להלן פסק דין בנושא דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל: 1. בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל. תיק זה היה מאוחד בעבר עם פש"ר 444/05 ע"ש בעלה של החייבת ועתה מתנהל בנפרד. פש"ר 444/05 נדחה ביום 4.12.06 כיוון שהחייב (בעלה של החייבת) לא שילם אף לא תשלום חודשי אחד במשך תקופה של למעלה משנה וכן למעלה ממחצית החובות היו למרכז לגביית קנסות והוצאות, דהיינו, חובות שממילא אינם ברי הפטר. רקע כללי 2. החייבת, ילידת 1959. יש לה שלוש בנות בגירות מנישואיה הראשונים. בעלה הראשון נפטר והיא נישאה בשנית. בבקשתה, הצהירה החייבת על חובות בסך 167,155 ₪ ל-18 נושים. ביום 18.7.05 ניתן צו כינוס לנכסיה והוטל עליה תשלום חודשי בסך 200 ₪. 3. מחוו"ד הכונ"ר לפי סעיף 18 ד' עולים הממצאים הבאים: א. נגד החייבת הוגשו 5 תביעות חוב בסך 71,775 ₪. 6,187 ₪ מתוכם, נתבעו בדין קדימה ע"י עיריית חיפה. ב. לגרסת החייבת, חובותיה נובעים מעסק השיפוצים שהפעיל בעלה. חשבון הבנק של בעלה היה מוגבל ולכן פתחה חשבון על שמה ונהגה לרשום שיקים במקום בעלה. החייבת מסרה בחקירה כי נהגה לעבוד כעוזרת בית, אולם כיום מצבה הבריאותי אינו מאפשר לה להמשיך בעבודה זו. מרישומי המל"ל עולה כי בין השנים 1994-2005עבדה החייבת במשך חודש אחד בלבד, בשנת 95'. ג. החייבת לא נענתה לדרישות הכונ"ר להפקדת דרכונה במשרדיו וכן אינה ממציאה דוחות חודשיים. נכון לחודש יולי 2006, צברה החייבת 8 פיגורים בתשלומים החודשיים, המסתכמים ב-1,600 ₪. ד. לחייבת אין נכסים, מלבד קרן מבטחים בסך 100 ₪. 4. ביום 4.10.07 הגישה החייבת תגובה לחוו"ד הכונ"ר. 5. לדיון הראשון שהתקיים ב-4.12.06, לא התייצבה החייבת. ב-31.12.07 קיימתי דיון נוסף, במהלכו הוריתי לה להמציא דוחות חודשיים לששת החודשים האחרונים בתוך 20 יום. ואכן, ב-3.1.08 המציאה החייבת דוחות ושוברי תשלום לחודשיים האחרונים. לטענתה, כיום אין לה פיגורים. טענות הצדדים 6. הכונ"ר מתנגד להכרזת החייבת פושטת רגל. לטענת הכונ"ר החייבת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תום לב ביצירת החובות. היא אינה ממציאה דוחות חודשיים ומסתירה מידע הקשור בהכנסות בעלה. התנהלותה במסגרת ההליך נגועה בחוסר תום לב כיוון שלמעט שני תשלומים ראשונים, היא לא עמדה בתשלום החודשי מזה כשמונה חודשים. 7. בתגובתה טוענת החייבת כי בין השנים 1994-1996 עבדה בחברת "אוסקר מזגנים בע"מ". במסגרת בקשתה הצהירה כי מעבידתה "אוסקר מזגנים" לא דיווחה עליה למל"ל ולכן נתוני המל"ל לגביה אינם מעודכנים והראו כאילו לכל אורך תקופת העסקתה בחברה, עבדה חודש אחד בלבד. החייבת צירפה תלושי שכר המאמתים טענתה לעבודה ב"אוסקר מזגנים". בשנת 96' פוטרה, כיוון שהחברה נסגרה. אשר לטענה כי לא המציאה מסמכים לכונ"ר ולא הרימה הנטל המוטל עליה, החייבת טוענת כי הכונ"ר לא דרש ממנה ליתן הסברים נוספים ו/או להמציא מסמכים. לעניין יצירת החובות, החייבת טוענת כי לאחר שחשבון הבנק של בעלה הוגבל, היא אפשרה לו לנהל את העסק מחשבון הבנק שלה, כיוון שרצתה לסייע בפרנסת משפחתה. היא לא נהגה בחוסר תום לב משום שלחשבון היו מופקדים כספי המשכורת שלה ולאחר מכן גם דמי אבטלה וקצבת שאירים. גם בעלה היה מפקיד לחשבון זה את הכנסותיו מהעסק. כל החובות נוצרו בין השנים 1995-1998. מאז 98', על אף הכנסתה הזעומה, לא יצרה החייבת חובות חדשים. בנוסף, היא דאגה לסלק את כל הפיגורים שהיו לה לקופת הכינוס. אשר לאי הפקדת דרכונה במשרדי הכונ"ר, החייבת טוענת כי לה ולבעלה אין דרכון. הדין וההלכה 8. סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" 9. בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169). השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב. הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. ודוק: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט(1) 435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי (לא פורסם-ניתן ביום 15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ביום 19.1.03); פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ביום 30.1.02). דיון ומסקנות 10. מהודעת החייבת האחרונה עולה כי הסירה את מחדלי אי הדיווח ולטענתה, סילקה את הפיגורים שהיו כבר לפני זמן מה. להודעה צורפו דוחות הכנסות והוצאות לששת החודשים האחרונים ושני שוברי תשלום בגין החודשיים האחרונים, נובמבר ודצמבר. ב"כ החייבת טען בדיון האחרון כי היא מתקשה למלא את הדוחות בעצמה ועל כן המציאה לו לאחרונה מסמכים ואסמכתאות הנלווים לדוחות, על מנת שיסייע בידה למלאם. 11. התרשמתי כי החייבת היא אישה פשוטה וקשת יום, אשר לא יצרה חובות בחוסר תום לב ולמצער, לא יצרה חובות בחוסר תום לב מובהק, דבר המצדיק דחיית בקשתה ואי מתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייה, בהתאם למגמת הפקודה. אומנם החייבת איפשרה לבעלה להפעיל את עסק השיפוצים שלו מחשבון הבנק שלה, לאחר שעל חשבונו הוטלו עיקולים והוא הוגבל, דבר שבדרך כלל נחשב כצבירת חובות בחוסר תום לב, ברם, היא הצהירה כי היא ובעלה נהגו להפקיד באופן קבוע כספים לחשבון וכי עשתה כן במטרה להמשיך ולהתפרנס ולא מתוך כוונה להונות נושים כלשהם. גרסה זו של החייבת, לא נסתרה בחקירה והיא מלמדת, כי אין עסקינן במקרה של אדישות לגורל הנושים. סביר להניח גם כי ספקיו של הבעל ידעו גם ידעו כי הם מקבלים שיקים משוכים על חשבונה של אשתו ולא על חשבון עסקו והסכימו לכך. גם התנגדותו של הכונ"ר לפשיטת רגל של החייבת סבה בעיקר סביב חוב הפיגורים שצברה ואי הגשת דוחות - מחדלים שהוסרו זה מכבר, ולא על בסיס חוסר תום לב ביצירת החובות. 12. בניגוד לאמור בחוו"ד הכונ"ר, נראה כי גם היום מתפרנסת החייבת מעבודות ניקיון ומשק בית וחיה בדירה צנועה ברח' פאר, בשכירות סוציאלית. גובה הנשייה בתיק יחסית, איננו גדול. ככל שמדובר בחובות משותפים לחייבת ולבעלה, יוכלו הנושים להמשיך ולפעול גם נגד בעלה. 13. "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמדכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55-56). שקלול טענות הצדדים מצדיק, לפנים משורת הדין, לקבל בקשת החייבת, בכפוף לכך שמעתה ואילך תעמוד בדווקנות בצווי ביהמ"ש. סוף דבר 14. אני מכריזה על החייבת פושטת רגל. החייבת תמשיך לשלם 200 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו. החייבת מוזהרת כי אי הגשת דוחות חודשיים מגובים באסמכתאות או אי עמידה בצו התשלומים החודשי מהווה ניצול לרעה של ההליך ועילה לביטולו לאלתר, אף ללא התראה נוספת. פשיטת רגל