם ברק, פרשנות במשפט; פרשנות החוזה (2001 ע' 213).
(2)     חוק החוזים (חלק כללי) קובע כידוע חובת תום לב במו"מ לקראת כריתתו של חוזה (ס' 12 (א)). הוא הדין לקיום חיוב הנובע מחוזה ושימוש בזכות הנובעת מחוזה (סעיף 39). סעיף 61 לחוק זה קובע "(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון. (ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים הנובעים מחוזה".
"...תום הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו ... עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד השני. אדם לאדם - לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם - אדם" (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 279, מפי הנשיא ברק).
.......
גם אם לא נקבע מסמרות חדשים לעניין זה, דומני שקו הגבול בהכרעה בדילמה זו צריך להיות ברור יותר. אכן, יש גבול שאסור על עסקים לעברו, ואם עברוהו יהיו לכך תוצאות משפטיות - והוא הפגיעה בזולת מתוך ידיעה שנעשית פגיעה, קרי, שלא בתום לב. על המתקשר לנהוג בזולת כפי שהיה רוצה שהזולת ינהג בו, אותו "דעלך סני לחברך לא תעביד", אותו "אדם לאדם - אדם". מצג של "עולם כמנהגו נוהג", וכגון ענייננו שלנו, שינויים בבעלות המניות בחברה והתדיינויות משפטיות שתוצאתן אינה מתיישבת עם המשך פעילות כפי שהיתה עד כה, המשך שימוש בסמכות של מי שכבר אינו בעל סמכות כך "שצד שלישי בעל תום לב, רשאי להניחו בחזקת מעשה כשר" (בג"ץ 397/67 ברגהיים נ' יו"ר ההוצל"פ תל-אביב, פ"ד כב(1) 533, 540-539, מפי השופט ויתקון), דומני שכגון אלה הם הקו המפריד בין ניהול עסקי כושל ורשלני, שעליו יש להצטער אך הוא לא יביא להרמת מסך, לבין מה שיצדיק הרמת מסך, כי ניטל סיכון בלתי סביר על ידי החברה תוך חוסר תום לב (ראו גם ע"א 1371/90 דמתי נ' גנור, פ"ד מד(4) 847, 857, השופט בייסקי). (השופט רובינשטיין).

התובעת לא הוכיחה חוסר תום לב בהתנהגות נתבע 2. לא הוכיחה כי פעל בתרמית ואיני מוצאת מקום להרים את מסך ההתאגדות של נתבעת 1 לגבי נתבע 2.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה במלואה נגד נתבע 2.

נתבעת 1 תשלם לתובעת את הסך של 4,649 ₪ שהם צמודים נושאי ריבית החל מיום 1.2.06 ועד לתשלום בפועל.
כן תשלם לתובעת הוצאותיה ובנוסף הוצאות שכ"ט בסך 1,000 ₪ בצרוף מע"מ.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות שכ"ט בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי הרמת מסך ?

  2. הגדרת הרמת מסך

  3. תנאים להרמת מסך

  4. עילות להרמת מסך

  5. מה זה הרמת מסך ?

  6. הרמת מסך ההתאגדות

  7. חיוב אישי הרמת מסך

  8. הרמת מסך חברה קטנה

  9. הרמת מסך - מימון דק

  10. הרמת מסך ואחריות אישית

  11. פסיקה בנושא הרמת מסך

  12. הרמת מסך כנגד המעביד

  13. הרמת מסך ביחסי עבודה

  14. הרמת מסך בדיני עבודה

  15. צמצום עילות להרמת מסך

  16. הרמת מסך בחברה בחו''ל

  17. הרמת מסך מעל דירקטורים

  18. תיאוריית המיזם הרמת מסך

  19. הרמת מסך לפי חוק החוזים

  20. הרמת מסך בגין חוב ארנונה

  21. הרמת מסך בגין קיפוח נושא

  22. הרמת מסך בשל הברחת נכסים

  23. הרמת מסך לפי פקודת הנזיקין

  24. הרמת מסך בהיבט של דיני עבודה

  25. שלילת פיצויי פיטורין הרמת מסך

  26. פעילות לא חוקית כעילה להרמת מסך

  27. סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך

  28. הרמת מסך לפי פקודת החברות ביחס לחוב ארנונה

  29. האם לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להורות על הרמת מסך ?

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון