בקשת נאמן לתפוס נכסים

להלן החלטה בנושא בקשת נאמן לתפוס נכסים: החלטה 1. בפני מונחת בקשת הנאמן על נכסי החייבים להורות לו לתפוס חזקה, להשכירו/או למכור ו/או לממש את הנכסים המפורטים להלן: 2 מבני חממות בשטח כולל של כ-7,000 מ"ר המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר, בית אריזה קירור ובית קירור בשטח כולל של כ-380 מ"ר המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר. כמו כן, ביקש הנאמן להורות לחייבים, להעביר לקופת הנאמן, את כל הכספים אשר קיבלו בתמורה להשכרת הנכסים, לרבות שיקים מעותדים, וזאת החל ממועד מתן צו הכינוס נגד החייבים ואילך. 2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: ביום 18.8.03 ניתן צו לכינוס נכסי החייבים, לפי בקשתם, לאחר שהצהירו על חובות נטענים בסך של כ-1.5 מיליון ₪. ביום 1.2.04 הכריז בית המשפט על החייבים כפושטי רגל ומינה את עו"ד מנור כנאמן לנכסיהם וכן חייב אותם לשלם במשותף סך של 500₪ מדי חודש לקופת הנאמן. נגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב ע"ס כולל של 1,615,636₪. נגד החייבת הוגשה תביעת חוב אחת על סך 438,520₪, החופפת בחלקה לחוב של החייב. עובר להגשת הבקשה היו החייבים בעלי זכויות במשק מס' 44 במושב שחר (להלן: "המשק"). 3. טוען הנאמן כי החייבים העבירו את זכויותיהם במשק לאחותו של החייב ובעלה ה"ה שנער בדרך של הברחת נכסים ובעניין זה פנה בבקשה נפרדת. מציין הנאמן כי הנכסים המהותיים היחידים אשר נותרו לחייבים הנם שני מבני חממות בשטח כולל של כ- 7,000 ₪ על מגרש מס' 28 במושב שחר וכן בית אריזה ובית קירור בשטח כולל של 380 מ"ר המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר. לטענת הנאמן שני הנכסים הנ"ל אינם חלק מן המשק אשר נמכר ועל כן לפי מיטב ידיעתו ניתן לממשם. עוד ציין הנאמן כי החייבים משכירים את הנכסים הנ"ל ונהנים מדמי שכירות אותם משלשלים הם לכיסם מבלי להעבירם לקופת הנושים. 4. החייבים בתגובתם טענו כנגד תפקודו של הנאמן אשר אינו בודק את תביעות החוב, בטרם הליך של מימוש נכסים, שמא לא יהא כל צורך לממש את נכסי החייבים. עוד ובנוסף טענו החייבים כי השכרת החממות מהווה עבורם מקור הכנסה לנוכח העובדה כי למעט החייבת המשתכרת סך של 3,200 ₪ לחודש אין להם כל מקור הכנסה אחר. בתגובה השיב הנאמן, כי לאור היקף החובות ולנוכח העובדה כי בקופת הנאמן טרם הצטברו סכומי כסף מהותיים, מעכב הוא את הליך בדיקת תביעות החוב עד למיצוי ההליכים נגד החייבים ובהתאם פנה הוא לכונס הרשמי לקבלת אורכה בהתאם להוראות תקנה 93 לתקנות פשיטות הרגל. 5. לעניין החממות מציין הנאמן כי נכסים אלו, אינם מצויים במשק ולא מומשו ע"י הבנק ומכאן שהם מהווים, לאחר מימוש המשק, את הרכוש העיקרי היחיד של החייבים. לדבריו, החייבים בבקשתם לכינוס נכסים והכרזתם כפושטי רגל, לא הצהירו על הכנסות משכירות הנכסים הנדונים וכי רק במסגרת החקירה שנערכה באסיפת הנושים נתגלה מקור הכנסה זה. מציין הנאמן כי החייבים הוזהרו שלא לעשות כל דיספוזיציה בנכסיהם. אולם, למרות האמור לעיל, ממשיכים הם להשכיר את החממות לתקופות שכירות מתחדשות, תוך נטילת הכספים לכיסם בהתעלם מדרישות הנאמן. מציין הנאמן כי מחקירת החייבים וממסמכים שקיבל לידיו עולה כי בחודש 12/02 הושכרו החממות למשך שנה לשוכר בשם יוסי דהן בתמורה לסך של 40,000 ₪ אשר הועברו ישירות ל"מימי הנגב" לשם כיסוי חוב מים. בחודש 12/03 השכירו החייבים את החממות למשך שנה נוספת לשוכר בשם אשר בן שושן בתמורה לסך של 19,500 ₪, אשר שולמו ב-12 תשלומים חודשיים ע"ס 1,625 ₪ שנמסרו בשיקים מעותדים לחייב. כמו כן, בחודש 8/04 שלח החייב מכתב לנאמן ובו הודיע כי הסכם השכירות עם מר בן שושן הופסק בהסכמה ביום 30.5.04 ומיום 1.7.04 הושכרו החממות למשיבה 3, פרחי מנגול בע"מ לתקופה של שישה חודשים. כשבהתאם להסכם הנ"ל, התחייבה המשיבה 3 לשלם לחייב סך של 10,000 ₪ ב-6 תשלומים חודשיים ע"ס 1,666 ₪ החל מיום 15.7.04 ואילך. מוסיף ומדגיש הנאמן כי לא ברור לו מדוע מושכרות החממות בתמורה לדמי שכירות בשווי מחצית מדמי השכירות אשר לטענת החייב קיבל בשנת 2002. טוען הנאמן כי בהתאם להסכמים שהציג החייב עולה כי מאז מועד מתן צו הכינוס (8/03 ) ועד לחודש 12/04 נמנעו החייבים להעביר לקופת הנאמן דמי שכירות בגין החממות בסך של כ- 33,000 ₪. אין חולק כי בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 עת הוכרזו החייבים כפושטי רגל יהיו נכסיהם מוקנים לנאמן. ובלשון הוראת הפקודה: "ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל... יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל , ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן." "נכסים", על פי סעיף 1 לפקודה- כוללים "מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא ובכלל זה כספים ונשיים,בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם". החייבים הטוענים כי דיווחו על כל תשלום ותשלום שקיבלו בגין השכרת מבני החממות הן לכונס והן לנאמן, לא צירפו כל אסמכתא התומכת בטענתם. התנהלותם של החייבים בתיק זה מעוררת חשד ממשי כי אין הם מנהלים את עניניהם בתום לב ומעלימים הם מעיני הנאמן הכנסות שיש להם מן הנכסים האמורים ואולי אף אינם מנהלים את עסקיהם כראוי. 6. לפיכך, הנני מורה כי הנאמן רשאי לתפוס חזקה בחממות על מנת שבשלב ראשון יוכל להמשיך ולהשכיר את החממות כעסק חי. הנאמן יבדוק מקרוב את תקופת השכירות המתקיימת כיום באופן אשר יבטיח כי ההכנסות מדמי השכירות יועברו במידת האפשר לאלתר לקופת הנושים. 7. לעניין בית האריזה טען הנאמן כי הסכם השכירות עליו חתמו לכאורה החייבים אל מול המשיב 6 הנו בבחינת העדפת נושים ועל כן יש להורות על ביטולו ולאפשר לו לתפוס חזקה במקום באופן אשר יאפשר לו להשכיר את הנכס במחיר שוק ראלי או למוכרו. החייבים הצהירו כי בית האריזה הושכר על ידם לחתנם, מר סנדרו פלגריני המשיב 6 מסבירים החייבים כי בהתאם להסכם שנערך בינם לבין המשיב 6, הושכרו המבנה והציוד של בית האריזה בחודש 6/02 לתקופה של 6 שנים ועד לחודש 6/08, כאשר על פי ההסכם הוסכם בין הצדדים כי דמי השכירות יקוזזו מהלוואה שנתן השוכר לחייבים. כך שבפועל לא משולמים להם דמי שכירות כלל. הצהיר המשיב 6 בחקירתו בבית המשפט כי: "המשיב (הכוונה לחייב - הבהרה שלי ר.ב.) שילם לי חלק מההלוואה בכל חודש ... מתי שהפסיק להחזיר את ההלוואה אני חתמתי איתו על חוזה שאני מקבל את בית האריזה ואת דמי השכירות שאני צריך לשלם מתקזזים מהחוב שלי כלפיו..." מקום שהוכח לכאורה כי הסכם השכירות נחתם בחודש 6/02, יותר משנה לפני שניתן צו לכינוס נכסי החייבים, אין לומר כי הנסיבות מלמדות על העדפת נושים, כלשון הוראת סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל, באופן המצדיק לכאורה את ביטול ההתחייבות של החייבים אל מול המשיב 6. אולם, מיום מתן צו הכינוס מוענקים הנכסים לנאמן לרבות התחייבויות חוזיות של החייבים אל מול צדדים שלישיים בקשר לנכסים. משמע, כי מיום מתן צו הכינוס הסכם שכזה מהווה העדפת נושים בבחינת פגיעה באושיות שוויון הנושים עליו מעוגן הליך פשיטת הרגל. החייבים בעניין זה לא מסרו פרטים מלאים לנאמן. לא את הסכם ההלוואה אשר נערך בין חתנם לבינם ואשר מהווה לדבריהם את ההסבר להשכרת הנכס כנגד קיזוז החוב הנטען. גם אם אין הסכם הלוואה שכזה בנמצא לא המציאו החייבים כל ראיה אחרת אשר יכולה לבסס לכאורה חוב שכזה. יתרה מכך, הצהיר הנאמן כי בפועל עד היום לא הגיש המשיב 6 כל תביעת חוב כנגד החייבים באופן המעורר תמיהות רבות אודות קיומו של חוב כפי שנטען. בנוסף, ולמרות הנטען כאמור על ידי החייבים, הציג החייב בפני הנאמן חשבונית מס בגין דמי שכירות בית האריזה ע"ס 8,850 ₪ מחודש 4/03, באופן המעורר ספקות באשר לגרסת החייבים. לאור כל האמור לעיל, ולנוכח ההתחייבות החוזית של החייבים כלפי המשיב 6, התחייבות שניתנה למעלה משנה עובר למתן צו הכינוס, אינני סבורה כי יש להורות על ביטול הסכם השכירות ככל שהוא נוגע למשך תקופת השכירות. אולם, אשר לדמי השכירות שונים הם הדברים. בין אם קיים חוב כאמור של החייבים למשיב 6 ובין אם לאו, אין החייבים יכולים לתת למשיב 6 את הרשות להחזיק בנכס האמור מבלי שמתקבלת תמורת דמי שכירות לקופת הנושים. במילים אחרות, באם קיים חוב כנטען הרי שאין החייבים רשאים להעדיף את המשיב 6 על פני יתר הנושים ולפרוע לו את חובם בדרך של השכרת בית הקירור ללא תמורה, כאשר מצויים הם בהליכי פשיטת רגל. על אחת כמה וכמה אם אין חוב כאמור שאז מחובתם של החייבים לפעול להעשרת קופת הנושים בדרך של קבלת דמי שכירות עבור הנכס האמור. לאור כל האמור לעיל, הנני מתירה לנאמן לתפוס חזקה בנכס האמור באופן בו יידרש השוכר הנוכחי לשלם לנאמן דמי שכירות ראויים על פי מחיר השוק רטרואקטיבית ליום מתן צו הכינוס. באם יבקש השוכר להפסיק את תקופת השכירות יהא רשאי לעשות כן והנאמן יהיה רשאי בשלב ראשון להשכיר את הנכס בשוק החופשי כנכס שמיש. 8. בהמשך ההליכים יציג הנאמן תוכנית אופציונאלית להשכרת הנכסים הנדונים, החממות ובית הקירור, אל מול אפשרות מכירתם, אשר תיבחן בבוא העת על ידי בית המשפט לכשתוגש בקשה מתאימה ומפורטת על ידי הנאמן. ובה תוצגנה האפשרויות על היתרונות הכלכליים של כל אחת מהן. 9. במקביל ימציאו החייבים דיווחים שוטפים לנאמן, עם העתק לכונס הנכסים הרשמי, על מנת שתונח בפני הנוגעים בדבר תמונה מלאה באשר להכנסותיהם והוצאותיהם של החייבים. באם תמצא הצדקה להורות על שינוי בסכום ההפקדה החודשי לקופת הנושים לנוכח ההחלטה האמורה, רשאים יהיו החייבים להגיש בקשה מתאימה. נאמנות