השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייבת להכריזה פושטת רגל, היא האם נהגה החייבת בתום לב בעת יצירת חובותיה, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם בנסיבות העניין בית המשפט התרשם כי הסתבכותה של החייבת, על אף שאינה נקייה מרבב, לא נגועה בחוסר תום לב מובהק, אשר בגינו ראוי לדחות את בקשתה. ##להלן פסק דין בנושא דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל:## עובדות המקרה 1. החייבת, ילידת 65', הגישה בקשה למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 240,102 ₪ ל- 27 נושים. ביום 14.6.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת ונפסק כי עליה לשלם לקופת הכינוס סך של 150 ₪ בחודש. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייבת 8 תביעות חוב בסך כולל של 73,707 ₪, מתוכם נתבעו 275 ₪ בדין קדימה. לדברי החייבת נפתחו נגדה 20 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינה, התייצב נושה אחד בלבד, אשר בא כוחו ביקש להתמנות כנאמן אם תוכרז החייבת פושטת רגל, והחייבת אשר התייצבה, לא הציעה הצעה להסדר חובותיה. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירטה החייבת את נסיבות הסתבכותה הכלכלית. החייבת, גרושה פעמיים ואם ל-4 ילדים, אשר שניים מהם קטינים, מייחסת את חובותיה לגירושיה, לבעיות הבריאות של ילדיה, ולמצוקתה הקשה בגידולם לבדה, ומרבית חובותיה הם בגין דמי שכירות וחובות לחברות כבלים ותקשורת. 3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייבת להכריזה פוש"ר, בטענה כי החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הסתבכה בחובותיה בתום לב. א. חקירה בעניינה של החייבת העלתה כי החייבת מקבלת ממשרד השיכון סיוע בשכר דירה בסך 940 ₪ לחודש, ומתגוררת ביחד עם אימה הקשישה וילדיה. החייבת יצרה חוב בגין דמי שכירות ל-4 נושים, כאשר לחלקם לא שילמה כלל את חלקה בנוסף לכספי הסיוע ממשרד השיכון. ב. החייבת יצרה חובות לשתי חברות כבלים, אך מחוברת גם כיום לחברת "HOT". בנוסף לכך יצרה החייבת חובות לשלוש חברות טלפונים סלולאריים. ג. החייבת אינה משלמת את התשלומים החודשיים כסדרם, ומפגרת בשלושה תשלומים. נראה כי החייבת מעדיפה את רווחתה ורווחת בני משפחתה וזאת במקום לצמצם הוצאות ולשאת בתשלום חובות קודמים. החייבת נהנית גם כיום מכבלים, לאחר שצברה חובות בגין תקופות קודמות. ד. החייבת אינה עובדת, ולא הראתה כל ניסיון למצוא עבודה, על אף שילדיה הקטינים נמצאים במוסדות חינוך עד השעה 18:00. ה. אימה של החייבת מתגוררת בדירתה, אך נתנה לאחיה ייפוי כוח למשיכת קיצבתה, והחייבת אינה גובה מאחיה סכומים העולים על 200 ₪ לחודש. 4. בדיון שנתקיים בעניינה, מסרה החייבת, כי מצבה היה קשה, בנה בן ה-19 חולה אפילפסיה ובנה בן ה-9 וחצי סובל מפיגור, לכן נזקקה לטלפונים הסלולאריים וגם לכבלים. משנשאלה לעניין חובותיה לבעלי הבית אשר שכרה את דירותיהם, מסרה כי לא שילמה לנושה אורי שטרן, מאחר שהיו לה עיקולים, ועד שהתבטלו העיקולים נתבקשה לעזוב את הדירה. כיום התחתן בנה חולה האפילפסיה, והיא אינה מקבלת את קיצבתו. באשר לאימה בת ה-80, זו מתגוררת לסירוגין אצלה ואצל אחיה ואחותה, ובחרה לתת את ייפוי הכוח לאחיה, מבלי שהיתה לה השפעה על כך. 5. החייבת הגיבה לחוות דעתו של הכנ"ר גם בכתב, באמצעות באת כוחה, עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, הודיעה כי סילקה את פיגוריה, וביקשה לקחת בחשבון את מצוקתה הקשה, וכן את העובדה כי ילדיה חולים במחלות קשות. בנוסף למחלות שצוינו על ידה בדיון, חולה גם ביתה הקטנה של החייבת, אשר נולדה מחוץ לנישואין בשנת 05' במחלת כליות, כמפורט במסמכים שצורפו. החייבת חסרת השכלה, חסרת מקצוע וסובלת מבעיות שונות, לרבות בעיות פסיכיאטריות, בגינן אינה מסוגלת לעבוד, ואף נזקקה לטיפול תרופתי להרגעת עצביה בהתמודדותה ארוכת השנים. עובר למינוי באת כוחה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, הוטלו על ידי נושיה עיקולים רבים על כספי הסיוע בשכר דירה, עובדה שהובילה את המבקשת למצוקה כלכלית ואי תשלום שכר דירה, אשר בעתיים נדרשה בכל פעם לפנות את הדירה ביחד עם ילדיה. לאחר הסרת העיקולים, פגה זכאותה של המבקשת לקבלת הסיוע ממשרד השיכון, הואיל ובדיוק בתקופה זו הנהיג משרד השיכון מסלול חדש לבדיקת הזכאות, והחייבת נאלצה לעבור בדיקות חדשות וממושכות לקביעת זכאותה, אשר בגינן התעכבה קבלתם של כספי הסיוע. לפיכך מבקשת החייבת ליתן לה הזדמנות לשמוט חובותיה ולפתוח דף חדש בחייה. 6. הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשת החייבת, בסוברו כי פעלה בחוסר תום לב משנמנעה משך כל חייה להשתלב בעבודה כלשהיא ובחרה להתקיים מקיצבאות בלבד. דיון 7. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: " (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייבת להכריזה פושטת רגל, היא האם נהגה החייבת בתום לב בעת יצירת חובותיה, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייבת זכאית לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1), 749, 756). שאלת תום ליבה של החייבת נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשניה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייבת וחלוקתם בין נושיה בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייבת שאיתרע מזלה ואינה מסוגלת לשלם את חובותיה לפתוח דף חדש בחייה על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש בחייה, יש לבחון האם התנהגות החייבת עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לה את הגנת הפקודה ולהכריזה פושטת רגל, אם לאו. 8. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותה הכלכלית של החייבת הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהגה החייבת בתום לב כלפי נושיה בעת יצירת החובות או שמא נהגה בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהגה החייבת מתוך כוונה לברוח מנושיה תוך הסתרת נכסיה או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותה באי חוקיות והאם חובותיה הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנעה החייבת מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותה הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב. (ראה לעניין זה: ע"א 4892/91 אשכנזי הנ”ל, בעמ' 58; ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ”ל; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760). 9. בנסיבות העניין, התרשמתי כי הסתבכותה של החייבת, על אף שאינה נקייה מרבב, לא נגועה בחוסר תום לב מובהק, אשר בגינו ראוי לדחות את בקשתה. החייבת, אשר סיפרה לביהמ"ש על מצוקותיה ומצוקות ילדיה, הסובלים ממחלות וממגבלות כרוניות כמפורט לעיל, הותירה רושם כמי שמתקשה בניהול ענייניה, אך אין בהתנהלותה משום זלזול או חוסר אכפתיות ביצירת חובותיה. אכן, החייבת יצרה חובות לבעלי הדירות בהן התגוררה, ואף לחברות טלפון וכבלים, אך גירסתה כי חלק מהחובות נוצרו עקב הטלת עיקולים על כספי הסיוע בשכר הדירה, וכי נזקקה לטלפון סלולרי ולכבלים לרווחת ילדיה החולים, לא נסתרה. תביעות החוב נגד החייבת אינן מן הגבוהות, ותומכות בגרסתה לגבי אופן יצירתן. 10. גם התנהלותה של החייבת בהליכי הפש"ר אינה נגועה בחוסר תום לב קיצוני. הפסיקה קבעה כי חייבת אשר לא גילתה את כל נכסיה וחובותיה בדו"חות שהגישה לכנ"ר, נמנעה מלהתייצב לחקירה, נמנעה משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנעה מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיכה לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חיה ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנעה מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליה על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנעה מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריה ויכולתה להגדיל את הכנסותיה וניצלה לרעה את הליך פשיטת הרגל- כל אלה מעידים על חוסר תום ליבה של החייבת במהלך הליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ”ל; ע"א 149/90 קלאר הנ"ל; ע"א 5178/92 אליהו הנ"ל; ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 קרן עמית הנ"ל; פש"ר 71/03 דקה עלי הנ"ל; פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7) 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכונ"ר, דינים - מחוזי לג(7) 321). החייבת השלימה פיגוריה בסך 450 ₪ לקופת הכינוס, ואינה מפגרת בתשלומים כלל, חיה מן היד אל הפה, ולכאורה אינה יוצרת חובות חדשים. באשר לבטלתה מעבודה ולהתקיימותה מקצבאות בלבד, לא ניתן להמנע מהרושם כי החייבת, אשר גידלה ילד חולה אפילפסיה וילד הסובל מפיגור, ללא מערכת תמיכה בכלל (כמפורט במכתבה של רופאת המשפחה), ואשר לפני כשנתיים אף ילדה תינוקת מחוץ לנישואין, לא הצליחה להשתלב בשוק העבודה, לאו דווקא מבחירה שלא לעשות כן. המסמכים הרבים שצורפו לתגובתה, והמתייחסים למצבה המשפחתי, הסוציואקונומי והנפשי מצביעים בין השאר על כך כי משך שנים נזקקה החייבת אף לטיפול תרופתי אך לא לקחה את התרופות שנרשמו לה. "על כן מסור עתה שיקול דעת רחב לבית-המשפט בטרם ייעתר לבקשת חייב לתת נגדו צו כינוס נכסים ולהכריז עליו כפושט רגל. אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב". (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ,55-56). 11. לפיכך, לאחר שלקחתי בחשבון את מכלול הנתונים שהובאו בפני, אני רואה לקבל את בקשת החייבת ולהכריזה פושטת רגל. מובהר בזה לחייבת כי עליה לעמוד בדווקנות בהוראות הפקודה ובמגבלות שהוטלו עליה, לשלם את הסכום החודשי במועדו ולהמנע מיצירת חובות חדשים, שאם לא תעשה כן, עלול בית המשפט לבטל את צו הפש"ר. פשיטת רגל