פיטורים בזמן מלחמה

????? ?????? ?????? ??? ??? ?????? ???????- ????? ??????? ???? ????? - ?????? ?? ???????? ?? ??? ?????? ????? 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, דהיינו: לא נבעו מהיעדרות התובע בתקופת המלחמה.

בית הדין פסק כי מאחר ולהיעדרותו של התובע במהלך תקופת המלחמה היה משקל לא מבוטל במכלול השיקולים שהביאו להפסקת העסקתו, הפיטורים הם בניגוד להוראות החוק.

להלן פסק דין בנושא פיטורים בזמן מלחמה:

פסק דין

1.     התובע הגיש כתב תביעה ובו ביקש להורות על החזרתו לעבודה וכן לפצותו בשל פיטוריו, שבאו לטענתו על רקע המצב הבטחוני ששרר במדינה בחודשים יולי ואוגוסט 2006, בניגוד להוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו- 2006 (להלן:"חוק הגנה על "עובדים" או "החוק").

2.     התובע בן 56, תושב קריית שמונה, עבד כמנהל אחזקה במפעל "שיש יפתח בע"מ" בקיבוץ יפתח החל מחודש ספטמבר 1995.
בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך, רכשה נתבעת מס' 1 (להלן:"הנתבעת" או "יפתח") את המפעל מחברת שיש יפתח בע"מ.
הנתבעת המשיכה להעסיק את התובע, יחד עם שאר העובדים, באמצעות נתבעת מס' 2 שהנה חברת כח אדם (להלן:"יעוד").
התובע, כמו יתר העובדים, חתם ביום 4.4.06 על חוזה העסקה, לתקופה בת 6 חודשים לכל היותר, שתחילתו ביום 27.2.06, תקופה שבסופה הייתה כוונה להעביר את כלל העובדים מיעוד לנתבעת.
התובע חתם על החוזה הנ"ל לאחר שקיבל מאת חברת שיש יפתח בע"מ את יתרת הזכויות המגיעות לו לרבות פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.

3.     באשר לנסיבות סיום העבודה, טען התובע בכתב התביעה כי ביום 30.6.06 הוא הגיע למפעל כרגיל אלא שאז הוא סבל מכאבים באוזניים ומחום בעקבות תאונת עבודה שעבר קודם לכן. בשל הכאבים כאמור הוא הודיע לבנו של מנכ"ל הנתבעת מר ארז ליבר (להלן:"מר ליבר"), כי עליו לבקר אצל רופא.
התובע ביקר אצל הרופא אשר המליץ על היעדרות מעבודה בשל מחלה לתקופה שמ- 30.6.06 ועד לתאריך 14.7.07.
התובע טען כי בעקבות המלצת הרופא הוא הודיע למר אברהם אמיתי, שהנו סמנכ"ל התפעול בנתבעת (להלן:"מר אמיתי") על היעדרותו מהעבודה באותה התקופה ואף העביר לו עותק מאישור המחלה.
בטרם הספיק התובע לחזור לעבודה פרצה מלחמת לבנון השנייה שהחלה ביום 12.7.06. בעקבות המלחמה החלה רעייתו של התובע סובלת מהתקפי חרדה, דבר שאילץ אותו לעבור לאזור המרכז ולהיעדר מעבודתו במהלך תקופת המלחמה.
התובע טען בכתב התביעה כי בעקבות המלחמה הוא פנה למר אמיתי וביקש לברר אם ניתן למצוא בעבורו פתרון (מקום לינה) כדי שיוכל לבצע את עבודתו, אך לשווא. משכך ובהתאם להנחיות פיקוד העורף הוא לא יכל לחזור לביתו בקריית שמונה והוא אף לא עבד בכל תקופת המלחמה.
ביום 1.8.06, תוך כדי תקופת היעדרותו מהעבודה, ניתקה הנתבעת את מכשיר טלפון הנייד שהיה ברשותו.

מיד בתום המלחמה, ביום 16.8.06 או בסמוך לכך, חזר התובע לעבודתו במפעל, אלא ששעתיים לאחר שהחל את עבודתו פנה אליו מר אמיתי וביקש לשוחח איתו במשרד. באותה שיחה הודיע מר אמיתי לתובע על אכזבתו מכך שהוא לא נתן מענה לנתבעת בתקופת המלחמה ומשכך הודיע לו על פיטוריו לאלתר. בו ביום, הסיע מר אמיתי את התובע לביתו לאחר שפיטר אותו כאמור.
התובע הוסיף כי כל נסיונותיו לחזור לעבודה עלו בתוהו ולכן הוגשה התביעה שבפנינו, שבה טען כי פוטר בעקבות המלחמה וביקש לבטל את פיטוריו, לפסוק לו את מלוא השכר שהיה זכאי לו מיום סיום ההעסקה ועד למועד החזרתו, לפסוק לו פיצויים ללא הוכחת נזק בהתאם לשיקול דעת בית הדין וכן פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות פיטוריו הלא חוקיים ובהעדר שימוע כדין.

4.     הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא לא מעבידתו של התובע, אשר חתום על חוזה עם יעוד שהוגבל לששה חודשים בלבד.
הנתבעת הדגישה כי התובע נעדר מעבודתו בחודש יוני 2006 ומכשיר הטלפון שהיה ברשותו נותק מכיוון שהוא לא יצר קשר איתה ולא ענה לפניות החוזרות והנשנות של נציגי המפעל.
הנתבעת הוסיפה כי התובע הועסק על ידי יעוד והיא זו שסיימה את קשריה עמו וכי אין כל קשר בין הפסקת העבודה למצב הבטחוני עקב מלחמת לבנון השניה.
לטענת הנתבעת, לא ההיעדרות מהעבודה הביאה להפסקת יחסי העבודה אלא העובדה שהחוזה בא לידי סיום. על כן, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.
5.     יעוד טענה בכתב ההגנה כי עם רכישת המפעל על ידי יפתח פנתה האחרונה אליה בבקשה שהיא זו שתעסיק את עובדי המפעל, שביניהם היה התובע, לתקופה מוגדרת וקצובה בת ששה חודשים לכל היותר, ללא כל אפשרות לחדש את ההסכם.
יעוד טענה עוד כי היא שימשה אך ורק כצינור להעברת שכרו של התובע שהועסק בפועל על ידי הנתבעת אשר השתמשה בשירותיו, קבעה את סדר יומו, את אופי עבודתו ואת תנאי העסקתו.
יעוד הדגישה כי מי שפיטר את התובע הייתה הנתבעת ומשכך האיסור לפטר את התובע אמור לחול על הנתבעת שהינה המעסיק בפועל. ככל שייקבע כי יעוד הינה המעסיקה בפועל, אזי יש לקבוע כי פיטוריו של התובע לא בוצעו בניגוד לתנאים שנקבעו בסעיף 2 לחוק.
זאת ועוד, חוזה ההעסקה עליו חתום התובע הוא חוזה לתקופה קצובה, קרי, עד ליום 15.8.06 ובמועד זה מסתיימים היחסים בין הצדדים. לפיכך, מדובר ביחסים שהסתיימו בשל תום חוזה ההעסקה ולא עקב המלחמה.
יעוד הוסיפה כי יש לראות את פיטוריו של התובע כאילו נכנסו לתוקף בחודש פברואר 2006, עם חתימתו של התובע על חוזה ההעסקה.

6.     התובע הגיש תצהיר מטעמו וזימן לעדות את מר גרשון נאור, מזכיר האיגוד המקצועי ממועצת פועלי קריית שמונה (להלן:"מר גרשון"), בעוד שמטעם הנתבעת הוגש תצהירה של גב' עליזה בן נון, מנכ"לית יפתח (להלן:"גב' בן נון").
מטעם יעוד הוגשו תצהיריהם של עודד נוריאל ששימש כמנהל מחוז הצפון בנתבעת (להלן:"מר נוריאל") ושל מר אמיתי.

7.     המסגרת הנורמטיבית:

החוק קובע:
"2.(א)      לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין.
...
(ג)      לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום
     שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של
העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה -

"אזור הגבלה" -
               ……

(2)      לענין התקופה שמיום ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006) - אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, לגבי יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;

(ד)      היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:

(1)      מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור כסעיפים קטנים (א), (כ) או (ג), לפי הענין;

(2)      קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;

(3)      הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.

(ה) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים".

באשר לנטל ההוכחה בכל הקשור לפיטורים בתקופת המלחמה, קובע סעיף 4 לחוק:
בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה:
(1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), לפי הענין;
(2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה, כאמור בפסקה (1), או
בתוך חודשיים לאחר מכן.

במקרה דנן, כפי שעוד נעמוד על כך בהמשך, התרחשו פיטורי התובע בתוך התקופה שבה חלה העברת נטל ההוכחה לנתבע, לפי סעיף 4 לחוק, כאשר לא קיימת מחלוקת כי התובע נעדר מהעבודה במהלך כל תקופת המלחמה.
הווה אומר, השאלה הנתונה להכרעה היא האם הצליחו הנתבעות- שהנטל הראייתי הוטל עליהן - להוכיח כי הפיטורים לא היו בניגוד לסעיף 2 לחוק, דהיינו: לא נבעו מהיעדרות התובע בתקופת המלחמה.
יש לבדוק את חלקה של כל אחת מהנתבעות בפיטורי התובע, לבחון מי מבין הנתבעות הפרה את הוראות החוק בעניין זה ועל כל אלה נעמוד בהמשך.

8.     הקשר הקיים בין התובע לבין הנתבעות:

אין חולק כי התובע החל את עבודתו בשירותה של הנתבעת באמצעות יעוד ששימשה כקבלן כוח אדם.
אין גם חולק כי התובע היה אמור להיות עובד של יעוד לתקופה מוגבלת בת 6 חודשים לכל היותר, שבסופה היה אמור לעבור אל יפתח, כמו יתר העובדים שאכן עברו והחלו לעבוד תחת פיקוחה הבלעדי של הנתבעת.
יעוד הינה חברת כוח אדם שהעסיקה את התובע באופן פורמלי, והוכח בפנינו כי היא שימשה רק צינור להעברת כספים ולהפקת תלושי שכר. כך, בפועל בוצעה העבודה בחצריה של הנתבעת, תנאי העסקתו של התובע כמו של יתר העובדים סוכמו מול הנתבעת ישירות והיא זו שקבעה את שכרו, את שעות עבודתו, את ימי החופשה, וכדומה.
תפקידה של יעוד הוכח כפורמלי בלבד. היא שימשה כקבלן כוח אדם, שהעסיק את העובדים דה-יורה אך עם זאת דה-פקטו היא לא נטלה חלק מהותי בהליך הפיטורים.
לא זו אף זו, בכל הקשור לנסיבות סיום ההעסקה הוכח בפנינו כי התובע פוטר בפועל על ידי הממונים בנתבעת, מבלי שיעוד הייתה קשורה לפיטורים אלה במישרין, על אף שהיא זו ששיגרה לתובע את המכתבים השונים שביטאו את רצונה של הנתבעת בסיום העסקתו של התובע באופן פורמלי בלבד.
כבר נאמר כי הקשר בין שתי הנתבעות והתנהלותן, כמו גם העובדה שיעוד הייתה היד המבצעת של הנתבעת, מחייבים אותנו לקבוע על פי סעיף 2(ד) (2) לחוק כי חלה החזקה לפיה המעסיק בפועל נושא באחריות בכל הקשור לפיטורים שהם בניגוד להוראות החוק. אולם זאת, מבלי לגרוע מאחריותו של הקבלן כמעביד, בהתאם לאמור בסע' 2 (ד) (3) לחוק.

9.     מעורבותה של יעוד בפיטורים:

מהמסמכים שהוצגו בפנינו עולה כי יעוד הוציאה לתובע מכתב מיום 31.7.06 אשר לפיו עבודתו בשירותה מופסקת וכי הוא עובר לעבוד בשירותה של הנתבעת החל מיום 1.8.06 (להלן:"המכתב הראשון").
במכתב הראשון הודה מר נוריאל לתובע על עבודתו בחברה ואיחל לו הצלחה בכל אשר יפנה.
עותק מהמכתב הועבר למר אמיתי, מי שהיה סמנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, ולגב' בן נון שהייתה מנכ"לית יעוד.
ביום 15.8.06 הוצא לתובע מכתב נוסף שגם הוא חתום על ידי מר נוריאל, אלא שבמכתב הזה הודיע מר נוריאל לתובע כי עבודתו אמורה להסתיים ביום 21.8.06 (כולל הודעה מוקדמת) (להלן:"המכתב השני") וכי מכתב זה בא לבטל את המכתב הראשון.

באשר לנסיבות שגרמו להוצאתם של שני המכתבים אנו למדים מעדותה של גב' בן נון אשר העידה בפנינו:
"כל העובדים כולל התובע היו חתומים על העסקה ל - 6 חודשים עם יעוד, בתום השישה חודשים, יצא מכתב סנטדנרטי לכל העובדים שלמעשה מ - 1/8 הם נקלטים לנתבעת מס' 1, התובע קיבל מכתב כזה בטעות כי צביקה וגם יואב, ארז, מי שהיה בהנהלת הנתבעת מס' 1, כולל אברהם אמיתי, אמרו לי שצריך להמשיך את העסקה שלו כשמסתיים החוזה.
ש. מי הפסיק את עבודתו?
ת. מי שהורה לא להמשיך את הסכם העסקה שלו בתום 6 חודשים זה יפתח, אני ביעוד ביחד עם עודד. היינו אמורים לתת לו מכתב שההסכם שלו לא נמשך.
ש. ההוראה הגיעה מיפתח?
ת. נכון ואז הוצאנו מכתב מתקן ב - 15/8 שאומר שהמכתב הסטנדרטי הראשון מבוטל.
ש. למה מכתב סטנדרטי, כי כל העובדים היו אמורים לחזור?
ת. כל העובדים היו אמורים להקלט לאחר חצי שנה ביפתח. כל העובדים חוץ מהתובע נקלטו ביום 1/8 ביפתח" (ראו ע' 25 ש' 12 לפרוטוקול).

אנו מתרשמים כי מי שניהל את ענייני העבודה בפועל הייתה הנתבעת, שנתנה ליעוד הוראה באמצעות מנהליה שלא להמשיך בהעסקת התובע, לחכות עד שהחוזה יסתיים ובכך להביא את העסקתו לידי סיום.
גב' בן נון מסרה עוד בעדותה כי כל העובדים החלו את עבודתם אצל הנתבעת, למעט התובע שהוצא לו מכתב נוסף שבא לבטל את המכתב הראשון.

מכל אלה עולה כי ליעוד לא היה תפקיד פעיל בעניין המשך ההעסקה. היא לא קיבלה החלטות בדבר סיום העסקתו של התובע והיא הייתה ידה הארוכה של הנתבעת בכל הקשור לניהול העובדים ומילאה אחר הוראותיהם של מנהלי הנתבעת ללא עוררין.

מעדותו של מר גרשון, שהייתה בעיניינו אמינה, עולה כי הנתבעת בחרה במתכונת זו של העסקת עובדים באמצעות יעוד כדי לקבל תקציבים מהמדינה, וכי נציגי הנתבעת הבטיחו לו באופן אישי, בהיותו מזכיר האיגוד המקצועי, כי אחרי תקופה של שלושה עד ששה חודשים יתקבלו העובדים כמקשה אחת ויהפכו לעובדיה של הנתבעת.
לא רק שעדותו של מר גרשון בעניין זה לא נסתרה, אלא היא נתמכה בעדותו של התובע, של גב' בן נון וכן בתצהירו של מר אמיתי.
מכל אלה עולה כי חלקה של יעוד גם בהעסקה וגם בפיטורי התובע היה פורמלי בלבד, שיטת ההעסקה הייתה זמנית ולמטרה ברורה. בכל הקשור להליך הפיטורים מילאה יעוד אחר הוראותיה של הנתבעת, הן באשר לאופן ולמועד הפסקת עבודתו של התובע והן באשר לדרך שבה בוצע הליך הפיטורים כאמור.

10.     נסיבות פיטוריו של התובע:

כפי שתיארנו את השתלשלות העניינים וכפי שאף עלה מעדותה של גב' בן נון שהובאה לעיל ומתצהירו של מר אמיתי, עולה כי ב- 1.8.06 היה אמור התובע להפוך לעובד של הנתבעת כשאר העובדים.
בתצהירו ניסה מר אמיתי להסביר מתי ומדוע פוטר התובע מעבודתו עת הדגיש כי התובע לא השכיל לקיים יחסי אנוש תקינים עם יתר העובדים ונהג לצעוק לעבר מנהלי הייצור כל פעם שנדרש לטפל בתקלה כלשהי עד שהאווירה בתוך המפעל הייתה בלי נסבלת.
מר אמיתי הוסיף כי יום לאחר תום המלחמה הוא הזמין את התובע לשיחה בה הבהיר לו כי התנהגותו לא יכולה להמשיך כך וכי מנהלי הייצור מסרבים לפנות אליו, ועליו לשפר את התנהגותו. לאחר שיחה זו אירעה תקלה באחת המכונות ואז כעס התובע, נטש את עבודתו ויצא את המפעל מבלי שהודיע לאיש על כך ומבלי לקבל אישור.
בעקבות התנהגותו זו של התובע ומאחר והוא עזב את העבודה על דעת עצמו ללא קבלת אישור הודיע לו מר אמיתי יום למחרת התקרית על הפסקת עבודתו במפעל.

באשר למועד בו פוטר התובע והסיבה שבעטיה הוא פוטר נשאל מר אמיתי במהלך עדותו:
"ש. מה גרם לך לפטר את התובע יום אחרי המלחמה?
ת. זה לא היה יום אחרי המלחמה, הוא עבד מספר ימים אחרי המלחמה, אני לא זוכר בדיוק כמה, היום אחרי שהוא חזר, התחילו שם בעיות בקו הייצור, אני ניגשתי לריאד ושאלתי למה הוא לא קורא לתובע והוא אמר שהוא לא רוצה לדבר איתו, כי הוא רק צועק עליו ומאשים אותו בתקלה" (ראו ע' 29 ש' 7).

מעדותו של מר אמיתי, שכאמור פיטר את התובע, ניתן לקבוע כי הגרסה של הנתבעות שלפיה כביכול חוזה ההעסקה של התובע הגיע לסיומו איננה הסיבה האמיתית לסיום ההעסקה.
מר אמיתי נשאל במהלך עדותו בבית הדין בדבר מועד הפיטורים והוא השיב כי הפיטורים היו כ- 4 ימים לאחר המלחמה.
גם אם ננסה לקבל את גרסתו של מר אמיתי כי פיטורי התובע היו כארבעה ימים לאחר תום המלחמה, הרי לא ניתן הסבר משכנע מדוע בכל זאת פוטר התובע במכתב מיום 15.8.06, דהיינו ביום בו הסתיימה המלחמה, מכתב שכאמור הוצא לתובע על ידי יעוד על פי הנחיותיו של מר אמיתי.
נסיבות הפיטורים ומועד התרחשותם אינם מתיישבים עם עדותו של מר אמיתי בבית הדין ועם תאריך הוצאתו של המכתב השני.
דבריו אלה של מר אמיתי אף עומדים בסתירה לעדותה של גב' בן נון שאישרה כי בהתאם להנחיותיה של הנתבעת הוצא המכתב ביום 15.8.06.
לפיכך, אנו מתקשים מחד לקבל את גרסתו של מר אמיתי בעניין מועד הפיטורים ומאידך את גרסתן של שתי הנתבעות, כפי שהובאו במסגרת כתבי הטענות, שלפיהן עבודתו של התובע הסתיימה עם תום חוזה ההעסקה.

עוד נוסיף כי עדותו של מר אמיתי הייתה מפוקפקת בעינינו עוד יותר וזאת בין השאר בשל ניתוקו של המכשיר הסלולרי שהיה ברשות התובע על ידי המפעל ונסביר:
הגם שמר אמיתי ניסה להתעלם מניתוק המכשיר הסלולרי של התובע במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה, אנו למדים מעדותו בבית הדין כי הוא זה שנתן הוראה לנתק את מכשיר הטלפון שהיה ברשותו של התובע והוא שאישר כי מזכירתו דיברה עם התובע וביקשה ממנו להחזיר את המכשיר.
בעניין הזה נדגיש כי אין חולק שהן ניתוק מכשיר הטלפון שהיה ברשות התובע והן השיחה שהייתה למזכירתו של מר אמיתי עם התובע התרחשו במהלך התקופה שבה נעדר התובע מעבודתו.
באשר לאירועים במהלך התקופה בה נעדר התובע בטרם פוטר, נחקר מר אמיתי בבית הדין וגם עדותו בעניין זה לא הייתה אמינה בעינינו. כך לשם ההמחשה:
"ש. זה נכון שבמהלך המלחמה הוא דיבר איתך בטל'?
ת. אני לא זוכר.
ש. אתה ידעת שהוא חולה?
ת. לא. לא זכור לי.
ש. עובד שלך במשך חודש וחצי לא נמצא בעבודה, לא שאלת מה קורה איתו?
ת. לא זוכר, אני חושב שכן צלצלו אליו מהמפעל לדעת מה קורה.
ש. התובע אמר שהוא התקשר אליך, האם נכון?
ת. יכול להיות" (ראו ע' 30 לפרוטוקול).

מר אמיתי לא אישר ואף לא הכחיש כי התקיימה בינו לבין התובע שיחה במהלך היעדרותו מהעבודה. מר אמיתי בחר בעדותו שלא "להיזכר" בשיחה שקיים התובע עם המפעל והוסיף כי "אני חושב שכן צלצלו אליו מהמפעל לדעת מה קורה".
לעומת עדותו של מר אמיתי, גב' בן נון, שעדותה הייתה עניינית ואמינה בעיניינו, מסרה בתצהירה כי התובע נעדר בחודשים יוני ויולי מבלי שיצר קשר עם הנתבעות, כשמכשיר הטלפון שהיה ברשותו היה כבוי. בעדותה של גב' בן נון היא אישרה כי מר אמיתי מסר לה כי הם אינם מצליחים ליצור קשר עם התובע שנעלם להם, וכי כל הנסיונות לאתרו עלו בתוהו.
גב' בן נון אישרה עוד כי התובע יצר קשר עם הנתבעת לאחר שנותק מכשיר הטלפון שכן כך נמסר לה, מיד לאחר מכן, על ידי מר אמיתי או מר נוריאל.
גם מעדותה של גב' בן נון ניתן לקבוע בוודאות כי מכשיר הטלפון שהיה ברשות התובע נותק במהלך היעדרותו של התובע מהעבודה.

באשר לסיבה שבעטיה נעדר התובע מהעבודה בחודשים יוני ויולי, הרי הוא טען כי הוא נעדר מפאת מחלה וגרסתו בעניין זה לא רק שלא נסתרה אלא נתמכה בעדותה של גב' בן נון.
התובע בעדותו בבית הדין הסביר מדוע הוא נעדר והוסיף:
ש. הלכת לרופא והתלוננת על תאונת עבודה שהיתה לך?
ת. זה קרה לי בעבודה, הם יודעים את זה. זה קרה לי כשעבדתי על המדחס, אני ועוד עובד שעזר לי בתיקון מדחס והוא נשלח לסגור ברז ואני התחלתי בתיקון התקלה והוא פתח את הברז בלי כוונה, ואז לחץ אויר פגע לי בתוך האוזן, זה קרה אולי 15 יום לפני היום שהרגשתי חום. מנהל העבודה יודע מזה, רצו לפטר את העובד השני ואני התנגדתי, אמרתי שזה לא היה בכוונה.
עד היום לא מוכנים למלא דו"ח תאונה, המנכ"לית של המפעל אומרת שהיא לא מכירה בזה והיא לא מאשרת לחתום על הדו"ח.
ש. אני מפנה אותך לנספח ה', זה הרופא שפנית אליו ב- 30/6?
ת. כן.
ש. אז הוא נתן לך ימי מחלה?
ת. כן (ראו ע' 16 לפרוטוקול הדיון).

על אף שהתובע הציג תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 8.6.07 (נספח ה' לתצהיר התובע), קרי תעודה שניתנה לאחר כשנה מיום היעדרותו מהעבודה ומספר חודשים לאחר שפוטר, הרי את העובדה שהוא נעדר מפאת מחלה ניתן ללמוד מכך שיעוד שילמה לתובע בגין דמי מחלה בתלוש השכר של חודש יולי 2006 שהודפס ב- 9.8.06.
מעצם התשלום אנו למדים כי התובע שהה בחופשת מחלה והציג לפחות לנציגי יעוד, שהיה בקשר עם נציגי המפעל, עותק מאישורי המחלה עוד לפני ה- 9.8.06.
יוצא אפוא כי התובע אכן לא עבד בחודש יולי ושהה בחופשת מחלה בחלק מהתקופה.
על "היעלמותו" של התובע נשאלה גב' בן נון -
ש. את יודעת מה הסיבה שהוא "נעלם"? ידעת שהוא היה בתקופה של חופשת מחלה?
ת. ידעתי שהוא היה בתקופת חופשת מחלה, כי קיבלנו תעודות מחלה כדי לשלם לו. כמנכ"לית יעוד, ידעתי את הדברים בדיעבד, שהוא הגיש תעודת מחלה ושילמנו לו.
ש. שילמתם לו חופשת מחלה?
ת. כן.
ש. ידעתם שהוא נעלם כי הוא היה חולה?
ת. לא ידעתי לאיזה פרק זמן הוא היה חולה, לא ידעתי ממש פרטים, כמה ימים הוא נעדר, אני יודעת שהמפעל ניסה ליצור איתו קשר, גם המפעל ואם אינני טועה אולי גם עודד מטעם יעוד, אבל אני לא זוכרת. אני לא ניסיתי ליצור איתו קשר (ראו ע' 25 ש' 35 עד ע' 26 ש' 8 לפרוטוקול).

עיניינו הרואות כי היה ברור לכל שהתובע היה חולה אלא שלא היה ברור מדוע ועד מתי הוא אמור לשהות בחופשת מחלה.

מכל אלה עולה כי התנהגותו של התובע אשר נעדר מעבודתו לתקופה לא מבוטלת לפני המלחמה ובמהלכה, מבלי שיצר קשר עם הנתבעת, סייעה בידי נציגי הנתבעת לגבש את החלטתם בבוא העת לפטרו. מסקנה זו נתמכת בעובדה שהנתבעת בחרה לנתק את מכשיר הטלפון שהיה ברשות התובע מבלי להמתין לבירור הסיבה להיעדרותו מהעבודה.

מר אמיתי נשאל בעדותו בבית הדין באשר לסיבת הפיטורים והוא הכחיש כי הסיבה שבעטיה פוטר התובע הייתה קשורה במלחמה ואף נשאל אם הוא אמר לתובע כי הוא "לא נתן מענה בתקופת המלחמה", ואז הוא השיב: "לא. לא זכור לי".
     המסקנה העולה מן הראיות שהבאנו לעיל היא שהתובע אכן נעדר מעבודתו מפאת מחלה, ונציגי הנתבעות ידעו כי הוא נעדר בשל כך. אלא שהשתכנענו כי התובע נעדר תקופה ארוכה מבלי שהממונים עליו היו מודעים לאורך תקופת המחלה, מכשירו הסלולרי היה כבוי והוא יצר קשר עם הנתבעות אך ורק לאחר שנותק המכשיר.
התנהגותו זו של התובע שנעדר כאמור מהעבודה מבלי שהודיע לממונים עליו על משך היעדרותו סייעה בידי הנתבעת ונציגיה לגבש את החלטתם לפטר את התובע.
התובע כאמור פוטר בסמוך לאחר תום המלחמה וההחלטה על פיטוריו כבר התגבשה לפני ה- 15.8.06 שהוא מועד הוצאתו של המכתב השני, שבאמצעותו בוצעה הפסקת עבודתו של התובע.
המכתב הוצא לבקשתו של מר אמיתי, שהיה מנהל בכיר בנתבעת. הנתבעת לא הצליחה אם כן להוכיח כי הפיטורים לא נבעו, בין השאר, מפאת "אי מתן מענה בתקופת המלחמה".
לא זו אף זו, הוכח בפנינו, כפי שמר אמיתי אישר, כי ההחלטה על פיטוריו של התובע נתקבלה מבלי שניתנה לתובע הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו כמתחייב ולהתייחס לטענות שהועלו כנגדו.

ראוי להזכיר בעניין זה דברים שנאמרו על ידי מר אמיתי במהלך עדותו בבית הדין עת נשאל-
ש. עובד שפיטרת אותו מעכשיו לעכשיו ולא עשית שימוע או עימות עם צדדים אחרים?
ת. בשיחה שהיתה לי עם התובע הוא לא הכחיש את זה, לא עשיתי שום שיחת בירור.
ש. התובע הוא עובד בעייתי?
ת. כן. מבחינה אנושית, אני שמעתי עליו מילים טובות מבחינה מקצועית, אבל אם בעל מקצוע לא יודע לתת שירות ללקוחות שלו אז אני לא יכול להעסיק אותו, כל תקלה אני צריך להיות מעורב בה (ראו ע' 30 לפרוטוקול הדיון).

לסיכום, היעדרותו של התובע בטרם פרצה המלחמה, סגירת מכשיר הפלאפון ואי המענה מצידו לפניות הנתבעת עד לניתוק המכשיר הסלולרי, וכן העובדה שהתובע לא עמד בציפיות הנתבעת ונעדר בתקופת המלחמה, היוו הנסיבות אשר גרמו לנתבעת לסיים את העסקתו של התובע.

לפיכך, אנו קובעים כי מאחר ולהיעדרותו של התובע במהלך תקופת המלחמה היה משקל לא מבוטל במכלול השיקולים שהביאו להפסקת העסקתו, הפיטורים הם בניגוד להוראות החוק.

שיקול נוסף אשר תורם לקביעה שפיטוריו של התובע אינם כדין הוא העובדה שלא נערך לתובע שימוע בטרם פוטר, זאת אף שמדובר במעביד פרטי, לאור הטענות שהועלו כנגד התובע, ובניגוד להלכה שנפסקה בע"ע 1027/01 גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448.

11.     הסעד הראוי:

לאחר שקבענו כי פיטוריו של התובע הם בניגוד לחוק הגנה על עובדים, אנו עושים שימוש בסמכות שהוקנתה לנו בסעיף 5 לחוק ומחליטים לפסוק לתובע פיצוי בסך של 80,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו עקב הפיטורים, סכום אשר כולל נזק ממוני ולא ממוני.
במסגרת פסיקת הסכום, לקחנו בחשבון את השיקולים שהביאו לפיטורי התובע, העדר שימוע, גילוי, ותקו במקום העבודה, והסיכוי למצוא עבודה חלופית וכן את העובדה שהתובע היה זכאי לקבל דמי אבטלה, בסכומים נמוכים מהשכר שהוא קיבל מטעם הנתבעות.

באשר לבקשתו של התובע להורות על החזרתו לעבודה תוך מתן סעד של אכיפה, נציין כי יש לבחון במקרה דנן את מהות הפגם שנפל בהליך הפיטורים ואת חומרתו, מחד, ומאידך את השפעת הסעד שיינתן על העובד, ועל ההקשר התעשייתי והתעסוקתי.
אנו סבורים כי במתן סעד שיורה על החזרתו של התובע לעבודה יהא כדי לפגוע הן בתובע עצמו והן במפעל ובנוסף עלול הדבר להקשות על התקשורת בין התובע לבין הממונים עליו. זאת, בנוסף לשיהוי הניכר בהגשת התביעה רק בחודש יוני 1997, מבלי שהוגשה כל בקשה לסעד זמני כנגד הפיטורים.
באשר לאחריותה של יעוד, אמנם תפקידה היה כאמור של מעביד פורמאלי וצינור לתשלום לתובע וליתר העובדים של הנתבעת, אך בהתאם להוראות החוק שהוזכרו לעיל, אחריותו של המעסיק בפועל באה להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד, ולא לגרוע מהן.
יעוד לא יכולה לחמוק כפטורה בלא כלום מאחריות למעשה הפיטורים, גם אם היא פעלה בהתאם להוראות הנתבעת, זאת כל עוד לא הביעה כל הסתייגות, לא ביקשה לשמור על זכויותיו של התובע, ו/או לשמוע את טענותיו בטרם הפסקת העבודה. קבלן כוח אדם אינו מעין "חותמת גומי" כל עוד הוא לקח על עצמו, בהתאם להסכם ההתקשרות עם המזמין, לפעול כ"מעביד" של העובדים.

על כן יש להביא בחשבון את חלקה של יעוד בתהליך קבלת ההחלטות ולכן עליה יהיה לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ בלבד בגין פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק.

12.      לסיכום:

לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעות לשלם לתובע סכומים כדלקמן:

-     הנתבעת מס' 1 - יפתח, תשלם לתובע סך של 80,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולמו תוך 30 ימים מתאריך המצאת פסק הדין.

-     הנתבעת מס' 2 - יעוד, תשלם לתובע סך של 20,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולמו תוך 30 ימים מתאריך המצאת פסק הדין.

על כל אחת מן הנתבעות לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

13.      לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ותיק מלחמה נזקק

  2. הוכחת נזק מלחמה

  3. הגדרת נזק מלחמה

  4. נעדרי מלחמת לבנון

  5. צו העסקת נכי מלחמה

  6. פיטורים בזמן מלחמה

  7. פציעה במלחמת יום כיפור

  8. ותיקי מלחמת העולם השניה

  9. חוקיות הכרזת מלחמה בישראל

  10. פדיון שבויים במדינת ישראל

  11. אי מינוי ועדת ערר נזקי מלחמה

  12. פוסט טראומה בגלל מלחמת לבנון

  13. ערעור על החלטת ועדת ערר נזק מלחמה

  14. תקנות העסקת נכי-מלחמה, תשי''א-1951

  15. תביעה כספית לפיצויים בגין פעולה מלחמתית

  16. חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים, התשמ"ח-1988

  17. חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש"ס-2000

  18. חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע-2010

  19. תקנות בדבר נכי-מלחמה (זכות-קדימה לקבלת רשיונות), תש''י-1950

  20. תביעת שיפוי של המדינה מכוח סעיף 21 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה

  21. חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי"ג-1953

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון