הפרת חוזה לטובת צד שלישי

להלן פסק דין בנושא הפרת חוזה לטובת צד שלישי:

פסק דין


1.     רקע

בפני תביעה להפרת חוזה לטובת צד שלישי. זאת, לאחר שנמחקו מהתביעה אמירות בלתי רלבנטיות ותובע בלתי רלבנטי.

ביום 21.09.99 חתמו הנתבעים, נלי ובנימין אמיתי על טופס הרשמה לפיו הם מבקשים לרכוש דירה בפרויקט "שער העיר בנהריה" תמורת 200,000$. ביום 03.10.99 נחתם בין הנתבעים לבין "שולדר" חברה לבניה בע"מ חוזה לרכישת הדירה.

לפי האמור במבוא לחוזה הרכישה, שתי חברות היו שותפות בבניית הפרויקט על פי התנאים הבאים: "שולדר" חברה לבניה בע"מ (להלן: שולדר) וחברת סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ (להלן: סלע שולדר) רכשו במשותף זכויות בניה וכן זכויות נוספות בחלקה 28 בגוש 18134 הנמצאת בעין שרה בנהריה. שתי החברות בנו במשותף את המבנים על המגרש כאשר כל אחת מהן מכרה בעצמה את היחידות שהוקצו לה במסגרת הסכם השיתוף. ניהול התקבולים והנהלת החשבונות כולה התבצעו על ידי סלע שולדר.

בסעיף 6 לחוזה המכר הוצהר כי הבנק המלווה לפרוייקט הוא הבנק הבינלאומי הראשון ובסעיף 6.1.1 נקבע שאת התמורה עבור הדירה יש להפקיד לחשבון שמספרו לא צוין בסניף מעלות של הבנק הבינלאומי, הוא התובע לענייננו. כל תמורת הדירה שולמה לחברהאולם אין חולק כי לפחות חלק מהכספים תמורת הדירה, הם הכספים הנתבעים, לא שולמו לבנק הבינלאומי אלא הופקדו בחשבון מספר 333121 בבנק הפועלים בקריית אליעזר . הבנק הבינלאומי טוען כי אי הפקדת הכספים על פי האמור בחוזה מהווה הפרת החוזה ותובע תשלום בסך 699,579 ₪, כאשר סכום זה מורכב מסכום קרן להפקדה על סך 534,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

2.     האם סעיף 6 לחוזה המכר מהווה חוזה לטובת צד ג'?

סעיף 6.1 לחוזה קובע כדלקמן:

6.1      החברה מצהירה כי התקשרה עם בנק מסחרי בישראל (להלן- הבנק) על מנת שיתן מימון ולווי פיננסי לבניית הפרויקט והדירה. לצורך הבטחת התחייבויותיה של החברה כלפי הבנק המלווה שעבדה ו/או תשעבד החברה את זכויותיה מגרש לטובת הבנק והקונה נותן הסכמתו לשעבוד כנ"ל ומתחייב לחתום על כל מסמך לבקשת החברה אם תדרש חתימתו על מנת לאפשר רישום שעבוד כנ"ל או מתן כל בטחון אחר במגרש לבנק המלווה.

החברה נותנת בזאת לקונה הוראות בלתי חוזרות כדלקמן:

6.1.1      להעביר לבנק, ולא לגורם אחר כלשהו, כל סכום המגיע או שיגיע לחברה מאת הקונה עפ"י חוזה זה או בקשר אליו וזאת במועד הקבוע לתשלומו, הכל בהתאם למועדי התשלום הקבועים בנספח התשלומים. ההעברה כאמור לעיל תבוצע באמצעות חשבון מספר ........ בבנק הבינלאומי הראשון סניף ראשי מעלות. הוראות אלה הינן בלתי חוזרות ואינן ניתנות לביטול או לשינוי אלא בהסכמה בכתב מאת הבנק. בחתימתו על חוזה זה, מאשר הקונה כי רשם לפניו את ההוראות הבלתי חוזרות כאמור לעיל וכי הוא מתחייב לפעול על פיהן.

סעיפים 34-38 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, קובעים הוראות לעניין חוזה לטובת צד ג'.

הקניית הזכות
34. חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.

ביטול הזכות
36.     
(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.
(ב)     ....

השאלה היא איפוא האם היתה כאן כוונת הקנייה של זכות תביעה לצד ג'. ביהמ"ש העליון קבע כי חיוב לטובת צד שלישי מקנה זכות תביעה כאשר טובת ההנאה המוקנית לו מכוונת כלפיו ואינה רק תוצאת ביצוע ההתחייבות:

מכאן, שאפילו יש בחוזה התחייבות ליתן טובת הנאה לצד שלישי, אין באותה התחייבות כשלעצמה כדי להעניק זכות לצד שלישי, שכן השאלה היא תמיד, אם אותה התחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה התחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי.

סעיף 6 לחוזה המכר מצהיר כי לצורך הבטחת התחייבויותיה, משעבדת החברה את הדירות לטובת הבנק, אך שעבוד כזה לא הוצג, והאמירה שנעשה שיעבוד אין די בה כדי להסיק מתן זבכות תביעה לצד ג', ללא שיעבוד בפועל. מתוכן סעיף 6 עולה כוונה להקנות זכות לצד ג', הנחה שהוא נותן ליווי פיננסי לפרוייקט. בספרה דיני חוזים כותבת פרופ' גבריאלה שלו כי ככל זכות חוזית, גם זכות המוטב יכולה להיות תלויה בתנאי חיצוני או במעשה של המוטב עצמו[6]. על פי נוסחו של הסעיף, אין ספק כי זכותו של הבנק על פי סעיף 6 תלויה בקיום ליווי לפרוייקט, משמע העמדת אשראי על ידי הבנק התובע לפרויקט. אולם, התובע לא הוכיח שאשראי כאמור אכן ניתן[7]. הראיה היחידה המדברת על מעמדו של התובע בענין שבפני, שאינה הצהרת כוונות, היא עדותה של גב' גאולה פנחס מטעם התובע לפיה נחתם חוזה ליווי בין הבנק לבין החברה. אין די באמירה בעלמא זו, שהיא עדות יחידה לפי סעיף 54 לפקודת הראיות. הסכם הליווי (שגם הוא לא מספיק, כי הוא רק קובע את התנאים שבהם עתיד להיות מועמד אשראי) שדובר עליו בעדותה של הגב' פנחס לא הוצג[8], אף שאם הוא קיים, אין ספק שהוא בידי התובע, ויש להסיק מסקנות לחובת התובע מאי הצגתו[9]. על כן, המסקנה היא שהתובע לא העמיד לפרוייקט אשראי.

בת"א (מחוזי ת"א) 95 / 1794 יצחק חייק נ' בנק הפועלים בע"מ, קבע ביהמ"ש המחוזי כי בין רוכש דירה, קבלן ובנק המלווה את בניית הדירות קיימת מערכת יחסים משולשת:

טיבה של מערכת היחסים בין רוכשי הדירות ובין הבנקים במסגרת ליווי פיננסי בפרויקט סגור אינה מערכת של בנק-לקוח.
בשיטת הליווי הפיננסי מתקיימות שתי מערכות חוזיות נפרדות. האחת בין רוכש הנכס וחברת הבנייה והשנייה בין חברת הבנייה ובין הבנק. אולם טיבן של מערכות היחסים הנפרדות הופך את מערכת היחסים כולה למערכת יחסים משולשת אשר אין אפשרות להפריד את צלעותיה זו מזו.
על-פי עקרונות שיטת הליווי הפיננסי מחויב רוכש הנכס להפקיד את כל כספי הרכישה בחשבון מיוחד אשר נמצא בפיקוח מלא של הבנק ומשועבד לו. בין הבנק לרוכש הנכס אין חוזה המחייב את הרוכש להפקיד את הכספים בחשבון המיוחד ובכך להשתתף בתכנית הליווי הפיננסי. על-כן דורש הבנק מחברת הבנייה לחייב את הלקוח להפקיד את הכספים בחשבון כאמור.
בשיטת הליווי הפיננסי בה עסקינן אין ללקוח אפשרות שלא להפוך ל"שותפו" של הבנק לעיסקת המימון. זאת מעצם העובדה שרוכש הנכס מחויב להפקיד את תשלומיו לאותו חשבון ליווי מיוחד[10].

הבנק בת"א חייק נ' בנק הפועלים, אליו הופקדו כספי רוכשי הדירות ראה את חבותו כלפי רוכשי הדירות כגלומה בערבויות שהוציא לכספם[11]. אם נקבל את המבנה המוצע בפסק הדין שלעיל הרי שאם לפנינו עסקה משולשת, בה על הרוכשים להפקיד את כספי הרכישה בבנק הבינלאומי אשר מעניק אשראי לבנייה, הרי שחובתו של הבנק כלפי רוכש הדירה, אף לשיטת הבנק, מתבטאת בהוצאת הערבויות על פי חוק המכר. בענייננו, אין חולק שלא הוצאו ערבויות אלה.

סעיף 6 לחוזה המכר קובע הקניית זכות לבנק אשר מותנית במתן אשראי ובהוצאת ערבויות. התובע לא הוכיח מתן אשראי ואין חולק שלא הוציא ערבויות. כך או כך, התנאים בסעיף לא התקיימו, ולפיכך ההקנייה לא השתכללה, או מוטב, כי פירושו של הסעיף על הפרשנות התכליתית שלו הוא, שבהעדר העמדת אשראי ומתן ערבויות, לא קיימת זכותו של התובע על פי הסעיף לקבל את כספי התמורה, הגוברת על זכותו של הנושה.

במאמר "חוזה לטובת צד שלישי- על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973", כותבת ד"ר דרורה פלפל כי במסגרת חוזה לטובת צד שלישי נוצר מרקם יחסים משולש, הבסיס למשולש זה הם היחסים בין הנושה לחייב, כאשר בין החייב לצד השלישי נוצרים "יחסי חיוב". לעניין היחסים בין הנושה לצד השלישי כותבת ד"ר פלפל כדלקמן:

במקרים רבים עשוי החוזה לטובת צד שלישי לנבוע מרצון הנושה להעניק לצד השלישי מתנה בדרך זו. דהיינו זה יהיה סוג של יחסי חסד וולונטריים. ברם אין סוג זה של יחסים הסוג היחיד. יתכן שבין הנושה לבין הצד השלישי קיימות התחייבויות קודמות או שהנושה חייב לצד השלישי חבות על פי דין והוא בחר לקיימה בדרך זו. במקרה זה במידה והחייב לא יבצע את חיובו, עשויה לעמוד לצד השלישי תביעה חוזית או מעין חוזית כנגד הנושה מכוח היחסים המיוחדים שביניהם. בשאר המקרים הבסיס לתביעת זכותו של הצד השלישי כלפי הנושה תנבע מיחסי הכיסוי שנוצרו[12].

במקרה שלפני החייב קיים את חיובו ושילם את מלוא התמורה בעבור הדירה ואף מעבר לכך, וואין לתובע זכות לתבוע את הנתבעים, שהם החייבים בתשלום על פי החוזה, אלא רק, אולי, זכות לתבוע את הנושה, על פי הסכם הליווי הנעלם.

המסקנה היא שלא נוצר בין הצדדים הסכם המקנה לתובע כצד ג' זכות תביעה כנגד החייב לכספי התמורה במסגרת הסכם המכר.

3.     מתי השתכללה ידיעתו של הבנק על החוזה? האם ניתן היה לשנות את תנאי החוזה קודם לכך?

אף אם נאמץ את האמור בעדותה של גב' פנחס, ונניח שאמנם נחתם הסכם ליווי עם החברה וכי ניתן בפועל אשראי בנקאי, הרי שזכותו של התובע לדרוש את קיום החיוב משתכללת והופכת חסינה בפני שינוי או ביטול עם הודעת אחד הצדדים למוטב על זכותו[13]. על פי האמור בעדותה של גב' פנחס, הבנק לא ידע על העסקה עם הנתבעים, עד למינוי כונס נכסים לחברה:

ש.     את יכולה להראות מסמך כלשהו או פניה כלשהי שבה כתוב מס' חשבון אליו היו צריכים הנתבעים להפקיד את הכסף.
ת.     לגבי הנתבעים האלה לא, כי החוזה הגיע, זאת אומרת בדיעבד אני מקבלת אותו, בסניף הוא לא הגיע, לבנק אף פעם לא הגיע החוזה שלהם.
ש.     מה זאת אומרת. החוזה לא הגיע לבנק מעולם. מתי כן הגיע.
ת.     בעקבות התביעה. [14]

ביום 10.10.99 הוציא הבנק הבינלאומי מכתב ובו נאמר כי לבני הזוג אמיתי לא הוצאו ערבויות על פי חוק המכר[15]. גב' פנחס העידה כי מכתב זה אינו מעיד שהבנק ידע על העסקה, אלא על ההרשמה בלבד. וכך בעדותה:

ש.     את טוענת ששום כסף לא נכנס לחשבון הליווי. לטענתך גם הכסף של דמי המקדמה לא הגיע לחשבון הליווי. באוקטובר 99 כאשר ידעתם על כך שנחתם הסכם ולא נכנס כסף לחשבון הליווי מאותו הסכם, מה עשיתם.
ת.     באוקטובר? רק חתמו באוקטובר. לפעמים זה חודש או מס' חודשים ולפעמים העסקאות מבוטלות. אנשים מתחרטים.
ש.     באוקטובר הוצאתם מכתב שאין ערבויות חוק מכר. דהיינו, ידעתם שנחתם הסכם וששולמו כספים, אחרת למה מבקשים שם מכתב כזה.
ת.     הם שילמו מקדמה, אנחנו מבחינתנו זה לא נכנס דרכינו. אני ערבה רק לכספים שנכנסים דרכי.
ש.     דהיינו, ידעתם שנכנס כסף אבל לא אליכם. לא לחשבון הליווי. מה עשיתם עם זה.
ת.     אז לא ידעתי שלא נכנס כסף, ידעתי רק שבוצע הליך של הרשמה[16].

לטענת הנתבעים, קיבלו הנחיות מחברת שולדר לאחר חתימת ההסכם, הסותרות את האמור בסעיף 6 להסכם בטענה שמדובר בטעות סופר ומפנות את הכספים לבנק הפועלים. לטענת הנתבע בעדותו, על פי הנחיות דב שולדר, כל ההמחאות ששולמו בהתאם להוראות נספח התשלומים, הופקדו בידי מנהל החשבונות במשרדי שולדר על מנת שיעבירן ליעדן על פי הוראות החוזה[17]:

את כל הכספים הבאתי למשרדו של מר שולדר וקיבלתי עליהן חשבוניות וקבלות כדין כפי שעשיתי לרכישת הדירה הראשונה. לא הפקדתי לחשבון כלשהו.[18]

התובע לא הביא ראיות לסתירת האמור בעדות הנתבע. כמו כן אין חולק כי הנתבעים שילמו לחברת שולדר בע"מ סך של 991,334 ₪ שהם 241,807$ וזאת על פי הקבלות והחשבוניות שצורפו לתצהיר הנתבע 2.[19]

כמו כן ביום 08.11.99 נשלח לנתבעים מכתב מאת חברת שולדר לפיו את התשלום בגין החוזה יש להפקיד לחשבון מספר 333121 בבנק הפועלים בסניף קריית אליעזר:

הרינו להודיעכם כי בחוזה המכר בין שולדר חברה לבניה ובין משפחת אמיתי חלה טעות בנושא רישום הבנק. להלן פרטי הבנק להפקדת כספים: בנק הפועלים סניף 707 חשבון 333121 בקריית אליעזר ע"ש שולדר חברה לבניה.

הננו לציין כי הטעות חלה מאחר ואת הפרויקט הנ"ל מהנלים שתי חברות, סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ ושולדר חב' לבניה בע"מ. כמו כן הנני לציין כי שני החברות בבעלות שולדר דב.
אבקשכם לציין על הצ'ק או להעביר את הכספים כפי הרשום במכתבנו זה.[20]

בהתאם לאמור במכתב זה, הופקד ביום 30.11.99 סך של 524,000 ₪ בחשבון מספר 333121 בבנק הפועלים בסניף קריית אליעזר.[21]

אין ספק, שמכתב זה הוא שינוי של ההוראה בסעיף 6 על יד הנושה, ומאחר שלפי עדות הגב' פנחס באותו מועד טרם השתכללה זכותו של הבנק, לאור אי ידיעתו, הרי גם אם היתה הקנייה, היא בוטלה לפי האמור בסעיף 36 לחוק החוזים.

בסעיף 6 נאמר שההוראות בסעיף זה הן בלתי הדירות, אלא בהסכמה בכתב מאת הבנק. אין בכך כדי למנוע את שינוי החוזה כל עוד לא השתכלל כלפי הבנק שהוא צד ג'. כאשר החוזה לטובת צד ג' משתכלל, משתכללת גם ההוראה על אי הדירות. כאשר ההסכם כלפי צד ג' לא השתכלל, הרי הוא נותר בין הנושה לחייב והם יכולים לשנותו כרצונם, ולעשות הוראה בלתי הדירה להדירה.

זאת ועוד, יש לבחון את העסקה בכללותה ולבדוק האם השתנו התנאים מיום החתימה על ההסכם ועד יום משלוח המכתב. בסוגית המחאת חיובים אימץ בית המשפט העליון את הגישה האמריקאית לפיה יש להכיר בנפקות שינויים בחוזה שטרם הסתיים ביצועו, אם השינויים הם שינויים סבירים מהבחינה העסקית, ונעשים בתום לב בלי כוונה לפגוע בנמחה[22]. איני רואה סיבה שלא לאמץ גישה זו אף לגבי זכויותיו של צד שלישי, באותן הגבלות, מה גם שזכותו של הצד השלישי נופלת מזכותו של הנמחה מעצם ההבדל בין הפעולות המשפטיות, ובין היתר כיוון שפעולת המחאה היא פעולה העשויה להקנות זכות קניינית, בעוד זכותו של צד ג' לחוזה שהוא לא חתום עליו היא לכל היותר זכות חוזית. לפיכך, אם אמנם לא ניתן אשראי בנקאי לפרויקט הנדון, הרי שאין הצדקה כלכלית או משפטית לשעבד לזכותו של הבנק את כספי תמורת הדירות, וכאשר התובע עצמו מודה שלא ידע על העסקה אלא עד שנתמנה כונס נכסים בשנת 2002, כלומר לא לקח אותו בחשבון, ולא הוציא בגינו ערבויות חוק מכר, הרי שאין מניעה לשנות את תנאי החוזה טרם נודע לצד השלישי, וכאשר תנאי העסקה השתנו.

מנגד, אילו ידע הבנק על העסקה שנחתמה בינם לבין החברה, במועד קרוב לחתימת ההסכם, הרי ידע על מועדי התשלומים, וידע שהתשלומים לא מגיעים אליו. מדוע, איפוא, לא עשה דבר עד למינוי כונס הנכסים לחברה, אלא ישן על זכויותיו כאשר ידוע לו שהכספים שצריכים להיות מועברים דרך חשבון הליווי מועברים לבנק אחר. למרות טענות בעלמא שהעלה התובע, שאעסוק בהן להלן, לא הוכחו שום יחסים מיוחדים בין הנתבעים לחברה. לנתבעים לא היה אכפת לאיזה חשבון לשלם, ואם היו מעמידים אותם על זכותו של התובע, היו ודאי נוהגים לפיה. אם הבנק התובע ידע על הסכם הרכישה של הנתבעים ולא עשה דבר להקטנת נזקו או למימוש זכויותיו, כאשר מימוש זכויות אלה היא גם חובתו כלפי הרוכשים האחרים בפרויקט, הרי שנהג ברשלנות, ואין לו להלין אלא על עצמו, ומאידך אם לא ידע על ההסכם, כפי שנטען, ניתן היה לשנות את ההוראות בחוזה כאמור לעיל.

ב"כ התובע טען טענות על כך שהנתבעים לא התיעצו עם עו"ד בקשר לחוזה ולא ביררו את הדרך הנכונה לקיום ההסכם. אין חובה להתיעץ עם עו"ד, והנתבעים סמכו גם על הבנק למשכנתאות המחזיק יועצים משפטיים, שקיבל את מכתבה של החברה מיום 8.11.99 והסתפק בו כדי להעביר את הכספים לבנק הפועלים.

על כן, גם אם היה חוזה לטובת צד ג', הרי הוא שונה לפני שהשתכלל, וזכותו של התובע בוטלה.

4.     טענות נוספות של הצדדים

4.1     נפקות החלטות בתיק הכינוס

לטענת התובע, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, גדעון גינת, המפקח על תיק הכינוס, נתן לאורך השנים החלטות ברורות וחד משמעיות בנושא חשבון הליווי לפיהן רכישת דירות בפרויקט אפשרית רק בדרך של תשלום התמורה לזכות החשבון של הבנק המלווה[23]. הנתבעים טוענים בתגובה כי להחלטות סגן הנשיא גינת לעניין כינוס הנכסים אין קשר לעניין הנדון כיוון שההחלטות ניתנו לגבי כינוס הנכסים של חברת סלע שולדר, בנוגע למחלוקות בין הכונס לקבלנים שביצעו עבודות בפרוייקט וביקשו לרכוש דירות בפרויקט מחברת סלע שולדר.

הצדק עם הנתבעים לעניין זה, שכן כל ההחלטות שניתנו על ידי סגן הנשיא גינת קשורות לכינוס הנכסים של חברת סלע שולדר ולא לחברת שולדר, שאינה חלק מהכינוס כלל. אפשר ובפני השופט גינת הובאו ראיות לפיהן לגבי הדירות של חברת סלע שולדר ניתן לווי בנקאי מאת התובע, אולם במקרה שלפני לא הובאו ראיות למתן אשראי לחברת שולדר, ולפיכך אני דוחה את טענת התובעים לעניין זה.

זאת ועוד, יש לראות את כל החלטות סגן הנשיא גינת כהחלטות שהן הוראות לכונס במסגרת תיק הכינוס. אפשר שעל הכונס לראות תשלומים לחשבון אחר כתשלומים שאינם לחשבון החברה. בפני לא עומדת תביעת הכונס אלא תביעת צד ג'.

4.2     טענת הקונספירציה

לטענת התובע בין הקונים לקבלן היו יחסים מיוחדים, במסגרתם מחיר הדירה היה לא ריאלי, התשלום לא תאם למחיר (הקונים שילמו יותר) ולא ניתנו ערבויות וכך עקפו את הבנק המלווה בקונספירציה בין הרוכש לקבלן.

לטענת הנתבעים טענה זו הנתבע על יחסים מיוחדים בין הקבלן לרוכשים, לא הופיעה בכתב התביעה או בתצהיר העדות הראשית, ולפיכך מדובר בהרחבת חזית בלתי מוסכמת. הצדק עם הנתבעים לעניין זה. מדובר בהרחבת חזית בלתי מוסכמת. למעלה מן המידה אציין, כי מלבד העלאת הטענה לא הוכיח התובע קונספירציה בין הנתבעים לחברה ולפיכך אני דוחה את טענתו זו.

4.3     הסכום הנתבע

כאמור, הבנק התובע תובע סך של 524,000 ₪, שלטענתו צריכים היו להיות מופקדים בחשבונו. אין חולק כי מחיר הדירה היה גבוה יותר, והסכומים ששולמו היו גבוהים יותר. עומדת איפוא השאלה מדוע לא נתבע מלוא מחיר הדירה, או מלוא התשלומים ששולמו. בסיכומיו ביקש התובע להסביר את ההפרש בכך שרק עם קבלת תצהיר העדות הראשית של הנתבעים בתביעה זו, ידע על הסכומים האחרים. הסבר זה אינו אמת, לפחות משום שכל הקבלות הוגשו כבר במסגרת הבקשה לרשות להתגונן והבקשה לביטול עיקולים, שנים לפני הגשת תצהיר העדות הראשית. יתר על כן, הדבר היה ידוע עוד לפני הגשת התביעה. לחברה התמנה כונס נכסים בשנת 2002, אשר החל בנסיונות גביית החוב מהנתבעים, על פי ההסכם, הכולל את המחיר המלא כבר באפריל 2002[24], וקיבל מב"כ הנתבעים תשובות לפיהן כל מחיר הדירה שולם. לפיכך, ידע התובע כי מחיר הדירה היה 200,000$, וכי הוא שולם כולו, כבר מ- 2002, הרבה לפני הגשת התביעה. מדוע אם כך הוא תבע רק חלק ממחיר הדירה? אין לכך הסבר, והעובדה הזו נשאטרה כתמיהה נוספת על מעשי התובע.

5.     סיכום

כפי שקבעתי לעיל, בענין שבפני לא הוקנתה לתובע זכות התביעה כצד שלישי לחוזה בין הרוכשים הנתבעים לחברה, ואם הוקנתה על פי החוזה זכות תביעה, הרי היא שונתה ובוטלה קודם שהשתכללה. הנתבעים הוכיחו ששילמו את מלוא סכום התמורה עבור הדירה אותה רכשו. לפיכך, אני דוחה את התביעה, ואיני מחייב את הנתבעים בתשלום כפול של מחיר הדירה.

התובע ישלם לנתבעים, על פי התעריף המומלץ בצירוף שכר ראוי עבור ישיבת הוכחות, הוצאות משפט בסך 38,300 ₪ בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון