בקשת נושה מובטח למימוש ערובה

להלן החלטה בנושא בקשת נושה מובטח למימוש ערובה:

החלטה

1.     בפני בקשה של נושה מובטח למימוש ערובה על נכנס מקרקעין שבבעלות החייב (המשיב ) הנמצא בהליכי פשיטת רגל וזאת בהתאם לסעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

החייב ורעיתו (המשיבה 3) הינם בעלי הזכויות הרשומים בדירה ברח' סמילנסקי 10 פתח תקוה הידועה כחלקה 10 /234 בגוש 6382 (להלן:"הדירה").

ביום 2.6.05 מונתה עו"ד קרן גת ככונסת נכסים למכירת זכויותיהם של החייב ורעייתו (המשיבים 3 ו-4) בדירה וביום 7.7.05 נחתם הסכם למכירת הדירה לרוכשים תמורת הסך 145,000 דולר.

הסכם מכר זה אושר על ידי בית המשפט ביום 25.9.05.

לפי החלטת בית המשפט מיום 18.6.06 מתמורת המכירה שולמו תחילה החזזרי ההוצאות ושכ"ט כונסת הנכסים בגין מימוש הנכס.

הואיל והמשיבה 3 שאינה נמצאת בהליכי פשיטת רגל מובטח וחובה כלפי הנושה המובטח מובטח אף הוא במסגרת ההלוואה שנתן הנושה המובטח למשיבים 3 ו-4, באמצעות משכנתא הרשומה על הזכויות בדירה, והיות וחלקה של המשיבה 3 בדירה שהינו מחצית מסכום המכר נמוך מחובה של המשיבה 3 לנושה המובטח, נותרה יתרה המצויה בנאמנות אצל כונסת הנכסים בסך של כ- 298,420 ₪ והנושה המובטח טוען כי יש להעביר את הכספים לכיסוי יתרת החוב המגיע לו מקופת הכינוס.

2.     הרקע למתן הלוואה של הנושה המובטח למשיבים 3 ו-4 הינו יחסי חברות מזה כ- 60 שנה של רעיית החייב ורעיית הנושה המובטח ולאחר הנשואים של שני הזוגות.

בתחילה ניתנה הלוואה ע"ס 50,000 דולר ללא בטחונות ולאחר מכן 100,000 דולר ואז הציעו החייבים לנושה שיעבוד זכויותיהם בדירה וכן תשלום ריבית. הנושה המובטח סרב לקבל ריבית על ההלוואה. הנושה המובטח הילווה למשיבים 3 ו-4 סך של כ- 150,000 דולר אשר שולמו בין 13.3.02 לבין 13.5.02. ביום 9.5.02 חתמו השיבים 3 ו4 והנושה המובטח על הסכם הלוואה ובמסגרת הסכם זה שועבדו זכויות המשיבים 3 ו-4 במשכנתא מדרגה ראשונה לטובת הנושה המובטח כאשר המשיבים 3 ו- 4 התחייבו להשיב לנושה המובטח את ההלוואה עד ליום 31.12.02 אולם זאת לא עשו.

המשיבים 3 ו-4 הציעו למכור את דירתם ולהשיב לנושה המובטח את כספי ההלוואה מתוך התמורה שתתקבל בגין מכירת הדירה.

3.     לאחר חודשים של נסיונות למכור את הדירה ביום 4.1.04 במסגרת מו"מ עם רוכשים פוטנציאליים ותוך שהנושה המובטח הוציא תמצית רישום מלשכת רישום המקרקעין הסתבר לו כי ביום 2.1.03 נרשמה הערת אזהרה בדבר מינוי כונס נכסים על הדירה. בעקבות כך פנה הנושה המובטח בבקשה לבית המשפט לממש את הבטוחה וציין כי לפי סעיף 6 להסכם ההלוואה אשר בין המשיבים 3 ו-4 לנושה המובטח, עצם הגשת בקשה למינוי כונס נכסים או בקשה להכריז על מי מהמשיבים 3 ו-4 כפושט רגל, יהווה הפרת הסכם ההלוואה והיא תועמד לפרעון מיידי תוך שלנושה המובטח הזכות לממש את המשכנתא הרשומה לטובתו.

4.     המשיב 2 שהינו המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי וכן המשיב 5, שהינו הנושה הבלתי מובטח, סבורים כי הנושה המובטח ידע על הסתבכותו הכלכלית של החייב ולמרות זאת הילווה למשיבים סך של 150,000 דולר כנגד מישכון הזכויות בדירה וטוענים כי יש לבטל את הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, או כפי שמוסיף המשיב 5 להורות על ביטול העדפה של הנושה המובטח לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.

על מנת שטענת המנהל המיוחד תתקבל יש למצוא כי הנושה המובטח ידע ו/או היה עליו לדעת כי מצבו הכלכלי של החייב הינו בכי רע וכי הוא חדל פרעון ואז לפי הוראות סעיף 72(2) לפקודת פשיטת הרגל, אין הנושה המובטח יכול לתבוע את חובו מכח צו כינוס.

סעיף 72 קובע כדלהלן:
"על אף האמור בסעיף 71 -
(1)     ...
(2)     אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו על המעשה".

על בית המשפט לקבוע האם הנושה המובטח ידע על מעשה פשיטת הרגל של החייב אם לאו.

5.     בפני בית המשפט העידו הנושה המובטח, החייב ורעייתו. יש לציין כי עדותם של כל אלה נשמעה אמינה ביותר.

הנושה המובטח שאינו דובר עברית בעדותו ציין כי מפי המשיבים 3 ו-4 ידע כי החוב היחיד שיש להם הינו כלפי בנק וכי מדובר בבקשת עזרה על מנת להוות הלוואת גישור עד אשר עמלות המגיעות למשיב 4 בגין עסקאות שביצע בחו"ל יתקבלו ותוחזר ההלוואה.     
הכספים שהעביר המבקש למשיבה 3 סילקו יתרת משכנתא על הדירה וסכום נוסף לכיסוי יתרת החוב בבנקים אחרים.

כפי שהמבקש ידע, אכן כל סכומי ההלוואה שניתנה הועברו לסילוק חוב לבנק.

הן מעדות המבקש והן מעדות המשיבים למדים כי המבקש לא ידע אודות חובות לנושים אחרים או על כוונת המשיבים 3 ו- 4 להעדיף נושים, או כי המשיבים 3 ו-4 מצויים על סף פשיטת רגל.

מעבר לכך, המשיבה 3 אינה פושטת רגל וכלפיה לא ניתן לטענות את כל הטענות שמעלה המנהל המיוחד לפיהן מדובר במי שהיתה חדלת פרעון, או שניתנה הענקה במרמה.

כאמור המבקש אינו יודע עברית. לא הוא שניסח את הסכם ההלוואה ותנאיו. מדובר בהסכם בעברית והוא לא דרש מלכתחילה רישום משכנתא לטובתו עת נתן את ההלוואה הראשונית ללא כל בטחון וזאת מתוך חברות כנה ואמיתית. המדובר בהסכם הלוואה סטנדרטי המקובל אצל עורכי דין ישראליים.

איני יודע מהיכן למד המנהל המיוחד ונציג הכנ"ר שהצטרף לסיכומי המנהל המיוחד בדבר ידיעתו של המבקש אודות מצבו הכלכלי החמור של החייב, או כי היה עליו לחשוד במשיבים 3 ו- 4 כמי שעומדים על סף פשיטת רגל. מדובר בידיעה שמדובר בהלוואה הפותרת קשיי נזילות זמניים.

העיד המבקש כי אם היה יודע כי מי המשיבים עומד בפני פשיטת רגל לא היה נותן הכספים והוא ידע רק על מצב כלכלי גרוע זמנית וכי המשיבים יתאוששו תוך זמן קצר.

המבקש לא ידע אודות נושים אחרים והמשיב 4 לא הודיע על התליית תשלום החוב.

מעשה פשיטת הרגל של החייב התקיים ביום 20.11.02 והמבקש ידע אודות מעשה פשיטת הרגל רק ביום 4.1.04 כאשר נערך מו"מ משותף למכירת הדירה ולהעברת תמורתה למבקש לצורך סילוק ההלוואה המובטחת במשכנתא שניתנה על ידו.

ההלוואה שניתנה הינה כנגד שיעבוד הזכויות בדירה. מסת הנכסים של המשיבים לא הוקטנה בעקבות קבלת כספי ההלוואה, אלא להיפך, באשר שווי הדירה נמוך מגובה ההלוואה וככלל שימשה ההלוואה לכיסוי חובות לבנק.

נחה דעתי כאמור כי המבקש הינו תם לב אשר נקלע לתסבוכת ללא עוול בכפו, תוך ידידות וחברות ראויה להערכה, למצב שבו צריך הוא להתדיין בבית המשפט על מנת לנסות ולקבל כספו בחזרה, כאשר ברור כי מהנכס המשועבד לא יקבל את כל המגיע לו.

לסיכום יש לציין כי מישכון הדירה נעשה בתום לב ובתמורה בת ערך.

6.     לא מצאתי כי מדובר בהעדפת מירמה על פי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל באשר לא מתקיימים התנאים האמורים באותו סעיף, שהינם תנאים מצטברים, שלפיהם לחייב לא היתה בעת הפעולה היכולת לפרוע את חובותיו ובנוסף הפעולה נעשתה כדי להעדיף נושה מסויים והיא נעשתה בתוך 3 חודשים להגשת בקשת פשיטת הרגל.

העברות הכספים למשיבה 3 מתועדות כנדרש והשימוש שנעשה בכספים על ידי המשיבים גם הוא מתועד היטב, ולכן טענת המנהל המיוחד בדבר "גורלם הבלתי נודע של כספי ההלוואה" אינה במקום.

בסוף דבר עלי להעיר הערה כי על המנהל המיוחד וכונס הנכסים להעמיק ולחקור והם עושים עובדתם נאמנה אך כאשר מדובר במלווה שהינו בעל נכסים רבים ואין ראיה כי מדובר בכספי חייב שהיו אצל המלווה וכי מדובר בהעברת כספים במסווה של הלוואה, אזי למרות הנטיה הראשונית שלא להאמין לעצם קיום חברות שכזו, ניתן היה להגיע במקרה זה למסקנה כי המבקש הינו תם לב אף ללא עזרת בית המשפט.

לאור האמור הבקשה מתקבלת.

קופת כינוס הנכסים תישא בהוצאות המבקש בסך 10,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסדר נושים

  2. הסדר נושים לא סביר

  3. אי הצטרפות להסדר נושים

  4. בקשה לאישור הסדר נושים

  5. אישור תוצאת אסיפת נושים

  6. ממתי מתחיל חוב ערב לנושה

  7. דחיית תשלומים בהסדר נושים

  8. הודעה לנושה על ביטול ערבות

  9. אישור הסדר חוב באסיפת נושים

  10. בקשת נושה מובטח למימוש ערובה

  11. אישור הסדר נושים למנהלי חברה

  12. פשיטת רגל במקום תשלום לנושים

  13. אחריות אישית בגין העדפת נושים

  14. עיקול משכורת - חלוקת כספים לנושים

  15. הצעת הסדר נושים למחזיקי אגרות חוב

  16. האם הסדר נושים גובר על דיני הערבות

  17. שינוי ישות משפטית כדי להתחמק מנושים

  18. חלוקת כספי נאמנות לנושים של חברה בפירוק

  19. ויתור הערב על חובת הדרישה של נושה מהחייב

  20. ביטול הסדר עם נושים מחוץ להליך פשיטת רגל

  21. בקשה להכרזה כפושט רגל על חובות ל - 20 נושים

  22. הסכמת המנהל המיוחד בפשיטת רגל מול התנגדות נושה

  23. בקשה לאישור הסדר נושים - סעיף 350 לחוק החברות

  24. עיכוב ביצוע חיוב לנושה בחיובים שלובים או מקבילים

  25. בקשת חייב להכריזו כפושט רגל והתנגדות נושים להכרזה

  26. שימוש במסך ההתאגדות לצורך קיפוח נושים והברחת נכסים

  27. סיוע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל

  28. החייב נחקר ועוד קודם לכן המציא אסמכתאות על משלוח הודעות לנושים

  29. סעיף 50 לחוק החוזים - החייב רשאי לזקוף כל סכום שמשלם לנושה לחיובים בעת התשלום

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון