פטור ממבחני התאמה

להלן פסק דין בנושא פטור ממבחני התאמה:

פסק דין


סגנית הנשיא נילי ארד

המוסד לביטוח לאומי פרסם מכרז למשרת משנה ליועץ המשפטי, במסגרתו נדרשו המועמדים לגשת למבחני התאמה. שתיים מעובדותיו הבכירות של המוסד, ביקשו לפטור אותן ממבחני ההתאמה, לאור 20 שנות ותק ובהסתמך על הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים ויישומו בפועל. תביעתן נתמכה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומשנדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה הוגש הערעור לפנינו. על רקע זה, נדרשים אנו לפרשנות הוראות הדין וההסכם קיבוצי ותחולתן בנסיבות המקרה שלפנינו.
נקדים ונפנה להשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום.

דרישת מבחני התאמה במכרז
2.     המוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב שלפנינו (להלן גם: המוסד) פרסם מכרז לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המכרז). בתנאי המכרז נקבע כי "המועמדים/ות למשרה הנ"ל יבחנו בכתב" וכי יידרשו לעבור מבחני התאמה בשלב הקודם לוועדת הבוחנים (להלן: מבחני ההתאמה).


3.     מקור הדרישה למבחני התאמה הינו בהוראות סעיף 22א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן גם: החוק) לפיהן מינויים של עובדי המוסד לביטוח לאומי ייעשו "לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהעניין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה".
על מועמד למשרה בשירות המדינה חלה חובה לעמוד במבחני מיון והתאמה, בהתאם לכללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ"א - 1961 ולהוראות נסמן 11.45 לתקשי"ר (להלן: הוראות שירות המדינה). בדומה, ומכוח הוראות שירות המדינה, חלה חובת מבחני מיון והתאמה על מועמד במכרז למשרה תקנית במוסד לביטוח לאומי.

4.     מקור נוסף לחיובם של עובדי המוסד המגישים מועמדותם למכרז, לעמוד במבחני התאמה הוא ההסכם קיבוצי מיום 9.10.83 שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין הסתדרות עובדי המדינה וועד עובדי המשרד הראשי של עובדי המוסד לביטוח לאומי.
     בסעיף 2(א) להסכם הקיבוצי, נקבע הכלל לפיו עובד המוסד הניגש למכרז "חייב לעבור מבחני התאמה שיבוצעו ע"י מי שיקבע ע"י המוסד ובאופן שיקבע על ידיו".

     לצד הכלל, נקבע בסעיף 2(ב) להסכם, החריג לו המאפשר פטור ממבחני התאמה למכרז בשלושה מקרים בלבד ובתנאים אלה:
מועמד לתפקיד פקיד תביעות ולתפקיד נמוך ממנו - העובד במוסד ביום פרסום המכרז 7 שנים;
מועמד לתפקיד סגן מנהל יחידה ולתפקיד נמוך ממנו, העובד במוסד ביום פרסום המכרז 12 שנה;
ו"מועמד למכרז לתפקיד מנהל יחידה - העובד במוסד ביום פרסום המכרז 20 שנה".
עוד נקבע באותה הוראה, כי על הגדרת התפקידים הללו ותפקידים מקבילים להם, יחולו "ההוראות וההגדרות והכללים שבפרק 01.111 לתקשי"ר".



הבקשה לפטור ממבחני התאמה
5.     שתיים מעובדות הלשכה המשפטית, עורכות-דין בעלות ותק של למעלה מ- 20 שנות עבודה במוסד (להלן: הפרקליטוֹת) הגישו מועמדותן למשרת משנה ליועץ המשפטי ובהתאם לתנאי המכרז נדרשו לגשת למבחני ההתאמה.
הפרקליטוֹת פנו למוסד בבקשה לפטור אותן ממבחני ההתאמה, בטענה כי הוראות הפטור בהסכם הקיבוצי חלות עליהן נוכח שנות הוותק שלהן ומהות התפקיד מושא המכרז. בקשתן נתמכה על ידי ועד העובדים של המשרד הראשי ואיגוד המשפטנים בלבד. ההסתדרות הכללית החדשה - המערערת שלפנינו, לא הייתה שותפה למהלך זה באותה עת.

מבוקשן של הפרקליטוֹת נדחה והן הוזמנו להתייצב למבחני התאמה. זאת, תוך שהובהר במכתבו של מר ברנע, מנהל אגף משאבי אנוש, כי "מדיניות המוסד לביטוח לאומי מתחילת תפקידה של המנהלת הכללית, גב' אסתר דומיניסיני, וכפי שמבוצעת בפועל, הינה לחייב כל מועמד לתפקיד מרמת מנהל אגף ומקביליו במוסד לביטוח לאומי לבצע מבחני התאמה על מנת שבפני ועדת הבוחנים יהיה מלוא המידע הדרוש לצורך קבלת החלטה, וכך להבטיח בחירה של המועמד הראוי ביותר".

בקשות הצד בבית הדין האזורי
6.     הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות עובדי המדינה שהיא ה"אורגן המוסמך לטפל במסגרת ההסתדרות" בענייני עובדי המוסד לביטוח לאומי, ואיגוד המשפטנים - "האיגוד המקצועי הארצי המוסמך לייצג את עובדי המוסד לביטוח לאומי המדורגים בדירוג המשפטנים" (שלושתם יחדיו להלן: ההסתדרות) פנו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשות צד לסכסוך קיבוצי, בהן עתרו לפסק דין הצהרתי הקובע בטלוּת החלטת המוסד להעמיד את הפרקליטוֹת למבחני התאמה, משהתנהלות המוסד הינה התנהגות בחוסר תום לב הנוגדת כללי המנהל התקין (סק 2/09). בנוסף, עתרו לצו מניעה זמני ולצו ארעי במעמד צד אחד, האוסר על המוסד לשלוח את הפרקליטוֹת למבחני התאמה עד לדיון בתיק העיקרי (סק 3/09) (להלן: העתירות).

פסק דינו של בית הדין האזורי
7.     בית הדין האזורי (השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור מר יהושע ענר וגב' אריאלה אשל; סק 2/09, סק 3/09) דחה את העתירות, תוך שקבע כי בהתאם ל"פרשנות ההסכם הקיבוצי על פי לשונו, הגיונו והקשרו התעשייתי" אין להעניק פטור גורף ממבחני התאמה לעובדים בעלי ותק של 20 שנה ומעלה במכרז לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי, וכי המנהלת הכללית של המוסד פעלה כדין ובתום לב.
בהסתמך על המסכת העובדתית כפי שהובאה לפניו ובהתייחס לטיעוני הצדדים, היו עיקרי ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין אלה המנויים להלן.

8.     בית הדין האזורי קבע כי הפטור ממבחני התאמה אינו חל על התפקיד מושא המכרז, לאור פרשנותו הלשונית והתכליתית של ההסכם הקיבוצי. בהתייחס לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי במכרז מושא ההליך, קבע בית הדין כי מדובר במשרה בכירה "הממוקמת גבוה בהירארכיה הארגונית" וכי תפקיד זה אינו בא בגדר ההגדרה של "מנהל יחידה" בהסכם הקיבוצי לצורך תחולת חריג הפטור. טענת ההסתדרות לפיה "יש לפטור באופן גורף את כלל העובדים שוותקם מעל 20 שנה מחובת מבחני התאמה למכרז, תהא דרגת התפקיד אשר תהא", נדחתה משאינה מתיישבת עם הפרשנות התכליתית, אינה סבירה ו"מנותקת מרוח הטקסט ולשונו".
מנגד, התקבלה הפרשנות שהציע המוסד, לפיה הפטור ממבחני התאמה אינו חל על בעלי התפקידים הבכירים במוסד, אלא מכוון לבעלי תפקידים בדרגות הנמוכות בלבד. פרשנות זו נמצאה נכונה ומתיישבת עם "הגיונם של דברים".
     
הוסיף בית הדין והטעים כי יש ליתן פרשנות מצמצמת להוראות ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע להענקת פטור ממבחני התאמה. זאת לאור הפגיעה בהליך המכרז ובעקרון השוויון, הן ביחס למתמודדים האחרים במכרז שאינם עונים על דרישת הוותק של 20 שנה, או כאלה שאינם עובדי המוסד, והן ביחס למתמודדים במכרזים האחרים שהתקיימו במוסד בתקופת כהונתה של המנהלת הכללית.

9.טענת נוהג שהעלתה ההסתדרות נדחתה אף היא. הטענה לפיה בהתנהלות המוסד בשנים עברו יש כדי להעיד על נוהג של ויתור מצד המוסד על דרישת מבחני התאמה מעובדיו הבכירים והוותיקים, לא התקבלה. בית הדין האזורי קבע, כי גם אם מנהלים כלליים קודמים בחרו שלא להשתמש בזכות המוקנית למוסד בהסכם הקיבוצי "אין בכך כדי להוות ויתור על זכות זו" וכי מהתנהלות המוסד משך השנים הוברר שאין מדובר במדיניות אחידה של פטור ממבחני התאמה. בנסיבות אלה קבע בית הדין כי "הוראות ההסכם עומדות בתוקפן אף אם במשך תקופה ארוכה פורש החריג באופן רחב יותר מכפי שהינו באמת".

10.     בהתייחס למדיניות שנקטה בה המנהלת הכללית של המוסד ופרשנותה את ההסכם הקיבוצי בנוגע לדרישת מבחני התאמה, קבע בית הדין האזורי כי התנהלות ההסתדרות בפועל העידה על "קבלה שבשתיקה ובהתנהגות". זאת, משהוברר, כי החל ממועד כניסתה של המנהלת הכללית לתפקידה בפברואר 2008 התקיימו ששה מכרזים ל"תפקידים בכירים" במסגרתם התמודדו גם עובדים שוותקם מעל 20 שנה. במהלך כל אותה תקופה "לא טענה ההסתדרות כנגד המדיניות שהופעלה באשר לקיום מבחני התאמה אף לעובדים שוותקם מעל 20 שנה" במכרזים "שהתקיימו לתפקידים מקבילים בדרגתם לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי".
תימוכין למסקנה זו נמצא בתצהירה של המנהלת הכללית, אשר סמכה על דבריו של מר אורי אלפרין, מחזיק תיק הביטוח הלאומי בהסתדרות עובדי המדינה. בהתאם, נקבע כי "גם לשיטת ההסתדרות לא נועד הפטור המוענק בהסכם הקיבוצי לחול על הרמה הבכירה שמעל 'מנהל יחידה' במשמעות של 'מנהל מחלקה', שנוגעת לתפקידים בכירים ביותר בהירארכיה הארגונית של המשיב". מסקנת בית הדין האזורי הייתה, כי התנהלותו של ארגון העובדים "המאגד את כלל עובדי הביטוח הלאומי" העידה על הסכמתו לפרשנות המוסד כַּ"פָּרשנות הנכונה והנחה את העובדים הבכירים הוותיקים שפנו אליו לגשת למבחני ההתאמה"; כי מן ההקשר התעשייתי "נקלטה הנורמה הראויה של חובת בחינות התאמה במכרז לעובדים בכירים ביותר ברמות הנדונות"; וכי מדיניות זו מיושמת בפועל מזה זמן מה ביחס לרוב העובדים במוסד וללא התנגדות מטעם ההסתדרות.

11. נדחו טענות ההסתדרות לפיהן התנהלות המוסד הייתה נגועה בחוסר תום לב, בהפליה ובניגוד לכללי מנהל תקין. זאת, מש"לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה" ולא ביססה טענותיה אלה. אף לא נסתרה חזקת תקינות ההליך המינהלי הנזקפת לזכות המוסד. הטענה להפליית הפרקליטוֹת כלפי עובדים שקיבלו בעבר פטור ממבחני התאמה, נדחתה אף היא. זאת מן הטעם, שאין ניתן לחייב את המוסד "להמשיך ולפעול על פי נורמות בעייתיות מבחינה שוויונית כיום" גם אם נהג כך בעבר.
אשר על כן, נקבע כי החלטת המוסד שלא לפטור את הפרקליטוֹת ממבחני התאמה באה בגדר מתחם הסבירות של שיקול הדעת המינהלי ואין להתערב בה.

הערעור - דיון והכרעה

12. ההסתדרות בערעורה חזרה על עיקרי טענותיה בפני בית הדין האזורי בכל הנוגע לחיובן של הפרקליטוֹת במבחני התאמה, לאור פרשנות החריג לפטור ממבחני התאמה בהסכם הקיבוצי. אחת משתי המועמדות למכרז הוסיפה וטענה בפנינו כי אין מדובר בעניינה הפרטי בלבד, כי היא רואה עצמה נציגתם של העובדים האחרים, וכי מדובר ב"מאבק עקרוני של כל העובדים הבכירים ולא רק של הלשכה המשפטית".

13. המוסד לביטוח לאומי תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, תוך שהדגיש את העובדה כי מתחילת כהונתה של המנהלת הכללית נתנה ההסתדרות הסכמתה, הלכה ולמעשה, לדרישת מבחני ההתאמה ותחולתה גם על בעלי תפקידים בכירים, בעלי ותק של למעלה מ-20 שנה.



14. נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי דין הערעור להידחות.
ודוק. המחלוקת מושא דיוננו אינה במהותם של מבחני התאמה ככלל, אלא בהיקף תחולתו של הפטור שנקבע בהסכם הקיבוצי, בשים לב לפרשנותו הלשונית והתכליתית, לאור הוראות הדין החל, ונוכח מהות המשרה המוצעת במכרז. שיטתה הפרשנית של ההסתדרות בנדון זה, לפיה די בכך שעובד המוסד הוא בעל ותק של למעלה מ-20 שנה כדי שיהיה פטור כליל ממבחני התאמה, אינה מתיישבת עם פרשנותו הלשונית של ההסכם הקיבוצי ותכליתו האובייקטיבית, יש בה פגיעה של ממש בפררוגטיבה הניהולית הקנויה להנהלת המוסד לביטוח לאומי על פי דין ואף אין לבססה על טענת "נוהג". טעמינו נבאר להלן על פי סדרם של דברים.




פרשנותו הלשונית של ההסכם הקיבוצי

לאור התכלית הסובייקטיבית של הדרישה למבחני התאמה והחריגים לה

15.     ככלל, לשון ההסכם הקיבוצי מהווה נקודת המוצא לפרשנותו משחזקה היא כי תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם נלמדת מלשונו. בענייננו, סבה המחלוקת על פרשנות הוראתו של סעיף 2ב להסכם הקיבוצי בה מנויים החריגים לדרישת הפטור ממבחני התאמה, בכפוף לדרישת וותק המוצמדת לכל אחד מסוגי תפקידים אלה: פקיד תביעות או "תפקיד נמוך ממנו"; סגן מנהל יחידה ו"תפקיד נמוך ממנו"; ומנהל יחידה בעל ותק של 20 שנה לפחות. "לרבות תפקידים מקבילים וכן תפקידים בדרגות מקבילות" (כדרישת סעיף 2ג להסכם).

16. בית הדין האזורי קבע, ועל כך אין חולק - כי בהסכם הקיבוצי גופו אין הגדרה למונח "מנהל יחידה"; כי הגדרת הביטוי "יחידה" לוקה באי בהירות; וכי בנוגע לשאלה שבמחלוקת, אין ניתן להסתייע בהוראות התקשי"ר להגדרת המונח "יחידה" בהסכם הקיבוצי. לפיכך, נדחתה טענת ההסתדרות לפיה נוסחם של סעיפים 2ב ו-2ג להסכם הקיבוצי מלמד על כך שתפקיד המשנה ליועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי הוא תפקיד של "מנהל יחידה" כמשמעותו בהסכם הקיבוצי.

על רקע זה, ולצורך הוראת הפטור ממבחני התאמה, עולה השאלה האם אכן תפקיד המשנה ליועץ המשפטי במוסד בא בגדר הגדרת התפקיד של "מנהל יחידה" בהסכם הקיבוצי כטענת ההסתדרות. או האם דינה של פרשנות זו להידחות, כטענת המוסד, כפי שהתקבלה על ידי בית הדין האזורי, והמקובלת גם על דעתנו, מן הטעמים המפורטים להלן.

17.     בהעדר הגדרה ברורה בהסכם הקיבוצי לתפקיד "מנהל יחידה" ונוכח המחלוקת בדבר תחולתו על המשרה מושא המכרז של המשנה ליועץ המשפטי במוסד, יש להידרש לבחינת מכלול הוראותיהם של סעיפים 2א, 2ב ו-2ג להסכם הקיבוצי תוך שאיפה להגיון והרמוניה בתפיסתם "כשלמות אחת וכחטיבה אחת" .
      בהקשר זה, נכונה מסקנתו של בית הדין האזורי לפיה לשון ההסכם קובעת "ביחס ל'פקיד תביעות' ו'סגן מנהל יחידה' גם 'תפקיד נמוך ממנו', דבר המלמד על דרגה ספציפית שניתן למנות את הדרגות שתחתיה, ולא מונח רחב כללי ללא משמעות".
תימוכין לכך נמצא בהוראותיו של סעיף 2ג להסכם המצביעות על הזיקה הנדרשת בין הפטור ממבחני התאמה ובין הפירוט בסעיף 2ב להסכם, של כל תפקיד ותפקיד, או תפקיד המקביל לו מבחינת טיבו או מהותו; או בדרגה המקבילה. זיקה זו, כשלעצמה, מלמדת אף היא על הכוונה לתחום את הפטור ממבחני התאמה, ועל הגבלתו על דרך הפרשנות המצמצמת בכל הנוגע להגדרת התפקיד בו משמש המועמד.

18.     למעלה מזו. הדרישה למבחני התאמה בסעיף 2א להסכם הקיבוצי, היא ליבת ההסכם. לשונה חד משמעית ובהירה ונקבע בה הכלל לפיו מועמד במכרז לאיוש משרה במוסד "חייב לעבור מבחני התאמה שיבוצעו ע"י מי שיקבע ע"י המוסד ובאופן שיקבע על ידיו". לאור תחולתה של דרישה זו על כלל המועמדים, מן הדין כי החריגים לדרישת מבחני ההתאמה יפורשו בצמצום, על פי לשון הכתוב ובמסגרתו בלבד. ואכן, הוראות ההסכם מחייבות הצמדת הפטור ממבחני התאמה לבעל תפקיד מוגדר, או לדרגה מסוימת.

לפיכך, ככל שנטענת טענה לפטור ממבחני התאמה של כלל המועמדים למכרז, או לפטור ממבחני התאמה לעובדים בעלי ותק בן 20 שנה ומעלה, יש למצוא לכך תימוכין בלשונו המפורשת של ההסכם הקיבוצי, והוראה כזו אינה בנמצא.
מסקנת הדברים היא איפוא, כי תכליתן הסובייקטיבית של הוראות ההסכם הקיבוצי בדבר החובה לגשת למבחני התאמה בהליכי מכרז והחריגים לה, כפי העולה מלשון ההסכם ומהגיונם של דברים, הינה לגדור את הפטור מחובת מבחני ההתאמה ולצמצמו לתפקידים מסוימים בלבד, ולא בחריגה מהם.

19.     כלי עזר נוסף לבחינת התכלית הסובייקטיבית של ההסכם הקיבוצי הינו הפניה למקורות חיצוניים ומאוחרים להסכם הקיבוצי, ובכלל זה לנסיבות שנוצרו לאחר יצירת ההסכם הקיבוצי המשליכות לאחור על אומד דעת הצדדים שבבסיס יצירת ההסכם .

בענייננו, וככלי עזר חיצוני לפרשנות הסובייקטיבית של ההסכם, בנוגע לתחולת הפטור ממבחני התאמה על "מנהל יחידה" לרבות "תפקידים מקבילים" ו"תפקידים בדרגות מקבילות", בחן בית הדין האזורי את סולם הדרגות המותאם להירארכיית התפקידים במוסד כיום, בהתאם לשינויים מבניים והמרת משרות שנעשו לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי. לאור כלל החומר שהובא לפניו, הגיע למסקנה לפיה "מבחינת הדרגות, מנהל תחום או מנהל אגף הינו כיום מי שבעבר היה מוגדר כמנהל מחלקה, לאור השינוי הארגוני שעבר המשיב, כאשר מנהל מחלקה הוא הוא אותו מנהל יחידה האמור בהסכם הקיבוצי".
בהתייחס למהותו של תפקיד המשנה ליועץ המשפטי, מושא המכרז קבע, כי במדרג ההירארכי במוסד, נמצא התפקיד "גבוה בסולם הדרגות מעל מנהל יחידה"; מתח הדרגות הצמוד למשרה זהה למתח הדרגות של היועץ המשפטי; ו"דרגת המשנה ליועץ המשפטי הינה לפחות שתי דרגות - אם לא יותר - מעל לדרגת מנהל תחום, בדירוג מקביל לסמנכ"ל או מנהל אגף בכיר או ביניהם. גם מבחינת השכר מדובר בפער משמעותי".

20. בהיבט הפרשנות התכליתית הסובייקטיבית של ההסכם הקיבוצי ויישומו, נתן בית הדין האזורי משקל לעדותה של המנהלת הכללית בנוגע לעמדת ההסתדרות, בהסתמך על דבריה בתצהיר עדות ראשית, עליהם חזרה אף בערעור לפנינו.

כפי העולה מתצהירה, לאחר שהופץ המכרז לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי, פנתה למר אלפרין מחזיק תיק הביטוח הלאומי בהסתדרות והבקיא בפרטי ההסכם הקיבוצי, וביקשה לקבל חוות דעתו בהתייחס למדיניות שבכוונתה להנהיג בהתאם להוראות ההסכם המחייבות מבחני התאמה וכוונת הצדדים שביסוד ההסכם. לטענתה, באותו מעמד, הסכים מר אלפרין לפרשנותה את ההסכם, באופן שסמכותה לחייב במבחני התאמה במסגרת הליכי המכרז, חלה גם על עובדים בעלי וותק מעל 20 שנה המגישים מועמדותם לתפקידים בכירים.


המנהלת הכללית לא נחקרה על תצהירה וההסתדרות לא ראתה לנכון להזמין את מר אלפרין לחקירה מטעמה. בנסיבות אלה, מוחזקת ההסתדרות כמי שמנועה מלטעון נגד עדותה של המנהלת הכללית בכל הנוגע לעמדת ההסתדרות כפי שהוצגה בפניה על ידי מר אלפרין; ויש לראות כבלתי שנויה במחלוקת, את עדותה של המנהלת הכללית בנוגע לעמדת הארגון היציג בסוגיה זו "בשנים שלאחר חתימתו של ההסכם" .

21. הנה כי כן, בדין קבע בית הדין האזורי כי ההסתדרות "לא הצביעה על פרשנות קוהרנטית למושג 'מנהל יחידה' ככולל משרת המשנה ליועץ המשפטי". ונכונה מסקנתו, כי אין ניתן להכניס במסגרת המונח "מנהל יחידה" את כל בעלי התפקידים "גם ברמות הגבוהות ביותר" לרבות תפקיד המשנה ליועץ המשפטי. פרשנות זו יש לה אחיזה בלשון ההסכם הקיבוצי והיא "מעניקה טעם והיגיון לפירוט הדרגות בהסכם הקיבוצי היוצא מנקודת ההנחה כי לא בכל דרגה יהא העובד הותיק פטור מחובת מבחני ההתאמה, אלא רק עד לרמה מסוימת בראשו של סולם הדרגות".


פרשנות דווקנית ומצמצמת להוראות הפטור ממבחני התאמה
כמתחייב מפרשנותו התכליתית האובייקטיבית של ההסכם הקיבוצי

22.     במסגרת השאיפה להרמוניה נורמטיבית חזקה היא כי תכלית ההסכם הקיבוצי היא להשתלב בדין הכללי. בהתאם, ובהתייחס למעמדו של ההסכם הקיבוצי ולטיבו, כלל הוא כי "הוראות שבהסכם קיבוצי המגבילות היקף תחולתו של ההסכם או הקובעות סייגים לתחולה יש לפרש פירוש דווקני". הדברים נכונים ביתר שאת כאשר תכלית ההסכם ומטרתו, להטמיע את חובת מבחני ההתאמה בקרב עובדי המוסד הניגשים למכרזים ולתפקידים במוסד, כנדרש בהוראות סעיף 22 (א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי, המחיל על עובדי המוסד את הוראות התקשי"ר וכללי שירות המדינה.
     לפיכך, יש לפרש באופן דווקני ומצמצם את הוראת הפטור בסעיף 2(ב) להסכם הקיבוצי. זאת מן הטעם שהוראה זו הינה סייג לדרישה המעוגנת בדין ובהסכם הקיבוצי לפיה על המתמודדים במכרז לעמוד במבחני התאמה כתנאי לקבלה לעבודה במוסד או לקידום בתפקיד.

23.     בנוסף, פרשנותה המרחיבה של ההסתדרות בדבר פטור גורף ממבחני התאמה לעובדים שוותקם מעל 20 שנה, נוגסת בפררוגטיבה הניהולית של הנהלת המוסד, גורעת מסמכותה לקבוע מדיניות קבלה לעבודה של עובדים על פי רמתם המקצועית והתאמתם לצרכי הארגון המשתנים, להורות על סדרי עבודה וניהול עניני כוח אדם לרבות חיוב במבחני התאמה במסגרת הליכי המכרזים ויש בה משום פגיעה בסמכותה של המנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי לבצע את השינויים הנדרשים לשם טיוב עבודתו של המוסד.
     זאת ועוד. שיטתה הפרשנית המרחיבה של ההסתדרות עומדת בניגוד לתכליתו של חוק הביטוח הלאומי, לפיה המנהל הכללי שלו הוא המופקד על ניהול המוסד. אשר על כן, וגם מטעמים אלה, יש לפרש על דרך הצמצום את הוראות הפטור ממבחני התאמה כפי שהן באות לידי ביטוי בהסכם הקיבוצי.

24. נתנו דעתנו אף לעקרון לפיו "התכלית האובייקטיבית של ההסכם הקיבוצי "משקפת עקרונות של סבירות והיגיון" ומבטאת את ערכיה של שיטת המשפט. נכונים הדברים ונכוחים אף בענייננו.
פרשנותה של ההסתדרות לפיה יש להקנות פטור גורף ממבחני התאמה לעובדי המוסד שוותקם עולה על 20 שנה, פוגעת באושיות דיני המכרזים ובעקרון השוויון המהותי כלפי כלל המועמדים לרבות המועמדים הפוטנציאלים למכרז. שכן, כלל נקוט הוא כי "המעסיק אינו רשאי להפלות בעריכת מבחני התאמה, לרבות איסור הפליה בקביעה מי ישלח למבחני התאמה ומה ייבדק באותם מבחנים". במיוחד כן, עת המדובר בתפקידים בכירים אשר משרת המשנה ליועץ המשפטי נמנית עליהם. גם מטעם זה יש ליתן להוראת הפטור שבהסכם הקיבוצי, פרשנות מצמצמת.




לסיכומו של פרק זה
25. הנה כי כן, לאור עקרונות אלה, ובחינת הפרשנות הלשונית והתכלית האובייקטיבית של ההוראה הכללית בהסכם הקיבוצי בדבר החובה לגשת למבחני התאמה והחריגים לה, מקובלת עלינו מסקנתו של בית הדין האזורי, לפיה הרציונאל העומד בבסיסו של ההסכם הוא כי אין לפטור "באופן מפליג" כל עובד שוותקו מעל 20 שנה מהחובה לגשת למבחני התאמה לרבות במכרזים למשרות הבכירות ביותר. וכי חובה זו חלה גם על הפרקליטוֹת המועמדות לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי ועליהן לעמוד בחובת מבחני ההתאמה, כנדרש.


לא הוכח נוהג של פטור ממבחני התאמה
לעובדים שוותקם מעל 20 שנה במכרזים לתפקידים בכירים

26.מוסיפה ההסתדרות וטוענת לקיומו של נוהג, לפיו משך שנים רבות לא נדרשו העובדים בעלי ותק של 20 שנה ומעלה לעמוד במבחני התאמה כתנאי למכרז. אכן, מושכלות ראשונים הם כי "נוהג" יכול להוות מקור לקיומן של זכויות במשפט העבודה. בכלל זה יבואו אופן יישומו של ההסכם הקיבוצי ובחינת השינויים שחלו בו כאשר "התנהגות הצדדים במשך השנים מעידה על הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכמות שביניהם". אולם, נוהג טעון הוכחה, הן לעניין קיומו והן לפרטי תוכנו. הנטל להוכחת קיומו של נוהג הוא על התובע הטוען לו; והוכחת קיומו של נוהג חייבת להיות חד משמעית וודאית ונדרשת לשם כך תשתית ראייתית רחבה ומסודרת. "עדות על מקרים מסוימים בלבד בהם נקט המעסיק דפוס פעולה מסוים, אינה מספקת כדי להוכיח קיומו של נוהג רחב ומחייב". אף לא די להוכיח כי המעביד נהג מספר פעמים בדרך שנטען לגביה כי היא מהווה נוהג .

27. במקרה שלפנינו, ונוכח העובדות והראיות כפי שהובאו בפני בית הדין האזורי, לא עלה בידי ההסתדרות להוכיח טענתה כי הפטור ממבחני התאמה לעובדים בעלי ותק של 20 שנה שהתמודדו במכרזים לתפקידים בכירים, הינו בגדר תופעה רחבה היכולה לבסס נוהג. טענות ההסתדרות בדבר קיומו של נוהג במדיניות שהייתה נקוטה עובר לכהונתה של המנהלת הכללית, נדחו על ידי בית הדין האזורי תוך שציין כי "לא מדובר במדיניות אחידה לחלוטין".
     בהתייחס להקשר התעשייתי ולהתנהלות הצדדים להסכם בפועל, הוסיף בית הדין האזורי וקבע, כי החל ממועד כניסתה של המנהלת הכללית של המוסד לתפקידה יושמה המדיניות בדבר החובה לעמוד במבחני התאמה והתקיימו מספר מכרזים לתפקידים בכירים כאשר "בחלקם התמודדו אף עובדים שוותקם מעל 20 שנה"; וכי "בשישה מכרזים שונים שהתקיימו לתפקידים מקבילים בדרגתם לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי" לא הלינה ההסתדרות נגד החיוב במבחני התאמה לעובדים שוותקם מעל ל-20 שנה. בקביעות עובדתיות אלה לא נתערב. הוסיף המוסד והבהיר בטיעוניו לפנינו, כי באותם ששה מכרזים "התמודדו 26 עובדי המשיב בעלי ותק של מעל 20 שנים. כל 26 העובדים ניגשו למבחני התאמה".
     על כך נוסיף את עדותה של המנהלת הכללית אשר, כאמור, לא נסתרה, לפיה פעלה לאחר היוועצות במר הלפרין מחזיק את תיק הביטוח הלאומי בהסתדרות, ולאחר שנתן אישורו לפרשנותה את ההסכם ובפועל אף "הנחה את העובדים הבכירים הותיקים שפנו אליו לגשת למבחני ההתאמה".
     הנה כי כן, ההסתדרות לא השכילה "להראות קיומה של שיטה המבוססת על עקרונות אחידים" לפטור ממבחני התאמה בתפקידים בכירים "החלה על מספר מייצג ורחב של מקרים", ובהתנהלותה נתנה ביטוי להסכמתה הלכה למעשה, למדיניותה של המנהלת הכללית, המעוגנת בסמכויות המוקנות למוסד מכוח

החקיקה וההסכם הקיבוצי. משלא הוכח נוהג, צדק בית הדין האזורי בקביעתו, כי בכך שמנהלים כלליים קודמים לא עשו שימוש בסמכותם לדרוש מבחני התאמה מעובדים בעלי ותק של 20 שנה המתמודדים במכרזים לתפקידים בכירים, אין כדי למנוע מן המנהלת הכללית ליישם מדיניותה לפי ההסכם הקיבוצי ובמסגרתו.

28.      זאת ועוד. הסייג בדבר פטור ממבחני התאמה נכלל מפורשות בהסכם הקיבוצי והוגדר בו. במסגרת הפן הקיבוצי שביחסי הצדדים, האפשרות להרחבת הסייג, ביטולו או צמצומו כפופה לחובת יידוע והיוועצות עם ארגון העובדים משמדובר ב"נושא מעורב" שהוא "נושא ניהולי בעל השפעה או השלכה משמעותיות על העובדים". בענייננו, משלא הוכח נוהג ולא נעשה שינוי של ההסכם בכל דרך אחרת, נדחית טענת ההסתדרות לפיה "חלה חובת יידוע והיוועצות עם נציגות העובדים" בכל הנוגע למדיניות יישום מבחני ההתאמה. זאת מן הטעם, שמדיניותה של המנהלת הכללית אינה בבחינת שינוי הסכם קיבוצי והיא תואמת את לשון ההסכם ותכליתו, ומתיישבת עם הוראות החקיקה המחייבות מועמדים במכרזים לעמוד בחובת מבחני ההתאמה.

29. סוף דבר - מסקנת הדברים היא, כי אין לפטור ממבחני התאמה במכרז למשרת המשנה ליועץ המשפטי למוסד, מועמדים בעלי ותק של למעלה מ-20 שנה. אי לכך, נדחה ערעורה של ההסתדרות, ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הסעד

  2. מבחן הצפיות

  3. מבחן ההשתלבות

  4. מבחן טחינה חיובי

  5. מבחן מיון חיצוני

  6. מבחן המראה והצליל

  7. פטור ממבחני התאמה

  8. המלצת שירות המבחן

  9. המבחן השולט בכיפה

  10. מבחן הפיקוח והשליטה

  11. מכתב המלצה לשירות המבחן

  12. מבחן אובייקטיבי לשון הרע

  13. מבחן ההשתלבות דיני עבודה

  14. מבחן הציפייה הסבירה לפרטיות

  15. הודעה על מבחנים להכרת מעבדות

  16. מבחן מירב הזיקות סמכות מקומית

  17. מבחן ההשתלבות יחסי עובד מעביד

  18. מבחן ההשתלבות - יחסי עובד מעביד

  19. מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה

  20. פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט-1969

  21. מסירת תוצאות מבחני מיון והשמה לנבחנים

  22. תקנות המבחן (שירותי המבחן), התשי''ט-1959

  23. מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון