מבחן הפיקוח והשליטה

בית המשפט העליון לא ראה במבחן הפיקוח והשליטה כמבחן שעשוי ליתן תשובה חד משמעית בכל הנסיבות וניתן לומר כי זנח את מבחן המרות והפיקוח כמבחן יחיד.

זכות הפיקוח נעשתה, עם ההתפתחות הטכנולוגית, במידה רבה פיקציה, כמועסק עובד מפאת כישוריו המקצועיים, כגון מהנדס או כימאי, ואלה עולים לעיתים על ידיעותיו של המעביד, שממילא אינו מסוגל להורות כיצד יעשה העובד את מלאכתו.



להלן פסק דין בנושא מבחן הפיקוח והשליטה:

פסק דין

התובע, ישראלי שמקום מגוריו ביוון, הנו משורר ומתרגם בעל שם עולמי של שפות רבות, ביניהן אלבנית, אסטונית, הונגרית, יוונית, ספרדית, פורטוגלית ופינית. כישוריו המיוחדים של התובע זכו להכרה שבאה לידי ביטוי בקבלת פרסים שונים, בין היתר, פרס ראש הממשלה בשנים 1996 ו-2003, פרס קרן הולשוונג בשנת 1998, פרס עיריית תל אביב בשנת 2006 ופרס שר המדע בשנת 2007.
2. הנתבעת הנה חברה ללא כוונת רווח, אשר הוקמה בשנת 1973 על ידי הקרן לירושלים על מנת לקדם אנשי רוח ואמנים שונים מכל רחבי העולם. הנתבעת מארחת אמנים שונים בבית הארחה המצוי בתחומה, ומעורבת בהפקתם של פסטיבלים ואירועים שונים בעיר ירושלים, באמצעות מרכז הכנסים ומחלקת התוכניות המצויים בתחומה (סעיפים 5, 6 לתצהיר גב' נהרי מטעם הנתבעת).
3. בין הצדדים התקיימו יחסים משפטיים בין שנים 2003-2006 במסגרתם התובע התחייב כלפי הנתבעת כי יערוך עבורה ארבעה מגזינים ישראליים בשנה אשר יפורסמו, בחסות הנתבעת, בדפים הישראליים של אתר השירה הבינלאומית (הממוקם ברוטרדם שבהולנד) (להלן: "האתר"). הנתבעת התחייבה לשלם לתובע עבור כל מגזין שיערוך תמורה שנקבעה, בתוספת מע"מ. כן סוכם בין הצדדים כי התמורה תשולם לתובע בארבעה תשלומים, אשר ישולמו לו מידי שלושה חודשים, עם השלמת העבודה.
4. אין מחלוקת כי התובע סיפק לנתבעת בשנים 1993, 1995, 1997, 1999, 2003 ו-2006, גם שירותי תרגום שירה לאנתולוגיות, בגינם קיבל תשלום נפרד (בתוספת מע"מ), וכי שירותי תרגום אלה ניתנו על ידי התובע כפרילנסר. לתובע אין כל טענות לעניין זה ותביעתו מתייחסת אך לעבודתו כעורך הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומית שבחסות הנתבעת.
5. בהליך זה מבקש התובע מבית הדין לקבוע כי בפעילותו כעורך המגזינים הישראליים שפורסמו באתר בשנים 2003-2006, היה עובד הנתבעת, ולחייב את הנתבעת לשלם לו את הזכויות הנגזרות ממעמד זה בגין תקופת העבודה וסיומה, בהן פיצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, הודעה מוקדמת דמי חופשה ודמי הבראה.
6. המחלוקת העיקרית נוגעת אם כן, למהות היחסים המשפטיים בין הצדדים בגין עבודת התובע כעורך המגזינים הישראליים שפורסמו באתר.
7. לצורך ההכרעה במחלוקת נתאר את העובדות שביסוד ההתקשרות בין הצדדים.
8. יצוין כי ההליך נפתח בדיון מהיר, ובהתאם לבקשת הנתבעת שהתקבלה ביום 2.6.08, הועבר ההליך לפסים רגילים.
9. מטעם התובע העידו מר ישראל כרמל (מנהל הוצאת הספרים "כרמל"), גב' גבי הדר (מנהלת התוכניות בנתבעת דאז) והתובע. מטעם הנתבעת העידו גב' יעל נהרי (מנהלת התוכניות בנתבעת שהחליפה את גב' הדר), מר אילן דה פריס (מנכ"ל הנתבעת עד במהלך השנים 2006-2007) ומר אלדד בריק (מנהל הכספים בנתבעת בין 2003-2007).
העובדות
10. ברוטרדם שבהולנד מרוכזת פעילות של אתר אינטרנט של שירה בינלאומית. ייחודו של האתר בהצגת שירה מתרבויות שונות בעולם, תוך תרגום השירים משפת המקור לאנגלית.
11. בסוף שנת 2002 פנתה הנתבעת לאתר בהצעה לפרסם את השירה הישראלית בדפי האתר. הנתבעת התחייבה כלפי בעלי האתר לשאת בעלויות הנובעות מפרסום תוכן השירה הישראלית המוצגת בדפים הישראליים של האתר (סעיפים 11-13 לתצהיר גב' נהרי מטעם התובע).
12. במקביל פנתה מנהלת התוכניות דאז בנתבעת, גב' גבי הדר, לתובע בסוף שנת 2002 על מנת שישמש עורך של המגזין לשירה ישראלית שיעלה באתר, בחסות הנתבעת, וזאת לאור המוניטין שיש לו, וכן מומחיותו וכישרונותיו יוצאי הדופן.
13. בין הצדדים סוכמו תנאי ההתקשרות המפורטים בנספחים א1-א4 לכתב ההגנה, אשר הנם זהים במהותם, פרט לשינויים קלים אשר נעמוד עליהם בהמשך (קיימים ארבעה חוזי התקשרות). להלן תוכן חוזה ההתקשרות הראשון מיום 23.12.02:
"לרמי שלום,
בהמשך לשיחות שהתקיימו בינינו אנו שמחים כי נענית להזמנתנו להיות עורך של מגזין לשירה עברית שיעלו לאוויר באתר השירה הבינלאומי של פסטיבל רוטרדם. המגזין יכלול מאמר דבר העורך, 2-4 משוררים ישראלים, שירים נבחרים ומאמרים אודותם. כמו כן מידע על אירועי שירה בישראל, קישורים לאתרים רלוונטיים ועוד.
במסגרת תפקידך:
· תבחר את המשוררים.
· תבחר את השירים.
· תצביע על מיקומם של השירים.
· תכתוב את המאמרים.
עבודתך תתבצע בשפה העברית ותרגום החומרים ואיסופם יעשה ע"י ד"ר ליסה כץ, אשר תעבוד מולך בתרגום ועריכה של החומר.
עבודתך כעורך האתר תתבצע תוך תיאום שוטף עם גב' גבי הדר משנה למנכ"ל משכנות שאננים. תמורת ביצוע כל האמור לעיל תשלם לך משכנות שאננים סך 4,250 ₪ בתוספת מע"מ כחוק עבור כל מגזין. בשנת 2003 יעלו לאוויר 4 מגזינים ובסה"כ 17,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, אשר ישולמו בארבעה תשלומים לאחר כל מגזין. משכנות שאננים גם תממן ספרות מקצועית בסך 5,000 ₪.
בברכה,
גבי הדר
מנהלת מחלקת תוכניות."
14. חוזה ההתקשרות הראשון מיום 23.12.02 חודש ביום 17.2.04, בתנאים המפורטים בחוזה ההתקשרות הראשון, למעט לעניין מימון הספרות המקצועית על ידי הנתבעת. בעוד שבשנת ההתקשרות הראשונה מימנה הנתבעת עבור התובע ספרות מקצועית בסך 5,000 ₪, הרי שבשנת ההתקשרות השניה הפכה התוספת ששולמה לתובע בגין ספרות מקצועית לחלק משכרו, באופן שהגדיל את סכום התמורה לסך של 19,000 ₪ לשנה (במקום 17,000 ₪).
15. התמורה שולמה לתובע בארבעה תשלומים בסך של 4,750 ₪, מידי שלושה חודשים, עם פרסום המגזין. קיימת מחלוקת בין הצדדים, שאינה מהותית להכרעתנו, בשאלה מי יזם את אופן התשלום.
16. חוזה ההתקשרות השני (מיום 17.2.04) חודש ביום 17.3.05, וחוזה ההתקשרות השלישי חודש ביום 1.3.06. החוזים הנם זהים במהותם לחוזה ההתקשרות השני.
17. אין מחלוקת כי התובע ביצע את עבודת העריכה במחשבו האישי במקום מושבו ביוון, וקבע את לוחות הזמנים לעבודה (מוסכמה 10 לדיון מיום 26.11.08), וכי עבודתו נעשתה תוך תיאום עם המתרגמת והעורכת הלשונית ד"ר ליסה כץ, ומנהלת התוכניות בנתבעת. הקשר בין הצדדים היה, רובו ככולו, באמצעות הדואר האלקטרוני ומכשיר הפקסימיליה.
18. לתובע היה שיקול דעת מקצועי ועצמאי בבחירת המשוררים ושיריהם. כמו כן, התובע כתב מאמרים נלווים אודות המשוררים הנבחרים ויצירתם, וכן מידע על אירועי שירה בישראל, בהתאם לשיקול דעתו העצמאי.
19. החומרים שכתב התובע הועברו לד"ר ליסה כץ אשר תפקידה היה לתרגם את החומרים שכתב התובע לשפה האנגלית ולבצע עריכה לשונית. לאחר שהחומרים תורגמו הם הועברו לנתבעת לשם ביצוע עבודות תכנות לצורך הגשתם לאתר (סעיף 11 לתצהיר העדה גב' גבי הדר מטעם התובע, ועדותה בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון מיום 17.3.09, שורות 3-4, סעיף 12 לתצהיר התובע). עבודת תכנות החומר לצורך העלאתו לדפי האתר לא הייתה בתחום מומחיותו של התובע (עדות התובע בעמוד 14 לפרוטוקול הדיון מיום 17.3.09, שורות 2-5).
20. התשלומים הועברו לתובע באמצעות שיק שנשלח לכתובת הדואר שלו בישראל (כתובת תא דואר), מידי שלושה חודשים, לאחר שהתובע העביר לנתבעת את הגיליון ואת דרישת התשלום עבורו. התשלום היה לאחר ניכוי מס במקור על ידי הנתבעת (נספחים ב1-ב15 לכתב ההגנה ומוסכמה 8 לדיון מיום 26.11.08). להלן דוגמה של דרישת תשלום (מתוך נספח א' לכתב ההגנה):
“Dear…
As the editor of the Israeli domain within PIW I would like to ask to be paid for the first and second edition of this year. The first edition was published almost two months ago and the second one is due to be seen within a month, but all the work on it has already been carried out. I sent you both by fax and by mail the tofes te’um nikkuyey mas from mas hakhnasa, so there shall be on problem with the tax matters. The cheque shall be sent to my Israeli address (POB….) and my friend who takes care of my mail, Mrs Ahuva Solomon shall be informed about it.
Many thanks and best regards,
Rami Saari”
21. התובע לא הנפיק לנתבעת חשבוניות מס בגין התשלומים ששילמה לו עבור עבודתו כעורך, ואף לא עבור שירותיו הנוספים לנתבעת (כגון: שירותי תרגום) על אף שאין מחלוקת כי שירותיו הנוספים ניתנו לנתבעת כפרילנסר (עדות התובע בעמוד 16 לפרוטוקול הדיון מיום 17.3.09, שורות 7-8, עדות גב' הדר מטעם התובע בעמוד 10 שורות 11-13). עבור השירותים הנוספים שסיפק התובע לנתבעת, הוצאו הזמנות "הוראת תשלום לטובין ושירותים" על ידי הנתבעת (נספחים נ/17-נ/24 לתצהיר מר אלדד בריק, מנהל הכספים בנתבעת).
22. במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים התובע סיפק גם לגורמים נוספים שירותי תרגום ושירותי כתיבת מאמרים כפרילנסר (סעיף 20 לתצהיר התובע, מוסכמה 9 בדיון מיום 26.11.08, ועדות התובע בעמוד 14 לדיון מיום 17.3.09, שורות 13-14).
23. הנתבעת לא אסרה או הגבילה את התובע ליתן את שירותיו לגורמים נוספים (סעיף 20 לתצהיר גב' נהרי מטעם הנתבעת).
24. ההתקשרות המשפטית בין הצדדים הופסקה ביוזמת הנתבעת בעקבות החלטת הדירקטוריון להפסיק את התמיכה הכספית של הנתבעת בגיליונות הישראלים של האתר ברוטרדם (עדות גב' יעל נהרי מטעם הנתבעת בעמוד 26 לפרוטוקול הדיון מיום 21.5.09, שורות 28-30).
25. בעקבות החלטת הדירקטוריון הודיע מנכ"ל הנתבעת, מר אילן דה פריס, לד"ר ליסה כץ ולתובע במכתב מיום 6.12.06 כי הנתבעת הפסיקה את תמיכתה בדפים הישראלים של האתר, ואיחל להם הצלחה בהמשך דרכם. בנסיבות האמורות לא היה עוד צורך בשירותיו של התובע (נספח נ/1 לתצהיר מר דה-פריס). התובע הכחיש את קבלת המכתב. עם זאת, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי התובע ידע על הפסקת חסות הנתבעת בדפים הישראלים של האתר, ולפיכך גם על סיום ההתקשרות עימו, עוד בחודש דצמבר 2006, עם קבלת מזכר הדוא"ל של ד"ר ליסה כץ שנשלח למנהלי האתר בהולנד ושהתובע היה אחד ממכותביו (סעיף 21 לתצהיר התובע).
26. התובע פנה במכתב לגב' יעל נהרי ביום 7.2.07 וביקש לברר האם אכן הוסרה תמיכתה בדפים הישראליים של האתר. להלן תוכן המכתב:
"ליעל נהרי שלום רב,
בדצמבר 2006 קיבלתי מליסה כץ דוא"ל, שלפיו הודעתם לה על הסרת תמיכתכם במימון הדפים הישראליים באתר PIW. רציתי לברר איתך, אם אכן זהו המצב ואם יש לו השלכות גם לגביי.
אני שואל את הדברים כיוון שקיבלתי חוות דעת מידידתי, עורכת דין, שאם כך פירושו של דבר שפוטרתי, ואני זכאי לפיצויים על פי חוק.
אנא הודיעני דבר.
בכבוד רב,
רמי סערי ..."
27. התובע לא העלה במשך כל תקופת התקשרותו עם הנתבעת טענות כלפיה כי הנו עובד שלה. הפעם הראשונה בה העלה התובע טענה לקיומם של יחסי עובד מעביד היה במכתבו מיום 7.2.07 שצוטט לעיל. במכתב זה התובע טען כי הנו זכאי לפיצויי פיטורים, אך לא דרש זכויות נוספות הנגזרות ממעמדו כעובד, אותן הוא תובע בהליך זה (כגון: הבראה, פדיון חופשה הודעה מוקדמת).
28. ביום 22.2.07 פנה התובע במכתב לגב' רות חשין, יו"ר הדירקטוריון בנתבעת, והעלה טענות ברוח הדברים שנאמרו במכתבו מיום 7.2.07 (נספח נ/4 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת).
29. ביום 25.2.07 השיב מנכ"ל הנתבעת, מר דה-פריס, לתובע על מכתבו מיום 7.2.07, ודחה את טענותיו לקיומם של יחסי עובד מעביד, תוך הבעת עמדת הנתבעת כי היחסים המשפטיים בין הצדדים היו של מזמין וקבלן עצמאי (נספח נ/3 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת).
30. ביום 14.3.07 השיב מנכ"ל הנתבעת לתובע על מכתבו מיום 22.2.07, בו הוא דוחה שוב את טענותיו לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד, וכן את טענתו בדבר אי קבלת הודעת סיום ההתקשרות מיום 6.12.06 (נספח נ/1 לעיל).
טענות הצדדים לעניין מעמדו המשפטי של התובע
א. עיקרי טענות התובע לעניין היותו עובד הנתבעת הן כדלהלן:
31. התובע השתלב במערך הארגוני של הנתבעת והיה כפוף להוראותיה בביצוע פעולות העריכה של הגיליונות הישראליים שפורסמו באתר. בכך התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
32. לתובע לא היה כל עסק עצמאי ובוודאי לא של עריכה שכן הנתבעת הנה המקום היחיד בה שימש התובע כעורך אותה עת. בכך התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
33. התובע לא נטל על עצמו שום סיכון להפסדים ולא נהנה מסיכויי להגדלת רווחיו, פרט לשכרו שנקבע בחוזי ההתקשרות.
34. התובע לא נהנה מחופש פעולה הנתון לפרילנסר. כך למשל, מועדי עליית הגיליונות לאתר היו קבועים, כמות העבודה והתמורה לה היו קבועים. לתובע לא היתה כל אפשרות להשפיע על גודל שכרו בהתאם להיקף עבודתו.
35. חוזי ההתקשרות עם התובע התחדשו ברציפות, בקביעות ואוטומטית מדי שנה בשנה, ותנאיהם כמעט לא השתנו. למעשה היתה זו התקשרות אחת ארוכה שהחלה בשנת 2003 והסתיימה בשנת 2006.
36. התובע פעל בכפיפות למנהלות מחלקת התוכניות ודיווח להן בפירוט ובסדירות על ביצוע עבודתו בהתאם להנחיותיהן. מנהלת התוכניות גב' נהרי התערבה באגרסיביות בעריכת שלושת הגיליונות האחרונים שערך התובע.
37. לא נכרכו בעבודת התובע כל עלויות אותן מימן, וקיימת ידיעה שיפוטית כי השימוש במחשב האישי איננו כרוך בעלויות גבוהות וכי השימוש בדואר האלקטרוני הוא לרוב חינם. הנתבעת נשאה בעליות הגבוהות הכרוכות בפרסום הדפים הישראליים באתר. הנתבעת מימנה את הספרות המקצועית ועבודת התכנות של החומרים שערך התובע, לצורך העלאתם לאתר.
38. תנאי השכר סוכמו בין התובע למנהלת התוכניות דאז בנתבעת, גב' הדר. בשנה הראשונה סוכם כי לתובע תשולם משכורת בסך 300$ לחודש וכן 100$ נוספים לרכישת ספרות מקצועית, וכי החל מהשנה השניה יהפכו ה-100$ ששולמו לתובע בגין ספרות מקצועית לחלק בלתי נפרד משכרו. תנאי שכר אלה נשתמרו גם במשך השנתיים האחרונות להעסקתו, וסכום השתכרותו השנתי עמד על סך 19,000 ₪, כלומר 1583 ₪ בחודש.
39. אופן תשלום התמורה מידי שלושה חודשים אינו מלמד על יחסים משפטיים של קבלן עצמאי ומזמין. אופן התשלום נקבע בהסכמת הצדדים מטעמי נוחות של הנתבעת. התובע העלה לראשונה טענה בסיכומיו כי הדבר היה נוח גם לו משיקולי חסכון בעמלות בנקים בגין העברות כספים (סעיף 25 לסיכומים).
40. אמנם, המילה "מע"מ" מוזכרת בחוזי ההתקשרות בין הצדדים. עם זאת, התובע העיד שאינו יודע מה זה מע"מ, ומה המשמעות של סעיף זה בחוזה, מה גם שבפועל מעולם לא נדרש לשלם מע"מ, וזה שולם על ידי הנתבעת או נוכה מהשכר שקיבל כמס במקור כפי שעולה מנספחים ג1-ג2 לכתב ההגנה. התובע הגיש פעם בשנה טופס תיאום ניכויי מס על שכרו השנתי בסך 19,000 ₪.
41. התובע ביצע תמיד את עבודתו באופן אישי. התובע היה תלוי בנתבעת בעבודתו, ועם הסרת חסותה בדפים הישראליים של האתר איבד התובע את עבודתו.
ב. עיקרי טענות הנתבעת לעניין אי היותו של התובע עובד הנתבעת
42. חוזי ההתקשרות שצורפו לכתב ההגנה משקפים נכונה את ההסכמות החוזיות שבין הצדדים. התנהגות הצדדים כפי שהשתקפה בחוזי ההתקשרות מעידה כי הצדדים לא ראו את יחסיהם כיחסי עובד מעביד.
43. די בהתקשרות החוזית שנערכה בין הצדדים בצירוף המוסכמות שנקבעו בדיון מיום 26.11.08, לתמוך בטענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת.
44. שירותיו של התובע כעורך הדפים הישראליים של האתר לא היו חלק מפעילות הליבה של הנתבעת, ולכל היותר היתה פעילות איזוטרית שלה. החסות שנתנה הנתבעת לדפים הישראלים שפורסמו באתר ניתנה לאור רצונה לקדם את השירה העברית ברחבי העולם, אך אינה מהווה חלק מפעילות הליבה של הנתבעת. כלומר, הפעילות שלשמה נשכרו שירותיו של התובע לא היוותה חלק אינטרגלי מפעילותה השוטפת של הנתבעת ולפיכך לא התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
45. הנתבעת מעולם לא אסרה על התובע ליתן את שירותיו לגורמים נוספים מלבדה. במקביל לעבודת העריכה שביצע התובע עבור הנתבעת, התובע נתן לגורמים נוספים את שירותיו כפרילנסר, ולפיכך לא התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
46. לתובע לא הונפקו תלושי שכר והתמורה שהובטחה לו שולמה מידי שלושה חודשים רק ולאחר שהשלים את עריכת הגיליון והודיע זאת לנתבעת ודרש את התמורה שהגיעה לו (מוסכמה 8 (א)).
47. במסגרת חוזי ההתקשרות הוסכם כי לתובע יוסף מע"מ כחוק על התמורה אותה הוא יקבל.
48. התובע ביצע את עבודתו בביתו שביוון בזמן שחפץ באמצעות מחשבו האישי (מוסכמה 10), ויש בכך כדי להצביע על אי היותו של התובע עובד הנתבעת.
49. לתובע לא היתה מתכונת עבודה קבועה, שכן התובע קבע לעצמו את שעות עבודתו. התובע לא היה נתון לפיקוח של מי מעובדי הנתבעת ולא שררו יחסי כפיפות בין התובע לבין מנהלות מחלקת התוכניות בנתבעת, כנטען על ידו. לתובע היה שיקול דעת מקצועי בביצוע עבודת העריכה שלו. טענתו כי פעם אחת צנזרה גב' הדר את החומר שכתב, לא הוכחה וממילא אין בכך כדי להצביע על יחסי מרות וכפיפות. השינויים שנדרשו מהתובע בעריכת הגיליונות בשנת 2006 נבעו מהוראת הנהלת האתר ברוטרדם ולא מהנתבעת.
50. התובע היה יכול להתקבל לעבודה כעובד הנתבעת אך ורק באישור הדירקטוריון, או למצער אם התובע היה מתקבל לעבודה על תקן קיים.
51. התובע לא היה תלוי כלכלית בנתבעת, שכן הנתבעת לא אסרה עליו ליתן שירותים לגורמים נוספים מלבדה והתובע אף עשה כן. כמו כן התמורה ששולמה לתובע עבור עריכת הגיליונות היתה נמוכה ושולית. לפיכך לא מתקיים מבחן התלות הכלכלית שהנו מבחן מכריע במקרים גבוליים לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד.
דיון והכרעה - מהות היחסים המשפטיים בין הצדדים
52. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ובחנו את הראיות והעדויות שבאו בפנינו אנו קובעים כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, כפי שיפורט להלן.
53. הלכה היא כי שאלת סיווגם של יחסים בין צדדים כיחסי עובד ומעביד נעשית על פי מכלול העובדות שביסוד ההתקשרות בין הצדדים, ולעניין זה להסכמת הצדדים משמעות מוגבלת.
54. אנו סבורים שמכלול העובדות שביסוד ההתקשרות בין הצדדים מביא למסקנה כי התובע לא היה עובד של הנתבעת, ולהלן נימוקינו:
55. כידוע המבחן המעורב שהמרכיב הדומיננטי בו הנו מבחן ההשתלבות הנו המבחן המועדף לבחינתם של יחסי עובד מעביד (דב"ע לא/3-27 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177; דב"ע לב/3-30 יוסף פרידמן נ' תלפרי בע"מ, פד"ע ד 232). שני פנים למבחן ההשתלבות. האחד - הפן החיובי הקובע כי תנאי ל"השתלבות" במפעל הוא שקיים מפעל למוצרים או לשירותים שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת נדרשת לפעילות הרגילה והשוטפת של המפעל, ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ולכן אינו "גורם חיצוני" (דב"ע לא/3-27 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177). התנאי השני להשתלבותו של אדם במפעל הוא שאותו אדם "אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני" (דב"ע 3-27 לעיל).
56. אחד הביטויים לאותו שילוב יכול ויהיה בכך שהרחקתו של אותו אדם תפגע בפעילות הרגילה, היום-יומית והשוטפת של המפעל או השירות, במובחן מהמצב לגבי מי שפועל כגורם חיצוני למען המפעל או השירות. האחרון- פעולתו באה מבחוץ- להשלים את פעולות המפעל או לאפשר אותה (דב"ע לד/3-9 עוזר אדמון נ' מדינת ישראל, פד"ע ה 169).
57. לענייננו, הנתבעת הוקמה בשנת 1973 על ידי הקרן לירושלים, כדי לשמש מרכז לפעילות אמנותית ותרבותית ברוח של דיאלוג, סובלנות ופלורליזם לקידומה ופרסומה של העיר ירושלים. בהתאם לכך, עורכת הנתבעת כנסים בנושאי תרבויות הים התיכון, פסטיבל משוררים בינלאומי, סדנאות כתיבה ושירה יוצרת הנערכים בתחומה, כאשר ליבת הפעילות הנה קידומה והאדרתה של העיר ירושלים מבחינה תרבותית (סעיפים 5, 6 לתצהיר גב' נהרי מטעם הנתבעת). העדה גב' נהרי מטעם הנתבעת העידה כי עד היום הנתבעת ערכה סה"כ שבעה אירועים של פסטיבלי שירה, וכי היקף הפעילות של הנתבעת בתחום השירה הנה נמוכה מאוד. כן העידה גב' נהרי כי הדירקטוריון הגיע למסקנה כי התקציב אינו מחולק בצורה מושכלת, ואין זכות קיום למחלקת התוכניות בנתבעת, בשים לב לכך כי הפעילויות בתחום זה הנן מצומצמות מאוד, וכי אם הפעילות לא תשתנה תוך מספר חודשים המחלקה תיסגר (עמ' 26, שורות 20-22, שורות 26-30). גם העדה גב' הדר מטעם התובע העידה כי הפרויקט של האתר היה חלק קטן מפעילות הנתבעת (עמוד 9 שורות 10-14):
"ש. אחרי שמשכנות הסירה את תמיכתה מהאתר, הוא הפסיק לתפקד.
ת. לא הבינלאומי, רק השירה הישראלית ירדה מהמפה העולמית.
ש. אשרי לי, שפרויקט זה הוא רק חלק מפעילות משכנות. ישנן פעילויות גדולות יותר, מעבר לאתר הזה.
ת. ניהלתי תוכניות ב-4 מיליון שקלים. סביר להניח ש-600 דולר זה לא משמעותי".
58. לא ניתן לקבוע שעבודת עריכת הגיליונות של הדפים הישראליים באתר (שכאמור אינו בבעלות הנתבעת) על ידי התובע נדרשה לפעילות הרגילה והשוטפת של הנתבעת. ככל שהתובע לא היה מבצע את פעולת עריכת הגיליונות הישראלים, הרי שהדבר לא היה פוגע בפעילותה הרגילה של הנתבעת. שירותיו של התובע נשכרו על ידי הנתבעת לצורך פרויקט מסוים אשר נתחם בזמן מוגבל של שנה, והוארך מידי שנה (עד סה"כ 4 שנים) בהתקיימות תנאי והוא תמיכת הנתבעת בדפים הישראליים באתר. בנסיבות האמורות הפן החיובי של מבחן ההשתלבות אינו מתקיים בתובע.
59. יתרה מכך, אף התנאי השני של מבחן ההשתלבות אינו מתקיים בתובע שכן אין מחלוקת כי התובע נתן שירותים נוספים (שירותי תרגום ועריכה) לנתבעת כפרילנסר וקיבל על כך תמורה (סעיפים 34, 35 לכתב ההגנה, סעיף 18 לתצהיר התובע, ועדותו בעמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 17.3.09, שורות 23-28). התובע הודה כי הנתבעת שילמה לו תמורה עבור שירותיו הנוספים כפי שעולה מנספחים נ/17 -נ/24 לתצהיר הנתבעת, וטען כי אין לו תביעות לעניין זה. עם זאת, טענת התובע כי סיפק לנתבעת שירותים נוספים, הועלתה על ידי התובע לראשונה בתצהיר עדותו הראשית, לאחר קבלת כתב ההגנה בו העלתה הנתבעת את הטענה כי התובע סיפק לה שירותים נוספים, ויש לייחס לכך משקל. עובדה נוספת התומכת במסקנתנו כי התובע לא השתלב במפעל של הנתבעת היא, כי הנתבעת מעולם לא אסרה או הגבילה את התובע מליתן את שירותיו לגורמים נוספים מלבדה, והתובע אף עשה כן.
60. אף אם היינו מקבלים את טענת התובע כי הפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים, הרי שגם הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לפיו- התובע לא ניהל עסק עצמאי למתן השירותים שסיפק לנתבעת- אינו מתקיים בתובע. כאמור, התובע אישר את טענת הנתבעת כי הוא סיפק לגורמים נוספים שירותים כפרילנסר בתצהיר עדותו הראשית, ובתגובה לטענת הנתבעת בעניין זה בכתב ההגנה (למשל: לעיתון "הארץ"). עניין זה אף עלה בדיון המוקדם מיום 26.11.08, בו נקבע כמוסכמה בין הצדדים כי "אין חולק כי במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, התובע עסק גם בעבודות נוספות כנגד תשלום כפרילנסר" (מוסכמה 9). עם זאת ובניגוד לכך, טען התובע בסיכומיו כי "לתובע לא היה כל עסק עצמאי" (סעיף 15). הסתירות שנמצאו בין המוסכמות ועדות התובע לבין הנטען בסיכומיו בנקודה זו מלמדות על כך כי התובע לא דייק בסיכומיו בעניין זה, ואנו מסתפקים במוסכמה המוזכרת לעיל ובהודאת התובע בתצהירו ובחקירתו הנגדית כי הוא אכן ניהל עסק עצמאי ונתן שירותים למספר הוצאות ספרים, כתבי עת ועיתונים (עדותו בעמ' 14, שורות 10-12).
61. באשר לתצהיר גב' הדר התומך, לכאורה, בטענת התובע כי התקבל לתפקידו כעובד הנתבעת, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי מדובר בעדה שאינה נטולת עניין בשים לב לנסיבות סיום עבודתה בנתבעת (עדותה בעמוד 4, שורות 4-20). מה גם, שלפי עדותה התובע לא היה במצבת כוח העובדים בנתבעת שהיו כפופים אליה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 26-30, עמוד 6, שורות 1 ואילך):
ש. במחלקת תוכניות עליה היית מופקדת, כמה עובדים היו ומה היו התפקידים שלהם והיקפי המשרה שלהם.
ת. זה מתפרש לאורך השנים, משנת 98' עד 2004. אני בבטחון מלא לגבי 4 השנים האחרונות. היו 5 עובדים אולי שישה.
ש. והם היו באים בשעות במתכונת עבודה קבועה.
ת. כן.
ש. באים, מחתימים כרטיס, את היית מפקחת על עבודתם.
ת. בהחלט.
ש. אמרת שהיו 5-6 עובדים. אשרי לי שתפקידו של מר סערי לא היה חלק מאותה מצבת עובדים.
ת. הוא לא היה חלק ממצבת העובדים.
בהמשך עדותה אישרה גב' הדר כי העובדים שהיו תחת פיקוחה הוחתמו על חוזה העסקה של עובדים שהיה שונה מחוזה ההתקשרות של התובע (עמוד 7 שורות 11-18):
"ש. אציג לך חוזה עבודה. את מכירה אותו.
ת. כן. פחות או יותר. מכירה את הנוסח. זה נוסח כללי של חוזה המקובל במשכנות להעסקת עובדים.
נוסח החוזה מוגש ומסומן נ/1.
ש. העובדים הקבועים של משכנות, שהם חלק ממחלקתך, חתומים על הסכם כזה.
ת. סביר להניח.
ש. ולא כמו של סערי, שאת ניסחת מה שפה אמרת לבית הדין.
ת. נכון."
62. בהתאם לאמור לעיל, עדותה של גב' הדר מטעם התובע תומכת בעדות הנתבעת כי לא התקיימו בין הצדדים יחסים משפטיים של עובד ומעביד.
63. טענת התובע כי קיימת ידיעה שיפוטית של בית הדין שהשימוש במחשב האישי אינו כרוך בעלויות גבוהות וכי הדואר האלקטרוני הוא לרוב חינם, מקובלת עלינו.
64. אמנם סימן ההיכר החשוב ל"עסק עצמאי" הוא שמייעול העבודה ומהחיסכון בהוצאות ייהנה "בעל העסק" (דב"ע לג/3-64 פירר הנהלת רכוש בע"מ נ' אברהם שטלפר, פד"ע ה, 108), באשר המאפיינים של עסק עצמאי הנם השקעה, יוזמה, ארגון, סיכויי רווח וסיכוני הפסד. עם זאת, די בכך כי יהיו סיכויי רווח, בלי סיכון של הפסד, כדי להגיע למסקנה כי לאותו אדם היה "עסק עצמאי" (דב"ע נב/3-254 פריץ חיים נ' מפעל הפיס, פד"ע כו, 372). בענייננו, לתובע לא היו סיכונים של הפסדים שכן העלויות שנכרכו בביצוע עבודת העריכה היו "אפסיות", וסיכויי הרווח שלו באו לידי ביטוי בתמורה ששולמה לו בגין כל מגזין שערך.
65. טענת התובע כי הוא לא נהנה מחופש פעולה הנתון לפרילנסר איננה מקובלת עלינו. העובדה כי מועדי עליית הגיליונות לאתר היו קבועים וכי כמות העבודה (מספר הגיליונות אותן נדרש התובע לערוך) והתמורה לה היו קבועים אינה שוללת את חופש הפעולה של התובע כפרילנסר. לכל עבודה שמוזמנת קיימות הגדרות של השירות שיינתן ומסגרת זמן בו יינתן, ואין בכך כדי לשלול קיומם של יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד. אדרבא, לרוב, אם לא תמיד, מזמיני השירות קובעים מועד סופי לביצוע העבודה או השירות, ועניין התמורה הוא עניין הנתון למשא ומתן בין הצדדים, בין אם מדובר בפרילנסר ובין אם מדובר בעובד. על אף שמועדי עליית הגיליונות לאתר היו קבועים, עדיין היה לתובע חופש פעולה בקביעת המועדים והזמנים לביצוע עבודתו (מוסכמה 10).
66. גם טענת התובע כי חוזי ההתקשרות עימו חודשו אוטומטית ברציפות ובקביעות מידי שנה איננה מקובלת עלינו. טענה זו לא הוכחה על ידי התובע, מה גם שמחוזי ההתקשרות ניתן לראות כי מועד "חידוש" החוזה לא היה מועד קבוע מידי שנה, כי אם מועד משתנה. מועד "החידוש" נעשה בד"כ בסמוך למועד עליית הגיליון הראשון של אותה שנה לאתר, וההנחה היא שהדבר היה תלוי באישור התקציב על ידי הדירקטוריון. מכל מקום, אפילו הייתה נכונה טענת התובע, הרי שאין בכך כדי לשלול את העובדה כי לא התקיימו בתובע התנאים המצטברים של מבחן ההשתלבות לצורך קביעתם של יחסי עובד מעביד כמתואר לעיל.
67. כאשר עומת התובע עם השאלה במה מובחנת עבודתו כעורך הגיליונות הישראליים באתר, מעבודותיו הנוספים שניתנו לנתבעת במסגרת תקופת ההתקשרות, השיב התובע "משך תקופת ההתקשרות", שכן בעבודתו כעורך הגיליונות הישראליים באתר תקופת ההתקשרות היתה שנתית ולא חד-פעמית (עדותו בעמ' 16, שורות 9-15). על אף שלמימד משך תקופת ההתקשרות בין הצדדים יש ליתן משקל, הרי שאין מדובר במבחן יחיד ומכריע לצורך בחינתם של יחסי עובד מעביד. הטענה כי משך ההתקשרות מצביעה על קיומם של יחסי עובד מעביד אינה יכולה לעמוד לבדה, ויש לשקול את מכלול הנסיבות בכל מקרה ומקרה. בענייננו, כמבואר לעיל, מרבית האינדיקציות מצביעות על כך כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.
68. טענת התובע כי מבחן המרות והפיקוח נזנח עם השנים מקובלת עלינו. בית המשפט העליון לא ראה במבחן המרות והפיקוח כמבחן שעשוי ליתן תשובה חד משמעית בכל הנסיבות (ע"פ 78/56 היועץ המשפטי נ' אלכסנדר ילינץ, פ"ד י, 1429), וניתן לומר כי זנח את מבחן המרות והפיקוח כמבחן יחיד בקובעו "מסופק אני אם מבחן הפיקוח יכול להיות המבחן היחיד או אף המבחן החשוב ביותר" (ע"א 454,458/71 יהושע ולנסי נ' פיוניר קונקריט ישראל בע"מ, פ"ד כו(2) 322). אכן "זכות הפיקוח נעשתה, עם ההתפתחות הטכנולוגית, במידה רבה פיקציה, כמועסק עובד מפאת כישוריו המקצועיים, כגון מהנדס או כימאי, ואלה עולים לעיתים על ידיעותיו של המעביד, שממילא אינו מסוגל להורות כיצד יעשה העובד את מלאכתו" (ע"א 431/72 "בית שאין" מאפיה קואופרטיבית בבית שאן בע"מ נ' חנה ומרדכי פיירשטיין, פ"ד כז(2) 66).
69. עם זאת, קיומה של "כפיפות" הוא תנאי לקיומם של יחסי עובד מעביד (דב"ע לה/2-12 עזבון שמואל נתן כהן נ' אותי רוזנהויזר, פד"ע ו, 299; דב"ע ל/3-1 שמואל רון נ' נציגות בית משותף, פד"ע א, 42).
70. התובע טען בכתב התביעה ובתצהיר כי ביצע את עבודת העריכה בכפיפות למנהלות התוכניות בנתבעת גב' הדר וגב' נהרי. במסגרת עדותו בחקירתו הנגדית העיד התובע כי במסגרת עבודתו נדרש לדווח לגב' הדר בתדירות של פעם בשבוע או פעם בשבועיים, תלוי בצרכי העבודה ובקשר שלו עם המתרגמת ד"ר ליסה כץ או אנשי הקשר של האתר בהולנד (עמ' 14, שורות 15-17). התובע העיד כי ה"דיווח" לא נעשה בזמנים קבועים, והודה כי אותו "דיווח" לא פגע בשיקול דעתו המקצועי, למעט שני מקרים בהם לא פעל בעצמאות.
71. התובע טען כי במקרה הראשון גב' הדר "צנזרה" חומר שכתב, ובמקרה השני גב' נהרי קבעה כי יוצגו בגיליונות שנת 2006 משוררים אשר אמורים להשתתף בפסטיבל 2006, וכי הדבר היה למורת רוחו (עמ' 14, שורות 19-28). התובע אישר בעדותו כי את הגיליון הראשון של שנת 2006 ערך בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, אך טען כי את הגיליון השני והשלישי של שנת 2006 ערך בהתאם להוראותיה של גב' נהרי, כאמור. בהמשך עדותו אישר התובע כי גב' נהרי לא בחרה את השירים שיוצגו באתר, אך טען כי היא הכתיבה לו להציג את המשוררים שנבחרו על ידי הועדה של פסטיבל המשוררים של שנת 2006. בין המשוררים היה כלול התובע בניגוד לשיקול דעתו (עמ' 15, שורות 15-19).
72. בעדותה בחקירה הנגדית הכחישה גב' נהרי כי הייתה אחראית על התובע, וטענה כי פגשה אותו פעמיים במסגרת פסטיבל המשוררים, כי לא ראתה את עבודתו וסמכה על שיקול דעתם של נציגי הנתבעת שבחרו את התובע טרם קליטתה בנתבעת (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 21.5.09, שורות 26-28, עמ' 28 שורות 4-5). לעניין ההתערבות שלה בשני הגיליונות האחרונים של התובע טענה כי כאשר התובע הגיע לארץ נפגשה עימו ושאלה אותו אם המשוררים שנבחרו לפסטיבל ראויים בעיניו, והתובע השיב בחיוב. לטענת גב' נהרי חלק מהמשוררים שהוצגו בגיליונות האחרונים נבחרו בעצת התובע, וכי הוא לא שיתף אותה בדעתו כי הגיליון שעולה לאוויר הנו עלוב (בשים לב לכך כי היו צריכים להכניס 5 משוררים בכל גיליון, מה שהותיר מעט מקום לכתיבה עליהם). גב' נהרי העידה כי התובע לא הסב את תשומת ליבה כי אינו מרגיש נוח עם פרסום שמו, וכי לא היתה עומדת על כך אם היתה יודעת שהתובע מתנגד לכך (עמ' 29, שורות 3-7). כמו כן הדרישה כי יוצגו 5 משוררים בשני הגיליונות האחרונים במקום 4 משוררים אינה דרישה מוגזמת הפוגעת בשיקול דעתו המקצועי (עמ' 29, שורות 12-13).
73. המקרים המתוארים לעיל, עליהם נשען התובע בתמיכה לטענתו כי התקיימו יחסי כפיפות בינו לבין הנתבעת אינם יכולים להוות בסיס לטענה כאמור. המקרה הראשון שבו תיאר התובע את התערבות גב' הדר ב"צנזור" חלק מהחומרים שכתב לא הוכח על ידי התובע. באשר להתערבות גב' נהרי בשני הגיליונות האחרונים של שנת 2006, מקובלת עלינו עדותה כי הצגתם של 5 משוררים בשני הגיליונות האחרונים במקום 4 משוררים אינה התערבות הפוגעת בשיקול דעתו המקצועי של התובע. כמו כן התובע העיד כי חלק מ"ההתערבות" בשני הגיליונות האחרונים של שנת 2006, היו בשל שיקולים של הנהלת האתר ברוטרדם ולא בשל שיקולי הנתבעת (עמ' 15, שורות 6-7). יתרה מכך, אפילו היתה נכונה טענת התובע כי הנתבעת התערבה בשיקול דעתו המקצועי במקרים המתוארים לעיל, איננו סבורים כי יש בכך כדי להצביע על יחסי כפיפות ומרות בין הצדדים.
74. מקובלת עלינו טענת התובע כי הוא ביצע את עבודתו באופן אישי. עם זאת, מבחן הקשר האישי הוא מבחן שלילי, כלומר שבהיעדר אותו קשר אישי לא ייחשב אדם כ"עובד", אך התקיימות אותו קשר אישי אינו מביא בהכרח למסקנה כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד, ולפיכך אין להישען על מבחן זה כמבחן מכריע בענייננו.
75. מקובלת עלינו טענת התובע כי אופן תשלום התמורה לתובע מידי שלושה חודשים על ידי הנתבעת, עם סיום עריכת הגיליון ועם הצגת דרישת התשלום על ידי התובע אינה קובעת, באופן קונקלוסיבי, את סיווג היחסים המשפטיים בין הצדדים. כידוע, צורת התשלום- אם על פי שיעור-זמן ואם על פי כמות העבודה- אינה מהווה כשלעצמה, גורם מכריע בשאלת סיווג היחסים המשפטיים בין הצדדים. יכול פועל להיות 'עובד', גם אם שכרו נקבע לו על פי הכמות שהפיק (למשל, מטרז'ה של שטח בסיוד קירות), ויכול הוא להיות 'קבלן עצמאי', אף על פי שמשכורתו נפרעת לו לפי מספר ימי עבודתו או שעות עבודתו (ע"א 47/48 אריה אגושביץ נ' צבי פוטרמן, פ"ה, ה, 4). מכל מקום, לא ברור מדוע התובע לא הלין עם קבלת חוזה ההתקשרות הראשון על כך כי התמורה שמשולמת לו הנה בתוספת מע"מ, שכן מע"מ הינו תשלום שאינו משולם לעובדים. התובע טען בחקירתו הנגדית כי "אינו מומחה לכלכלה" ו"אינו יודע מה זה מע"מ" (עמוד 17, שורות 23-26, עמוד 18 שורות 4-5). טענה זו איננה מקובלת עלינו בשים לב לכך כי התובע נתן שירותים לגורמים נוספים כפרילנסר, וחזקה עליו כי ידע והבין את המשמעות של המושג מע"מ. יתרה מכך, אנו מניחים כי אם התובע לא היה מבין את משמעות המושג, הוא היה מתייעץ עם באת כוחו, אשר ליוותה אותו לאורך כל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת.
76. באשר לניכוי המס במקור על ידי הנתבעת על אף שאין זה גורם מכריע בהבחנה בין חוזה עבודה לבין חוזה שירותים, שכן ש"יכול ויהא בהם כדי לבסס מעמד, אך אין בהם כדי לקבעו או לשוללו" (דב"ע לא/3-27 לעיל; דב"ע שן/3-14 שלמה נקש נ' מדינת ישראל, פד"ע כ"א 180; דב"ע מח/3-137 תמר אדר נ' פרסום מלניק בע"מ, ד"ע כ, 60), יש לראותו לאור כל יתר הגורמים והמבחנים (דב"ע נב/3-254 פריץ חיים נ' מפעל הפיס, פד"ע כו, 372; דב"ע ורדה דעבול נ' מדינת ישראל ועיריית ירושלים, פד"ע כט, 481).
77. למעלה מן הצורך יוער, כי עצם העובדה שהתובע מעולם לא פנה לנתבעת במשך כל תקופת ההתקשרות בבקשה או דרישה לתשלום זכויות הנגזרות ממעמד עובד, מלמדת על כך כי התובע עצמו לא ראה את היחסים המשפטיים בינו לבין הנתבעת כיחסי עובד מעביד. בחקירתו הנגדית טען התובע כי הוא "לא היה מודע לזכויותיו" (עמוד 16, שורות 24-27). טענה זו איננה מקובלת עלינו, שכן מהתרשמותנו מהתובע, מדובר באדם מסודר ומלומד שאינו מוותר בנקל על המגיע לו, כפי שעשה עם הנתבעת כאשר היא סירבה לממן לו את עלויות כרטיס הטיסה לקראת פסטיבל המשוררים שהתקיים בנתבעת בין תאריכים 28.10.06- 1.11.06. כמו כן, במהלך כל תקופת ההתקשרות נדרשה הנתבעת להודיע לבאת כוח התובע על העברת התשלום לתובע, וניתן ללמוד מכך כי התובע אף התייעץ עם באת כוחו בעניין זכויותיו. טענת התובע כי באת כוחו "לא יידעה אותו" וכי הקשר ביניהם "לא היה על עבודתו בנתבעת" איננה סבירה בנסיבות העניין ואינה מתיישבת עם הראיות בתיק (עדותו בעמוד 16, שורות 24-29, עמוד 17 שורה 1).
78. מסקנתנו היא, איפוא, שלא היה כל מאפיין בהתקשרות בין הצדדים לצורך עריכת הדף הישראלי באתר שייחד אותה מיתר ההתקשרויות בין הצדדים שאין מחלוקת שניתנו במסגרת יחסי מזמין ונותן שירותים.
79. בהתאם למכלול הנסיבות המתוארות לעיל, מרבית האינדיקציות והמבחנים מצביעים על כך כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד.
80. על יסוד האמור לעיל, תביעתו של התובע נדחית על כל רכיביה.
81. בהתחשב בתוצאה, ישלם התובע לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הערעור על פסק דין זה הנו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. משתתף חופשי

  2. המבחן המעורב

  3. מבחן ההשתלבות

  4. פררוגטיבה ניהולית

  5. מבחן הפיקוח והשליטה

  6. יחסי עובד מעביד - פרילנסר

  7. יחסי עובד מעביד - מבחנים

  8. יחסי עובד מעביד - רבנים

  9. מבחן ההשתלבות דיני עבודה

  10. לשון הרע ביחסי עובד מעביד

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. בחינת קיום יחסי עובד מעביד

  13. יחסי עובד מעביד עוסק מורשה

  14. חוקר פרטי - יחסי עובד מעביד

  15. מפקח הנדסי - יחסי עובד מעביד

  16. יחסי עובד מעביד מקדמת מכירות

  17. מבחן ההשתלבות יחסי עובד מעביד

  18. מבחנים לבדיקת יחסי עובד מעביד

  19. יועץ חיצוני - יחסי עובד מעביד

  20. מבחן ההשתלבות - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  22. יחסי עובד מעבידמטפל זר סיעודי

  23. אאוטסורסינג - יחסי עובד מעביד

  24. יחסי עובד מעביד או עזרה משפחתית

  25. מדריך מאבטחים - יחסי עובד מעביד

  26. מעסיקים במשותף - יחסי עובד מעביד

  27. מטפלות לגיל הרך - יחסי עובד מעביד

  28. יחסי עובד מעביד - עובד תושב השטחים

  29. בקשה להורות על המשך יחסי עובד ומעביד

  30. פיצויי פיטורים ללא יחסי עובד מעביד

  31. יחסי עובד מעביד - חלק מהמערך הארגוני

  32. מהם המבחנים לבחינת יחסי עובד מעביד ?

  33. יחסי עובד מעביד בין שחקן כדורגל לקבוצה

  34. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  35. יחסי עובד ומעביד או קבלנות משנה של החברה ?

  36. האם התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין בעלה

  37. יחסי עובד מעביד בין נושה לבין חברה בפירוק

  38. אי הכרה בתאונת עבודה בהעדר יחסי עובד מעביד

  39. יחסי עובד מעביד בין מחלק דואר לבין דואר ישראל

  40. מה היה מעמדו של התובע - עובד קבוע או שמא עובד זמני ?

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון