אחריות אישית של נאמן

האם ניתן להטיל אחריות אישית על נאמן ?

נאמן פועל על פי הסמכויות שהוענקו לו על ידי בית המשפט ובעקרון, אכן חלה עליו אחריות מוגברת, תוך שקיימת אפשרות עקרונית להטיל על הנאמן אחריות אישית. אלא שבפועל נהנה הנאמן מהגנה רחבה ביותר מפני תביעות אישיות.

הנטיה היא למתן חסינות לנאמן, כל עוד מבצע הוא את הוראות בית המשפט, זאת נוכח הרציונל שבמתן הגנה לבעל תפקיד, הפועל כזרועו הארוכה של בית המשפט ומנסה להציל את חיי החברה ברגע קריטי בחייה

רק במקרים חריגים ביותר, בהם חרג הנאמן מהסמכות שהוענקה לו על ידי בית המשפט, ניתן להטיל עליו אחריות אישית


להלן פסק דין בנושא אחריות אישית של נאמן:

פסק דין

רקע

  1. אחריותו האישית של נאמן - האם מחייבת אותו אישית עת פעל כנאמן, ובאופן קונקרטי- האם נאמן שהתקשר בהתקשרות עסקית, מחוייב ברמה האישית, ואם כן, באילו תנאים, זוהי השאלה העומדת בפני להכרעה במסגרת החלטה זו.
  2. רקע המחלוקת הינו כתב תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע, אשר מונה ע"י בית המשפט המחוזי, כנאמן חברת רזפל תעשיות מתכת ואלומיניום 1988 בע"מ (להלן: רזפל), זאת בגין אי תשלום חובות שכירות של נכס השייך לתובעת. התביעה הוגשה אישית כנגד הנתבע, זאת לאחר שפנה לתובעת וביקש להמשיך לשכור את הנכס, זאת עפ"י תנאים שפורטו על ידו בפנייתו מיום 10.8.03, ובשל העובדה כי הנכס היה בשימושו ובחזקתו של הנתבע בתקופה הרלוונטית. במסגרת זו טוענת התובעת, כי הנתבע פעל בניגוד לחובות המוטלות עליו כנאמן ופעולותיו הן שגרמו לחוב כלפיה.
  3. טענת הנתבע כי כל פעולותיו בוצעו אך ורק במסגרת תפקידו, היינו כנאמן המייצג את רזפל ובהתאם לסמכות שהוקנתה לו על פי צו הקפאת ההליכים, שניתן על ידי בית המשפט. התובעת היתה מודעת היטב לעובדה זו. יתרה מכך, הקפאת ההליכים הסתיימה ביום 16.9.03 ועימה גם תפקידו של הנתבע כנאמן להקפאת ההליכים האמורה. בנסיבות אלה מנועה התובעת מלתבוע את הנתבע החל מאותו מועד ואילך, בהעדר יריבות.

דיון - חובת הזהירות החלה על הנאמן
4. במחלוקת בין הצדדים, דעתי היא כדעת הנתבע. להלן נימוקי:
5. אין מחלוקת כי נאמן משמש "זרועו הארוכה" ועושה דברו של בית המשפט של פירוק, אשר התמנה לתפקידו כדי לקדם את ענייני החברה, וכי עליו לנהוג ביושר, בהגינות ובזהירות, ביחסיו עם הגורמים עמם הוא בא במגע. המנהל המיוחד אינו "צד עצמאי" או "צד רגיל" להתדיינות משפטית, ואינו נשוא אינטרסים אישיים עצמאיים ואף חב חובת זהירות מוגברת ביחסיו עם הגורמים השונים. (ר' פש"ר 2043/01 (בש"א 12138/02) יוחאי פלג נ' גן אורנים גן אורנים בע"מ (בפירוק), תק-מח 2002(2), 65535 , 65537 (2002), פש"ר 916/89 (בש"א 6395/00) הנאמנת - עו"ד אזולאי נ' שחמורוב (מחוזי) - הנאמנת - עו"ד אזולאי נ' שלמה שחמורוב, תק-מח 2001(1), 38986 (2001), פש"ר (מח' ת"א) 1357/03 מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' נושים שונים תק-מח 2003(4), 2086 , 2090 (2003), פש"ר 1019/01, בש"א 11364/01 מסעדת "מאכלי טובה" נ' פל-טוב אלקטרוניקה חולון בע"מ, תק-מח 2001(4),1439 (2001), בש"א 8169/03, רובננקו שמואל אחזקות בע"מ, תקדין מח 2003 (2) 459) ועוד).

6. מהאמור נובע לכאורה, כי נאמן פועל על פי הסמכויות שהוענקו לו על ידי בית המשפט ובעקרון, אכן חלה עליו אחריות מוגברת, תוך שקיימת אפשרות עקרונית להטיל על הנאמן אחריות אישית. אלא שבפועל נהנה הנאמן מהגנה רחבה ביותר מפני תביעות אישיות. עמדו על כך המחברים ו' אלשיך וג' אורבך בספרם: "הקפאת הליכים הלכה למעשה", 2005, בעמ' 201:
          
          "קריאה בלתי זהירה של פסק הדין (בעניין מיאב), עשויה להתפרש כמרחיבה באופן ניכר את האפשרות להטיל אחריות אישית, בעוד שבפועל - לא כך הוא הדבר. כפי שהובהר נהנה בעל התפקיד מהגנה רחבה מפני תביעות אישיות שעילתן חוזית, אף אם הן לובשות חזות נזיקית...תביעות כאלה נופלות על קופת החברה...
          בדרך כלל...מתעוררות תביעות כאלו לאחר כשלון הקפאת ההליכים, והן מוגשות בידי המפרק [...או] נושים מובטחים, הטוענים, כי הנאמן שחק את בטוחותיהם תוך התעלמות מהוראות בית המשפט בעניין הגנה הולמת. במילים אחרות הנאמן חרג מסמכותו והסב להם נזק".

7. ואכן, הנטיה היא למתן חסינות לנאמן, כל עוד מבצע הוא את הוראות בית המשפט, זאת נוכח הרציונל שבמתן הגנה לבעל תפקיד, הפועל כזרועו הארוכה של בית המשפט ומנסה להציל את חיי החברה ברגע קריטי בחייה (ר' לעניין זה פש"ר (מח' ת"א) 40/97 אילן שביט נ' רביב עמק חפר, תק-מח 99(2), 65535 (1999), וכן סקירתו הרחבה והמפורטת של כב' השופט י. שפירא בבש"א (מח' י-ם) 2833/05 י. זקן מפעלי בניה בע"מ נ' רו"ח אילן שגב, תק-מח 2006(2), 713 (2006).

8. רק במקרים חריגים ביותר, בהם חרג הנאמן מהסמכות שהוענקה לו על ידי בית המשפט, ניתן להטיל עליו אחריות אישית. עמדה על כך כב' השופטת ו' אלשיך בפש"ר 2061/03 (מח' ת"א) אי.אי.סי.אי אינטרנשליונל בע"מ נ' רו"ח יובל קידרון (מיום 5.6.06 - לא פורסם), אשר צוטט ע"י ב"כ המשיב:

     הטלת אחריות אישית על מפרק או נאמן בהקפאת הליכים הינה צעד חמור ביותר, בעל משמעויות מרחיקות לכת, אשר מקומו לא יכירנו אלא במקרים חריגים וקיצוניים של פעולה בזדון, רשלנות רבתי או חריגה מובהקת מסמכות.
לשון אחר: מן הראוי להבהיר באורח חד-משמעי; על נושים ופרקליטיהם לשקול את הדברים היטב ולנקוט זהירות מרובה, טרם שהם דורשים הטלת אחריות אישית. בשום פנים ואופן, אין לראות בנאמן או בגוף המבטח אותו "כיס עמוק וזמין" אשר ניתן לכל נושה "לנסות את מזלו" ולנסות להפרע ממנו בכל עת בו ההקפאה או ההסדר הנושים נכשלים. זאת במיוחד לאור העובדה, כי עצם הגשתן של תביעות כאלו עשויה להסב נזק כבד לבעל התפקיד (כולל לגרום להעלאה ניכרת בכספי פרמיית הביטוח המקצועי שעליו לשלם) - וזאת אף אם, בסופו של יום, נדחית התביעה לחלוטין". (הֶדגשים במקור - י.ש.)

8. בענייננו, לא נטען על ידי התובעת כי הנתבע חרג מהסמכות שהוענקה לו על ידי בית המשפט ואדרבא, מוסכם על הצדדים כי הנתבע פעל כנאמן, היינו בתוקף תפקידו.

9. תנא דמסייע למסקנה זו, ניתן ללמוד מתיקונים שבוצעו זה לא מכבר בחוק החברות תשנ"ט - 1999 ולפיהן ביטל המחוקק את הוראת סעיף 54 (ב) לחוק, אשר קבעה טרם ביטולה, את אפשרות יחוס אחריות החברה ליחידי האורגנים שלה. בהצעת החוק לנימוק הביטול צוין מפורשות: "מוצע לבטל את האפשרות לייחס לנושא משרה את חובות החברה" (ה"ח 3132 מיום 18.6.02, עמ' 638).

משהוגבלה האפשרות לתבוע אורגנים של החברה בשל חובותיה, קל וחומר שהוגבלה כזו כלפי נאמן המתמנה על ידי בית המשפט ולא על ידי מוסדות החברה, והמשמש כ-officer of court). יש לזכור כי המדובר בנאמן של חברה בע"מ, שהקונספט העומד ביסודה הוא "הפרדת רשויות" ואישיות נפרדת בין החברה ובעלי התפקידים בה.

10. עוד יש לציין, כי עיון בכל התכתובות שבין הצדדים מלמדת, כי אין ולו מסמך אחד, אשר הוצא על ידי הנתבע באופן אישי. כל המסמכים בלא יוצא מן הכלל הוצאו על ידי הנתבע כנאמן רזפל, על נייר מכתבים של הנתבע כנאמן, ותוך הדגשה, כי פועל הוא כנאמן. גם מכתבי התובעת לנתבע נשלחו אליו כנאמן, ובניגוד לאמור בסעיף 14 לסיכומי התובעת, אף תשלום דמי השכירות לא נעשה בשיק אישי של הנתבע, אלא בשיק שמשך כנאמן רזפל (נספח ה' לתביעה).

11. בנסיבות אלה לא ניתן ללמוד על כל מחויבות אישית שהיא מטעם הנתבע, לא הוצגה כל התחייבות בעלת אופי אישי, וכן לא הוצג ולא נטען כי הוצג מצג שווא כלשהוא בעניין זה. לא ניתן איפוא גם לקבוע, כי הנתבע פעל בזדון או ברשלנות רבתי.

12. בהינתן עובדות אלה ובהעדר הטענה כי הנתבע חרג מסמכותו, אין יסוד לחייבו אישית ביתרת החוב כלפי התובעת. בנסיבות אלה נדחית התביעה.
     התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עירוב נכסים

  2. אחריות אישית של נאמן

  3. אחריות אישית של עובד

  4. אחריות אישית בעלי מניות

  5. אחריות אישית של נושא משרה

  6. אחריות אישית של בעל מניות

  7. תיקון בקשה לחיוב נושא משרה

  8. אחריות אישית של אורגן בחברה

  9. חיוב אישי מנהל חברה בארנונה

  10. אחריות אישית לפי פקודת החברות

  11. אחריות אישית בנזיקין של מנהל חברה

  12. הטלת אחריות אישית על המנהל המיוחד

  13. פתיחת חברה כדי להשתחרר מאחריות אישית

  14. אחריות אישית של בעל מניות יחיד בחברה

  15. תיקון בקשה לחיוב באחריות אישית לחובות חברה

  16. אחריות אישית מנהל חברה על הפרת זכויות יוצרים

  17. אחריות אישית של נושאי משרה בחברה בגין הפרת זכויות יוצרים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון