להלן החלטה בנושא בקשה למתן הוראות בפרשת חפציבה: החלטה 1. ביום 5.8.2007 הוגשו לבית משפט זה בקשות דחופות בעניין קריסתן של חברות קבוצת חפציבה, העוסקת ביזום ובניית פרויקטים למגורים ומסחר. שלוש חברות פרטיות בקבוצת חפציבה הגישו בקשה להקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות התשנ"ט-1999. במקביל הגישו מספר בנקים שהעמידו ליווי פיננסי לפרויקטים של קבוצת חפציבה, בקשות למימוש שעבודים למינוי כונסי נכסים על הנכסים המשועבדים. כמו כן, הוגשו בקשות שונות על-ידי רוכשי דירות, קבלני ביצוע, קבלני משנה, ספקים ונושים שונים. במהלך הדיונים הראשונים שהתקיימו בבית המשפט נטען, כי מדובר בהתמוטטות ניהולית ופיננסית של אשכול חברות חפציבה שעסקו בבנייתם של כ-4600 דירות במסגרת כ-40 פרויקטים ברחבי הארץ. בתום דיון מקדמי, ביום 6.8.2007, ניתן צו זמני להקפאת הליכים נגד ארבע חברות מקבוצת חפציבה והוחלט כי הכנ"ר ישמש נאמן זמני. כמו כן, מונו באי-כוח הבנקים ככונסי נכסים זמניים על הנכסים המשועבדים להם. לכונסים ניתנו סמכויות של "כונס מפעיל" כמו האפשרות להמשיך את הבנייה. עוד הוחלט לאסור פינוי רוכשים שנכנסו לדירות על דעת עצמם ואיסור מימוש שעבודים בדרך של מכירת נכסים. בתוך מספר ימים הוגשו דו"חות ראשוניים על מצב הקבוצה והפרויקטים השונים. דיון נוסף התקיים בבית המשפט בתאריך 9.8.2007 בו הוחלט להאריך את צו הקפאת ההליכים למשך 15 ימים נוספים ומינוי עו"ד יצחק מולכו כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני (הכנ"ר). המינוי נכנס לתוקף בהחלטה משלימה מיום 13.8.2007, בה פורטו סמכויותיו של המנהל המיוחד. בהחלטות נוספות בימים 14.8.2007, 19.8.2007 הוחל צו הקפאת ההליכים על 21 חברות נוספות מקבוצת חפציבה, ובסך הכל על 26 חברות בקבוצה, בה יש ככל הנראה חברות נוספות. המנהל המיוחד פנה לבית המשפט בבקשה להאריך הקפאת ההליכים ולאפשר לו להגיש דו"ח מלא וממצה על מצב קבוצת חפציבה. בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 3.9.2007 שניתנה על-ידי עמיתי כב' השופט ד' חשין, נקבע כי על כונסי הנכסים להגיש את הדו"ח השני עד ליום 24.9.2007 וכי על הכנ"ר והמנהל המיוחד להגיש את הדו"ח שלהם עד ליום 10.10.2007. בית המשפט האריך את צו ההקפאה וכל הצווים וההוראות שניתנו במסגרתו, עד לאחר הדיון בבית המשפט שנקבע ליום 16.10.2007. 2. המבקש, עו"ד אילן שביט, מונה ככונס נכסים על חמישה פרויקטים שלוו על-ידי בנק הפועלים. בקשה זו למתן הוראות מתייחסת לשני פרויקטים, אשר יש להשלים את בנייתם ולאכלסם. האחד, פרויקט מעלה אדומים בו 102 יחידות דיור. השני, פרויקט הר חומה ובו 60 יחידות דיור. כפי שציינתי לעיל, רוב הדיירים תפסו הדירות על דעת עצמם: בפרויקט מעלה אדומים נתפסו כך 89 דירות; בפרויקט הר חומה נתפסו כך כל הדירות. חברת דניה סיבוס הינה הקבלן המבצע בשני הפרויקטים, על-פי חוזים שנחתמו בשנת 2005 עם חברות מקבוצת חפציבה. דניה סיבוס הודיעה ביום 5.8.2007 על מימוש זכות העיכבון שלה על הפרויקטים (נספח ג' לבקשה). 3. כונס הנכסים ניהל משא ומתן עם דניה סיבוס שנועד להעמדת אשראי על-ידי בנק הפועלים למימון השלמת הבנייה על-ידי דניה סיבוס. דניה סיבוס חתמה על ההסכם העקרוני, המובא בבקשה זו לאישור בית המשפט. ואלה עיקרי ההסכם: א. השלמת הפרויקטים על-ידי דניה סיבוס אשר תדאג גם להסדרת אישורי הרשויות לאכלוס (ללא חיובה בעלויות). ב. דניה סיבוס תקבל 5 מליון ₪ בגין עבודות שביצעה לפני מינוי כונס הנכסים ותקבל 5 מליון ₪ נוספים תמורת השלמת הבנייה. כמו כן תקבל מחצית סכום שייגבה מרוכשי הדירות מעל סך 22 מליון ₪ ועד לסך מירבי של 2.5 מליון ₪. בטיעון בבית המשפט הובהר, כי תנאי זה נכלל בהסכם עת סבר כונס הנכסים כי נותרו דירות למכירה בפרויקטים, ועתה התברר שכל הדירות נמכרו עוד טרם מינויו, ולפיכך הגבייה הצפויה מרוכשי הדירות תהיה בסדר גודל של כ-4 מליון ₪. ג. השלמת פיתוח צמוד (חצרות) של הדירות על-ידי דניה סיבוס בתמורה נוספת של 0.7 מליון ₪. ד. דניה סיבוס תעמוד בהתחייבויותיה על-פי ההסכמים המקוריים, למעט מתן בדק, אולם כונס הנכסים שומר על זכויותיו לגבי טיב ביצוע העבודות אשר סוכמו קודם למועד מינוי הכונס. ה. פרויקט הר חומה יושלם תוך 45-75 ימי עבודה. פרויקט מעלה אדומים יושלם תוך 20-140 ימי עבודה. 4. כונס הנכסים הבהיר כי ביסוד הבקשה וההגעה להסכם מספר טעמים: זכות העיכבון של דניה סיבוס, ויתור של דניה סיבוס על תביעות, פתרון מהיר לדיירים. עוד אמר, כי הפנה שאלון לכל הדיירים וטרם קיבל תשובות מכולם, לפיכך אינו יכול ליתן נתון בדוק על היקף היתרות שטרם שולמו על-ידי הרוכשים. לטענת כונס הנכסים, ההסכם המוצע אינו מהווה פריצה של צו הקפאת ההליכים, שכן בהחלטת בית המשפט עוד בתחילת אוגוסט 2006 הוסמך כונס הנכסים במפורש להשלים הבנייה ולאכלס דירות. בנוסף, ציין כי בינתיים נגרמות הוצאות רבות עבור שמירה, פיתוח ועבודות אחזקה. 5. עו"ד פינס, ב"כ דניה סיבוס, תומך מטבע הדברים בבקשה בהדגישו, כי השלמת הבניה חשובה וחיונית, מרשתו הסכימה להשלים הבניה במחירים מקוריים, הסכימה להתפשר על חובות העבר וזכות העיכבון, מצב שיועיל גם לאלה מבין רוכשי דירות בפרויקטים שאין להם ערבויות חוק המכר. לפיכך בכל הקשור לפרויקטים אלו יש בהסכם אך ורק תועלת ללא נזק למי מהצדדים. 6. רוכשי הדירות אינם צד פורמאלי לבקשה, אולם הם הביעו את עמדתם הן בכתב והן בדיון בבית המשפט. עו"ד בוטח, המייצג 58 מרוכשי דירות בפרויקט הר חומה, הביע תמיכה בלתי מסויגת בהסכם בעומדו על כך שכל עיכוב נוסף גורם מצוקה קשה לרוכשים בהדגישו כי מדובר בפרויקטים שנבנו פיננסית ומשפטית כפרויקטים סגורים וכך יש להתייחס אליהם גם היום. עו"ד ננר, המייצג 11 מרוכשי דירות בפרויקט מעלה אדומים, הביע הסכמה עקרונית להסכם המוצע, אך הסתייג מחלק לא מבוטל מסעיפיו וביקש שלא לאשר את ההסכם בלא שינוי התנאים, שעיקרם הוא - דירות שנתפסו לא יפונו, או שתוכר זכות החזקה של הדייר, שיהיו בגדר "מאכלסים בפועל"; הרוכשים לא ידרשו לתשלום מעבר לנקוב בחוזים. עוד הדגיש עו"ד ננר כי רוב מרשיו קיבלו אישור אכלוס מחפציבה עוד טרם ההתמוטטות, אך טרם הספיקו לקבל אישור אכלוס מדניה סיבוס. 7. המנהל המיוחד, עו"ד מולכו, מתנגד להסכם כנוסחו ותנאיו אך אמר כי יסכים לו אם ישונו חלק מתנאיו. עיקר טעמי התנגדותו הם אלה: אישור ההסכם יהווה פריצת מסגרת הקפאת ההליכים ויגרור פירוק אשכול חברות חפציבה לפרויקט פרויקט, דבר שעלול להותיר נושים רבים לא מובטחים בידיים ריקות. בין נושים אלה יהיו מאות רוכשי דירות ללא ערבויות או בעלי ערבויות חלקיות, קבלני משנה בדרגות שונות, ספקים ועוד. עוד הוסיף, כי הוא משקיע מאמץ רב באיסוף מלוא הנתונים על כל קבוצת החברות, תוך ניסיון להגיע לפתרון שלם, כולל ומוסכם על הכל או על הרוב, שידאג הן לחזקים והן לחלשים, קרי הנושים הלא מובטחים. כמו כן טען, כי הבקשה מערבת בין שני פרויקטים שונים שנעשו על-ידי שתי חברות שונות מקבוצת חפציבה. הערבוב עלול ליצור חוסרים או עודפים ואם יהיו עודפים אלו יגיעו לבנקים במקום לקופת הפרויקט. כמו כן טען, כי יש מקום לבדיקה יסודית של טענת העיכבון של דניה סיבוס, שכן בפועל רוכשי הדירות נכנסו לדירות. עוד התריע מפני אפקט הדומינו, שאם יאושר הסכם זה יוגשו בקשות דומות נוספות וכל המאמץ המושקע למצוא פתרון כולל, לשמו ניתנה ההחלטה על הקפאת הליכים, ירד לטמיון. עם זאת, המנהל המיוחד הביע הסכמה עקרונית להסכם ובלבד שישונו חלק מתנאיו ובעיקר: תבוצע הפרדה בין שני הפרויקטים; הבנק יממן את השלמת הבנייה; לא תבוצע גביית כספים ולא ימסרו דירות על-ידי כונס הנכסים. דניה סיבוס תקבל מהבנק מימון שייחשב כהוצאות הקפאה. 8. כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, סיכם את עמדתו ואמר, כי נוכח ההיקף הרב של פעילות קבוצות חפציבה עדיין לא ניתן להציג את התמונה הכוללת, שתאפשר התייחסות והבעת עמדה ברורה כלפי נושים מובטחים ונושים אחרים. קיימות עדיין שאלות לא ברורות בפרויקטים רבים ואף שההסכם המוצע נראה כפתרון טוב לדיירים בפרויקטים הספציפיים, יש להעדיף בשלב זה את האינטרס הכללי שיוכל לבוא לידי בדיקה ומיצוי רק לאחר שתוצג תמונה מלאה. דיון 9. קריסת חברות חפציבה יצרה סיטואציה סבוכה וחריגה, שאפשר לתארה כמשבר רציני, המקיף חברות רבות, ציבוריות ופרטיות, אשכול חברות השלובות זו בזו, פרויקטים רבים, רוכשים רבים, קבלני משנה וספקים, והכל בהיקף כספי חסר תקדים של מאות מיליוני שקלים ואולי אף יותר. בהחלטתו מיום 3.9.2007 ציין עמיתי השופט ד' חשין, כי במצב כזה לא ניתן ואף אסור "לבצע קיצורי דרך מבלי למצות ההליכים העשויים להוביל לפתרון לבעיותיהם הקשות של הנושים הבלתי מובטחים. וזאת בהתחשב במחיר הכבד מנשוא שידרשו לשלם אותם נושים בלתי מובטחים, ובראשם הרוכשים ללא ערבויות, לעומת המחיר שיידרש למיצוי ההליכים" (בש"א 6720/07 סעיף 8). הדבר מחייב, אם כן, עריכת איזון בין האינטרסים השונים, איזון שקיבל ביטוי עכשווי בהקפאת הליכים שנועדו לבדיקה, חקירה והצגת מקסימום הנתונים שיאפשרו ניסיון חיפוש פתרון גם עבור נושים רבים לא מובטחים. 10. בבקשה זו למתן הוראות הועלו שתי גישות אשר לכאורה אינן מתיישבות זו עם זו. עמדתו של כונס הנכסים הינה, כי אין סיכוי לפתרון כולל, המשך הקפאת ההליכים לא יועיל, ההוצאות הולכות ותופחות ולפיכך יש לתת העדפה לנושים מובטחים ולפתור הבעיות בכל פרויקט לחוד. בעמדה עקרונית זו תומכים גם דיירי הפרויקטים במעלה אדומים והר חומה. מנגד, עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר הינה איסוף נתונים מרבי על מנת להציג תמונה כוללת של החובות והזכויות של הקבוצה כולה ונושיה, שתאפשר ניסיון לאיתור פתרון שייתן תשובה מלאה או חלקית גם לנושים לא מובטחים. אפשר כי תמונה כזו תוצג גם בפני רוכשים פוטנציאליים או אף תאפשר תוכנית שיקום כוללת שתהיה על דעת הנושים או רובם. 11. ההסכם בין כונס הנכסים לבין דניה סיבוס הוא בעקרון הסכם חיובי, שכן יש בו פתרון ל-162 רוכשי דירות בשני פרויקטים, ובהם גם רוכשים לא מובטחים. על-פי נתוני ההסכם, השלמת הפרויקטים תיעשה (מבחינת כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים) בתקציב גרעוני, דבר שיש בו כדי להועיל לרוכשים או לסך החיובים הכללי. אולם, אישור ההסכם כיום הינו מוקדם מדי ועלול לפרום את הקפאת ההליכים שמטרתה הראשונה הינה להציג מקסימום נתונים. 12. המקרה שלפנינו, קריסת חברות חפציבה, הינו מקרה חריג ומיוחד המחייב גישה מיוחדת עקב הפגיעה באנשים רבים ומשפחות רבות. בצד נושים מובטחים, יש נושים אחרים שאינם מובטחים ותפקידו של המנהל המיוחד לבדוק הן את מצבם העובדתי והמשפטי של אלה, והן את מצבם העובדתי והמשפטי של אלה, כדי שיוכל לנסות לחפש פתרון שיאזן בין האינטרסים השונים. גם היום, חודש וחצי לאחר הקריסה, יש ליתן הזדמנות לגישה זו, שכן הזמן מנוצל לאיסוף נתונים כדי לאפשר מיצוי הליכים מועילים לכלל הנושים. גם בפרויקטים שלפנינו טרם נאספו כל הנתונים. כונס הנכסים מתבסס בשלב זה על ספרי חפציבה, אשר ככל הנראה אינם משקפים נאמנה את העובדות. עדיין אין בידו מידע בדוק אלו סכומים חייבים הרוכשים עבור הדירות, אין מידע וודאי האם כל הרוכשים בפרויקטים מובטחים בערבויות בנקאיות, באופן מלא או חלקי, ואפשר שלמידע זה תהיה השלכה בעתיד. כונס הנכסים עצמו, בהגינותו ועל-פי חובתו, ציין כי טרם קיבל תשובות מכל מי שרשום כרוכש וכי ייתכן אף שיהיו עסקאות בפרויקטים בהן לא יוכל להכיר מהטעם שהיו בין מקורבים של בעלי שליטה. לפיכך, התמונה שבידו אינה שלמה אלא חלקית בלבד (עמוד 6 לפרוטוקול). חוסר זה בנתונים עלול להשפיע על תזרים המזומנים ואולי אף על זכויות מי מהצדדים. 13. כאמור, הוחלט על המשך הקפאת ההליכים עד מחצית חודש אוקטובר 2007. קבלת הבקשה לאישור ההסכם היום, תהווה לא רק פרימה של מסגרת ההקפאה ותכליתה, אלא תגרור בקשות נוספות שיפרקו וימוטטו תוך זמן קצר את ההקפאה. קרי, לאישור ההסכם כיום יש השלכת רוחב על פרויקטים רבים בהם יש דיירים מובטחים וכאלה שלא, ולפיכך טרם קבלת תמונה מקיפה ושלמה לא ראוי ולא רצוי בשלב זה לאשר את ההסכם. הכנ"ר והמנהל המיוחד בודקים גם את מכלול השעבודים בכל הפרויקטים. זו זכותם וגם חובתם והיא חיונית להצגת תמונה שלמה בטרם נסתפק, אם נסתפק, ב"פתרונות מקומיים" אשר ייתכן ובסופו של דבר יהיו הנכונים, אולם זאת ניתן יהיה לקבוע רק לאחר איסוף כל הנתונים. אכן גישה זו גוררת הוצאות ואינה נוחה לדיירים רבים, אולם היא אינה שקולה כנגד חשש לפגיעה אנושה ממש בנושים בלתי מובטחים או רוכשים לא נערבים. ציינתי כבר לעיל, כי ההסכם המוצע קורץ ובמצב נורמאלי אפשר היה לאשרו בתיקונים מסוימים, אולם המצב אינו נורמאלי עקב הכמות הגדולה של הנפגעים. תעיד על כך עצם הכללתם בהקפאת הליכים של אותם רוכשים שנכנסו לדירות בלא רשות, וההקפאה נתנה לכך מעין סוג של "גושפנקא", ואף שהינה זמנית ולא מחייבת, הינה חריגה במיוחד. עו"ד ננר ועו"ד מלצר העלו שאלות נוספות הטעונות בדיקה, אולם בשלב זה לא ראיתי מקום להתייחסות מפורטת אליהם. עם זאת יוער, כי במצב בו רוכשי דירות יושבים בדירות באופן שצוין לעיל, סוגית העיכבון טעונה בירור. 14. בהסכם המוצע יסודות חיוביים ומועילים, לפיכך איני דוחה את הבקשה. גם המנהל המיוחד נטה להסכים לעצם המהלך של השלמת הפרויקטים ובלבד שתישאר בידו שליטה מסוימת בכל הקשור לגביית כספים, היקף הגבייה, שאלת מסירת הדירות. ראוי כי בעניין זה יקיימו ביניהם המנהל המיוחד וכונס הנכסים דו-שיח ושיתוף פעולה שיוליכו להבנות בעיקר בשאלת הגבייה והמסירה, דבר שעשוי להוליך לפתרון מוסכם ולהתחלת בנייה בזמן הקרוב, אם הדברים יעשו בתיאום עם המנהל המיוחד ועל דעתו. אם לא תהיה הבנה כזו, שתובא לאישור בית המשפט, אשוב לדון בבקשה ביום 16.10.2007 בשעה 10:00, לאחר שכונסי הנכסים והמנהל המיוחד יגישו את דו"חותיהם, כפי שנקבע בהחלטה קודמת. בנק מלווהמתן הוראות