האם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, ראוי להשתמש בסמכות קיימת זו, ולכוון את הליך הפירוק למגמת הבראה של המפלגה, להבדיל מחיסולה ? להלן החלטה בנושא הבראת מפלגה: החלטה מונח בפני דין וחשבון מפורט מטעם מפרקה של מפלגת גשר תנועה חברתית - לאומית, אשר עניינו מתן הוראות בדבר המשך הליך הפירוק ומטרותיו. במסגרת הבקשה, מתאר המפרק את שתי הגישות המנוגדות הרווחות בקרב חברי המפלגה וחברי המפלגה לשעבר, בכל הנוגע בשאלה, האם להשתמש בפירוק במטרה להבריא את המפלגה ולהשיבה לפעילות, או שמא בכדי לחסלה. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, וכן בעמדת רשם המפלגות וכונס הנכסים הרשמי, ניתנת החלטתי זו. 1. כמתואר בפירוט רב הן בדו"ח עצמו והן בתגובת רשם המפלגות, הרי שכיום אין עומדות עוד בפני בית המשפט אך שתי חלופות קוטביות וקיצוניות - להימנע מהתערבות כליל, או לחסל את הגוף (ובמקרה זה, המפלגה) שבו עסקינן. חלופות אלו, כפי שאכן הובהר בפירוט רב בפסקי הדין שמאוזכרים בטענות הצדדים, הביאו לא פעם לברירה בין חלופות שכולן רעות ולא הולמות את המצב לאשורו - באשר קיימים גופים לא מעטים שלא ראוי להותירם על מכונם בלא התערבות, נוכח ליקויים חמורים שנפלו בהם, אולם חרף זאת קיים אינטרס ציבורי או למצער אינטרס לגיטימי של חלק מהקשורים בהם לאפשר להם להוסיף ולהתקיים. אי לכך, פיתחה הפסיקה במהלך השנים מגוון פתרונות ביניים, כולל - והוא הפתרון הרלוונטי לנסיבות המקרה דנן - מינוי מפרק שתפקידו אינו חיסול הגוף בפירוק, אלא שיקומו. 2. דברים אלו נכונים גם ובעיקר למצבים שנסקרו בפש"ר 2624/99, רשם העמותות כנגד ארגון השוטרים - כאשר אותו גוף נקלע לפירוק לא בשל חדלות פרעון, אלא נוכח התנהלות לקויה העומדת בניגוד לדין, או נסיבות לבר-כלכליות אחרות אשר מנעו ממנו לתפקד, או הפכו את המשך התנהלותו באותה דרך לנוגדת את תקנת הציבור. ואכן, באותו עניין מונה מפרק אשר תפקידו המוצהר לא היה חיסול העמותה, אלא הבראתה - זאת, תוך התגברות על כשלים מערכתיים ותלויי-תקנון, תוך העזרות בדין הבסיסי לפיו מפרק נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של ישות משפטית. לשון אחר; אחד מיתרונותיו של מפרק מפעיל, הוא יכולתו לנהל את הישות המשפטית באורח חופשי מסיבוכים ובעיות של "מבוי סתום" העשויים לפגוע בניהול בדרך-כלל, באשר הוא זוכה בסמכות המלאה של כל האורגנים הרגילים, ורשאי לפעול בהתאם - כל עוד הוא פועל בתום-לב ולטובת הגוף בפירוק, וזוכה לאישור בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי (ולעיתים גופים אחרים, כגון רשם המפלגות במקרה דנן). 3. אי לכך, הרי שבאורח עקרוני קיימת אף קיימת למפרק הסמכות להבריא ישות משפטית, ובעיקר עסקינן בישות אשר נקלעה לפירוק מסיבות לבר כלכליות. אין צורך להכביר מילים, כי בעניין זה לא קיים הבדל עקרוני בין עמותה גרידא לבין מפלגה - באשר ניתן להתבונן על האחרונה כ"מקרה מיוחד" של הראשונה: ישות משפטית ללא כוונת רווח (כך למצער לפי כוונת המחוקק) אשר נועדה לקדם מטרות ציבוריות-פוליטיות, וזאת כשם שעמותה עשוייה לכוון עצמה למטרות חברתיות, ציבוריות, תרבויות וכל מטרה אחרת המוכרת לפי דיני העמותות. העובדה כי מפלגה כפופה למערכת דינים ספציפית ומיוחדת, ולסמכות הפיקוח של רשם המפלגות, אינה משנה עקרון בסיסי זה. 4. השאלה הנשאלת הינה, האם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, ראוי להשתמש בסמכות קיימת זו, ולכוון את הליך הפירוק למגמת הבראה של המפלגה, להבדיל מחיסולה. מתנגדי ההבראה, אשר הינם אותם חברי מפלגה אשר פרשו ממנה לטובת חברות בתנועת הליכוד, מעלים מספר גדול של טיעונים, חלקם מהותיים וחלקם דיוניים, אשר מן הראוי להתייחס לנפקותם במסגרת החלטה זו. 5. הטענה המרכזית בפי מתנגדי ההבראה, אשר דומה כי רבות מן הטענות האחרות נובעות ממנה, היא כי המפלגה החליטה בזמנו, ברוב קולות, לעבור מן העולם. אכן, אין הם חולקים כיום על העובדה כי מבחינה פרוצדורלית לא היה תוקף להחלטה, אולם לטענתם החלטה זו מחייבת מבחינה מהותית כ"צוואתם הפוליטית" של פורשי המפלגה, אשר היוו את רוב חבריה דאז, והליך הפירוק לא נועד אלא כדי להגשים ולאפשר את הגשמת אותו רצון מהבחינה הדיונית. זאת ועוד; מוסיפים מתנגדי ההבראה וטוענים, כי החזרת המפלגה לפעילות תטעה את הציבור, באשר שמה של המפלגה נקשר בעבר לח"כ דוד לוי, ולמעשה - לא היתה אלא פלטפורמה שנועדה בעבורו. החייאת המפלגה כעת, לשיטתם, לא תהיה אלא מתן הכשר להטעיה, וכן מתן אפשרות לאנשים כאלו ואחרים להשתלט על שמה ונכסיה. לצד טענות מרכזיות אלו עולות אף טענות דיוניות, ובראשן הטענה כי הנסיון להחיות את המפלגה דרך הליך פירוק אינה אלא נסיון לעקוף החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר. 6. דומה, כי ראוי להתחיל וללבן את הדברים מבסיסם. אכן, ניתן להעלות את הטענה כי מפלגת גשר היוותה, במידה רבה, אמצעי בעבור מנהיגה דאז להמשיך את פעילותו בזירה הפוליטית, וזאת לאחר פרישתו ממפלגת הליכוד, טרם שינה טעמו ובחר לשוב ולחבור אליה. אלא מאי? דומה, כי טיעונם של מתנגדי ההבראה הופך במידה רבה את היוצרות. אף אם מפלגה פלונית מזוהה, במשך תקופה ארוכה, עם אישיות פוליטית כזו או אחרת (מכובדת ודומיננטית ככל שתהיה), הרי שאם אקבל את טיעונם של מתנגדי ההבראה יוצא לכאורה, כי לאותה אישיות כמעט ויש "זכות מוקנית" לחברות בכנסת ולהטבות הנובעות מכך, כאשר המפלגה - על מצעה ועקרונותיה - אינה אלא פלטפורמה משנית, פרוצדורלית בעיקרה, אשר נועדה לשמש ככלי להגשמת הזכות. טענה זו לא אוכל לקבל. מפלגת גשר, בעת פעילותה, ביקשה לפעול - כשם שקובע שמה הרשמי - כתנועה שתשלב עקרונות חברתיים ולאומיים. אף אם היתה מזוהה עם מנהיגה דאז, הרי שעצם נסיונו לשוב ולקבל לגיטימציה מהבוחר הישראלי, לא נבע אך ורק משמו או "מזכותו" לתפקיד פוליטי בממשלה או בכנסת ישראל, אלא מטענתו כי הוא מייצג את אותם עקרונות עליהם מושתתת המפלגה. 7. המסקנה היא, כי אף אם פרישתם של ח"כ לוי ומקורביו מתנועת גשר - בשל ונוכח מה שהובטח להם בהסכם החבירה מחדש עם תנועת הליכוד - הותירה את המפלגה במצב של "ואקום דיוני" או "מבוי סתום דיוני", הרי שקשה עלי הטענה, כי התנועה עצמה איבדה כל זכות להתקיים. אכן, הפסקת פעילותה הינה בהחלט אחת האפשרויות הסבירות, אולם ספק גדול בעיני אם עסקינן באפשרות היחידה. 8. בכל האמור בטענה בדבר "צוואה פוליטית מחייבת", הרי שקשה להתעלם מתמיהות מספר העולות מאותה טענה. ככל שעסקינן בבחינת העניין מן הזווית המשפטית גרידא, הרי שלכאורה אין לטענה זו על מה שתסמוך: כאשר הוברר כי החלטת החיסול, כפי שהוגשה והועברה בזמנו, היא בבחינת "void", הרי שהישות המשפטית נותרה על מכונה באורח רציף במשך כל התקופה. במצב כזה, לכאורה, צודק המפרק בטענתו, כי הדבר מזכיר את מצבה של חברה המצויה בהליך פירוק מרצון (שהרי אין מחלוקת, כי ההחלטה לא התקבלה בשל חדלות פרעון), אשר בעלי מניותיה הנותרים נמלכים בדעתם באמצע ההליך, ומחליטים להשיב את החברה לפעילות. מצב כזה הינו מוכר בדין, ואכן התרחש לא פעם. זאת ועוד: במצב אשר כזה, ספק גדול אם רשאים בעלי מניות אשר עזבו את החברה ועברו לחברה אחרת (קל וחומר, חברה מתחרה) להשתמש במעמדם לשעבר בחברה כדי למנוע את ההחייאה. אוסיף ואעיר, כי יוזמי החיסול היו יכולים אף יכולים להעזר ביעוץ משפטי טרם שהביאו לחיסול המפלגה - ואם לא עשו כך והוברר כי טעו בחישוביהם, אין להם להלין אלא על עצמם בלבד. 9. אמנם, מודעת אני להבדלים המשמעותיים הקיימים בין חברה מסחרית גרידא לבין מפלגה - אולם נשאלת השאלה, האם הבדלים אלו מביאים, בנסיבות המקרה, לתוצאה שונה. אכן, ובלא צורך להכריע במחלוקת זו, עשויים מתנגדי ההבראה לטעון כי מאחורי עמדתם של מבקשי ההבראה לא עומדים אלא אינטרסים אישיים. אין ספק, כי בהעדרן של הדמויות שהיו דומיננטיות בעבר, עשויים אלו שהיו מיעוט בעבר, אף אם היו זוטרים ביחסי הכוחות במפלגה דאז, להפוך ל"מוציאים ומביאים" במפלגה דהיום - אלא, שנשאלת השאלה, האם יש בכך פסול אשר ימנע את ההבראה. זאת, כמובן, בכפוף לפיקוח רשם המפלגות ושאר גורמי אכיפת החוק, למניעת שימוש שלא כדין בנכסים שנותרו במפלגה. בעניין זה אעיר, כי יתכן מאד כי קיימים אינטרסיים אישיים מסוג זה (באשר אכן עולה לכאורה מבין השיטין של טענות מצדדי ההבראה, כי בשיקוליהם נודע תפקיד מסויים לעובדה כי לא זכו בחברות במרכז הליכוד), הרי שבנסיבות העניין קשה להמנע מהרהור שמא "הפוסל, במומו הוא פוסל" - שהרי עניין לנו, מניה וביה, בסוגיה שראשיתה ואחריתה בשיקולים פוליטיים, כולל שיריונים והבטחת משרות וטובות הנאה אחרות (לגיטימיות ככל שיהיו). אי לכך, מאחר ודומה כי שיקולים דומים הנחו את שני הצדדים, ספק בעיני אם יכולים המתנגדים להשתמש בכך כעת כעילת פסלות מוחלטת כנגד יריביהם - דבר שיש בו יותר משמץ היתממות. 10. לסיכומה של נקודה זו: עצם קיומם של שיקולים אישיים-פוליטיים (ואין אני מכריעה דבר בעניין זה), אין די בו בכדי למנוע את הבראת המפלגה - כל עוד בסופו של יום, מבקשים מצדדי ההבראה, באמת ובתמים, להשיבה לפעילות פוליטית בהתאם למצע (להבדיל מאישיות ספציפית) אותו ביקשה לייצג בפני ציבור הבוחרים. אוסיף ואעיר כי בנסיבות המקרה, די בסייג שהציב רשם המפלגות - כי היה ויתברר אחרת, יפעל לחיסולה של המפלגה - בכדי לקדם את פני החשש, שמא אין עסקינן אלא במצג למראית עין, אשר מאחוריו עומדים לכאורה שיקולים פסולים. 11. זאת ואף זאת; צודק המפרק בטענתו, כי חברי המפלגה הפורשים נגועים, מעצם מעמדם דהיום כחברי מפלגה אחרת, בניגוד עניינים אינהרנטי אשר פוגע בתוקף טענתם ובעצם זכותם למעמד בהליכי הפירוק. קשה להימנע מן המסקנה, כי טענותיהם משיבות אותנו, מניה וביה, ל"מעגל קסמים" המבוסס על ההנחה הבלתי-נכונה, לפיה לאישיות פוליטית ספציפית "בעלות" על "התג", המצע והתדמית החברתית-לאומית, ואי לכך שימוש בה על-ידי אנשים אחרים מהווה "הטעיית הציבור" או "פגיעה באינטרס לגיטימי" של אותה אישיות או מקורביה. 12. בנפול טענות אלו, לא נותרו בפני אלא הטענות הדיוניות - אשר אף בהן אין ממש. א. בכל הנוגע למעמד המפרק והיכולת לפעול לשיקום המפלגה באמצעות בקשה למתן הוראות, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת, כי מפרק החברה נכנס בנעלי האורגניים המקוריים שלה - כפי שפורט הן בהחלטה זו והן (ובהרחבה רבה) בפסק הדין בעניין איגוד השוטרים. אי לכך, כפי שיכול היה מנהיגה המקורי של תנועת גשר להחליט על החייאתה ועל שינוי התקנות, כך יכול לעשות אף המפרק. אוסיף ואעיר, כי אין בכך ולו שמץ של הבעת עמדה פוליטית מצד המפרק או בית המשפט - באשר המפרק אינו פועל אלא כנאמנה של המפלגה, על ההשקפה המקורית אשר גלומה במצעה ועקרונותיה; קיים הבדל עקרוני בין תמיכה ועסקנות פוליטית גרידא, לבין האינטרס הבסיסי לאפשר למפלגות (ולגופים אחרים) לפעול באורח תקין, ובעיקר להוציאם ממצב של "מבוי סתום דיוני", מן הסוג אליו נקלעה מפלגת גשר. אין צורך להכביר מילים, כי סוגיית המשך דרכו והכיוון אליו יש להמשיך את הליך הפירוק, הוא סוגיה מובהקת ההולמת "בקשה למתן הוראות" - קל וחומר, שאין בנסיבות המקרה כל מחלוקת עובדתית רלוונטית שהינה סבוכה ודורשת חקירת עדים וכיוצא באלו. ב. בכל הנוגע לטענת "עניין תלוי ועומד" - בנסיבות המקרה, אין בטענה ולו מאומה. הן החלטתו של כב' הנשיא גורן והן ההחלטות האחרות לא שללו מעולם באורח גורף את המשך קיומה של המפלגה או את האפשרות להבראתה, אלא עסקו בכינוסים ובהכרעות ספציפיות, תוך שהן קובעות שהללו נעשו בחוסר סמכות. יוצא, כי דווקא בשל החלטות אלו, נוצר הצורך בסמכויות המיוחדות הקמות במסגרת הליך פירוק, כולל ובעיקר היכולת לשנות ולהיחלץ מאותו מצב של מבוי סתום. משהחליט המפרק כפי שהחליט, וניתנה לו הסכמת כונס הנכסים הרשמי ורשם המפלגות, הרי שעסקינן בנסיבות שונות לחלוטין, שאין בהן כל התנגשות עם ההחלטות הקודמות שניתנו בערכאות. טענת המתנגדים בעניין זה דומה, עם כל הכבוד הראוי, לכזו המנסה ליצור זהות מלאכותית בין פסק-דין שקבע כי החלטת דירקטוריון של חברה המצויה ב"Deadlock" (טרם פירוקה) ניתנה בחוסר סמכות באשר מינוי הדירקטורים לא נעשה לפי התקנון, לבין החלטות שקיבל המפרק מאוחר יותר. אף אם ההחלטות עצמן הינן זהות, הרי שהחלטת המפרק, בניגוד לקודמתה, ניתנה בסמכות, ולא ניתן להקיש לעניינו מפסקי הדין שניתנו בעניין האורגנים שקדמו למינויו. 13. סוף דבר: הנני מאשרת למפרק להמשיך בהליך ההבראה והחזרת המפלגה לפעילות, תוך אימוץ הגישה עליה המליץ בדין וחשבון שהגיש. זאת, בכפוף לסייג שבעמדת רשם המפלגות. בנסיבות העניין, ומאחר ועסקינן בשלב זה בדיון בדו"ח המפרק, לא מצאתי טעם ליתן צו להוצאות.מפלגות