פיטורים מחמת מין

להלן פסק דין בנושא פיטורים מחמת מין:

פסק דין

1.     בפנינו תביעת התובע לחייב את הנתבעת, מעסיקתו לשעבר, לשלם לו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין - פיטורים מטעמי מין.

העובדות
2.     הנתבעת, היא חברה פרטית שבבעלותה מרכז לספורט וכושר בהוד השרון (להלן: "מכון הכושר"). גב' נחמה בוגין (להלן: "גב' בוגין") הינה שמאית מקרקעין במקצועה והיא הבעלים ומנהלת של מכון הכושר.

3.     התובע הועסק ע"י הנתבעת כמדריך כושר החל מיום 3.11.05 ועד ליום 30.3.06. בטרם קבלתו לעבודה נבחן התובע ע"י מר דודו עוקבי, מדריך שעבד בנתבעת, אשר המליץ להעסיקו בפני הגב' טלי סודרי (להלן: "גב' סודרי"), ששימשה באותה עת כמנהלת התפעול של הנתבעת. גב' סודרי שוחחה עם התובע וקיבלה אותו לעבודה. התובע עבד בממוצע, שתי משמרות בשבוע, כל משמרת נמשכה 6 שעות, כאשר אחת מהן הייתה משמרת קבועה ביום ג' בבוקר מהשעה 6:00 ועד לשעה 12:00.

4.     לקראת סוף שנת 2005, החליטה הנהלת מכון הכושר לבצע תהליך של "שדרוג" צוות ההדרכה ולצורך כך מונה מר שגיא ברעם (להלן: "מר ברעם") למנהל מקצועי של חדר הכושר, החל מחודש ינואר 2006. תפקידו של מר ברעם כולל פיקוח והכשרת מדריכי חדר הכושר, מדריכי ספינינג ומדריכי סטודיו.

5.     ביום 23.3.06, לאחר שהתובע סיים את המשמרת, הודיעה לו גב' סודרי כי הוא מפוטר. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתשובה לשאלת התובע על הטעמים לפיטוריו השיבה גב' סודרי שסיבת הפיטורים היא רצונה של הנתבעת להחליף אותו במדריכה, בשל ריבוי המדריכים ממין זכר במכון הכושר.

6.     מספר ימים מאוחר יותר נמסר לתובע מכתב פיטורים (ת/1) בזו הלשון: "הנני להועידך (השגיאה במקור - א.א.), נדב פיטוסי על סיום עבודתך במועדון בי-אין, מתאריך ה-30/03/06. בהצלחה בהמשך הדרך,".
על המכתב חתמה גב' בוגין בצירוף חותמת הנתבעת.

7.     ביום 2.4.06, מספר ימים לאחר סיום עבודתו, יזם התובע שיחה טלפונית עם גב' סודרי כדי לברר בשנית האם אכן הסיבה היחידה לפיטוריו הייתה רצון הנתבעת להחליפו במדריכה. שיחה זו הוקלטה ע"י התובע (ת/7 לתצהיר התובע). בשל חשיבותה נביא אותה במלואה:

"נ':     מצוין, תגידי טלי שם?
ש':     טלי כאן, כן רגע
מנגינה של המתנה - "שלום ותודה שהתקשרתם..."
ט':     הלו?
נ':     טלי?
ט':     כן
נ':     אהלן מה העניינים זה נדב
ט':     היי, מה קורה?
נ':     בסדר, תגידי יש לי שאלה הכנת לי אה המלצה?
ט':      האמת הייתי בחופש אז לא התעסקתי בזה אבל אה מתי אתה בא לקבלת את המשכורת שלך?
נ':     לא יודע בתשיעי בעשירי אני יגיע...
ט':     אתה צריך את זה לפני?
נ':     אה לא
ט':     אתה רוצה שזה יהיה מוכן לך כשתבוא לקחת את המשכורת או שאתה רוצה שאני אכין את זה לפני איך שזה יותר טוב לך...
נ':     בסדר ש.. יהיה מוכן עם המשכורת
ט':      בסדר (נ': עכשיו) אז אני מכינה לך את זה (נ': ץגידי רגע באמת אין מצב שאההמ למשהו להחז... להכניס אותי לכמה שעות לא יודע) שתבוא לקחת את המשכורת
ט':     בוא תן לי לשאול את שגיא הוא פשוט עכשיו מנהל את כל הקטע האה של השעון ואה חדר כושר אני אדבר איתו על זה אם יהיה מקום אין לי בעיה
נ':     זה באמת אבל זה באמת הקטע הזה כאילו שאתם רוצים להכניס בחורה במקום..
ט':     באמת באמת באמת לא רק באמת אלא באמת באמת באמת ממש ממש כן
נ':     זה מאבס כי את יודעת כי את אומרת לי ת'לא זה לא קטע מקצועי וזה לא משהו כזה אני לא יודע
ט':     לא אני מבינה אותך אבל זה באמת לא בקטע הזה זה פשוט בקטע שאנחנו רוצים פה עוד מישהי כי הכנסנו כבר את אה רוני ו... אנשים מאוד מאוד מרוצים מזה וצריך עוד בחורות ואם תסתכל זה כולם פה גברים בעצם
נ':     אז כביכול אני נפלתי הקורבן
ט':     אה כן לצערי
נ':     הבנתי...
ט':     לא לא בכוונה אבל
נ':     טוב בסדר
ט':     בסדר אבל אני אגיד לו, אני אגיד לו ואפילו גם אתה יודע בקטע של החלפות וכאלה
נ':     אוקי בסדר
ט':     בסדר (נ': טוב..)
ט':     אז אני אכין לך את זה
נ':     טוב ...
ט':     טוב (נ': תודה) יאללה תודה ביי
נ':      ביי"

8.     ביום 10.4.06 ניתן לתובע מכתב המלצה (ת/2 לתצהיר התובע) ע"י הנתבעת, בו נכתב:

"נדב פיטוסי עבד במועדון כושר בי-אין כחצי שנה, כמדריך כושר.
נדב הוכיח יכולת מקצועית וביצע את תפקידו לשביעות רצוננו.
אנו מאחלים לו הצלחה בהמשך דרכו.
נשמח לענות על שאלות נוספות: 09-7439812"

על המכתב חתמה גב' סודרי בצירוף חותמת הנתבעת.
     
9.     ביום 2.8.06 שלח התובע, באמצעות בא כוחו, מכתב לנתבעת ובו דרש פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין ובניגוד לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן - החוק). הנתבעת השיבה בכתב לתובע והתייחסה בסעיף 6 לסיבת הפיטורים שנמסרה לתובע (ת/8 ו- ת/9 לתצהיר התובע), באופן הבא:

"את הודעת הפיטורין קיבל מרשך בשיחה ב-4 עיניים בינו לבין הגב' סודרי. לאחר קבלת מכתבך בו ציינת דברים שנאמרו לו לכאורה על ידה, ערכתי עימה ברור באשר לתוכן השיחה. הגב' סודרי מכחישה בתוקף כי שיבחה את מקצועיות מרשך ושביעות רצון המועדון ממנו."

10.     אין מחלוקת כי התובע קיבל מהנתבעת את המגיע לו על פי דין בגין עבודתו.

טענות הצדדים
11.     התובע הגיש את תביעתו ביום 21.9.06, בה טען כי פוטר ע"י גב' סודרי - שהינה בעלת הסמכות לכך, מחמת מינו בלבד. דבר המהווה הפליה אסורה שאינה מתחייבת מאופי או מהות התפקיד. הפליה זו פגעה אנושות בכבודו כאדם, בעיני עצמו, בעיני עמיתיו לעבודה ובעיני הקרובים לו. עוד טען התובע, כי בעקבות פיטוריו נאלץ להשאר תקופה מסוימת חסר עבודה ולפיכך ביקש לחייב את הנתבעת לפצות אותו בסכום של 150,000 ₪, אשר צומצם משיקולי אגרה לסכום של 100,000 ₪ בלבד. הפיצוי כוון הן לנזקים הממוניים בגין אובדן עבודה ועוגמת נפש והן בגין נזקים לא ממוניים.

12.     הנתבעת הגישה את כתב הגנתה ביום 30.10.06, ואלו טענותיה בתמצית:

12.1.     תפקידה של גב' סודרי היה להודיע לתובע על החלטת גב' בוגין לפטרו ותו לא. הסיבה לפיטורים, שנתנה גב' סודרי לתובע, אינה נכונה ונאמרה בחריגה מסמכות.

12.2.     התובע לא פוטר מחמת מינו. התובע פוטר בשל תפקודו הלקוי וחסר המוטיבציה במכון הכושר. בנוסף, התובע ביצע עבירת משמעת חמורה בכך שסמוך לפיטוריו, במהלך משמרת הבוקר, קטע שיר בסגנון מזרחי והחליפו בשיר בשפה האנגלית ומשנשאל לפשר מעשיו ענה שמדובר בהוראה של הנהלת המכון. לטענת הנתבעת מדובר באמירה חסרת יסוד ומשוללת כל סמכות, שבעקבותיה ביטל אחד הלקוחות את חברותו במכון הכושר.

13.     מטעם התובע העיד בפנינו ביום 29.11.07 התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העידו בפנינו גב' סודרי, מר ברעם וגב' בוגין. לבקשת הצדדים, הוגשו סיכומים בכתב. הנתבעת אף הגישה, ביום 23.12.07, סיכומי "תשובה" לסיכומי התובע - וזאת ללא נטילת רשות.

התשתית המשפטית
14.     סעיף 2(א) לחוק אוסר הפליה מטעמי מין בין היתר בקשר להחלטה על פיטורים. וכך קובע הסעיף:

"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם ... בכל אחד מאלה:
(1)     קבלה לעבודה;
....................
(2)     פיטורים או פיצויי פיטורים;"

15.     סעיף 9 לחוק עניינו נטל ההוכחה, והוא קובע כדלקמן:

"בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 -
(1)     לעניין קבלה לעבודה ...
(2)     לעניין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו."
16.     המחוקק מצא לנכון להעביר את נטל הראיה, בכל מקום בו מתקיימת הפליה מכל סוג שהוא ובתנאים מסוימים אל כתפי המעביד, כך שעל המעביד להוכיח כי החלטתו הייתה נקייה משיקולים זרים. הוראתו של המחוקק בדבר "היפוך" הנטל הראיה היא הוראה חשובה ומהותית ליכולתו של אדם מופלה להוכיח את תובענתו ולאכוף את זכויותיו. בהתאם לפסיקה שניתנה לאחרונה על מנת להפוך את נטל הראיה על העובד להראות כי לא היה בהתנהגותו או במעשיו עילה לפיטוריו וכן להביא ראשית ראיה לקשר סיבתי בין פיטוריו לבין העילה המפלה. משכך, אף אנו מצווים לפסוק כך.

דיון והכרעה

א.      הסיבה לפיטורי התובע:
17.     כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי סיבת הפיטורין שנמסרה לתובע ע"י גב' סודרי הינה פיטוריו לצורך החלפתו במדריכה, היינו פיטוריו מחמת מינו. די באמירתה של גב' סודרי כדי לקבוע שהתובע הביא "ראשית ראיה" לכך שפוטר מטעמי מין וכדי להעביר את הנטל להפריך טענה זו לנתבעת. וכפי שנקבע בעניין פלוטקין:

"...די בדבריו של מנהל המשיבה, לפיהם אמר למערערת שהעבודה מחוץ למשרד אינה מתאימה לאשה באשר מדובר בשעות עבודה ממושכות ובכך שהפנה את כתב ידה לבדיקה לצורך משרת מזכירה בלבד, כדי לבסס טענה של הפליה אסורה".

לענין זה נוסיף, שגם ללא הוראת החוק לגבי נטל ההוכחה - הנטל להוכיח - כגרסת הנתבעת - כי דברי הגב' סודרי היתה "המצאה" ולא שיקפה את עמדת הנתבעת, מוטל עליה.

18.     לאחר ששקלנו את העדויות אנו קובעים, כי הנתבעת לא הצליחה להרים את הנטל להוכיח שהתובע לא פוטר מטעמי מין, ואלה טעמנו:

19.     לא שוכנענו שגב' סודרי המציאה את סיבת הפיטורין שנאמרה לתובע.

19.1     בשיחה הטלפונית שיזם התובע חזרה גב' סודרי ואישרה שאכן הסיבה לפיטוריו הינה הרצון להחליפו במדריכה. בנוסף הסבירה גב' סודרי לתובע, שלאחר שהנתבעת החלה להעסיק מדריכה בשם רוני "אנשים מאוד מאוד מרוצים מזה וצריך עוד בחורות ואם תסתכל זה כולם פה גברים בעצם".

גב' סודרי נחקרה בעניין זה:

"ש.     את כותבת בתצהיר שאת המצאת סיבה לפיטורים כדי לא לפגוע בתובע.
ת.     לחלוטין.
ש.     לא היה יותר פשוט למסור לו את המכתב של הפיטורים ולהגיד לו שזאת החלטה של נחמה, בלי לפרט סיבה.
ת.     אני בן אדם אנושי, לשבת מולו ולהגיד לו שהוא מפוטר זה היה נראה לי לא יאה ולא נאה, רציתי שהוא יצא בהרגשה שכביכול יגרם לו כמה שפחות נזק.
ש.     אז לא היית מגישה לו את המכתב ואומרת לו שזה מה שנחמה החליטה וכך היה נגרם לו הכי פחות נזק
ת.     אני לא חושבת. כשאתה עומד מול בן אדם שאתה רואה אותו הרבה, ובכל אופן הוא עבד איתנו ונוצר מצב לא נעים מבחינתי וחשבתי שאם אני אגיד לו את הסיבה הזאת זה יהיה הנכון לצמצם את הפגיעה בו, לכאורה אני מבינה שתום הלב שלי נוצל עד תום.
ש.     אני מתזכר אותך לגבי השיחה שנעשתה עם התובע, אני מפנה אותך לתמלול השיחה עמ' 2 למטה ת/7..."באמת באמת באמת, ממש ממש כן..." זה נראה לך סיבה שהומצאה.
ת.     כן. אם מה שאמרתי לו היה באמת אמיתי לא הייתי חוזרת על זה כמה פעמים, אם זה היה אמיתי הייתי אומרת פעם אחת.
ש.     איך את מסבירה את זה שהסיבה לא אמיתית ואת נוקטת בשם של עובדת, ואני מצטט: "לא. אני מבינה אותך אבל זה ב..... בקטע שאנו רוצים פה עוד מישהי כי הכנסנו כבר את רוני.." האם גם ההסבר לגבי רוני הומצא?
ת.     רוני עבדה ולא המצאתי את זה.
לשאלת בית הדין: כשבית הדין חוזר על השאלה בהתייחס לפרטים שנתתי לגבי רוני אני מסבירה: אם כבר אמרתי לו מה היתה הסיבה ואמרתי "באמת באמת באמת..." השתמשתי ברוני כדי לחזק את התשובה שלי, מן הסתם ברגע שאמרתי מה שאמרתי ולא רציתי לעשות לו רע.."

לא שוכנענו מעדותה של הגב' סודרי בענין זה. שיחת הטלפון עם התובע הייתה שיחה קולחת, גב' סודרי לא היססה לרגע במהלך השיחה ולא נשמעה כמי שמחפשת תירוץ כדי להפיס את דעתו של התובע. מה גם, שלקראת סוף השיחה, במקום לסיים אותה, חזרה גב' סודרי בשנית ואמרה לתובע שהיא תפנה למר ברעם כדי שיכניס אותו לעבודה כמחליף - דבר המתיישב דווקא עם גרסת התובע בדבר רצונה של הנתבעת להכניס מדריכות לחדר הכושר ולא עם הגרסה לפיה המדובר בהמצאה שנבעה מהקושי לומר לתובע את הסיבה "האמיתית" לפיטוריו.
19.2     לא זו בלבד, מר ברעם סתר בחקירתו הנגדית את אמירתה של גב' סודרי כי היא זו שהמציאה את הסיבה לפיטורים:

"ש.     אמרת לטלי להגיד שהסיבה של הפיטורים כי רציתם להחליף מדריכים במדריכות?
ת.     כן."

כלומר, בהתאם לעדותו של מר ברעם, גב' סודרי לא המציאה את הסיבה לפיטורים אלא הוא זה שאמר לה לומר לתובע שהנתבעת מעוניינת להכניס במקומו מדריכה. די בסתירה זו בין העדויות כדי ללמדנו שגב' סודרי לא בדתה מליבה את הסיבה שאמרה לתובע.

19.3     לא זו אף זו, תפקידו של מר ברעם בנתבעת הינו שדרוג צוות ההדרכה ולכן אף אם נקבל את הגרסה לפיה הוא זה שאמר לגב' סודרי את סיבת הפיטורים שיש לומר לתובע, הרי שעובדה זו מצביעה על מגמה שהייתה בנתבעת ומחזקת דווקא את הטענה בדבר הכוונה לשדרג את צוות ההדרכה באמצעות החלפת מדריכים ממין זכר במדריכות.

19.4     ולבסוף וזה העיקר - גרסת הנתבעת לפיה בדתה גב' סודרי את סיבת הפיטורים הינה גרסה כבושה, שהועלתה לראשונה רק בכתב ההגנה. ונסביר: גב' סודרי העידה שההסבר לפיטורים שנתנה לתובע עלה בינה ובין גב' בוגין כשהתקבל מכתב הדרישה (ס' 21 לתצהיר) ולמרות זאת לא הייתה התייחסות לעניין זה (כפי שהיה בכתב ההגנה) במכתב התשובה של הנתבעת. במכתב התשובה בחרה הנתבעת להכחיש באופן גורף את הטענה בדבר פיטורי התובע מטעמי מין - "טענותיו... הינן קנטרניות, מגוחכות, משוללות כל יסוד עובדתי ונוגעות בחוסר תום לב מובהק" וכן "אין שחר לטענה בדבר אפלה מינית" (כך במקור - א.א.). אין שם זכר לגרסה לפיה סיבת הפיטורים "הומצאה" ע"י גב' סודרי כדי שלא לגרום לתובע לעגמת נפש נוספת על פיטוריו.

מקובלת עלינו טענת התובע, לפיה גרסת הנתבעת בדבר "המצאת" הסיבה לפיטורים הועלתה רק כיוון שעלה החשד שגב' סודרי הוקלטה. כפי שמאשרת גב' בוגין בסעיף 31 לתצהירה:

"לאחר קבלת מכתב ב"כ התובע ת/8, כאשר סיפרה לי טלי סודרי על שיחת הטלפון שקיבלה מהתובע, ימים מספר לאחר פיטוריו כאמור, אמרתי לה, כי קרוב לודאי שמטרת השיחה היתה למושכה בלשונה ולהקליטה במסגרת איסוף ראיות לקראת התביעה, ואכן הוכח כי צדקתי".
לטעמנו, בזמן קבלת מכתב הדרישה עדיין לא התעורר החשד שגב' סודרי הוקלטה ע"י התובע ושקיימות בידיו הוכחות לפיטורים מחמת מין, אלא רק לאחר קבלת כתב התביעה. שכן זו האפשרות היחידה המתיישבת עם הכחשת טענת הפיטורים באופן גורף במכתב התשובה מחד, ועם ההסבר הפרטני שניתן בכתב ההגנה מאידך.
היות הגרסה "כבושה" מתחזקת נוכח האמור בסעיף 6 למכתב התשובה - שם בכלל הוכחשה הטענה כאילו הגב' סודרי ביטאה את "שביעות רצון המועדון ממנו". הכחשה שאינה עולה בקנה אחד - וזאת בלשון ההמעטה - עם הראיות בענין זה, לרבות מכתב ההמלצה שקיבל התובע.

19.5     בנסיבות העניין, לא הצליחה הנתבעת להרים את הנטל לשכנענו כי גב' סודרי בדתה מליבה את סיבת הפיטורים שאמרה לתובע.

20.     הוכח, כי לאחר פיטורי התובע החלו לעבוד במכון הכושר מדריכות, בדיוק כפי שהוסבר ע"י הגב' סודרי.

20.1     גב' סודרי נחקרה בדבר מינם של המדריכים בתקופה בה עבד התובע ובתקופה שלאחר סיום עבודתו והעידה:

"ש.     כמה מדריכים היו עבדו בתקופה הרלוונטית בחדר הכושר?
ת.     (העד מחשבת בראש) אני מעריכה כשמונה מדריכים בנים + בנות: תומר אדריאן, יובל טבת, היתה בחורה בשם דנה, (העדה מנסה להיזכר)... אני חושבת שגיא עבד אז אבל אני לא בטוחה. עם אלה אני בטוחה.
ש.     אם אגיד לך שעבדו חמישה מדריכים בשם: תומר, גיא, יובל, דודו, ונדב התובע.
ת.     אני חושבת שכן.
ש.     חמישה מדריכים
ת.     סביר להניח. אני לא זוכרת בדיוק.
ש.     מה קורה היום אחרי ששגיא ביצע שדרוג
ת.     מאיזו בחינה?
ש.     מבחינת התחלופה של המדריכים. כמה מדריכים יש היום
ת.     יובל, תומר, רוני (בת), הדר (בת),
ש.     ז"א היום יש מדריכות בחדר הכושר.
ת.     כן.
לשאלת בית הדין: בתקופה שהתובע עבד היו מדריכות?
ת.     אמרתי שאני זוכרת את דנה אבל אני לא בטוחה אם היא עבדה באותה תקופה. אני חושבת שהיא עבדה."

מעדותה של גב' סודרי, עולה שלאחר פיטורי התובע החלו לעבוד אצל הנתבעת שתי מדריכות - רוני והדר - כאשר בתקופת עבודתו הועסקו ע"י הנתבעת רק מדריכים ממין זכר.

20.2     לא נעלם מאיתנו שגב' סודרי הוסיפה כי ייתכן ועבדה במכון הכושר בתקופת עבודתו של התובע גם מדריכה בשם דנה, אולם אין בידנו לקבל טענה זו. טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס עובדתי ולאחר שגב' סודרי כבר אישרה שהועסקו במכון הכושר רק מדריכים ממין זכר. בנוסף, בשיחת הטלפון של גב' סודרי עם התובע, הביאה גב' סודרי כדוגמא למדריכה שהחלה לעבוד במכון הכושר את רוני ולא את דנה. מכאן שאילו דנה אכן עבדה בתקופת עבודתו של התובע לא הייתה צריכה גב' סודרי לנקוב בשמה של מדריכה שרק החלה לעבוד במכון (רוני) אלא הייתה נוקבת בשמה של מדריכה ותיקה (דנה)?!

20.3     גם גב' בוגין נחקרה בעניין זה:

"ש     כמה מדריכים היו בתקופה שהתובע עבד. ומה שמם?
ת.     מדובר בכמה שנים אחורה ויש תחלופה, למיטב זכרוני היו 6 מדריכי חדר כושר מהם נשארו לעבוד עד היום יובל ותומר. פוטרו נדב דודו גיא ואני לא זוכרת את שמו של הרביעי ואני לא זוכרת אם זה מדריך או מדריכה. היום הצוות גדול יותר. ברגע זה יש רק מדריכים גברים, לרוב היתה מדריכה אחת בשם רוני שהיא כעת מעבירה ספינינג והיתה רוית שעזבה למקום אחר. יש כ 8 מדריכים גברים כולם.
ש.     טלי בטח יודעת כמה מדריכים יש כיום ואם הם בנים או בנות
ת.     וודאי שהיא יודעת."

גב' בוגין זכרה בוודאות שעבדו שישה מדריכים, כאשר חמישה מהם בוודאות היו ממין זכר. גב' בוגין סייגה את עצמה וטענה כי ייתכן והועסקה באותה תקופה גם מדריכה. עם זאת, זכרה גב' בוגין כי לאחר פיטורי התובע עבדו במכון הכושר שתי מדריכות ממין נקבה - רוני ורוית.

20.4     די בציון העובדה שגב' בוגין זכרה בוודאות שבתקופת עבודתו של התובע הועסקו מדריכים ממין זכר ולא הייתה בטוחה שהועסקו מדריכות, כדי להבין שמדובר בטענה הנטענת לצורך המשפט בלבד. לא ברור כיצד יכולה גב' בוגין לזכור את שמות המדריכים (ממין זכר) ולא לזכור את מין המדריך הנוסף.

20.5     יובהר, כי אף אילו היינו מקבלים את גרסת עדות הנתבעת לפיה הועסקה בתקופת עבודתו של התובע מדריכה, הרי שהוכח שלאחר פיטוריו התקבלה לעבודה במכון הכושר לפחות מדריכה אחת נוספת. שכן, משילוב עדותן של גב' סודרי וגב' בוגין עולה שלאחר פיטורי התובע עבדו ארבע מדריכות במכון הכושר - רוני, הדר, דנה ורוית.

21.     לא שוכנענו שהתובע פוטר אך ורק בשל תפקודו הלקוי.

21.1     לנתבעת שלל טענות לגבי תפקוד התובע אשר הובילו לפיטוריו, והיא אף עשתה מאמצים רבים להוכחת אותן טענות. בתצהירי הנתבעת נפרסו טענות על אדישות, כישורים ירודים, מנהג מצד התובע לגלוש באינטרנט תוך כדי העבודה, העדר יוזמה בפניה ללקוחות, בקשת מדריכים שלא לצוות אותם יחד עם התובע. עוד הוסף כי "הקש" היה החלפת שיר מזרחי בשיר באנגלית דבר שגרר ביקורת וכמעט עזיבה של לקוח באופן שהביך ופגע בנתבעת.

21.2     אל מול ראיות אלה לא מצאנו מצד התובע מאמץ מיוחד לפרוס ראיות סותרות, ואין בידנו לקבוע כי הן נסתרו. אמנם, התובע קיבל מכתב המלצה על "שביעות רצון" ממנו ולכן הנטל להוכיח את העדרה מוטל על הנתבעת. יחד עם זאת, אין אנו נדרשים להכריע בכל הטענות האלה, ולצורך הענין נהיה מוכנים להניח כי אכן התובע לא היה המדריך המושלם וכי היו עילות לפיטוריו בשל תפקודו. יחד עם זאת, גם אם נקבל את הטענה לפיה פוטר התובע בשל תפקוד לקוי אין בכך ולא כלום. שכן לא שוכנענו שסיבת הפיטורים - החלפת התובע במדריכה - "הומצאה" ע"י גב' סודרי. מכאן שלכל היותר פעלו בצד האפליה מטעמי מין גם טעמים מוצדקים. בהתאם לפסיקה על מנת להראות אפליה פסולה אין העובד נדרש להראות כי שקילתו של שיקול פסול היא שהייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה כנגדה הוא יוצא אלא די בכך שישכנע את בית הדין כי שיקול זה אכן נשקל על ידי המעביד בבואו לגבש את החלטתו. כפי שנפסק בעניין פלוטקין:
"גם אם התובעת נכשלה לבסוף בהשגת העבודה אצל הנתבעת מטעמים הקשורים באישיותה ומיומנותה המקצועית, ולאו דווקא מחמת מינה, היא זכאית הייתה כי עובדת היותה אישה לא תשקל כלל ... רק בכך הייתה מושגת מטרת המחוקק ליתן לנשים הזדמנות שווה להשתלב בחיי המסחר והעבודה בארץ..."

21.3     דווקא מהשילוב של סיבת הפיטורים שנמסרה לתובע ע"י הגב' סודרי כמו גם עדותו של מר ברעם לפיה הוא זה שיעץ לגב' סודרי לנמק את הפיטורים בהחלפתו ע"י מדריכה, עם הרצון של מר ברעם והנתבעת ל"שדרג" את הצוות והעובדה כי לאחר מכן החלה הנתבעת להעסיק מדריכות, מצביעים על כך שסביר יותר להניח שבמסגרת "שדרוג" זה החליפה הנתבעת מדריכים במדריכות, והחלפה זו בוצעה בדרך של פיטורי מדריכים. העובדה שהמדריכים שנבחרו לסיים את עבודתם היו הפחות טובים, אינה מעלה ואינה מורידה.

21.4     לאור האמור, הגם שהטענות בדבר תפקודו הלקוי של התובע לא נסתרו, אין הן מתיישבות עם פעולותיה של הנתבעת, כך שלכל היותר נשארנו במצב של גרסת הנתבעת מול גרסת התובע. כיוון שכאמור הנטל להוכיח עובדה זו מוטל על הנתבעת הרי שהיא לא הצליחה להרימו.

22.     אופיו של התובע - הנתבעת ניסתה ל"השחיר" את פני התובע ולהציגו כמי שבנה את תביעתו, כאחד שמסתבך בכל מקום עבודה וכיוצ"ב. הנתבעת אף הגדילה ועשתה כאשר כבר בפתח סיכומיה (סעיף 1.11) פרסה את "מסקנותיה" בענין זה. ניסיון זה ראוי לכל גנאי באשר לא הובאה ולו ראיה ראויה אחת כדי לבסס טענות חמורות אלה, וכל מה שנעשה לא היה יותר מאשר הפרחת "טענות אווירה" משוללות יסוד, שאינן ראויות אפילו להתייחסות לגופן. העובדה שהתובע סיים את עבודתו או את קשריו העסקיים בכמה מקומות אינה רלוונטית, באשר מה שעומד לדיון הוא האם האמירה של הגב' סודרי עליה אין מחלוקת משקפת את עילת הפיטורים האמיתית או "המצאה" שלה. ולשאלה זו אין כל קשר לנטען, מה גם שלא נסתרו גרסאות התובע לגבי הסוגיות שהועלו, ולאור תשובותיו המרחק בין המצב העובדתי לבין מסקנות הנתבעת רחוק כחוק מזרח ממערב, ואינו יותר מאשר ניסיון לזרות חול בעיניים.

ב.      שאלת "החריגה מסמכות" של הגב' סודרי
23.     טוענת הנתבעת כי הגב' סודרי לא היתה מוסמכת להחליט על פיטורי התובע, ולפיכך - הסברה על פיטורי התובע משקפים "חריגה מסמכות" ואינו מחייב את הנתבעת. לטענת הגב' בוגין ההחלטה לפטר את התובע התקבלה על ידה ולא היתה נגועה בשיקולי מין. הנתבעת צרפה לתצהירה של גב' בוגין אישור זכויות חתימה ממנו עולה, כי חתימתה של גב' בוגין או חתימתו של בעלה בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין (נספח ב'). אישור זה מעיד, כי מבחינה חוקית גב' בוגין היא זו המוסמכת לחייב את הנתבעת.

24.     התובע העיד, כי גב' סודרי היא זו שקיבלה אותו לעבודה, פיטרה אותו ונתנה לו מכתב
המלצה ולכן מבחינתו היא זו המוסמכת לחייב את הנתבעת. אין מחלוקת כי אילו שוכנענו שהתובע אכן הכיר רק את גב' סודרי וכל התנהלותו הייתה מולה בלבד, די היה בכך כדי לקבוע שגב' סודרי נחזתה להיות בעלת הסמכות על מנת להעביר את הנטל לידי הנתבעת להוכיח שלא כך הדבר. אלא שהתובע עצמו הודה בחקירתו כי ידע שגב' סודרי כפופה לגב' בוגין שהינה המנכ"ל והבעלים של מכון הכושר ושהיה לו קשר של "שלום שלום" עימה. מכאן שאף התובע ידע שגב' סודרי הינה אחת מעובדות המכון, ולמרות היותה בכירה, היא כפופה לגב' בוגין, בעלת המכון.

25.     הגב' סודרי נחקרה בדבר סמכויותיה והעידה כי רק גב' בוגין מוסמכת לקבל עובדים לעבודה, שהיא עצמה אינה מוסמכת לפטר עובדים ללא אישור מגב' בוגין ואף אינה מוציאה מכתבים בשם הנתבעת ללא קבלת אישור מתאים. במקרה דנן הסבירה גב' סודרי, כי היא זו שקיבלה את התובע לעבודה במקום גב' בוגין, תוך שהיא מדגישה שהדבר נעשה באישור גב' בוגין ובעדכונה, כיוון שהיה מדובר בתקופה לחוצה והיה צורך בגיוס עובדים מהיר. גב' בוגין חיזקה את עדותה של גב' סודרי "מטבע הדברים היתה האצלת סמכויות. אבל החלטה על קליטת עובדים ופיטורים ועל שכר על הוצ' כספיות היו תמיד ועדיין החלטות בלעדיות שלי" ובעניין אופן קבלתו של התובע לעבודה "...והתשובה היא שטלי פנתה אלי והמליצה לי לקבלו לעבודה ואני אישרתי לה. לא פגשתי אותו כפי שאני מקפידה. היא לא היתה מוסמכת לקבלו ללא אישורי". גב' בוגין נחקרה בעניין עיסוקה הנוסף כשמאית מקרקעין והעידה "חלק גדול מזמן שלי מוקדש לזה. אבל אני נמצאת במועדון כמעט מידי יום ביומו, אני נמצאת עם צוות העובדים יום יום ומקבלת דיווח". מכאן, שעל אף שגב' בוגין מקדישה חלק גדול מזמנה לעיסוקה כשמאית מקרקעין, הרי שהפעולות החשובות והמהותיות לעצם ניהול מכון הכושר, היינו קבלת עובדים, פיטוריהם, שכרם והוצאות כספיות, מצויות בסמכותה. לגב' סודרי הסמכות ליישם את החלטות גב' בוגין ולבצע פעולות בתחומים הנ"ל רק לאחר קבלת אישור ספציפי של גב' בוגין.

26.     גם אם נניח כטענת הנתבעת כי החלטות הפיטורים התקבלו ע"י הגב' בוגין, אין בכך ולא כלום. באשר לא שוכנענו כי הסברי הגב' סודרי על סיבת הפיטורים היו "המצאה". כמפורט לעיל, הסבר ההמצאה הוא בבחינת גרסה כבושה שהועלתה רק לאחר שהנתבעת העריכה כי יש הקלטה, גרסת הגב' סודרי כי היא יזמה את הנימוק הזה סותרת את עדותו של מר ברעם, עדות מר ברעם בענין זה מצביעה שסביר יותר להניח כי ה"שדרוג" של צוות המדריכים נועד, בין היתר, להביא מדריכות. דבר המתחזק גם מדברי הגב' סודרי בשיחה מוקלטת לגבי הבאתה של רוני כמדריכה. לכל אלה נוסיף את השיחה המוקלטת עצמה המדברת בעד עצמה. לכך נוסיף כי עדותה של הגב' סודרי כמו גם עדותה של הגב' בוגין בענינים אלה לא שכנענו אותנו. כל אלה מצביעים הרבה מעבר למאזן ההסתברויות כי הגב' סודרי לא הגתה מליבה את הסיבה, אלא שיקפה את סיבת הפיטורים.

27.     לבסוף יוזכר, שאפילו נניח כטענת הנתבעת כי ההחלטה על פיטורי התובע מסורה לסמכות גב' בוגין, הרי שנוכח תפקידה ומעמדה של גב' סודרי בנתבעת, קמה החזקה כי דיווחה על סיבת הפיטורים משקף אותה הלכה למעשה. על הטוען אחרת, הנטל להוכיח זאת. הנתבעת לא הרימה נטל זה.

ג.     הסעד הראוי
28.     אפליה מחמת מין, הינה תופעה חברתית שלילית שיש לעשות מאמץ על מנת לעקרה מהשורש. איסור האפליה נובע לא רק מהוראות חוק השוויון אלא גם מעקרון השוויון הכללי שהינו חלק משיטתנו המשפטית ומחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 10 לחוק מאפשר לבית הדין לפסוק פיצויים בגין הפרת הוראות החוק, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין. כבר נקבע כי תכליתו של הפיצוי מכוח החוק היא בין היתר עונשית והרתעתית. וכפי שנפסק בעניין פלוטקין הנ"ל:

"מטרות הפיצוי הן שתיים: פיצוי על נזק ממשי ופיצוי עונשי.מטרתנו בפסיקת פיצויים היא במקרה זה לחנך את המשיבה ואת ציבור המעבידים כולו על מנת להשיג את המטרה הסופית של התנהגות שאינה מפלה כנגד פרטים ואינה ניזונה מסטריאוטיפים. לשם כך על הפיצויים להיות אפקטיביים... על מנת להחדיר את הערכים לציבור המעבידים, הדרך היא סנקציה עונשית כואבת... בשוקלנו את תכליתו של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מתקבל על הדעת, על פי תכליתו, שבסעיף האמור התכוון המחוקק גם לפיצויים עונשיים, מעבר לפיצויים על נזק שניתן להערכה".

ובעניין הומסנטר:

"מכח חוק שוויון הזדמנויות יכול בית הדין לפסוק פיצוי בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין, אף אם לא נגרם נזק של ממון.
פיצוי כזה הוא בעל פן הרתעתי - עונשי - חינוכי, מעבר לפיצוי על נזק הניתן להערכה. ברי, כי חוק שוויון הזדמנויות, על הסעדים הקבועים בו, בא להזהיר מפני חומרתה של האפליה ולהבטיח הגנה משפטית באמצעות פסיקת פיצויים אפקטיביים".

29.     במקרה דנן, התובע עבד במקביל לעבודתו אצל התובעת גם במועדון ספורט בכפר סבא. לאחר שפוטר מהנתבעת התקשה התובע למצוא מקום עבודה במשך כ-10 חודשים. משכורתו הממוצעת של התובע בתקופת עבודתו אצל הנתבעת הייתה כ-1,250 ₪ לחודש (נספחים ה/5-ה/10 לתצהיר משלים מטעם הנתבעת). פרט לכך לא הציג התובע בפנינו הוכחות בדבר נזקים נוספים שנגרמו לו עקב פיטוריו.

30.     התלבטנו מהו הפיצוי הראוי במקרה זה, בהתחשב בתכלית החוק, בנזקי התובע לרבות עגמת נפש ואובדן הכנסה ובצורך בפסיקת פיצוי מרתיע. בין שיקולינו לקחנו בחשבון מחד את העובדה שמדובר בהפרה של סעיף 2 לחוק ואת החומרה שיש ליחס לאפליה על רקע השתייכות מינית, אשר נתפסת כאפליה בעלת אופי משפיל שיש בה פגיעה משמעותית בכבודו של התובע כאדם. כמו כן נראה לכאורה שההחלטה להעסיק "מדריכות" דווקא באה מתוך מחשבה סטריאוטיפית לגבי נשים. מאידך, לקחנו בחשבון גם את העובדה שהתובע הספציפי שבפנינו עבד במשרה חלקית (כשתי משמרות בשבוע) אצל הנתבעת ושלאחר פיטוריו המשיך לעבוד במועדון ספורט כפר סבא, בו עבד במקביל לנתבעת.

31.     לאחר שקילת כלל השיקולים, ובהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של המקרה דנן, הגענו למסקנה כי הפיצוי הראוי עומד על סך של 30,000 ₪.

סוף דבר
32.     במסגרת סיכומיו ביקש התובע לבטל את חיובו בהוצאות בסך של 1,000 ₪ בגין התצהיר המשלים. לא מצאנו כי יש מקום לבטל את החיוב, אשר נקבע ע"י כבוד השופטת יהלום, אשר התייחסה כבר לנימוקי התובע.

33.     הוכח לבית הדין כי פיטוריו של התובע נעשו מחמת מינו והינם מהווים אפליה אסורה. לפיכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין:

33.1.     פיצוי בסכום של 30,000 ₪ בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים אשר נגרמו לתובע עקב פיטוריו שלא כדין;

33.2.     הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ;

לא ישולם איזה מהסכומים הנ"ל במועד, ישא הסכום שלא שולם הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פיטורים

  2. פיטורים משפילים

  3. פיטורים פוליטיים

  4. עורך דין פיטורים

  5. פיטורים שלא כדין

  6. פיטורים מחמת מין

  7. פיטורים מטעמי גיל

  8. פיטורים בהעדר תקן

  9. התחרטות על פיטורים

  10. פיטורים בגלל איחורים

  11. פיטורים בהעדר תקנים

  12. פיטורים בהסכמה הדדית

  13. פיטורים ללא פיצויים

  14. פיטורים בהסכמה הדדית

  15. פיטורים לפני תום שנה

  16. עתירה לביטול פיטורים

  17. פיטורים של שוטר ותיק

  18. פיטורים אחרי 9 חודשים

  19. פיטורים משיקולים זרים

  20. פיטורים טיפולי פוריות

  21. פיטורים עקב הפרת נהלים

  22. פיטורים של גננת מבוגרת

  23. פיטורים בגלל הפרת אמון

  24. נטישת עבודה או פיטורים

  25. הפחתת שכר לפני פיטורים

  26. פיטורים עקב תפקוד לקוי

  27. פיטורים מהלשכה המשפטית

  28. פיטורים אחרי 11 חודשים

  29. פיטורים עקב מצב בריאותי

  30. מכתב פיטורים רטרואקטיבי

  31. פיטורים בגין מעשה פלילי

  32. פיטורים ללא סיבה אמיתית

  33. פיטורים עקב מחסור בעבודה

  34. פיטורים עקב זלזול בעבודה

  35. פיטורים משיקולים פוליטיים

  36. פיטורים בגלל חוסרים בקופה

  37. פיטורים טיפולי פוריות לגבר

  38. פיטורים בגין טיפולי פוריות

  39. פיטורים בגלל סיבות מקצועיות

  40. פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל

  41. פיטורים בסמוך לסיום שנת עבודה

  42. פיטורים לאחר לידה עקב איחורים

  43. פיטורים בגלל שיקולים פוליטיים

  44. פיטורים עקב היעדרות מחמת מחלה

  45. טענת העובד על פיטורים בלי סיבה

  46. הצעת חוק איסור פיטורים בזמן מחלה

  47. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין

  48. פיטורים לאחר היעדרות בשל טיפולים

  49. זכאות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ?

  50. פיטורים עקב החתמת כרטיס נוכחות בעבודה

  51. פיטורים בטלפון - פיצוי בסך 20,000 ש''ח

  52. אי קבלת מכתב פיטורים לאחר שינוי מעסיקים

  53. מכתב הודעה על פיטורים שנשלח על ידי העובד

  54. פיטורים שלא כדין - ערעור על גובה הפיצויים

  55. פיטורים בעילה של מעילה באמון ומעילה בתפקיד

  56. פיטורים מעבודה פיזית בתנאים קשים במחסן קירור

  57. לטענת התובע ניתן לו מכתב פיטורים עקב צמצומים

  58. פיטורים של שוטר שעבד בעבודה נוספת ללא אישור

  59. נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

  60. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בעת טיפולי פוריות ועקב הטיפולים

  61. טענת פיטורים בגלל סירוב לשתף פעולה עם מעשים פלילים של הטיית מכרז

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון