התמחרות לאחר פירוק שותפות

להלן החלטה בנושא התמחרות לאחר פירוק שותפות:

החלטה

א.     תיאור ההליך ורקע עובדתי

1.     המבקשת (להלן: "ויסוצקי") והמשיבה (להלן: "רג'ואן") ניהלו יחדיו מיום 8.1.01 שותפות לייצור ושיווק קפה שחור תחת המותג "קפה רג'ואן" (להלן: "השותפות"). רג'ואן היתה אחראית לייבוא פולי הקפה וייצורו, ואילו ויסוצקי היתה אחראית על הפצת המוצר וניהול ספרי החשבונות.

2.     בראשית שנת 2002 התגלעו מחלוקות בין הצדדים, ואז הוגשה בתיק זה בקשה לפירוק השותפות. במסגרת זו נערכה התמחרות בנוגע למותג "קפה רג'ואן", וויסוצקי זכתה בהתמחרות, כאשר התקבלה הצעתה לרכוש את המותג תמורת 1,050,000 ש"ח.      

3.     ביום 3.3.03 דחה כב' השופט י' זפט את הבקשה לחלק את התמורה שנתקבלה ממכירת המותג, וקבע שחלוקת הכספים תיעשה בסוף פירוק השותפות, כאשר תתברר ההתחשבנות בין הצדדים.

4.     ביום 24.2.03 הגיעו הצדדים להסדר על-פי הצעת בית המשפט, לפיה ימונה על ידי בית המשפט רואה חשבון, שיקבל מן הצדדים את כל המסמכים הנוגעים בדבר ויקבע את החיובים ההדדיים שבין הצדדים, אשר נובעים מן השותפות ביניהם. לפיכך מינה בית המשפט את רו"ח מנחם מרדר בהתאם להסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה. ביום 16.6.03 הבהיר בית המשפט, לבקשת הצדדים, כי רו"ח מרדר איננו מגשר, אלא מומחה מוסכם.

5.     רו"ח מרדר הגיש את חוות דעתו ביום 17.3.04. הוא קבע כי ויסוצקי צריכה לשלם לרג'ואן סך של 2,064,367 ש"ח, בגין יתרת חוב שלא נפרעה, וכי מסכום זה יש לקזז סך של 222,118 ש"ח שחייבת רג'ואן לויסוצקי בגין העברות כספים בין השותפים. לפיכך, צריכה ויסוצקי לשלם לרג'ואן סך של 1,842,249 ש"ח. עוד קבע רו"ח מרדר כי הסכום שיתקבל ממכירת המותג (1,050,000 ש"ח), המופקד בקופת בית המשפט, יתחלק בין הצדדים שווה בשווה.

6.     ביום 20.5.04 הגישה ויסוצקי בקשה להתיר לה להגיש חוות דעת מומחה בתחום ייצור הקפה, בטענה שרו"ח מרדר הסתמך בקביעותיו על הנחות בלתי נכונות הנוגעות לתחום ייצור הקפה. כמו כן ביקשה ויסוצקי להגיש חוות דעת של רואה חשבון, שתיתן ביטוי לטענותיה בעניין הסוגיות המקצועיות הנוגעות לייצור הקפה. כב' השופטת ה' גרסטל החליטה ביום 19.7.04 להענות לבקשה באופן חלקי, באופן שיותר לויסוצקי להגיש חוות דעת מומחה בתחום הקפה, ורג'ואן תהיה רשאית להגיש חוות דעת נגדית. לאחר מכן יתקיים דיון ויקבעו הממצאים העובדתיים הרלבנטיים בתחום ייצור הקפה, ואלו יועברו לרו"ח מרדר על מנת לקבוע אם יש בממצאים אלו כדי להשפיע על הנתונים שקבע בחוות דעתו.

7.     לאור החלטת כב' השופטת ה' גרסטל, הגישה ויסוצקי חוות דעת מומחה בתחום הקפה, שנכתבה על ידי מר ג'ון בראון מאנגליה (להלן: "בראון"), וחוות דעת נוספת בתחום ייצור הקפה שנכתבה על ידי מר נתן ניסני, מנכ"ל "עלית" לשעבר (להלן: "ניסני"). רג'ואן הגישה חוות דעת מומחה של מנהלה, מר רוני רג'ואן. כל אלו נחקרו על חוות דעתם, והצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.

ב.     דיון במחלוקות שבין הצדדים

8.     המחלוקת בין שני הצדדים התמקדה בשני נושאים. הנושא הראשון נוגע לטענת רג'ואן כי הקפה שמכרה לשותפות עבר אצלה תהליך יישון (Aging), שמטרתו השבחת הקפה. לטענה זו עשויה להיות השלכה כפולה על ההתחשבנות בין הצדדים. ראשית, רג'ואן עשויה לדרוש להכיר בהוצאות יישון הקפה ואחסנתו במשך כמה שנים, במסגרת מחיר הקפה שלטענתה השותפות צריכה לשלם לה. שנית, אם מכירים בטענתה של רג'ואן בעניין יישון הקפה, עשויה להתקבל גם טענתה כי יש להכיר בעלות רכישתו ההיסטורית בשנים 1998-2000, עוד בטרם הוקמה השותפות, שאז היו מחירי הקפה גבוהים יותר ממחירו בעת שרג'ואן מכרה את הקפה לשותפות (שנת 2001). לכך עשויה להיות השלכה על מחיר הקפה שויסוצקי חייבת לשלם לשותפות.

לטענת ויסוצקי, לא קיים תהליך של יישון קפה, וטענה זו הומצאה על ידי רג'ואן בשל ירידת מחירי הקפה בעולם, על מנת לחייב את השותפות במחיר פולי קפה שנרכשו בתקופה שקדמה להקמת השותפות. כך הונתה רג'ואן את ויסוצקי, במטרה למכור לשותפות קפה שהצטבר אצלה במלאי, והיה למעשה קפה ישן (old coffee) - לא קפה מיושן (aged coffee). ויסוצקי טענה כי רו"ח מרדר קיבל את טענת רג'ואן בעניין יישון הקפה, אף שאין לו כל השכלה בתחום הקפה, וערך את חשבונותיו בהתאם: הוא קבע את מחיר הקפה שלפיו היתה זכאית רג'ואן לחייב את השותפות לפי מחירי הקפה בתקופה שקדמה להקמת השותפות, ולא לפי מחירי הקפה ששררו בעת קיום השותפות, כאשר מדובר בפער משמעותי ביותר.

9.     בסיכומיה הודיעה רג'ואן כי היא אינה מתנגדת כי בית המשפט ינחה את רו"ח מרדר להתעלם כליל מנושא יישון הקפה. לטענתה, כך אכן עשה המומחה, ולכן אין טעם לדון בעניין. ככל שטענת היישון משפיעה על עלות הקפה, בשל הוצאות מימון, אחסנה ותהליך יישון - ממילא קבע המומחה בעמ' 19 לחוות דעתו כי התחשיב שערך "איננו כולל הוצאות מימון ששולמו ע"י רג'ואן לשם רכישת הקפה ויישונו עבור השותפות". אשר להשפעת טענת היישון על מחיר הקפה, טוענת רג'ואן כי גם בעניין זה לא יחול כל שינוי בחוות דעתו של רו"ח מרדר, גם אם תתקבל טענת ויסוצקי כי הקפה שנמכר לה היה ישן, ולא מיושן. רג'ואן מסתמכת בעניין זה על דברי המומחה במכתבו מיום 1.3.04, שצורף כנספח ו' לתגובת רג'ואן בבקשה. רו"ח מרדר כתב לבא כוחה של ויסוצקי באותו מכתב: "בתום הבדיקות וההשוואות שנערכו עם קבלת נתוני מחירי הקפה לסוגיו, הריני לאשר כי מחירי הקפה בהם חוייבה השותפות על ידי רג'ואן היו מחירים הוגנים בהתאם למחירי השוק בתקופה".

10.     לא ניתן להבין מדברים אלו של רו"ח מרדר אם הוא חייב את השותפות על פי מחיר הקפה שהיה בתקופת קיום השותפות, או שמא סמך על המחיר ההיסטורי שבו נקנה הקפה, שכן רו"ח מרדר קיבל את טענת רג'ואן בעניין תהליך יישון הקפה (עמ' 18 לחוות דעתו). גם בעניין זה יתבקש רו"ח מרדר לשוב ולחוות את דעתו, והפעם על סמך ההנחה שרג'ואן לא ביצעה תהליך יישון של הקפה, אלא מכרה לשותפות קפה ישן שנקנה על ידה קודם להקמת השותפות, והוחזק אצלה במלאי. זו טענתה של ויסוצקי, ומסיכומי רג'ואן עולה כי היא מוכנה לכך שרו"ח מרדר יונחה לקבוע את ממצאיו בהתאם לטענת ויסוצקי, הגם שרג'ואן מדגישה כי היא איננה חוזרת בה מטענתה על כך שביצעה תהליך יישון קפה לשם השבחתו, וכי הליך זה מוכר ומקובל בעולם.

11.     הואיל ורג'ואן עומדת על טענתה בעניין יישון הקפה, עלי לומר כי עדויותיהם של מומחי המבקשת (ויסוצקי) הותירו רושם מקצועי ואמין, ואני מקבל את עמדתם כי טענתה של רג'ואן בדבר יישון הקפה איננה סבירה; לדעת מומחים אלו, סביר להניח כי היא באה לחפות על כך שרג'ואן רכשה קפה במחירים גבוהים, ונאלצה להיפטר ממנו במחירים נמוכים יותר משום שנתקעה עם מלאים (סעיפים 3.2, 3.7-3.8 לחוות דעת ניסני). בראון עוסק במסחר בקפה מאז שנת 1974, ואילו ניסני עבד כמנהל ב"עלית" משנת 1978 ועד 1993, כאשר בארבע השנים האחרונות היה יו"ר מועצת המנהלים של "עלית". השניים הדגישו כי קפה, שלא כמו יין, איננו משביח עם הזמן - נהפוך הוא - ולכן קפה טרי עולה יותר מקפה ישן. אמנם בראון ידע כי בהודו מאחסנים 1.2% מכמות הקפה המשווקת למשך שלושה חודשים בתקופת המונסונים, ובאינדונזיה קיים אחוז קטן מזה (0.02%) מכלל שיווק הקפה שם שעובר תהליך יישון של כשנה, אך תהליך זה איננו הופך את הקפה לטוב יותר. הוא הדגיש כי גופים שונים שנאלצים לאחסן קפה, לאחר שנתקעו עם מלאי גדול, טוענים כי מדובר בקפה שעבר תהליך יישון, אך למעשה מדובר בתרגיל שיווקי ובקפה ישן. בכל מקרה - הדגיש בראון - לא ניתן ליישן קפה אלא באיזור טרופי (עמ' 17-20). גם ניסני טען בחוות דעתו כי טענתה של רג'ואן בעניין יישון הקפה היא מגוחכת, וחוות דעתו דומה לזו של בראון (ראה גם עדותו בעמ' 24-26).

כנגד חוות דעתם של שני מומחים רציניים אלו, עומדת אך ורק חוות דעתו של רוני רג'ואן, מנהלה של חברת רג'ואן, שרכש את נסיונו במפעל לייצור קפה טורקי (קפה שחור) בו עבד, ונסיונו בוודאי איננו משתווה לנסיונם של ניסני ובראון. רג'ואן איננו חבר בארגונים בינל"א בתחום הקפה, בניגוד לבראון. כל שאלה שהופנתה לרג'ואן בעניין תהליך יישון הקפה נתקלה בחומה של טענת "סודיות מקצועית", ואין למעשה כל ראיה שרג'ואן ביצעה תהליך שכזה. רג'ואן גם לא פרסמה מעולם כי היא נוקטת שיטה זו, ואף לא הודיעה על כך לויסוצקי. רג'ואן טען כי כל נושא היישון היה סוד מקצועי, עד שויסוצקי העלתה אותו במסגרת הליך זה (עמ' 33). כאשר נשאל כיצד ייתכן ש- 99.99% מן הקפה הנמכר בעולם הוא טרי, ולא קפה מיושן, הוא השיב: "אין לי מושג מה עושים בעולם, אני יודע מה אני עושה" (עמ' 34). טענותיו של רג'ואן על יישון קפה הסתמכו על פרסומים שונים באינטרנט, שלמעשה אינם מהווים ראיה קבילה. לאור כל אלו יש לקבל את עמדת ויסוצקי, כי רג'ואן לא ביצעה תהליך מכוון של יישון קפה, אלא מכרה לשותפות קפה שהפך לישן בשל חלוף הזמן מאז רכישתו ועד מכירתו.

12.     הנושא השני בו היו הצדדים חלוקים נוגע לשיעור הפחת, קרי: כמות הקפה שאובדת בתהליך הייצור. לנתון זה יש השלכה על עלות ייצור הקפה, שהיא מרכיב בקביעת המחיר שבו היתה רג'ואן זכאית לחייב את השותפות בגין הקפה שייצרה ומכרה לשותפות. מחוות דעת המומחה שהוגשה לבית המשפט לא ניתן לדעת מהו אחוז הפחת שקבע רו"ח מרדר, שכן לאור טענתה של רג'ואן כי מדובר בסוד מקצועי הנתון לא פורט בחוות הדעת. אך ויסוצקי טוענת כי רו"ח מרדר קיבל את טענת רג'ואן כי הפחת בייצור הקפה הוא בשיעור של 25%. על מנת להזים טענה זו, הגישה ויסוצקי את חוות דעתו של ניסני, אשר קובע כי על פי נסיונו הפחת הסביר הוא 15%-19%, כאשר לפי נתוני חברת "פרובת", מהמובילות בייצור הקפה בעולם, הפחת הוא בשיעור 16.5% (סעיף 4.2 לחוות דעתו). לפיכך, ביקשה ויסוצקי להנחות את רו"ח מרדר לערוך את חישוביו בהתאם לשיעור פחת של 16.5%.

רג'ואן הודיעה בפתח הדיון כי היא מוכנה לקבל את חוות דעתו של ניסני בעניין זה, שכן לטענתה אין לכך כל השלכה על ההתחשבנות עם ויסוצקי. רג'ואן טענה אמנם כי הנתון שיש לגזור מחוות דעתו של ניסני הוא 17.5% פחת (הממוצע בין 15% ל- 19%), אך אין לה התנגדות שבית המשפט יקבע את אחוז הפחת בכל שיעור שהוא בין 15% ל- 19%, שכן לא תהיה לכך כל השלכה על תוצאת ההתחשבנות. לפיכך, יש לקבוע אחוז פחת של 16.5%, בהתאם לנתוני חברת "פרובת", וכך גם יש להנחות את רו"ח מרדר לערוך את חישוביו. לא ברור אם לנתון זה תהיה השפעה על חוות דעתו של רו"ח מרדר, קרי: האם עליו לשנות את הסכומים שקבע. בעניין זה יתבקש רו"ח מרדר לחוות את דעתו, כפי שהחליטה כב' השופטת ה' גרסטל.




ג.     סיכום

13.     סיכומו של דבר: רו"ח מרדר מונחה על ידי בית המשפט לבחון מחדש את הנתונים שבחוות דעתו, לאור שתי הקביעות שבהחלטה זו. האחת - כי יש להתעלם מנושא יישון הקפה, הן לגבי הוצאות יישון, מימון ואחסנה, והן בנוגע למחיר הקפה שנמכר לשותפות. השניה - הפחת בתהליך ייצור הקפה הוא 16.5%. רו"ח מרדר יגיש לצדדים ולבית המשפט בתוך 30 יום את התייחסותו לממצאים אלו, ובמידת הצורך יגיש חוות דעת מתוקנת.

14.     אפסוק בשאלת ההוצאות בבקשה זו, בהתאם לחוות הדעת המתוקנת של רו"ח מרדר. אם יסתבר, כטענת רג'ואן, כי לנושא הפחת והיישון אין כל השלכה על ממצאי חוות הדעת - לא אחייב את רג'ואן בהוצאות, הגם שטענותיה של ויסוצקי בעניין הפחת והיישון התקבלו לבסוף, שכן רג'ואן טענה מלכתחילה כי לנושאים אלו לא תהיה השפעה על חוות הדעת. אם לעומת זאת יסתבר כי יש לקביעות נשוא החלטה זו השפעות על חוות הדעת, יפסקו הוצאות לטובת ויסוצקי, שכן רג'ואן לא הכירה בטענות של ויסוצקי - גם עתה, כשהיא טוענת שאין להם כל השלכה על תוצאות חוות דעתו של רו"ח מרדר.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון