התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

הכנ"ר התנגד לבקשת החייב להכריזו פושט רגל, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב. טענות החייב נבחנו על ידי מנהל המיוחד שמונה על ידי ביהמ"ש, ואשר ערך סיכום חקירה בעניינו. התברר כי החייב לא המציא אסמכתאות לתמיכה בגרסתו ולא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. בכך נמנעה מהמנהל המיוחד ומהכנ"ר האפשרות לחקור את עילות הסתבכותו של החייב. ##להלן פסק דין בנושא התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל:## עובדות המקרה 1. החייב, יליד 57', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך 1,879,155 ₪ ל- 18 נושים. ביום 28/2/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 1,000 ₪ בחודש. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 13 תביעות חוב בסך כולל של 1,629,831 ₪, מתוכם נתבעו 323,439 ₪ בדין קדימה. לדברי החייב נפתחו נגדו 14 תיקי הוצל"פ, לא נערכו לו חקירות יכולת ולא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו. 2. בתצהיר התומך בבקשה תולה החייב את להסתבכותו בשני עסקים שניהל, חנות לחיות מחמד ומסגריה. לדבריו, עקב המצב הכלכלי במשק ותאונת דרכים שעבר בנו, נאלץ לקחת הלוואות כדי להזרים כספים לעסקים, אך בסופו של יום העסקים לא היו רווחיים והותירו אותו עם חובות כבדים. לדברי החייב, במסגרת פעילותו העיסקית, בשנת 99' או ב-00', נקלעה החנות למכירת חיות מחמד שבבעלותו ובבעלות שותף לקשיים כלכליים שנבעו מתחרות ומתקופת מיתון. בשנת 98' עבר בנו תאונת דרכים והחייב שהה בביה"ח ולא בחנות. בעקבות הגירעון נדרש כל אחד מהשותפים לשלם 150,000 ₪, אך שותפו ניצל את מצוקתו של החייב, הסכים להשקיע רק 70,000 ₪ והעביר את המניות שבבעלותו לחייב. החייב טען כי תמורת התשלום שביצע שותפו נטל על עצמו את כל ההתחייבויות בעסק. בשנת 00' היה בעלים של מסגריה, והסתבך בעקבות חובות של לקוחות בסך 160,000 ₪. בנק לאומי הגביל אותו וכל השיקים שמסר חוללו. בשנת 04' נסגרה החנות לחיות מחמד ובשנת 05' הוציא נגדו בנק לאומי צו פינוי מהמסגריה. 3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב. טענות החייב נבחנו על ידי מנהל המיוחד שמונה על ידי ביהמ"ש, ואשר ערך סיכום חקירה בעניינו. התברר כי החייב לא המציא אסמכתאות לתמיכה בגרסתו ולא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. בכך נמנעה מהמנהל המיוחד ומהכנ"ר האפשרות לחקור את עילות הסתבכותו של החייב. בסיכום החקירה ציין המנהל המיוחד כי גירסתו של החייב אינה מתיישבת עם ממצאי החקירה. החייב נקלע לחובות עוד בשנת 90', כשמונה שנים לפני הנטען על ידו, וחובו הגדול ביותר הוא בסך של כ-550,000 ₪ לבנק איגוד בגין תיק הוצל"פ שנפתח בשנת 90'. לחייב חוב נוסף לבנק הבינלאומי, הנובע ממשכנתא שנטל בשנת 94' לערך, ואף חוב לבנק פועלים בגין ערבות שחתם לפני 20 שנה. החייב אינו עובד כיום ללא כל סיבה והסבר ואינו עושה מאמץ להקטין חובותיו. בניגוד לדברי החייב התברר כי לחייב נפתח תיק פלילי במס הכנסה בגין אי הגשת דוחות שנתיים בזמן, ויש לו חובות למס הכנסה ולמע"מ. עוד ציין הכנ"ר כי החייב מפגר ב-3 תשלומים חודשיים לקופת הכינוס בסך כולל של 3,000 ₪. 4. בדיון שהתקיים בעניינו ביום 1.2.07 הודיע בא כוח החייב כי החייב הגיש מסמכים נוספים לכנ"ר וכי הוא סבור שיש בהם כדי לשנות עמדתו. דא עקא שהכנ"ר הודיע כי אין במסמכים שהוגשו כדי לשנות את עמדתו, והפנה לדו"ח המנהל המיוחד. המנהל המיוחד ציין כי החייב לא המציא אסמכתאות לתמיכה בטענותיו בדבר נטילת הלוואות לצורך תשלום חובות, והמסמכים שהומצאו מחזקים את המלצתו, במיוחד עקב הרשעתו של החייב בהליך הפלילי שנוהל נגדו על ידי רשויות המס. דיון 5. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, עמ' 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא (1) 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, עמ' 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל. בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756). לצורך בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב. (ראה לעניין זה: ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760). מן הכלל אל הפרט 6. מעיון בתצהיר החייב, בטענות הצדדים בכתב ובעל פה, בסיכום החקירה של המנהל המיוחד, חוות הדעת של הכנ"ר ובכל המסמכים שהוגשו לתיק, ניתן להתרשם כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. א. החייב מסר למנהל המיוחד נתונים חשבונאיים רבים, ללא אסמכתאות כלשהם, על אף שמדובר במסמכים שניתן היה להשיג מהבנקים השונים מהם ניטלו הלוואות ובהם הופקדו כספים, ולא איפשר לו להתחקות אחר המקור האמיתי של חובותיו. יתר על כן, מבדיקה שערך המנהל המיוחד עולה כי גירסאותיו של החייב אינן מתיישבות בחלקן עם חלק מהאסמכתאות שמסר. לשם הדגמה, החייב מסר כי לקוחות המסגריה נותרו חייבים לו סכומים של כ-160,000 ₪ אך המציא למנהל המיוחד שיקים על סך 30,000 ₪ בלבד. מנסח רישום מקרקעין שהמציא החייב עולה כי החייב נטל שתי הלוואות בשנת 99', בניגוד לטענתו לפיה בשל הסתבכותו הכלכלית נטל הלוואה נוספת ושיעבד את ביתו במשכנתא שנייה, ועוד. ב. יתר על כן, גירסתו של החייב כי חובותיו נוצרו מהכישלון העיסקי בניהול חנות המחמד והמסגריה אינה מתיישבת עם תיק ההוצל"פ שנפתח נגדו בשנת 90' על ידי בנק איגוד, בגין חוב של 550,000 ₪, ועם חובו לבנק הבינלאומי בגין משכנתא משנת 94', והערבות עליה חתם בשנת 86'. מדובר בחוב גדול ביותר, והחייב לא נתן לו הסבר כלשהוא. לא ברור אם החוב נובע מכישלון עיסקי או ממקור אחר, ובהעדר אסמכתא והסבר, לא הרים החייב את הנטל המוטל עליו. עצם יצירת החובות בעת שאדם מנהל עסקים אינה מהווה חזקה לתום לב ביצירתם, ועל הטוען כי החובות נוצרו בתום לב להוכיח כי העסק נוהל כדין, כי הכספים לא נלקחו למטרות אחרות וכיו"ב. "מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו." (פש"ר (חיפה) 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר וכן ראה פש"ר 76/01 עמיהוד דיקלה נ' הכנ"ר). מעיון בתצהירו של החייב עולה כי החנות לחיות מחמד נפתחה ע"י אישתו ושותפתה בשנת 96', ולא ברור מדוע בחרו החייב ואשתו לסגור את החנות רק בשנת 04', אם אכן, כפי שנכתב על ידו "החנות הכבידה בצורה משמעותית" על חייהם כפי שנטען על ידו. יצויין כי סיכום החקירה של המנהל המיוחד עולה שחנות החיות היתה ביתרת זכות משמעותית בשנת 03'. החייב טען כי מדובר בטעות, אך לא המציא אישור על כך או דוחות כלשהם בנוגע לחנות זו. ג. מתברר כי החייב הורשע באי הגשת דוחות במועד וחובו למס הכנסה עומד על 130,000 ₪ . החייב לא ציין עניין זה בתצהירו והדבר התגלה רק לאחר חקירה של המנהל המיוחד. החייב לא נתן כל הסבר לכך שלא הגיש דוחות במועד לעסקיו, ואף לא נתן הסבר לכך שלא ציין עניין זה בתצהירו. "בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב. בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (תיק פש"ר (חיפה) 116/02 עלי חברמה נ' הכנ"ר (לא פורסם)). וכן: "עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר 376/01(חיפה) מזרחי נגד הכנ"ר (לא פורסם)). 7. התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב. הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל; ע"א 149/90 קלאר הנ"ל; ע"א 5178/92 אליהו הנ"ל; ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 קרן עמית הנ"ל; פש"ר 71/03 דקה עלי הנ"ל; (ראה פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7) 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7) 321). החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים להם נדרש, על מנת שהמנהל המיוחד יוכל להתחקות אחר האופן בו נוצרו חובותיו וכן האופן בו הוא מתנהל כיום, וכאמור לעיל אין גירסתו מתיישבת עם ממצאים חיצוניים. הכנ"ר ציין כי החייב אינו עובד כיום בלא כל הסבר על אף שבתצהירו ציין כי הוא ואשתו שכירים ומשתכרים ביחד סך של 7,900 ₪. בנוסף לכך, החייב אינו מטפל בהקטנת חובותיו לרשויות המס. "אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב" (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, עמ' 109, וכן ראה ע"א 5178/98 הנ"ל). 8. נוכח על האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל. הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ. כינוס נכסיםפשיטת רגל