העדפת מרמה

מהי העדפת מרמה ?

הלכה היא, כי על מנת שפעולה משפטית תיפסל כהעדפת מרמה, על המבקש לפסלה להוכיח כי מטרתו הדומיננטית של החייב בביצוע העברת הכספים הייתה להעדיף נושה מסוים.

על-פי ההלכה, רובץ על המעוניין בביטול העסקה הנטל להוכיח כוונת מרמה סובייקטיבית מצד החייב, ואין די בהעדפה אובייקטיבית.

הוכחתה של כוונה סובייקטיבית אינה קלה. תשובתה של הפסיקה לקושי זה היתה במתן האפשרות להוכיח את כוונתו הסובייקטיבית של החייב להעדיף נושה מסוים על-ידי ראיות נסיבתיות.

הפסיקה ראתה בסמיכות הזמנים בין מועד העברת נכס מנכסי החברה לאחד מנושיה, לבין מועד כניסתה להליכי הבראה או פירוק, משום ראיה נסיבתית לקיום העדפת מרמה.

סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל, הדן בהעדפת מרמה, קובע כי מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו, הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן.


להלן החלטה בנושא העדפת מרמה:

החלטה

1.     בפני מונחת בקשת הכונס הרשמי להורות על ביטול הליכי פשיטת רגל שננקטו נגד החייבת וזאת מן הטעם כי הוכחו לכאורה העברות מרמה אותן בצעה החייבת ערב הבקשה למתן צו כינוס. כמו גם מן הטעם כי אין היא עומדת בחיובים החודשיים אשר הושתו עליה במסגרת הליכי פשיטת הרגל, דהינו תשלום לקופת הנושים והגשת דוחות באופן מסודר.

2.     ביום 19/8/03 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת וביום 13/7/04 הוכרזה החייבת כפושטת רגל. הכונס הרשמי מונה כנאמן על נכסי החייבת והושת על החייבת תשלום חודשי לטובת קופת הנושים בסך של 500 ₪. ביום 13/1/05 הופחת התשלום החודשי לסך של 300 ₪ לתקופה של 6 חודשים (בש"א 5990/04).

3.     בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס והכרזתה כפושטת רגל הצהירה החייבת כי חובותיה הידועים לה ביום הגשת הבקשה הנם בסך של 118,802 ₪ ומספר נושיה 9. נכון ליום 8/1/04 הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב בסכום כולל של 60,094 ₪.

4.     מציין הכונס הרשמי כי החייבת אינה משתפת פעולה עמו והחל מחודש יוני 2004 לא שילמה החייבת תשלום כלשהו לקופת הנושים ועד היום לא סילקה את חוב הפיגורים, וזאת למרות התראות חוזרות ונשנות שנשלחו אליה. טען ב"כ הכונס הרשמי כי יש בכך כדי להעיד על כי החייבת מנצלת לרעה את הליכי פשיטת רגל ולפיכך אין היא ראויה להמשך הגנה במסגרת הליכים אלו.

5.     בנוסף טען ב"כ הכונס הרשמי כי יש להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל, בהם נקטה החייבת, וזאת מן הטעם כי הוכחו לכאורה העברות מרמה אותן בצעה החייבת ערב הגשת בקשתה למתן צו כינוס. מבהיר ב"כ הכונס הרשמי כי על פי מסמכים שקיבל לידיו נמצא כי בסמוך לפני שניתן צו כינוס לנכסי החייבת העבירה החייבת זכויות במקרקעין, אותן ירשה מן הידוע בציבור שלה, לאחיו של בן זוגה המנוח, בנסיבות המתישבות עם המסקנה כי מדובר בהעדפת נושים. לטענת הכונ"ר היה מגיע לחייבת בגין המכירה האמורה סך של 32,000$ אשר היה בו כדי לסלק את חובותיה לנושים. אך תחת העברת כספים אלו לנושים העדיפה על פני כולם נושה אחד והוא אחיו של בן זוגה המנוח מר חיים בוהדנה, לו הייתה חייבת כספים כפי שהצהירה בתצהיר מיום 22.8.04, אשר נעשה בתמיכה לבקשתה להסיר עיקול שנרשם בטאבו על נכסים המגיעים לגדי ושמעון בוהדנה, הם אחיו של בן זוגה המנוח. לפיכך, ביקש הכונס הרשמי לבטל את הליכי פשיטת הרגל בהם נקטה החייבת בשל חוסר תום ליבה, המהווה נדבך מהותי בהליכי פשיטת רגל וזאת מכוח הוראות סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל.

6.     מנגד דחתה החייבת את טענות ב"כ הכונ"ר באשר לטענות שהועלו כנגדה בדבר מעורבותה ב"העברות המרמה". לדבריה, ירשה היא מחצית מן הזכויות בנכס המקרקעין, הידוע כחנות בבאר שבע, לאחר מותו הפתאומי של בן זוגה המנוח (להלן: "המנוח").
על פי צו ירושה, אשר הוצא לאחר מותו של בן זוגה, נרשמה היא כיורשת מחצית מזכויותיו, מכוח היותה הידועה בציבור שלו. לדבריה, הזכויות בחנות היו שייכות מלכתחילה לאחיו של המנוח, מר חיים בוהדנה, אשר שילם בפועל את התמורה בגין רכישת החנות, וכי הזכויות נרשמו על שם בן זוגה המנוח באופן פורמאלי בלבד לנוכח חובות אחרים שהיו לחיים בוהדנה, בעת רכישת אותה חנות. בתמיכה לגרסתה צירפה החייבת עותק מתצהירו של חיים בוהדנה מיום 6/10/94 וכן עותק מהמרצת פתיחה 57/94 (מחוזי באר שבע) ועותק מת.א. 5229/04 אונגר נ' בוהדנה (שלום באר שבע), אשר יש בהם כדי לאשר כי חיים בוהדנה הוא זה שלמעשה עשה את עסקת רכישת החנות וכי הזכויות בחנות נרשמו על שם בן זוגה המנוח, מרדכי בוהדנה ז"ל אך לצורכי רישום בלבד מבלי שהוא שילם דבר עבור תמורת החנות.
הסבירה החייבת כי לאחר מותו של המנוח, נענתה היא לדרישתו של חיים בוהדנה לחתום ביום 8/7/02 על הסכם מכר החנות לטובת הקונים חדידה יאיר וסיגל ובהתאם נענתה לדרישתו של חיים בוהדנה למתן הוראות בדבר תשלום תמורת המכר ישירות אליו.
בחקירתה, מעל דוכן העדים, הסבירה כי היא התגוררה עם המנוח כשנתיים וחצי, אולם היא לא הרגישה כי יש לה זכות כלשהי בירושתו. עוד הוסיפה כי ידעה כי הנכס נרכש על ידי מר חיים בוהדנה, ולא עלה בדעתה לגזול ממנו את זכויותיו בחנות בטענה כי היא יורשת כחוק של זכויות בן זוגה המנוח. כן הסבירה כי כאשר נדרשה לחתום על מסמך כלשהו, אשר היה בו כדי לקדם את רישום הזכויות בחנות על שם חיים בוהדנה, עשתה זאת כלאחר יד מבלי שהיא נותנת את הדעת לתוכן הדברים עליהם חתמה. כך הסבירה כי כאשר חתמה על אותו תצהיר, מיום 22.8.04, אשר יש בו לכאורה כדי ללמד כי העבירה את הזכויות בחנות לחיים לסילוק חובות שהיו לה כלפיו, לא נתנה היא את דעתה לתוכן הדברים ואף לא הייתה מודעת כי אין היא מורשית לחתום על תצהיר שכזה בעת שמצויה היא בהליכי פשיטת רגל. היא חזרה והדגישה כי מעולם לא הייתה חייבת דבר לחיים וכי העברת הזכויות הייתה מבחינתה מסירת נכס שמעולם לא היה שייך לה.
ביהמ"ש בסיום אותה ישיבה נתן לחייבת הזדמנות לתמוך עמדתה בתצהירו של בוהדנה חיים. אולם, הדבר לא צלח בידה ותצהיר זה לא הוגש בסופו של דבר.




7.     סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל, הדן בהעדפת מרמה, קובע כי :
"א) מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו, הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן."

למהותה של העדפת מרמה נתן בית המשפט העליון את הדעת בהרחבה בע"א 3911/01 כספי נ' שלמה נס פ"ד נו (6) 752 שם קבעה כב' השופטת שטרסברג כהן כי :
"הלכה היא, כי על-מנת שפעולה משפטית תיפסל כהעדפת מרמה, על המבקש לפסלה (במקרה שלפנינו - הנאמן) להוכיח כי מטרתו הדומיננטית של החייב בביצוע ההעברה היתה להעדיף נושה מסוים. על-פי ההלכה, רובץ על המעוניין בביטול העסקה הנטל להוכיח כוונת מרמה סובייקטיבית מצד החייב, ואין די בהעדפה אובייקטיבית. ראה, למשל, דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר, עו"ד, ואח', פ"ד נה(4) 925, 940, כי "לעניין זה אין די בעצם קיומה של העדפה במישור האובייקטיבי אלא צריך שההעברה תלווה בכוונה להעדיף נושה מסוים. הוכחה העדפה כזו, רואים את מעשה ההעברה כמעשה מירמה וניתן לבטל את העיסקה כהעדפה פסולה ... להוכחת כוונת ההעדפה נדרשת רמת הוכחה גבוהה, וזו צריכה להיות המטרה הדומיננטית של החייב בביצוע ההעברה". בע"א 2659/96 הנרי צבי רוזן נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נה(2) 529, 539 (להלן: פרשת רוזן), קבע בית-המשפט, מפי השופט אנגלרד: "נדרש כי הכוונה להעדיף נושה חייבת להיות המטרה הדומיננטית של החייב ... נטל השכנוע בדבר קיומה של כוונת העדפה אצל החייב מוטל על המסתמך עליה". בע"א 6/89 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יורם גרוס ואח', תקדין עליון, כרך 94(4) 433 (להלן: פרשת גרוס), אמר השופט אור (בפסקה 7 לפסק-דינו), כי "השאלה אינה אם מדובר במעשה מירמה או מעשה בלתי מוסרי. השאלה היא, אם העיסקה נעשתה בכוונה להעדיף נושה אחד על פני נושים אחרים. לא די בעצם קיומה של העדפה של נושה אחד על פני הנושים האחרים. צריך שתתקיים כוונה להעדפה כזו. הסעיף [סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל - ט.ש.כ.] מדבר על כך שהמעשה צריך להיות "כדי" לתת עדיפות כזו. מי שטוען לקיומה של כוונה כזו עליו נטל ההוכחה; ועל מנת שיוכיח זאת, צריך שיוכיח שהמטרה המכרעת, הדומיננטית, שעמדה לנגד עיני פושט הרגל או החברה חדלת הפירעון, היתה מטרת ההעדפה".
הוכחתה של כוונה סובייקטיבית אינה קלה. תשובתה של הפסיקה לקושי זה היתה במתן האפשרות להוכיח את כוונתו הסובייקטיבית של החייב להעדיף נושה מסוים על-ידי ראיות נסיבתיות. ראו פרשת רוזן, בעמ' 539; וכן ע"א 550/69 בנט נ' הנאמן לנכסי עטיה בפשיטת רגל, פ"ד כד(1) 485, 487. על הקושי הטמון בהוכחתה של כוונתו הסובייקטיבית של החייב להעדיף נושה מסוים ראו ד' האן "העברת ערך לנושה והמחאת זכות על-ידי נושה: על העדפת נושים בחדלות-פירעון" מחקרי משפט טז (תשס"א) 197, 214 (להלן: "העברת ערך").

הפסיקה ראתה בסמיכות הזמנים בין מועד העברת נכס מנכסי החברה לאחד מנושיה, לבין מועד כניסתה להליכי הבראה או פירוק, משום ראיה נסיבתית לקיום העדפת מרמה. המשקל הראייתי שיוחס בהקשר זה לסמיכות הזמנים שונה ממקרה למקרה ובהתאם נמצא בפסיקה תוצאות שונות.

8.     במקרה דנן סבורתני כי ב"כ הכונס הרשמי לא הרים את הנטל הכבד המוטל עליו להוכיח כי מדובר בהעדפת נושה אשר יש בה כדי להצדיק את ביטול הליכי פשיטת הרגל. דיונית הוכח בפני כי העברת הזכויות נעשתה כבר בשנת 2002 ולא בתקופה של שלושה חודשים עובר למתן צו לכינוס נכסי החייבת. העובדה כי חתמה על מסמך כלשהו המקדם את העברת הזכויות בנכס, בעת היותה פושטת רגל הנו חמור לכשעצמו, אך בדיקת הדברים מקרוב מגלה כי חוזה המכר בדבר העברת הזכויות בחנות היה בשלבים האחרונים של העסקה באופן המרחיק מן העסקה כל טענה בדבר העדפת נושה.
גם מהותית לא שוכנעתי כי העברת הנכס לחיים בוהדנה נעשתה עקב חוב של החייבת כלפיו כי אם עקב נסיבות אליהן נקלעה החייבת, בעל כורחה. הטיב לומר את הדברים דוקא אותו מוכר אשר מכר את הזכויות בחנות לחיים בוהדנה ותבע אותו ואת יורשי המנוח בגין הפרשי תשלומים שטרם שולמו לו. המוכר חוזר בתביעתו על אותה גרסה עובדתית לה טוענת החייבת והיא כי הזכויות בנכס שייכות לחיים כי הוא זה אשר שילם את כספי תמורת הרכישה וכי המנוח היה אך בבחינת "כיסוי " לביצוע העסקה.
אמנם היה זה מחובתה של החייבת למסור במסגרת בקשתה לקבלת צו כינוס את הפרטים הנוגעים לאותה חנות אך לא שוכנעתי כי החייבת לא עשתה כן מטעמי מרמה כי אם מחוסר ידיעה. המדובר בבחורה חסרת השכלה וידע. שפתה דלה ומלותיה פשוטות. אין זאת כי אם בצעה פעולות משפטיות מבלי שהיא מבינה את תוצאותיהן. זה המקרה בו ניתן לומר כי העברת הזכויות בוצעה בתום לב ומבלי שניתן ליחס לה כוונה להעדיף נושה.





9.     לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת הכונס הרשמי לבטל את הליכי פשיטת הרגל מחמת העדפת נושה. יחד עם זאת לנוכח חוב הפיגורים אותו צברה החייבת לקופת הנושים ניתנת בזאת אורכה לחייבת לסלק את חוב הפיגורים תוך 60 יום מהיום וכן להגיש דוחות שוטפים לתקופה של 12 החודשים האחרונים. לא תעשה כן החייבת יבוטלו ההליכים.

ב"כ הכונס הרשמי ידווח לבית המשפט בתום התקופה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון