להלן החלטה בנושא בקשת כונס נכסים לאישור מכר: החלטה 1. בקשת כונס הנכסים לאישור המכר: ביום 9.7.06 הגיש כונס הנכסים של החברה בקשה לאשר מכירת זכויות חכירה ברחוב חשמונאים 91 ת"א, המהוות משרד פנוי בקומה חמישית בשטח של 371 מ"ר, וכן משרד בשטח של 203 מ"ר בקומה חמישית + מחסן בשטח של 16 מ"ר בקומת גג (להלן: "הנכס") לחברת שבט אפריים בע"מ (להלן: "הקונה") תמורת 347,000 $ + מע"מ. כמו כן, התבקש בימ"ש להורות כי המכירה תהיה בהתאם לסעיף 34א לחוק המכר תשכ"ח - 1968, וכן כי העברת החזקה לידי הקונה תעשה תוך 30 יום מיום אישורו של בימ"ש למכר. זאת בכפוף לתשלום מלוא התמורה בהתאם למועדים המפורטים בסעיף 6 להסכם שבין הצדדים. כמו כן, התבקש בימ"ש להורות כי רישום הזכויות בנכס יבוצע על ידי משרדו של הכונס תמורת שכ"ט 1.5% מערך הנכס כמוסכם בין הכונס לקונה. בבקשת הכונס נאמר כי ביום 17.3.06 פורסמה על ידו מודעה בעיתונות בה נאמר כי ניתנת אפשרות להגיש הצעות לרכישת הנכס עד ליום 23.4.06. תנאי להגשת ההצעות היה כי ההצעה תוגש בצירוף הסכם חתום וכן ערבות בנקאית לפקודת הכונס בתוקף עד יום 1.8.07. בסופו של דבר, הוגשו 5 הצעות לרכישת הנכס. בידי הכונס הופקדו 5 הצעות אשר פורטו בבקשה. ביום 12.6.06 שעה 11.15 נערכה במשרדו של הכונס התמחרות, אליה זומנו כל המציעים. ההצעה הגבוהה ביותר לפני שהחל הליך ההתמחרות עמדה על סכום של כ- 250,000$ לנכס כולו. ההצעה הגבוהה ביותר במהלך ההתמחרות היתה של הקונה אשר הציעה, כאמור, סך כולל של 347,000$. על פי ההסכם התחייבה הקונה לשלם לקופת הכינוס את הסכום לעיל במועדים הבאים: תוך 7 ימים מיום אישור המכר ע"י בימ"ש סכום של 104,100$ + מע"מ ואת היתרה תוך 30 יום מיום מתן האישור. לדברי הכונס, מדובר במחיר סביר על פי הערכת השמאי שנערכה, ולאור העובדה כי הקונה מתחייבת להשכיר חלק מן הממכר לכונס לתקופה של עד 3 שנים. הכונס פירט את התחייבויותיו על פי ההסכם ואת התחייבות הקונה. בסופו של דבר, ביקש הכונס מבימ"ש כי יאשר את ההסכם אשר נוסח ממנו צורף לבקשה. 2. תגובת הקונה ובקשתה לביטול סעיף 7.ו. להסכם המכר: בתגובה לבקשתו של הכונס, נטען על ידי הקונה כי במסגרת סעיף 7.ו. להסכם המכר נקבע שבתמורה לרישום זכויות החכירה בנכס, תשלם הקונה לכונס שכ"ט בשיעור 1.5% בצירוף מע"מ משווי התמורה. הקונה טענה כי על הכונס לגבות את שכר טרחתו מתוך הכספים המופקדים בקופת הכינוס. הקונה עצמה מיוצגת על ידי עו"ד אשר עליו מוטלת משימת רישום זכויות החכירה. הקונה טענה כי אישור סעיף 7.ו. להסכם כופה עליה שירותים משפטיים בניגוד לרצונה, ומצב זה איננו הגיוני ואיננו מקובל. הקונה הסבה, לדבריה, את תשומת לב הכונס לבעייתיות התמונה בדרישה, אולם ללא הועיל. לאור זאת, התבקש בימ"ש להורות על ביטול הסעיף ולפטור את הכונס מפעולת רישום על זכויות בנכס. בתשובה לתגובה זו, הגיש הכונס תגובה וביקש מבימ"ש להורות כי זכייתה של הקונה בהתמחרות תתבטל ולקבוע כי ההצעה הגבוהה היא של רו"ח יהב ועו"ד ירון אשר השתתפו אף הם בהתמחרות. כמו כן, ביקש הכונס לאשר לו לחלט את הערבות הבנקאית אשר הוגשה מטעם הקונה על חשבון הפיצוי המוסכם. הכונס ציין כי במודעה אשר פורסמה בעיתון, הובהר כי יש להגיש את ההצעות לרכישת הנכס בצירוף הסכם מכר חתום על ידי המציע. סעיף 7.ו. להסכם המכר קובע במפורש כי ישולם סכום של 1.5% + מע"מ מהתמורה למשרד כונס הנכסים תמורת ביצוע רישום זכויות החכירה. כל המציעים קיבלו את הסכם המכר טרם קיום ההתמחרות. הקונה ידעה, לדברי הכונס, על התנאי ולא הביעה את התנגדותה טרם כניסתה להליך ההתמחרות. הסכם המכר נחתם על ידי הקונה אשר ניסתה להכניס בו שינויים שונים עוד לפני ההתמחרות. הכונס ציין כי רישום הזכויות הינו נושא מסובך ומורכב, וכי טענת הקונה בבקשה מעלה חשש כבד בדבר תום לבה וטוהר כוונותיה. עוד ציין הכונס כי הצעתה של הקונה זכתה בהפרש של 2,000 דולר בלבד לעומת המציע הבא אחריה. עם תחילת ההתמחרות, הובהר באופן מפורש כי לא ניתן להכניס שינויים בהסכם. ביטול הסעיף המתבקש בהסכם המכר יהיה העדפה של הקונה לעומת המציעים האחרים. הכונס טען כי למעשה אין לקונה אפשרות כלכלית לרכישת הנכס. הבקשה לאישור המכר עוכבה, לדברי הכונס, בגין טענות שונות אשר העלתה הקונה, לרבות "סיפור" על פיו היא מנסה להשיג את הכסף כדי לעמוד בתנאי הרכישה. מיד לאחר ההתמחרות פנה ב"כ הקונה לכונס בבקשה לשנות את תנאי הסכם המכר, ולקבוע כי במקום 30% מסכום הרכישה ישולם בתשלום הראשון תשלום בשיעור 10% בלבד. הכונס הבהיר כי לא ניתן לשנות את ההסכם, אולם ב"כ הקונה חזר והתקשר לדרוש את השינוי. הכונס סבור כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. בתשובת הקונה לתגובת הכונס, נאמר כי במקום שהכונס יתן תגובה לבקשתה לבטל את סעיף 7.ו. להסכם, הגיש הכונס בקשה להורות על ביטול הזכייה בהתמחרות, למרות שקודם לכן הגיש בקשה לאישור המכר. אם לדעת הכונס נפלו פגמים בהליך, היה על הכונס לפנות בבקשה מתאימה לפסול את הצעת הקונה ולא להגיש בקשה לאישור המכר. אם ימצא בית המשפט לנכון להשאיר על כנו את הסעיף, הרי שתישא הקונה בתשלום ולכן אין להורות על בטלות זכייתה וחילוט הערבות הבנקאית. הקונה אישרה כי צירפה מכתב להסכם המכר שבו הפנתה את הכונס לשינויים אשר מתבקשים על ידה. הכונס דחה את השינויים אשר התבקשו. הקונה העדיפה לגשת להתמחרות ולחתום על המסמכים, אגב מחאה על דרישת הכונס לגבות ממנה שכ"ט בשיעור של 1.5% בשעה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מטעמה. עוד נאמר כי הכונס טען שאין לקונה את ההון לרכישת הנכס. לטענה זו אין רגליים שכן כבר מיום 1.7.06 ממתין לקונה בבנק הפועלים סכום השווה ל- 417,000$ אשר מספיק לצורך מימון הרכישה והוצאות נוספות. אין גם מקום לטענה כי הקונה מנסה למשוך זמן. עוד נאמר כי מדובר בחוזה אחיד, מקפח ולכן יש לבטל את הסעיף המתבקש. לבקשה זו צורף תצהירו של מנהל הקונה. לאחר שהתקבלה התשובה ביום 24.7.06, נקבעה על ידי הבקשה לדיון במעמד הצדדים ליום 4.9.06. 3. הודעות הכונס בדבר הצעות אחרות: ביום 7.8.06 מסר הכונס הודעה לבימ"ש כי מצויה בידו הצעת חברת שחר יזום והשקעות בע"מ בשליטת הרצל שקלים לרכישת הנכס, העומדת ע"ס 360,000$ בצירוף מע"מ. להודעה זו צורף מכתבו של מר הרצל שקלים מיום 3.8.06. ביום 16.8.06 מסר כונס הנכסים הודעה נוספת לבימ"ש, בה צויינו ההצעות השונות אשר השתתפו בהתמחרות. עוד נאמר בהודעה כי ביטול סעיף 7.ו. על פי בקשת הקונה, יהווה העדפה של הקונה לעומת מציעים אחרים אשר סברו כי ההסכם מקשה אחת, והעריכו את העלות הכלכלית של הנכס בתוספת עלות רישום הזכויות על ידי הכונס. ביום 14.8.06 התקבל במשרדו של הכונס מכתבו של עו"ד ירון, בו נאמר כי הסתבר לו שהקונה הזוכה לא עומדת בתנאי ההסכם ומבקשת לשנות תנאים בהסכם הרכישה. במכתב נאמר כי עו"ד ירון מתנגד נמרצות לשינוי בהסכם אשר מעמיד את ההתמחרות על בסיס בלתי שוויוני. כמו כן, נאמר במכתב כי מרשיו של עו"ד ירון מוכנים לרכוש את הנכס מיידית במחיר אשר הוצע על ידי הקונה. בתגובת הקונה להודעת כונס הנכסים, נאמר כי הצעתה עדיין גבוהה יותר מהצעת עו"ד ירון אברהם ומהצעתו של הרצל שקלים אשר אין לו כל זכות לקחת חלק בהליכי ההתמחרות. הקונה טענה עוד כי אין בבקשתה לבטל את סעיף 7.ו. כדי לפטור אותם מתנאי ההסכם. עוד נאמר כי הכונס לא היה זכאי מלכתחילה להכניס סעיף זה להסכם. הבאתו של המציע החדש מר הרצל שקלים על ידי הכונס, מהווה פגיעה חמורה בהליך ההתמחרות, לאחר שהכריז על הקונה כזוכה. במקביל הוגשה בקשתו של הרצל שקלים לאשר לו את רכישת הנכס בסכום של 360,000 דולר בצירוף מע"מ (בש"א 17648/06). זימנתי את כל הצדדים לדיון בבקשה. 4. הדיון במעמד הצדדים: במהלך הדיון הודיעה הקונה כי תסכים לכלול את סעיף 7.ו. בהסכם. ב"כ הקונה הפנתה לעובדה כי כבר בתגובה האחרונה שהוגשה על ידה, הובהר כי הקונה תשלם את שכה"ט ככל שבימ"ש ימצא לחייבה. התשלום בפועל עדיין לא בוצע, שכן על פי הוראות ההסכם היה התשלום אמור להתבצע לאחר אישור בית המשפט. עו"ד ירון טען כי מדובר במקרה קלאסי של שימוש לרעה בהליכי בימ"ש, שכן הזוכה שהצעתו התקבלה על בסיס שווה עם מציעים אחרים, מודיע כי תנאי ההסכם אינם מוצאים חן בעיניו ומבקש לשנות את תנאי ההסכם. הניסיון לשינוי מהווה חוסר תום לב. בנסיבות אלה, כאשר הזוכה איננה עומדת בתנאי ההסכם, יש לאשר את המכר ללקוחותיו אשר הסכימו להשוות את המחיר למחיר ההצעה של הקונה. כונס הנכסים טען כי מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב, שכן הקונה ניסתה לשנות את ההסכם פעמיים - פעם בעת הגשת ההצעה ופעם לאחר סיום ההתמחרות. הקונה התחמקה ולקח 3 שבועות עד שעלתה הטענה כי היא איננה מוכנה לשלם את שכה"ט בשיעור 1.5%. לטענת הכונס, בכל מקרה מגיעות הוצאות לעו"ד ירון. ב"כ הרצל שקלים הודיע כי הלקוח שלו מציע 370,000 $ ואם בימ"ש יחליט כי הקונה לא עמדה בהצעה, ראוי לקיים התמחרות נוספת. ב"כ הקונה חזר וטען כי יש לאשר עתה את הסכם המכר, ויש לקחת בחשבון כי ההתמחרות היתה ביוני, היתה פגרה בבימ"ש והכספים היו מוכנים בבנק. לדברי ב"כ הכנ"ר, נראה כי התנהלות הקונה לפני הליך ההתמחרות איננו רלוונטי מהמועד שבו החליט כונס הנכסים לבקש את אישור בימ"ש להצעה הזוכה. הפרות של ההסכם ,ככל שיהיו, או התנהגות נטענת בחוסר תום לב בקיום ההסכם, הן עילות המקנות לכונס אפשרות לבקש סעדים כספיים אם נגרם נזק לקופת הכינוס. אולם, טענות אלה אינן מצדיקות את פתיחת ההתמחרות מחדש, שכן עילות נטענות אלה אינן מקנות סעד לצד שהשתתף בהתמחרות. באשר לטענת הכונס לעניין ניצול לרעה של הליכי בימ"ש, ניתן לפתור זאת באמצעות הטלת הוצאות לטובת קופת הכינוס. 5. החלטה: מקובלת עלי עמדת הכנ"ר כי הדיון מתייחס למעשה לשלב שלאחר סיום ההתמחרות. העובדה כי הקונה ניסתה לשנות את תנאי ההסכם, על גבי נוסח ההסכם אשר קיבלה מאת הכונס לפני ההתמחרות וגם לאחר מכן, איננה רלוונטית יותר בשלב זה. כונס הנכסים הבהיר לקונה באופן חד משמעי כי אין הוא מוכן לשנות את תנאי ההסכם בכל הקשור לדרך התשלום אשר קבועה בהסכם, ואין מחלוקת כי ההסכם כלשונו מחייב את הקונה. גם הכונס עצמו לא סבר כי בדרך התנהלות זו לפני ההשתתפות בהתמחרות, יש כדי להשפיע על זכייתה של הקונה. הכונס גם לא סבר כי נפל פגם כלשהו בהליך ההתמחרות בגין אותה התנהגות של הקונה בנסיונה לשנות את תנאי ההסכם, והכריז עליה כזוכה בהתמחרות. הכונס הגיש לבימ"ש בקשה מפורטת בה ציין מדוע יש לאשר את ההצעה הזוכה של הקונה, וביקש בהתאם את אישורו של בימ"ש. תגובתה של הקונה לבקשת האישור מתייחסת אם כן לשלב קיומו של ההסכם אשר נכרת בין הצדדים. עוד יש לציין בהקשר זה, כי בתגובה לבקשת הקונה לבטל את סעיף 7. ו. להסכם, לא העלה כונס הנכסים כל טענה באשר להתארכות מועדי התשלום, או כל טענה אחרת לעניין התשלום שיש בה כדי להצדיק את ביטולו של ההסכם. טענת הכונס, על פיה היתה הקונה ערה להוראות סעיף 7. ו. להסכם וכי היא קשורה בהסכם כלשונו, שהיא טענה נכונה לחלוטין לגופה, אין בה כדי לפתוח מחדש את ההתמחרות בין המציעים השונים אשר השתתפו בה, ואין בה כדי להצדיק את העברת הזכייה למציע אחר. מערכת היחסים הנדונה כעת, הינה בין הכונס לבין הקונה אשר הוכרזה על ידו כזוכה, וזאת בקשר לדרך קיום ההסכם. לכן, אין מקום לא לביטול הזכייה, לא להעברת הזכייה למשתתף אחר, ואף לא להכללת מציע נוסף אשר הציע את הצעתו בשלב מאוחר לאחר שההתמחרות כבר הסתיימה, כפי שהתבקש בבש"א 17648/06 וגם בקשה זו נדחית. באשר לעצם טענתה של הקונה בקשר לסעיף 7.ו., הרי שלטענה אין כל בסיס. תנאי ההסכם היו ברורים לחלוטין לפני הכניסה להתמחרות. תנאים אלה כללו תשלום שכ"ט לכונס בשיעור 1.5% +מע"מ בגין רישום הזכויות. העובדה כי הקונה מיוצגת על ידי עו"ד מטעמה, אין בה כדי לשנות תנייה זו אשר היוותה תנאי להשתתפות בהתמחרות. נושא שכה"ט אשר לו זכאי הכונס בגין פעולות הכינוס המתבצעות על ידו, אינו מעניינו של הקונה, והחלטה בעניין זה תינתן על ידי בימ"ש לאחר קבלת תגובת הכנ"ר. הקונה השכילה אמנם לקבל את הצעת בימ"ש ולחזור בה מהתנגדותה להכללת סעיף 7.ו. בהסכם שבינה לבין כונס הנכסים. אולם, אין ספק כי לבקשתה לא היה כל בסיס מלכתחילה, וכי בפועל התארך בשל כך המועד לביצוע התשלום. הטענה כי היתה פגרה איננה מן העניין, שכן החלטות בית משפט ניתנו במהלך הפגרה וניתן היה לחזור מהבקשה גם בשלב מוקדם יותר. לכן, תחוייב הקונה בתשלום הוצאות הכונס בגין הגשת הבקשה בסך 10,000 ₪ + מע"מ , בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. אני מאשרת את בקשתו המקורית של הכונס לאישור המכר. יש להבהיר כי אין בהחלטה האמורה לעיל כדי למנוע מכונס הנכסים לבקש כל סעד מבימ"ש, היה והקונה לא תעמוד בתנאי כלשהו מתנאי ההסכם לאחר שניתן האישור על ידי בימ"ש. כינוס נכסיםחכירה