בית הדין פסק כי על זכויותיה של התובעת לקיצבת נכות בתקופה מושא התביעה חלות הוראות התקנון האחיד. להלן פסק דין בנושא פנסיית נכות - תקנון קרן מקפת: פסק דין 1. מושא התביעה שבפנינו הינה שאלת זכאותה של התובעת לפנסיית נכות מהנתבעת, ובעיקר השאלה האם יש לבחון זכאותה לאור הוראות תקנות קרן מקפת שהיו בתוקף נכון למועד בו נפגעה בתאונת עבודה או שמא לאור הוראות התקנון האחיד לקרנות הפסיה הותיקות. 2. אין חולק באשר לעובדות שדלקמן - א. התובעת עמיתה בנתבעת שהינה קרן פנסיה ותיקה בהסדר. ב. ביום 17/03/02 נפגעה התובעת בתאונה שאין חולק שהיתה בגדר תאונת עבודה (להלן: "תאונת העבודה"). ג. התובעת פנתה לנתבעת וביקשה לקבל קצבת נכות. ביום 26/02/03 קבע רופא הקרן של הנתבעת (להלן: "רופא הקרן") כי התובעת זכאית לקצבת נכות מלאה עבור התקופה שמיום 31/03/02 ועד ליום 30/04/03, וקצבת נכות בשיעור 50% עבור התקופה שמיום 01/05/03 ועד ליום 30/06/03. בהמשך נקבע כי התובעת זכאית לקצבה חלקית בשיעור של 50% עד ליום 31/08/04. ביום 06/09/04 קבע רופא הקרן כי התובעת מסוגלת לשוב לעבודה מלאה. התובעת הגישה ערר על הקביעה האחרונה, וזה נדון ע"י ועדה לעררים שדחתה אותו, וקבעה ביום 14/02/05 כי התובעת מסוגלת לעבודה מלאה. ד. במהלך שנת 2006 פנתה התובעת לנתבעת וטענה כי מצבה הרפואי הוחמר, וביקשה לשלם לה קיצבת נכות. התובעת נבדקה ע"י רופא הקרן ביום 11/01/07, שקבע כי חלה החמרה במצבה, אולם נכותה החלקית נובעת כל כולה מתאונת העבודה. ביום 05/03/07 נשלח לתובעת מהנתבעת מכתב בו הודע לה כי לאור הוראות סעיף 30 לתקנון, שעותק ממנו צורף, הזכאות לקצבת נכות מותנית בכך שהמבוטח אינו זכאי לקצבה תגמול או גמלה בגין אירוע הנכות, הרי שאינה זכאית לקצבה. 3. יוער כי במעמד הדיון המוקדם שנערך בפני בית הדין, הודיע ב"כ התובעת כי התביעה נסבה על ההחלטה המשפטית של הנתבעת לפיה יש להחיל בעניין זכאותה של התובעת לקצבת נכות את הוראות התקנון האחיד, שהוחל בשנת 2003, ולא את הוראות תקנות קרן מקפת שחלו עד להחלת התקנון האחיד, והבהיר - "אנו לא מערערים על ההחלטה הרפואית של הרופא". הצדדים הסכימו כי גדר המחלוקת בניהם נטוש בשאלה "איזה תקנון יש להחיל על זכאותה של התובעת לקצבת נכות". משכך - הורה בית הדין לצדדים לסכם בכתב טענותיהם בשאלה שהוגדרה כשנויה במחלוקת. 4. להלן תמצית טענות התובעת - א. יש להחיל על עניינה של התובעת את הוראות תקנות קרן מקפת מיולי 1988 (להלן: "התקנות") ולא את הוראות התקנון האחיד מאוקטובר 2003 (להלן: "התקנון האחיד"), שכן אלה היו ההוראות שהיו בתוקף בעת קרות האירוע המזכה - תאונת העבודה, וגם בעת שהחלה הנתבעת לשלם לה קצבת נכות. לדידה של התובעת - עמית בקרן שנפגע בתאונה לפני כניסתו לתוקף של התקנון האחיד - מסתמך על זכאותו העתידית לקצבת נכות כל אימת שיהא נכה בעקבות אותה תאונה, וכל נכות שתהיה לו עקב התאונה - בהכרח באה לעולם בגין אירוע התאונה, שכאמור התרחש עוד עובר לכניסת התקנון לתוקף. לטענת התובעת - יש לייחס משקל לעובדה שלא נכללת בין הוראות התקנון האחיד קביעה לפיה הוא חל על תאונות שהתרחשו עובר לכניסתו לתוקף, ולו הייתה הוראה כזו - היה מקום לבטלה בהיותה נוגדת את תקנת הציבור ובלתי חוקית, ומשום שיש בה כדי לפגוע למפרע בזכויות מוקנות. ב. יש להכיר בתביעת התובעת מכוח עקרונות תום הלב ותקנת הציבור. לטענת התובעת, מוטלת על הנתבעת, כקרן פנסיה, חובה מוגברת של אמון, תום לב ומנהל תקין, וחובה זו מונעת מהנתבעת לפגוע בזכותה של התובעת לקבל קצבת נכות. ג. הנתבעת מנועה מלהעלות כל טענה כנגד זכותה של התובעת לקבל קצבת נכות, מאחר ולא העלתה טענה זו בהזדמנות הראשונה ומיד עם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד. בהקשר זה מפנה התובעת לעובדה שבמהך שנת 2004, כאשר התובעת נבדקה ע"י רופא הקרן והגישה ערר אשר נדון ע"י ועדה לעררים - לא טענה הנתבעת שאינה זכאית לקצבה מכוח הוראות התקנון, ומבקשת להחיל על נסיבותיה את הוראות המפקח על הביטוח מיום 09/12/98, המתייחס להגשת תביעות לחברות ביטוח, ועל חובותיהן של חברות הביטוח לפרט את מלוא נימוקיהן לדחיית תביעה, שאם לא כן תהיינה מנועות מלהעלות בעתיד נימוקים נוספים לדחייה. ד. יוער כי בסיכומי התובעת נוספה טענה לפיה סובלת היא ממחלות נוספות שאינן נובעות מתאונת העבודה, וטעתה הנתבעת בכך שהתעלמה מהן. 5. להלן תמצית טענות הנתבעת - א. מועד האירוע המזכה בעניינה של התובעת איננו המועד בו אירעה תאונת העבודה, אלא המועד בו שונתה לאחרונה נכותה, שהינו יום 06/09/04, בו קבע רופא הקרן שהתובעת אינה זכאית עוד לקצבת נכות ויכולה לחזור לעבודה מלאה. לעניין זה מפנה ב"כ הנתבעת להוראות סעיף 33 ו - 82 לתקנון האחיד. ב. בנוסף, הפנה ב"כ הנתבעת להוראות תקנה 41כו' לתקנות מס הכנסה, לפיהן זכויות וחובות המעיתים בקופות גמל לקצבה לא יקבעו אלא בתקנונה. ג. לטענת הנתבעת, יש להחיל בעניין זכאותה של התובעת לקצבת נכות את הוראות ס' 30 לתקנון האחיד, השולל זכאות לקצבה מקום בו העמית זכאי לקצבה תגמול או גמלה בגין אירוע הנכות בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי בעניין נפגעי עבודה. 6. התקנון האחיד - קרן מקפת הינה אחת מקרנות הפנסיה "הוותיקות", שהיו בעבר בשליטת ההסתדרות. קרנות אלו נקלעו במרוצת השנים למשבר אקטוארי. במטרה להביאן לאיזון תקציבי, הוסף בשנת 2003 פרק ז'1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים), במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - 2003 (להלן - חוק התוכנית הכלכלית). תיקון חקיקה זה, הכפיף, הלכה למעשה, את הקרנות הוותיקות, לשליטה ופיקוח של השלטון המרכזי. זאת בין השאר, באמצעות מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לכל אחת מן הקרנות וכינונו של תקנון אחיד בקרנות כולן, אשר בו מעוגנות כלל זכויות וחובות העמיתים. על פי סעיפים 78ט' ו - י' לחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (הנכלל בסימן ד' שעניינו התקנון האחיד ותכנית ההתייעלות), נקבעו, בין היתר, העקרונות הבאים - "(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן; (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר; (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בשינויים שיקבע המפקח בתקנון האחיד; (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהמפקח קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע המפקח; (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א); (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים ענין עתודה אקטוארית"... ..... (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית); (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003; (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה; (ד) התקיים אחד מאלה: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת; (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת. מיום 1.6.2003 תיקון מס' 10 " " ' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 482 (" 25 הוספת פסקה 78ט(ב)(10) 78 י. (א) החל ביום שיקבע המפקח יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד. (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר". בהתאם לאמור לעיל, נקבע התקנון האחיד והוחל על כל הקרנות ה"ותיקות" שמונה להן מנהל מיוחד החל מיום 01/10/03. על פי סעיף 30 לתקנון האחיד, שכותרתו "תנאי זכאות לקצבת נכות", נקבע כדלקמן - "מבוטח יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה: מיום 1.6.2003 תיקון מס' 10 " " ' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 482 (" 25 ) 30. תנאי זכאות לקצבת נכות: מבוטח יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות, ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה: (1) סך כל החודשים בתקופה שתחילתה בחודש הצטרפותו של המבוטח וסיומה בחודש בו המבוטח יגיע לגיל קצבת זקנה הוא 120 חודשים או יותר; (2) לגבי מבוטח שחידש תשלומיו לקרן לאחר תקופת הפסקה של למעלה מ-12 חודשים- סך כל החודשים בתקופה שתחילתה בחודש הראשון עבורו חודשו התשלומים של המבוטח כאמור וסיומה בחודש בו המבוטח יגיע לגיל קצבת זקנה הוא 120 חודשים או יותר; (3) במועד הנכות היה במעמד של מבוטח פעיל; (4) המבוטח אינו זכאי לקצבה, תגמול או גמלה בשל אירוע הנכות בהתאם להוראות פרק ה ', פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי (שעניינם ביטוח נפגעי עבודה ותגמולים למתנדבים), חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה או חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ובכפוף לאמור בסעיף 31 (א) לתקנון; (5) המבוטח אינו זכאי לקבלת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או פקודת הנזיקין בשל אירוע הנכות ובכפוף לאמור בסעיף 31 (ב) לתקנון; (6) סכום קצבת הנכות בשל חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות לא יפחת מקצבת מינימום. לגבי מבוטח בקרן שהינו מבוטח גם בקרן ותיקה אחרת שבהסדר אחת או יותר - יראו לעניין סעיף זה את סכום קצבת הנכות בשל חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות לפי הוראות פרק יא' לתקנון. האמור לעיל לא יחול לגבי נכה חלקי; (7) המבוטח לא משך לאחר המועד הקובע כספים כלשהם מחשבונו בקרן או בקרן ותיקה אחרת שבהסדר אשר בשלהם היו רשומים לזכותו חודשי ביטוח. האמור לעיל לא יחול לגבי משיכת כספים בגין תקופת ביטוח של המבוטח בקרן או בקרן ותיקה אחרת שבהסדר, ובלבד שבמועד המשיכה כל תקופת הביטוח של המבוטח באותה הקרן אינה עולה על שלושה חודשי ביטוח; (8) המבוטח השלים צבירת תקופת אכשרה כאמור בסעיף 66 לתקנון: (9) רופא הקרן קבע כי המבוטח הינו נכה. סעיף 33 לתקנון האחיד מגדיר את "חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות כהאי לישנא - 33. חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות: חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות (להלן:חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות) יהיה החודש בו חל המועד המאוחר מבין אלה (להלן:"מועד הזכאות הראשון לקצבת נכות): (1) מועד הנכות; (2) היום שלאחר התקופה בגינה יש למבוטח זכות לתשלום דמי מחלה לפי הוראות הדין, צו הרחבה, הסכם עבודה, או הסדר החל על המבוטח, הארוכה מביניהן; (3) המועד בו שונה שיעור נכותו של המבוטח. אין ספק שיישום הוראותיו הרלבנטיות של התקנון האחיד בענייננו מחייב את המסקנה לפיה האירוע המזכה לעניין זכאות לקצבת נכות איננו המועד שבו נפגע העמית בתאונה או לקה בליקוי כלשהו, אלא המועד שבו קבע רופא הקרן שהוא נכה, שכן לפני כן לא קמה לו זכאות לקצבת נכות. גם מהוראות חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים ניתן ללמוד כי המועדים הקובעים מבחינתו הנם מועדי תחילת הזכאות לקיצבה. בענייננו, אין חולק שהחל מחודש ספטמבר 2004 לא ענתה התובעת על הגדרת "נכה" לאור קביעת רופא הקרן מיום 06/09/04, ולא הייתה זכאית לקצבת נכות. האירוע המזכה, לגביה, ככל שהדבר נוגע לזכאותה מאותו חודש ואילך לקצבת נכות, הינו המועד שבו יקבע רופא הקרן, ככל שיקבע, כי היא "נכה". התובעת השליכה את יהבה על ההפניה להלכה הפסוקה אשר קבעה כי כי זכויות העמית בקרנות הפנסיה מתגבשות על פי תקנון הקרן שהיה בתוקף בעת הפרישה, אלא שלא הרי פרישה סופית מהעבודה ויציאה לפנסיה, שהינו אירוע מזכה מסוג אחד, כהרי הפיכת עמית לנכה (להבדיל מהאירוע בגינו, בסופו של יום, נגרמה לו הנכות) - שהינו אירוע מזכה מסוג אחר, שתנאים שונים לקיומו. התובעת חזרה על טענתה לפיה היותה עמיתה בקרן העניקה לה זכויות מוקנות, ואף הפנתה להוראות מתחום הביטוח המסחרי. ברם, כבר נפסק דלקמן - "להבדיל מהסדרי ביטוח מסחריים, הביטוח באמצעות קרנות הפנסיה הוא דינמי, ו'החוזה' בין הקרנות לעמיתיהן עשוי להשתנות מפעם לפעם. מי שמצטרף לקרן עושה זאת לפי התקנות שבתוקף בעת ההצטרפות, וחייב לזכור, שהתקנות עשויות להשתנות במשך הזמן. מה שקובע הוא התקנון ביום מימוש הזכויות. ניסיון העבר הראה, שבדרך-כלל השינויים היו בכיוון של הרחבת הזכויות, אך לא מן הנמנע, שעקב המצב האקטוארי של הקרנות, יהיה צורך לצמצם את הזכויות בעתיד... ". (ראה, עע 97 / 629 משה אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ , פד"ע לו 721). ועוד נפסק - "קרנות הפנסיה ובכללן קרן הפנסיה המקיפה של מבטחים, פועלות על בסיס שיתופי. המאפיין את קרנות הפנסיה הוא פעולתן על יסוד עקרון של שוויון, ערבות הדדיות ומטרה סוציאלית. עקרון ההדדיות בין חברי כל קרן מתבטא בכך שכל מבוטח יקבל, בעת קרות האירוע הבטוחי, את המגיע לו מן הקרן לפי תקנות הקרן, בלי קשר לסכומים אותם הפריש משכרו ולסכומים שהפריש מעסיקו (בג"צ 2010/90 התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נגד ממשלת ישראל, פ"ד מה(1) 405, 413; מנחם גולדברג, שם, בעמוד 103; דב"ע לד/46-3 אברנהם פלצנר - "הסנה" וקרן הגמלאות המרכזית, פד"ע ה, 477 בעמ' 487). אכן, מעמדן המיוחד של קרנות הפנסיה וחשיבותן נגזרות מן המטרה הסוציאלית לשמה הוקמה והיא - קיום רווחת העובד ושאיריו (ע"א 233/98 כץ נגד קרן מקפת, פ"ד נד 493, 502). בעניין זה נפסק: "שיטת הפנסיה הצוברת, שביסוד קרנות הפנסיה החברתיות, מקורה בהסכמה חברתית עתיקת יומין בין העובדים, ההסתדרות, ארגוני המעסיקים, קרנות הפנסיה והמדינה. העקרונות המנחים של השיטה הם: עקרון ההדדיות ועקרון הביטוח הקבוצתי - שיתופי שאושיותיו עקרון השוויון ועקרון הביטוח הדינמי והגשמת המטרה הסוציאלית של מתן פנסיה, תוך התחשבות בטובת כלל חברי הקרן. הקרנות החברתיות נחשבות ל"נאמן" בתחום הביטחון הסוציאלי במובן זה, שעליהן לנהוג בכספי העמיתים לטובתם. לאמור, הקרן גובה כספים במטרה לממן תכנית פנסיה שיתופית לטובת כלל עמיתיה, והיא אינה ביטוח מסחרי המיועד לבטח את הפרט". (ראה, עע600026/97, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים - מרק פיורסט ואח', פד"ע לט 831). ובעניין אחר , נקבע כי רשות שלטונית רשאית לתקן מחדלים שעשתה, ובכלל זה אף לשנות ממדיניותה - "הפיקוח של האוצר על התנהלותן של קרנות הפנסיה נועד להגן על האינטרס הציבורי ולהבטיח ניהול תקין של הקרנות. מטבע הדברים, סמכות הפיקוח מוגבלת ואין היא מכשיר כל יכול. כלל הוא שהפעלת סמכות הפיקוח אינה יכולה להכשיר מעשה הנגוע באי חוקיות או שאינו תקין....מבחינת משרד האוצר, ההוראות המחייבות מעוגנות בתקנות מס הכנסה ואין באמור בחוזר פלוני כדי לשנות מן העקרונות והכללים הקבועים בתקנות הקרן או כדי להכשיר דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד". בענייננו, עיון בהוראות חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, כפי שצוטטו לעיל, מראה אבחנה, מבחינת החלת התקנון האחיד, בין עמיתים שהיו זכאים לקצבת נכות ערב כניסתו לתוקף בגין נכות יציבה שנקבעה להם, לבין אלה שאינם עונים על קריטריונים אלה במלואם, דוגמת התובעת. נוכח האמור לעיל, לא מצאנו שיש בטענת התובעת לפיה מהיום שאירעה תאונת העבודה - היתה מצידה הסתמכות על כך ששאלת זכאותה לקצבת נכות, תהא נכותה אשר תהא (אם בכלל) בזמן מן הזמנים - יקבעו זכויותיה בהתאם להוראות תקנות מקפת שהיו בתוקף באותה עת. 7. סיכומו של דבר - אנו קובעים כי על זכויותיה של התובעת לקיצבת נכות מהנתבעת בתקופה מושא התביעה חלות הוראות התקנון האחיד, ולא הוראות התקנות כהגדרתן לעיל. ככל שהדבר נוגע לטענות התובעת הנוגעות לליקויים מהם היא סובלת ואשר אינם נובעים מתאונת העבודה - יש לומר כי מעבר להודעת התובעת לפיה צמצמה טענותיה כך שיתייחסו להוראות החלות על זכויותיה, ולא להחלטת רופא הקרן, הרי ששומא על התובעת לפעול למיצוי ההליכים בהתאם להוראות התקנון האחיד, אשר אינן מאפשרות לערער על החלטת רופא הקרן ומחייבות מיצוי הליכי ערר לועדה הרפואית בטרם תוגש תביעה לבית דין זה. 9. לאחר ששקלנו בדבר, החלטנו כי בנסיבות העניין נכון יהא שלא ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. 10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. נכותפנסיהמסמכים