אפליית עובדים בהסדר נושים

להלן החלטה בנושא אפליית עובדים בהסדר נושים:

החלטה

מונחת בפני התנגדות להסדר הנושים של קלאבמרקט, אשר הוגשה בידי מאה שישים ושניים עובדים, אשר הועסקו בחוזים אישיים בחברה טרם קריסתה. טענתם המרכזית של המבקשים הינה כי ההסדר מפלה אותם לרעה, וזאת ביחס לעובדים האחרים, אשר העסקתם הוסדרה בהסכם קיבוצי. אפליה זו, לטענתם, התבטאה בעיקר בכך שבין הנאמנים ויתר העובדים נחתם הסכם מיוחד, אשר העניק לאותם עובדים פיצויים מוגדלים בגין נשייתם הלא מובטחת ובגין הרעת תנאי העסקתם מכאן ואילך. לטענת המבקשים, אי צירופם להסכם זה עולה לכדי אפליה ופגיעה בעקרון השיווין החל בהסדרי נושים.
עוד טוענים המבקשים כי נפל פגם בעריכת אספות הנושים, שכן מן הראוי היה להתייחס אליהם כנושים בדין קדימה, ולא לכלול אותם באספת הנושים הרגילים. התוצאה המתבקשת מכך, נוכח התנגדותם להסדר, הינה כי ההסדר לא אושר ברוב הראוי.
עוד טרם אגש להכרעה בבקשה עצמה, הרי מן הראוי להקדים ולהעיר כי בא-כוחם של המבקשים היה נוכח במסגרת הדיון בו נדון אישור הסדר הנושים לפי הצעת הנאמנים, וטען בהרחבה טענות דומות לאלו המופיעות בבקשות דנן; על כן אין לקבל את הטענה כי ההסדר אושר בלא שניתן "פתחון פה" למבקשים. הן הטענות שטענו בהרחבה בכתב, והן טיעוניו של בא-כוחם בעל-פה נשמעו על-ידי טרם קיבלתי את החלטתי. אלא, שההסדר אושר בסופו של דבר, חרף אותן טענות - על כל המשתמע מכך. אלא, שחרף זאת עומדים המשיבים על מתן החלטה נפרדת ומפורטת בבקשותיהם. במסגרת זו, עותרים המשיבים לכך כי מועד הערעור לבית המשפט העליון, אם ירצו להגיש ערעור כשזה, יחל במועד בו תנתן ההחלטה המפורטת. לאור כל האמור לעיל, וחרף העובדה כי הסדר הנושים אושר (ולמעשה, הפך לעובדה מוגמרת), ניתנת החלטתי זו.

1.     עסקיה של תשלובת קלאב-מרקט לא צלחו, והיא נקלעה לקריסה ולהקפאת הליכים. הפעלתה של החברה באמצעות נאמנים מטעם בית המשפט הובררה עד מהרה כדרך ניהול יקרה ובעייתית, אשר לא ניתן היה להמשיכה לזמן רב בלא להקלע להפעלה גרעונית ושורה ארוכה של סכסוכים משפטיים אשר איימו להכשיל כל סיכוי למכור את התשלובת כ"עסק חי".
במצב דברים זה, הוגשה הצעתה של חברת שופרסל שעיקרה: רכישת החברה ככזו ומיזוגה במסגרת שופרסל; זאת, בתמורה לסכום גבוה ביותר שהיה מעל ומעבר לצפוי אותה עת. מאחר ולא הוגשו הצעות רכש רציניות אחרות שיכולות היו להוות תחרות רצינית להצעה, החלו מגעים קדחתניים בין כל הצדדים במטרה לאשר את ההסדר במהירות, בטרם יהפוך מצבה הרעוע מניה וביה של קלאב מרקט לבלתי הפיך. מסיבה זו, הופעל מהלך בלתי-שגרתי, אשר אפשר לשופרסל להתחיל ולנהל את עסקי החברה עוד בטרם כונסו אספות הנושים ואושר ההסדר. זאת, להבדיל מ"דרך המלך" הנהוגה בהקפאות הליכים בדרך-כלל.
אלא, שהצעת שופרסל והצורך לאשרה במהירות לא היה בעייתיות, ובעיקר עימותים לא קלים מול נושים וצדדי ג' לא מעטים. לענייננו ראוי לציין, כי ההסכם אמנם סיפק לנושים הבלתי-מובטחים דיבידנד גדול בהרבה מהצפוי (קל וחומר ממה שהיו מקבלים, לו היתה החברה נקלעת לפירוק), אלא שבכל הנוגע למעמדם של העובדים, עסקינן בהצעה רחוקה מלהיות אופטימלית, וזאת בלשון המעטה. עיקר הבעייתיות נבעה מכך, כי שופרסל הסכימה אמנם לקלוט את עובדי קלאב-מרקט,אולם זאת בדרך-כלל בתנאים גרועים באורח ניכר מהתנאים בהם הועסקו קודם. בין היתר, דרשה שופרסל כי העובדים יקלטו במסגרתה כעובדים חדשים, ללא הותק שצברו והזכויות הנובעות מכך, ככל שאמורים דברים בשכר ותנאי העסקה מכאן ואילך.

2.     תנאים אלו עוררו, באורח צפוי, התנגדות עזה בקרב העובדים; אמנם, נקל היה לראות כי לו היתה החברה קורסת, היה מצב העובדים גרוע אף יותר; במצב זה, התנגדו חלק מהעובדים להסדר ואיימו לפתוח במאבק. זאת ואף זאת; מבנה העסקה (קרי, רכישת החברה ככזו ומיזוגה בתוך שופרסל בתנאים דנן), דרש למעשה ביטול או למצער שינוי דראסטי בהסכם הקיבוצי שנחתם בין קלאב מרקט לעובדים המאורגנים (להבדיל מהעובדים המועסקים בחוזים אישיים).
בעניין זה, אין צורך להכביר מילים לעניין העובדה, כי הסכם קיבוצי אינו ניתן לשינוי באורח חד-צדדי, אף לא במסגרת של הקפאת הליכים. אמנם, באורח תאורטי תתכן אפשרות לנסות ולטעון כי מדובר ב"נכס מכביד" - אלא שעסקינן במהלך משפטי בעייתי מאד, אשר לא זו בלבד כי הצלחתו אינה מובטחת (וזאת בלשון המעטה), אלא שההתדיינות הדרושה לשם כך מול נציגות העובדים עשויה היתה לארוך זמן ממושך מאד, אשר עשוי היה לשים את כל ההסדר לאל.
בנסיבות אלו, נשאו ונתנו הנאמנים מול שופרסל והעובדים המאורגנים, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, חיצונית לכאורה ל"גרעין הקשה" של הסדר הנושים. במסגרת הסכמה זו, ניתן לעובדים פיצוי מיוחד, מעבר למתחייב לפי הכללים הרגילים של הסדר הנושים. מכאן, טענת האפליה שמעלים העובדים בעלי החוזים האישיים; ראוי לציין, כי המבקשים דנן אינם מתנגדים לעצם מתן הפיצוי המוגדל, אלא מבקשים לזכות בו אף הם - ואם אין, להתנגד לכל מהלך הסדר הנושים בטענה כי הוא נוגד את הדין.
במסגרת זו, העלו המבקשים טענות קשות, בעיקר כנגד הנאמנים והיחס לו זכו במהלך הקפאת ההליכים, חרף תרומתם החשובה ליצוב המהלך בימיו הראשונים. לעומת זאת, העלו הנאמנים טענות נגדיות, ובין היתר חלקו על רבים מהנתונים המספריים שהעלו המבקשים בכל הנוגע לתנאי העבודה; אולם לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין כל צורך להדרש למחלוקת העובדתית דנן, באשר ההכרעה בטענות האפליה והטענות כנגד עריכת האספות אינן מצריכות אלא הכרעה משפטית פשוטה.

3.     המצב בפניו ניצבו הנאמנים, ערב המשא ומתן עם העובדים, היה פשוט וברור:
קיימים מצבים בהם נושה (או קבוצת נושים) פלוני אוחז בידו נכס, הדרוש לשם ביצוע הסדר הנושים של החברה; אין נפקא מינה, במישור העקרוני, אם עסקינן בנכס מוחשי (כגון חלקת מקרקעין או מכונות הדרושות להפעלה כ"עסק חי"), או שמא נכס מופשט (כגון בעלות על קניין רוחני, או זכות חוזית העומדת בדרכו של ההסדר). מה הדין החל במצבים אלו? האם רכישת אותו הנכס בתמורה על-ידי הנאמן תחשב להעדפת נושים או אפליה אסורה כלפי נושים אחרים באותה קבוצת נשיה, אשר אינם אוחזים באותו נכס?

נקל לראות, כי התשובה לשאלה האחרונה הינה שלילית; נושה שכזה אוחז למעשה ב"כפל כובעים" ביחסיו עם החברה.
מחד גיסא, הוא נושה ככל הנושים - קרי, בעל חובות עבר אשר אם יאושר ההסדר יזכו לשיעור הדיבידנד הרגיל המגיע לכלל הנושים.
מאידך גיסא, הוא "בעלים" של נכס, אשר החברה חייבת לרכוש (בין אם כדי להפעילו, ובין אם כדי לבטלו ו"לסלקו מן הדרך"). בעבור רכישה זו, משלמת החברה תשלום נוסף ונפרד, אשר אין לראות בו (ובוודאי שלא במישרין) דיבידנד במסגרת הסדר הנושים, העשוי להקים טענת אפליה.

ומן הכלל אל הפרט: ניתן בהחלט להתייחס להסכם הקיבוצי, בנסיבות העניין, כסוג של "נכס" בלתי-מוחשי העומד לזכות העובדים המאורגנים; ערכו של הנכס הינו בהבטחת זכויותיהם ובהסדרת יחסי העבודה, באופן המקנה להם וודאות ובטחון. אלא, שהצעת ההסדר היחידה אשר עמדה על הפרק, דרשה את ביטולו של אותו נכס רב-חשיבות בדמות הסדר.אי לכך, אין כל פסול אינהרנטי בעובדה כי הנאמנים נאלצו "לרוכשו" מן העובדים בעד תמורה כספית, אשר התבטאה בנסיבות המקרה בפיצויים מוגדלים וכיוצא באלו. אכן, קיים קשר הדוק בין התמורה דנן לבין הרעת תנאי העבודה העתידיים, אולם דבר זה אך הולם את טיבו של "הנכס שנרכש" מיד העובדים, שכל טיבו היה לספק בטחון ולמנוע הרעת תנאים חד-צדדית.
המסקנה מכל האמור לעיל הינה, כי נושים אחרים באותה קבוצה (במקרה זה - עובדים) אשר לא החזיקו בבעלות על "נכס" דומה, לא זכו לאותה תמורה שקיבלו העובדים המאוגדים בהסכם הקיבוצי. יוצא, כי אין עסקינן כלל ועיקר באפליה פסולה בין שווים, נהפוך הוא.
בשולי הדברים אעיר, כי המקרה אשר בפני שונה לחלוטין מן העניין אשר נדון על-ידי בעניין פש"ר 1225/01, בש"א 17114/04, בעניין Trans World Airlines. באותו מקרה נקבע, כי יש לראות הסדר נושים (ואת עקרון השיוויון הכרוך בו) כמכלול מהותי. אי לכך, לא יצלח הנסיון להכשיר אפליה שנפלה בתוך קבוצת העובדים שפוטרה, באמצעות מהלך לפיו חלק מן העובדים הופכים לכאורה לעובדי הרוכשת, אולם מפוטרים מיד לאחר מכן, בתמורה לפיצוי הולם שנמנע מיתר העובדים. נקבע, כי אין די בשימוש כזה בישות המשפטית הנפרדת של הרוכשת בכדי לשלול טענת אפליה שמעלים העובדים שלא זכו לאותו הסדר.
אלא מאי? אותו עניין שונה בתכלית מהמקרה דלעיל, באשר שם לא הוכח כל שוני מהותי בין העובדים בצרפת (שזכו להסדר מטיב) לבין העובדים בישראל (שלא זכו למאומה), מלבד ההבדל שנוצר על-ידי הפעולה המפלה. לא כזה הוא המצב בענייננו, שם נוצר הבדל מובהק בין שתי קבוצות העובדים, באשר אחת מהן החזיקה בהסכם קיבוצי שההסדר חייב היה "לפדותו", ואילו האחרת לא החזיקה ולא נכללה בו.

4.     עתה, מן הראוי לדון בטענתם המרכזית האחרת של המבקשים, העוסקת בחלוקה לקבוצות נשיה.

טענתם המרכזית של המבקשים הינה, כי היה ראוי לסווגם כנושים בדין-קדימה, ואי לכך לא היה רוב אמיתי באותה אספה להצעת ההסדר. אלא מאי? לא זאת בלבד, כי בטענה זו אין ולו מאומה, אלא שלאמיתו של דבר, יהא סיווגם של העובדים בחוזים אישים כאשר יהא, אין בכוחם לעצור את אישור ההסדר.
אבהיר דברי;
כלל בסיסי וידוע בדיני הסדרים הינו, כי הזכות להתנגד להסדר במסגרת אספת נושים פלונית, שמורה אך ורק למי שמקיים שני תנאים מצטברים:

א.     שייך לאותה קבוצת נשייה.
ב.     ההסדר דורש ממנו לוותר על מקצת מזכויותיו במסגרת אותה קבוצה.

5.     אלא מאי? הסדר הנושים של תשלובת קלאב-מרקט שילם, במובהק, מאה אחוזים מן הנשיה בדין קדימה, לרבות זאת של המבקשים; יוצא, כי בדין קבעו הנאמנים, כי אין משמעות אמיתית, בשל כך, להתנגדויות אפשרויות של הנושים בדין קדימה. עניין זה נידון והובהר אף בהחלטה קודמת בעניין קלאב מרקט, אשר עסקה בסכסוך בין הנאמנים לבין רשויות המס. באותו עניין הוער, כי העובדה כי בין נושה פלוני בדין קדימה לבין הנאמנים נפלה מחלוקת לגבי היקף הנשיה בדין קדימה, אין היא מצדיקה התנגדות לעצם ההסדר, וזאת כל עוד מובטח לנושה דנן כי בכל מקרה תשולם מלוא נשייתו בדין קדימה, כפי שתקבע בידי הערכאה המוסמכת.
המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל, היא כי דווקא טענתם של המבקשים, כי הינם נושים בדין קדימה, עומדת להם לרועץ: נושה בדין-קדימה, אשר מלוא האינטרס שלו המוגן בדין הקדימה מסופק, אינו יכול להשתמש בחברותו בקבוצה זו כ"שוט" בכדי להטיב את מצב נשייתו הרגילה. אינטרס זה, האחרון, מקומו המובהק הינו אחד - אספת הנושים הבלתי-מובטחים.
בעניין זה, ראוי להעיר כי לא פעם נתקל בית המשפט בנושים המשלבים בין שני סוגי נשיה (כך למשל, הדוגמה שהובאה אף בכתבי הטענות - בנק שהבטוחה שבידו מכסה רק חלק מהחוב, ומתפקד כנושה בלתי-מובטח בכל האמור ביתרת החוב). במקרים שכאלו, יתכנו מספר פתרונות אפשריים - החל מסיווג הנושה לקבוצת נשיה אחת, המייצגת את האינטרס המרכזי והדומיננטי שלו בנסיבות המקרה, וכלה במתן זכות הצבעה נפרדת בשתי הקבוצות. אלא מאי? במקרה כזה, יהיה משקל הצבעתו של הנושה בכל אחת מהקבוצות כמשקל אחוז נשייתו במסגרת אותה קבוצה. באף אחד מן המקרים, לא יתכן מצב בו "יגרור" הנושה את אחוזי הנשיה המוקנים לו במסגרת הקבוצה האחת, בכדי להגדיל את משקל הצבעתו (וכך להתקרב למצב של "זכות וטו") במסגרת הקבוצה האחרת.

6.     מן הכלל אל הפרט: נקל לראות, כי האינטרס הדומיננטי של המבקשים, בנסיבות המקרה, הינו במובהק נשייתם הבלתי מובטחת.
     ראשית: נשייתם בדין קדימה משולמת במלואה, על כל הנובע מכך (כפי שהובהר קודם לכן לעניין חוסר היכולת להתנגד באותו "כובע נשייתי").
     שנית: כל טענותיהם של המבקשים עוסקות, במובהק, בחלק הבלתי-מובטח של נשייתם. זאת באשר כל טיבו של ההסדר עם העובדים האחרים לא עסק אלא בהגדלת הדיבידנד שאינו מכוסה בידי דין הקדימה וגמלת המוסד לביטוח לאומי.

7.     התוצאה היא, כי דין טענות המשיבים להדחות, באשר מניה וביה לא יכולים היו לתרגם את התנגדותם ליצירת "גוש חוסם" באחת מקבוצות הנושים: אם היו מסווגים כנושים בדין קדימה, הרי שהם מנועים להתנגד בכובע זה - שכן במסגרת זו זכו לדיבידנד בשיעור של 100%; ואם נסווגם (כפי שאכן סווגו, ובצדק) כנושים רגילים, הרי שאין הם אלא מיעוט קטן במסגרת אותה אספה, שאין ביכולתו לגרום לדחיית ההסדר.
     זאת ואף זאת; אף לו היינו מסווגים את העובדים כקבוצת נושים שונה ונפרדת, עדיין לא היה עולה בידי המבקשים אפילו להתקרב לסך המכריע של עשרים וחמישה אחוזים מקבוצת הנשיה דנן. מעבר לדרוש יוער כי המבקשים לא העלו את הטענה (ובדין לא העלוה) כי היה צורך לסווג אותם כאספת נושים מיוחדת, שונה ונפרדת מכל היתר. אין צורך להכביר מילים על העובדה כי חלוקת הנושים לתתי-קבוצות קטנות מנוגדת לפסיקה ולשורת ההגיון, באשר היא מקנה לקבוצות רבות וקטנות מדי "זכות וטו" על ההסדר. מצב כזה עומד בניגוד לרציונל הבסיסי של הסדרי נושים, ואין ליתן לו יד - זאת בעיקר נוכח הדין הקיים, אשר (בניגוד לדינים זרים מסויימים) אינו מאפשר לבית המשפט לאשר הסדר חרף התנגדותה של אחת מקבוצות הנושים.

8.     מכל האמור לעיל עולה, כי דין טענותיהם של המבקשים בעניין הסיווג לקבוצות נשיה ואספות נושים להדחות.
     די בכך, למעשה, בכדי לדחות לחלוטין את ההתנגדות ואת הבקשה דנן, בלא להדרש להכרעה במחלוקות העובדתיות בין הצדדים בעניין תנאי ההעסקה על-ידי שופרסל וכמות הנשיה של המבקשים החורגת מהסכום המוגן בידי דין הקדימה ותקרת גמלת המוסד לביטוח לאומי. בקצירת האומר אוסיף, כי טענתם האחרונה של המבקשים, בכל הנוגע לסעיפי ההסדר המקנים לכאורה "פטור גורף" לנאמנים מתביעות אישיות, דינה להדחות בשתי ידיים, וטוב היה לה אלמלא הועלתה כלל.
     לא זו בלבד, כי ההסדר מותיר אפשרות מעשית להגיש תביעות כנגד הנאמנים (במידה והדבר ידרש), וזאת במסגרת הליך בבית המשפט שמינה אותם לתפקידם ומפקח על פעולתם, הרי שסעיפי ההסדר דנן אושרו ברוב-קולות, ואין כל מקום כי בית משפט יתערב בהם לבקשתו של מיעוט מעוניין.

9.      לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות. החלטתי זו מהווה, באותה מידה, אף הכרעה סופית בבש"א 21449/05 ובבש"א 24465/05, ככל שלא הוכרעו מכללא בעצם אישור הסדר הנושים של תשלובת קלאב-מרקט. כפי שהערתי בראשית דברי, הרי שטענות המבקשים נשמעו (ונדחו) עוד בטרם אושר הסדר הנושים. אלא, שלאור עמידת המבקשים על מתן החלטה ספציפית ומפורטת בעניינם, לא היו מנוס מליתן החלטה נוספת שתפרט ותבהיר את הנימוקים שהביאו אותי לאשר את הסדר הנושים חרף התנגדותם.
     כעת, לא נותר אלא לדון בשאלה הנוגעת למרוץ המועדים להגשת ערעור. לכאורה, החל מרוץ זה ביום 12.12.05, באשר אישור הסדר הנושים היווה דחיה מכללא של כלל ההתנגדויות (להבדיל מן המחלוקות העקרוניות על תביעות חוב, כגון המחלוקות בין הנאמנים לרשויות המס). אולם, לפנים משורת הדין ולאור העובדה כי הנימוקים המפורטים לדחיית הבקשות ניתנו אך כעת, אין מניעה מלקבוע כי התקופה להגשת הערעור תחל מיום מתן החלטתי זו. כל זאת, בכפוף להערה שבראשית ההחלטה, כי הסדר הנושים יצא לדרכו, והינו במידה רבה בגדר "מעשה עשוי", שנסיון מלאכותי להחזירו לאחור תסב נזקים עצומים, לא רק לחברה ולרוכשת, אלא למספר עצום של צדדים שלישיים, לרבות ספקים אשר חלוקה מיידית של דיבידנד נחוצה להם בכדי להמנע מהקלע בעצמם אל סף קריסה כלכלית.



10.     סוף דבר; בכפוף להערות אלו, דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, לפנים משורת הדין ומאחר ומדובר בעובדים שבלאו-הכי ניזוקו באורח הקשה ביותר מקריסת תשלובת קלאב-מרקט, לא מצתי מקום ליתן צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טענת הפליה

  2. שוויון מהותי

  3. סלקציה במועדונים

  4. אפליה אסורה בתמחור

  5. אפליה בגלל צבע עור

  6. הפליה בכניסה למועדון

  7. הלוואות לדיור - אפליה

  8. הפליה בין עובד לעובדת

  9. איסור אפליה מטעמי גיל

  10. דיון בהצעת חוק גזענית

  11. אפליית עובדים מבוגרים

  12. הצעת חוק יסוד השוויון

  13. מניעת כניסה למועדונים

  14. ייצוג לאוכלוסיה הערבית

  15. אפליה בעסקאות במקרקעין

  16. חוק איסור הפליית עיוורים

  17. סלקציה במועדונים - הקלטה

  18. דחיית תביעת אפליה בעבודה

  19. איסור הפליה במקומות בידור

  20. אפליית עובדים בהסדר נושים

  21. פיצויים בגין הפליה מטעמי דת

  22. הפליה בעבודה עבירה פלילית

  23. הצעת חוק יסוד המיעוט הערבי

  24. הפליה במעצר עד תום ההליכים

  25. סייג לדיון בהצעת חוק גזענית

  26. איסור אפליה בעסקאות במקרקעין

  27. הצעת חוק יסוד השוויון האזרחי

  28. אפליית אתיופים במקומות עבודה

  29. אפליית יוצאי אתיופיה מועדונים

  30. אפליה בכניסה למועדון בגלל מוצא

  31. אפליה בכניסה למועדונים בגלל גיל

  32. אפליית אתיופים בכניסה למועדונים

  33. סלקציה במועדון בגלל חזות מזרחית

  34. חוק יסוד שוויון האוכלוסיה הערבית

  35. שותפות אזרחית שיוויון למיעוט הערבי

  36. האם פיטורים בגיל 65 אפליה מחמת גיל ?

  37. אפליה במקומות בילוי בגלל מקום מגורים

  38. הצעת חוק יסוד שוויון האוכלוסיה הערבית

  39. הצעת חוק יסוד שיוויון האוכלוסיה הערבית

  40. חוק איסור הפליה בכניסה למקומות ציבוריים

  41. הוספת עקרון השוויון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

  42. אפליית עובדים ערבים - פיטורי עובדים בגלל היותם ערבים

  43. קריאות גזעניות - בקשה למתן צו הרחקה ממגרשי הכדורגל בארץ ל-3 שנים

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון