בקשה למתן הוראות

מהי "בקשה למתן הוראות" ?

הליך של בקשה למתן הוראות, הינו הליך מקוצר המאפשר קבלת סעד מזורז מקום בו לא קיימות מחלוקות עובדתיות כבדות משקל או כאשר המחלוקות הינן פשוטות ומצומצמות יחסית וניתן להכריע בהן אף ללא שמיעת ראיות. אין לנקוט בדרך של בקשה למתן הוראות כאשר בין הצדדים שוררות מחלוקות עובדתיות רבות וסבוכות המצריכות היזקקות לשמיעת עדים, ודרך המלך במקרה שכזה היא הגשת תביעה כספית רגילה לבית המשפט המוסמך.

הליך בקשה למתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט.

הליך בקשה למתן הוראות נושא, בדרך כלל, אופי של הליך פנימי המתנהל בבית המשפט ביוזמת נושא התפקיד שמטרתו להנחות ולכוון את פעולתו, בין בענין נקודתי ובין לצורך גיבוש קו פעולה מקיף וארוך טווח. אין הליך זה מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכורך הכרעה בעובדות. אולם לכלל זה יש חריגים. יש ובית המשפט חורג ממנהגו ומכריע במחלוקות לגופן גם במסגרת הליך מתן הוראות. תנאי לכך הוא שהשאלות הטעונות הכרעה לא תצרכנה בירור עובדתי מורכב באמצעות ראיות אלא תתמקדנה בהיבטים משפטיים, או כאשר העובדות לבירור הן פשוטות ומעטות, והצדדים מסכימים לבירורן בדרך מהירה ומקוצרת.

במסגרת הליך בקשה למתן הוראות יכול בית משפט בנסיבות מתאימות לנקוט בדרך הקצרה ולהכריע בסכסוכים במקרים בהם העובדות אינן שנויות במחלוקת או שהן פשוטות ומועטות והצדדים מסכימים לבירור בדרך מקוצרת, מה שאין כן כאשר העובדות טעונות בירור יסודי.


להלן החלטה בנושא בקשה למתן הוראות:

החלטה

הקדמה:

לפני בקשה אשר הוכתרה "בקשה למתן הוראות", במסגרתה עותרים המבקשים, שהם בעלי מניות בחברת אחים זיו זיבליק בע"מ ובחברת טרקטורים תבור בע"מ (להלן: "החברות"), להורות למשיב, עו"ד תדהר צור, לשלם להם סך של 465,140 ₪ בגין הוצאות שלטענתם הוציאו לטובת שתי החברות הנ"ל בתקופה בה שימש המשיב כבעל תפקיד או כמנהל מיוחד של החברות.

טענות הצדדים:

המבקשים טוענים כי הכספים שהוציאו לטובת החברות, הינם כספים שהמשיב נמנע מלהוציא, מטעמים השמורים עימו, תוך הפרת התחייבותו כלפי בית המשפט כ- officer of the court לפעול כמנהל מיוחד של החברות. כן טוענים המבקשים כי בקשתם דנא עוסקת רק בדרישתם כי המשיב ישיב להם כספים שהוציאו מכיסם הפרטי לצורך ייצור הכנסות לקופות החברות, שהיו בבחינת פעולות הכרחיות לשם תפקודן התקין של החברות.

לטענת המבקשים, החל ממועד מינויו של המשיב כבעל תפקיד בחברות, התנהל המשיב בחוסר מקצועיות משווע, תוך התעלמות מהמבקשים ששימשו משך שנים כמנהלי החברות, ובכלל זה לא ביצע פעולות שהיה עליו לבצע על מנת להמשיך ולקדם את עסקי החברות ולא פעם באופן ממשי כדי להבין כיצד מתנהלות החברות.

עוד טוענים המבקשים כי הם מצידם עשו כל שלאל ידם כדי לסייע למשיב ולמסור לו את כל הנתונים הדרושים לצורך מילוי תפקידו, ברם לא זכו לאוזן קשבת, דבר שהוביל לפגיעה אנושה ובלתי הפיכה בעסקי החברות.

בנוסף, לטענת המבקשים, המשיב היה ער לכך שישנם תשלומים שיש לשלמם כדי להמשיך ולהפעיל את החברות כעסק יצרני ולכך שהמבקשים נושאים בחלק מאותם תשלומים, לרבות משכורות לפועלים העוסקים בקטיף, תשלומים לרשויות ולגופים שונים (חברת חשמל, משרד הפנים), תשלומים עבור דלק לרכבים, תשלומים בגין תיקונים המבוצעים ברכבים באופן שוטף, תשלומים עבור אביזרי השקיה והדברה וכיוצ"ב הוצאות הדרושות באופן סדיר ושוטף.

המבקשים מפנים לכך שהמדובר בחברות העוסקות בחקלאות, כך שההוצאות שהוצאו על ידם נדרשו כדי שעבודתם לא תרד לטמיון. כן מפנים לכך שבעקבות פעולותיהם, נוספו כספים לקופת המשיב, אשר בתחילת הדרך היתה ריקה.

לסיכום טוענים המבקשים כי בנסיבות העניין, הואיל והמשיב לא נהג כמתחייב מתוקף תפקידו כבעל תפקיד ו/או מנהל מיוחד וגרם לנזקים אדירים לחברות ולמבקשים, עליו לשאת בתוצאות התנהלותו הכושלת - כך לטענתם.

מאידך, לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה.

לטענת המשיב, במסגרת החלטת מינויו כמנהל מיוחד לחברות מיום 10/5/07, אשר ניתנה בהסכמת הצדדים, הופקעו סמכויותיהם של המבקשים ונקבע כי החל מיום מינויו אין למבקשים כל סמכות לבצע פעולת תשלום ו/או להתחייב בשם מי מהחברות ללא אישורו בכתב ומראש של המנהל המיוחד ו/או של בית המשפט.

כן מפנה המשיב לכך שגם במסגרת החלטת בית המשפט מיום 25/9/07, במהלך דיון בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט שהוגשה על ידי המנהל המיוחד, קבע בית המשפט כי המבקש מס' 1 הפר את צו בית המשפט משביצע פעולות בכספי החברות לאחר מינוי המנהל המיוחד בלא שקיבל את הסכמתו לכך ומבלי שקיבל רשות מבית המשפט.

לטענת המשיב, בנסיבות אלה כל פעולה או התחייבות אשר המבקשים התחייבו בשם החברות ללא אישורו של המנהל המיוחד או בית המשפט, נעדרת כל תוקף ומהווה הפרה של צו בית המשפט. בנוסף, ככל שהמבקשים הוציאו הוצאות כאלה ואחרות, הרי שעשו זאת על דעתם בלבד, מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מהמנהל המיוחד או מבית המשפט, ואין להטיל זאת על החברות.

המשיב מפנה לכך שבמקרים מסוימים בהם פנו אליו המבקשים כדי לקבל הרשאות על מנת לבצע עסקאות ו/או לשלם תשלומים מכיסם עבור החברות, אישר להם, לפי שיקול דעתו, לעשות כן, וכלל ההוצאות שאושרו על ידו שולמו בסופו של יום לידי המבקשים.

מבלי לפגוע באמור לעיל, טוען המשיב כי ככל שהמבקשים הוציאו הוצאות כאלה ואחרות עבור החברות, הרי שהדרך הנכונה והראויה העומדת לפניהם היא הגשת תביעה להשבת הוצאותיהם, ובמידה ויינתן צו פירוק כנגד החברות, הרי שיהיה עליהם להגיש תביעת חוב כנגד החברות למפרק שימונה על ידי בית המשפט, וזכאותם לקבל את ההוצאות שהוצאו על ידם תיקבע לפי כללי דין קדימה, בהתאם להוראות הדין.

בד בבד עם הגשת תגובתו לבקשה למתן הוראות, הגיש המשיב מצידו בקשה למחיקת הבקשה למתן הוראות על הסף. בבקשתו מונה המשיב שני טעמים: ראשית, הבקשה למתן הוראות אינה ההליך הראוי והמתאים לבירור טענות המבקשים כנגדו ו/או כנגד החברה. שנית, המבקשים לא קיבלו אישור מהמנהל המיוחד ו/או מבית המשפט לפעול ו/או להתחייב בשם החברה ו/או להוציא את ההוצאות הנטענות בבקשתם עבור החברה, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתם.

ההליך המתאים לבירור טענות המבקשים:

בראש ובראשונה יש לדון ולהכריע בטענת המשיב (אותה העלה בבקשתו הנפרדת למחיקת הבקשה למתן הוראות על הסף) בדבר אי התאמתו של ההליך לבקשה למתן הוראות, ובמידת הצורך, תידון ותוכרע הבקשה אף לגופה.

לטענת המשיב, בקשה למתן הוראות אינה תחליף ראוי כאשר השאלה העומדת על הפרק היא חיוב כספי, אשר דינה להתברר במסגרת תביעה כספית רגילה, הדורשת הליכי הוכחות וחקירות ואשר יש בה משום מורכבות משפטית ועובדתית כאחת.

המבקשים מטעמם לא התייחסו לטענה זו של המשיב.

על מהותו של הליך מתן הוראות ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' ציפורה סופיוב, פ"ד נה(3) 385 (2001) את הדברים הבאים:

"הליך מתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט".

וכן המשיכה וקבעה כך:

"הליך מתן הוראות נושא, בדרך כלל, אופי של הליך פנימי המתנהל בבית המשפט ביוזמת נושא התפקיד שמטרתו להנחות ולכוון את פעולתו, בין בענין נקודתי ובין לצורך גיבוש קו פעולה מקיף וארוך טווח. אין הליך זה מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכורך הכרעה בעובדות. אולם לכלל זה יש חריגים. יש ובית המשפט חורג ממנהגו ומכריע במחלוקות לגופן גם במסגרת הליך מתן הוראות. תנאי לכך הוא שהשאלות הטעונות הכרעה לא תצרכנה בירור עובדתי מורכב באמצעות ראיות אלא תתמקדנה בהיבטים משפטיים, או כאשר העובדות לבירור הן פשוטות ומעטות, והצדדים מסכימים לבירורן בדרך מהירה ומקוצרת".
(ההדגשה שלי - ע.ע.)

באותו עניין פירטה כב' השופטת פרוקצ'יה שורה של תנאים בהם יתברר סכסוך בין בעל תפקיד לבין צד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות: בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב הכרעה בעובדות או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; אין בניהול ההליך בדרך מקוצרת כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל דין.

וראה לעניין זה גם רע"א 2906/96 סולי ש. וואנו נ' מכון התקנים הישראלי, פ"ד נ(1) 298 (1996):

"במסגרת הליך למתן הוראות יכול בית משפט בנסיבות מתאימות לנקוט בדרך הקצרה ולהכריע בסכסוכים במקרים בהם העובדות אינן שנויות במחלוקת או שהן פשוטות ומועטות והצדדים מסכימים לבירור בדרך מקוצרת, מה שאין כן כאשר העובדות טעונות בירור יסודי".

(בנוסף ראה: רע"א 3277/95 הולנדר בנאי בע"מ נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מט(5) 295 (1996); ע"א 8800/01 ארווין כץ ואח' נ' Jerusalem Enterprises Inc. ואח', פ"ד נח(6) 901 (2004);

הליך של בקשה למתן הוראות, אם כן, הינו הליך מקוצר המאפשר קבלת סעד מזורז מקום בו לא קיימות מחלוקות עובדתיות כבדות משקל או כאשר המחלוקות הינן פשוטות ומצומצמות יחסית וניתן להכריע בהן אף ללא שמיעת ראיות. אין לנקוט בדרך של בקשה למתן הוראות כאשר בין הצדדים שוררות מחלוקות עובדתיות רבות וסבוכות המצריכות היזקקות לשמיעת עדים, ודרך המלך במקרה שכזה היא הגשת תביעה כספית רגילה לבית המשפט המוסמך.

במקרה דנא עותרים המבקשים לחייב את המשיב בתשלום כספים שהוצאו על ידם, על פי הנטען, באופן פרטי לטובת החברות. הטענות שמעלים המבקשים כנגד המשיב (ובכלל זה טענות המייחסות למשיב רשלנות והפרה של חובת האמונים שהיתה מוטלת עליו בתוקף תפקידו בחברות בעת הרלוונטית) מחייבות בירור עובדתי ומשפטי יסודי ומורכב תוך שמיעת ראיות ועדויות והכרעה בנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

בנסיבות אלה ולאור הפסיקה שלעיל סבורני כי ההליך בו נקטו המבקשים לבירור טענותיהם, דהיינו: בקשה למתן הוראות, אינו ההליך הנכון והמתאים לבירור טענותיהם כלפי המשיב ולבירור המחלוקות התלויות ועומדות בין הצדדים, ופתוחה בפניהם הדרך לברר את טענותיהם לגופן בהליך של תביעה רגילה, בפני הערכאה המוסמכת.

מיותר לציין כי ברמה העקרונית, מרגע מינויו של בעל תפקיד, מופקעות סמכויות המנהלים ובעלי המניות בחברה, ואינם עוד בני חורין להוציא הוצאות בשם החברה, אלא באישור המנהל המיוחד ו/או בית המשפט.

סוף דבר:

על יסוד כל המוסבר לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן הוראות.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בקשה זו ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון