עיקרון היסוד החשוב ביותר הנוגע להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בבקשת אישור הסדר נושים, הינו כי בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, למעט במקרים חריגים. כמו כן, ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פניה לאפיקי פירוק הגורמים לקריסת חברות. להלן פסק דין בנושא בקשה לאישור הסדר נושים: פסק דין הקדמה: לפני בקשה לאישור הסדר נושים של ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "האגודה") ושל הערבים לחובותיה, בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). בהחלטתי מיום 12/4/09 ולאור דחיפות העניין, וכן בהתחשב בכך שהוצהר לפני על ידי הנאמנים, במסגרת בקשתם מיום 12/4/09 כי הושג רוב מוחלט (ללא מתנגדים) גם בקרב קבוצת הנשייה המובטחת, אישרתי את הסדר הנושים ומיניתי את הנאמנים בתקופת הקפאת ההליכים כנאמנים לביצוע ההסדר. כעת הגיעה השעה להחלטה מפורטת בבקשה, כפי שהובטח. רקע כללי: מהנתונים שלפני עולה כי האגודה הוקמה בשנת 2000 על ידי קיבוץ בית זרע (להלן: "הקיבוץ") וארקל תעשיות איכות, וכיום היא מתמחה בפיתוח, עיצוב וייצור של רכיבים מפלסטיק, אשר רובם ככולם מיועדים לייצוא. ביום 7/1/09 ניתן צו הקפאת הליכים נגד האגודה ומר יוסי רקח מונה כנאמן האגודה בתקופת הקפאת ההליכים. ביום 20/1/09 הוארך צו הקפאת ההליכים ועו"ד עמית פינס מונה כנאמן נוסף לאגודה, יחד עם מר רקח (להלן יחד: "הנאמנים"). בהמשך הוארך תוקפו של צו הקפאת ההליכים פעם נוספת עד ליום 5/4/09. במהלך תקופת הקפאת ההליכים הפעילו הנאמנים את האגודה כ"עסק חי", מתוך מחשבה כי מציאת רוכש לאגודה ומכירתה כ"עסק חי" היא המתכון להבראת החברה ואף תוביל בסופו של יום לתוצאה טובה יותר לנושיה, לומר, מכירת האגודה כעסק חי, היא המתכונת שתוביל למינימום נזק, לאור המצב אליו נקלעה האגודה. לטענת הנאמנים, בסופו של יום לא הונחו לפתחם הצעות רבות לרכישת האגודה והצעתה של רביב אגש"ח בע"מ (להלן: "רביב") היתה ההצעה הרצינית והטובה ביותר בנסיבות העניין. התקשרות הנאמנים עם רביב בהסכם המכר אושרה בבית המשפט ביום 18/2/09. הבקשה לאישור הסדר הנושים: ביום 18/3/09 וביום 29/3/09 כונסו אסיפות הנושים של האגודה, בהן נידון הסדר הנושים המוצע. לטענת הנאמנים, לאחר בחינת עמדות כלל המצביעים עולה כי בכל אסיפות הנושים הושג הרוב הדרוש לאישור הסדר הנושים, למעט הסתייגויות של הנושים המובטחים בנק לאומי ובנק מזרחי, אשר אף לגביהן הושגה לבסוף הסכמה, כפי שיפורט להלן. ביום 1/4/09 הוגשה בקשה לאשר את הסדר הנושים. בדיון שהתקיים ביום 6/4/09 אפשרתי לבאי כוח הבנקים להתמקד בהסתייגויותיהם להסדר. בפתח הדיון הודיע בנק לאומי על הסכמתו להצעת הסדר הנושים שגובשה, בכפוף לתנאים והבהרות כמפורט במכתב ב"כ הבנק אל הנאמנים מיום 6/4/09, בעוד שבנק מזרחי התנגד להסדר. עם זאת, לאור הסכמה אליה הגיעו הנאמנים לבסוף עם בנק מזרחי, התנגד בנק לאומי להסדר. בנסיבות אלה, קבעתי בהחלטתי מיום 7/4/09 כי בשלב זה לא ניתן לאשר את ההסדר כמות שהוא, ואולם לנוכח סברתי כי ניתן בכל זאת להגיע לכלל פיתרון שיוסכם על כל הצדדים ולטובת הכלל, קבעתי את הבקשה לפני לדיון נוסף ליום 19/4/09. בין לבין, במהלך פגרת הפסח, הגישו הנאמנים ביום 12/4/09 בקשה לקיום דיון דחוף בימי הפגרה ולמתן החלטה לאישור הסדר הנושים בעקבות הסרת ההתנגדויות. מפאת דחיפות העניין, אושר הסדר הנושים על ידי עוד ביום 12/4/09, ביום הגשת הבקשה, וכעת לא נותר אלא לפרוס את עיקרי ההסדר המוצע וליתן החלטה מפורטת בבקשה. ההסדר המוצע: על פי הצעת ההסדר, ייפרעו חובות האגודה לפי הפירוט הבא: 100% הוצאות הקפאה במעמד של הוצאות פירוק; 100% מהחובות המאושרים על ידי הנאמנים לבעלי זכות העיכבון לאחר הפחתתם; 100% לנושים בעלי מעמד מיוחד לאחר הפחתות הנאמנים; 100% מהחובות המאושרים על ידי הנאמנים בדין קדימה; 100% מהחוב המאושר על ידי הנאמנים לנושה המובטח בעל שיעבוד ספציפי; 22% מהחובות המאושרים על ידי הנאמנים לנושים הלא מובטחים, ולחילופין, יוקצה לנושים הבלתי מובטחים סך של 4,400,000 ₪, לפי הגבוה מבין השניים; כ-70%-75% מהחובות המאושרים לבנקים; 0% מהחובות לקיבוץ. מהבקשה עולה כי למעלה מ-85% מהנושים הבלתי מובטחים אשר נכחו באסיפות הנושים (ולמעלה מ-75% מסך הנשייה הבלתי מובטחת) תמכו בהסדר. בכל הנוגע לעובדי האגודה, לצורך מכירת האגודה לרביב, יסיימו הנאמנים את העסקתם של כלל עובדי האגודה, ובמסגרת זו ידאגו לתשלום הסכומים המגיעים לעובדים בגין עבודתם באגודה עד למועד העברתה לרביב. במסגרת ההסדר הובהר לעובדים כי כפועל יוצא ממכירת האגודה לרביב, ייהנו מרביתם משמירה על מקום עבודתם, תוך שהם ייקלטו כעובדים חדשים ויחתמו על חוזי עבודה אישיים, וכן יחתמו על כתב ויתור, במסגרתו יוותרו בין היתר, על כל תביעה ו/או דרישה כנגד האגודה. על פי האמור בבקשה, תמכו בהסדר כל עובדי האגודה גם יחד. ביחס לנושים המובטחים, כאמור, בנק המזרחי ובנק לאומי הביעו תחילה הסתייגויות מההסדר, אולם בסופו של יום הוסרו ההתנגדויות (למעשה, בנק המזרחי הסיר את התנגדותו להסדר, כך שהתנגדותו של בנק לאומי מתאיינת), וכעת - כך לפי בקשת הנאמנים מיום 12/4/09 - הושג רוב מוחלט להסדר גם בקרב קבוצת הנשייה המובטחת, בכפוף להערות מסוימות של בנק לאומי. הנאמנים סבורים כי הצעת ההסדר מהווה את הפיתרון המתבקש והראוי ביותר לכל נושי האגודה, לאחר שנבחנו כל הפתרונות האפשריים, לרבות אפשרות של סיום הליך ההקפאה ומעבר מיידי לכינוס נכסים ו/או פירוק האגודה. לטענת הנאמנים, הסדר הנושים מציב פיתרון נאות גם לעובדי האגודה, אשר ימשיכו להיות מועסקים על ידי הרוכשת החדשה, וכן מציע פתרון הולם לנושים הבלתי מובטחים, שבכל חלופה אחרת יצאו וידיהם על ראשם. דיון והכרעה: עיקרון היסוד החשוב ביותר הנוגע להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט באישור הסדר נושים, הינו כי בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, למעט במקרים חריגים, שאינם מתקיימים בענייננו (אלשיך ואורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, התשס"ו-2005, עמ' 447; א' חביב-סגל, דיני חברות - לאחר החדש (2004), כרך ב', עמ' 302). כמו כן, ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פניה לאפיקי פירוק הגורמים לקריסת חברות (ע"א 673/87 יחזקאל סאלח נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ(בפירוק), פ"ד מג(3) 57 (1989); בש"א (תל-אביב-יפו) 10834/03 עו"ד ג. מויאל נ' אמדר לבניין, תק-מח 2003(2) 3899). במסגרת ההסדר המוצע במקרה דנא, ניתן לראות כי הנושים המובטחים זוכים להחזר של שיעור גבוה יחסית מחובם, הנושים שבדין קדימה מקבלים החזר של מלוא חובותיהם, ואילו הנושים הבלתי מובטחים זוכים להחזר, ולו חלקי, מהחובות המאושרים, שאלמלא הסדר הנושים, ייתכן ולא היו מקבלים כלל. לאחר עיון במתווה שאושר על ידי כלל אסיפות הנושים ברוב הנדרש, סבורני כי הסדר הנושים הינו הסדר ראוי וסביר, המאזן באופן שקול ונכון בין כלל האינטרסים העומדים על הפרק. על יסוד כל המוסבר לעיל, ובשל העובדה שהסדר הנושים אושר כדין בכל קבוצות הנשייה הרלוונטיות, אני מאשר את הצעת הנאמנים להסדר הנושים ונותן לו תוקף של פסק דין. בתוך כך, אני מורה כדלהלן: אני ממנה את מר יוסי רקח ועו"ד עמית פינס (הנאמנים על הקפאת ההליכים) כנאמנים לביצוע הסדר הנושים. הסדר הנושים ייושם על פי לוח הזמנים הקבוע בו. על הסדר הנושים שצורף כנספח א' לבקשה לאישור הסדר נושים (בש"א 894/09) נמנים הודעה דחופה מטעם הנאמנים שהוגשה לבית המשפט ביום 5/4/09 ומכתב ב"כ בנק לאומי לנאמנים מיום 6/4/09, אשר יהוו חלק בלתי נפרד מהסדר הנושים, בכפוף להערות שלהלן. באשר להסתייגות הראשונה של ב"כ בנק לאומי במסגרת מכתבו לנאמנים מיום 6/4/09, הרי שבהתאם להסכמת ב"כ בנק לאומי במסגרת ישיבת 6/4/09 לפיה בית המשפט יקבע את האופן שבו ישולם הסכום על ידי הקיבוץ, אני מורה כי תרומת הקיבוץ תשולם כדלקמן: 30% מהסכום עד ליום 30/7/09, 25% מהסכום עד ליום 31/12/09, ואילו ה-45% הנותרים עד ליום 30/6/2010. בנוגע להסתייגות השנייה של ב"כ בנק לאומי במכתבו מיום 6/4/09, מובהר בזאת כי שיעור הדיבידנד שישולם לנושים הבלתי מובטחים יעמוד על 22%-23% ולא מעבר לכך. במידה וסכום הגבייה יאפשר הגדלת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים, יגישו הנאמנים לבית המשפט בקשה מתאימה להגדלת שיעור ההחזר, תוך צירוף בנק לאומי וכל צד דרוש אחר כמשיבים לכל בקשה שתוגש, אם תוגש, והעניין יוכרע אז, ככל שיהא רלוונטי. בהתאם להסתייגות השלישית במכתב ב"כ בנק לאומי מיום 6/4/09, מובהר בזאת כי כל אחד מהבנקים יהא רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולטעון לעדיפות בקבלת כספים ו/או להתנגד לעדיפות שמוקנית לבנקים אחרים, ובכל מקרה אין בהסדר הנושים כדי לגרוע מכל זכות או טענה העומדת למי מהבנקים בנדון. באשר לחובות האגודה כלפי הבנקים, מובהר בזאת כי שיעור החוב שישולם לבנקים על פי ההסדר עומד על 70% לפחות מהחובות המאושרים, כאשר כל גבייה עודפת שתאפשר תשלום מעבר לכך, תשולם אף היא לבנקים, הכל כמוסכם בהסדר הנושים שאושר. בכפוף לעמידת האגודה והקיבוץ, הערב לחובותיה, בכל הוראות הסדר הנושים במלואו, יוסרו ההגבלות על האגודה והקיבוץ, ואלה יופטרו מכל חוב אשר קדם למועד אישור הסדר הנושים. היה והאגודה והקיבוץ לא יעמדו בהתחייבויותיהם בתוך תקופת הזמן המוצעת, לא יופטרו מחובותיהם, ההסדר יבוטל (מבלי לפגוע בתוקף החלק שמומש ובוצע) והדבר יקנה לנושים את מלוא הזכויות והסעדים המוקנים להם על פי דין כנגד האגודה והקיבוץ (לרבות נקיטת הליכי פירוק, פשיטת רגל וכיוצ"ב). הנאמן יפרסם את דבר אישור הסדר הנושים בשני עיתונים יומיים, שאחד מהם יהיה עיתון כלכלי. הנאמן ידאג להמצאת החלטת בית המשפט, בהתאם להוראות תקנה 35 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, וכן ידאג להגיש דו"חות הביניים מדי רבעון, כקבוע בתקנה 40 לתקנות הנ"ל.הסדר נושיםנושה