מהו "תקן" עבודה ? בתחומי ארגון העבודה ויחסי העבודה, נודעת למושג ה"תקן" משמעות בסיסית מרחיקת לכת. "תקן" כח האדם הוא אבן יסוד אשר ממנה ועל בסיסה נבנה מערך ארגוני. "תקן" אינו רק רשימה גרידא של משרות. המושג "תקן" מקפל בחובו משמעויות רחבות ועמוקות בהרבה מכך. ישנם מספר היבטים הגלומים בו: (1) היבט תפקודי: התקן משקף את התפקוד הנדרש מממלא המשרה. היבט זה מוצא ביטויו בתאור המשרה כפי שהוא נקבע על ידי הארגון. במסגרת זו נקבע לא רק שמה של המשרה (תואר המשרה) אלא גם תאור מפורט של דרישות בתפקיד, רמת המשרה, סמכויות, כפיפויות וזיקות לנושאי משרות אחרים. (2) היבט כמותי: מושג ה"תקן" יכול לתאר לא רק משרה בודדת אלא גם סדרה של משרות בעלות מאפיינים זהים או דומים. כך, למשל, יקבע התקן את מספר מנהלי מחלקות באגף נתון או את מספר הקלדניות או הנהגים במקום העבודה. (3) היבט ארגוני: תאור התפקיד כולל, כאמור, הגדרת סמכויות של נושא המשרה, תאור מיקומו במערך הארגוני וזיקתו למשרות אחרות. משמעות הדברים היא שמעבר למשמעות התקן כמתייחס אל המשרה הבודדת, יש בו, בפועל, ביטוי למערך ארגוני שלם. תקן המשרה הוא אבן יסוד אחת מיני רבות, אשר שילובן יחדיו יוצר מבנה ארגוני הרמוני האמור לפעול כגוף חי ומתואם בין חלקיו. (4) היבט תקציבי: אך מובן הוא שתקן משקף גם - ואולי בעיקר - מסגרת תקציבית לקיומה של המשרה הבודדת ולקיומן של כל המשרות במסגרת הארגון. תקן דורש הקצאת משאבים תקציביים וארגוניים. תקן ותקציב כרוכים זה בזה ולמעשה הם שני צידיו של אותה מטבע. אכן, מושג התקן מורכב בהרבה מן ההגדרה הפשטנית והטכנית שבחוק המינויים, הרואה בתקן רשימת משרות על הדרגות הצמודות להן. המבנה הפנימי של התקן כולל - מעצם טיבם של דברים - מספר מרכיבים. ראשית - התקן קובע את שמה של המשרה או תוארה. שנית - התקן קובע את תאור התפקיד, את הסמכויות הנתונות לנושא המשרה, תאור מיקומו במערכת וזיקתו לנושאי משרות אחרות. שלישית - התקן קובע את רמת המשרה, רמה המשתקפת בדרגת השכר הצמודה למשרה, בין אם זו רמת שכר אינדיווידואלית ובין אם זו רמת שכר העולה מהסדרים קיבוציים (דרגה בדירוג נתון). ורביעית - וכאן אנו מגיעים לענייננו - מושג ה"תקן" כולל בחובו - מעצם טיבו וטבעו - גם את תאור הדרישות והכישורים הנדרשים למילוי המשרה. מדובר בדרישות כגון - רמת השכלה, דרישות נסיון רלבנטי, מיומנויות מקצועיות מיוחדות, וכיוצאים באלה כישורים. דרישות וכישורים אלה הם חלק בלתי נפרד מתאור המשרה והתפקיד. הם נועדו לבטא את טיבו ורמתו של התפקיד ובתור שכאלה הם חלק אינטגרלי של מושג התקן. לעניין זה אין כל משמעות לדרך בה נקבעות הדרישות, לאמור - באופן חד-צדדי על ידי המעסיק או בדרך אחרת שהתגבשה במקום העבודה. לא הדרך היא הקובעת, אלא טיבם ומהותם של הדברים. לסיכום, לדעתי, יש לתת למונח "תקן", משמעות רחבה המביאה לידי ביטוי את היבטיו הנורמטיביים ואת מטרותיו הבסיסיות והמבניות. להלן החלטה בנושא תקן עבודה: החלטה 1. בפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי במסגרתה מתבקש בית הדין ליתן צו מניעה זמני המורה לעצור מיידת הליכי איוש משרות סגן מנהל מחוז, במחוזות צפון ונגב, באגף הבינוי במשרד הבטחון וזאת עד למתן פסק דין בהליך. כן מתבקש בית הדין להורות על אי כינוס ועדת הבוחנים ביום 21.6.07. לחילופין, מתבקש בית הדין ליתן צו זמני לפיו יתאפשר למועמדים מטעם המבקשת להתמודד על איוש המשרות הנ"ל, ובכפוף להוראות בית הדין בפסק הדין. 2. המשיב מס' 1 הינו המשרד הממשלתי באמצעותו מועסקים ההנדסאים נשוא בקשה זו. 3. ביום 2.11.06 פרסם המשיב 1 שני מכרזים פנימיים כדלקמן: מכרז מס' 95/06 - למשרת סגן מנהל מחוז בינוי וראש חטיבת בינוי (חיפה) מכרז מס' 94/06 - למשרת סגן מנהל מחוז בינוי וראש חטיבת בינוי (באר שבע) תנאי הסף להגשת מועמדות, שנקבעו במכרזים הם: השכלה כ"מהנדס בתחום ההנדסה האזרחית/מכונות/חשמל או תואר ראשון באדריכלות" ו - "ניסיון של 4 שנים לפחות מתוכן ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בפיקוח על עבודות בינוי בהיקף גדול" . (ר' נספח ג' לבקשה) בבסיס הבקשה עומדת הטענה לעניין דרישת ההשכלה כתנאי להגשת המועמדות למכרז. 4. להלן עיקר טענות המבקשת: א. תנאי הסף במכרזים אינם סבירים באופן קיצוני ופוגעים באופן בלתי מידיתי בחופש העיסוק, בעקרון השיוויון ובזכות העובד לקידום בעבודתו. ב. מאז ומתמיד היו המשרות באגף הבינוי מאויישות בהנדסאים/טכנאים. ההחלטה נשוא הבקשה מהווה שינוי חד צדדי במדיניות המשיב 1 ופגיעה בהסתמכות ארוכת שנים של ציבור ההנדסאים והטכנאים העובדים במשיב, למלא משרות בתחום הניהול והפיקוח באגף הבינוי כפי שאויישו על ידן בהצלחה. ג. העמדה המקצועית של המשיב 1 היא כעמדת המבקשת ולפיה יש לאפשר להנדסאים ולטכנאים באגף הבינוי להתמודד גם על משרות מנהלי מחוז וסגן מנהל מחוז. יישום מדיניות עקרונית של איוש משרות בכירות באקדמאים, בבחינת מראית הכל, תוך התעלמות מעמדת הגומרים המקצועיים ואי מתן משקל לניסיון קודם ולהתמקצעות העובדים למול דרישת ההשכלה, עולה כדי חוסר תום לב והגינות קיצוניים, ובניגוד להוראות התקשי"ר. ד. המועמדים שנדחו על הסף הינם בעלי ניסיון ניהולי ארוך שנים במשיב 1 בניהול פרוייקטים בהיקפים נרחבים, ללא שוני רלוונטי מהמתמודדים האחרים. ה. מכרז פנימי נועד לאפשר קידום עובדים בתוך הארגון וחסימת קבוצת עובדים בעלי ניסיון וכשירים מלהתמודד במכרז מנוגדת לתכלית המכרז הפנימי. ו. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, שכן באם לא ינתן למועמדים ההנדסאים להתמודד במכרזים, תישלל מהם אפשרות הקידום למשך תקופה ארוכה, בפרט לאור מבנהו הארגוני של האגף לבינוי המורכב מיחידות קטנות המפוזרות ברחבי המדינה, דבר המציב אפשרות קידום לעובד במחוזו שלו בלבד. מאידך, נוכח העובדה כי הנדסאים ממלאים בהצלחה תפקידים דומים, ואף בכירים יותר מהמשרות נשוא הבקשה, לא ייגרם למשיבה כל נזק אם תינתן למועמדים ההנדסאים האפשרות להתמודד במכרזים הנ"ל. 5. להלן עיקר טענות המדינה: א. המבקשת השתהתה בבקשתה שנים רבות שכן הנצביות נתנה החלטתה בעניין זה כבר במהלך שנת 2004, אשר אושרה סופית בשנת 2005. המכרזים נשוא הבקשה, פורסמו כבר ב - 2.11.06 בעוד שהבקשה הוגשה לבית הדין רק ביום 18.6.07. ב. דרישות משרה בשירות המדינה נמצאות בתחום אחריותה של נציבות שירות המדינה ובסמכותו הבלעדית של נציב שירות המדינה. הגדרת משרות בתקן משרד ממשלתי, קביעת התקן, לרבות שינויו הינה פררוגטיבה ניהולית בלעדית של המדינה כמעסיק, ומעוגנת בהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959 (להלן - חוק המינויים) אין היא עניין למו"מ קיבוצי או להיוועצות עם ארגון העובדים היציג ועל כן אין למבקשת כל מעמד בעניין זה. נציבות שירות המדינה כיחידת מטה שוקלת שיקולים "ממלכתיים" רחבים הנוגעים לטיב המשרות, מהותן, טובת הציבור וקיומן של השלכות רוחב בתקינת התקנים ואין היא יכולה ליתן דעתה לשיקולים "מקומיים" הנוגעים למועמדותו של אדם זה או אחר. ג. קביעת דרישת הסף במכרז לפיה רשאים להגיש מועמדות רק בעלי השכלה אקדמאית (תואר ראשון או שני) בהנדסה נעשתה על ידי המשיבה תוך שימוש כדין בסמכותה, משיקולים ענייניים , בתום לב ובסבירות, ואופי המשרה נושא המכרז, מחייב את איושה בידי אדם שהינו בעל הכישורים המופיעים בפרק דרישות המכרז. ד. חיוב המדינה בצו עשה אופרטיבי, קרי מתן אפשרות לעובדים אשר אינם עומדים בדרישות התקן להשתתף במכרז, יביא, למעשה, לנהוג בניגוד להוראות חוק המינויים ולדרישות התקן של המשרה. ה. רוב התפקידים באגף הבינוי היו, מאז ומתמיד ולכל הפחות משנת 1989, בדירוג המהנדסים, פרט לתפקידי מפקחים, שכיום אינם קיימים, שהיו מוגדרים בדירוג מהנדס-טכנאי. הקביעה לפיה המשרות נשוא המכרזים מיועדות רק למי שהוכשר כמהנדס הודעה וניתנה על ידי הנציבות כבר בשנת 2004 ואושרה סופית בשנת 2005, לאחר שנבדקה עמדת המהנדסים ובאופן פורמלי ניתן אישור על כל תיאור משרה ומשרה. ו. האישור שניתן לאחד מעובדי המשיב 1, שאינו מהנדס, להתמודד על משרת מנהל מחוז בינוי צפון, היה אישור ספציפי וחריג, שניתן לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות וכ"דור מעבר", ולא ניתן להקיש ממנו לגבי איוש המשרות נשוא הבקשה ו/או לחייב את המשיבה לנהוג כך בהליך דנן. ז. הגדרת תנאי הסף של המשרות נשוא המכרזים עומדת במבחן הסבירות בשל אופי המשרה, והסמכויות הנדרשות בה והגדרתה מלכתחילה כמשרה בדירוג המהנדסים. ח. אין בחופש העיסוק, אף שזכות יסוד היא, כדי לאיין את זכותו של מעביד לקבוע את רמתו המקצועית של משרדו, כאשר הדרישות נקבעות מתוך שיקולים רלוונטיים ובתום לב. ט. איושן של המשרות נשוא הבקשה נדרש בדחיפות נוכח המצב הבטחוני במחוזות בהם מדובר והצורך במיגון בתי תושבים באזורי העימות, איוש משרות אלו אורך זמן רב ללא קשר להשהייתן הנדרשת בהליך דנן, ולעומת זאת, למבקשת לא ייגרם כל נזק, שלא ניתן לפיצוי כספי, כתוצאה מהמשך הליכי המכרז. 6. ביום 20.6.07 נתקיים דיון בבקשה. מטעם המבקשת העיד מר יצחק שטיינר, מ"מ יו"ר המבקשת (להלן - מר שטיינר), ומטעם המשיבה הגב' איילה גונן, סגנית הממונה על מערכת הביטחון בנציבות שירות המדינה (להלן - הגב' גונן). 7. בהתאם להחלטה מיום 20.6.07, ביקש בית הדין לקבל עמדת הסתדרות המהנדסים לנשוא הבקשה. עוד קבע בית הדין כי ועדת הבוחנים לא תתכנס עד לאחר מתן החלטה בבקשה לצו זמני. 8. ביום 25.6.07 הוגשה לתיק עמדת הסתדרות המנהנדסים, שזוהי תמציתה: א. הכרעת ביה"ד בתיק ס"ק 001105/02, במסגרתה נקבע כי החל מיום 13.3.06 לא תתאפשר הגשת מעומדותם של מי שאינם מהנדסים למשרות הקבועות בתקן למהנדסים, מהווה בגדר מעשה בי"ד בסוגיה כלפי המבקשת שביקשה להיות צד להליכים בס"ק הנ"ל. ב. בקשת המבקשת לאפשר הגשת מועמדותם של הנדסאים/טכנאים למשרות לגביהן אין מחלוקת כי הן בתקן של מהנדסים בהשכלתם, היא למעשה בקשה לשנות פסק דין חלוט הקיים ביחסים בין הצדדים, וככל שמבקשת המבקשת לשנות את התקן הקיים הרי שאין לבקשה זו מקום בשלב בו מדובר על מכרזים לאיושן של משרות אלו. ג. המבקשת נהגה בחוסר ניקיון כפיים משלא צרפה את הסתדרות המהנדסים כצד להליך דנן ומשלא טרחה לאזכר בבקשתה קיומו של פסק הדין החלוט בעניין נשוא הבקשה, המקבל עמדתה של הסתדרות המהנדסים. זאת, על אף העובדה שמדובר בסכסוך העשוי לפגוע באיוש המשרות על ידי המהנדסים עצמם. לפיכך, יש לצרף הסתדרות המהנדסים כצד להליך ולאפשר לה להגיש, ככל שהדבר ידרש, תגובה מפורטת הכוללת תצהירים, בהליך העיקרי. ד. עמדתו של יו"ר ארגון העובדים המכהן, מר איקו אליעזר חסון, היא המכרעת ולפיה אין הוא תומך בעמדת המבקשת ואף סירב לקחת חלק בעתירת המבקשת דנן בהיותו יו"ר כלל עובדי המשיב 1, לרבות המהנדסים. ה. קיומו של התקן למהנדסים בלבד היה ידוע למבקשת ואם היתה מעוניינת לשנותו היה עליה לעשות כן בשלב התקינה שהסתיים זה מכבר. המבקשת השתהתה שיהוי ניכר בהגשת בקשתה ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף. ו. על בית הדין להימנע מלהענות לבקשה שבה למעשה מתבקש הוא להפר את הוראות חוק המינויים לפיהן לכל תפקיד בשירות המדינה נדרש כי ימונה אך ורק מי שעונה על הדרישות המינמליות של התפקיד, אשר נקבעות בידי הגורם המוסמך לכך עפ"י החוק. ז. טענת ההסתמכות של המועמדים הספציפיים - אין לה מקום בהליך קיבוצי וממילא לא הובאה לגביה אפילו ראשית ראיה. בכל מקרה, הסתמכות על נוהג פסול ומנוגד לחוק אינה מקימה כל זכות למבקשת, ואין היא יכולה להסתמך כלל על כל תקדים של איוש משרות שלא עפ"י דרישות התקן שארע בעבר ולנסות להכשיר באמצעותו הפרת החוק והפסיקה הקיימת בענין זה. ח. לטענת המבקשת בדבר הפגיעה בחופש העיסוק, על רקע דרישת הסף "ההשכלתית" אין כל יסוד; להשכלה קיימת חשיבות מבחינת הררכיית תפקידים בכלל ובשירות הציבורי בפרט, קל וחומר משמדובר באיוש משרות באגף בינוי במשיב 1 בעניינן יש ליתן עדיפות לאינטרס הציבור לשמירה על בטחונו תוך הצבת רף דרישות מחמיר יותר מבחינת השכלה. לאור חשיבות אינטרס זה אין כל הגיון ליתן הקלה מבחינת תנאי הסף, לרבות דרישות ההשכלה שבהם, למועמדים במכרז פנימי. ט. המבקשת לא הוכיחה, ולו בראשית ראיה, העדר קיומה של סכנה לציבור באם יאויישו המשרות על ידי עובדים שאינם ממלאים אחר דרישות ההשכלה הקבועות בתקן, כן לא קיומה של חוסר סבירות ומידתיות מצד המשיבה בהחלטתה בעניין הכשירות הנדרשת מהמועמדים לאיוש המשרות נשוא המכרזים . 9. תגובת המבקשת לעמדת הסתדרות המהנדסים ולעמדת המשיבה 2 הובאה בכתב. המסגרת הנורמטיבית: 10. הוראות בדבר קביעת תקן, אופי ודרישות משרה של עובד מדינה והסמכות לאישור תקן נקבעו בסעיפים 13 ו - 14 לחוק המינויים. סעיף 13 לחוק המינויים קובע: "השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן - תקן)". סע' 14 לחוק המינויים קובע: "תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצע כאמור בסע' 13, יביאו אלו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים, או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה". סע' 15 לחוק המינויים קובע: "לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא למשרה פנויה בתקן". תקנה 10.121 לתקשי"ר קובעת: "(א) אין להעסיק עובד במעמד קבוע, על פי כתב מינוי, אלא אם הוא משובץ במשרה פנויה בתקן. הוראה זו חלה גם על מועסק על פי הרשאה להעסקה לשעה המועמד להיות מועסק במעמד קבוע בתום תקופת הניסיון". סע' 11.414 לתקשי"ר קובע: "עובד רשאי להגיש את מועמדותו למשרה לה צמודות כמה דרגות, גם אם הוא עונה רק על הדרישות של הדרגה הנמוכה מביניהן...". סע' 12.385 לתקשי"ר קובע: "נציב שירות המדינה, או ממלא מקומו, רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים, אם המועמד שנבחר איננו עונה על דרישות המשרה או על תקן אותה משרה, או אם נמצאו פגמים בהליכי המכרז". סע' 04.111 לתקשי"ר קובע: "תקן של משרד על כל יחידותיו, טעון אישור של נציב שירות המדינה. אישור תקן נעשה על פי הצעת תקן המוגשת על ידי כל משרד". סע' 13 לתקנות שירות המדינה (מינויים) תשי"ט - 1959 המגדירות תקן: "תקן - רשימות משרות במשרד על הדרגות הצמודות להן, רשימה לכל יחידה". מן הסעיפים לעיל עולה כי אין לעובד כל מעמד בקביעת תקן משרתו. סמכות התקינה מצויה בתחום סמכותו של המעביד הציבורי, נציבות שירות המדינה. כבר נפסק: "עובד מדינה התור פרט אין לו כל מעמד בהכנת תקן המשרד או היחידה היחידה שבה הוא עובד." 11. בעס"ק 1003/04 התייחס כב' השופט צור להגדרת המונח "תקן" שבתקנות המינויים ופסק: "לפי זה, "תקן" אינו אלא רשימת משרות על הדרגות הצמודות להן. אלא שהגדרה זו של המונח תקן היא חלקית ואין היא משקפת אל נכון את מלוא היקפו הנכון והראוי של מושג זה. הגדרה זו בדרך שנבנתה, כמוה כקצהו של קרחון המבצבץ מעל פני הים אשר חלקו הגלוי אינו מלמד על ממדיו האמיתיים והחבויים. בתחומי ארגון העבודה ויחסי העבודה, נודעת למושג ה"תקן" משמעות בסיסית מרחיקת לכת. "תקן" כח האדם הוא אבן יסוד אשר ממנה ועל בסיסה נבנה מערך ארגוני. "תקן" אינו רק רשימה גרידא של משרות. המושג "תקן" מקפל בחובו משמעויות רחבות ועמוקות בהרבה מכך. אין לנו צורך, במסגרת זו, לשרטט במדויק את ממדיו הנכונים של המושג "תקן", אך נצביע על מספר היבטים הגלומים בו היכולים להאיר את הסוגיה שבפנינו: (1) היבט תפקודי: התקן משקף את התפקוד הנדרש מממלא המשרה. היבט זה מוצא ביטויו בתאור המשרה כפי שהוא נקבע על ידי הארגון. במסגרת זו נקבע לא רק שמה של המשרה (תואר המשרה) אלא גם תאור מפורט של דרישות בתפקיד, רמת המשרה, סמכויות, כפיפויות וזיקות לנושאי משרות אחרים. (2) היבט כמותי: מושג ה"תקן" יכול לתאר לא רק משרה בודדת אלא גם סדרה של משרות בעלות מאפיינים זהים או דומים. כך, למשל, יקבע התקן את מספר מנהלי מחלקות באגף נתון או את מספר הקלדניות או הנהגים במקום העבודה. (3) היבט ארגוני: תאור התפקיד כולל, כאמור, הגדרת סמכויות של נושא המשרה, תאור מיקומו במערך הארגוני וזיקתו למשרות אחרות. משמעות הדברים היא שמעבר למשמעות התקן כמתייחס אל המשרה הבודדת, יש בו, בפועל, ביטוי למערך ארגוני שלם. תקן המשרה הוא אבן יסוד אחת מיני רבות, אשר שילובן יחדיו יוצר מבנה ארגוני הרמוני האמור לפעול כגוף חי ומתואם בין חלקיו. (4) היבט תקציבי: אך מובן הוא שתקן משקף גם - ואולי בעיקר - מסגרת תקציבית לקיומה של המשרה הבודדת ולקיומן של כל המשרות במסגרת הארגון. תקן דורש הקצאת משאבים תקציביים וארגוניים. תקן ותקציב כרוכים זה בזה ולמעשה הם שני צידיו של אותה מטבע. אכן, מושג התקן מורכב בהרבה מן ההגדרה הפשטנית והטכנית שבחוק המינויים, הרואה בתקן רשימת משרות על הדרגות הצמודות להן. המבנה הפנימי של התקן כולל - מעצם טיבם של דברים - מספר מרכיבים. ראשית - התקן קובע את שמה של המשרה או תוארה. שנית - התקן קובע את תאור התפקיד, את הסמכויות הנתונות לנושא המשרה, תאור מיקומו במערכת וזיקתו לנושאי משרות אחרות. שלישית - התקן קובע את רמת המשרה, רמה המשתקפת בדרגת השכר הצמודה למשרה, בין אם זו רמת שכר אינדיווידואלית ובין אם זו רמת שכר העולה מהסדרים קיבוציים (דרגה בדירוג נתון). ורביעית - וכאן אנו מגיעים לענייננו - מושג ה"תקן" כולל בחובו - מעצם טיבו וטבעו - גם את תאור הדרישות והכישורים הנדרשים למילוי המשרה. מדובר בדרישות כגון - רמת השכלה, דרישות נסיון רלבנטי, מיומנויות מקצועיות מיוחדות, וכיוצאים באלה כישורים. דרישות וכישורים אלה הם חלק בלתי נפרד מתאור המשרה והתפקיד. הם נועדו לבטא את טיבו ורמתו של התפקיד ובתור שכאלה הם חלק אינטגרלי של מושג התקן. לעניין זה אין כל משמעות לדרך בה נקבעות הדרישות, לאמור - באופן חד-צדדי על ידי המעסיק או בדרך אחרת שהתגבשה במקום העבודה. לא הדרך היא הקובעת, אלא טיבם ומהותם של הדברים. לסיכום, לדעתי, יש לתת למונח "תקן", משמעות רחבה המביאה לידי ביטוי את היבטיו הנורמטיביים ואת מטרותיו הבסיסיות והמבניות..." 12. למדינה הפררוגטיבה, כמעביד, לקבוע את דרישות-הסף של מועמדים למשרות שהיא מפרסמת במכרזים הפנימיים (וכמובן גם אלה החיצוניים), כפי שנפסק: "קביעת תנאי הסף במכרז הינה פרורגטיבה הנתונה לנתבעת והיא פונקציה של הגדרת התפקיד ותיאורו. טוב עשתה הנתבעת שנועצה באיגוד המקצועי. יחד עם זאת הפרורגטיבה הניהולית נתונה לה הסמכות ושיקול הדעת נתונים על פי דין לנתבעת בלבד ואינה יכול להתפרק מסמכות זו. בודאי שאין לאיגוד המקצועי זכות וטו על דרישות הסף הקבועות למשרה נשוא המכרז." (ר' עב 002637/04 (י-ם) שגב אריאלה נ' נציבות שירות המדינה ואח', ) כפועל יוצא מן האמור לעיל, רשאית המדינה כמעביד, גם לשנות מזמן לזמן את התקנים השונים, וגם שינויים אלה חייבים להעשות עפ"י הדינים והתקנות הנ"ל. כל עוד לא שונה התקן (מבחינת הגדרותיו לעניין דרישות-הסף להצגת מועמדות להתמודדות במכרז על המשרה הנדונה) הוא מחייב את המעביד (המדינה) כשם שהוא מחייב את המועמדים-המתמודדים על אותה משרה מסגרת המכרז. ואולם, פררוגטיבה זו היא מוגבלת במובן זה שקביעת הדרישות האמורות, דהיינו קביעת דרגות התקנים למשרות השונות, חייבת להיעשות אך ורק בכפוף להוראות הדין, תוך שמירה על כללי מינהל תקין. ביסודו של המכרז הציבורי מצוי האינטרס של "הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והגון לכל איש מתוך הציבור" (השופט שמגר בבג"צ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 511-512). מכאן חשיבותו המרכזית והיסודית של המכרז, תוך הקפדה של שמירה על שוויון בכל שלבי המכרז. ביטוי אחד של עקרון השוויון הוא איסור שינוי תנאי המכרז, איסור התחשבות בתנאים שלא פורטו במכרז עצמו או קבלת הצעות החורגות מהמכרז אפילו הן נוחות יותר לעושה המכרז. בנושא זה נכתב - "... ההכרעה במכרז צריכה להיעשות על פי תנאיו ואין להתחשב בתנאים שמחוצה לו - אפילו הם נוחים יותר לעושה המכרז. כך גם אין להתחשב בתנאי השונה מהתנאי המקורי שבמכרז או בתנאי שהושמט ממנו. דרישה זו נובעת הן מעקרונות של משפט ציבורי והן מעקרונות של דיני התחרות. כך, למשל, אסור להעדיף עובד מקומי על פני עובד חיצוני, שכן יש בכך התחשבות בתנאי שלא פורט במכרז עצמו. קבלת הצעה אשר שונה בה תנאי מתנאי המכרז, שהוסף בה תנאי שלא היה במכרז המקורי או ששונה תנאי מקורי, לא תהווה קיבול, שכן אין בה כדי להצביע על גמירות הדעת: תהא זו הצעה חדשה לפי סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973." (א. ברק "משא ומתן לקראת חוזה עבודה" (שנתון משפט העבודה ג (תשנ"ב) 47, 84; ור' גם בג"צ 19/82 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(2) 673). עוד נפסק כי יש לקיים הליכי מכרז לאיוש משרה בצורה הקפדנית ביותר שכן: "בכך יישמר הן עקרון השוויון והן העקרון של בחירת המועמד המתאים ביותר. בכך יישמר העיקרון של תום לב מוגבר לשמירה על כללי המשפט הפרטי, הציבורי ומשפט העבודה. מעבר לכל יישמר עקרון התחרות לפיו החוזה הנספח דורש ביצוע קפדני של ההליכים בין הגשת ההצעות לקיבול." (ר' דברי השופטת ברק בע"ע 106/99 סלמאן סאלח סעב - מדינת ישראל, משרד החינוך, התרבות והספורט, ניתן 9.2.2000). יחד עם זאת, אין לכחש כי ככל שנוגע לשאלת הביקורת השיפוטית על החלטותיה של רשות מינהלית, אין בית המשפט שם עצמו בנעליה של הרשות מקבלת ההחלטות; הוא מעביר את החלטות הרשות המוסמכת תחת שבט ביקורתו בצורה מצומצמת ומאופקת עד מאד. כפי שפסק בית המשפט, בבג"צ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור ו3- אח', פ"ד לה(1), 421 ,עמ' 441-442: "8. כאן המקום לבחון את היחס בין עילת חוסר הסבירות לבין העיקרון בדבר חוסר התערבות בשיקול הדעת המינהלי. כידוע, ביסודו של המינהל הציבורי עומד שיקול הדעת המינהלי. "שיקול-דעת פירושו, חופש הבחירה בין פתרונות אפשריים שונים" (ד"נ 16/61, בעמ' 1215). הבחירה בין האלטרנטיבות השונות נתונה לרשות המינהלית, ואינה עניין לבית המשפט. כפי שאומר השופט זוסמן (שם, בעמ' 1218): "אף שיקול-דעת 'רגיל' מסמיך את הרשות לנהוג, בגבולות החוק, כפי שנראה לה, לרשות המינהלית, ובית-המשפט לא יבוא לקבוע מה שהוא היה עושה במקומה במקרה הנדון, אילו הופקד שיקול-הדעת בידו". על רקע גישה זו - העוברת החוט השני בפסיקתו של בית-משפט זה (בג"צ 162/72, בעמ' 243; בג"צ 279/72, בעמ' 176; בג"צ 416 71; בג"צ 555/77, בעמ' 383 ורבים אחרים) - מתעוררת השאלה, אם עיקרון זה, בדבר אי-ההתערבות בשיקול הדעת המינהלי, מתיישב עם העיקרון, כי בית המשפט יתערב מקום שהחלטת הרשות המינהלית אינה סבירה. נראה לי, כי התשובה היא זו: שיקול הדעת המינהלי קובע חופש בחירה בין אופציות שונות. עקרון הסבירות קובע תחום של אופציות שהינן סבירות בנסיבות העניין. עקרון אי-ההתערבות בשיקול הדעת המינהלי משמעותו כי במסגרת תחום האופציות הסבירות לא יתערב בית המשפט, אך הוא יתערב ויפסול הפעלת שיקול- דעת הבוחר באופציות החורגות מהתחום הסביר. אכן, עקרון הסבירות יוצר מה ש. Lord Hailsham L.C כינה The Bond Of" "Possible Reasonable Decisions בפסק-הדין (687 In Re W. (An Infant 1971) , At) ,או מה ש C.J. Stone תיאר כ- Zone Of" "Reasonableness (דהיינו מתחם של סבירות......." (ור לעניין זה גם ע"ע 428/06 מדינת ישראל משרד התעשיה - מרלין כהן מרדכי ניתן ביום 16.10.06) מן הכלל אל הפרט ראשית, לטענת השיהוי 13. כפי שהוכח בפנינו, לכאורה, במהלך חודש 7/04 פרסמה נציבות שירות המדינה החלטה על פיה בתפקידים הבכירים באגף הבינוי במשרד (סגן מנהל מחוז, מנהל מחוז, סגן ראש אגף וראש אגף) ישמשו רק עובדים המדורגים בדירוג המהנדסים, ואילו העובדים המדורגים בדירוג הטכנאים/ההנדסאים יהיו רשאים להתמודד ו/או לשמש בפועל בתפקידים החל מרמת מפקח עצמאי על פרוייקט, דרך ראש צוות פיקוח, עבור למנהל אזור פיקוח וכלה במנהל חטיבת פיקוח (מחוזי). (ר' נספח א' לתגובת המשיבה) הנה כי כן, הקביעה לפיה המשרות נשוא הסכסוך מיועדות למי שהוכשר כמהנדס בלבד ניתנה, לכאורה, עוד בשנת 2004. באופן פורמלי אושרה הקביעה רק במהלך חודש 9/05. בכך יש משום חיזוק, לכאורה, לטענת המשיבה כי המבקשת ידעה ככבר בשנת 2004, קודם למועד פרסום המכרזים נשוא הקשה דנן, על הגבלת המשרות לעובדים בעלי תואר אקדמאי בהנדסה בלבד, ולכל המאוחר ביום 4.1.05 או 5.1.06. 14. אף על פי כן, מצאנו כי יש לדחות "טענת הסף" שהעלתה המשיבה 1 לפיה אין מקום לדון בבקשה לאור שיהוי ממושך בו נקטה המבקשת בהגשת בקשתה. ראשית, מעדותו של מר שטיינר וכן מיתר המסמכים שהוצגו לתיק בית הדין עולה כי למן מועד פרסום המכרזים נשוא הבקשה דנן, וגם במהלך השנים 2005-2006 התנהלו מגעים, משאים ומתנים, כמו גם תכתובת עניפה, בין נציגי הסתדרות המהנדסים לבין נציגי המבקשת, הנהלת המשיב 1 ונציבות שירות המדינה, בניסיון להגיע להסכמות ו/או להבנות בכל הנוגע לשאלה האם הנדסאים/טכנאים כשירים וראויים למלא המשרות נושא המכרזים. כעולה מעדותו של מר שטיינר "הבעייתיות" הכרוכה לטענת המבקשת בתקינה החדשה, הובאה לידיעתה רק בראשית שנת 2006, כאשר התעורר הצורך לאייש המשרות נושא המכרזים, דבר אשר הוביל לדיונים והתכתבויות בנושא עוד קודם לפרסום המכרזים. לפיכך, גם נדחה, בהסכמה, ולאורך תקופה ארוכה מועד כינוסה של ועדת הבוחנים, שאמורה היתה לבחון את כשירות העובדים שהגישו מועמדותם למכרזים נשוא הבקשה דנן. העובדה כי נציגי המבקשת בחרו לנקוט ב"הליכים פנימיים" בעניין נשוא המחלוקת קודם לפנייתם לבית הדין, אינה צריכה לשמש למבקשת לרועץ. שנית, דרך המלך בבתי הדין לעבודה היא הכרעה לגופו של עניין במחלוקת המובאת בפניו, ועל כן בית הדין לא יטה בנקל ליסוג מפני דיון במחלוקת משפטית ויביא לדחייתה על הסף רק משום טענת שיהוי, קל וחומר משמדובר בהליכים על רקע יחסים קיבוציים. הלכה היא כי אין לטעון לסילוק על הסף בסכסוכים קיבוציים מבלי לקיים דיון לגופו, וזאת כעניין של מדיניות קיים בה דיון לגופה. בדב"ע לח/4-11 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - מדינת ישראל (פד"ע ט 425) נפסק: "אין זה מקרה שבתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי, לא תימצא זכר ל"מחיקה על הסף" ול"דחייה על הסף", באשר ברור שאין להעלות על הדעת שסכסוך עבודה קיבוצי שעניינו מימוש זכויות יבוא לקיצו וימצא פתרונו על ידי "מחיקה על הסף" או על ידי "דחייה על הסף", מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין ולצדדים תהיה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה." בדב"ע מג/4-3 ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל ואח' - מדינת ישראל (פד"ע יד 71, 75-76) נפסק: "... יש להדגיש שלא בכדי הותקנו תקנות בדבר סדר דין בסכסוך קיבוצי. הן הותקנו כפי שהותקנו מתוך מודעות לצרכים המיוחדים שבהליך בסכסוך קיבוצי. עיון באותן תקנות כשלמות מלמד על מטרה אחת והיא: דיון מהיר, רצוף ובעיקר דיון לגופו של עניין. תקנות אלה הן המחייבות בדיון בסכסוך קיבוצי. הן ולא אחרות. יחד עם זאת ברור, שאין באותן התקנות תשובה לכל מצב אפשרי, ועדיין נותר סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969. אותו סעיף מאפשר לנהוג "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק או בתקנות" בדרך הנראית לבית-הדין טובה ביותר לעשיית משפט צדק. דרך סעיף זה שבחוק בית הדין לעבודה אין לייבא את המוסד של "דחיה על הסף", באשר יש באותו מוסד יותר מדי מהמהות הנוגדת דרך טיפול נאות בסכסוכים קיבוצים. האמור מכוון למחיקה על הסף או לדחיה על הסף במשמעות הטכנית הידועה בסדר דין אזרחי כללי... ולגופו של עניין - עניין דחיה או מחיקה על הסף של הליך בסכסוך קיבוצי: המצוי ביחסי עבודה יאמר, שזאת דרך אינה נאותה, אינה טובה ואינה מועילה. סכסוך קיבוצי צריך שיטפלו בו, צריך שהוא ישמש נושא למשא-ומתן ובשלב סופי צריך שיפסקו בו לכאן או לכאן. בסכסוך ש"מחקת על הסף", לא עשית דבר - הוא יצוף בהזדמנות ראשונה ואולי בצורה חריפה יותר. אין זה כדור שאפשר לגלגל "תחת השטיח" כך שבמשך הזמן יתגלגל בשקט החוצה. זהו מרצע שאם תטמינו תחת השטיח יבצבץ ממנו ובסופו של דבר יצא החוצה ואולי אף יגרום חור בשטיח." (ור' לעניין זה גם דב"ע מו/9-224 חברת החשמל לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית והסתדרות המהנדסים, פד"ע יח,7, 8) לאור כל האמור, דין טענת השיהוי להידחות. לגופו של עניין - סבירותם של דרישות הסף במכרזים 15. במקרה דנן, הוצג בפנינו מצב עובדתי, שלכאורה, אינו שנוי במחלוקת בין כל הצדדים, לפיו המלצת ראש מינהל משאבי אנוש במשרד הביטחון למנכ"ל המשרד היא לאפשר גם לטכנאים הותיקים "דור המדבר" להתמודד על המשרות של מנהל מחוז בינוי צפון וסגן מנהל מחוז הבינוי, וזאת לאור הטענה כי "לנגד כל הנוגעים לעניין היה כי, מהות עבודת המפקח, הן מתיאור התפקיד והן מההיבט המקצועי עומד בהלימות לכישוריו של העובד המדורג בדירוג טכנאים/הנדסאים, כמו לעובד בדירוג מהנדסים...כמו כן, שהניסיון הנדרש מהטכנאים ארוך יותר מזה של המהנדס. (ר' מכתבו של מר יהודה לביא, סגן ראש האגף וראש היחידה למשאבי אנוש במשיב 1 מיום 4.1.05 - נספח א' לבקשה, ור' לעניין זה גם עמדת מנכ"ל המשיב 1 מיום 15.1.06) ממסמך זה עולה, לכאורה, כי כבר 3 שנים קודם להוצאתו הוחלט במשרד הביטחון להפעיל את חוק חובת מכרזים כתנאי לקידום העובדים ובתוך כך נקבע כי כל משרות הפיקוח באגף הבינוי הינן בדרוג מהנדסים, וזאת על אף שעד לאותו מועד אפשרה נציבות שירות המדינה לטכנאים להתמודד למשרות בדירוג המהנדסים במכרזים פנימיים. הגב' גונן אישרה בחקירתה הנגדית כי המשרד אכן המליץ לשקול שילובם של הנדסאים/טכנאים במשרות נשוא המכרזים אך הבהירה כי "בסופו של דבר ההחלטה של הנציבות" וכי לאחר שקילת טענות המשיב 1 החליטה הנציבות שלא להסכים לעמדתו, וזאת נוכח הטענה המקצועית לפיה: "מתכנן מתחום הבינוי לא יכול להיות מישהו שאינו מהנדס והממונה עליו שיצטרך להכריע בין המלצות מקצועיות שונות חייב להיות מישהו מקצועי....בסופו של דבר הוצאנו סיכום על בסיס ניתוח התפקידים והבדיקה החוקית והתייעצות שקיימנו עם גורמים נוספים בשירות המדינה ומחוץ לה העוסקים בנושאי בינוי" (ר' עמ' 4, 6 לפרוטו') הגב' גונן הודתה כי במשך שנים מונו לתפקידי מנהל מחוז בינוי וסגן מנהל מחוז בינוי הנדסאים, אך במסגרת עבודת המטה שבוצעה בנציבות שנעשתה בשנים 2003-2004 הוחלט שלא לפגוע בעובדים המכהנים בתפקידים אלו אף שאינם מהנדסים בהכשרתם, "אבל הם לא יוכלו למלא משימות שיכול לבצע רק מהנדס." (ר' עמ' 5 לפרוטו') הנה כי כן, אין חולק, לכאורה, כי המשיב 1 נהג לקבל במשך רבות בשנים מועמדותם של מי שאינם בעלי תואר ראשון של מהנדסים למשרות שדרגת-התקן שלהם היתה מהנדסים, ומינה בפועל לכהן במשרות הנ"ל מועמדים בעלי דירוג של הנדסאים ו/או טכנאים, אשר בכישוריהם ובניסיונם המעשי תאמו, לדעתו, את דרישות התפקידים נשוא המכרזים, ובלבד שהיו בעלי-השכלה טכנית וניסיון מספק בתחום התפקיד. כל זאת, כמינויים זמניים וללא קיום מכרזים, ועל מנת לאפשר לאגף הבינוי לבצע את משימותיו. (ר' לעניין זה עדות מר שטיינר בעמ' 3 לפרוטו') 16. עם זאת, אין בעובדה שהמשיב 1 איפשר במשך 20 שנים ויותר איוש משרות בדרג המנהנדסים על ידי עובדים מדרג הנדסאים/טכנאים, ובהסתמך על ניביונם ועל ותקם בתפקיד כדי "להכשיר" ו/או "להנציח" התנהלות כזו בהמשך שלא בהתאם להגדרת התקן למשרות האמורות. כלומר, המשיבה, כמעביד, היא שקבעה כי למשרות נשוא המכרזים שבדיון, יוכלו להתמודד בעלי השכלה אקדמית בוגרי תואר ראשון בלימודי הנדסה ו/או תואר ראשון בלימודי אדריכלות. פשיטא, מי שאינו בעל השכלה אקדמית ותואר אקדמי ראשון באחד משני התחומים הנ"ל - לא רשאי להתמודד למכרזים האמורים. הגם שהמשיב 1 וכמוהו נציבות שירות המדינה עצמה, כולם היו שותפים, לכאורה, בהסכמה "שבשתיקה" להתנהלות שנמשכה שנים רבות מאד, איננו סבורים כי יש ליתן יד ל"הנצחת" נוהג העומד בסתירה להוראות הדין והתקנות כמבואר לעיל. טענת ההסתמכות שמעלה המבקשת אינה יכולה לשמש, לכאורה, נימוק להתערבות בית הדין בהחלטת הנציבות לעניין תנאי הסף. הקפדה על הוראות הדין והוראות השלטון המרכזי נדרשת מכל אחד מגופי השלטון. זהו עקרון שלטון החוק בצורתו הבסיסית ביותר (ר' וינוגרד, דיני רשויות מקומיות (1998, כרך א') 24-25). הנציבות היתה ערה, לכאורה, למצב, לפיו בוצעו שיבוצים בלתי תקינים של עובדים בדרוג הטכנאים בתפקידים שהינם בדירוג המהנדסים, ועל כן הוציאה מיזכר נוסף בדבר שינוי התקינה למשרות נשוא ענייננו כאמור במכתבה מיום 25.7.04. המשרות נשוא הבקשה דנן, כפי שפורסמו במכרזים וברוח שינוי התקינה, כאמור לעיל, הן משרות שבגדר התקן הדורש השכלה אקדמאית של מהנדס בתחום ההנדסה האזרחית/מכונות/חשמל או תואר ראשון באדריכלות. מכאן, שהאפשרות להנדסאים להגיש מועמדותם איננה חלק מהגדרת "התקן". קביעת התקן למשרות לעובדים בשירות המדינה, לרבות שינויו, הינו פררוגטיבה ניהולית ובלבדית של נציב שירות המדינה, וככל שנוגע להגדרתו, אין, לכאורה, למבקשת ולעובדים המיוצגים על ידה כל זכות אופרטיבית. המבקשת לא הצביעה על כל מקור משפטי שהוא, המחיב את המשיבה לנהל עימה היוועצות, כל שכן מו"מ, באשר לקביעת התקן, הגדרתו ו/או שינויי בהגדרתו, שהינו, כפי שהוכח, לכאורה, תוצאה של שינוי נסיבות (גילוי המדינה שבוצעו שיבוצים בלתי תקינים של עובדים בדירוג הטכנאים לתפקידים בדירוג המהנדסים), אשר הצדיקו לדעת הנציבות, שהינה הגוף המוסמך לקבוע את תקן המשרה מלכתחילה, את שינוי. יתרה מזאת, העובדה שתנאי המכרזים שבהם מדובר שונים, לכאורה, מאלה שהונהגו בפועל בעבר, אינה צריכה לשקול ואין בהכדי להביא לפסילתם, וזאת משום שלכאורה התפתחות טכנולוגית מחייבת שינוי תנאי המכרז לתפקיד מסויים. חיובה של המשיבה לשמור כל הזמן כי תנאי המכרז "הבלתי כתובים" יהיו זהים, פירושה התעלמות מצרכיה וקביעה חסרת הגיון, לכאורה, לפיה הנציבות לעולם לא תוכל להשתמש בפררוגטיבה הנתונה לה ולהעלות את דרישות הסף לתפקידים אלו או אחרים. נראה, לכאורה, כי תנאי הסף "ההשכלתיים" שנקבעו במכרזים נושא ענייננו מכוונים להעלאת רמתם של סגני מנהלי מחוזות הבינוי במשרד הביטחון. המדובר בשיקולים מקצועיים הנתונים לשיקול דעתה של המשיבה, והנובעים, לכאורה, מהתחשבות בצרכים לגיטימיים של הציבור, ואיננו מוצאים מקום להתערב בהם. 17. כמו כן, שוכנענו כי הסכמת הנציבות, למנות באופן חריג שני עובדים ספציפים בדירוג הנדסאים לתפקידי מנהל מחוז בינוי במשרד נבעה, לכאורה, מנסיבות פרטניות של אותם מועמדים, ולא על מנת ליצור תקדים לבאות, כפי שהסבירה הגב' גונן באופן המניח את הדעת: "...לאחר שעשינו סדר בכל נושא המשרות באגף הבינוי...לא התכוונו לפתוח את הנושא עוד מספר פעמים." (ר' עמ' 6 לפרוטו') 18. לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו, כי החלטתה של המשיבה חרגה, לכאורה, ממתחם הסבירות אשר רשות שלטונית סבירה מצווה לפעול על פיו. בשיקולי המשיבה בקביעת תנאי הסף למכרזים לא נמצאו שיקולים זרים, או שיקולים שאינם עניניים או חוסר סבירות קיצונית. בנסיבות דנן עלה בידי המשיבה להוכיח, לכאורה, כי קביעתה שהרשאים להציג מועמדותם למכרזים הינם בעלי דיורג מהנדסים בלבד, אינה מהווה אפלייה פסולה כנגד אוכלוסיית ההנדסאים/הטכנאים, כי אם מבוססת על אבחנה סבירה ולגיטימית שיש לה תכלית ראויה נוכח אופיין של המשרות, טיבן ומהותן. גם אם תמצא לומר כי החלטה זו של המשיבה פוגעת ביכולתם של ההנדסאים/הטכנאים להשתלב במשרות נושא המכרזים, ובתוך כך בזכות היסודית ל"חופש עיסוק", שוכנענו, לכאורה, כי פגיעה זו אינה במידה העולה על הנדרש ולתכלית ראויה, ולא על רקע מניע שרירותי שהניע את המשיבה בהחלטתה. אשר על כן, אין, לכאורה, כל הצדקה לכך שביה"ד יחליף את שיקול דעתה של המשיבה בשיקול דעתו שלו. 19. לאור האמור, הבקשה נדחית. הסעד הארעי שניתן ביום 20.6.07 לעניין מניעת כינוסה של ועדת הבוחנים - מבוטל. 20. ב"כ המבקשת יודיע בתוך 15 יום עמדתו לגבי המשך ההליך העיקרי.תקן (עבודה)