דחיית בקשה למינוי מפרק

בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה מימים ימימה, קובעת כי הדרך הרגילה לגבות חוב, הינה באמצעות תביעה לתשלומו לבית המשפט "האזרחי", והגשת בקשה לפירוק אינה חלופה.

להלן החלטה בנושא דחיית בקשה למינוי מפרק:

החלטה

מהות הבקשה ורקעה
1. לפני בקשה למינוי מפרק זמני לחברת 'דקסגון חברה לסחר בינלאומי בע"מ' (ח.פ. 51-2743295) (להלן: "המשיבה") ולהעניק לו סמכויות כדלקמן:

א. לתפוס את כל רכוש וזכויות החברה מכל סוג ומין שהוא לרבות תפיסת חזקה על
משרדיה מסמכיה החברה.
ב.     לבדוק את מצב החברה, נושיה, זכויותיה, פעולותיה, עסקיה והאפשרות למשך הפעלתה כעסק חי.
ג.     להעסיק בעלי מקצוע לרבות רו"ח ו/או מנהל חשבונות בהתאם למידת הצורך וככל שידרש, לתפוס את ספרי החברה ולטפל בכל הדיווחים הנדרשים לרשויות השונות.
ד.     להסמיך את המפרק הזמני לביצוע כל פעולה אחרת בנסיבות העניין ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד של פירוק.

PROTRADE (HK) LTD , המבקשת, הינה חברה זרה הרשומה בהונג-קונג ועוסקת במסחר בינלאומי.
המשיבה, לטענתה, ניהלה עסקים עם המבקשת והשתמשה תוך כך בשירותיה לצורך ייבוא סחורות ללקוחותיה בישראל.
המבקשת רכשה סחורות עבור לקוח של החברה בישראל בשם חברת 'ניקוי הגליל' על פי הזמנה מהחברה וכנגד תשלום עמלות, והקשר ביניהן החל בשנות התשעים.
בשלב מסוים ביקשה החברה מימון מהמבקשת לצורך רכישת הסחורות. קרי, המבקשת מימנה מכספה את רכישת הסחורות מהיצרן עבור החברה. העסקים בין החברות התנהלו בשיטת ה-Open account. למעשה המבקשת מימנה משלוחים ורכישת סחורות עבור החברה כנגד אשראי פתוח, שעומד כיום על סך כ-57,000$.
במסגרת ההתכתבויות בין הצדדים לפרעון החוב למדה המבקשת כי קיים סכסוך משפטי ומאבקים לא קלים בין בעלי המניות בחברה, וכי למבקשת מניות בחברת לבגום בע"מ, אשר לה זכויות ומניות בתאגידים אחרים. חברת לבגום והחברות האחרות בהן יש לה זכויות, קיימות פועלות ובעלות שווי רב.
במסגרת הסכסוך בין המעורבים באשכול החברות, בעלי מניות ואחרים, ניתן צו מניעה זמני למניעת ביצוע דיספוזיציה, הברחת נכסיה ומניותיה של החברה בחברת לבגום בע"מ. בעלי המניות בחברה כולם או חלקם פועלים על מנת לרוקן את החברה מנכסיה ואישור לכך ניתן ע"י כב' ביהמ"ש העליון בהחלטתו בברע"א 1090/06 למתן צו מניעה זמני. (ראו להלן).

העילות הנטענות למינוי מפרק זמני
2.     לטענת המבקשת לא רק שקיים חשש להברחת נכסים, כעולה מרע"א 1090/06 הנ"ל, אלא שהיתה הברחת נכסים בפועל. מדובר בחוב והודאה בו, בחוב שהחברה אינה יכולה לעמוד בו, ומכאן שיש לפרקה.

דיון
3.     ביום 18.7.07 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לפירוק המשיבה. יחד עימה הוגשה הבקשה למינוי מפרק זמני, נשוא החלטה זו. משלא מצאתי דחיפות בשמיעת הבקשה בפגרה, הוריתי למשיבים להגיב תוך 15 יום, או אז הוגשה "בקשה דחופה" לקיום הדיון בבקשה בפגרה, שנקבעה לדיון היום, ומנגד בקשת המשיבה לביטול הדיון או דחייתו.
לדיון היום התייצב אף מר גיל גלמור שהינו בעל מניות במשיבה, וב"כ עו"ד ש' פיאדה הודיע כי מרשו הגיש בקשה להצטרפות להליך הפרוק, וכי מרשו מודה בחוב, בקשה שאינה מונחת בפני עתה.

הטענה המרכזית של המבקשת הינה כי ישנו חוב, שהמשיבה מודה בו, העולה על הסכום שנקבע בדין והמאפשר שימוש בהליכי פירוק.
המשיבה טוענת כי מדובר בחוב שבמחלוקת. עו"ד מולכו ב"כ המשיבה טוען כי יש הסדר בין הצדדים לגבי פרעון החוב, וניתן ללמד על כך מתצהיר המבקשת (סעיפים 27, 28).
מכאן שאם חברה חולקת, בתום לב, ומתוך טעם של ממש על החוב הנטען, הרי שבית משפט לא יורה על פירוקה. (ראו י' כהן, דיני חברות, חלק ג', 1994, שם, 248).

הלכה פסוקה מימים ימימה, קובעת כי הדרך הרגילה לגבות חוב, הינה באמצעות תביעה לתשלומו לבית המשפט "האזרחי", והגשת בקשה לפירוק אינה חלופה לכך (ע"א 56/62 שטיינבאום נ' צבע, פ,ד טז 574, שם, מפי כב' השופט י' זוסמן, שם 578; ע"א 13/73 ריבק נ' חב' חלקה 708 בגוש 6189 בע"מ, פ"ד כח(1) 179, 182).

על השאלה אימתי ייחשב חוב כשנוי במחלוקת בתום לב, עמדה כב' השופטת ו' אלשיך בה"מ (ת"א) 1264/98 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' פיקנטו תעשיות, תק-מח 98(2), 2326, בציינה:

"נקבע כבר, לא אחת, כי עול ההוכחה לענין מחלוקת כנה, דומה לעול ההוכחה בבקשת רשות להתגונן. (ראה בענין זה גם י. כהן, "דיני חברות" חלק ג', בעמ' 251).
ההלכה העוברת כחוט השני בפסיקה, הינה, כי בית משפט יתן לנתבע רשות להתגונן, אם יש בידו הגנה לכאורה, ואפילו הגנה דחוקה (ראה לענין זה, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (הוצאת ועד מחוז ת"א, לשכת עורכי הדין, 1991) עמ' 113; א. וינוגרד, תקנות סדרי הדין (1985) בעמ' 394).
בעניננו, אין כל ספק, כי הטענות שמעלה המשיבה, בדבר העדר עילה להרמת מסך ולייחוס חובות לא לה, די בהן כדי ליתן רשות להתגונן. ממילא, מבחן זה מורה לנו, כי ענין לנו במחלוקת כנה.
פשיטא; לאור האמור לעיל וכן בסעיף 10 להחלטה זו, אין כל צורך להזקק בענין החוב השנוי במחלוקת לגירסת המשיבה במקרה הנוכחי. די לנו בגירסת המבקשות כדי לקבוע כי אמנם מחלוקת כנה מונחת בבסיס הדברים". (שם, פסקה 13).

בפש"ר (ת"א) 1818/01 אתגרים סוכנות לביטוח (1995) בע"מ נ' נוימן (אתר נבו) (21.3.02), עומדת כב' השופטת אלשיך על הסוגיות דנן, בציינה:

"לעיתים נשכחת העובדה, מעם הצדדים, כי מחלוקת משפטית כספית, חריפה ככל שתהיה, אין מקומה בבימ"ש של פירוק. מקומה של מחלוקת כזאת היא בבימ"ש אזרחי רגיל ונראה לי כי במקרה דנן, בבימ"ש השלום.

לא ברור לי מה טעם מנע מהמבקשת לאחר מספר רב של חודשים בהם סורבו דרישות התשלום שלה לפנות בתביעה כנגד המבקשת? אם אכן מוכיח החוזה את דבר החוב, עומדת לרשותה האפשרות ועומד לרשותה האמצעי להגיש תביעה בסדר דין מקוצר שהוא אמצעי יעיל לכל דבר וענין.

מקרים מעין אלה מעלים בלבי את החשש כי המבקשת מנסה לקנות לעצמה סעד בסכסוך משפטי שעוד לא נולד, ע"י הגשת בקשת פירוק. בכל הכבוד, סעד של פירוק איננו "כלי מלחמה" ביד אדם הטוען לחוב. קל וחומר, שיש מחלוקת, התביעה טרם הוגשה, לא ניתן פסק דין והחוב טרם הוכרע.

נכון שאין לשון חוק החברות ופקודת החברות לפניו, מציבה כתנאי כי בידי נושה יהיה פסק דין חלוט, כדרך הנדרש לשם המצאת פשיטת רגל ליחיד. אלא שהפסיקה כבר עמדה על כך בהרחבה כי אין בימ"ש של פירוק יכול להיות או לשמש "גובה חובות" (לענין זה ראה פש"ר 1349/01 בענין קאפלה קומפיוטרס וכן בספרה של פרופ' ציפורה כהן פירוק חברות בעמ' 106 ואילך).
מעבר לכך, וכבר עמדתי על כך בעבר, בעל דרישת תשלום צריך להיות "נושה" ואפילו מי שהגיש תביעה עדיין איננו בהכרח "נושה", (ראה לענין זה החלטה שניתנה בענין פש"ר 1832/01 אלרוב מלונאות ונדל"ן נ' JIGAMI ) קל וחומר כאשר התביעה טרם הוגשה." (שם 4).

גם אם הדברים יפים לבקשה העיקרית לפירוק חברה, נראה בעיני כי במקרה דנן מתאימים הם גם לבקשה למינוי מפרק זמני. אפרט.

א.      הבקשה למינוי מפרק זמני נתמכה בתצהירו של יהונתן שרון, אשר לא התייצב לדיון על מנת להחקר על תצהירו. לדברי ב"כ המבקשת הוא אינו בארץ אלא בהונג קונג, והואיל ויש הודאה בחוב הרי שחקירתו מיותרת. אינני מקבל טיעון זה. המצהיר עצמו טוען כדלקמן:

"בנסיבות אלו, הגיעו הצדדים להסכמה (מר יהונתן שרון בעל המניות ומנהלה של המבקשת עם מר רן זמיר, בעל מניות ומנהלה שלה חברה) על פיה החלה המבקשת לעבוד ישירות מול חב' ניקוי הגליל (קרי, חב' ניקוי הגליל משלמת ישירות למבקשת עבור רכישת הסחורה) כנגד חיוב החברה בעמלה גבוהה יותר לצורך "קיזוז" יתרת החוב. התמורה שולמה ע"י ניקוי הגליל לחשבונה של המבקשת וזו העבירה את הכספים בקיזוז העמלה לחשבונה של החברה.
הצדדים סברו, על פי הערכת הזמנות משלוחים מחב' ניקוי הגליל, כי יתרת החוב תקוזז ותפרע, באופן זה, במלואה תוך תקופה קצרה.
במשך כשנתיים עבדו הצדדים בשיטת עבודה זו במהלכה ובמסגרתה הופחתה יתרת החוב בכ-13,000$ ארה"ב בלבד." (שם, סעיפים 27-29).

חקירת המצהיר היתה מאפשרת למשיבה לאשש את גירסתה על קיומו של הסדר, דבר השומט את הקרקע לעניין קיומו של חוב שהחייב מודה בו.

ב.     מצד אחד טוענת המבקשת שלמשיבה נכסים רבים שיש חשש שהם יוברחו, ומצד שני טוענת היא לחדלות פרעון של המשיבה.

ג.     סעד של פירוק זמני הינו סעד דרסטי שלא יינקט בנקל. בדעה זו אוחזת ב"כ הכנ"ר אף בדיון זה, תוך הפניה לפש"ר 2624/99 (ת"א) רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי, תק-מח 2001(2), 22301.

כב' השופטת אלשיך עמדה על סוגיה זו, גם לאחרונה, בבש"א (ת:א) 25618/06 גשר תנועה חברתית לאומית נ' רפי חליוה, תק-מח 2008(2), 1435, בציינה:

"דברים אלו נכונים גם ובעיקר למצבים שנסקרו בפש"ר 2624/99, רשם העמותות כנגד ארגון השוטרים - כאשר אותו גוף נקלע לפירוק לא בשל חדלות פרעון, אלא נוכח התנהלות לקויה העומדת בניגוד לדין, או נסיבות לבר-כלכליות אחרות אשר מנעו ממנו לתפקד, או הפכו את המשך התנהלותו באותה דרך לנוגדת את תקנת הציבור. ואכן, באותו עניין מונה מפרק אשר תפקידו המוצהר לא היה חיסול העמותה, אלא הבראתה - זאת, תוך התגברות על כשלים מערכתיים ותלויי-תקנון, תוך העזרות בדין הבסיסי לפיו מפרק נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של ישות משפטית. לשון אחר; אחד מיתרונותיו של מפרק מפעיל, הוא יכולתו לנהל את הישות המשפטית באורח חופשי מסיבוכים ובעיות של "מבוי סתום" העשויים לפגוע בניהול בדרך-כלל, באשר הוא זוכה בסמכות המלאה של כל האורגנים הרגילים, ורשאי לפעול בהתאם - כל עוד הוא פועל בתום-לב ולטובת הגוף בפירוק, וזוכה לאישור בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי (ולעיתים גופים אחרים, כגון רשם המפלגות במקרה דנן)."(שם, 1436).

אף לדעת ב"כ הכנ"ר אין מקום ליתן את הצו המבוקש. הצעתה של עו"ד דרמר הינה כי יינתן צו שיאסור כל דיספוזיציה בנכסי המשיבה עד לדיון בבקשה לפירוק, הצעה שהמשיבה דוחה בשתי ידיים.

ד.     מן האמור בבקשה עצמה, וכן בנספח א', פסק דינו של בית המשפט העליון כב' השופט א' גרוניס ברע"א 1090/06, אשר פורסם בתק-על 2006(6), 2715, עולה כי המחלוקות בין הגורמים השונים האוחזים בפלח או נתח זה או אחר בחברה או בחברות או צדדים הקשורים בה, החלו לפני זמן רב, ובית המשפט קבע כי יינתן צו מניעה לגבי העברת מניות מסוימות.

לענייננו, שיהוי זה בנקיטת הליך כגון דא מלמד כי אין מקום להעתר לבקשה, אף מטעם זה.
אשר לעמדת בעל המניות גיל גילמור, המחזיק בשליש ממניות המשיבה, הרי שלאור האמור לעיל, בדבר המחלוקות בינו לבין רן זמיר, בעל שני שלישים במניות החברה, ובטרם נדונה בקשתו להצטרף להליך העיקרי, נראה בעיני כי לא ניתן להעתר לבקשה באמצעותו, בשלב זה.

יפים לעניין זה דברי כב' השופט ד' חשין בבש"א (י-ם) 1964/02 לוי ששון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2004(3), 2640, בציינו:

"העולה מן האמור, כי ששון אינו יכול לבקש את פירוק החברות, או להפוך ל"מבקש" שכזה בדרך של חילופי מבקשים, בגין נשייתו הנטענת בחברות, באשר היורשים והחברות חולקים על עצם נשייתו, מבלי שהוכיח כי הכחשתם אינה בתום לב, וכאשר אין בידיו פסק דין הקובע כי הוא הינו נושה של החברות. בהדבק דברים זה אוסיף, כי גם החוב הנטען בסך 600,000 ₪, שמקורו בקנס בסך 95,000 ₪ (ערך נומינלי), שהבורר פסק לטובתו של ששון בשל אי קיום החלטת הבורר להעביר אליו את מלוא המסמכים, גם חוב זה איננו בגדר חוב פסוק. ששון לא טען - כל שכן לא הוכיח - כי פסק בורר זה אושר בידי בית המשפט. סעיף 23(א) לחוק הבוררות קובע כי משאושר פסק בוררות - דינו לכל דבר (פרט לערעור), כדין פסק דין של בית המשפט. משמע, שכל עוד לא אושר פסק הבורר, אין דינו כדי פסק דין וממילא אינו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל או בהליך של פירוק." (שם, פסקה 14).



לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשא בשכר טרחת עו"ד המשיבה בסך 5,000 ₪ + מע"מ. סכום זה צמוד ונושא ריבית כדין עד לתשלומו בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון