הצהרת בעלות על עגורן

להלן פסק דין בנושא הצהרת בעלות על עגורן:

פסק-דין

1.     בפניי תביעת התובע בה הוא עותר להצהיר כי הינו הבעלים של עגורן 8 טון (להלן: "העגורן") המוחזק אצל הנתבעת 1 (להלן: "החברה"). הנתבע מס' 2 הוא הנאמן להסדר נושים לחברה בתיק פש"ר 419/99 (להלן: "הנאמן"). עוד עותר התובע כי הנתבעים ישיבו את העגורן לידיו, וכי יותר לו לפצל את סעדיו על מנת שיוכל לתבוע בהמשך מהנתבעים דמי שימוש ראויים בעגורן. אתייחס לרישומו של דני בן-נתן בתביעה ככתובת החברה.

2.     החברה הינה חברה בערבון מוגבל שנקלעה לקשיים כלכליים, ועל כן הגישה בתאריך 4.11.99 לבית משפט זה בקשה במעמד צד אחד להקפאת הליכים וכן בקשה למינוי נאמן לחברה, אשר יפעל בין השאר לכינוס אסיפות נושים לשם אישור הסדר נושים לצורך הבראת החברה (פש"ר 419/99). הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983, המוצא את ביטויו כיום בסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

3.     לאחר שמונה נאמן הוא פעל לכינוס אסיפות הנושים בתאריך 12.1.00, ואלה אישרו את הסדר הנושים שהוצג בפניהם (בכפוף להסתייגויות שונות). בהתאם לבקשת הנאמן מיום 18.1.00 (בש"א 1156/00), ולאחר ששמעתי את הנושים השונים שהופיעו לדיון ביום 6.2.00, אושר הסדר הנושים. בהחלטה הוארך צו הקפאת הליכים כנגד החברה ובעלי העניין עד 6.5.00. כן קבעתי כי הנאמן יבצע הליך של הוכחות חוב של נושי החברה כמפורט בהסדר הנושים.

4.     בהתאם להחלטתי הנ"ל ולהסדר הנושים, פרסם הנאמן מודעה בעיתונות בה הוזמנו נושי החברה להגיש לו הוכחות חוב לא יאוחר מתאריך 29.2.00. בהודעה נאמר כי הוכחות חוב שלא תוגשנה עד למועד זה לא תוכרנה, אלא מטעמים מיוחדים או באישור בית המשפט.
נושים שונים של החברה הגישו הוכחות חוב בהתאם להסדר לעיל, ובתאריך 6.7.00 אושר הליך הוכחות החוב שבוצע ע"י הנאמן, למעט מספר נושים שהתובע אינו נמנה עליהם.

5.     ביום 25.9.02 הגיש התובע נגד דני בן-נתן, מי שהיה מנהלה ובעל השליטה בחברה, תביעה לבימ"ש השלום בחיפה בתיק אז' 17146/02 בה תבע ממנו דמי שכירות בסכום העולה על 160,000 ₪. בתביעה זו נטען כי התובע השכיר לדני בן-נתן את העגורן באמצעות אחיו תמורת 500 $ לחודש והוסכם שהתשלום יבוצע בסוף כל שנה. העגורן נמסר ע"י התובע לנתבע.
התביעה האמורה נגד בן-נתן נמחקה ללא צו להוצאות, נטען שבן-נתן הסכים לכך לאור ההבנה שהושגה בין הצדדים שלא תוגש נגדו באופן אישי תביעה אחרת.
תביעתו החדשה של התובע הוגשה בתאריך 5.7.04 לבית המשפט המחוזי בנצרת. כתב ההגנה של הנתבעים הוגש בתאריך 25.10.04. בהתאם להחלטת הנשיא בן דוד מיום 30.11.04, הועבר הדיון לבית משפט זה בו מתנהלים הליכי ההסדר של החברה. בתאריך 2.11.05 התקיים דיון בפניי, בו השלימו הצדדים את טענותיהם.      

פסק דין זה ניתן על פי טענות הסף.

6.     התובע הינו קבלן עבודות מתכת תושב נצרת. לטענת התובע, התקשר בחודש 11/1996 בהסכם שכירות עם החברה במסגרתו הושכר לה העגורן כנגד דמי שימוש חודשיים. העגורן מצוי כיום בחזקתה של החברה ובחצירה. התובע לא צרף לכתב תביעתו הסכם שכירות בכתב, וטוען כי ההסכם נכרת בין אחיו של התובע (בשם התובע) לבין דני בן-נתן (בשם החברה), כאשר האח שימש מתווך בעסקה.

7.     לאחר שהחברה לא שילמה את דמי השכירות עבור העגורן, פנה התובע רק לאחר שהחברה נקטה בהליכי הקפאת הליכים, ודרש את תשלום דמי השכירות וכן את השבת העגורן. התובע צירף לתביעתו העתקי פניותיו בכתב מתאריכים 24.11.00, 31.10.01 ו-17.11.03 אל הנתבעים. לטענת התובע, הנתבעים סרבו להשיב לו את העגורן בטענה כי העגורן הוא רכוש החברה.

8.     התובע אינו מכחיש כי לא הגיש הוכחת חוב בהתאם להסדר הנושים. לטענתו, הוא אינו נדרש להגיש הוכחת חוב, שכן העגורן בבעלותו ואינו נמנה עם נכסי החברה. אשר על כן - לפי התובע - הוא אינו נמנה עם נושי החברה.
הסעד העיקרי המבוקש על ידי התובע הוא כי יוצהר שהעגורן נמצא בבעלותו, וכן כי הנתבעים ישיבו לו את העגורן. כמו כן מבקש התובע כי יותר לו לפצל את סעדיו באופן שיוכל לתבוע בעתיד דמי שימוש בגין העגורן. עוד מבקש התובע, במידה ולא תתקבל טענתו שאינו נמנה על נושי החברה, כי תאושר לו הארכת מועד לצורך הגשת תביעת חוב לנאמן.

9.     טענתם המרכזית של הנתבעים הינה כי החזקה בעגורן הוקנתה לחברה כדין לפי הסכם מיום 16.7.96, בו רכשה החברה את העגורן מהתובע כנגד תמורה של 20,000$ אשר היתה אמורה להשתלם בפריסת תשלומים. אשר על כן - לפי הנתבעים - אין לתובע זכות לקבלת העגורן. הנתבעים צרפו לתביעתם מסמך מתאריך 16.7.96 המופנה אל התובע והנושא את הכותרת "הזמנה Purchase Order", בו מוזכר העגורן, מפורטים התשלומים שישולמו בגינו, ונאמר כי תיעשה לגביו בדיקה חשמלית לתקינותו.

10.      לטענת החברה, העגורן שולב במערך הציוד שלה ונרשם במלאי החברה, ועל הציוד והרכוש של החברה קיימים שיעבודים שונים לטובת נושים מובטחים, כפי שנעשו במהלך השנים. כרשום במסמך הרכישה מ- 16.7.96 היתה החברה אמורה לבדוק את העגורן טרם העברת מלוא התמורה. נטען שמאחר ומנהלי הכספים בחברה באותה עת, אינם עובדים יותר בחברה, ולא ניתן ללמוד מתוך מסמכי החברה מה היתה העילה לאי השלמת מחיר העיסקה, לא מכחישה החברה את הטענה כי החברה לא שילמה את מלוא התמורה הנקובה במסמך הרכישה. לא פורטו הסכומים שכן שולמו.

11.     עוד טוענים הנתבעים כי הגשת התביעה כנגד החברה מנוגדת לצו הקפאת ההליכים שהוצא לצורך מימוש הסדר הנושים. הגשת התביעה מחייבת אישור מוקדם של בית המשפט שבמסגרתו התנהל תיק הסדר הנושים של החברה. על פי הנתבעים, את תביעותיו של התובע כנגד החברה היה עליו להגיש באמצעות תביעת חוב במסגרת הסדר הנושים, ומשלא עשה כן, אינו יכול לבחור בדרך החלופית של הגשת תביעה כנגד החברה. לאור המועד שבו נקשרה העיסקה עם התובע, נטען שהתיישנה תביעתו. משכך, לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה על הסף.

12.     הנתבעים טוענים כי אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הנאמן , שכן משהתובע לא הגיש תביעת חוב לנאמן, לא נוצרו בינו לבין הנאמן יחסים כלשהם היכולים להוליד עילת תביעה.     

13.     על פי הסדר הנושים והדין החל, חובותיה של החברה לנושיה, ככל שנוצרו עד למועד צו הקפאת ההליכים (7.11.99), ניתנים לתביעה מהחברה רק בדרך של הגשת תביעות חוב לנאמן באופן ובמועדים כמפורט בהסדר הנושים. מרגע שאושר הסדר הנושים על ידי הנושים ועל ידי בית משפט זה, הוא מחייב את התובע גם אם זה אינו מסכים לו. ר' סעיף 8.3 להסדר הנושים; סעיף 350(ט) לחוק החברות; רע"א 292/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד) באמצעות המנהל המיוחד (עו"ד גיל הירשמן) והנאמן (רו"ח יאיר רבינוביץ) ואח', פ"ד נה(2) 56, 63 (להלן - ענין שיכון עובדים) וכן י' בהט הסדרי הבראה - בבית המשפט ומחוץ לבית המשפט (התשנ"ט) 195.

14.     יש לדחות את טענת התובע כי הוא אינו נושה של החברה בהיותו הבעלים של העגורן, ככל שהוא עותר לקבלו חזרה לחזקתו. לכאורה, ועל פי המסמכים שהוצגו בפני, נעשתה בין הצדדים עיסקת מכר. התשלומים היו חודשיים - גם לפי מסמך הרכישה - 1,000$ במשך 12 חודשים (עד יולי 1997) ו- 8,000$ בתשלום אחד בחודש אוגוסט 1997. במסמך הרכישה, שהוא המסמך היחיד המתאר את מהות העיסקה שבין הצדדים, (שנעשתה, בל נשכח, באמצעות אחיו של התובע, אליאס שלופה) לא נרשמה תניית שימור הבעלות, דהיינו: גם אם התובע לא קיבל את יתרת התמורה בגין העגורן, הוא אינו זכאי להשבת העגורן כי אינו בעליו עוד, אלא זכאי ליתרת הכספים, אם מגיעים לו כאלה מהחברה (רע"א 1690/00 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ ואח' נ. א. אבגל טכנולוגיות בע"מ (בפירוק זמני), פ"ד נ"ז(4) 385). במקרה כזה הוא אחד הנושים של החברה, והיה עליו לפעול בהגשת תביעת חוב לפי הוראות הנאמן.
אם נעשתה בין הצדדים עיסקת שכירות, והתובע נשאר בעליו של העגורן, היה עליו להביא תביעתו במסגרת הסדר הנושים ובפני הנאמן או להגיש בקשה למתן הוראות בבית משפט להשבת העגורן, בתיק פש"ר 419/99.

מעבר לנדרש אציין כי ספק רב אם התובע היה מצליח לעמוד בנטל הראיה לענין שאלת הבעלות בעגורן. יש לזכור כי חזקה על החברה כי החזקתה בעגורן היא החזקה כדין. ראו ח' כהן המשפט (התשנ"ב) 862. במיוחד גם לאור השנים בהן מחזיקה החברה בעגורן ועד לדרישתו הראשונה של התובע. התובע לא צרף לכתב תביעתו אפילו ראשית ראיה התומכת בטענתו כי הבעלות בעגורן נותרה שלו. החברה, מנגד, צרפה מסמך כתוב הנושא את הכותרת "הזמנה Purchase Order" - שיש בו לתמוך בטענתה. בנוסף, על אף טענתו בתביעתו דנן לפיה העגורן הושכר לנתבעת 1, הגיש התובע בעבר תביעה כנגד דני בן-נתן (מנהלה של החברה) בה טען כי העגורן הושכר למר בן-נתן באופן אישי. העתק מתצהירו של אחיו של התובע, התומך בטענה כי העגורן הושכר באופן אישי לדני בן-נתן, צורף לכתב התביעה דנן. התובע לא נתן הסבר כלשהו לסתירה זו.

15.     יש לדחות את טענתו של התובע כי הוא אינו נושה של החברה, ולכן לא נדרש לפעול במסגרת הסדר הנושים. התובע ידע מזמן ולפני שנים כי יש מחלוקת גבי בעלותו בעגורן, כשהחברה טוענת שרכשה ממנו את העגורן. הדברים מצאו ביטויים במכתבו של עו"ד שפר לתובע מ- 4.3.2001, שם נרשם שהעגורן נרכש ע"י החברה, הינו חלק מהאינוונטר של החברה, משועבד כדין לטובת נושים מובטחים, ואין ולא היה כל הסכם שכירות בקשר אליו.
רק ב- 31.10.2001 השיב בא כוחו של התובע על מכתב זה, ובו ביקש פרטים על מספר התיק המתנהל בבית המשפט. מאוחר יותר, ובחלוף שנתיים, ב- 17.11.2003 שלח ב"כ התובע מכתב לנאמן, בו נדרש הנאמן לאפשר החזרת העגורן לידי התובע לאחר שנמחקה התביעה האישית שהגיש התובע נגד דני בן-נתן. מפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום בת.א. 17146/02 מ- 3.6.2003 עולה כי עו"ד שפר שב וחזר על עמדת החברה שהעגורן נמצא ברשימת הציוד של החברה ורשום כנכס שלה על פי הסכם הרכישה, שנעשה בין הצדדים שנים רבות קודם לכן.

16.     התובע לא פעל עד היום בתיק פש"ר 419/99. במקום זאת הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת, כמתואר לעיל. בעקבות נימוקי ההגנה, שהוגשו על ידי הנתבעים, ניתנה החלטת הנשיא בן-דוד להעביר את ההליך לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו מתנהל תיק פש"ר 419/99.

17.     גם תביעתו של התובע לדמי שימוש בעגורן מהווה תביעה כספית לכל דבר. תביעה כזו "נתפסת" בהוראות הסדר הנושים וכפופה לו. היא חייבה הגשה של הוכחת חוב לנאמן לא יאוחר מתאריך 29.2.00. משלא עשה כך התובע, לא יוכל לתבוע סכומים אלו בדרך של הגשת תביעה נגד החברה בבית משפט.
יובהר כי דמי השימוש המתייחסים לתקופה שלאחר מועד צו הקפאת ההליכים נחשבים גם הם לחוב בר תביעה במסגרת הסדר הנושים. קביעתי זו מקורה בדיני הפירוק המהווים מקור נורמטיבי החולש גם על חברות המצויות בהסדר נושים. ר' ענין שיכון עובדים, בעמודים 61-62. על פי דיני הפירוק, גם חובות עתידיים וחובות בלתי ודאיים הם חובות ברי תביעה בפירוק. ר' סעיף 353 לחוק החברות; סעיף 71(א), 73 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980. מבחינת הרציונלים העומדים בבסיס הסדר הנושים, אין מניעה מלהחיל הוראות אלו של דיני הפירוק על המקרה פה, באופן שהסדר הנושים יהיה ממצה. על כן, אם רצה התובע לתבוע מהחברה דמי שימוש עבור העגורן בגין התקופה שלאחר צו הקפאת ההליכים, היה עליו להגיש הוכחת חוב במסגרת הסדר הנושים. משלא עשה כך, לא יוכל לתבוע סכומים אלו בתביעה רגילה.

18.     התובע מנוע איפוא מלהגיש את תביעתו דנן כנגד החברה - הן בגין דמי השימוש והן בענין השבת העגורן. מניעה זו מקורה באישור הסדר הנושים, וכל עוד הסדר הנושים קיים ומתקיים, התובע כפוף להסדר זה, ואינו חופשי לפעול נגד החברה במנותק מהסדר הנושים.
יש לדחות תביעתו נגד הנאמן כי אין בינו לבין הנאמן כל יריבות, ואין לו עילת תביעה נגדו, גם לא תוארה כזו בכתב התביעה, למעט אמירה סתמית כי הנאמן נדרש על ידו להשיב העגורן.

19.      התובע מבקש כי יינתן לו פרק זמן נוסף להגשת תביעת החוב. אין מקום להיענות לבקשה זו של תובע. אף לשיטתו של התובע (כעולה ממכתב ב"כ הנתבעת אל התובע מיום 4.3.01 שצורף לכתב התביעה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה) ידע הוא על קיומו של הסדר הנושים ועל הצורך בהגשת הוכחות חוב לנאמן לכל המוקדם במרץ 2001. אם רצה התובע בהארכת מועד להגשת הוכחת חוב, היה צריך לבקשה אז. בקשה להארכת מועד, המוגשת בחלוף מעל חמש וחצי שנים לאחר המועד האחרון להגשת הוכחות החוב - כאשר המבקש ידע על הסדר הנושים זמן רב קודם לכן ומבלי שניתן הסבר לשיהוי הארוך - אינה יכולה להתקבל.

20.      אשר על כן, אני דוחה את התביעה על הסף. התובע ישלם הוצאות התביעה בסך 10,000 ₪. התשלום יבוצע לידי הנאמן ולקופת הסדר הנושים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון