תשלום על הפסקה בעבודה

מה הדין בדבר תשלום על הפסקה בעבודה ?
האם שעות הפסקה שהועמדו לרשות עובד נחשבות כשעות עבודה לכל דבר ועניין ?

סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי שעות עבודה - הן הזמן, שבו עומד התובע לרשות העבודה, למעט הפסקות למנוחה ולסעודה (סעיף 20 לחוק).

הפסיקה קבעה כי "שעות העבודה" - הן השעות שבהן העובד עומד לרשות העבודה, דהיינו השעות בהן לא היה חופשי לעשות כרצונו ומכאן, אין זה בהכרח הזמן שבו העובד מצוי במקום העבודה.

עוד נקבע בפסיקה, כי שעות עבודה של נהג, הינן שעות הפעילות במסגרת תחום השעות שבהן עמד לרשות העבודה.

בית הדין הארצי פסק כי מסגרת שעות עבודתו עובד היא המחייבת והקובעת את זכויותיו לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

גם אם המעסיק לא סיפק לעובד באותן השעות עבודה מלאה, אלא רק לפי צרכיו, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של העובד שעמד לרשותו והיה מוכן למלא כל מטלה.

אין בעובדה שלמעסיק לא הייתה עבודה במידה שתעסיק את העובד באותן השעות והוא יכול היה לשהות בעבודה ולנוח, כדי לקבוע ששעות אלה אינן בבחינת שעות העבודה.

אשר על כן, משהוכיח עובד כי מתכונת עבודתו הקבועה הייתה בת X שעות אין הוא נדרש להוכיח שעה שעה ועל המעסיק לשלם לו עבור אותן שעות נוספות מדי יום ביומו.



להלן פסק דין בנושא תשלום על הפסקה בעבודה:

פסק דין - חלקי

1.     לפנינו תביעה לתשלום גמול שעות נוספות שהגיש התובע כנגד הנתבעת מעסיקתו לשעבר.

2.      רקע עובדתי:

א.     הנתבעת הינה חברת הסעות והתובע הועסק במסגרתה כנהג אוטובוס מיום 28/04/03 ועד יום 25/08/04.

ב.     התובע הגיש תביעה לתשלום בגין שעות נוספות ובגין רכיבי שכר וזכויות סוציאליות שונות, הצדדים הופנו להליך גישור בסיומו הגיעו להסכמות שונות למעט באשר לרכיב השעות הנוספות שנתבע משכך, גדר המחלוקת שלפנינו יהא אך בנוגע לרכיב זה. במהלך הדיון, הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן והתובע הגיש כתב תשובה מתאים והם יהוו גדר הפלוגתא שלפנינו.
ג.     בפנינו העידו התובע ורו"ח גוטיינר ומטעם הנתבעת מנהלה יחזקאל דנין (להלן: "דנין"/"מנהל הנתבעת"), שולה אשטמקר, מנהלת החשבונות בנתבעת (להלן: "אשטמקר") וכן, יורי צ'רנישב, קצין הבטיחות בנתבעת (להלן: "צ'רנישב"). הנתבעת הגישה תצהיר נוסף מטעמו של מוטי דנין, סדרן העבודה בנתבעת ואחיו של מנהל הנתבעת (להלן:"מוטי דנין") אולם לא העיד בפנינו לטענת הנתבעת, בשל סכסוך שהתגלע בינו ובין מנהל הנתבעת ותצהירו נמשך מתיק בית הדין.

3.      טענות התובע:

א.     התובע זכאי לתשלום בגין שעות נוספות אותן ביצע בהתאם לרישומי השעות שערך בזמן אמת במהלך עבודתו. התובע הגיש תחשיב מתאים שנערך על ידי רו"ח גטיינר (להלן: "רו"ח גוטיינר") שאף העיד בפני בית הדין ממנו עולה כי זכאי לתשלום סך של 35,752 ₪ מהנתבעת.

ב.     התובע עבד שעות מרובות ביום כאשר משך היום כולו, אף בשעות בהן לא ביצע נסיעה בפועל, העמיד עצמו לרשות הנתבעת. התובע המתגורר במושב חצב המרוחק ממשרדי הנתבעת לא שב לביתו במהלך ההפסקות שעמדו לרשותו ועמד ככונן לכל משימה שתטיל עליו הנתבעת כאמור.

ג.     הנתבעת שילמה לתובע גמול שעות נוספות רק לאחר השעה ה- 12 לעבודתו וזאת, בניגוד לקבוע בחוק.
ד.     הנתבעת הציגה תחשיב מטעמה בדבר השעות שביצע התובע אולם ניתן לראות כי אינו מתאים לדו"חות אותם הגיש התובע חודש בחודשו, משום מה, ערכה תחשיב שונה מהדיווחים השוטפים שהגיש לה התובע.

ה.      הנתבעת טענה כי חישבה את זמני העבודה וההפסקות שנטל התובע בהתאם לתוכנת היסעים מתאימה אולם הדבר אינו מבוסס כלל ולא הוכח.

4.      טענות הנתבעת:

א.     הנתבעת שילמה לתובע שכרו בהתאם לרישומי הנוכחות שערך והגיש לידיה חודש בחודשו כאשר תשלום השעות הנוספות היה החל מהשעה ה- 12 לעבודה, בהתאם לדרישתו של התובע במסגרת הדו"חות שהגיש. תשלום עבור שעות החורגות מיום עבודה בן 12 שעות חייב את אישורו של מוטי דנין, הסדרן בנתבעת.

ב.     התובע שימש כנהג הסעות לבתי ספר ומפעלים ועבודתו התבצעה בשעות הבוקר ובשעות הצהרים באפן מפוצל כאשר במהלך היום, שהה בהפסקה במסגרתה עיתותיו היו בידו, היה בידו לשוב למנוחה בביתו ולהתפנות לענייניו הפרטיים. לעיתים ביצע התובע הסעות טיולים.

ג.     בהתאם להוראות תקנה 168 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהג רשאי לעבוד 12 שעות ביום בלבד כאשר הנתבעת מחויבת במתן הפסקה בפרק זמן זה. הנתבעת שילמה לתובע תשלום עבור 12 שעות עבודה ביום אף שבפועל עבד במסגרת שעות נמוכה יותר.

ד.     תשלום השעות הנוספות מתבצע החל מהשעה 18:00 בהתחשב בכך שיום עבודה מתחיל ברגיל בשעה 06:00 עם זאת, בשים לב לכך שהתובע ניצל בין 5-4 שעות ביום כהפסקה הרי שהנתבעת שילמה לו גמול שעות נוספות כנדרש.

ה.     בשעות ההפסקה היה התובע פנוי וחופשי לעיסוקיו ובניגוד לטענת התובע, אין לראות בשעות אלו כשעות עבודה. חישוב שעות ההפסקה כשעות עבודה אינו נכון, אינו מתאים לענף ההיסעים וחסר כל הגיון כלכלי.

ו.     מרישומי הנתבעת בהתאם לתוכנת היסעים המחשבת את משך הנסיעה בהתאם למסלול הקבוע, עולה כי התובע קיבל תשלומים ביתר ותשלום השעות הנוספות שהועבר לידיו בוצע בהתאם לדרישותיו כמפורט בדו"חות הנוכחות שצירף כאמור.

ז.     באם אכן ביצע התובע שעות נוספות החורגות מ- 12 שעות עבודה ביום הרי שפעל בניגוד לנהלים, מה גם שהתובע קיבל מנוסעי האוטובוס כספים עבור שעות אלו שלא כדין.

דיון והכרעה:

5.      בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה על התובע לערוך תחשיב מתאים ביחס לגמול השעות הנוספות, כפי שיפורט להלן.

6.      השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בעניינינו היא האם שעות ההפסקה שהועמדו לרשות התובע נחשבות כשעות עבודה לכל דבר ועניין ומהו התחשיב הרלוונטי לעניין חישוב שעות עבודתו של התובע והשעות הנוספות שביצע לטענתו.

7.      תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה:
במסגרת סיכומיה טענה הנתבעת כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן:"החוק"/"חוק שעות עבודה ומנוחה") אינו חל על התובע שכן עבודתו נעשתה מחוץ לחצריה ומבלי שהיתה לנתבעת אפשרות לפקח על שעות העבודה שביצע בפועל. טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה ומשכך איננו נדרשים אליה מה גם שיש לדחותה אף לגופה. התובע ביצע רישום יומיומי של שעות עבודתו והיעדים השונים אליהם נסע ומכאן ברי כי הנתבעת פיקחה על שעות העבודה שביצע. התובעת שילמה לו שכר בהתאם לדו"חות שהגיש ובהתאם לדרישותיו לעניין השעות הנוספות ואין כל בסיס לטענתה זו.



8.      המסגרת המשפטית:
א.     סעיף 1 ל??÷ ???? ????? ?????? <> קובע, כי שעות עבודה - הן הזמן, שבו עומד התובע לרשות העבודה, למעט הפסקות למנוחה ולסעודה, על פי סעיף 20 לחוק זה.

     סעיף 20 לחוק מגדיר הפסקות כדלקמן -
"(א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
(ב) הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.
(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על-ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
(ד)...".

ב.      הפסיקה קבעה כי "שעות העבודה" - הן השעות שבהן העובד עומד לרשות העבודה, דהיינו השעות בהן לא היה חופשי לעשות כרצונו (ראה ??"? ??/84-3 <> מדינת ישראל - רון, פד"ע כ"ב 433) ומכאן, אין זה בהכרח הזמן שבו העובד מצוי במקום העבודה (??"? ??/4-3 <> יקואל - פלד, פד"ע ה 328); עוד נקבע בפסיקה, כי שעות עבודה של נהג, הינן שעות הפעילות במסגרת תחום השעות שבהן עמד לרשות העבודה (??"? ??/ 22-3 <> אגד בע"מ - לוידיג קרץ, פד"ע י"ז, 21).
     יפים הדברים שנקבעו בתיק עב (תא) 200042/98 רוכמן - חברת מסיעי אריה שאשא בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 26/09/05) בעניין:
"כאמור, עבודתו של התובע הורכבה מביצוע משימות של הסעות, כאשר חלו הפסקות בין ביצוע משימה למשימה. באשר לשעות שבין ביצוע משימה אחת לשנייה, לדעתנו, השאלה המהותית היא האם בשעות אלה התובע "עמד לרשות העבודה", והאם התובע "נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה". ככל שבשעות אלה התובע היה צריך להיות זמין לביצוע הסעות נוספות, לבצע פעולות הקשורות לעבודתו או להיות נוכח פיסית במקום העבודה (מגרש החברה), או באתר אליו ביצע את ההסעה, מדובר בשעות עבודה, גם אם התובע לא נהג באותן שעות. לדעתנו, גם אם התובע ביצע נסיעה ליעד מרוחק, כך שלא היתה לו אפשרות מעשית לעסוק בענייניו, יש לראות את שעות ההמתנה כשעות עבודה. לעומת זאת, ככל שבשעות שבין ביצוע משימה אחת לשניה היה התובע בהפסקה ממשית, כאשר רשאי היה לעסוק בענייניו (מנוחה, ארוחה, עריכת סידורים פרטיים), ולא היה חייב להימצא במקום מסוים, שעות אלה אינן נחשבות כ"שעות עבודה".

בעניין דומה קבע בית הדין הארצי:
"ומה דינן של אותן שעות גם אם המערער שהה במקום העבודה ולא עבד בכולן?
דעתי היא כי מסגרת שעות עבודתו של המערער היא המחייבת והקובעת את זכויותיו לפי ??÷ ???? ????? ?????? <>. גם אם המעסיקה לא סיפקה למערער באותן השעות עבודה מלאה, אלא רק לפי צרכיה, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של העובד שעמד לרשותה והיה מוכן למלא כל מטלה. אין בעובדה שלברקת לא הייתה עבודה במידה שתעסיק את המערער באותן השעות והוא יכול היה לשהות באתר ולנוח, כדי לקבוע ששעות אלה אינן בבחינת שעות העבודה...אשר-על-כן, משהוכיח המערער כי מתכונת עבודתו הקבועה הייתה בת שתיים-עשרה שעות אין הוא נדרש להוכיח שעה שעה ועל ברקת לשלם לו עבור אותן ארבע שעות נוספות מדי יום ביומו." (ההדגשה שלי - א.ע.) [ראה ?"? 1054/04 <> אבו פדל רמוז - ברקת חברה לבניין בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 29/05/05].

9.      התובע ערך את דו"חות הנוכחות שהגיש בזמן אמת, לטענתו אף בהתאם לרישומי הטכוגרף (ראה עמוד 28 שורות 16-15 לפרוטוקול הדיון וכן ראה נספח ב' לתצהיר התובע) והעבירם לידי הנתבעת לטיפולה. הנתבעת טענה כי שילמה לתובע בהתאם לדו"חות שהגיש.
     הנתבעת ערכה פירוט שעות מתאים ביחס לשעות העבודה אותן ביצע התובע בפועל, בהתאם להוראות האחראי, מוטי דנין ובהתאם לתוכנת ההיסעים הלוקחת בחשבון את מסלול הנסיעה המוקצה לכל עובד וכפי שהעידה גב' שולה אשטמקר בעניין:
"ת. לא, תפקידי הוא שנהג מגיש לי דוחות מה נהג עשה כל החודש, התפקיד שלי הוא לבדוק את השעות ולאשר אותם.
ש. אני מבין מדברייך שאת כל המידע שאת מצהירה עליו, את נוטלת מדיווחי הנהגים ולא מידיעה איפה הם נמצאים?
ת. יש לי תוכנה של הסעות שרשום שם איפה הנהג עשה הסעות. תוכנה של הסעות היתה לי תמיד" (ראה עמוד 42 שורות 13-8 לפרוטוקול הדיון).



     כפי שהעידה אשטמקר, חישוב השעות הנוספות של התובע נעשה כדלקמן:
"ת. אני קיבלתי הנחיות לבדוק כרטיסי עבודה מ- 6 בבוקר עד 6 בערב ומעבר לזה שעות נוספות.
ש. מה ההנחיות שלך אומרות?
ת. מעבר ל- 6 בערב הוא מקבל שעות נוספות ואם יש לינה הוא מקבל לינה, (ראה עמוד 43 שורות 9-6 לפרוטוקול הדיון).

     חישוב השעות הנוספות צריך להיעשות החל מהשעה התשיעית לעבודה ולא מן השעה ה- 12, עם זאת, בשים לב לכך שלטענת הנתבעת התובע שהה בהפסקות ממושכות הרי שלטענתה שילמה לו כנדרש.

10.     שעות הפסקה:
א.      התובע טען כי קיבל הנחיה לפיה שעות עבודתו הינם מתחילתו של יום עבודה ועד לסיומו וכי כלל לא נדרש לציין בדו"חות הנוכחות את שעות ההפסקות שניצל בפועל:
"ש. החברה הסבירה לך איך ממלאים את דוחות העבודה?
ת. נכון.
ש. האם תוכל להגיד לי האם מילאת את חובותיך כנדרש על ידי החברה?
ת. כן. לפי דעתי מעל הנדרש, כשהגעתי למקום העבודה האדם שקיבל אותי היה מוטי דנין והסביר לי את החובות והזכויות שלי בנתבעת. הוא הראה לי את דפי העבודה ואמר לי "כל יום אתה רושם את שעת ההתחלה" כששאלתי מהי שעת ההתחלה הוא אמר לי "ברגע שאתה מתניע את האוטובוס ועד לסיום יום העבודה". מילאתי את שעות העבודה את היעד ואם יש מספר ק"מ ואם יש הערות רושמים בצד.
ש. כלומר אתה אומר שלא נאמר לך למלא הפסקות?
ת. אני לא יודע מה זה הפסקות.
ש. אתה אומר שהוא לא אמר לך למלא הפסקות?
ת. עניין הפסקות לא עלה" (ראה עמוד 10 שורות 17-5 לפרוטוקול הדיון).
"ש. מוצג בפניך כרטיס עבודה של עובד אחר אצלנו, כתוב שעת התחלה, סיום ופירוט הנסיעה. למה מילאת שעת התחלה של משך אותו יום וסיום של אותו היום ברצף?
ת. כי כך זה מופיע ברובריקה.
ש.ת. כרטיס העבודה אמור לשקף את שעת התחלה וסיום של כל נסיעה באותו יום" (ראה עמוד 32 שורות 17-12 לפרוטוקול הדיון).

ב.      אשטמקר טענה כי הסבירה לתובע לא פעם כי עליו למלא בדו"ח הנוכחות אף את שעות ההפסקה:
"ת.      בד"כ כשנהג אמור למלא דוח הוא צריך למלא פר מה הוא עשה, יצא בשעה מה עשה והיה צריך לרשום את השעות המדוייקות ואיפה הוא היה כולל את הזמנים עצמם. הוא היה רושם שעת כניסה ושעת יציאה.
ש. האם את יכולה לאשר לי שאתם כחברה לא הנחיתם כל הנחייה איך למלא כרטיסים לא בכתב ולא בעל פה?
ת. אנו הנחינו. התובע ידע איך למלא את הכרטיס, הוא התעצל לרשום את הדפים ולכן הוא קיצר.
ש. איך תסבירי לי שהתובע מילא 13 חודשים שלשיטתכם בצורה שגויה ולא טרחתם להגיד לו שהוא ממלא אותם בצורה שגוייה?
ת. אמרנו לו בחודש / חודשיים ראשונים, אני הסברתי לו אישית..
ש. אם הוא לא מבין?
ת. אז מה לעשות? לפטר אותו????" (ראה עמוד 45 שורות 12-1 לפרוטוקול הדיון).

     התרשמנו כי היה על התובע לציין בדו"חות הנוכחות אף את שעות ההפסקה הגם וסבר כי מהווים חלק משעות העבודה. בניגוד לטענתו אף בדו"ח השעות מוקצות שתי עמודות שכותרתן "מקום המתנה" ו-"שעות המתנה ללא סידור" ומכאן שהיה עליו למלא הפרטים האמורים כנדרש.

11.      התובע טען כי העמיד עצמו לרשות הנתבעת אף בזמן ההפסקות וכפי שהעיד:
"ש. אספת תלמידים ושמת אותם בבית הספר וההסעה הבאה שלך היא ב- 14:100, מה היית עושה בין לבין?
ת. אם לא הייתי מקבל משימות מהמשרד כמו מוסך / טיפול וכיוצ"ב ברמה העקרונית מאחר ואני לא גר ברחובות הייתי נשאר ברחובות למעט מקרים אחרים שהובהר לי שהנסיעה היא רק מאוחר יותר.
ש. ומה היית עושה בזמן הזה שהיית נשאר לרחובות, יכולת ללכת לסידורים, היית פנוי לעצמך, מדובר על תקופת זמן של שנה ושלושה חודשים?
ת. היו גם ימים כאלה שעשיתי רק קוים, אבל יותר עשיתי שילוב של קוי בוקר ולאחר מכן יציאה לטיולים ממושכים לתוך הערב והלילה.
ש. ועדיין, מה היית עושה בזמן הפנוי כשהיה לך כזה זמן?
ת. הובהר לי שאני יכול לנסוע הביתה אבל להיות זמין בטלפון במידה ותיכנס עבודה נוספת או שיקראו לי לצרכי משרד.
ש. כלומר בכל מקרה עשית מה שרצית?
ת. לא נכון. עשיתי מה שהוכתב לי, אם אומרים לי שתהיה זמין, זה לא אומר שאני יכול לנסוע לשפת הים, אלא להיות זמין לנסיעה נוספת אם תהיה.
ש. ובד"כ כפי שאתה מכיר את החברה, יש לחברה נסיעות קבועות מוגדרות מראש. האם אתה יודע שיש, לאיזה טלפונים בדיוק ציפית ?
ת. לצורך הדוגמא: אני יודע שהיו נסיעות וביצעתי אותם כנסיעות קוים, אבל אם היתה אתנחתא בין נסיעה לנסיעה, סתם אני יכול לשער שהיתה לויה או משהו כזה ואז אני נקרא טלפונית לנסיעה זו.
ש. האם תוכל להפנות אותי פעם אחת שקרה מקרה כזה במשך השנה ושלושה החודשים?
ת. ידרש לי זמן לעיין ולעקוב, לא זכור לי ספציפית כרגע, מזכרוני על מקרה כזה.
ש. כלומר ברגיל זה לא היה קורה?
ת. זה קרה.
ש. אתה לא יכול להפנות אותי עדיין?
ת. אם נתקע אוטובוס עם תלמידים אמרו לי לנסוע להביא את התלמידים.
ש. אם היה קורה מקרה כזה הוא היה נרשם כאן?
ת. בוודאי." (ההדגשות שלי - א.ע.). (ראה עמוד 15 שורות 22-13 וכן עמוד 16 שורות 20-1 לפרוטוקול הדיון).

בדיון שהתקיים במועד מאוחר למתן עדות התובע כמפורט לעיל נשאל התובע בשנית בדבר אירועים בהם נדרש לעבוד ככונן במהלך שעות הפסקה, התובע העיד:
"ש. בעמ' 16 שורה 11 ואילך לפרוטוקול הדיון הקודם, אם במשך שנה ושלושה חודשים שעבדת אתה יכול לתת לי דוגמא של נסיעה מזדמנת בין איסוף לפיזור שהוזמנת אליה בעקבות שעות כוננות?
ת. אין לי רשמקול שאני מקליט זאת.
ש. תעיין בכרטיסי העבודה ותמצא דוגמא כזאת?
ת. ביום 21/10/03 רשום שם שעשיתי קוי בוקר ואח"כ נשלחתי לטיול לחמי יואב עם קבוצה ואני אמור להחזיר את הקבוצה מחמי יואב הביתה בסיום הפעילות, אבל בין הנסיעה לשם לבין חזרת הקבוצה נקראתי לעשות קו כנות-יבנה.
ש. אני אומר לך שכנות יבנה זה קו קבוע (בית ספר)?
ת. קו קבוע אתה חושב שישלחו אותי מחמי יואב לשם???אני לא זוכר שעשיתי ... אני לא יודע. יש לי עוד כמה דוגמאות: ביום 23/05/04 היה כאן שילוב של קו בוקר ואח"כ יצאתי לטיול עד שעה 12 בלילה.
ש. טיול זה נסיעה מזדמנת שהוזעקת מכוננות?
ת. זה לא עבודה מזדמנת. ביקשת שילוב של הקוים והראיתי לך" (ראה עמוד 33 שורות 18-4 לפרוטוקול הדיון).

     חרף טענותיו בנדון, התובע לא הציג בפנינו ולו דוגמה אחת למקרה בו נדרש לבצע עובדה במהלך שעות ההפסקה.

דנין, מנהל הנתבעת העיד:
"ש. מדבריך אני מבין שבשעות שבין עבודת הבוקר לעבודת אחר הצהריים אתה לא משלם על הפיצול?
ת. מהות העבודה של הנתבעת היא הסעת עובדים ותלמידים. לא סתם אמרו לו מ- 6 בבוקר עד 6 בערב, זה כולל את שעות הפיצול שהוא נמצא לרשות עצמו והוא עושה מה שהוא רוצה, החברה לא אומרת לו מה לעשות. אם יש ימי טיול זה שונה, אומרים לו ב- 7 ללכת לבית הקשישים X לקחת גימלאים לים המלח, ועל זה אתה מקבל תשלום בגין 12 שעות. אסור לי מבחינת החוק למכור יותר מ- 12 שעות עבודה" (ראה עמוד 59 שורות 16-9 לפרוטוקול הדיון).
"ש. כלומר שרק לאחר 12 שעות אתה מתחיל לשלם שעות נוספות?
ת. כן, עם הפיצול, אבל צריך לקחת בחשבון שהוא לא עובד 6-5 שעות.
ש. האם זה נכון שיש נהגים ובתוכם גם התובע, שגם בהפסקת הפיצול הוקפצו לביצוע משימות?
ת. לא ידוע לי, זה לא מתפקידי. אני יכול לומר בוודאות שלתובע היה קשרי "יתר על המידה" עם אח שלי, הוא לא מילא דוחות כמו שצריך, מוטי היה מאשר לו כל מה שהתובע ביקש, וכולם פחדו ממוטי, כולל שולה. אני איש העולם הגדול ואני גם איש ציבור, כנראה שנוצלו דברים" (ההדגשה שלי - א.ע.). (ראה עמוד 60 שורות 24-23 וכן עמוד 61 שורות 6-1 לפרוטוקול הדיון).

לאור האמור בעדות התובע, מצאתי כי עיתותיו היו בידו בעת ההפסקות, יתכן ולא שב לביתו אותה עת שכן, לטענתו, היה מרוחק ממקום העבודה, דבר שלא הוכח בעניינינו, מכל מקום, מצאתי כי התובע לא שמש ככונן בעת ההפסקות, סדור העבודה היה קבוע מראש והתובע לא הציג בפנינו ולו מקרה אחד בו נדרש לעבוד במהלך ההפסקה. משמצאתי כי התובע לא שמש ככונן ולא העמיד עצמו לרשות המעביד הרי שאין ליקח שעות ההפסקה בחשבון במסגרת שעות העבודה.

12.     התובע הציג בפנינו תחשיב לעניין גמול שעות נוספות במסגרתו חישב יום עבודה מתחילתו ועד סיומו, כולל שעות הפסקה. משמצאנו כי שעות ההפסקה לא היו חלק מיום העבודה, הרי שאין בידינו לקבל התחשיב שהציג התובע.

13.     שעות עבודתו של התובע:

א.      התובע הציג בפנינו דו"חות נוכחות אותנטיים שנערכו בזמן אמת על ידו, מעיון בדו"חות שהגישה הנתבעת (נספח א' לתצהיר אשטמקר) ניתן לראות כי שעות העבודה שצוינו במסגרתם אינן תואמות לשעות ההתחלה והסיום כמפורט בדו"חות הנוכחות של התובע.

ב.     באשר לשוני בין דו"חות התובע לתחשיבי הנתבעת העיד אשטמקר:
"ת. כנראה שלא הבנת את הדוח הזה. כשהתובע קיבל משכורות הוא קיבל משכורות על פי הדוחות שלו בלבד. ובגלל שהוא תבע אותנו רציתי להוכיח לתובע וגם לעורך הדין שאם הייתי עושה את המשכורות לפי הדוח שלי הוא היה מקבל פחות שכר. עשיתי זאת על פי חישוב של הכרטיסים שלו מול התוכנה.
ש. מדברייך אני מבין שהמשמעות היא שהדיווחים נחתכים למעלה או למטה?
ת. כנראה ישב לחמם את האוטובוס 15 דקות. אני לא יודעת בדיוק.
ש. מופנית ליום 19/01/04...?
ת. שאלותיך לא רלבנטיות כי הוא קיבל את שכרו לפי הדוחות שלו.
ש. את מסכימה איתי שאם יתברר שלמרות הדוחות שלו יש תקופות עבודה שבהם הוא לא קיבל כסף צריך לשלם לו?
ת. אני לא מכירה תקופות כאלה.
ש. ביום 19/01/04 ?
ת. הוא ציין 05:15 בבוקר ואני ציינתי 07:00 מפני שזה מה שהלקוח הזמין.
ש. האם זה נכון שכל הסיפור של הקיצוצים האלה של השעות נעשו כדי להתאים לחישוב השבועי?
ת. התובע קיבל משכורות על פי הדוחות שלו ועל מנת להזים את זה עשיתי את הדוחות אח"כ על מנת להראות שהוא אפילו לא עשה את ה- 40 שעות שבועיות.
ש. האם הכתוב בסעיף 6 זה נכון גם לגבי התובע?
ת. כן, יש ימים שהוא עשה פחות.
ש. ומקור מידע הוא רק בתוכנה?
ת. זה סידור עבודה קבוע.
ש. כאשר אין בפנינו את הסידור והתוכנה?
ת. את התוכנה אני לא יכולה להביא אבל את הסידור כן" (ראה עמוד 50 שורות 24-11 וכן עמוד 51 שורות 5-1 לפרוטוקול הדיון).

ג.     אשטמקר העלתה סברות שונות בדבר ההבדלים בין דו"חות הנוכחות שצירף התובע לבין אלו שנערכו וצורפו לתצהירה, מבלי שהניחה כל בסיס רציני לעניין, מה גם שלטענתה שכרו של התובע שולם לו בהתאם לדו"חות שהגיש כאשר הדו"ח שצורף מטעמה, נועד אך כדי להבהיר העובדה כי התובע קיבל שכר העולה על זה המגיע לו בהתאם לשעות שביצע בפועל.

     אנו מקבלים טענותיה של אשטמקר לפיהן שכרו של התובע שולם בהתאם לדו"חות שהגיש וסבורים כי שעות העבודה שהציג בדו"חות שצירף משקפות נכונה את שעות התחלת העבודה וסיומה.

ד.      כאמור, אנו מקבלים את רישומי התובע אשר נערכו בזמן אמת זאת, לעניין שעות ההתחלה והסיום של עבודתו בלבד. אנו ערים לכך שברישומי התובע קיימים אי דיוקים לדוגמה ביום 26/8/03 ביצע התובע עבודה במוסך מאן, קו שורק-רחובות ונסיעה ממזכרת בתיה לאריאל ובחזרה לטענתו, עבד מהשעה 07:45 ועד 24:15. בהתאם לרישומי המוסך (ראה חשבונית מתאימה- עמוד שני לנספח ג' לתצהיר אשטמקר) משך העבודה ארך כשעה ובהתאם למסלול הנסיעה שביצע ותוכנת ההיסעים שבידי הנתבעת, הרי שעבד אך 7 שעות בנוסף לשעת המוסך (עוד בעניין זה ראה סעיף 8 לתצהיר אשטמקר).

ה.      התובע הגיש תחשיב מטעמו שנערך על ידי רו"ח גוטיינר במסגרתו חושב גמול השעות הנוספות המגיע לו לטענתו, תוך שלקח בחשבון אף את זמן ההפסקה (ראה עדותו של רו"ח גוטיינר בעמוד 6 שורות 16-15 לפרוטוקול הדיון).
     משמצאתי כי התובע לא עמד לרשות הנתבעת במהלך ההפסקות שלקח וכי אין מדובר בשעות עבודה המזכות בגמול מתאים, הרי שיש לבצע חישוב מתאים של שעות העבודה והשעות הנוספות מבלי לקחת בחשבון את שעות ההפסקה.

ו.     הנתבעת הציגה בפנינו פירוט שעות עבודתו של התובע במסגרתו פורטו שעות ההפסקה, זאת בהתאם לתוכנת ההיסעים ומסלול הנסיעה של התובע.
     תוכנת ההיסעים לא הוצגה בפנינו עם זאת אשטמקר העידה כי מצויה בידי הנתבעת ומקובלות עלינו טענתה בנדון.
     אנו ערים לכך שתוכנת ההיסעים אינה מבצעת חישוב זמן הפסקות ואינה מאפשרת לדעת היכן נמצא כל נהג ברגע נתון, כפי שהעידה אשטמקר בעניין:
"ש. אני מבין מדברייך שאת כל המידע שאת מצהירה עליו, את נוטלת מדיווחי הנהגים ולא מידיעה איפה הם נמצאים?
ת. יש לי תוכנה של הסעות שרשום שם איפה הנהג עשה הסעות. תוכנה של הסעות היתה לי תמיד.
ש. האם התוכנה מאפשרת לך איפה נמצא כל נהג?
ת. לא.
ש. האם התוכנה מאפשרת לך לדעת בסוף תקופה מתי היתה הפסקה לנהג או לא?
ת. לא. בשביל זה הוא ממלא את הדוחות ואנו בד"כ מאמינים בעובדים שלנו שהם ממלאים את הדוח ביושר" (ראה עמוד 42 שורות 19-10 לפרוטוקול הדיון).

חרף האמור, מצאנו כי תוכנת ההיסעים מחשבת שעות הנסיעה בהתאם למסלול אותו מבצע הנהג ומשכך, אנו סבורים כי אף שעות ההפסקה, כפי שהוצגו בדו"חות הנתבעת, משקפים נכונה את ההפסקות אותן ניצל התובע בפועל.

ז.      אנו מקבלים טענות הנתבעת לפיהן יש לנכות את שעות ההפסקה משעות העבודה שביצע התובע בפועל וסבורים כי יש לערוך תחשיב מתאים בהתאם לשעות העבודה שהציג התובע, בניכוי שעות ההפסקה שהציגה הנתבעת, כאשר חישוב השעות הנוספות יערך החל מהשעה התשיעית לעבודה.
     לאור האמור, ולבל תגרע זכותו של התובע לקבלת גמול שעות נוספות באם אכן זכאי לו, אנו מורים לתובע לערוך תחשיב בהתאם לעקרונות האמורים וזאת, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. מסכום זה יש לקזז את הסכומים ששולמו לתובע בגין שעות נוספות במהלך עבודתו, כמפורט בתלושי השכר שצורפו (ראה נספח א' לתצהיר התובע).

14.      אנו ערים לעובדה כי מוטי דנין שהיה סדרן העבודה בנתבעת ובקשר הדוק עם התובע בכל הנוגע לסידור העבודה ואישור השעות הנוספות לא העיד בפנינו וכי תצהירו נמשך מתיק בית הדין, חרף זאת, לא מצאנו כי יש בכך כדי להביאנו לשנות מהחלטתנו ואנו סבורים כי די היה בראיות שהציגה הנתבעת לפנינו על מנת להביאנו למסקנות אליהן הגענו כפי שפרטנו לעיל.

15.      א. הנתבעת טענה כי התובע לא ביצע עבודה מעבר ל-12 שעות ביום שכן, הדבר היה מנוגד לנהליה, לתקנות התעבורה ולמסמכים עליהם חתם התובע עם קבלתו לעבודה (ראה סעיפים 2-3 לתצהיר צ'רנישב וכן ראה נספח א' לתצהיר דנין). דנין העיד כי: "אסור לי מבחינת החוק למכור יותר מ- 12 שעות עבודה" (ראה עמוד 59 שורות 16-15).
דנין העיד כי מסלולי הנסיעה היו מתוכנתים במחשבי הנתבעת ובאם אכן ביצע התובע עבודה החורגת מ-12 שעות ביום, על מנת לקבל גמול מתאים היה עליו לקבל את אישורו של מוטי דנין (ראה עמוד 61 שורות 12-9 לפרוטוקול הדיון) אשר בסופו של יום אישר לתובע כל שביקש (ראה עמוד 61 שורות 6-3 לפרוטוקול הדיון). דנין העיד כי באם השעות הנוספות בוצעו במהלך טיול, יתכן ומוטי אישר לתובע לבצע השעות הנוספות:
"ש. מוטי אישר לו לבצע שעות נוספות?
ת. אם זה היה בטיולים יכול להיות, אם זה בעבודה השוטפת - לא. אם יש טיול שהוא יותר מ- 12 שעות הוצאתי בשנת 2003 והיתה חומרה, אחי עשה ב- 09/03/03 ת.ד. (תאונת דרכים - א.ע.) שסוקרה בטלויזיה והבהרתי שגם אם הסדרן מביא לעובד שעות מעל המותר לא להסכים וזאת על פי הנחייה שלי בנוכחות עורך הדין שלי" (ראה עמוד 58 שורות 8-3 לפרוטוקול הדיון).

התובע טען כי פעמים רבות עבד למעלה מ-12 שעות, לתמיכה בטענתו צירף צילום דו"ח טכוגרף, המודד משך נסיעה יומי באוטובוס (ראה ת/1) וכן את דו"חות הנוכחות שערך (נספח ב' לתצהיר התובע).

     ב. איננו מקבלים טענות הנתבעת לפיהן התובע לא עבד מעל 12 שעות ביום. העובדה כי התובע התחייב לעבוד 12 שעות ביום, לכל היותר, בהתאם להוראות תקנת התעבורה (אף שבמסמך הרלוונטי עליו חתם התובע -נספח א' לתצהיר דנין, בחר להוסיף מיוזמתו את המילה "בהסתייגות") אין פירושה כי לא ביצע בפועל עבודה העולה על 12 שעות ביום וכאמור אני מקבלת את גרסתו של התובע ביחס לשעות שביצע, למעט לעניין ההפסקות כאמור.

     ג. דנין טען הנתבעת היתה מנועה מלהעסיק את התובע פרק זמן העולה על 12 שעות ביום כאמור וכי הנתבעת קיבלה מלקוחותיה סכום של 200 ₪ לשעה לכל היותר עבור 12 שעות כאמור. דנין טען כי התובע נסע בניגוד לנהלים וקיבל לידיו תשלום מתאים מנוסעי האוטובוס שלא כדין (ראה סעיף 12 לתצהיר דנין), טענה זו לא הוכחה ואיננה רלוונטית לצורך ההכרעה שלפנינו ולפיכך איננו נדרשים אליה.

16.      א. במסגרת סיכומיה העלתה הנתבעת טענה חדשה שלא נזכרה קודם לכן לפיה, מכל סכום שיפסק כנגדה יש לקזז את השכר ששולם לתובע ביתר במהלך עבודתו שכן, הנתבעת שילמה לתובע שכר יומי בגין 12 שעות עבודה אף אם בפועל עבד פחות מהיקף שעות זה. טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה ואיננו נדרשים אליה.

     ב. בנוסף, טענה הנתבעת בסיכומיה כי מכל סכום שיפסק כנגדה, רשאית לקזז את התשלום ששילמה לתובע ביתר בגין שעות נוספות שכן שילמה לו תוספת של 100% מהשכר לכל שעה נוספת שביצע. טענה זו הועלתה אך בשלב הסיכומים ומהווה הרחבת חזית אסורה ואיננו נדרשים אליה, מה גם שאינה מתיישבת עם עדותה של אשטמקר בעניין (ראה עמוד 53 שורות 17-16 לפרוטוקול הדיון).

17.      רישומי דו"ח הטכוגרף:

     רישומי דוח הטכוגרף מצביעים על היקף השעות היומי במסגרתו נסע התובע, הנתבעת לא הציגה בפנינו דו"חות אלו שכן, אינם בידיה ולטענתה אינה מחוייבת לשמרם בידיה בחלוף 180 ימים ממועד הפקתם (ראה סעיף 9 לתצהיר דנין). התובע הציג בפנינו דו"ח טכוגרף יומי בודד (ראה ת/1). התובע העיד כי בידיו צילומי דו"חות הטכוגרף (ראה עמוד 28 שורות 18-17 לפרוטוקול הדיון). הנתבעת טענה כי העובדה שהתובע נמנע מלהציג בפני בית הדין הראיות שבידיו, רישומי טכוגרף מהם ניתן היה ללמוד באופן מלא על היקף העבודה שביצע בפועל, הרי שהדבר פועל לרעתו. התובע טען כי אין ברשותו את מלוא דו"חות הטכוגרף, מה גם שלא נתבקש להציג המסמכים במסגרת הליך גילוי המסמכים (ראה עמוד 28 שורות 24-19 וכן עמוד 29 שורות 11-6 לפרוטוקול הדיון) ואני מקבלת טענותיו בנדון.

18.      סוף דבר:

א.     התובע יגיש תחשיב מתאים מטעמו בהתאם לעקרונות שנקבעו בסעיף13 ז' לפסק הדין וזאת, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הפגרה תבוא במניין הימים. הנתבעת תהא רשאית להגיב לתחשיב תוך 21 יום מקבלתו.

ב.     סוגיית ההוצאות תבחן עם מתן פסק הדין הסופי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקן עבודה

  2. סרבני עבודה

  3. רציפות בעבודה

  4. התנכלות בעבודה

  5. מתח מתמשך בעבודה

  6. שיבוץ מחדש בעבודה

  7. עבודה פרטית נוספת

  8. עבודה ברוחות חזקות

  9. יחסי עבודה משולשים

  10. ביטול עבודות נגרות

  11. שמירת רציפות בעבודה

  12. קרבה משפחתית בעבודה

  13. ביטוח מעילות עובדים

  14. חוק פיקוח על העבודה

  15. אי הגעה בזמן לעבודה

  16. הפסקה בעבודה לפי חוק

  17. מכתב סיום עבודה בהסכמה

  18. תשלום על עבודות אחזקה

  19. תביעה על עבודות נגרות

  20. החלקה על הרצפה בעבודה

  21. תשלום על הפסקה בעבודה

  22. אי הגעה לעבודה עקב גשם

  23. שחרור עובד מעבודה בשבת

  24. עבודות הטיית נהר הירדן

  25. מאמרים בנושא יחסי עבודה

  26. יחסי עבודה ברשות השידור

  27. תביעה להשבת עובד לעבודה

  28. אי תשלום על עבודת תיקון

  29. חסימת כניסה למקום עבודה

  30. פיקוח על שיטת עבודה בטוחה

  31. אי חזרה לעבודה לאחר חל"ת

  32. פקודת מחלקת העבודה, 1943

  33. היעדרות מעבודה בשעת חירום

  34. הצעת חוק שעות בשבוע עבודה

  35. אי תשלום על יום עבודה מלא

  36. ערעור על החזרת עובד לעבודה

  37. הזמנת עבודת תכנון אדריכלית

  38. הפסקת עבודה בגלל חוסר התאמה

  39. חוק שירות עבודה בשעת חירום

  40. מצלמות נסתרות במקום העבודה

  41. מכתב הפסקת עבודה רטרואקטיבי

  42. בקשה מעובד לבצע עבודה חריגה

  43. זכויות עובד במקום עבודה חרדי

  44. זניחת עבודה עקב טיפולי פוריות

  45. אי הודעה לעובד על תנאי עבודתו

  46. נוכחות במקום העבודה בלי לעבוד

  47. דיילת בדיוטי פרי - יחסי עבודה

  48. הפסקת עבודה של בעלים של קו חלוקה

  49. איחורים לעבודה עקב טיפולי פוריות

  50. המשך עבודת עובד אצל הזכיין החדש

  51. מחלוקת לגבי תקופת העבודה של עובד

  52. תביעה לתשלום זכויות בסיום העבודה

  53. הפסקות עבודה לצורך סידורים אישיים

  54. מחלוקת לגבי נסיבות סיום יחסי עבודה

  55. ביצוע עבודות שלא כלולות בהצעת מחיר

  56. שינויים בתנאי העבודה - ארוחות צהריים

  57. זכויות הורה שוויון ההזדמנויות בעבודה

  58. חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007

  59. חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

  60. מתן הזדמנות למזמין עבודה לבצע תיקונים

  61. פריחה של עובד עקב רגישות לסביבת העבודה

  62. כניסת עובד למאגר מידע שלא לצורכי עבודתו

  63. תיקון טעות בפסק דין בית הדין הארצי לעבודה

  64. תביעה לתשלום זכויות בגין עבודת התובע וסיומה

  65. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

  66. הגשת תביעה לאחר כ- 7 שנים ממועד סיום העבודה

  67. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002

  68. מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים ?

  69. טענה כי נפלה קורבן ליחס משפיל ומזלזל מצד מנהל העבודה

  70. תקנות שירות עבודה בשעות-חירום (מתנדבים), תשל''ד-1973

  71. התבקש ע"י מנהלו להזיז ארונות במשרד - עבודה שהינה חריגה

  72. תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (תשלום גמול), תשל''ו-1976

  73. מבחנים למתן תמיכות של משרד העבודה והרווחה למוסדות ציבור

  74. כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982

  75. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס''א-2001

  76. תביעה בגין עבודות פירוק ריצוף והתקנת ריצוף חדש בחדר אמבטיה

  77. תביעת התובע לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודתו בנתבעת וסיומה

  78. תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס''ב-2002

  79. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ''ז-1986

  80. תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בשירות הציבורי), התשס''ד-2003

  81. נוהל למתן תמיכות מאת משרד העבודה והרווחה למוסדות ציבור מוכרים, למוסדות נתמכים ולבודדים

  82. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה), תשל''ד-1973

  83. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה כהכנסה), תשל"ד-1973

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון