בקשה למתן הוראות שכר טרחת עורך דין

להלן החלטה בנושא בקשה למתן הוראות שכר טרחת עורך דין:

החלטה

לפני בקשת התאחדות לכדורגל בישראל למתן הוראות טענות תשלום שכר טרחת ב"כ ההתאחדות בגין שירותים משפטיים ששכרה כדי לממש ערבויות, והליכי גבייה.

עמדת המבקשת
1.     במטרה לגבות כספים מ'דירות עלית', בין היתר, לשם כיסוי גירעון תפעולי של בית"ר ירושלים בגין עונת המשחקים ובגין חובות עבר, שכרה המבקשת עו"ד חיצוני (עו"ד י' בית און), המתמחה בתחום זה.
כספים אלו היו אמורים להשתלם בדמות פרעון ערבות אוטונומית על סך מיליון ש"ח , ושיק לפקודתה על סך 10 מיליון ₪.
הערבות נפרעה ואילו השוק חולל באי פרעון.
במקביל נכנסה חברת בית"ר ירושלים להליכי הקפאה, אשר נוהלו בבית המשפט המחוזי בירושלים. על רקע זה החלה פעילות ב"כ ההתאחדות, אשר הסתעפה בהמשך למספר מישורים וחזיתות.

ביום 20.8.01 הוגשה בקשה לצו הקפאת הליכים לבית"ר, ירושלים, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכים נגד בית"ר ירושלים ונגד הערבים לחובותיה-דירות עלית ונגד הבטוחות שהועמדו (הערבות והשיק). עוד באותו היום הורה בית המשפט על הקפאת הליכים כנגד בית"ר ירושלים לצורך גיבוש הסדר עם נושי החברה.

2.     לאחר שההתראות לא נשאו פרי הוגשה ביום 2.9.01 התנגדות מפורטת ומנומקת מטעם ההתאחדות בה פורטו, בין היתר, הניסיונות של גד זאבי שלא לעמוד בהתחייבויותיו לשם המשך הפעילות של בית"ר ירושלים, מעמדה של ההתאחדות כנושה, תקנוני ההתאחדות ומעמדם העדיף על פני נקיטת הליכים על פי סעיף 350 לחוק החברות - צירוף עובדות, נסיבות ונימוקים משפטיים אשר נטען כי הוכיחו העדר בסיס עובדתי ומשפטי להקפאה, וכי הליך זה הינו בניגוד לטובת הנושים.

לבסוף ניתנה החלטה לפיה יוקפאו ההליכים נגד בית"ר ירושלים עד ליום 16.9.01.

ביום 16.9.01 התקיים דיון נוסף, בבית המשפט המחוזי בירושלים אשר גם בו נכחה ההתאחדות בו הוצעה הצעת מכר של קבוצת כהנוב בירושלים וכבוד הנשיא ו' זיילר האריך את צו הקפאת ההליכים עד למועד הדיון הבא שנקבע ליום 25.9.01, לדיון בתוצאות ההסדר שגיבשו נושי בית"ר ירושלים.

3.     לאחר הדיון הועלתה הצעת הסדר נושים מטעם הנאמן וגם הפעם נדרשה ההתאחדות לבדוק את ההסדר, להשתתף באסיפת נושים שהתקיימה בירושלים ביום 24.9.01 בעניין אישור מכר בית"ר, ירושלים, שם הוצגה הצעת הסדר.

ביום 25.9.01 התקיים דיון באישור הסדר חלקי, אשר גם הוא הצריך הכנה והיערכות מיוחדת לקראת הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר דיון של מספר שעות אושר הסדר לפיו, בין היתר, אושר הסכם למכירת זכויות הניהול של בית"ר ירושלים וההתאחדות תמשיך לפעול למימוש הערובות אשר העמידה דירות להתאחדות (סעי' 2(ב) להסדר.

במהלך התקופה הראשונה של ההקפאה ובמהלך גיבוש הסדר נושים חלקי לבית"ר ירושלים, השמיעו נושים שונים טענות נגד ההתאחדות, וזו נדרשה להכין תגובה והתייחסות, על סמך יעוץ משפטי וחוות דעת שהכין בא כוחה.

ביום 11.9.01 נאלצה התאחדות להגיש בקשת פירוק בבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד דירות עלית, לאור חילול השיק. למחרת, ביום 12.9.01 הגישה דירות עלית בקשה למחיקת בקשת פירוק או לקיום דיור דחוף.

4.     כך ממשיכה המבקשת לפרט הליכים כאלה ואחרים שעל עורך הדין היה לטפל בהם, וכך עשה.
בהמשך, ביום 1.1.02, לאחר דיון במעמד הצדדים בענין דירות עלית ולאחר ארכות שניתנו לצדדים, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בין הצדדים, לפיהן דירות עלית תשלם להתאחדות סך של 5,500,000 ₪, ב-12 תשלומים חודשיים שווים, ושוב המשיכו הליכים שונים בהם טיפל עו"ד בית-און.

5.     בסופו של יום שילמה המבקשת את שכר טרחתו של עו"ד בית און מתוך "כספי הבטוחות" ואף דרשה מהמפרק, עו"ד פולמן, סך נוסף של 400,000 ₪, ולפיכך עותרת היא כדלקמן.

"(1) לקבוע, כי על ההתאחדות הייתה מוטלת החובה לשכור שירותים משפטיים כדי להגן על קניינה שיק בסך 10 (עשרה) מיליון ₪ וערבות בנקאית;
(2) לקבוע, כי שכר טרחתו של הפרקליט אשר נשכר על ידי ההתאחדות, כאמור, צריך להיות משולם מתוך כספי מימוש הבטוחות שנגבו כתוצאה מפעילותו;
(3) לקבוע כי ההתאחדות הייתה רשאית לשלם לבא כוחה שכר טרחת עו"ד בסך של 368,119 ש"ח ובצירוף מע"מ בגין פעילותו במימוש הבטוחות וזאת מתוך כספי הבטוחות שמומשו ולחילופין, ליתן תוקף לתשלום האמור;
(4) בנוסף, להורות למפרק להעביר להתאחדות סך של 295,041.85 ₪ (קרן), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום המלא בפועל, ובתוספת מע"מ, בגין יתרת שכר הטרחה שטרם שולמה לבא כוחה".


עמדת המשיב-המפרק

6.     המפרק סבור שההתאחדות לא היתה זכאית לקזז ואינה זכאית לקבל מכספי הבטוחות את שכר פרקליטיה, כיוון שלא שריינה זכות זו בהסדר הנושים, ולאחר שזה אושר - תוך הסתמכות מלאה של הנושים על תוכנו - אין לאשר, בדיעבד, קיזוז או תשלום כאמור.
סוגיית מעמדם של כספי הבטוחות היתה סוגיה מרכזית בהסדר הנושים, שכן:
א.     להתאחדות היה ענין להבטיח שכספים אלה יגיעו, בראש ובראשונה, לנושים "החוסים" בצל תקנוני ההתאחדות, ואשר להבטחת כספים שיגיעו להם נועדו, מלכתחילה, כספי הבטוחות.
ב.     היה ברור, כי כספי הבטוחות הם הכספים העיקריים ואולי אף היחידים שיבלו נושי החברה.

לפיכך היתה ההתאחדות מעורבת, כאמור, בגיבוש תנאי הסדר הנושים, עד שהשביעו את רצונה והיא תמכה באישורו, והצביעה בעדו.
בשום שלב של אישור הסדר הנושים לא ביקשה ההתאחדות לכלול בין הוראותיו הסתייגות, לפיה מכספי הבטחות שימומשו ינוכו על ידה הוצאות הגביה, אשר שיעורן יהיה ככל שתקבע ההתאחדות עצמה, ורק סכומי הנטו יועברו לנושי החברה.

7.     רו"ח יאיר רבינוביץ - יו"ר הרשות לבקרת תקציבים של ההתאחדות - אף הוזמן על ידי הח"מ להעלות את סוגיית ההוצאות במהלך אסיפתה נושים, אך ההתאחדות נמנעה וטעמיה עימה, לעשות כן באותה אסיפה שהתקיימה ביום 24.9.01 וגם גם בדיון ביום 25.9.01 בבית משפט זה, לאישור הסדר הנושים, בו נטלה חלק פעיל ביותר.
המועד הראשון בו העלתה ההתאחדות את דרישתה לקיזוז הוצאותיה היה במכתב למפרק שעתיים לאחר הדיון הנ"ל בבית המשפט.

8.     המפרק טוען כי ההתאחדות לא העלתה את סוגיית ההוצאות באסיפות הנושים ובביהמ"ש בכוונה תחילה, מתוך חשש שיהיה בה כדי לטרפד את ההסדר בו חפצה מאוד? האם מי שפיו ולבו שווים, שולח הודעה לנאמן, שעתיים לאחר הדיון בביהמ"ש ("הנני להודיעך בזאת, כי ההוצאות הכרוכות בגביית הכספים ממומנות מתוך הכספים הנגבים". במקום להעלות את הנושא - באופן ברור ומפורש - בפני כלל הנושים ובפני ביהמ"ש, תוך פירוט התחייבותו לבאי כוחו ושיעורה?

9.     ביום 1.1.02 הגיעה ההתאחדות לפשרה עם ד.ע. דירות עלית בע"מ, לפיה מתוך בטוחה (שיק) בסך 10 מיליון ₪ תשלם ד.ע. דירות עלית בע"מ סך 5.5 מיליון ₪ (55%), בנוסף לסכום הערבות הבנקאית, והפשרה הותלתה בקבלת אישור בית משפט נכבד זה, וזאת כיוון שכספי הבטוחות נועדו, כאמור, להבטחת נושי החברה, בהתאם להסדר הנושים, ובהסדר (ס"ק 2(ב')) נאסר על ההתאחדות להגיע לידי הסדר עם ד.ע. דירות עלית, אלא באישור הח"מ והנושים.

10.     גם בעת שהביאה את הפשרה הנ"ל לאישור ב-2.2 לא איזכרה ההתאחדות את דרישתה לקיזוז ההוצאות, הגם שאז כבר היתה ידועה לה עמדת המפרק.
כן טוען המפרק כי עוד לפני שאושרה הפשרה בבימ"ש זה (17.1.02), כבר שלמה ההתאחדות לבא כוחה כ-147,000 כמפורט בחשבונית העסקה שצורפה בבש"א 3002/03 למסמך שכותרתו "בקשה לענין תשלום שכ"ט עו"ד לב"כ ההתאחדות".
לדבריו, ההתאחדות לא כפרה בעמדה, לפיה הוצאות מימוש כספי הבטחות ידרשו הכרעתו של בית משפט נכבד זה. (מכתב ב"כ ההתאחדות מיום 15.4.03) בו דורש עו"ד בית און תשלום נוסף אשר "יחשב על חשבון שכ"ט הכולל, אשר בסוף ההליך יועבר לאישור בית המשפט, אם יהיה צורך בכך".
טוען המפרק כי הסדר נושים, במהותו, לאחר שאושר כדין, הינו מסמך המחייב, כמות שהוא, את כל נושי החברה. המסמך מחייב גם נושים שהתנגדו לו או שלא השתתפו באסיפות הנושים ובוודאי ובוודאי שהוא מחייב נושים שניסחו אותו ואישרו אותו, דהיינו ההתאחדות.

11.     המפרק תמה הכיצד בלא קבלת אישור הנושים, בלא קבלת אישור בית המשפט שאישר את הסדר הנושים ובלא אישור הנאמן סיכמה ההתאחדות עם בא כוחה שכר טרחה לפי שעות, בתעריף של 250 דולר ש"ע+ מע"מ!!!

פעולות המימוש של ההתאחדות הניבו כ-2,000,000 ₪ (ובנוסף נפרעה, ללא כל הליך, ערבות אוטונומית על סך 1.0 מיליון ₪, ובגינן תובעת ההתאחדות מי שצריכה להיות ראשונה להתייצב להבטחת פרעון חובות הנושים סך של כ-1,000,000 ₪.

דיון
12.     בהחלטתי בפרשה מיום 31.10.05, קבעתי:
"מכאן שהשארת הסכום שקצבה ההתאחדות דבר שכר הטרחה לעו"ד בית-און בידיה אינה תקינה, עליה להפקיד סכום זה בידי הכנ"ר בתוך 15 יום, עד שיוחלט מהן שיעור שכר הטרחה שיש לאשר בנדון, על פי בקשה שתוגש בתוך תקופה זו".


בדיון נשוא ההחלטה נאמר על ידי המפרק כי הנושא עלה אולם לא בא לידי ביטוי בהסכם, כפי שציין בתגובתו דנן.

המסקנה היא, איפוא, כי שני הצדדים ידעו והבינו שהעניין פתוח. לפיכך אם סבר המפרק כי אין הדבר תקין, יכול היה להעלותו בו במקום.

לפיכך אני קובע כי יש לשלם לעו"ד מטעם ההתאחדות עבור שירותיו, מתוך סכום הבטוחות.

13.     אשר לשאלת גובה שכר הטרחה, הרי משלא התבקש בית המשפט לאשר מראש את עו"ד בית-און כ"בעל תפקיד", וההתאחדות שכרה את שירותיו קודם למתן אישור, הרי שעשתה כן באופן בלתי תקין.
לפיכך, ציינתי בהחלטתי הנ"ל כדלקמן:

"משלא נעשה הדבר, יהא על בית המשפט לקבוע את שכרו, בין על פי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א-1981, בין אם שכר עפ"י שעת עבודה, ובין כשכר ראוי, או כל דרך אחרת".

פועל יוצא מכך הוא שיש מקום להפריד בין עצם העסקת עו"ד בית-און, לבין אופן התשלום. הואיל ועו"ד בית-און לא נתמנה בהתאם לתקנות החברות, הנ"ל, הרי שאין אף לפסוק את שכרו בהתאם לאותן תקנות.

לפיכך, יש לפסוק את שכר טרחתו בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) התש"ס-2000 (להלן: הכללים), כנגזרת של הסכום שנגבה בפועל כתוצאה משירותיו.

המבקשת תכין טיוטת פסיקתא בהתאם, בתוך 10 ימים ותעבירה לתגובת המפרק. היה והצדדים לא יגיעו לפסיקתא מוסמכת, כי אז יעבירו לבית המשפט את הטיוטא המוצעת וההשגות, או אז אחליט בנדון.

היה והסכום שיתקבל מן החישוב יהא קטן מהסכום שקוזז, כי אז תועבר יתרת הסכום לקופת המפרק בתוך 7 ימים, שאם לא כן, יישא הסכום הצמדה וריבית מירבית כדין מיום העברתו לעו"ד בית-און, ובתוספת סך 50,000 ₪ + מע"מ כהוצאות משפט.

היה והסכום שיתקבל מן החישוב יהא גדול מהסכום ששולם לעו"ד בית-און, כי אז ישלם המפרק מקופתו את ההפרש בתוך 7 ימים, שאם לא כן, יחול מנגנון הצמדה, ריבית והוצאות, כתמונת ראי, אף לגביו.

אין צו להוצאות בבקשה זו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טרחת עו''ד ללא הסכם

  2. שכר טרחת עו''ד מופרז

  3. חוב שכר טרחת עורך דין

  4. התחייבות לתשלום שכ"ט עו"ד

  5. ניכוי שכר טרחת עורך דין

  6. שכר טרחת עורך דין של בנק

  7. תביעה לתשלום שכ"ט של עו"ד

  8. שכר טרחת עורך דין גירושין

  9. שכר טרחת עורך דין ריטיינר

  10. החזר שכר טרחת עורך דין ללקוח

  11. מחלוקת בעניין שכר טרחת עו''ד

  12. שכר טרחת עורך דין 10% מהתביעה

  13. תביעה בנושא שכר טרחת עורך דין

  14. תביעה להחזר שכר טרחת עורך דין

  15. שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל

  16. החזר שכר טרחת עו''ד ששולם ביתר

  17. שכר טרחת עורך דין תביעה ייצוגית

  18. שכר טרחת עורך דין בענייני ירושה

  19. שכר טרחת עורך דין של שחקן כדורגל

  20. שכר טרחת עורך דין על עתירה לבג''צ

  21. עורך דין ע"מ על שכר טרחת עורך דין

  22. בקשה למתן הוראות שכר טרחת עורך דין

  23. האם חייבים לעשות הסכם שכר טרחת עו''ד

  24. אי החתמת לקוח על הסכם שכר טרחת עו"ד

  25. שכר טרחת עורך דין תביעות ביטוח לאומי

  26. אי תשלום שכר טרחת עורך דין על מספר תיקים

  27. שכר טרחת עורך דין על בסיס אחוזים בגין עסקה

  28. תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין הסכם ריטיינר

  29. תביעה נגד לקוח שלא שילם שכר טרחת עו''ד נדחתה

  30. ביטול הסכם שכר טרחת עו"ד בגלל שלא ענה לטלפונים

  31. גובה שכר טרחת עורך דין בייצוג זוכה בתיקי הוצל"פ

  32. תביעה כספית לתשלום שכ"ט עו"ד בגין שירותים משפטיים

  33. הודעה לענין שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל

  34. זכאות לשכר טרחת עורך דין שייצג בהליך גירושין במקרה של שלום בית

  35. שכר בהתאם לתקנה 5 לתקנות ההוצל"פ (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)

  36. תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס''ב-2002

  37. צו הטבות לניצולי שואה (שיעורי שכר טרחת עורך דין מרביים), התשס"ח-2008

  38. צו נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (שיעורי שכר טרחת עורך דין מרביים), התשס"ט-2009

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון