עובד מקומי ישראלי - חישוב פיצויי פיטורים

משכורת עובד מקומי ישראלי בחו"ל מורכבת משכר משולב ורכיבים מסויימים, המשולמים בארץ לכל עובדי המדינה בדירוג האחיד, והיתרה תוספת מיוחדת המיועדת לצורך התאמת השכר לתנאי המחיה בארץ השירות המשולמת לעובד מקומי ישראלי בחו"ל.
     
בית הדין ציין כי אם נקבל את גישת התובע לפיה יש לחשב לו את פיצויי הפיטורים לפי משכרות חו"ל ולא לפי משכורת ישראל, דבר זה עלול ליצור אפליה לא מוצדקת בין מי ששירת במקום שיוקר המחיה בו גבוה לבין מי ששירת במקום שיוקר המחיה זול, ללא הצדקה עניינית, תוך הפלייה בין העובדים.

להלן פסק דין בנושא עובד מקומי ישראלי - חישוב פיצויי פיטורים:

פסק דין

רקע כללי

1.     התובע, אזרח ישראלי, יצא בחודש יולי 1997 ללימודי הנדסת מחשבים בלוס אנג'לס, קליפורניה.
     במהלך שנת 1997, פנה לקונסוליה הישראלית וביקש עבודה .

2.     ביום 3.11.97 החל התובע לעבוד בשגרירות ישראל בלוס אנג'לס (להלן      "השגרירות") במעמד של עמ"י (עובד מקומי ישראלי) בחו"ל.
ביום 31.3.03 סיים התובע את עבודתו בנתבעת ושולמו לו פיצויי פיטורים. סה"כ עבד התובע תקופה של 5 שנים ו-5 חדשים.

3.     תנאי העסקתו של התובע הוסדרו במסגרת "חוזה מיוחד להעסקת עובד מקומי ישראלי" עליו חתם התובע ביום 1.12.97 (להלן "הסכם העבודה"), ואשר הוארך מעת לעת.

4.     בתביעה שבפנינו תבע התובע שלושה רכיבים:

א.     הפרשי שכר עבודה בגין שלושת חודשי עבודתו האחרונים.
ב.     דמי הבראה.
ג.     הפרש פיצויי פיטורים לפי בסיס שכרו הדולרי המלא בגין כל שעות עבודתו בפועל (גם מעבר לחצי משרה).

     בסיכומיו חזר בו למעשה התובע מתביעתו להפרשי שכר עבור שלושת חודשי עבודתו האחרונים, ועל כן נותרו לדיון שני רכיבי התביעה האחרים - הפרש פיצויי הפיטורים ודמי ההבראה.

התביעה להפרש פיצויי פיטורים

5.     לטענת התובע, פיצויי הפיטורים ששולמו לו נמוכים מסכום הפיצויים המגיע לו. ההפרש הנתבע בתביעה נובע משני גורמים.
האחד, שיעור המשרה לעניין החישוב, אשר לטענת התובע צריך להיות 85% משרה ולא 50% משרה, והשני, שכר הבסיס ממנו יש לגזור ולחשב את הפיצויים, אשר לטענת התובע גבוה מהשכר שנלקח בחישוב הנתבעת.

באשר לשיעור המשרה טוען התובע, כי על אף שבחוזה ההעסקה נרשם כי תפקידו הוא "מזכיר במחלקת בטחון" בחצי משרה, בפועל עבד כמאבטח בהיקף משרה גדול יותר כאשר בשנת עבודתו האחרונה עבד בהיקף קבוע של 85% משרה. התשלום עבור השעות העודפות על חצי משרה כונו בשמות שונים ושולמו ממקורות תקציביים שונים, אולם יש לראות בהם חלק ממשרתו הרגילה ומשכרו הרגיל של התובע לצורך חישוב הפיצויים.
באשר לשכר הבסיס, טוען התובע כי יש לחשב את הפיצויים לפי משכורתו הדולרית במלואה.

     משרתו של התובע והיקפה

6.     מעיון בתלושי השכר אשר הוגשו על ידי התובע ומחקירתו עולה, כי שולם לו "סכום בסיס" קבוע בסך 1,351.35$ עבור משרה בהיקף של 50%. בנוסף לסכום הנ"ל שולמו לתובע תשלומים בגין "שעות נוספות 100%" ו/או "שעות עבודה מאבטחים". לצד רכיב השעות הנוספות מופיע מספר השעות הנוספות המשולמות, וזה משתנה מפעם לפעם. ברכיב "שעות עבודה מאבטחים" אין זכר בתלוש לאופן חישוב הסכום, ומצויין רק הסכום לתשלום.


התשלומים השונים של שעות נוספות ושכר עבודה מאבטחים הינם כמפורט להלן:
          
          חודש 01/02- 26 ש.נ 100% 414.18 $
          חודש 02/02- 33 ש.נ 100% 525.69 $. שעות עבודה מאבטחים 732.15 $.
          חודש 03/02- שעות עבודה מאבטחים 1,201.85 $.
          חודש 04/02- שעות עבודה מאבטחים 1,005.27 $.
          חודש 05/02- שעות עבודה מאבטחים 673.32 $.
          חודש 06/02-חסר תלוש.
          חודש 07/02- 3 ש.נ 100% 48.69 $. שעות עבודה מאבטחים 1,202.75 $.
          חודש 08/02- שעות עבודה מאבטחים 1,848.92 $.
          חודש 09/02- 30 ש.נ 100% 486.90 $.
          חודש 10/02- 7 ש.נ 100% 113.61 $. שעות עבודה מאבטחים 1,184.46 $.
          חודש 11/02- 60 ש.נ 100% 973.80 $.
          חודש 12/02-60 ש.נ 100% 973.80 $.
          חודש 1/03- 56 ש.נ. 100% 940.97 $
     חודש 2/03- אין תוספות
     חודש 3/03- 5 ש.נ. 100% (שולם כהפרש בחודש 4/03)

7.     לטענת התובע בתביעתו, הוא התקבל לעבוד בתפקיד עוזר קב"ט.
בתצהירו ציין כי הועסק כמאבטח לכל דבר ועניין בצוות האבטחה בקונסוליה.
במכתבו של מר יובל רותם, הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, נרשם כי התובע עבד כעוזר קב"ט הקונסוליה.

8.     הנתבעת לא הביאה כל עדות באשר למהות התפקיד שביצע התובע, מעבר לרשום בהסכם ההעסקה.
     הנתבעת לא נתנה גם כל גרסה או הסבר משלה לתוספת השעות ששולמו לתובע כמשתקף בתלושי השכר, מעבר למשכורת הקבועה של חצי משרה, ולמהות הרישום "שעות עבודה מאבטחים".
     הנתבעת לא הסבירה לפי איזה בסיס שולמו "שעות עבודה מאבטחים" משלא צויינו בתלושי השכר מספר השעות והתעריף לשעה.

9.     לטענת התובע, בהסכם ההעסקה נרשם כי הוא יועסק בתקן של "מזכיר במח' בטחון" בחלקיות משרה של 50%, באופן פורמאלי בלבד, ובשל העובדה שלא היה ניתן להעסיקו בתקן התואם את תפקידו בפועל כמאבטח לכל דבר ועניין בהיקף שעות גדול בהרבה.
לכן, הנתבעת נהגה להשלים את שכרו ממקורות תקציביים שונים שכונו בשמות שונים בתלושי השכר. אין מדובר על תשלום עבור שעות נוספות כי אם תשלום עבור שעות עבודה בהיקף משרתו האמיתית כמאבטח, מעבר לחצי משרה.

מאידך, התובע אישר בעדותו כי המאבטחים עבדו בהיקף משרה מלאה בעוד שהוא עבד בהיקף של 50% משרה. התובע שילב את העבודה עם לימודיו כסטודנט, לימודים שנמשכו 5 שנים. התובע גם אישר, כי בשנת עבודתו האחרונה עבד בהיקף משרה גבוה יותר של 145 שעות בחודש.

10.     לא הוצגו בפנינו תלושי שכר לתקופה הקודמת ל-1/02.
התובע ציין מפורשות בתביעתו ובתצהירו כי בשנת העבודה האחרונה עבד בהיקף שעות גבוה מחצי משרה. קודם לכן עבד במשרה חלקית בשיעור 50% ושילב זאת עם לימודיו. איננו מקבלים על כן את גרסתו כי מלכתחילה נחתם עימו הסכם העסקה שאינו תואם היקף משרתו בפועל.

עם זאת, מקובלת עלינו גרסת התובע הנתמכת במכתב הקונסול וברישום "שעות עבודה מאבטחים" בתלוש השכר, כי התובע עבד בפועל בתפקיד מאבטח בקונסוליה.

11.     לנוכח תלושי השכר שהוצגו בפנינו, לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע עבד בפועל בשנת עבודתו האחרונה בהיקף שעות גדול משיעור משרתו.
המחלוקת הינה האם יש לראות בשעות עבודה אלו "שעות נוספות" שאין להכלילן בחישוב פיצויי הפיטורים, או חלק ממשרתו ועבודתו הרגילה של התובע שתובא בחשבון פיצויי הפיטורים.
והיה ויקבע כי יש לראות בכך חלק מהשכר לעניין תשלום הפיצויים, תעלה השאלה האם יש להביאם בחשבון הפיצויים לכל תקופת העבודה, או חלקה.
     
12.     משקבענו כי התובע עבד כמאבטח, הרי שאין מדובר בעבודה בתפקיד חדש, נוסף על תפקידו הקודם. התובע אף לא טען כי היה שינוי באופי עבודתו, אלא רק בהיקף השעות שעבד. התובע לא טען כי סוכם עימו על הגדלת שיעור משרתו בשנת עבודתו האחרונה. להיפך, התובע חתם על חידוש חוזה העסקתו בחצי משרה כמידי שנה בשנה.

בתלוש השכר ישנה הפרדה ברורה בין תשלום שכרו הרגיל של התובע על בסיס חלקיות משרה ושעות נוספות 100% (שהן למעשה שעות עודפות ששולמו לו על בסיס משרה זו), לבין התשלום ה"גלובלי" כביכול בגין העבודה ב"שעות עבודה מאבטחים". הפרדה זו לא הובהרה בפנינו עד תום. כן לא ברור מדוע קיים לעיתים, באותו החודש, תשלום הן עבור שעות נוספות והן עבור שכר עבודה מאבטחים - אם אכן משקף גם הוא עבודה בשעות נוספות.
מכל מקום, התנודתיות הרבה בסך הכולל של התוספות המשולמות, הן שעות נוספות והן שעות עבודה מאבטחים, בטווחים שבין תשלום של 414 $ ל- 1849 $, כאשר ישנם חודשים בהם אין כלל תוספות, מצביעה על כך כי מדובר בעבודה בשעות נוספות משתנות ולא בשינוי חוזה העבודה והגדלת המשרה באחוז קבוע כזה או אחר, דבר עליו לא סוכם בין הצדדים.

על כן, משמדובר בתשלום עבור שעות נוספות, אף אם רבות, אין להביאו בחשבון פיצויי הפיטורים.

למעלה מן הצורך, ואף אם היה מקום להכליל בבסיס השכר לחישוב פיצויי הפיטורים גם את ממוצע רכיב שעות עבודה מאבטחים, הרי שבשים לב לשינוי בהיקף הנטען של משרתו ושכרו של התובע בשנה האחרונה בלבד, לא היה מקום לערוך חישוב הפיצויים לכל התקופה על בסיס שכר זה כפי שעשה התובע, אלא ביחס לשנת עבודתו האחרונה בלבד.



האם מגיע לתובע הפרש פיצויי פיטורים הנובע מחישוב הפיצויים על בסיס משכורתו הדולרית המלאה?
     
13.     במסגרת הסכם העבודה שנחתם עם התובע עוגנו, בין היתר, ההוראות הבאות:

"1.     העובד יועסק במעמד של עובד מקומי (עמ"י/עמ"י מ"ח) עפ"י תנאי השירות וההוראות האחרות המופיעות בהוראות ו/או הודעות הועדה הבינמשרדית לשכר ותנאי שירות      בחו"ל (להלן: 'הועדה'), המתייחסות לעובדים מקומיים ישראלים בחו"ל, וכפי שיהיו בתוקף מזמן לזמן, והוראות אלה יחשבו כחלק בלתי נפרד של חוזה זה.

2.     העובד יועסק בנציגות ישראל בלוס אנג'לס ובכל מקום אחר, כפי שיוטל עליו בתקופת העסקתו, בתפקיד מזכיר במח' הביטחון בדרגה 7, ובכל תפקיד אחר שיוטל עליו בתקופת העסקתו, בחלקיות משרה של 50% אחוזים.

3.     משכורתו של העובד תהיה בהתאם לדרגתו ומקום שירותו לפי שיעורים, רכיבים וטבלת      שכר, כפי שיקבעו מפעם לפעם ע"י הועדה, ויפורסמו כפי שהיא תיקבע.
     
4.     העובד יועסק עפ"י חוזה מיוחד זה מיום 1.1.98 ועד יום 1.12.98....
     5...
     6...
7.     למען הסר ספק, מובהר כי הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), תש"ל - 1970 אינן חלות על העובד ועל עבודתו עפ"י חוזה מיוחד זה...
8...
9.     ...
א. הנציגות, או מי שהוסמך על ידה לעניין זה, רשאית להפסיק שירותו של העובד, על ידי מתן הודעה מוקדמת של 15 ימים מראש, או על ידי תשלום משכורת של מחצית החודש. לעניין סעיף זה - 'משכורת של מחצית החודש משמעה מחצית המשכורת שקיבל העובד לפי ממוצע שלושת החודשים האחרונים להעסקתו.'"
          ב...
          ג...

10.     מוצהר ומוסכם בין הצדדים כי המשכורת ותנאי העבודה של העובד יהיו עפ"י החלטות והוראות הועדה כפי שיקבעו מפעם לפעם על ידה ויפורסמו כפי שתקבע..."     
          [ראה נספח א' לכתב ההגנה].

14.     בהתאם לקבוע בהסכם העבודה, הוחלו על תנאי העסקתו של התובע הוראות פרק 19      להוראות שכר ותנאי השירות בחו"ל שנקבעו על ידי הועדה הבינמשרדית לשכר ותנאי      שירות (להלן: "השות"ש"). הוראות השות"ש מסדירות את תנאי העסקתם ואת      זכויותיהם של עובדים ישראלים המועסקים בנציגויות המדינה בחו"ל תקופות זמן      מוגבלות.

15.     הנתבעת טענה, כי בסכום הבסיס ששולם לתובע בדולרים נכללה בנוסף ל"משכורת ישראל" גם "תוספת חו"ל" אשר מיועדת להתאמת השכר לתנאי המחיה בארץ השירות, ומשהמדובר בתוספת התלויה בשירות בחו"ל ואינה משולמת לעובדים בתפקיד זהה בארץ, אין להכלילה בחישוב המשכורת הקובעת לפיצויי פיטורים. הנתבעת טוענת כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים של התובע על בסיס "משכורת ישראל", בלבד המהווה חלק מסכום הבסיס, בהתאם להוראות השות"ש אשר אומצו באופן מפורש בהסכמי העבודה עליהם חתם התובע.

16.     התובע טען, כי עם קבלתו לעבודה סוכם עימו כי שכרו יהיה בדולרים וכי יהיה זכאי לכל התשלומים והתנאים הסוציאליים המגיעים לכל עובד במדינת ישראל. לטענתו, הובהר לו כי כל זכויותיו יחושבו על פי גובה שכרו בארה"ב. לטענתו, יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי משכורת הבסיס הדולרית שקיבל.
בסיכומיו, טען התובע כי מתלושי השכר שהוצגו בפני בית הדין עולה, כי אין כל הבחנה בין חלק ה"משכורת הישראלית" לבין "תוספת חו"ל" וכי התובע קיבל שכר כולל אשר כונה "סכום בסיס". התובע טען כי המושגים "משכורת ישראל" ו"תוספת חו"ל" הינם "מושגים שנולדו לצורך תובענה זו בתצהירו של מר שדר". [ראה סעיף 45 לסיכומי תובע].
לפיכך, טוען התובע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים שלו על פי שכרו האחרון שהיה 1,411.41 $.

17.     השאלה שבמחלוקת, אם כן, היא האם יש לחשב את פיצויי הפיטורים של התובע על בסיס "סכום הבסיס" כמופיע בתלושי השכר או יש לחשב את פיצויי הפיטורים שלו על בסיס "משכורת      ישראל" בלבד, שהיא חלק מאותו סכום.

18.     טענת התובע, כי לא נעשתה הבחנה בשכרו לגבי "תוספת חו"ל" ומשכורת ישראלית" נדונה בעניין גונן ע"י בית הדין הארצי לעבודה (דיון מה/83-3 מדינת ישראל - ישראל גונן ויונתן נווה, פד"ע יז, 53)
     בעניין גונן נפסק, כי המקור לשינויים בהרכב השכר של עובדים מקומיים ישראליים משכר המחולק לשכר בסיס ו"תוספת חו"ל" להרכב שכר כולל [כפי שקיבל התובע בענייננו] הינו ב"רביזיה" שהתקיימה בשנת 1982 ואשר החליטה על שינוי מבנה שכר השליחים בחו"ל לשם אחידות בשיטת המס.
בית הדין הארצי קבע כי מאחר ומדובר ב"שינוי טכני" בלבד אין המשיבים זכאים לפיצויי פיטורים משלימים כנתבע על ידם.

19.     בית הדין הארצי התייחס לסוגיה זו בשנית, מאוחר יותר, בעניין נחושתן ( מח/3-3 יעקב נחושתן - מדינת ישראל, פד"ע יט, 435).
בעניין נחושתן דובר בתובע, אשר שימש כציר בשגרירות בוושינגטון ומשכורתו הייתה מורכבת בתחילה ממשכורת בסיסית ומתוספת שכונתה "תוספת חו"ל" ולאחר מכן, החל משנת 1982, החל לקבל שכר בסיס הכולל את התוספת בתוכו (על פי יוקר המחייה באותו ארץ) ותוספת וותק בלבד. התובע טען כי "המשכורת" ששולמה לו בפועל היא המשכורת הקובעת לעניין פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי דחה את טענתו וקבע:

.13"כשם שרשאי גם רשאי בית-הדין לבחון אם רכיב המכונה "תוספת", הוא חלק משכר היסוד אם לאו, כן רשאים אנו, במקרים הראוים, לבחון אם "שכר כולל" המשולם לעובד כולל בתוכו "תוספות" שאינן נמנות עם הרכיבים שיש להביאם בחשבון לעניין פיצויי פיטורים."

עוד קבע בית הדין הארצי כי:

"נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" הינו חלק משכר היסוד, מוטל על העובד הטוען זאת (דב"ע מא/78- 3[15], בע' 24); מכאן שנטל השכנוע כי המשכורת כוללת "תוספת" מוטל על המעביד.
                    בסוגיה דומה פסק בית-דין זה:נ
"הוראה מפורשת לענייננו לא תמצא בתקנות, אך מתקנה 1(ג) ניתן ללמוד, כי עת השכר אינו משתלם לפי רכיבים, רואים כשכרו של עובד, לעניין פיצויי פיטורים, את השכר הרגיל (הכולל). יכלה המשיבה להוכיח, כי שכרו הכולל של העובד היה פחות מ- 794 לירות לחודש, משום שאותו סכום כלל רכיב שאינו שכר עבודה כלל. הוכחה כזאת לא באה" (דב"ע לו/48- 3[16], בע' 161).
.14לא נותר לנו אלא לבחון אם במקרה זה שלפנינו הוכח איזה חלק מהשכר מהווה "תוספת חו"ל", שהיא "תוספת" לפי אמות המידה שנקבעו בבית-דין זה, דהיינו היא מותנית בתנאי או במצב, והתנאי הוא שעם שובו של איש משרד החוץ מחו"ל חדל התנאי, ואזי חדל התשלום.
המשיבה הרימה את נטל ההוכחה ונטל השכנוע המוטל עליה, בהוכיחה את מהות ה"רביזיה", מטרתה (פישוט התשלום והתאמה להוראת מס הכנסה לגבי עובדים בחו"ל) ואת מרכיבי השכר כתוצאה ממנה, וזאת בעדות ותצהיר חשב משרד החוץ שהיה "בין יוזמי ומבצעי הרביזיה במשכורת חו"ל" ובמסמכים המבהירים את עקרונות שינוי מבנה המשכורת (הרביזיה) מיום 18.6.1982, 20.6.1982ו-.29.7.1982
ממסמכים אלה עולה, כפי שפסקנו בעבר, שביסודה של משכורת השליחים "עומדת משכורת כמו של עובד בארץ... כך שהשינוי היה טכני גרידא" (דב"ע מה/83- 3[1], הנ"ל)...
...מקום שבו התשלום אינו משתלם מכוח הסכם קיבוצי, מותר להיעזר ב"מסמכים חיצוניים" על מנת ללמוד על מהותו (אף כי ברור שלהסכם קיבוצי משקל נכבד יותר מאשר למסמכים אחרים).
במקרה שלפנינו שלושה מקורות נפרדים מובילים לתוצאה על פיה "המשכורת" לעניין פיצויי פיטורים היא המשכורת שהיתה משתלמת למערער בארץ. המסמכים הם:ב
א) החוזר שנשלח ביום 20.6.1982לכל עובדי משרד החוץ בדבר "הרביזיה" אשר בו נאמר:ו
                    "ט. זכויות סוציאליות
     .1כל הזכויות הסוציאליות, הן לפי חוק והן מכוח נוהל או הסכמי עבודה, כגון:נ פיצויי      פיטורין, גמלאות, זכויות שאירים וכיוצא בזה, ייקבעו לפי המשכורת שהעובד היה מקבל אילו שירת באותה עת בארץ";
                    ב) סעיף 53.571 לתקשי"ר:ב
"סכום פיצויי הפיטורים, המשתלמים לעובד המקבל משכורת חוץ לארץ, מחושב על בסיס המשכורת המגיעה לו בארץ במטבע ישראלי, ללא התחשבות בתוספות המיוחדות שהוא קיבל בזמן עבודתו בחוץ לארץ";
ג) האמור בתלוש המשכורת, אשר הועבר למערער מדי חודש בחודשו (בנוסח שהובא סעיף 2ח' לעיל).
          
          מכאן שאף אם היה ספק מהי "המשכורת" של המערער לעניין חישוב פיצויי פיטורים,           היה באמור במסמכים הנ"ל, במצטבר, כדי להביאנו לתוצאה אליה הגענו.
          .16כל פירוש אחר של המונח "משכורת" לעניין פיצויי פיטורים יביא לאבסורד, והוא -           כי עובד משרד החוץ העובד בארץ שנים הרבה, ובשנה - שנתיים האחרונות לעבודתו           נשלח לחו"ל, יזכה לפיצויי פיטורים לפי "משכורת חו"ל" הכוללת תוספת חו"ל (או           שקצבתו תחושב על בסיס זה), ולעומתו עובד משרד החוץ אשר מרבית שנות עבודתו           הועסק בחו"ל, ולקראת פרישתו הוחזר ארצה, יקבל פיצויי פיטורים (או קיצבה) לפי           "משכורת ישראלית" דהיינו לפי דירוג ודרגה המקובלים לגבי עובדי המדינה.
          אף שני עובדי משרד החוץ, שסיימו שירותם בחו"ל באותו תפקיד, האחד במדינה בה           יוקר המחיה גבוה, והשני במדינה בה יוקר המחיה נמוך, יזכו לפיצויי פיטורים (או                פנסיה) המחושבת על בסיס שונה.
          .17לו היינו מקבלים את גישתו "הלשונית" של המערער, ומגיעים למסקנה כי הפירוש           שנותן המערער לתקנות הוא הנכון, הרי שלאור האבסורד שבתוצאה היינו מעדיפים           פירוש אחר...
          ... 18התוצאה היא כי "המשכורת" של המערער לעניין חישוב פיצויי פיטורים היא
11 זאת שהיתה משתלמת לו בארץ, על פי דירוגו ודרגתו."

20.     בעניין טיטו (עב' 5391/01 אמיר טיטו-מדינת ישראל-משרד החוץ, פס"ד מיום 3.02.04) בדומה לענייננו, דובר בתובע אשר הועסק כמאבטח בקונסוליה הישראלית בניו יורק במעמד של עמ"י ואשר אותם הסכמים החלים על התובע חלים גם עליו. ציינה כב' השופטת נטע רות:

          "על הראציונאל העומד מאחורי ההוראה הנ"ל, העולה לטענת הנתבעת עם הוראות חוק      פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו, ניתן ללמוד מעדותו של סגן הממונה על      השכר במשרד האוצר מר שדר (להלן: "מר שדר" ) אשר סיפק בעניין זה הסבר מפורט      כדלהלן:

          "משכורת עמ"י בחו"ל מורכבת משכר משולב ורכיבים מסויימים, המשולמים בארץ      לכל עובדי המדינה בדירוג האחיד, והיתרה הייתה תוספת מיוחדת המיועדת לצורך      התאמת השכר לתנאי המחיה בארץ השירות המשולמת לעמ"י בחו"ל...
          אם נקבל את גישת התובע לפיה יש לחשב לו את פיצויי הפיטורים לפי משכרות חו"ל      ולא לפי משכורת ישראל, דבר זה עלול ליצור אפליה לא מוצדקת בין מי ששירת במקום      שיוקר המחיה בו גבוה לבין מי ששירת במקום שיוקר המחיה זול, ללא הצדקה עניינית,      תוך הפלייה בין העובדים, ובניגוד לשות"ש."

21.          בסעיף משנה 5 לפרק 19 לשות"ש הדן במשכורת, נקבע:

"משכורת עמ"י בחו"ל, על - פי פסקה 1 לעיל, מורכבת משכר משולב ורכיבים מסויימים, המשולמים בארץ לכלל עובדי המדינה בדירוג האחיד - כמפורט לעיל...היתרה הינה תוספת מיוחדת, המיועדת להתאמת השכר לתנאי המחיה בארץ השירות המשולמת לעובדים המועסקים בחוץ לארץ"

לסעיף זה צורפה טבלה המפרטת את בסיס משכורת השליחים על פי הארצות השונות ואת התוספת אשר משולמת עבור וותק.

בפנינו העיד מר שדר, ובעדותו חזר על הסבר מבנה השכר כמפורט בשות"ש וכפי שהבאנו לעיל.
מר שדר אף הפנה להוראות השות"ש הקובעות באופן שאינו משתמע לשני פנים באשר לחישוב הפיצויים:

"...מובהר כי השכר המשולם לעמ"י בחו"ל לא ישמש בסיס לתשלום פיצויי פיטורים, וכי הבסיס היחיד לחישוב פיצויי פיטורים של עמ"י הינו השכר המשולב ורכיבים מסויימים המשולמים בארץ לכלל עובדי המדינה המשרתים בדירוג האחיד בארץ, יתרת הסכום הינה תוספת חו"ל המשתלמת רק בחו"ל ולא תובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים." [ראה סעיף 6, לסעיף משנה 13 בפרק 19].

22.     לו היה התובע בודק את הוראות השות"ש, היה באפשרותו להבין על נקלה מהו שכר היסוד שלו לצורך חישוב פיצויי פיטורים ואת התשלום שקיבל עבור "תוספת חו"ל" שאינו נכלל בחישוב זה.

התובע לא ביקש כלל לברר מה קובעות הוראות השות"ש, אף שההסכם הכלילן מפורשות על תנאי ההתקשרות בין הצדדים.
התובע העיד כי בתחילת עבודתו שאל, ונאמר לו כי התנאים יהיו כשל עובד בישראל. התובע אכן קיבל זכויותיו לפי משכורת ישראל, ללא תוספת חו"ל.
מסתבר, כי לא רק במהלך תקופת העבודה אלא גם בעת חקירתו בפנינו לא ידע התובע האם משכורתו תואמת משכורת של עובד מדינה בארץ בהיקף משרתו, והעיד כי כלל לא בדק זאת.
אין לקבל הטענה כי ההוראות הוסתרו מן התובע. התובע כלל לא מצא לנכון לבדוק ולברר מה קובעות הוראות השות"ש, בהן מוצא היה את פירוט תנאי העסקתו על פי ההסכם. אין בכך כדי להביא לתוצאה אותה מבקש התובע, כי הוראות השות"ש לא יחולו עליו.

23.     מעיון ב"אישור וחישוב פיצויים" אשר נערך על ידי הנתבעת וצורף לכתב התביעה עולה כי הנתבעת אכן חישבה את שכרו הקובע של התובע על פי "השכר המשולב בדרוג האחיד בארץ"      בתוספת חלקיות הבראה, חלקיות ביגוד, תוספת וותק ותוספת יוקר מחיה. [ראה הסברה      של הגב' רחל מרלי מאגף הכספים במשרד החוץ במכתב תשובה אשר נשלח לתובע].

          מכאן, שכדין חושבו פיצויי הפיטורים לתובע והנתבעת אינה חייבת ביתרה לתשלום.

זכאות התובע לדמי הבראה

24.          במסגרת תביעתו עתר התובע לתשלום עבור 10.83 ימי הבראה בסך של 3,801.33 ש"ח.
הנתבעת טענה מנגד, כי שכרו של התובע כולל בחובו את החלק היחסי של דמי ההבראה ולפיכך התובע איננו זכאי לתשלום נוסף של דמי ההבראה.

25.          אין כל מניעה לכלול בשכרו הכולל של העובד גם תשלומים בגין דמי הבראה.

"חוק הגנת השכר מתייחס לנושא של איסור שכר כולל בסעיף 5... ההוראה בסעיף מוגבלת לשני נושאים - הכללת גמול שעות נוספות מנוחה שבועית ודמי חופשה בשכר; מכאן כי המחוקק היה מודע לסוגית השכר הכולל, ואסר עליו רק בנושאים מוגדרים. פשיטא שאין מניעה להסכים עליו בנושאים אחרים."
[ראה דב"ע שן/1-7 אליקים הדי - אוריינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ פד"ע כג 45, 48-47]

עם זאת נפסק, כי הכללת זכות מזכויות המגן לרבות זו המוקנית מכוח צווי הרחבה צריכה להעשות באופן בהיר וחד - משמעי (ר' דב"ע 3-63/98 גדי בובליל נ' א.א.צ. שרותים משפטיים בע"מ, פד"ע ל"ב, 91).

26.     בתצהירו של מר מיכה שדר, סגן הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן "מר שדר") הפנה מר שדר לסעיף 1 סעיף משנה 5 פסקה 3 לפרק 19 לשות"ש. בסעיף זה נקבע כי, משכורת עמ"י בחו"ל מורכבת משכר משולב ורכיבים מסויימים, המשולמים בארץ לכלל עובדי המדינה [ההדגשה אינה במקור]. לא צויין אומנם כי מדובר בדמי הבראה, אולם אנו סבורים כי מדובר בראשית ראיה לכך .

בתלושי השכר אשר הופקו לתובע עד לחודש 01/03 לא צויין כי הסכום כולל רכיב חלקי בגין הבראה.
אולם, בתלושים של חודשים 01/03-03/03, השונים מהתלושים אשר הופקו לתובע בתקופה הקודמת, צוין בתחתית הדף כי התובע מקבל סך של 127.87 ₪ עבור "הבראה חודשית". שכרו של התובע לא עלה בחודשים בהם פורט רכיב ההבראה ביחס לחודשים הקודמים ומכאן ניתן להסיק כי שכרו כלל באופן קבוע את הרכיב החלקי בגין הבראה וכך גם טענה הנתבעת (ע' 8 לפרוטוקול).
     
ראיה נוספת לכך ששכרו של התובע כלל בתוכו רכיב עבור דמי הבראה היא העובדה שבשכרו הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים נכלל רכיב ההבראה.

עוד ראיה לכך ששכרם של עמ"י כולל את רכיב דמי ההבראה ניתן למצוא גם ב"דף מידע - עמ"י" [נספח ב' לכתב ההגנה] אשר הופק ביום 26.05.03.
     
לפיכך, שוכנענו כי שכרו של התובע כלל תשלום חלק יחסי של דמי ההבראה מידי חודש בחודשו, ועל כן תביעתו בפריט זה נדחית.

27.     משהגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות לגופה, איננו נדרשים לפסוק בשאלת תוקפו של כתב הויתור עליו חתם התובע ביום 31.3.03 [נספח ד' לכתב ההגנה].

למעלה מן הצורך נוסיף, כי בדב"ע נב/3-17 מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד"ע כז' 3 בעמ' 34-35 חזר בית הדין הארצי והדגיש כי אין לותר על זכויות שנקבעו בחוקי מגן כגון חוק שעות עבודה ומנוחה או חוק חופשה שנתית וכד' וכי המגמה הכללית במשפט העבודה הינה לצמצם את המקרים שבהם ינתן תוקף לכתב ויתור ועל כן גם נחקק סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורין המתנה את תוקפו של צו סילוק ופשרה בתנאים מסוימים.

על מנת שינתן תוקף לכתב ויתור על בית הדין לבדוק את שלושת התנאים הבאים:

א.     הזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו. תנאי זה מתמלא אם העובד חתם על
          כתוב הוויתור לאחר הגשת כתב התביעה, שכן ידע על קיומה (לטענתו) של עילת
     התביעה     ;

ב.     נמסר למערער לפני חתימתו על כתב הסילוק, חשבון ברור ומובן של הסכומים
          שקיבל ו/או הפוליסות שהועברו לו;

ג.     כתב הסילוק ברור וחד משמעי.

בפסק הדין בענין תנובה נ. לוסקי חזר בית הדין הארצי על ההלכה בדבר מתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים ועל כך כי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימה על כתב הויתור.

לענין ויתור על פיצויי פיטורין, הדרישה הינה כי הויתור יעמוד בדרישות סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורין, על הויתור להיות מפורט כך שיהיה ברור החשבון של הסכומים המועברים לעובד. בע"ע 1604/04 רשת מרגלית נ. זהבה עזאני נפסק:

"בחנו את כתב הויתור. ראשית הוא כתוב כמסמך אחיד. אכן אין בו איזכור לפיצויי פיטורין. מעבר לכך ברי כי מדובר במסמך מנוסח על ידי מרגלית כמסמך סטנדרטי..."


יישומם של אותם עקרונות שפורטו לעיל על כתב הויתור שבענייננו מביאנו למסקנה כי התובע לא היה מנוע מלכתחילה מלתבוע את זכויותיו מאת הנתבעת רק בשל החתימה על כתב הויתור.
28.     במהלך הדיונים העלה ב"כ התובע טענה חדשה, אשר לא נטענה בכתב התביעה, לפיה      ההסכם עליו חתם התובע אינו "חזית הכל" וזכויות התובע צריכות להיקבע על פי דיני      העבודה הכללים. (ע' 12      לפרוטוקול).
בהחלטתנו מיום 12.12.05, קבענו כי שאלת תחולתם של ההסכמים (החוזה עליו חתם התובע והשות"ש) על התובע אינה במחלוקת בתיק זה משהתובע אישר את חוזי ההעסקה עליהם חתם מדי שנה בשנה ואשר החילו על הצדדים את הוראות תנאי השירות והוראות אחרות של שות"ש מתוקף מעמדו של התובע כעובד עמ"י.
     בסיכומיו, חזר ב"כ התובע וטען כי יש לקבוע כי השות"ש אינו חל ביחסים שבין הצדדים      הן מהטעם שעובד אינו יכול לוותר על זכויות המוקנות לו בחוקי המגן ובמידה ועשה כן      אין תוקף להסכמה כזו, והן מהטעם שהשות"ש לא הוצג לתובע ולא פורסם.
לאור קביעתינו לעיל (מיום 12.12.05), אנו דוחים טענה זו בשנית, וקובעים כי השות"ש הוחל על היחסים שבין הצדדים. אין בעובדה כי התובע לא ביקש לקבל לידיו או לעיין בשות"ש כדי לשלול תוקף ותחולת השות"ש על הצדדים.
נציין בהקשר זה, כי התובע העלה טענות בעלמא ולפיהן שכרו נמוך מזה של עובד ישראלי במעמדו ללא שבירר עובדות אלו ואף לא מצא לנכון לברר גובה המשכורת לעובד ישראלי במעמדו עד ליום מתן עדותו.
למעלה מן הדרוש, הוכח שהשות"ש אינו גורע מזכויותיהם של עובדים ישראליים בחו"ל, כי אם משווה את זכויותיהם לעובדים בארץ ור' בעניין זה את פס"ד אמיר טיטו לעיל.

29.     לסיכום, התביעה על כל ראשיה נדחית.
עם זאת, לנוכח טענת התובע שהתקבלה, כי עבד בפועל כמאבטח ולא כמזכיר וחוסר הבהירות שבתלושי שכרו של התובע על רכיביהם השונים, כמו גם הרכיב של "שעות
עבודה מאבטחים" והרכבו, אותו לא טרחה הנתבעת להסביר בפנינו, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח בלבד.

30.     הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים      מקבלתו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה אומר סעיף 14 ?

  2. פיצויי פיטורים שליח

  3. תקרת פיצויי פיטורים

  4. פיצויי פיטורים למלצרית

  5. פיצויי פיטורים למנכ''ל

  6. פיצויי פיטורים עקב מאסר

  7. פיצויי פיטורים לעובד מוסך

  8. העתקת מקום לאיזור פיתוח

  9. נוהג לשלם פיצויי פיטורים

  10. העתקת מגורים עקב גירושין

  11. תביעת חוב פיצויי פיטורים

  12. תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים

  13. פיצויי פיטורים לעובד במאפייה

  14. פיצויי פיטורים לנבחר ציבור

  15. תביעה להפרש פיצויי פיטורים

  16. העתקת מקום מגורים לישוב חקלאי

  17. הצעת חוק שלילת פיצויי פיטורים

  18. תביעה לפיצויי פיטורים מוגדלים

  19. שלילת פיצויי פיטורים של סייעת

  20. העתקת מקום עבודה למרחק 1 ק''מ

  21. חוק פיצויי-פיטורים, תשכ"ג-1963

  22. פיצויי פיטורים לעובדת פיליפינית

  23. עבודה לא רציפה - פיצויי פיטורים

  24. סירוב המעביד לשלם פיצויי פיטורים

  25. פיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים

  26. פיצויי פיטורים למטפל בבית אבות שפוטר

  27. שלילת פיצויי פיטורים בגלל עבירות משמעת

  28. שלילת פיצויי פיטורים - הפרת משמעת קלה

  29. עובד שנפטר - סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים

  30. תביעה לקבלת פיצויי פיטורים וזכויות נוספות

  31. פיצויי פיטורים לעובדת זרה סיעודית לקשישה

  32. עובד מקומי ישראלי - חישוב פיצויי פיטורים

  33. נסיבות השוללות זכאות לקבלת פיצויי פיטורים

  34. נוהג לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים פורשים

  35. האם פרמיה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים

  36. האם אחזקת רכב מהווה רכיב לחישוב פיצויי פיטורים ?

  37. לא כל הפרת משמעת תגרור בעקבותיה שלילת פיצויי פיטורים

  38. שלילת פיצויי פיטורים על יסוד טענות שהועלו לאחר הפיטורים

  39. נטל הוכחת רציפות בעבודה לפי סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים

  40. העובד עותר לחיוב המעביד בתשלום "פיצויי פיטורים" ובונוס כספי

  41. תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ''ט-1988

  42. האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגין עגמת נפש עקב פיטוריו ?

  43. תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ''ג-1983

  44. הודעות על התנחלויות והיאחזויות שאושרו לפי תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים

  45. זכאות לפיצויי פיטורים לאחר שהמעביד לא סיפק עבודה חלופית התואמת מגבלות רפואיות

  46. לטענת המעסיק לאחר הפיטורים התגלו נסיבות שבגינן אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון