ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

להלן החלטה בנושא ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד:

החלטה

עסקינן בבקשה לביטול החלטת בית המשפט (כבוד השופטת דניה קרת-מאיר) מיום 20.9.05, עת הורתה כבוד השופטת על מתן צו פירוק זמני במעמד צד אחד, כנגד עמותת אליצור נווה רמלה - נשים - עמותה לקידום כדורסל נשים (להלן: "העמותה").

1.     בקשת הפירוק הוגשה מטעם אגף מס הכנסה, שטען לחוב העמותה בסך 3,126,995 ₪ בגין חוב ניכויים משכר עבודה בגין השנים 1993 ועד 2005. לבקשת הפירוק הזמני (בש"א 20230/05) צורפה כנספח ה' לבקשה, הודעה מטעם רואה החשבון של העמותה, מר יצחק זיגדון, אשר התקבלה במשרדי פקיד השומה ביום 11.9.05. בהודעה נאמר כי פעילות העמותה הופסקה ביום 1.9.05. כמו כן, ביקש רוה"ח כי פקיד השומה יורה על הקפאת הפעילות בעניין העמותה בתיק מס הכנסה החל מאותו תאריך. משנתקבלה אותה הודעה בדבר הפסקת פעילות העמותה, לאור החשש להברחת נכסיה, כמו גם מכתב מב"כ העמותה, עו"ד יובל דמול, למר זאב פורת, סמנכ"ל במס הכנסה, בו הודיע כי החברה נקלעה למצב המגיע כדי חדלות פירעון, החליטה כבוד השופטת קרת על מתן צו פירוק זמני כנגד העמותה במעמד צד אחד, ולמינויו של עו"ד יצחק יונגר לתפקיד מפרק זמני.

     ביום 09.10.05, כעבור 19 ימים ממועד מתן צו הפירוק הזמני כאמור, התקבלו 2 בקשות מטעם עריית רמלה, אגודת אליצור נוה דוד רמלה, והעמותה אשר כנגדה ניתן צו הפירוק הזמני (להלן: "המבקשות");
     בקשה אחת (בש"א 21663/05) עניינה במתן צו זמני במעמד צד אחד לעיכוב הליכי הפירוק הזמני והשהייתם עד למתן החלטה בבקשה השנייה, (בש"א 21662/05), שעניינה בקשה דחופה ביותר לביטול מינוי של מפרק זמני והתנגדות למתן צו פירוק.

2.     במסגרת החלטתי בבקשת עיכוב הביצוע (בש"א 21663/05) מיום 27.10.05, החלטתי על קיום דיון במעמד הצדדים בשתי הבקשות. כמו כן, עוד באותה החלטה קבעתי כי;

"עד למועד הדיון, אין עילה לביטול מינוי המפרק הזמני. לא זאת בלבד כי בקשת הביטול הוגשה זמן רב יחסית לאחר מתן הצו (אשר יתכן והוא עולה לכדי שיהוי בנסיבות העניין), אלא שלא מצאתי התייחסות מניחה את הדעת לעילה שהביאה למינוי המפרק הזמני - הודעות העמותה או מי מטעמה כי היא חדלת פירעון למעשה."

     בהמשך אותה החלטה קבעתי כי;

"טוב יעשו הצדדים אם ידברו ביניהם ויגיעו להסכמה בדבר דרכים להפעלה זמנית של הקבוצה, באשר דומה כי זהו אינטרס משותף הן למבקשות והן לנושי העמותה".

3.     אשר למעמדן של המבקשות 1 ו 2 - עיריית רמלה ואגודת אליצור נוה דוד רמלה; כאמור בהחלטתי שניתנה ביום הדיון בבקשות דנן ביום 14.11.05, ולאחר קיום דיון בסוגית מעמדן של המבקשות, ולאור דבריו של ב"כ העמותה המבקשת, עו"ד ארז, הוחלט כאמור על מחיקתן של המבקשות 1 ו- 2 מהבקשות דנא, והותרת העמותה שבפירוק זמני כמבקשת יחידה.

4.     אם כן, במסגרת בקשתה לביטול צו הפירוק הזמני, מכחישה העמותה את טענת החוב לו טוען המשיב 1, אגף מס הכנסה - פקיד שומה רמלה, בסך 3,126,995 ₪. טענותיה בדבר היעדר חוב מסתמכות על חוות דעת מומחה מטעם רו"ח רמי אריה מיום 10.11.05, שצורפה לבקשה 4 ימים עובר לקיום הדיון בבקשה.

     אמנם, ובעניין זה הלכה ידועה היא, שכאשר קיימת מחלוקת של ממש, ובתום לב, בשאלת עצם קיומו של חוב, הרי שאין מקום לדון במחלוקת זו במסגרת בקשת פירוק בבית משפט של פירוק. במצב שכזה, יש להעביר את בירור המחלוקת בשאלת קיומו של חוב לפסים של תובענה אזרחית רגילה, הלא היא "דרך המלך" לבירור המחלוקת; זאת באשר בית המשפט של פירוק אינו בבחינת "מסלול עוקף" ו/או "קיצור דרך" לבירור מחלוקות בשאלת קיומו של חוב, מחלוקות הנידונות ומתבררות בערכאות אזרחיות רגילות.

5.     המבקשת העלתה במסגרת טענותיה, טענות נגד צו הפירוק הזמני שניתן; לטענתה, בקשת הפירוק מטעם אגף מס הכנסה הוגשה במהלך ניהולו של מו"מ שהתקיים כביכול בין הצדדים. זאת ועוד; למבקשת טענות בדבר התיישנות דיונית של החוב העשויה לטענתה למנוע את פירוק העמותה ע"י אגף מס הכנסה. לטענתה, היה על מבקש הפירוק לנקוט בהליכי גבייה אלטרנטיביים. יחד עם זאת, למרות כל אותן טענות, וללא צורך אף לדון בשאלת קבילותה של חוות הדעת שצורפה לכתבי הטענות, הרי שמקריאת הבקשה עולה כי המבקשת מודה בקיומו של חוב. בכתבי הטענות מדובר היה בחוב קטן יחסית של 3,000 ₪, אולם בעת הדיון שהתקיים בפני, כשנשאל רו"ח אריה מטעם העמותה בדבר גובה החוב, אישר כי קיים חוב בסך 960,000 ₪! זאת ועוד; רו"ח אריה הוסיף ואמר בחקירתו כי לא יוחסו תשלומים ע"י מס הכנסה ללמעלה מ 7 שנים אחורה.

6.     עינינו הרואות, כי בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת קיומו של חוב, גם אם מדובר לכאורה בחוב נמוך מזה שנטען בבקשת הפירוק, והוכח כי לא יוחסו תשלומים של מעל 7 שנים אחורה. חוב זה, קטן ככל שיהיה, לא נפרע! בעניין זה אעיר ואומר כי יש להבחין בין שאלת עצם קיומו של חוב, לבין בירור סוגיית גובהו, שיכולה להתברר במסגרת הליכי הפירוק כאשר תוגשנה תביעות החוב, ואין לערב בין השתיים. לא זאת אלא אף זאת; אף אם אכן מדובר בחוב קטן, הרי שמצב בו חוב נמוך לא נפרע, מצביע ביתר שאת על סיטואציה של חדלות הפירעון.

7.     זאת ועוד; לכל אלה מצטרפת אותה הודעה מטעם רואה החשבון של העמותה, שצורפה לבקשת הפירוק והוזכרה לעיל, ועניינה הודעת העמותה על הפסקת פעילותה החל מיום 1.9.05, שעה שנערך כביכול אותו מו"מ עם רשויות המס.

     במסגרת הבקשה, לא הייתה ולו התייחסות אחת לאותה הודעה, כמו גם למכתבו של עו"ד דמול, ב"כ העמותה, בה הוא מודה כי העמותה נקלעה למצב המגיע כדי חדלות פירעון. התייחסות בכתב גם לא הוגשה לאחר מועד מתן ההחלטה מיום 27.10.05 בה התייחסתי לעניין זה. רק במועד הדיון, כאשר נשאל בחקירתו מר יחיאל שערבני מטעם העמותה, השיב כי ההודעה ניתנה "בעקבות כל מיני מכתבים שמס הכנסה שלח וכל מיני איומים ועיקולים. עשינו הכל בהתנדבות, ראינו שיורדים לחיים שלנו, אז הפסקנו" (ההדגשה שלי - ו.א.). מאותם דברים ניתן להסיק שתי מסקנות ברורות;

האחת, הוכח עתה מעבר לכל ספק כי העמותה חדלה מלפעול. במצב זה של הפסקת פעילות, ולאור קיומו של חוב שאין עליו עוררין, אינני יורדת לסוף דעתה של המבקשת. מה לה כי תבוא בטרוניה על כי ניתן צו פירוק במעמד צד אחד?!

המסקנה השנייה העולה מדבריו של מר שערבני, נוגעת לטענת העמותה כי מס הכנסה צריך היה לפעול בדרכים אחרות לגביית החוב. עינינו הרואות, כי מס הכנסה ניסה גם ניסה לגבות את חובו בדרכים אחרות, לרבות עיקולים, שכשלו, כך לטענת ב"כ מס הכנסה. לא ניתן אם כן לומר כי מבקש הפירוק שקט על שמריו ולא עשה דבר לגביית חובו, עד שלפתע נזכר בו, והחליט להגיש בקשת פירוק.

8.     מעבר לאמור יוער, וכפי שהוזכר עוד בדיון ע"י ב"כ רשם העמותות, הרי שהפסקת פעילותה של העמותה, שהוכחה מעבר לכל ספק, מולידה עילת פירוק נוספת. סעיף 49 לחוק העמותות, העוסק בעילות הפירוק לעמותות, קובע בסעיף קטן 1 כי פעילות עמותה, המתנהלת בניגוד לחוק, למטרות העמותה או לתקנונה, מהווה עילת פירוק. הודעת העמותה אם כן, כי הפסיקה את פעילותה, כמו גם הודאתו של מר שערבני בכך, מהווה עילת פירוק נפרדת, שכן העמותה מתנהלת (יותר נכון, חדלה להתקיים) בניגוד למטרותיה.

9.     טענה נוספת המועלית בבקשה, היא טענת האפליה; לטענת המבקשת, מס הכנסה נוהג כלפיה באפליה פסולה, ותוך העדפתה לרעה מול קבוצות אחרות בספורט, בכדורסל, ובליגת הנשים בפרט - אשר חייבות לו כספים בסדרי גודל משמעותיים ביותר, יחסית אליה, אלא שבעוד שבקבוצות אלו נמנע מלנקוט בפעולות של פירוק, ידו קלה, לכאורה,



כאשר מדובר בקבוצה של העיר רמלה. אשר לטענה זו אומר, כי בית משפט זה של פירוק איננו האכסניה המתאימה להעלאת טענות אפליה כגון דא. טענת אפליה כנגד רשות מנהלית צריכה להידון במסגרת עתירה מנהלית. זאת ועוד; בפני בית משפט של פירוק מונחת סוגיה אחת לבירור, והיא שאלת קיומו של חוב בלתי נפרע, המצדיק נקיטת הליכי חדלות פירעון וגבייה.

10.     אם לסכם עד כה; לאור כל האמור לעיל, משהוכח כי קיים חוב שלא נפרע, ומשהוכח כי העמותה חדלה מלפעול, אינני מוצאת מקום לשנות מהחלטה של כבוד השופטת קרת מיום 20.9.05, עת החליטה על מתן צו פירוק זמני כנגד העמותה, במעמד צד אחד. על הבקשות להידחות, ודין צו הפירוק הזמני להישאר על כנו. ודוק; צו פירוק זמני במצב בו העמותה מפסיקה את פעילותה, בעוד שקיים חוב שלא נפרע, הוא הצעד הנכון וההכרחי, בין היתר, על מנת למנוע חשש להברחת נכסים. לא בכדי אני מציינת את החשש להברחת נכסי העמותה, וזאת בעקבות טענות של צדדים שלישיים לזכויות בקבוצת הכדורסל. בכתבי הטענות, עולה מחלוקת בסוגיית הבעלות על קבוצת הכדורסל. היות והמבקשות 1 ו 2 נמחקו כאמור מהבקשות, לא אערוך עתה דיון מעמיק בסוגיה זו, ומבלי להכריע בה, אעיר מספר הערות;

     המבקשות לא צירפו כל אסמכתא ראויה המוכיחה את טענת הבעלות בקבוצת הכדורסל. לא זאת אלא אף זאת; מתגובת המשיב עולה, כי במסגרת בירור סוגיית הבעלות בפני היועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, שנעשה לאחר מתן צו הפירוק הזמני, נקבע כי לא ניתן להפריד בין קבוצת הכדורסל לבין העמותה ועל כן גם הזכות לשחק בליגת העל לנשים בכדורסל, נתונה לעמותה, שהיא היא הקבוצה. כמו כן סבר כי קבלת טענות עיריית רמלה ונציגי הקבוצה תאפשר לכל עמותה המנהלת קבוצת כדורסל לצבור חובות, להעביר את ניהול הקבוצה לעמותה חדשה שתקום, ושוב לצבור חובות.

     זאת ועוד; קביעתו של היועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, הביאה את המבקשות להגשת ערעור לבית הדין העליון של איגוד הכדורסל, שדחה את ערעורן. הוא קבע כי ההבחנה בין האגודה מזה והעמותה מזה אינה מקובלת, וכי די במסמכים שהועברו לבקרה התקציבית כדי להיווכח כי מי שהפעיל וניהל את הקבוצה והעסיק את השחקניות בפועל היא העמותה. כמו כן קבע בית הדין כי האפשרות לקיים או להחליף עמותה שתעסוק בענייני כספים ומטבע הדברים תכנס להתחייבויות ולחובות, מבלי שיהיה ניתן לגעת בנכסיה, כי אלה יהיו שייכים לגוף אחר, שאינו אחראי להתחייבויות ולחובות, פשוט אינה מתקבלת על הדעת.

11.     כל אותם ניסיונות להוצאת קבוצת הכדורסל מבעלות העמותה, לרבות הכוונה שהוזכרה בעת הדיון להקים עמותה חדשה, יהא שמה אשר יהא, מחזקים את הצורף הדחוף שהיה במינוי מפרק זמני לעמותה, אשר יסכל כל ניסיון להבריח את נכסיה. ככל שיסבור המפרק הזמני כי אכן קיים חשש שנכסי העמותה מוברחים, יתכבד ויגיש בקשה נפרדת בעניין זה.

12.     בטרם אניח את עטי, אתייחס בקצרה לשאלת זהותו של המפרק. במסגרת כתבי הטענות בבקשות, הועלתה הטענה כי למפרק הזמני שמונה, אין הידע והיכולת להפעיל קבוצת כדורסל, ומשכך, יש להחליפו. יחד עם זאת, במהלך הדיון, נראו הצדדים כמי שזנחו טענה זו בדבר זהות המפרק, וסבורה אני, כי טוב שכך עשו. גורל קבוצת הכדורסל תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה בין המפרק הזמני לעיריית רמלה, ולאור האינטרס הציבורי החשוב בהמשך קיומה של קבוצת כדורסל, אשר הביאה כבוד רב לעיר רמלה, כולי תקווה כי הצדדים ישכילו להניח הצידה את המחלוקות ביניהם, ויחלו לפעול להצלתה. דברים אלה מתקשרים גם לסוגיית ההוצאות;



     מחד גיסא, בימים כהרגלם, לבקשות כגון דא שנדחות, פסיקת הוצאות בצידן. לא זו בלבד, אלא שהבקשות הוגשו בשיהוי של 19 ימים ממועד החלטתה של כבוד השופטת קרת כאמור. אולם מאידך גיסא, ולאור הרצון כי הצדדים ישתפו פעולה להצלת הקבוצה, על מנת שלא להעיב על מערכת היחסים ביניהם, החלטתי שלא ליתן צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון