פיטורים טיפולי פוריות

סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים אוסר לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות, לקראת ילדה הראשון או השני, במשך כל ימי היעדרותה. ניתן לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות בהסכמת שר העבודה והרווחה, קרי על פי היתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת:

"לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור.”

על פי ההלכה הפסוקה, הוגבל היקף סמכותו של בית הדין לבדוק או לבקר את החלטת הממונה לביקורת מנהלית בלבד, ואין בית הדין שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הממונה.

בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (ס' 2 לחוק) נקבע כי-
”לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית בכל אחד מאלה:
(1)     קבלה לעבודה;
(2)     תנאי עבודה;
(3)     קידום בעבודה;
(4)     הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5)     פיטורים או פיצויי פיטורים; ”

העולה מסעיפי חוק אלו, כי לא ניתן לפטר עובדת במהלך טיפולי פוריות. פיטורים אלו דורשים אישור מאת הממונה על חוק עבודת נשים, ופיטורים שנעשים ללא היתר, הינם בניגוד לדין ויש בהם משום אפלייה אסורה.


להלן החלטה בנושא פיטורים בגין טיפולי פוריות:

החלטה

בפנינו בקשה להורות על החזרתה המיידית של המבקשת לעבודתה או לחלופין מתבקש בית הדין ליתן צו האוסר על המשיבים לפטר את המבקשת.

ואלה העובדות החשובות לענייננו, כפי שעלו מהעדויות והמסמכים שצורפו:

1.      המבקשת הועסקה ע"י המשיבים בתפקיד מנהלת "הבית הישראלי" בעיר מיאמי שבארה"ב. הבית הישראלי אמון על הקשר עם הישראלים השוהים בחו"ל ומהותו יצירה ושמירת קשר עימם.

2.      המבקשת הועסקה ע"י המשיבים החל מיום 19.10.06.

3.      העסקתה של המבקשת נעשית במעמד של "עובד מקומי ישראלי" (עמ"י) באמצעות משרד החוץ, הוא המשיב 2. אולם, המשיב 1, משרד הקליטה, מפקח על תפקודה המקצועי של המבקשת. מאחר שעסקינן בסעד זמני, בשלב זה מניח בית הדין כי המשיבים מעסיקים במשותף את המבקשת.

4.      חוזה ההעסקה בין הצדדים נחתם בחודש 08/2006, עוד טרם תחילת ההעסקה בפועל.

5.      המבקשת הועסקה 10 חודשים אצל המשיבים עד לפיטוריה.

6.      שכרה של המבקשת שולם לה ע"י המשיב 2.

7.      המבקשת השתלבה בעבודתו של המשיב 1.

8.      המבקשת פנתה למר אלי יפרח, הקונסול במיאמי, (להלן: "הקונסול") ושוחחה עמו באשר לרצונה לצאת לחל"ת.

9.      טרם שליחת הבקשה לחל"ת, התייעצה המבקשת עם הגב' אלה סבן, אשר שימשה כמנהלת הישירה של המבקשת ומנהלת ענף תושבים חוזרים במשיב 1 (להלן: "סבן"), והודיעה לה כי עליה לעבור טיפולי פוריות בארץ. סבן הודיעה למבקשת כי אין צורך לפרט בבקשה לחל"ת את הסיבה, וזאת לאחר שהמבקשת ביקשה שלא לפרט את סיבת יציאתה לחל"ת בכתובים.

10.      ביום 15.5.07 שלחה המבקשת מכתב למשיבים, ובו ביקשה לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שלושה חודשים, וזאת החל מיום 3.7.07 ועד ליום 1.10.07.

11.      לאחר קבלת המכתב הודיעה סבן למבקשת בשם המשיבים כי אין באפשרותם להיענות לבקשתה.

12.      ביום 30.5.07 נשלחה תשובה מאת המשיבים ולפיה אין באפשרותם להיעתר לבקשתה.

13.      ביום 17.6.07 קיבלה המבקשת מכתב ובו הודיעו לה המשיבים, כי נשקלת האפשרות לסיים את העסקתה. באותו מכתב נתבקשה המבקשת להגיב על ההאשמות הקיימות נגדה.

14.      במכתבם, מעלים המשיבים טענות בדבר תפקודה הלקוי של המבקשת.

15.      המבקשת ביקשה לקבל פירוט בדבר סיבת פיטוריה ובעקבות כך נשלח מכתב נוסף ביום 8.7.07 ע"י המשיבים.

16.      לבקשה צורפו מכתבי ההערכה שנשלחו למבקשת במהלך תקופת עבודתה.

17.      ביום 4.7.07, הגיעה המבקשת לארץ, והחלה לעבור טיפולי פוריות.

18.      ביום 19.8.07, הגישו המשיבים בקשה לפיטורי המבקשת, לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת.

19.      ביום 23.9.07 הגישה המבקשת תגובתה למשרד התמ"ת.

20.      ביום 22.11.07 ניתנה החלטת הממונה ולפיה אין היא מתירה את פיטורי המבקשת, שכן קיים קשר ישיר בין בקשת המשיבים לפיטורי המבקשת לבין טיפולי הפוריות אותם עוברת המבקשת.

21.      לאחר קבלת החלטת הממונה, פנתה המבקשת ביום 26.11.07 אל הקונסול וביקשה לדעת מתי עליה לשוב לעבודה.

22.      לטענת המבקשת, הודיעו לה המשיבים, כי אין לה לאן לחזור עד אשר יסתיים ההליך. עוד נאמר למבקשת, ע"י הקונסול, שכבר מועסקת מישהי אחרת במקומה מזה זמן.

23.      ביום 5.1.08 הודיעו המשיבים למבקשת כי אי הגעתה לעבודה מהווה התפטרות. המבקשת התקשרה לגב' מירב שגיא יהודיין (להלן: "יהודיין") וציינה בפניה כי איננה מבקשת להתפטר אלא לשוב לעבודה.

24.      כעבור יומיים, יצרה המבקשת שוב קשר עם יהודיין וזו הודיעה לה כי לא ניתן לשנות את המצב.

טענות הצדדים:
טענות המבקשת-

  1.      המשיבים היו מרוצים מעבודת המבקשת ושיבחו את עבודתה.
  2.      הקונסול אישר את יציאתה של המבקשת לחל"ת.
  3.      המשיבים הגישו בקשה לפיטורי המבקשת לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. הממונה לא נעתרה לבקשה.
  4.      למרות החלטת הממונה עשו המשיבים דין לעצמם והעסיקו עובדת חדשה במקומה של המבקשת, עוד קודם להחלטת הממונה ולא חיכו להחלטה הסופית.
  5.      המבקשת פוטרה שלא כדין, בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה מאחר שפוטרה מעבודתה במהלך טיפולי הפוריות.




טענות המשיבים-

  1.      המבקשת זנחה את עבודתה ללא אישור, וזאת לאחר שבקשתה לחל"ת נדחתה ע"י המשיבים.
  2.      המשיב 1 הביע חוסר שביעות רצון מתפקודה של המבקשת כבר בתחילת העסקתה.
  3.      מאחר שהסתבר למשיב 2 כי המבקשת עוברת טיפולי פוריות, פנה המשיב 2 לממונה על חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים.
  4.      הממונה לא התירה את הפיטורים אך החלטתה אינה נוגעת לעניין בקשתה של המבקשת לחופשה ללא תשלום, ואם עוברת המבקשת טיפולי פוריות, הרי שהיא זכאית לחופשת מחלה כקבוע בחוק.
  5.      עד היום, למרות שחלפה תקופת החל"ת, לא חזרה המבקשת לעבודתה.
  6.      למרות שהמבקשת ידעה כי מישהי אחרת הועסקה כממלאת מקום משרתה, לא חזרה לעבודתה ולא יצרה קשר עם המשיבים.
  7.      רק בחלוף 3 חודשים מתום החל"ת, הודיעו המשיבים למבקשת, כי הם רואים בה כמי שזנחה את עבודתה ולפיכך בפועל התפטרה מעבודתה. רק 3 שבועות לאחר הודעה זו, פנתה המבקשת לבית הדין בבקשה למתן סעד.
  8.      דין הבקשה להידחות, מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, מאחר שהחלטת הממונה התקבלה עוד ביום 25.11.07 והפנייה לבית הדין נעשתה בסוף חודש ינואר 2008.
  9.      התקופה שבה התבקשה החופשה ללא תשלום, הייתה תקופה עמוסה בפעילות חשובה למשיבים, ולכן הודיעו המשיבים למבקשת כי בקשתה נדחתה.
  10.      למרות שבקשתה לחל"ת נדחתה, הודיעה המבקשת למשיבים באופן חד-צדדי ביום 5.6.07, כי החל מיום 3.7.07 היא מתחילה בטיפולי פוריות בארץ. בכך העמידה המבקשת את המשיבים בפני עובדה מוגמרת, תוך שהלכה למעשה היא עוזבת את עבודתה ללא אישור. למעשה, נטשה המבקשת את עבודתה ללא אישור, בתקופה חשובה לפעילות המשיב 1, ובפועל נעדרה ללא רשות מעל לחצי שנה.


המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים אוסר לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות, לקראת ילדה הראשון או השני, במשך כל ימי היעדרותה. ניתן לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות בהסכמת שר העבודה והרווחה, קרי על פי היתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת:

”לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור.”

על פי ההלכה הפסוקה, הוגבל היקף סמכותו של בית הדין לבדוק או לבקר את החלטת הממונה לביקורת מנהלית בלבד, ואין בית הדין שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הממונה.

בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (ס' 2 לחוק) נקבע כי-
”לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית... בכל אחד מאלה:
(1)     קבלה לעבודה;
(2)     תנאי עבודה;
(3)     קידום בעבודה;
(4)     הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5)     פיטורים או פיצויי פיטורים; ”

העולה מסעיפי חוק אלו, כי לא ניתן לפטר עובדת במהלך טיפולי פוריות. פיטורים אלו דורשים אישור מאת הממונה על חוק עבודת נשים, ופיטורים שנעשים ללא היתר, הינם בניגוד לדין ויש בהם משום אפלייה אסורה.

הכרעה:
לאחר ששמענו את העדויות בתיק, עיינו במסמכים ובטענות הצדדים באנו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
כל הכרעותינו להלן הינן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד.

המשיבים מעסיקים במשותף של המבקשת:
1.      ראשית, נציין כי עדותה של המבקשת הייתה מהימנה בעינינו ותמכה בטענותיה. שוכנענו כי המשיב 2 היה מעבידהּ יחד עם המשיב 1. וזאת משני טעמים: המשיבים בכתבי טענותיהם מודים כי המשיבים היו מעבידים במשותף של המבקשת (סעיף 3 לבקשה). סבורים אנו כי ההבחנה של המשיבים בדבר "מעסיק מהותי" ו"מעסיק פורמלי" אינה רלוונטית בענייננו.


סבן אומרת בעדותה:
”אני רוצה להבהיר לגבי הממונים, הממונים של התובעת הם שניים: הממונה הישיר שלה הוא משרד החוץ כאכסניה של משרד הקליטה... כאשר מי שמשלם את משכורתה ואת הפעילות של הבית הישראלי זה משרד הקליטה. מבחינה מינהלית אדמינסטרטיבית זה הקונסול, שחותם על דו"חות הנוכחות ומפקח עליה אדמינסטרטיבית בלבד...” (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 9-3).

2.      בשלב לכאורי זה עולה כי על פי מבחן הפיקוח וההשתלבות, מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיבים. לא זו אף זו: אף מעדותה של המבקשת עולה כי הממונה הישיר עליה בקונסוליה היה הקונסול מר אלי יפרח. הוא זה שהעסיק אותה בפועל, חתם עימה על חוזה עבודה, המבקשת דיווחה לו על פעילותה וקיבלה אישור מהקונסול לכל פעילות, פגישה או יום מחלה. העולה מהאמור כי הקונסול היה הממונה הישיר של המבקשת.

ידיעת המשיבים בדבר טיפולי הפוריות של המבקשת:
1.      מחקירתה הנגדית של סבן עולה כי התובעת הודיעה לה כי היא יוצאת לטיפולי פוריות, וביקשה לצאת לחל"ת לשם כך. עוד העידה סבן, כי הקונסול אישר למבקשת לצאת ל-3 חודשי חל"ת:

”היא אמרה לי... שאלי יפרח אישר לה, לשלושה חודשים... היא אמרה שהיא יוצאת לטיפולי פוריות, אמרתי שהיא חייבת להגיש את זה בכתב. היא אמרה שהיא לא מעוניינת שידעו שהיא עוברת. אמרתי לה אם את לא רוצה אז אל תרשמי את זה בּבַּקשה, אני לא יכולה להכריח אותך.” (עמ' 10 לפרוטוקול הדיון, שורות 25-23 וכן עמ' 11 שורות 3-1).

2.     סבן העידה בפני בית הדין כי נעשתה פניה במברק לקונסול, אשר אישר כי התובעת מבקשת לצאת לחופשה (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון, שורות 13-11). לענייננו, אין זה משנה אם היעדר רישום הסיבה בבקשה לחל"ת נעשה על פי בקשת המבקשת או על פי ייעוץ שנתנה סבן למבקשת, הואיל וברור כי דבר טיפולי הפוריות הובא לידיעת סבן, אשר ידעה כי המבקשת יוצאת לחל"ת על מנת שתוכל לבצע טיפולי פוריות.
בשלב לכאורי זה בית הדין תקווה כי טענתה של המבקשת ולפיה העצה שניתנה למבקשת ע"י סבן שלא לרשום את הסיבה לחופשה ללא תשלום, אינה בכדי שהמשיבים יוכלו לסרב לבקשה, שהרי ברור כי אם סיבת הבקשה היא טיפולי פוריות, אסור היה למשיבים לסרב לבקשה לחל"ת והיה עליהם לאשר את הבקשה.

3.      סבן העידה כי לאחר קבלת הבקשה לחל"ת, פנתה לגב' סלין אלקוקין, מרכזת כוח אדם במשרד החוץ (להלן: "סלין"), ושאלה אותה האם היא יודעת שהתובעת ביקשה חופשה ל-3 חודשים וסלין השיבה לה שהיא לא יודעת על כך דבר. עוד העידה סבן, כי סלין פנתה לקונסול, אשר אישר את עובדת רצונה של המבקשת לצאת לחופשה. בעקבות השיחה שנוהלה בין הקונסול לסלין, ביקשה סלין לבדוק את ההיבטים המשפטיים את הוראות התקש"יר בעניין. גם מחלק זה בעדותה ברור כי סבן ידעה גם ידעה על טיפולי הפוריות ואף ביקשה לבדוק את הנהלים והתקש"יר ולפיכך פנתה לרכזת כוח אדם במשרד החוץ.
סיכום ביניים -
מהאמור לעיל עולה כי סבן, הקונסול וסלין ידעו את הסיבה שבגינה מבוקשת החופשה ללא תשלום על ידי המבקשת.

סיבת הפיטורים:
1.      המשיבים טוענים כי הסיבה לפיטורי המבקשת היא חוסר שביעות רצון מתפקודה - האמנם?
הגב' סבן טוענת בעדותה כי יצרה קשר טלפוני עם המבקשת והודיעה לה כי איננה מרוצה מתפקודה:

"יצרנו איתה קשר טלפונית, במיילים על בקשות חוזרות ונשנות. גם אני יצרתי קשר טלפוני, גם שרון. אני לא יכולה לזכור מתי התקשרתי. אני לא אמרתי לה בטלפון שאני לא מרוצה מתפקודה, לא אמרנו לה את זה בטל'. הבענו חוסר שביעות רצון, גם שרון דיבר אתה בטלפון, גם במיילים.
. . . .
ש.      איפה המיילים? חוץ מהמייל של הרשימת תפוצה, שלחת לה עוד מיילים?
ת.      יכול להיות שכן. אני לא זוכרת. אני יכולה לבדוק את זה." (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 15-12 וכן שורות 20-19).

2.      המשיבים לא גיבו טענתם במסמך התומך בטענתם ומעדותה של סבן עולה כי ספק רב אם נשלחו מיילים או האם יצרו המשיבים קשר עם המבקשת באשר לתפקודה הלקוי לטענתם. לא זו אף זו: במכתבם של המשיבים מיום 17.6.07 נכתב בצורה לאקונית כי קיימת אי שביעות רצון מתפקודה של התובעת.

3.      בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' - יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ - סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ - טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות המשיבים למסור ראיות אלו לבית הדין, מסיקות אנו כי מסירת ראיות אלו היה בה כדי להזיק למשיבים או שראיות אלו אינן באמתחתם והמשיבים לא יכלו ליצור יש מאין.

העסקת עובדת חדשה במקומה של המבקשת:
1.      עוד בטרם קיבלו המשיבים את החלטת הממונה על עבודת נשים בתמ"ת, הגב' חיה חוגי, שניתנה ביום 22.11.07, החליטו המשיבים להעסיק עובדת חדשה במקומה של המבקשת. מעדותה של המבקשת עולה, כי ביום 26.11.07, יצרה המבקשת קשר טלפוני עם הקונסול, ונאמר לה על ידו, שכבר מועסקת מישהי חדשה במקומה מזה כחודשיים (סעיף 2 לתצהיר המבקשת). אנו קובעים כי במעשה זה נהגו המשיבים לכאורה בחוסר ניקיון כפיים.

סבן העידה כי -

"ש.      היא (העובדת החדשה) למעשה נקלטה פורמלית לפני? (המילים "העובדת החדשה" לא במקור - א.ג.כ.)
ת.      פורמלית ב- 29.10. היא חתמה על חוזה לפני.
ש.      למרות שידעתם שאין עדיין החלטה של הממונה אם לפטר או לא את המבקשת
ת.      ממנים ממלא מקום."
(עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 10-6).

2.      במברק מיום 10.10.07 אשר הוצג לבית הדין על ידי המשיבים נכתב :

”.... (2) עם סיום ההליכים בנוגע לגב' הילה אלפסי אביטל, תועבר הגב' וייס ותוצב בתקן הקבוע המאוייש כיום ע"י הילה (תקן 701) ובמקביל התקן הזמני יסגר במערכת עובדים/כספים.”

אשר על כן ברור מהמברק כי גורלה של המבקשת נחרץ, מאחר שלעובדת החדשה הובטחה קביעות עם סיום ההליכים בנוגע למבקשת, וזאת עוד טרם קבלת החלטת הממונה. אם לזה לא יקרא חוסר ניקיון כפיים, מה יחשב שכן??

3.      מאחר שהחלטת הממונה מיום 22.11.07 אוסרת פיטורי המבקשת, ברי כי עד לאותו יום, לא ניתן היה לפטר את המבקשת. מהמסמכים שצורפו לתיק בית הדין עולה, כי בחודשים דצמבר וינואר עברה התובעת טיפולי פוריות, וכל מעשה פיטורים באותה תקופה דינו להתבטל. חמור שבעתיים משעסקינן במשיבים שהינם זרוע שילטונית ותפקידם לשמור על שלטון החוק על זרועותיו. לא ברור כיצד משרד ממשלתי מבזה הלכה למעשה החלטה של משרד ממשלתי אחר, אשר אמון על ביצוע החוק במדינת ישראל.

התנהגות המשיבים לאחר החלטת הממונה:
לאחר קבלת החלטת הממונה, לא השיבו המשיבים את המבקשת לעבודתה ולא פנו אליה כנדרש על מנת שתשוב לעבודתה.
סבן נשאלה ע"י ב"כ המבקשת, מדוע המשיבים לא פיטרו את העובדת החדשה לאחר קבלת החלטת הממונה, וסבן השיבה כי המבקשת לא יצרה קשר עם המשיבים. סבן מודה כי לא ניסתה ליצור קשר בעצמה עם המבקשת, ומשרד הקליטה אף הוא לא ניסה ליצור קשר עם המבקשת (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-9).
עם זאת, כשביקשו המשיבים לפטר את המבקשת, "הצליחו" המשיבים בדרך-פלא לשלוח בדואר רשום מכתב פיטורים.
שוכנענו מעדותה של המבקשת, כי היא אכן ניסתה ליצור קשר עם המשיבים ופנתה ליהודיין והבהירה לה כי היא איננה מעוניינת להתפטר. יהודיין ביקשה לבדוק את העניין אך למעשה לא חזרה אל המבקשת. כעבור יומיים, פנתה המבקשת שוב ליהודיין וזו השיבה לה כי לא ניתן לשנות את המצב. גירסה זו של התובעת בעדותה לא נסתרה בחקירתה הנגדית.

המבקשת צירפה העתקי אישורים על טיפולי פוריות נכון לחודשים דצמבר 2007 -ינואר 2008. משמכתב הפיטורים ניתן בחודש ינואר, ברי כי לא יכלו המשיבים לפטר את המבקשת בזמן טיפולי הפוריות, על פי החוק.

סעד אכיפה:
1.      אמנם עסקינן בסעד אכיפה אשר אינו ניתן כדבר שבשגרה אלא מהווה חריג לפיצויים אשר מהווים את הסעד העיקרי. בעבר, בכל הקשור לאכיפת יחסי עובד-מעביד לא ניתן סעד האכיפה אלא במקרה חריג שבחריגים, בהתאם לנהוג בדין האנגלי. כך נקבע לדוגמא בבג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית - בית-הדין הארצי פ"ד כח(1), 372 (להלן: עניין צרי). בעניין צרי קבע בית המשפט העליון כי במקרים בהם נעשים הפיטורים בניגוד לאמור בהסכם קיבוצי יכול ויינתן סעד האכיפה (שם, בעמ' 514). עם השנים הלכת צרי סויגה על ידי בתי המשפט ובית הדין הארצי לעבודה. בדב"ע נו/209-3 מפעלי תחנות בע"מ - ישראל יניב ואח' תק-אר 96(3) 9064, 9078 (להלן: עניין מפעלי תחנות), קבע בית הדין הארצי כי חלוף העיתים ושינוי הנסיבות יש בהם כדי להביא לצמצומה של הלכת צרי. בית הדין הארצי קבע כי במקרים בהם מפוטר עובד בניגוד להוראות הדין וכן במקרים בהם מפוטר עובד שלא כדין במגזר הציבורי ייתן בית הדין את סעד האכיפה.

2.      שיקול רלוונטי נוסף אשר יש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה לעניין סעדים, נוגע לעובדה כי המבקשת מועסקת בשירות הציבורי ולא הרי רשות היחיד כהרי הרשות הציבורית. לעניין זה יפים הדברים שאמרה סגנית הנשיא השופטת ברק בע"ע 300178/98 דוד ביבס - שופרסל בע"מ (תק-אר 2001(3) 59,61):

”אין חולק כי בשירות הציבורי אין להשלים עם פיטורין שלא כדין. ההלכה בשירות הציבורי היתה מאז ומתמיד שכאשר הפיטורין אינם כדין, כאשר הם נוגעים בשיקולים זרים, באפלייה, בניגוד אינטרסים וכיוצא בזה, רשאי בית הדין להכריז על הפיטורין כבטלים. אין רואים אותו כאוכף יחסי עובד-מעביד אלא כמאיין את הפיטורין. אך הלכה למעשה יחסי עובד-מעביד נאכפים. וכדין הם נאכפים. זו האמת ויש לאמר את האמת ולא להסוותה בלבוש של איון הפיטורין...יש לבית הדין סמכות ושיקול דעת האם לאכוף יחסי עובד-מעביד. התרופה הראשונה למעשה צריכה להיות אכיפה. כך קובע חוק התרופות. ואם כך בחוזה רגיל, על אחת כמה וכמה כאשר נשללת מעובד הזכות לעבוד...”

פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 6840/01 פלצמן בל - ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל ואח' (פ"ד מיום 10/10/05, טרם פורסם). בפסק הדין צידדה כב' השופטת פרוקצ'יה, במגמה המסתמנת להתיר אכיפת יחסי עובד-מעביד במקרים מסוימים, ואמרה את הדברים הבאים היפים לענייננו (עמ' 25 לפסק הדין):

".... בגישה מסורתית זו חל שינוי עם השנים, וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכוף חוזה עבודה. תרמה לכך התרופפות הקשר האישי בין העובד למעביד והשינוי שחל מבחינה זו באופיו של קשר ההעסקה בתורת "שירות אישי". אף שנקודת המוצא הנוהגת עודנה כי אכיפת חוזה עבודה היא בגדר יוצא מן הכלל, הורחבו החריגים לכך (ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 685).
...
חוק ההגנה על עובדים (חשיפת שחיתויות ופגיעה בטוהר המידות) (בסעיף 3(א)(2)) וכן חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה (בסעיף 10(א)(2)) קובעים במפורש את סמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק סעד אכיפה בדרך של מניעת פיטורין כאמצעי הגנה על עובדים שהתלוננו כנגד מעבידם ונפגעו עקב כך. סעד זה ניתן בכפוף לשיקולים שונים, הנוגעים, בין היתר, להשפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה. גישה זו של המחוקק מצביעה על הרגישות המיוחדת המתבקשת במצבים בהם עובד נפגע עקב תלונת-אמת שהגיש כנגד מעבידו, על הצורך להגן עליו בסיטואציה כזו, לעיתים מעבר למתן פיצוי כספי להטבת נזקו..."

3.      בענייננו, סבורים אנו כי מדובר באותם מקרים חריגים המחייבים מתן צו לאכיפת יחסי עובד-מעביד. כאשר נלקחת בחשבון העובדה כי המבקשת מועסקת במשרד ממשלתי, מתחדדת מסקנתנו זו, לא הרי רשות היחיד כרשות הציבורית. יתרה מזאת, במקרה דנן עסקינן בחוק ספציפי האוסר בנסיבות העניין פיטורים. המבקשת איננה מספקת שירות אישי אלא היא עובדת מדינה, כפי שהממונים עליה והכפופים לה הם עובדי מדינה. חובות הנאמנות שלה הינן כלפי הציבור והאלמנט של שירות אישי במקרה זה, מופחת מאשר בעסק פרטי.

4.      לא נעלם מעינינו פסק דינו של בית הדין הארצי (בש"א (ארצי) 205/07 בעניין אוניברסיטת תל-אביב - רבקה אלישע ובו חוזר בית הדין על ההלכה ולפיה סעד האכיפה הוא סעד שבשיקול דעת בית הדין ויש לתיתו תוך שימת דגש על נסיבות העניין ואין להורות על סעד האכיפה, גם אם נפל פגם בפיטורים, תוך בחינת שאלת חלוף הזמן ושינוי הנסיבות בכל עניין ועניין.

5.      עם זאת בנסיבות העניין מושא תיק זה, המבקשת עדיין מצויה בטיפולי פוריות, ועל פי דין קונקרטי וספציפי, לא ניתן לפטרה וכך גם קבעה הממונה בהחלטתה עוד קודם הפיטורים. היה והמשיבים מבקשים לפטר את התובעת, עליהם לפנות לממונה על מנת לבקש להתיר את פיטוריה.

סוף דבר:
1.      אל מול הראיות אשר נמסרו לבית הדין על ידי המבקשת ניצבים המשיבים בידיים ריקות כאשר כל ההסברים הנמסרים על ידם מועטים, אינם נתמכים בראיות כדין ואינם מתיישבים עם החוק ועם ההיגיון.

2.      עדים אנו להליך פיטוריה של עובדת העוברת טיפולי פוריות, אשר בכל שלב ושלב מיום הודעתה על רצונה לצאת לחופשה, דרך סירוב המשיב לבקשה והודעת פיטורים שבאה בעקבותיה, נפלו פגמים שיש בהם כדי להביא לקבלת הבקשה.

3.      הלכה היא כי הכללים החלים על רשות מנהלית מחייבים אותה לקבל החלטותיה בתום-לב מוגבר ובסבירות, ולא כן נהגו המשיבים בעניינה של המבקשת.

4.      משנתברר כי המשיבים פיטרו את המבקשת בזמן טיפולי הפוריות, הרי דין מכתב הפיטורים להתבטל. הבקשה מתקבלת.

5.      המשיבים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

6.      נקבע לקד"מ, במעמד הצדדים ובאי כוחם, ביום 25/5/08 בשעה 12:00.

7.      כתב הגנה יוגש בתוך 14 יום מהיום.

8.      המבקשת תודיע לביה"ד ולצד שכנגד בתוך 7 ימים מהיום, האם היא מבקשת להגיש תצהירים נוספים מטעמה לתיק העיקרי, מעבר לתצהיר שהוגש בסעד הזמני. התצהירים יוגשו בתוך 21 יום מהיום.

9.      המשיבים יודיעו לביה"ד בתוך 30 יום מהיום האם הם מבקשים להגיש תצהירים נוספים מטעמם לתיק ביה"ד. התצהירים יוגשו בתוך 21 יום מיום קבלת הודעת המבקשת או מיום קבלת תצהירים נוספים מטעם המבקשת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פיטורים

  2. פיטורים משפילים

  3. פיטורים פוליטיים

  4. עורך דין פיטורים

  5. פיטורים שלא כדין

  6. פיטורים מחמת מין

  7. פיטורים מטעמי גיל

  8. פיטורים בהעדר תקן

  9. התחרטות על פיטורים

  10. פיטורים בגלל איחורים

  11. פיטורים בהעדר תקנים

  12. פיטורים בהסכמה הדדית

  13. פיטורים ללא פיצויים

  14. פיטורים בהסכמה הדדית

  15. פיטורים לפני תום שנה

  16. עתירה לביטול פיטורים

  17. פיטורים של שוטר ותיק

  18. פיטורים אחרי 9 חודשים

  19. פיטורים משיקולים זרים

  20. פיטורים טיפולי פוריות

  21. פיטורים עקב הפרת נהלים

  22. פיטורים של גננת מבוגרת

  23. פיטורים בגלל הפרת אמון

  24. נטישת עבודה או פיטורים

  25. הפחתת שכר לפני פיטורים

  26. פיטורים עקב תפקוד לקוי

  27. פיטורים מהלשכה המשפטית

  28. פיטורים אחרי 11 חודשים

  29. פיטורים עקב מצב בריאותי

  30. מכתב פיטורים רטרואקטיבי

  31. פיטורים בגין מעשה פלילי

  32. פיטורים ללא סיבה אמיתית

  33. פיטורים עקב מחסור בעבודה

  34. פיטורים עקב זלזול בעבודה

  35. פיטורים משיקולים פוליטיים

  36. פיטורים בגלל חוסרים בקופה

  37. פיטורים טיפולי פוריות לגבר

  38. פיטורים בגין טיפולי פוריות

  39. פיטורים בגלל סיבות מקצועיות

  40. פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל

  41. פיטורים בסמוך לסיום שנת עבודה

  42. פיטורים לאחר לידה עקב איחורים

  43. פיטורים בגלל שיקולים פוליטיים

  44. פיטורים עקב היעדרות מחמת מחלה

  45. טענת העובד על פיטורים בלי סיבה

  46. הצעת חוק איסור פיטורים בזמן מחלה

  47. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין

  48. פיטורים לאחר היעדרות בשל טיפולים

  49. זכאות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ?

  50. פיטורים עקב החתמת כרטיס נוכחות בעבודה

  51. פיטורים בטלפון - פיצוי בסך 20,000 ש''ח

  52. אי קבלת מכתב פיטורים לאחר שינוי מעסיקים

  53. מכתב הודעה על פיטורים שנשלח על ידי העובד

  54. פיטורים שלא כדין - ערעור על גובה הפיצויים

  55. פיטורים בעילה של מעילה באמון ומעילה בתפקיד

  56. פיטורים מעבודה פיזית בתנאים קשים במחסן קירור

  57. לטענת התובע ניתן לו מכתב פיטורים עקב צמצומים

  58. פיטורים של שוטר שעבד בעבודה נוספת ללא אישור

  59. נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

  60. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בעת טיפולי פוריות ועקב הטיפולים

  61. טענת פיטורים בגלל סירוב לשתף פעולה עם מעשים פלילים של הטיית מכרז

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון