בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב

בית המשפט ציין לעניין בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, כי בבואנו לדון בענייני הקפאת הליכים, מוצאים אנו, כי הדין מגביל את הליך הקפאת ההליכים לתשעה חודשים, כאשר במקרים רבים פרק הזמן לגיבוש תמונה ראשונית על מצבת תביעות החוב קצר יותר.

מסיבה זו לרוב מקצה בית המשפט מועד קצר מאלה שבפירוק להגשת תביעות חוב.

מאחר ומדובר במועד אשר נקבע על ידי בית המשפט הרי שגם היכולת להאריכו גמישה יותר מהאפשרות לחרוג ממועד אשר נקבע בחיקוק וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כלשונה:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

יחד עם זאת, על אף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט המדובר בחריג לקביעת הזמנים.

להלן החלטה בנושא בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב:

החלטה

בפני ערעור על החלטת הנאמן (להלן:"הנאמן")של חב' עמק פארם ע"מ (להלן:"החייבת") מיום 31/01/2007, אשר דחה את תביעת החוב שהגיש המערער כנגד החייבת.

טענות המערער

1.      לטענת המערער, הנאמן הגיש בקשה לאישור הסדר נושים והמשך הקפאת הליכים, כאשר בבקשה זו צוין המערער כמשיב מס' 22.

2.     בסעיף 25 להסדר הנושים צוין, כי תביעות חוב אשר הוגשו עד ליום 26/03/2006 תחשבנה כתביעות חוב אשר הוגשו בזמן. נושה אשר איחר להגיש תביעת חוב מטעמו, יכול לפנות ולקבל את אישורו של בית המשפט לאיחור.

3.     ביום 24/01/2007 הגיש המערער תביעת חוב אשר צורף לה מכתב מטעם בא כוחו, בה פורטו הנימוקים לאיחור בהגשת תביעת החוב .

4.     לטענתו, הנאמן לא נעתר לבקשה להארכת מועד ולא נימק עמדתו.

5.     לדבריו, הוא לא הוזמן לאסיפת הנושים ולדיונים שהתקיימו בבית המשפט. לטענתו הוא לא ידע כלל על ההליכים המתנהלים באשר לחייבת, וכי נודע לו על כך על ידי אחד מבעלי החברה רק כיומיים לפני הגשת תביעת חוב, על ידי אחד מבעלי החברה.

6.     המערער מוסיף וטוען, כי אי הכללתו מלכתחילה ברשימת הנושים של החייבת נבעה מסיבות אובייקטיביות הנובעות מאופן ניהול ספריו. המערער הינו בעל מקצוע חופשי המנהל את ספריו על בסיס מזומנים ומנפיק חשבונית על פי התקבולים בפועל. היות והתמורה של השירותים שניתנו לחייבת לא שולמה למערער, המערער לא הוציא 7. חשבונית ומכאן לא זיכתה החייבת את המערער כפי שבדרך כלל מזוכים נושים אחרים על בסיס מצטבר.

7.     לטענתו, הוא אינו מתנגד לאישורו של להסדר הנושים שהוצע בכפוף להוספת תביעת החוב שהוגשה על ידו.

8.     המערער יטען, כי טרם אושר הסדר הנושים וטרם חולק דיבידנד ועל כן קבלת תביעת החוב של המערער לא יהא בה כדי לעכב את ההליכים או כדי להזיק לחייבת או ליתר הנושים.

טענות הנאמן-

9.     המערער הועסק ומועסק בתור יועץ מס של החייבת משנת 2001 ועבודתו כוללת בין היתר, הגשת דוחות שנתיים ועבודה שוטפת מול רשויות המס.

10.     לאור העסקתו של המערער על ידי החייבת בתפקיד האמור, הייתה לו ידיעה תמידית באשר למצבה הכלכלי של החברה ובאשר לעניין הקפאת ההליכים והסדר הנושים. המערער לא ביצע את הנהלת החשבונות של החייבת מאז הקפאת ההליכים, כאשר תפקיד זה עבר לידי המשיב.

11.     לטענתו, לאחר השקעת זמן רב ומאמצים רבים, הושג הסדר נושים שאושר ביום 03/12/2006 על ידי בית המשפט וזאת בניגוד לטענת המערער. כן מוסיף הנאמן כי אישור בקשתו של המערער תיפגע בהסדר הנושים שהחברה מתנהלת על פיו לאורך תקופה העולה מעל לחצי שנה.

12.     לשיטתו, יכול היה המערער להגיש את תביעת החוב במועד, לאור העובדות שפורטו.

13.     כמו כן מוסיף הנאמן וטוען, כי אין בטענות המבקש כדי להוות משום "טעם מיוחד" להארכת מועד וזאת לאור העובדה שהמבקש היה ועודנו מעורה בכל עניני החייבת באופן שוטף. כמו כן במהלך הקפאת ההליכים והסדר הנושים פנתה אליו הגב' רונית זילברמן מטעם החייבת פעמים רבות, לקבלת מידע ומסמכים שונים ואף הנאמן עצמו דיבר עימו מתוקף מעמדו כמנהל מיוחד ונאמן בהקפאת ההליכים.

14.     לגופו של עניין, טוען הנאמן, כי אין אמת בשיעור החוב הנטען ואין החייבת חייבת עבור ביצוע הנהלת חשבונות סך של 30,000 ₪ בשנה עבור 3 שנים. הסכום השנתי עבור הנהלת חשבונות היה נמוך מכך והגב' רונית זילברמן מסרה שיקים למערער על חשבון שכר הטרחה שהגיע לו, ואשר לגביהם אין מחלוקת כי החייבת חיבת לו תמורתם.

15.     עוד מוסיף הנאמן, כי בפועל לא בוצעה העבודה של הנהלת החשבונות במלואה, וכי הוא נאלץ לשכור את שירותיו של המערער לשם השלמת הדוחות השנתיים לשנת 2004-2005, ביצוע דו"ח של שנת 2006 וכן לשכור את שירותיו של רואה חשבון לביצוע המאזן בסכום כולל של 4,000$ בתוספת מע"מ.

דיון

16.     בבואנו לדון בענייני הקפאת הליכים, מוצאים אנו, כי הדין מגביל את הליך הקפאת ההליכים לתשעה חודשים, כאשר במקרים רבים פרק הזמן לגיבוש תמונה ראשונית על מצבת תביעות החוב קצר יותר. מסיבה זו לרוב מקצה בית המשפט מועד קצר מאלה שבפירוק להגשת תביעות חוב. מאחר ומדובר במועד אשר נקבע על ידי בית המשפט הרי שגם היכולת להאריכו גמישה יותר מהאפשרות לחרוג ממועד אשר נקבע בחיקוק וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כלשונה:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

יחד עם זאת, אל לנו לשכוח כי על אף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט המדובר בחריג לקביעת הזמנים. בפש"ר 1594/04 בש"א 21258/04 (מחוזי תל אביב ) יוסף משה מהנדסים אדריכלים וקבלנים בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (טרם פורסם) דנה כבוד השופטת ורדה אלשייך בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב ושם קבעה כי:



"יש להדגיש כי גם כאן, מן הראוי ליתן תוקף לרצון המחוקק, אשר הורה אותנו כי עסקינן בחריג; אי לכך, חובה להקפיד שלא להופכו לכלל בדרך של פרשנות מקלה מדי וזאת לזכור; כל ההליך של "הארכת מועד" הינו לכשעצמו חריג לחובה לעמוד בלוח זמנים. התוצאה הינה כי באורח בסיסי, מן הראוי לאמץ את האמור בעניין שושלת הנגרים, כי אי-ידיעה בתום-לב מצד הנושה, אין בה לכשעצמה כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד - קל וחומר שלא, כאשר האיחור נפל בשל התרשלותם של הנושה או באי-כוחו."

17.     בפרשת משה מהנדסים ציינה כבוד השופטת אלשייך, כי בבוא בית המשפט לשקול הארכת מועד להגשת תביעת חוב עליו לשים לב לנקודות הבאות:

א. מהי מידת האיחור ביחס לאורך המועד שקצב בית המשפט להגשת תביעת חוב וכן המהירות בה הגיש הנושה את תביעת החוב לאחר שנודע לו אודות הקפאת ההליכים.

ב.מידת השפעתה של תביעת החוב החדשה על הסדר הנושים.

ג.עמידת החברה בדרישת התקנות בכל האמור לחשיפה מלאה ובתום לב של רשימת נושייה.

18.     בענייננו, על פי הסדר הנושים ועל פי החלטת בית המשפט, היה צריך להגיש את הוכחת החוב עד ליום 26/03/06, ואילו הוכחת החוב מטעם המערער הוגשה ביום 24/01/2007. יוצא, כי המערער איחר תשעה חודשים בהגשת תביעת החוב.

לטענת המערער, הוא לא הוזמן לא לבית המשפט ולא לאסיפת הנושים. כאשר דבר ההליך נודע לו רק כיומיים לפני הגשת תביעת החוב.

אין בידי לקבל את טענות המערער.

19.     ההלכה הפסוקה גורסת, כי ביצוע הפרסומים כדין (ברשומות ובעיתונות), כפי שהוא נערך בהליכי חדלות הפירעון השונים, מקימים חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית של כל נושי החייב על אודות הליך חדלות הפרעון. זאת, לצד הנחה בסיסית של הדין, הגורסת כי ראוי לנושה להידרש למצבו של החייב לפחות אחת לשישה חודשים (המועד הקבוע לעניין הגשת תביעות חוב בפירוק ופשיטת רגל); נושה אשר אינו טורח לעשות זאת, עשוי להיתפס כחוטא במעין-רשלנות, המהווה הצדקה לאיזון אינטרסים, המעדיף את אינטרס ההסתמכות והסופיות של החייב והנושים, אשר הגישו את תביעותיהם במועד.

20.     בענייננו, המערער הועסק בתור יועץ מס של החייבת, והיה מודע למצבה הכספי ולקשיים אליהם נקלעה. זאת ועוד, מתגובת הנאמן עולה, כי הנאמן עצמו שכר אותו על מנת להשלים דוחות כספיים לשנים 2004-2005 ולהכין דוח כספי לשנת 2006. עוד עולה מתגובת הנאמן, כי עם התחלת הליכי ההקפאה והסדר הנושים, פנתה אל המערער הגב' רונית זילברמן מטעם החייבת פעמים רבות לקבלת מידע ומסמכים שונים. אף הנאמן עצמו שוחח עימו, מתוקף מעמדו כמנהל מיוחד ונאמן בהקפאת ההליכים. מדברים אלה עולה, כי המערער ידע מה מצבה של החייבת. כך לטעמי, בהתאם לידיעתו היה עליו להגיש את תביעת החוב מבעוד מועד. למחדלו של המערער אין כל הצדקה. די במחדלו, נוכח הנסיבות המיוחדות, בהן ידע המערער על מצבה של החייבת מתוקף תפקידו בה, כדי לקבוע כי המערער, יכול וראוי היה, כי יגיש את תביעת החוב תוך עמידה במועד. זאת - כולל בירור מהיר ומיידי של העובדות עם הנאמן, במקרה הצורך. שכן, לפי דברי הנאמן נהגו השניים לשוחח מעת לעת בענייני החברה.

דברי אלו נאמרים, אף בשים לב לעובדה, כי הסדר הנושים אושר כבר בחודש דצמבר אשתקד, וכי החייבת מתנהלת על פיו כתקופה העולה מעל חצי שנה. אישורה של הגשת תביעת החוב עלול להביא להפלתו של הסדר הפשרה ולפגיעה ביתר הנושים.

כאמור, לא הראה המערער כל טעם, המגיע כדי "טעם מיוחד", אשר יהא בו כדי להניע את הנאמן להאריך את המועד.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות.

נוכח הפיגור בתגובת הנאמן, איני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הארכת מועד תביעת חוב

  2. הארכת מועד בגלל חופשה

  3. טעם מיוחד להארכת מועד

  4. הארכת מועד להגשת ערעור

  5. הארכת מועדים בבתי המשפט

  6. הארכת מועד להגשת התנגדות

  7. הארכת מועד בגלל טעות בדין

  8. הארכת מועד להגשת תביעת חוב

  9. הארכת מועד להישפט על דוחות

  10. הארכת מועד בגלל טעות משרדית

  11. חוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974

  12. סיכויי הערעור בבקשה להארכת מועד

  13. הארכת מועד תשלום שנקבע בפסק דין

  14. הארכת מועד להישפט עקב מעבר דירה

  15. הארכת מועד להשלמת הליכים מקדמיים

  16. הארכת מועד לביצוע צו הפסקת שימוש

  17. בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב

  18. טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור

  19. הארכת המועד להגשת דו"ח מבקר המדינה

  20. בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד

  21. הארכת מועד ערעור המפקח על המקרקעין

  22. הארכת מועד להגשת ערעור בשל מצב רפואי

  23. אי התנגדות ועדת ערר לבקשה להארכת מועד

  24. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מס הכנסה

  25. באילו מקרים בית המשפט מאשר הארכת מועד

  26. אי ידיעת העובדות - הארכת מועד התיישנות

  27. הארכת מועד בגין כשלון משא ומתן בין הצדדים

  28. תקנות הארכת מועדים (סדרי הדין), תשל''ד-1974

  29. תקנות הארכת מועדים (סייגים לתחולת החוק), תשל''ז-1977

  30. בקשה להארכת מועד להגשת ערר בטענה כי הערר הוגש לכתובת בלתי נכונה

  31. תקנות הארכת מועדים (הסדרים לפרעונם של תשלומים נדחים), תשל''ד-1974

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון