כתב ויתור תביעות עובד

מה התוקף המשפטי של חתימת עובד על כתב ויתור תביעות ?

בפסיקה נקבע, כי בגין אי השוויון בין המעביד לעובד יורחבו הנסיבות בהן לא יינתן תוקף לחתימה על כתב ויתור תביעות עובד.

כתב ויתור שנחתם תחת אילוץ אינו תקף. ויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות היינו ויתור שלא מדעת, אינו יכול לעמוד ואין לו נפקות משפטית.

נקבע, כי לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה:

  1.      כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי.
  2.      כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו.
  3.      העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור.
  4.      יש פגם במסמך הויתור.
  5.      לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.


עם זאת, משמדובר "בעסקת חבילה" כשכוונתם הברורה של הצדדים הייתה לסיים את היחסים ביניהם ולמנוע התדיינות משפטית בעתיד, יש ליתן תוקף להסכמתם.

כמובן שהחתימה על כתב הקבלה והסילוק אינה מונעת פנייה לערכאות על פי זכות היסוד לתבוע בבית המשפט, אולם משנקבע כי הסכם הפרישה הינו עסקת חבילה של תנאי פרישה מרצון - אין לפתוח ולהתיר אותה עסקה כשהעובד מבקש להוסיף עליה סכומים כשם שאין להתירה לאור טענת המעביד כי הפרתו של העובד אותה עיסקה מצדיקה ביטולה.


להלן פסק דין בנושא כתב ויתור תביעות עובד:

פסק דין

1.     בתיק זה פוצל הדיון, בהסכמת הצדדים, כך שתידון תחילה שאלת תוקפו של הסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים ביום 10.5.01.

העובדות הרלוונטיות
2.     התובע יליד שנת 1941 עבד אצל הנתבעת בתפקיד איש צוות דייל אויר (אצד"א), משנת 1965 עד שהגיע לדרגת כלכל (מש"ב). בעקבות גילוי מחלת הסרטן אצל התובע בשנת 1998, שהה התובע בחופשת מחלה משך 7 חודשים.

עם חזרתו לעבודה, קורקע התובע בהוראת רופא הנתבעת (ראה נספח ב1 לתצהיר התובע). ועדה פריטטית אשר דנה במצבו ביום 29.12.98, נענתה לבקשתו של התובע לבצע עבודה משרדית, ולפיכך הגיעו נציגי נתבעת ונציגי ההסתדרות לסיכום (עליו חתום אף התובע) כי התובע ימשיך לקבל שכר עובד צוות אויר (אשר הינו גבוה משכר עובד צוות קרקע) ובתמורה לכך תחויב מכסת ימי המחלה שלו ויתבצע קיזוז מניכוי ימי המחלה לפי הנוסחה המופרטת בסיכום הוועדה (ראה נספח ב'2 לתצהיר התובע).

3.     בשנת 2001, במסגרת צעדי התייעלות שננקטו בנתבעת, התגבש גם הצורך לצמצם את מצבת כוח האדם. מאחר ובעבר הוצעו לעובדים הסדרי פרישה מרצון אשר לא היו אטרקטיביים ואשר ההיענות להם הייתה קטנה, הוחלט כי במסגרת תוכנית הפרישה מרצון הנוכחית, יוצעו לעובדים הסדרי פרישה, המבוססים על תשלום פנסיה מוקדמת, על חשבון הנתבעת, עד גיל 65 או לעשר שנים על פי המועד המוקדם מבין השניים.
     כמו עובדים רבים אחרים, פנה התובע לנתבעת ביוזמתו וביקש להצטרף לתוכנית הפרישה.

4.     ביום 10.5.01 נחתם בין התובע לבין החברה הסכם פרישה, לפיו נותקו יחסי העבודה בין הצדדים ביום 30.9.01. (להלן: "הסכם הפרישה" - נספח ד1 לתצהיר התובע).

     סעיפים 12 ו- 13 להסכם הפרישה קובעים כדלקמן:
          " 12.     מיצוי זכויות
מכלול הזכויות המועדפות המוענקות לעובד על פי הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של זכויותיו עם פרישתו, ולאחר ששקל כל האפשרויות שעמדו בפניו, לרבות המשך עבודה, מצהיר העובד כי בחר מרצונו לפרוש פרישה מוקדמת על פי תנאי הסכם זה, וכי אין לו ולא תהיינה לו עוד טענות ותביעות כלשהן, מסוג כלשהו, בכל הנוגע לעבודתו בחברה ולרבות בכל הנוגע לסיום עבודתו בחברה תוך פרישה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הפנסיה המוקדמת ושמירת הזכויות, פידיון החופשה ודמי הנופש, מענק אי ניצול דמי מחלה וכל זכות אחרת כלשהי מסוג כלשהו. הסכם זה יהווה אף פשרה והודאת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963.
13.     ידוע לעובד כי הסכמתו להימנעות מתחרות לפי האמור בסעיף 11 לעיל וכי הסכמתו למיצוי תביעות לפי האמור בסעיף 12 לעיל היוו תנאי להסכמת החברה לתשלום מענק פדיון ימי מחלה ולהמשך ביצוע תשלומים לקרן הפנסיה/ ביטוח מנהלים (להלן- הזכויות העודפות).
ידוע לעובד והוא מסכים לכך כי אם יכפור, בטענה כלשהי, בכוחן של התחייבויותיו להימנע מתחרות ולהימנע מלהגיש תביעה נוספת כלשהי נגד החברה, הרי מבלי לגרוע מכל סעד או זכות אחרים שיעמדו לחברה, לא יהיה זכאי העובד לזכויות העודפות, החברה תהייה פטורה מהמשך ביצוען והעובד ישיב לחברה כל תשלום שקיבל או שנעשה בגינו במסגרת הזכויות העודפות, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק".
     
5.     עד לשנת 1992 לא בוטחו עובדי הנתבעת בתוכנית פנסיה מקיפה.

     בחודש דצמבר 1991 נחתם בין הנתבעת לבין ההסתדרות הכללית ולבין מבטחים הסכם קיבוצי מיוחד בדבר הנהגת פנסיה מקיפה (להלן:"הסכם הפנסיה" - נספח ה' לתצהיר התובע).

     עובדי הנתבעת היו רשאים לבחור אם להצטרף לתוכנית הפנסיה אם לאו. ובפני אלו שבחרו להצטרף, עמדה האפשרות לבטח בקרן את כל שכרם או את חלקו בלבד.

     התובע אשר הצטרף לתוכנית הפנסיה, בחר לבטח רק חלק משכרו- סכום קבוע שעמד על סך 4,218 ₪. (העתק בקשת התובע להצטרפות לקרן הפנסיה מיום 1.9.03 - צורף כנספח ד' לתצהיר מר דין). כפועל יוצא מהאמור לעיל, פנסיית הזקנה לה זכאי התובע עם פרישתו עומדת על סך 1,899 ₪ לחודש (ראה סעיף 79 לתצהיר התובע וכן הודעת מבטחים, נספח ח' 3 לתצהירו).

6.     6. על בסיס נתונים אלה, קיבל התובע במסגרת הסכם הפרישה תנאי פרישה מיטיבים הכוללים:
א.     א. בגין התקופה שמיום פרישתו של התובע - 30.9.01 ועד ליום הגיעו לגיל 65- 30.6.06, קרי משך 4 שנים ו-9 חודשים קיבל התובע פנסיה תקציבית על חשבון הנתבעת.
ב.     ב. הפנסיה התקציבית חושבה על פי 2% פנסיה לכל שנת עבודה בנתבעת, בה לא היה התובע מבוטח בקרן פנסיה. לסכום זה הוספו 8% פנסיה נוספים.
ג.     ג. הפנסיה האמורה חושבה על בסיס שכרו האווירי של התובע בתפקידו כמנהל שירות בטיסה, וזאת חרף העובדה כי קורקע כבר ביום 24.1.98, וחרף העובדה שמ אז חודש אוקטובר 1998 הועסק בתפקיד קרקעי.
כעולה מהסכם הפרישה, הפנסיה המוקדמת, אשר שולמה לתובע במועד פרישתו, עמדה על סך 11,479 ₪ כאשר סכום זה מתעדכן על פי תקנות מבטחים.
ד.     ד. הנתבעת המשיכה לשלם למבטחים את חלקה בדמי הגמולים, וזאת בגין תקופת הפרישה המוקדמת.
ה.     ה. בעת הפרישה נפדו לזכות התובע 236.6 ימי חופשה, וזאת חרף העובדה שהנתבעת הייתה רשאית למחוק ימי חופשה צבורים עד למכסה של 74 ימים בלבד.

על פי הסכם הפרישה סך התשלומים ששולמו לתובע לצורך יישומו עמד לפחות על סך 699,146 ₪ (פנסיה תקציבית + דמי גמולים). מדובר בסכומים אותם קיבל התובע רק מכח הסכם הפרישה.
7.     בנוסף, קיבל התובע פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בנתבעת עד למועד הצטרפותו לקרן הפנסיה בסך 431,415 ₪.

8.     לאחר פרישתו, בחודש 12/02, פנה התובע למבטחים בבקשה להכיר בו כזכאי לפנסיית נכות, אלא שתביעתו נדחתה ביום 14.7.03 ונקבע, כי התובע מסוגל לעבוד בכל עבודה פקידותית או אחרת ללא מאמץ רב וכי אין סיבה רפואית לפרישתו. התובע פנה למבטחים בשנית וטען כי הינו זכאי שיוכר כנכה לפי נספח 15 להסכם הפנסיה (להלן: "נספח 15") אשר קובע:
"ט) ... אצד"א שהוכרה זכאותו לפנסיית נכות מלאה ועבר לתפקיד קרקע יהיה זכאי לקבל ממבטחים את פנסיית הנכות שנקבעה לו גם אם לא נותקו יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה ".

במענה לפניית התובע הבהירה מבטחים, כי החלטתה לא התייחסה לכושרו של התובע כאיש צוות אוויר ולקרקועו, כיוון שהתביעה בעילה זו התיישנה על פי תקנונה. אף ערעורו של התובע לועדת הערעורים נדחה (ראה נספחים ו'1 - ו'4 לתצהיר התובע). בהחלטתה קובעת הועדה- "לאור השינוי בפסיקה בה הוחלט על ביטול העדפות באמצעות חוזים מיוחדים, אנו דוחים את התביעה". (נספח ח' 1 לתצהיר התובע).

     ערעור על החלטה זו נדון בבית דין זה בפני כב' השופטת לויט (עב 3879/04) ונדחה אף הוא בפס"ד מיום 3.9.06 תוך קביעה כי קרן פנסיה חברתית אינה רשאית להתקשר בהסכם פרטני שמעניק זכויות עודפות ועומד בניגוד לתקנון הקרן.

     טענות הצדדים
9.     בחודש ספטמבר 2005 הגיש התובע את תביעתו המקורית, ובהמשך בחודש יוני 2007 את כתב התביעה המתוקן. במסגרת תביעתו טען התובע כי הנתבעת הפרה את חובתה החוזית להודיעו ולהנחותו ביחס לקיום קרינה במטוסיה והטיפול הרפואי הנדרש - אילולא הפרות אלה כי אז היה ניתן לגלות את מצבו הרפואי מוקדם יותר , דבר שהיה מונע את ההחלטה לקרקעו.

     עוד טען התובע, כי ההחלטה לנכות משכרו ימי מחלה כמפורט בנספח ב2 אינה כדין, מנוגדת להסכם העבודה הקיבוצי החל על הנתבעת ומהווה החלטה מפלה ביחס לעובדים אחרים בנתבעת עליהם לא הוחל הסדר דומה. לגרסתו, נאלץ להפסיק עבודתו בשנת 2001 לאחר שמספר ימי המחלה שעמדו לרשותו הצטמצם עד מאד.

10.     טוען התובע כי הנתבעת ניהלה עמו משא ומתן בחוסר תום לב לקראת החתימה על הסכם הפרישה בשל כך שהסתירה ממנו את זכויותיו על פי נספח 15 להסכם הפנסיה ובכך הסבה לו נזקים רבים. לטענת התובע בהימנעותה של הנתבעת מלפרסם את קיומו של נספח 15, הפרה את חובת האמון כלפיו וגרמה לנזקים מהותיים בזכויותיו.

     לשיטת התובע אילו היה יודע על נספח 15 אז ממילא לא היה כל צורך בהסכם המקזז מימי המחלה שלו וממילא לא היה עליו להפסיק עבודתו בשנת 2001 שכן על פי הנספח, היה זכאי לקבל פנסיית נכות ממבטחים גם מבלי שינותקו יחסי עובד - מעביד בינו לבין הנתבעת. כך יכול היה להמשיך ולעבוד בנתבעת עד לשנת 2008, לקבל שכר ובה בעת לקבל פנסיית נכות, אשר הייתה מאפשרת לו להגיע לרמת הכנסה זהה לזו שהרוויח כאיש צוות דייל אוויר.

11.     מוסיף התובע כי בשל אי ההודעה על זכויותיו, אי גילוי זכויותיו והימנעות מפרסום קיום נספח 15 והזכויות על פיו, הסבה הנתבעת לתובע נזק בכך שמבטחים אינה מוכנה לשלם לו את פנסיית הנכות לה היה זכאי כבר בשנת 1998.

     התובע מציין כי פנה אל הנתבעת ביום 13.8.03 ודרש כי תשא באחריות לנזקו בשל אי הכרתה של מבטחים בזכאותו לתשלום פנסיית נכות אולם זו סירבה לכך (ראה נספחים ז'1 -ז'2 לתצהיר התובע).

12.     לטענת הנתבעת, הסכם הפרישה שריר וקיים ואינו לוקה בכל פגם שהוא. התובע קיבל תנאי פרישה מועדפים וזאת כנגד חתימתו על הסכם הפרישה, הכולל, גם ויתור על תביעות כלשהן.

13.     מטעם התובע בנוסף לתצהיר שלו, הוגש תצהירו של מר אליעזר שבח אשר עבד בנתבעת בין השנים 1969-2004 ומילא תפקידים שונים ובכירים בהם כלכל, מנהל שירות בטיסה ומנהל אצד"א. בנוסף העיד בפנינו מטעם התובע מר זרוק בן ציון מנהל מחלקת משאבי אנוש בנתבעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יוסי דין אשר שימש כראש אגף כוח אדם בנתבעת בין השנים 1997-2003 וכן שימש כחבר בנציגות העובדים.

דיון והכרעה
14.     בפסיקה נקבע, כי בגין אי השוויון בין המעביד לעובד יורחבו הנסיבות בהן לא יינתן תוקף לכתב ויתור על תביעות . כתב ויתור שנחתם תחת אילוץ אינו תקף. ויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות היינו ויתור שלא מדעת, אינו יכול לעמוד ואין לו נפקות משפטית. (דב"ע נב/ 217-3 מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי ואח' נ' הבנק הבינלאומי ואח' פד"ע כז' 3 בעמ' 34 - 35). תנאי פרישה מפלים סותרים את תקנות הציבור ועל כן, אין תוקף לויתור של העובד במסגרת הסכם מפלה. (בג"ץ 6845/00 איתנה ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נו' (6) 663).

     נקבע, כי לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה:
     (א)      כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי.
     (ב)      כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו.
(ג)      העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור.
(ד)      יש פגם במסמך הויתור.
(ה)      לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.
(דב"ע 98/ 2-10 אלדד קנטי נ' דיגיטל אקויפנט (זק) בע"מ, מיום 1.6.99, והאסמכתאות שם).

עם זאת, משמדובר "בעסקת חבילה" כשכוונתם הברורה של הצדדים הייתה לסיים את היחסים ביניהם ולמנוע התדיינות משפטית בעתיד, יש ליתן תוקף להסכמתם.

בדב"ע נד/ 101-3 יעקב עמנואל נ' שופרסל ואח', פד"ע כח 241 נפסק:
"הסכם הפרישה מהווה "עסקת חבילה" וכל אימת שלא הוכח כי הטבות השר שהוענקו בו למערער אינן גורעות או עוקפות זכויות קוגנטיות- וכזאת לא הוכח- כי אז יש נפקות מחייבת להצהרת המערער במכתב ההסכמה כי אם ימולאו תנאי הפרישה ' לא תהיינה לי תביעות מעבר להם' ".

ביה"ד הארצי שב על הלכה זו דב"ע 98/ 211-3 זיבלי נ' בנק לאומי לישראל פד"ע לד' 455 בעמ' 462:
"כאמור, בין כל אחד מן המערערים לבין המשיב סוכמה עיסקת פרישה מרצון, לפיה שולמו לו תשלומי יתר מעבר למגיע על פי דין, וזאת בין השאר על מנת למנוע בעתיד התדיינות משפטית לגבי המגיע בגין תקופת העבודה וסיומה.
אשר על כן הצהיר כל אחד מן המערערים בכתב הקבלה והסילוק, כי "אין לו טענות, דרישות או תביעות נוספות מן הבנק בגין עבודתו בו בין מכח החוק ו/או הסכמים קיבוציים ו/או מכח כל הסכם אחר, וכי קיבל את מלוא הסכומים המגיעים לו והוא מוותר על כל תביעה או טענה מכל סוג וענין".
כמובן שהחתימה על כתב הקבלה והסילוק אינה מונעת פנייה לערכאות על פי זכות היסוד לתבוע בבית המשפט, אולם משנקבע במקרה שלפנינו בפסק האזורי, כי הסכם הפרישה הינו עסקת חבילה של תנאי פרישה מרצון - אין לפתוח ולהתיר אותה עסקה כשהעובד מבקש להוסיף עליה סכומים כשם שאין להתירה לאור טענת המעביד כי הפרתו של העובד אותה עיסקה מצדיקה ביטולה".

(ראו עוד: דב"ע נה/154-3 אלקטרה תעשיות נ' גורין פד"ע כט' 378. דב"ע נב/19-3 בן יפלח נ' פולגת תעשיות פד"ע כה' 489).

15.     משמע על פי ההלכה הפסוקה, עובד אשר פורש בתנאים העולים על תנאי הפרישה הרגילים במקום העבודה, ולא נפגעו זכויותיו הקוגנטיות ואשר חתם על ויתור על תביעות עתידיות - אין לאפשר לו לחזור בו מהתחייבותו זו.

מן הכלל אל הפרט
16.     באשר לטענה, כי מחלתו של התובע נגרמה בשל רשלנות הנתבעת או בשל הפרת חובתה החוזית. סעיפים 10-4 לכתב התביעה המקורי אשר עסקו בטענה לרשלנות הנתבעת בכל הקשור במחלת הסרטן שנתגלתה אצל התובע, נמחקו בשל העדר סמכות עניינית של ביה"ד לדון בתביעת רשלנות כאמור. בקשת רשות ערעור שהגיש התובע נדחתה אף היא על ידי בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 875/06).
באשר לטענה בדבר ההסכמה לגבי אופן העסקתו של התובע בתפקיד קרקעי- ייאמר כי על פני הדברים, נראה כי משמדובר בהחלטה של ועדה פריטטית, הרי שעל פי הוראת סעיף 11 לפרק ג' להסכם הקיבוצי :
" הסכמה בכתב של נציג/י נציגות העובדים ונציג/י הנהלת החברה לגבי פתרון המחלוקת לפי סעיף 2 לעיל, או סיכום בכתב של הועדה הפריטטית חתום ע"י כל חבריה, לפי סעיף 3.א לעיל, או פסק של הבורר שמונה להכריע במחלוקת, יהיו סופיים ומחייבים את החברה, את ההסתדרות, נציגות העובדים ואת העובד או העובדים שהמחלוקת נוגעת להם".

נמצא איפוא כי גם בענין זה מנוע התובע מלהעלות כל טענה כנגד האופן בו הועסק עובר לחתימתו על הסכם הפרישה.

באשר לטענת ההפליה. כעולה מתצהירו המשלים של מר דין, תנאיו של מי שמשמש בתפקיד פיקוח מוגדרים בהסכם הקיבוצי, אין חולק כי התובע לא שימש בתפקיד כאמור ולפיכך אין המדובר בהפליה ומכל מקום טענה זו מתייחסת להחלטת הוועדה הפריטטית כאמור לעיל ולא להסכם הפרישה. נוסיף עוד כי על פי תצהירו של מר דין עמדו לתובע בעת פרישתו 236 ימי מחלה בלתי מנוצלים (סע' 23 לתצהירו - עובדה שאשורה על ידי התובע בעדותו בעמ' 6 לפרוט'). כך שמקובלת עלינו גרסת הנתבעת לפיה התובע יכול היה להמשיך ולעבוד במתכונת בה עבד לפחות במשך שנה נוספת.

17.     אין מחלוקת כי בענייננו קיבל התובע תנאי פרישה מועדפים וזאת כנגד חתימתו על הסכם הפרישה הכולל בין היתר את סעיפי "מיצוי הזכויות". נוסח סעיפים אלה הינו ברור וחד משמעי ולפיו מוותר התובע על טענותיו העתידיות כלפי הנתבעת בקשר לתקופת עבודתו בנתבעת ופרישתו ממנה.
18.     הטענה העיקרית שמעלה התובע כנגד תוקפו של כתב הויתור, הינה כי זכויותיו על פי נספח 15 להסכם הפנסיה החל על היחסים שבין הצדדים, לא היו ידועות לו שכן הנתבעת הסתירה ממנו את הנספח האמור.

     אין בידי לקבל טענה זו. ראשית יודגש כי הסכם הפנסיה הינו הסכם קיבוצי מיוחד וככזה הוא מסמך פומבי, הפתוח לעיון הציבור. מר דין מטעם הנתבעת הצהיר כי עותקים מהסכם הפנסיה המלא הוצגו הן במנהל משאבי אנוש והן במשרדי נציגות העובדים, וכל עובד היה רשאי לעיין בהם. (סעיף 24 לתצהיר מר דין).

19.     יתרה מכך - בהסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי אל-על 1998-1999 (הוא ההסכם הקיבוצי הבסיסי) קיימת הפניה מפורשת להסכם הפנסיה, לרבות נספח 15 שלו, אשר מתייחסת לפנסית נכות לעובדי אצד"א.

פרק כב' להסכם הקיבוצי נקרא "פנסיה מקיפה". סעיף 16ב' לפרק זה עניינו "פנסית נכות- אצד"א" והוא קובע כדלקמן :
" הוראות בעניין פנסית נכות של אצדא וחובת הפרישה מחמת קרקוע תהיינה מפורטות בפרק כח/1 להסכם זה ובסעיף 16 להסכם הפנסיה ובנספח 15 להסכם הפנסיה ".

     (העתק פרק כב' להסכם הקיבוצי צורף כנספח ו' לתצהירו של מר דין).

     בתצהירו טען התובע כי ההסכם הקיבוצי לשנים 1998-1999 נכנס לתוקפו רק לאחר שחתם על הסכם הקרקוע. אולם הוכח כי גם בהסכם הקיבוצי שקדם לו שתוקפו לשנים 1996-1997 קיימת הוראה זהה (ראה נספח ז' לתצהירו של מר דין).

     מכאן שנספח 15 להסכם הפנסיה הינו חלק מהסכם קיבוצי גלוי ומפורסם, אשר אוזכר מפורשות בהסכם הקיבוצי הבסיסי, אשר לגביו אין התובע טוען כי הוסתר ממנו.
     
     זאת ועוד, מר דין הצהיר כי בעקבות החתימה על הסכם הפנסיה אשר היה אירוע משמעותי ביחסי העבודה בנתבעת, קיימה החברה הליכי ייעוץ והסברה לעובדים ובכללם ניתנו הסברים על ההסכם ונספחיו, לרבות נספח 15.

20.     מר אליעזר שבח, הצהיר כי מעולם לא קיבל הזמנה או יודע על הדרכה שעורכת הנתבעת לעובדיה בדבר הסכם הפנסיה ו/או הנספחים לו. כן הצהיר כי אף שהסכם העבודה הקיבוצי היה מצוי במשרד הדייל הראשי, אזי הסכם הפנסיה ונספח 15 לא היו שם וכשפנה וביקש לקבלם, קיבל לעיונו במשרדו של מר דין כ- 5 עמודים בלבד מתוך ההסכם.

     אולם במסגרת חקירתו הנגדית, העיד כי קיבל הסבר על הפנסיה במשרד חיצוני ברח' המסגר, משרד שיתכן כי הוא משרד קלי. עוד העיד מר שבח כי כשחותמים בחברה על הסכם קיבוצי חדש ההנהלה והועד מודיעים על החתימה וכולם יודעים על כך (ראה עמ' 4 לפרוט').

     מכאן, כי אין בעדותו של מר שבח לסייע לגרסתו של התובע.

21.     בסיכומיו הפנה התובע לעדותו של מר בן זרוק לפיה לא ידע אודות נספח 15 להסכם הפנסיה ו/או התנאים על פיו וממילא גם לא הודיע דבר לתובע בגין זכויותיו אלו (עמ' 5 לפרוט'). כן טען התובע בסכומיו כי מר דין חזר בו מהאמור בתצהירו כאילו הודרכו העובדים בדבר הסכם הפנסיה ונספח 15.

     בהקשר זה חשוב להדגיש כי על פי הודאת התובע עצמו ידע על קיומו של נספח 15 לפני מועד פרישתו (ראה סע' 54 לתצהירו) ואם כך- אין רלוונטיות לאי ידיעתו של מר בן זרוק אודות הנספח.

22.     באשר לעדותו של מר דין, אין אני מקבל את הטענה כי חזר בו מדבריו אשר נאמרו בתצהירו. במהלך עדותו פרט והסביר העד את דבריו כדלקמן:
" במועד שבו עבדתי באל-על החברה העבירה מידע לעובדים דרך פרסומים היא העבירה בכתב ודרך נציגות העובדים ודרך ראש אגף שירות וטיסה מי שהיה ודרך כל אמצעי שהיה. הכוונה היא שנתלו מודעות בלוח המודעות ודרך פרסומים בכתב ודרך תא דואר של הצוות... כל מידע שהחברה העבירה לעובדים היה באמצעות כל המדיות שנרשמו לרבות תא הדואר ". (עמ' 9 לפרוט')

     ובהמשך העיד לגבי הסכם הפנסיה:
     " היה זימון לכל עובדי החברה להסברת הסכם הפנסיה וגם להופיע לפני משרד שעבד עם החברה ויעץ לכל אחד מה כדאי לו לעשות בהסכם הפנסיה. הסכם הפנסיה נחתם ב- 92 אחרי שלא היה פנסיה עד אז וכל העובדים התעניינו בזה ואני הייתי אז חבר נציגות העובדים וההנהלה התפארה במה שהיא עשתה והיה מלווה במהלך של תעמולה והסברה לכל העובדים. נשכר משרד של קלי שחיבר לכל אחד תריץ ממחשב מה הזכויות שלו ומה מייעצים לו לעשות ומה האפשרויות שלו ולבחור את התמהיל בהסכם הפנסיה ואח"כ אנשים שרצו פנו למשרד החיצוני שישב בחברה וקיבלו יעוץ " (עמ' 11 לפרוט').

     עדותו הייתה עקבית ובהירה ומצאתי כי יש לתת בה אמון.

23.     בסיכומיו טוען התובע תוך שהוא מפנה לדבריו של מר דין בעמ' 12 לפרוט', כי איש מהעובדים לא נהנה בפועל מהזכויות על פי הסכם הפנסיה.

     עיון בפרוטוקול הדיון מראה כי דבריו של מר דין נאמרו בהתייחס לנספח 15 להסכם הפנסיה ולא ביחס להסכם הפנסיה כולו :
"אף איש לא ניצל את הזכות לפנסיית נכות ויש לזה סיבה. מבחינה כלכלית לא היה להם כדאי לעשות את זה ולבוא היום ולהגיד לא הסבירו לי אם יעשה היום חשבון מה היה מקבל התובע בזמנו אם הוא היה עובר להיות איש צוות קרקע ומקבל פנסיית נכות הוא היה יוצא בהפסד. בפרישה על כל שנה הוא היה מפסיד כמה אלפי שקלים" (עדות מר דין בעמ' 12).

24.     בהקשר זה טען התובע בסעיף 6 לסיכומיו, כי על פי הוראות הסכם הפנסיה הוא היה זכאי לקבל פנסיית נכות בשיעור 70% משכרו. דא עקא, שאין מחלוקת בין הצדדים כי רק בחודש דצמבר 1991 נחתם הסכם הפנסיה, וכאמור לעיל, הצטרף התובע לתוכנית הפנסיה כשהוא בוחר לבטח רק חלק משכרו - סכום קבוע שעמד על סך 4,218 ₪.

     כפועל יוצא מהאמור לעיל, פנסיית הזקנה לה היה זכאי התובע עם פרישתו, עומדת על סך 1,899 ₪ לחודש וזאת כעולה גם מהאמור בסעיף 79 לתצהירו ומהודעת מבטחים, נספח ח'3 לתצהירו.

     מכאן שהטענה כי על פי נספח 15 היה זכאי לקבל פנסיית נכות בשיעור 70% משכרו, אינה מובנת. התובע עצמו הודה בחקירתו הנגדית כי רק 35% משכרו היה מבוטח במבטחים ולכן פנסיית הנכות שלו הייתה בסכום הקרוב ל- 2,000 ₪ בלבד (המהווה כ- 11.5% משכר איש צוות אוויר שעמד ע"ס 16,410 ₪) ולא 70% מהשכר. (עמ' 7 לפרוט').

     המסקנה המתבקשת הינה כי התובע לא וויתר על פנסיית נכות בשיעור 70% משכרו, שכן לא היה זכאי מלכתחילה לפנסיה כאמור. אילו היו הצדדים פועלים על פי נספח 15 , הרי שכדברי מר דין קרוב לודאי, היה יוצא התובע נפסד.

25.     למעלה מן הצורך אציין, כי קיים ספק של ממש אם הוראות נספח 15 היו עומדות במבחן המשפטי, שכן נספח 15 העניק לדיילי האוויר זכויות מעבר לקבוע בתקנות מבטחים, ובעניינים דומים נקבע כי לאור עקרון השוויון ועקרון ההדדיות עליהם מושתת קרן הפנסיה, הסדר חוזי שמכוחו מעניקה קרן פנסיה זכויות יתר לקבוצה מסוימת נוגד את תקנת הציבור ואת עקרונות היסוד של הפנסיה נעשה בחוסר סמכות ולכן בטל. (ע"ע 600026/97 מבטחים נ' מרק פיורסט, פד"ע לט' 831 בג"צ 6460/02 משה אליאב נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד ס (4) 411).

     התובע מפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי בס"ק 1002/04 ארגון המורים בבתי הספר על היסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מרכז השלטון המקומי (מיום 30.9.09). קביעותיו של בית הדין הארצי בפסק דין זה עולות בקנה אחד עם קביעות קודמות בדבר אי מתן תוקף של הסדרי הפרשות שנעשו בניגוד לדין. באשר לפיצוי שנקבע בו, הרי שבענייננו לא טען התובע ולא הוכיח זכאות לפיצוי מסוג זה.

26.     התובע עצמו מודה בסעיף 54 לתצהירו, כי דבר קיומו של נספח 15 להסכם הפנסיה נודע לו לאחר חתימתו על הסכם הפרישה, אך כ"עשרה ימים קודם למועד הפרישה עצמו". מר דין העיד, ועדותו לא נסתרה, כי בשל תנאיה האטרקטיביים של תוכנית הפרישה מכוחה פרש התובע, אפשרה החברה לעובדים אשר כבר חתמו על הסכם הפרישה, לבטל את פרישתם לאחר שחזרו בהם מכוונתם זו (סע' 9 לתצהירו של מר דין).
     
     חרף זאת בחר התובע לפרוש, לקבל את זכויותיו על פי הסכם הפרישה, כמפורט לעיל משך למעלה מארבע שנים ורק אז הגיש את תביעתו.

27.     גם אם הייתי מקבל את טענת התובע כי נפל פגם כלשהו בחתימה על הסכם הפרישה ו/או סעיפי הוויתור שבו, אזי הסעד שפגם שכזה מקנה לתובע הינה הזכות לבטל את הסכם הפרישה.

     סעיפים 20 ו- 21 לחוק החוזים (חלק כללי) , התשל"ג- 1973 קובעים:
     " 20. דרך הביטול
ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
           21. השבה לאחר ביטול
משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה שקיבל".
וראה לעניין זה דברי בית הדין הארצי בעניין עמנואל נ' שופרסל, פד"ע כח' 241:
" נוסיף ונציין למעלה מן הדרוש, שאפילו היו מוכיחים "כפייה" או "עושק"- הייתה תרופת המערער, ביטול הסכם הפרישה...
ובל נשכח כי ביטול ההסכם גורר עימו השבת כל צד להסכם את מה שקיבל על פי החוזה
- כהוראת סעיף 21 לחוק החוזים. האם לכך התכוון המערער, בבקשו לאיין את חתימתו מפאת לחץ, העולה לכדי עושק או כפיה?
האם הודיע למשיבה כי הוא נכון להשיב את אשר קיבל על פי הסכם הפרישה שכמוהו כאין על פי טענתו?
          ....      
אלא - הוא מבקש לאחוז בחבל משני קצותיו ולהנות מכל העולמות: להותיר על כנם את חלקי ההסכם הנוחים לעניינו, "לקרוא" אל תוך ההסכם תנאים נוספים הרצויים לו, ולמחוק מתוכו את סעיף סילוק התביעות על מנת לפתוח פתח לתביעות חדשות" .

     אין חולק, כי התובע לא הודיע על ביטול הסכם הפרישה, לרבות סעיפי הוויתור שבו. התובע אשר ידע על הפגם הנטען (זכויותיו על פי נספח 15) בסמוך לחתימתו על הסכם הפשרה וטרם כניסתו לתוקף, בחר להגיש תביעתו רק ארבע שנים מאוחר יותר - מועד אשר אינו בגדר זמן סביר.

28.     באשר לטענתו של התובע, כי על הנתבעת היה להגיש תביעה ישירה למבטחים בעניינו, הרי שהתובע לא הצביע על מקור חובה זו של הנתבעת. מכל מקום לאור המצב המשפטי ספק אם תביעה שכזו הייתה מתקבלת.

     בהקשר זה יש לציין כי כפי שעולה מסעיף 3 לפסק דינה של השופטת לויט בעניינו של התובע, הרי שהוא פנה לראשונה למבטחים רק בחודש 12/02, קרי למעלה משנה לאחר פרישתו ולאחר שכבר ידע אודות נספח 15 .

סיכום
29.     הוכח כי התובע פרש ביוזמתו וחתם על הסכם פרישה המקנה לו תנאים מועדפים בכללם תשלום פנסיה תקציבית על חשבון הנתבעת למשך 57 חודשים ₪ והמשך תשלום הפרשות סוציאליות על חשבון הנתבעת ובסך של כ- 700,000.

     הסכם הפרישה כלל סעיפי "מיצוי זכויות", כמוהם ככתב וויתור, אשר היוו תנאי להסכמת הנתבעת למתן התנאים המיטיבים.

     משלא הוכיח התובע כי נפל פגם כלשהו בחתימתו על הסכם הפרישה, אזי הסכם הפרישה הינו תקף, ומשכך דין התביעה להידחות.

     משמדובר בתביעה של גמלאי, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת כתב התחייבות

  2. כתב ויתור של עובד

  3. כתב ויתור תביעות עובד

  4. כתב ויתור וסילוק דוגמא

  5. כתב ויתור פיצויי פיטורים

  6. תביעה על בסיס כתב התחייבות

  7. כתב ויתור תביעות נגד הקבלן

  8. דוגמא לכתב ויתור סיום עבודה

  9. הודעה בדבר נוסח כתב התחייבות

  10. פסק דין דוגמא כתב ויתור וסילוק

  11. הסכם עבודה - העדר רצף העסקה בכתב ויתור

  12. כתב ויתור של דיירים בעניין ליקויי בניה

  13. כתב ויתור על כספים בפוליסת ביטוח מנהלים

  14. כתב ויתור על סודיות רפואית מהמל''ל (ביטוח לאומי)

  15. החזר כספים ששולמו לעובד בטעות ללא חתימה על כתב ויתור

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון