השאלה היחידה אשר על בית המשפט להכריע בה בהחלטה להלן היא האם הבקשה תואמת את הוראת סעיף 198(א) לחוק החברות - לפיה יאשר בית המשפט תביעה הנגזרת אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב. להלן החלטה בנושא דרישת תום לב באישור תביעה נגזרת: החלטה 1. עניינה של הבקשה שלפני הוא באישור "תביעה נגזרת", לפי הוראות סימן א' לפרק השלישי לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק" ו/או "חוק החברות"). המבקש הינו אחד משלושת בעלי המניות ואחד משני הדירקטורים בחברת "דניר - ריהוט מודרני בע"מ" - המשיבה 3 (להלן: "החברה") - אשר בשמה מבוקשת הגשת התביעה הנגזרת כנגד ניצן רוזן וגיל רוזן, המשיבים 1 ו-2. לטענת המבקש - בשנים 1999-1996, בעת שכיהנו בתפקידי ניהול שונים בחברה, נטלו ניצן רוזן וגיל רוזן - שלא כדין - רכוש מהחברה ו/או על חשבונה, בסך של 337,554 ש"ח. אשר על כן, מתבקש כסעד בהליך העיקרי השבת שוויו של הרכוש הנ"ל. 2. להשלמת התמונה יצוין הקשר של המשיבים הנוספים לבקשה זו: א. א. המשיב 4, מר דב רוזן, הינו אחד מבעלי המניות והדירקטור הנוסף בחברה. בנוסף לכך - הוא אביהם של ניצן וגיל רוזן, המשיבים 1 ו-2. ב. ב. המשיב 5, מר יוסף מור, הינו בעל המניות הנוסף בחברה. בנוסף לכך - הוא אחיו של המבקש. לנוחות הדברים - יקראו המשיבים 1, 2 ו-4 יחד: "המשיבים רוזן". 3. בהתאם להחלטתי, מיום 15.2.2007 - ניתנת החלטה זו על פי החומר הכתוב המצוי בתיק, ובלא שנחקרו מי מהמצהירים מטעם הצדדים. דיון 4. עניינה של החלטה זו הוא באישור תביעת המבקש כתביעה נגזרת בשם החברה, לפי הוראות חוק החברות - ואין עניינה בתביעה לגופה. לפיכך, הדיון בטענות המשיבים בדבר עוולות אשר ביצע המבקש כנגד החברה ובעניין טענות הסף - המתייחסות לתביעה גופא - אין מקומו בשלב דיוני זה. - אין חולק כי המבקש רשאי להגיש תביעה נגזרת, הן מכוח היותו בעל מניות והן מכוח היותו דירקטור בחברה - בהתאם להוראות סעיף 194(א) לחוק. - אין חולק כי כבר בחודש ספטמבר 2002 שלח המבקש לחברה, וכן למשיבים רוזן, דרישה מפורטת בכתב כי זו תגיש תובענה למיצוי זכויותיה בעניין נטילת הרכוש על ידי ניצן רוזן וגיל רוזן - בהתאם להוראת סעיפים 194 (ב) ו-(ג) לחוק. אין חולק כי דרישה זו לא נענתה. בהקשר זה, לא ניתן לקבל את טענות המשיבים - תחת הכותרת "אי-מיצוי ההליכים הפנימיים בחברה" - לפיהן היה על המבקש לפנות גם אל האסיפה הכללית של החברה. ראשית - פרשנות זו אינה תואמת את לשונו המפורשת של סעיף 194(ג) לחוק, המציין כי הדרישה תופנה "ליושב ראש דירקטוריון החברה". אין חולק כי כך נעשה בפועל. שנית - אין לקבל טענה זו בנסיבות בהן לא נענתה הדרישה שהופנתה לחברה, עד עצם היום הזה. חזקה על החברה כי אם הייתה מבקשת למצות את זכות התביעה שלה, כנדרש על ידי המבקש, הייתה היא פועלת לכינוס האסיפה הכללית. משלא עשתה כן, אין לקבל את טענתה זו כעת. לפיכך, קמה - בפועל - הרשות להגשת התביעה הנגזרת, בהתאם להוראת סעיף 197(4) לחוק. 5. לאור האמור לעיל, השאלה היחידה אשר על בית המשפט להכריע בה הוא האם הבקשה תואמת את הוראת סעיף 198(א) לחוק - לפיה יאשר בית המשפט את התביעה הנגזרת "אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב." לטענת המשיבים, הבקשה אינה עונה על שני היסודות המנויים בסעיף הנ"ל. זאת, מהנימוקים הבאים: א. התביעה אינה יכולה להביא כל תועלת לחברה - מחמת שהחברה אינה פעילה עוד. ב. התביעה אינה יכולה להביא כל תועלת וכן היא מוגשת בחוסר תום לב - מחמת שמעשי המשיבים 1 ו-2 נעשו בהתאם להסכמה כללית אשר הסדירה נטילת רכוש החברה על ידי בעלי המניות ומנהלי החברה, הסכמה אשר אף המבקש פעל על פיה. ג. התביעה מוגשת בחוסר תום לב - מחמת שהיא מוגשת תוך הסתרת פרטים מבית המשפט, ובעיקר הסכם בוררות, אשר מיצה את זכויות המבקש/התובע; כן מחמת שהתובע עצמו נטל - שלא כדין - רכוש מהחברה, מעבר להסכמה כאמור לעיל; וכן מחמת שהמבקש/התובע ביצע עוולות נוספות שונות כלפי החברה. 6. אציין כי טענות המשיבים לגוף התביעה הינן טענות של "הודאה והדחה". המשיבים אינם כופרים שנטלו רכוש מהחברה, אך טוענים שהדבר נעשה בהסכמה וברשות. הכלל הוא כי "הטוען טענת "הודאה והדחה" נתפס על הדברים שהודה בהם, ואילו לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידיו, נטל ההוכחה מוטל עליו. אם לא ירים נטל זה יינתן פסק דין נגדו" (ראו: אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, 2005, עמ' 1668-1648). אשר על כן, יש לראות בבקשה כעונה "לכאורה" על דרישות סעיף 198(א) לחוק. 7. מנקודת מוצא זו אדרש לטענות המשיבים ביחס לשני יסודות הסעיף הנ"ל. ביחס לדרישה כי התביעה תנוהל "לטובת החברה" - טענת המשיבים כי התביעה אינה יכולה להביא כל "תועלת" מחמת שהחברה אינה פעילה, תמוהה בעיני. החברה אינה בפירוק ואף לא נמחקה מפנקסי רשם החברות. בנסיבות אלה, כל רווח בו תזכה החברה עשוי לשפר את מצבה הכלכלי. אין בחוסר פעילותה המסחרית של החברה כדי לפגוע בזכאותה לקבל כספים - אם תוכח זכאות זו - ואין ספק כי הכנסה כספית תביא "תועלת" למצבה הפיננסי. - באשר לטענה כי אין ב"ניהול" התביעה "תועלת", משום שדינה להידחות מחמת הסכמה למעשי המשיבים 1 ו-2, הרי שטענה זו מתייחסת לגוף התביעה - ולא לבקשה עצמה. כמו כן, יש לשמוע ראיות לעניין טענה זו - נוכח הכחשת המבקש. לפיכך, אינני מקבלת את טענות המשיבים באשר ליסוד זה. ביחס לדרישה כי "התובע אינו פועל בחוסר תום לב" - טענתם הראשונה של המשיבים ביחס לדרישה זו נבנית אף היא על ההסכמה למעשי המשיבים 1 ו-2. מהסיבות שצוינו לעיל, אינני יכולה לקבל טענה זו. - טענתם השניה של המשיבים נסמכת על פרשנות הסכם בוררות בה נטל התובע חלק. פרשנות זו - אשר המבקש חולק עליה - מהווה טיעון לגוף התביעה, ומשכך אין מקומה בהליך זה. - שאר טענות המשיבים מתייחסות לעוולות אשר ביצע המבקש כנגד החברה. אף בטענות אלה לא מצאתי רלוונטיות להליך זה. מקומן של טענות אלה במסגרת טענות החברה לגוף התביעה, במסגרת של תביעה שכנגד או קיזוז. לפיכך, אינני מקבלת את טענות המשיבים גם באשר ליסוד זה. 8. לאור כל האמור לעיל, הבקשה עונה גם על דרישות סעיף 198(א) לחוק. לפיכך - הבקשה מתקבלת, והתביעה בהליך העיקרי מוכרת כ"תביעה נגזרת" לפי חוק החברות. בהתאם להוראת סעיף 199 לחוק, תשיב החברה לתובע את אגרת בית המשפט ששילם ותשלם את יתרת אגרת בית המשפט הנדרשת להגשת התביעה הנגזרת. 9. הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בגין בקשה זו ייקבעו במסגרת ההליך העיקרי.תום לבתביעה נגזרת