כתב אישום בגין פיטורים בהריון

  1.      עד למועד פיטוריה עבדה העובדת כארבעה חודשים.
  2.      בעת שפוטרה הייתה היא בהריון, עובדה שהייתה ידועה למעביד וכן למנהלים ועובדים אחרים.
  3.      בעקבות פיטורי המתלוננת הוגש כתב האישום מושא התיק דנא, בו נטען כי הנאשמת הופלתה לאור פיטוריה מחמת הריונה ומחמת מינה.


להלן הכרעת דין בנושא כתב אישום בגין פיטורים בהריון:

הכרעת דין

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו פיטרו עובדת מחמת מין והורות, עבירה לפי סעיפים 2(א)(5), 15 ו-16 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1998 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות).

פרטי האישום והעובדות שאינן שנויות במחלוקת
1.     הנאשם 2 הודיע ביום 14/09/03 למתלוננת על פיטוריה, עקב צמצומים, החל מיום 11/09/03.

2.     עד למועד פיטוריה עבדה המתלוננת אצל הנאשמת 1 כארבעה חודשים בשני סניפים האחד ברמת-גן והשני בראשון לציון.

3.     בעת שפוטרה המתלוננת הייתה היא בהריון, עובדה שהייתה ידועה לנאשמים וכן למנהלים ועובדים אחרים בנאשמת 1.
4.     בעקבות פיטורי המתלוננת הוגש כתב האישום מושא התיק דנא, בו נטען כי הנאשמת הופלתה לאור פיטוריה מחמת הריונה ומחמת מינה.

הכרעה
5.     נדרשת אני להכריע בין שתי גרסאות עובדתיות שונות אשר הועלו בפניי. מחד עומדת בפניי גרסת הנאשמים כי המתלוננת הייתה בעלת כישורים לקויים כמוכרת וכי לא ביצעה את אשר נדרש ממנה. הנאשמים מציינים כי על אף שהוער למתלוננת על דרך התנהלותה כמוכרת לא חל שיפור ועל כן נאלצו לפטרה.

6.     מנגד טוענת המאשימה כי המתלוננת פוטרה מחמת הריונה ומינה. המאשימה טוענת כי גם אם הייתה ירידה באיכות העבודה של המתלוננת, הרי שירידה זו הייתה כתוצאה מהריונה.

המסגרת הנורמטיבית
7.     סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כדלקמן:
"2. איסור הפליה
(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון או היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם או מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאל :
...
(1) קבלה לעבודה ;
(2) תנאי עבודה ;
(3) קידום בעבודה ;
...
(5) פיטורים או פיצויי פיטורים.
...
(ב) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(א1) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין..."

8.     מלשונו של סעיף 2 הנ"ל למדים אנו כי בכדי לבסס את היסוד העובדתי והנפשי של העבירה יש להוכיח כי מעשה הפיטורים היה "מחמת" הפליה אסורה.

9.     סעיף 15 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי הפליה אסורה לפי סעיף 2 הינה עבירה פלילית. סעיף 16 לחוק מטיל אחריות פלילית על כל אדם בחבר בני-אדם, למעט שותפים מוגבלים.

היסוד הנפשי הנדרש
10.     טוענת המאשימה כי עבירות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הינן עבירות של אחריות קפידה, על כן די בהוכחת היסוד העובדתי ואין צורך בהוכחת יסוד נפשי כלשהו.

11.     טענה זו אין לה על מה שתסתמך. ככל שלא מצוין אחרת, היסוד הנפשי הנדרש להוכחה הינו יסוד של מודעות לפרטי היסוד העובדתי. באשר לעבירות אחריות קפידה, הרי שעל פי סעיף 22 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין), אחריות קפידה קיימת רק כאשר הדבר מצוין בדין.

12.     בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לא נקבע כי העבירות לפיו הינן עבירות אחריות קפידה. בנוסף על כך אין כל קביעה בהלכה הפסוקה כי עבירות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הינן עבירות אחריות קפידה. מכיוון שכך היסוד הנפשי הנדרש בעבירות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הינו בהתאם לברירת המחדל בחוק העונשין. מכיוון שכך, על המאשימה היה להוכיח מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה.

13.     בענייננו רמת ההוכחה הנדרשת מחייבת כי מבחינה עובדתית יוכח שפיטורי המתלוננת היו מחמת הריונה. מאחר שאין מחלוקת כי הנאשמים ידעו על הריונה של המתלוננת, על התביעה להוכיח כי הנאשמים ידעו שפיטורי המתלוננת הם הסיבה לפיטורי המתלוננת.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
14.     הנאשמים טוענים בסיכומיהם כי סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מחייב כי הנטל יהא על העובד להוכיח שלא הייתה במעשיו או בתהנהגותו סיבה לפיטוריו.

15.     אלא שסעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כלל איננו רלוונטי בענייננו. סעיף 9 רישא לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי "בתובענה של דורש עבודה או של עובד...", אלא שלא בכך סגי. ענייננו הינו בכתב אישום פלילי, אשר הוגש על ידי מדינת ישראל כנגד הנאשמות ולא בתובענה של עובד או דורש עבודה.

16.     גם פסקי הדין אשר צירפו הנאשמים לסיכומיהם אינם נוגעים לענייננו, מאחר שהם מתחומי המשפט האזרחי. החזקות והנטלים הקבועים במשפט האזרחי אינם מענייננו באספקלריה הפלילית. בתחומי המשפט האזרחיים, נטל הראיה מקל הרבה יותר מהנטל המוטל על שכם התביעה בענייננו, אשר צריכה להוכיח למעלה מכל ספק סביר את אשמת הנאשמים.

הסיבה לפיטורי המבקשת
17.     בכדי להגיע להכרעת הדין בענייננו, עלי להכריע בין גירסת הנאשמים מחד לגיסרת התביעה מאידך. גירסת התביעה כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתב האישום הינה כי המתלוננת הופלתה על ידי הנאשמים בכך שפוטרה מחמת הריונה.

18.     באשר לגירסת הנאשמים - הנאשם 2 נשאל בחקירתו לגבי סיבת פיטורי המתלוננת (מוצג מ/2 עמ' 1, שורות 21-24) וענה:
"ש. מה היית סיבת הפיטורים של נלי וולקוביץ?
ת. צימצום בכ"א עקב ירידה במכירות ובקצב העבודה."

19.     הנאשמת 3 נשאלה בחקירתה באשר לסיבת פיטורי המתלוננת וענתה (מוצג מ/3 עמ' 1, שורות 35-36):
"ש. מה הייתה הסיבה שבגללה פוטרה נלי?
ת. צמצום בכ"א."
20.     הגב' אילנה דילבסקי, הממונה הישירה על המתלוננת, מסרה אף היא את גירסתה לחוקרי המאשימה באשר לפיטורי המתלוננת (מוצג מ/1 בעמוד השני, 10 שורות לפני סוף העמוד):
" ש. ממי קיבלת הנחיה לפטר אותה?
ת. לא קיבלתי הנחיה לפטר את נלי קיבלתי הנחיה לפטר בגין צמצום."

21.     גם במכתב הפיטורים שנשלח למתלוננת נכתב כי הסיבה לסיום ההעסקה הינה צמצום בכוח האדם.

22.     אין ספק כי הנאשמים רצו ליצור את הרושם כי המתלוננת פוטרה בעקבות צמצומים. זו הייתה העובדה הראשונה אשר מסרו באימרותיהם, זו עילת הפיטורים שנכתבה במכתב הפיטורים, שספק אם נמסר למתלוננת, וגם בעדותם בפניי טענו הם טענה זו.

23.     בהמשך חקירותיהם בפני חוקרי המאשימה, ציינו הם כי הצורך בצמצומים הביא לכורח לפטר עובד כלשהו. לאור כורח זה נאלצו הם לבחור מבין עובדיהם עובד אחד ועובדת זו הייתה המתלוננת, מאחר שסברו הם כי היא הכי פחות מוכשרת בתפקידה.

24.     כך ציין הנאשם 2 ציין בחקירתו באשר לסיבה בגינה פוטרה המתלוננת דווקא מצוות העובדות (מוצג מ/2, עמ' 1 שורות 37-40 ועמ' 2 שורות 1-3):
"ש. מדוע בחרתם לפטר דווקא את נלי מכל העובדות בחנות?
ת.נלי הייתה החוליה החלשה בצוות המוכרות בחנות. זה בא ליידי ביטוי ביכולת מוכרנות נמוכה, האופן שבו היא מתקשרת עם לקוח, הרצון לתת שירות, מילוי אחר נהלים כמו לענוד תג."

25.     הנאשמת 3 ציינה בחקירתה (מוצג מ/3, עמ' 1, שורות 37-40, עמ' 2 שורה 1)
"ש. למה דווקא נלי מכל העובדים?
ת. אומנם נלי לא היית העובדת האחרונה שקיבלנו לחנות באל-רם, אך היא הייתה בנונית בעבודתה ועצם העובדה שלא הייתי צריכה אותה לעבודה בשבתות בקניון הזהב תרמה לכך."

26.     ההכרעה בין הגירסאות משמעה כי גם אם אקבל את גירסת התביעה, אך ראיות הנאשמים יהא בהן כדי ליצור ספק סביר באשר לאשמתם, יביא הדבר לזיכויים מאשמה.

פרשת התביעה
עדות המתלוננת
27.     בעדותה מציינת המתלוננת כי נאמר לה על ידי הנאשמת 3 כי הסיבה לפיטוריה הינה צמצומים (עמ' 2 לפרוטקול הדיונים, שורה 12).

28.     אין אני נדרשת ליתר חלקי עדות המתלוננת. המתלוננת לא יכולה הייתה למסור מידע מהימן באשר לנסיבות סיום העסקתה.

עדות הגב' אמינוב
29.     הגב' אמינוב עבדה כאחראית משמרת בנאשמת 1 ומתוקף כך הייתה אחראית על המתלוננת. באת כוח הנאשמים ניסתה לקעקע את אמינותה של העדה אמינוב בהתייחסותה למרמור הקיים אצלה כנגד הנאשמת 1.

30.     אלא שהגב' אמינוב לא ניסתה להסתיר את המרמור שהיא חשה כלפי הנאשמת 1 ומאידך מסרה בעדותה גם פרטים אשר אין בהם בהכרח כדי לסייע למתלוננת.

31.     הגב' אמינוב מציינת בעדותה הראשית כי המתלוננת (עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון מיום 07/02/06):
"... הייתה עובדת טובה ועשתה כל מה שאמרו לה לעשות לא הייתה עושה בעיות. ראיתי שהבטן שלה... ושאלתי אותה היא אמרה לי שהיא בהריון. היו שיחות ביני לבין אילנה לבין כל העובדות, אמרתי שנראה לי שהיא בהריון, אמרתי גם ללימור. הם לא רצו שהיא תדע לעשות קופה, שתהיה רק מוכרת, שלא תתקדם.
אילנה אמרה לי בפירוש שהולכים לפטר אותה, בגלל שהיא הייתה בהריון ולא הודיעה להם. היום אני לא עובדת בתמנון."

32.     מעדות זו של הגב' אמינוב ניתן ללמוד כי המתלוננת הייתה עובדת טובה, כי הנאשמים מנעו ממנה להתקדם עקב הריונה וכי היא פוטרה בעקבות הריונה.

33.     מצאתי את עדותה של הגב' אמינוב מהימנה. סבורה אני כי יש ליתן משקל רב לעדות זו לאור העובדה כי הגב' אמינוב איננה מועסקת בנאשמת 1 ואיננה סמוכה על שולחנה. אין להתעלם מהעובדה שהגב' אמינוב העידה כי סיימה את עבודתה בנאשמת 1 בתחושה רעה, כדבריה. אך עדותה נבחנת, בזהירות הנדרשת, ביחס ליתר חומר הראיות המצוי בתיק. בעדות שמסרה הגב' אמינוב, כשלעצמה, לא מצאתי סימני שקר או עיוותים בולטים לעין אשר מקורם ברצון לבוא חשבון עם הנאשמים.

34.     הגב' אמינוב כיהנה כאחראית משמרת, באה במגע הקרוב ביותר עם המתלוננת והייתה יכולה לבחון את איכות עבודתה. מכיוון שכך רואה אני ליתן משקל רב לעדותה.

עדות הגב' דילבסקי
35.     בעת שנחקרה על ידי המאשימה התייחסה הגב' דילבסקי לנסיבות פיטורי המתלוננת באופן הבא (מוצג מ/1 בעמוד השני 8 שורות מסוף העמוד ואילך):
"...קיבלתי הנחיה לפטר בגין צמצום. באותה תקופה סימני ההריון של נלי נראו. תפוקדה (כך במקור - א.ג.כ.) ירדה. היחסה ללקוחות נהיה גרוע. הייתה צריכה לסדר סחורה ללוות לקוחות - לא היה כח לזה הייתה צריכה יותר הפסקות. אני ולימור הודענו לה שהיא מפוטרת".

36.     ביום 16/06/06 העידה בפניי הגב' דילבסקי מטעם המאשימה. באשר לנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה לפטר את המתלוננת אמרה הגב' דילבסקי את הדברים הבאים (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 12/06/07 שורות 9-13):
"...לקראת שהבטן החלה לצוץ לה היו לה יותר קשיים, היא הייתה צריכה יותר הפסקות, לנוח לשבת. פיטרתי את נלי כי היינו צריכים להוציא מישהי מעבודה והיא הייתה הכי חדשה ומן הסתם היו לה כל מיני הגבלות, הייתה צריכה יותר לנוח, החלטתי שאני אומרת לה שלום יפה. ההגבלות לא היו בגלל ההריון אלא בגלל המצב בשוק. בנוסף, כביכול, היא גם הייתה חדשה וגם היו לה מגבלות.. אני לא ידעתי שהיא בהריון אבל היא הייתה צריכה לצאת יותר לנוח"

37.     מדברים אלו עולה בצורה הבהירה ביותר כי פיטורי המתלוננת נעשו בעקבות הריונה. מעת שהחלה הריונה היו לה קשיים אשר התבטאו בצורך במנוחה ובהגבלות שונות.

38.     בחקירתה הנגדית התייחסה הגב' דילבסקי לבעיות בתפקודה של המתלוננת ביתר פירוט (שם, עמ' 10 שורות 15-26):
"ש.     האם אתה כמנהלת של נלי הפלית אותה בגלל הריונה באיזשהוא אופן
ת.     לא בשום פנים ואופן
ש.     אז איך זה מסתדר עם מה שאמרת קודם, ממנו יוצא שתפקודה ירד ושהיא הייתה בהריון ובעצם לא הפלית אותה או פטרת אותה בגלל זה
ת.     כי זה שני דברים שקשורים אחד בשני, מן הסתם היה צריך לצמצם בעובד אז מצמצמים בעובד החדש ביותר, מן הסתם הייתה לה גם מגבלה נוספת, גם לא נתנה שירות טוב, לא הייתה לה סבלנות הייתה עונה להם במין כעס כאילו עושה להם טובה שנותנת להם שירות. היו מקרים שלקוחות העירו לי על היחס של נלי והערתי לה כמה פעמים.
ש.     בעדותך מ/1 אמרת "היחס ללקוחות נהיה גרוע" ואמרת גם "תפקודה ירד"
ת.     תפקודה ירד - בחנות אנו לא רק מוכרים, גם מפרקים ומסדרים סחורה, מכלול שלם, לפרק סחורההיא לא יכולה הייתה כבר, לתת שירות לא היה לה סבלנות, זה הכל קשור בשני."

39.     גם מדברים אלו ניתן לראות כי הנימוק לפיטורי המתלוננת היה בעקבות הריונה. תפקודה של המתלוננת ירד והיא לא יכולה הייתה לפרוק סחורה.

40.     וכן (עמ' 11 שורות 2-12):
"ש.     היו עדויות בפני המפקח - נאמר שנלי הייתה החוליה החלשה בצוות המוכרות, את מסכימה עם אבחנה זו?
ת.     כן.
ש.     מקריאה לך מעדותך, "לא קבלתי הנחיה לפטר את נלי...קיבלתי הנחיה... בגין צמצום"
ת.     זה ברור לחלוטין, צריך לצמצם בעובדים היה חלש בעבודה, יש יותר מדי עובדים, צריך להגיד למישהי...אין ברירה. אף אחד לא נתן לי הנחיה לפטר דווקא את נלי, אלא לפטר מישהי בגלל צמצומים.
ש.     את עובדת מנוסה היו לך הרבה עובדות איך את מעריכה את עבודתה בהשוואה לאחרות
ת.     היא גם לא עבדה הרבה זמן רק יומיים בשבוע, הרבה להתרשם ממנה לא היה אפשר, וגם היחס שלה לגבי הלקוחות לא היה הרבה מה לעשות הם ניגשו והתלוננו עליה, אם אני הולכת לפטר מישהי - גם חדשה גם לא נותנת יחס טוב.

41.     גירסה זו עולה בקנה אחד עם אימרתה של הגב' דילבסקי בחקירתה אצל המאשימה אותה הבאתי עוד לעיל.

42.     בהמשך מציינת הגב' דילבסקי כי (שם, עמ' 11 שורות 15-20):
"ש.     אמרת שהיו לה הגבלות, בגלל שהיו צמצומים והיו הגבלות לנלי, את מתכוונת במילה הגבלות בזה שהיא הייתה עובדת לא טובה?
ת.     כן. בתפקוד, משהו לא היה בסדר בתפקוד. לדוגמא, לקוח שניגש אליה במקום שתהיה סבלנית ונחמדה, היא לא יכלה לעשות את זה, כל פעם שהייתה עם לקוח הייתה צריכה לזוז הצידה וללכת, לשבת. מבחינת היחס שלה היא הייתה עובדת לא טובה, הלקוחות היו אומרים שהיא מאוד אנטיפתית ולא נותנת להם את השירות כמו שצריך."

43.     מדברים אלו למדים אנו כי המתלוננת לא הייתה נחמדה ללקוחות וכי הייתה צריכה לנוח. העובדה כי המתלוננת הייתה זקוקה למנוחה עולה בקנה אחד עם העדויות שנשמעו קודם לכן ואשר אופייניות לאישה בהריון. החלק המתייחס ליחסה ללקוחות מסתמך על תלונות של לקוחות. אך מאחר שלא הובאו בפניי ראיות ישירות הנוגעות לתלונה זו או אחרת עדות זו מהווה עדות שמיעה.
44.     גם הגב' דילבסקי עצמה הסתייגה מהדברים הנוגעים לתלונות הלקוחות (שם, עמ' 11, שורות 10-12):
"היא גם לא עבדה הרבה זמן רק יומיים בשבוע, הרבה להתרשם ממנה לא היה אפשר, וגם היחס שלה לגבי הלקוחות לא היה הרבה מה לעשות הם ניגשו והתלוננו עליה, אם אני הולכת לפטר מישהי - גם חדשה גם לא נותנת יחס טוב."

45.     מדברים אלו למדה אני כי הגב' דילבסקי לא הייתה יכולה להתרשם יתר על המידה מהמתלוננת וכי המידע על היחס מהלקוחות הגיע מהלקוחות עצמם. אך כאמור לא הובאה בפניי כל ראיה ישירה לתלונות של לקוחות כנגד המתלוננת.

46.     גם עדותה של הגב' דילבסקי הינה בעלת חשיבות רבה עקב היותה מנהלת סניף בו עבדה המתלוננת. סבורה אני כי לגב' דילבסקי הייתה היכולת הטובה ביותר לעמוד על תפקודה של המתלוננת.

47.     אין להתעלם מהעובדה כי הגב' דילבסקי עדיין מועסקת על ידי הנאשמת 1. על אף עובדה זו מסרה היא עדות עקבית באופן יחסי לאימרתה בחקירה. יחד עם זאת, סבורה אני כי הגב' דילבסקי היטתה את עדותה לטובת הנאשמים בניסיונות "לרכך" את עדותה. בעוד שבעדותה הראשית ציינה כי המתלוננת פוטרה בעקבות קשיים שנבעו מהריונה בחקירתה הנגדית סברה כי המתלוננת לא הופלתה. גם לאחר מכן כאשר ניסתה לייחס את פיטוריה לכישוריה, אין ספק כי "כישורים" לקויים אלו, מקורם בהריונה.


פרשת ההגנה
עדות הנאשם 2
48.     בעדותו בפניי, ליטש הנאשם 2 את הגירסה אשר מסר בחקירתו בפניי המאשימה באשר לנסיבות פיטורי המתלוננת. הנאשם 2 ציין, בעדותו הראשית, כי גם אם הודיע לעובד מסוים על פיטוריו עקב קיצוצים, אין זה בהכרח כך (עמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06 שורות 24-29):
"נוסח המכתבים הוא כזה שמכתב הפיטורים ציינו שסיבת הפיטורים היא צמצומים גם במקרים שזה לאו דווקא הסיבה היחידה, למה? כי אני חושב שלכתוב במכתב...אני רואה את זה לכתוב לעובד במכתב פיטורים בגלל שתפקודו לא היה טוב ואז פיטרנו אותו זה יכול לפגוע בו, אז אני בא לטובת העובד, יכול להיות שמוכרן X הוא לא מוכרן כזה מקצועי אז זה לא מונע ממנו להיות רופא או טייס מצטיין, מבחינתי זה כתם אם זה כתוב במכתב הפיטורים שעובד חלש."

49.     מן הראוי לציין כי הנאשם 2 הוא אשר חתום על מכתב הפיטורים שהוצא למתלוננת. עוד יצויין כי לתיק בית הדין צורפו כמוצגים מספר העתקים של מכתבי פיטורים (מוצג נ/2) כולם חתומים גם הם בידי הנאשם 2. חלק ממכתבי הפיטורים נחתמו עוד טרם שנחקר הנאשם 2 על ידי המאשימה.

50.     בעוד שבחקירתו שם הנאשם 2 את הדגש על כך שהמתלוננת פוטרה עקב הצורך בצמצומים, בעדותו בפניי שם את הדגש על כישורי המתלוננת וליתר דיוק, על היעדרם. בעדותו הראשית, בחר הנאשם 2 להתייחס לנהלים ולהוראות המחייבות את עובדי הנאשמת 1 (שם, עמ' 23-24):
"...משתדלים לשמור על הומוגניות של נהלים וכללים כמתבקש בחברה עם סטנדרים ברמה גבוהה, יש לנו תיק נהלים בכל חנות שקובע את שיטת ודרך העבודה. זהו קטע מתיק נהלים של תמנון המתייחס לכמה כללים רלוונטיים בנוגע להתנהגות עובדים ברשת, כמובן יש תיק נהלים המתייחס להיבט התפקודי של עובדים ברשת ובהיבט המקצועי, היחסים בינינו לבין העובדים, נושא שירות, אני מסתכל על תיק הנהלים ככללי המשחק, כשעובדים באים אלינו לעבוד אנו אומרים להם שאלה כללי המשחק..."

51.     לא הוכח בפניי כי הנהלים אליהם מתייחס הנאשם 2 בעדותו הובאו לידיעתה של המתלוננת. למעלה מכך, מוצג נ/1 המתיימר להוות העתק מ"תיק הנהלים המלא" של הנאשמת 1, הינו מסמך חלקי אשר ניתן להדפיסו על נקלה בכל מעבד תמלילים. בעוד שהנאשם 2 בחר לצרף לתיק בית הדין מסמך חלקי ביותר, תיק הנהלים המקורי לא הובא כראיה. למעלה מכך, מסמך זה הודפס ביום 03/02/06 ונוצר בפניי הרושם כי מוצג נ/1 נערך לצורך הדיון בלבד. לאור כלל הראיה הטובה ביותר ולאור היותו עדות שמיעה אין מוצג זה קביל כראיה.

52.     בהמשך עדותו פירט הנאשם 2 באופן מפורט מדוע אין המתלוננת מתאימה לעבודה כמוכרת (שם, עמ' 24 שורות 10-14):
"...לפי מה אתה מחליט אם עובד או עובדת טובים או לא? י שמגוון של תחומים, הדבר הראשון זה יחסי אנוש, גם כלפי לקוחות וגם כלפי הצוות , אחרי זה השירות - מוכרנות, אחרי זה הנושא של "ראש גדול" .. לי כמדיניות יש לי מדיניות כזאת שעובד שמגיע יכול להיות להתקדם - מנהל משמרת, מנהל סניף מנהל אזור. זה נחשב מאוד בעיניי, לצורך העניין, מה שנקרא יוזמה..."

53.     וכך העיד לגבי המתלוננת עצמה (שם, עמ' 25 שורות 23-29):
"נלי הייתה חוליה חלשה בחנות, העובדת הכי פחות טובה בחנות. זה נכון שהיא למיטב זכרוני העובדת האחרונה שנכנסה לחנות, אבל לי כמנהל רשת יוצא לבקר בחנות פעם בשבוע, שבועיים, יצא לי להעיר לה לפחות פעמיים על תפקודה בחנות - בנושא יישום נהלים - הנושא של תג שם, בנושא של שירות לקוחות. ואני חייב לציין שכיום ברשת 300 עובדים, אז היה פחות, כמנהל רשת אני באמת מעיר במקרים חריגים בלבד. ואת הטיפול בבעיות מסוגים שונים אני משאיר למנהלי האיזור, והם מפעילים את סמכותם במקרים אלה."

54.     הנאשם המשיך ופירט כיצד בא לידי ביטוי כשרונה הלקוי של המתלוננת כמוכרת ( שם, עמ' 26 שורות 1-15):
"ש.     ספר לי איזה עובדת הייתה נלי
ת.     שוב, בנושא של שירות לקוחות - לא היה הצד החזק שלה, פעם אחת הערתי לה על תג אבל בפעם השנייה זה היה על שירות לקוח לקוי, זה היה 3 שנים אבל אני זוכר את המקרים, שהתבטא בחוסר רצון למכור בצורה הברורה, וצריך לזכור שאנו בסביבה תחרותית, שוק תחרותי, לקוח שלא קונה כאן יוצא מהחנות ונכנס לחנות הבאה.
ש.     כיצד התבטא חוסר רצונה למכור
ת.     יש להציע ולנסות למכור כדי למכור, "מהנשמה", ויש לנסות למכור כדי לסמן וי, ניסיתי, אין דינמיות אין יוזמה, בפעם השניה שהערתי לה היה על שירות, היא חיכתה שעובד אחר יגש ללקוח ולא היא היתה הראשונה שיצרה את היזמה, הערתי באותו רגע כי זה צרם לי מאוד לעין, אני באמת מעיר במקרים חריגים וזה היה מקרה חריג
ש.     ספרת קודם על נושא תג זיהוי, מה החשיבות של זה ומה היית ההבעיה עם זה בקשר לנלי
ת.     אצלנו אין תלבושת לעובדים, אמצעי הזיהוי יחיד לעובד זהו תג שם. כשעובד נכנס למשמרת זהו האמצעי זיהוי הראשון שעוטה עליו, מבחינתי זה הבסיס. זה פשוט בסיס. אולי לשומע מהצד זה נשמע פעוט אבל חנות שיש 10 לקוחות ולמי לגשת זה אמצעי זיהוי...אני הערתי לה פעמיים וברוך שהיה באחד הביקורים בחנות - בקניון הזהב, גם העיר לה."

55.     באת כוח המאשימה תהתה, ובדין תהתה, כיצד מנהל הרשת הארצית הצליח להתרשם כך מעובדת אחת מ-300 עובדים ברשת בה יש כ-30 חנויות (שם, עמ' 27 שורות 18-25):

"ש.     אתה מנהל רשת חנויות ארצי ואתה אמרת שמבקר פעם בשבוע בחנויות, אתה לא מכיר את העובדות ברמה אישית
ת.     מכיר ברמה אישית.
ש.     את צורת עבודתן ואיכות עבודתן מידיעה אישית
ת.     כן.
ש.     זה מביקור פעם בשבוע כשבכל חנות 7 עובדות
ת.     זה מביקור של פעם בשבוע, 4 פעמים בחודש, בין שעתיים ל-3 בכל חנות, גם היום אני מכיר את כל 300 העובדים שלנו ואם יש דברים אישיים שיש לדעת אני מעורה בזה."

56.     תשובה זו איננה מתקבלת על הדעת. אם נניח כי לנאשמת 1 היו באותה העת כ-30 חנויות, ביקור בן שעתיים-שלוש בכל אחת מחנויות הרשת היה דורש מהנאשם למעלה מ-60 שעות בשבוע. כ-50% יותר מאורכו של שבוע עבודה סטנדרטי בישראל. האם מצפה הנאשם 2 כי בית הדין יקבל את טענתו שבמהלך שבוע רגיל, מבלה הוא כמשרה וחצי רק בביקור בסניפי הנאשמת 1? זאת, בלי לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לניהול הרשת.

57.     התוצאה לעניין זה הינה, כי אין אני מקבלת את עדותו של הנאשם 2 כמהימנה לעניין איכות עבודתה של המתלוננת. אין אני סבורה כי לנאשם 2 הייתה אפשרות אמיתית להתרשם מאיכות עבודתה של המתלוננת. בנוסף לכך, הנאשם 2 הדגיש את החשיבות שבשמירה על נהלי החברה ואף הביא קובץ מנהלים אלו, אך לא הוכיח כי נהלים אלו הוצגו למתלוננת.

58.     אין אני מקבלת את עדותו של הנאשם 2 כי החליט על פיטורי המתלוננת לאור כישוריה. אין זה מתקבל על הדעת כי עלה בידיו להתרשם באופן ראוי מהמתלוננת עובר לפיטוריה. בנוסף לכך, הנאשם 2 מסר גירסאות שונות הראשונה בפני המאשימה והשנייה בעדותו בפניי.

59.     בעוד שבגירסתו הראשונה הדגיש הנאשם 2 כי המתלוננת פוטרה עקב הצורך בצמצומים, בעדותו ניסה לשכנעני כי המתלוננת הייתה "החוליה החלשה", כדבריו. אך כאמור, גירסתו של הנאשם 2 כי התרשם מהמתלוננת איננה מהימנה בעיניי.

עדותה של הנאשמת 3
60.     בעדותה בפניי נשאלה הנאשמת 3 באשר לסיבת פיטורי המתלוננת וכך אמרה (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06 שורות 10-12):
"ש.     הסיבה לפיטורים הייתה צמצום כ"א
ת.     בנוסף לעובדה שלא הייתי מרוצה מנלי, כי גם אם לא היו צמצומים לא הייתי מפטרת את נלי. הסיבה לפיטוריה - צמצום בכ"א וגם שהוא עובד טוב וזה יצא ביחד."

61.     מעדותה של הנאשמת 3 עולה כי בתחילה יצרה המתלוננת רושם טוב (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06 שורות 5-15):
ש.     ספרי לי על השיחות שהיו לך עם נלי
ת.     בתחילתך התפקיד, שבוע שבועיים ראשונים התרשמתי מנלי, ניהלתי אתה שיחה על כך, אך זמן קצר אחרי חלה ירידה בתפקודה מבחינת שירות לקוחות, ולכן ניהלתי אתה שיחה נוספת, שבה ציינתי בפניה שאייני מרוצה משירותה ללקוחות וחוסר המוטיבציה שלה
ש.     על מה הערת לה
ת.     על כך שהיא לא מקבלת לקוח בשלום, איננה חושפת לקוחות למבצעים בחנות, איננה מסבירת פנים, בגדול מגלה חוסר עניין באופנה ובתמנון.
ש.     מדוע תארת בעדותך בפני המפקח וגם היום את עבודתה של נלי כטובה בהתחלה
ת.     כי נלי התחילה את העבודה ועשה רושם אך מהר מאוד כנראה שהרושם היה באמת כדי לעשות רושם, בהתחלה הייתה חייכנית וניגשה ללקוחות, אחרי שלושה שבועות חודש התעייפה מלגשת ללקוחות וכנראה לא מצאה כל עניין למכור את מוצרינו.

62.     באשר ללליקויים בעבודתה ציינה הנאשמת 3 (שם, שורות 16-26):
ש.     בעדותך אמרת שנלי הייתה עייפה,
ת.     זה התבטא בחוסר מוטיבציה שהיא גלתה. בפעמים שהייתי מגיעה לחנות הייתי רואה אותה עומדת בפינה, לקוחות נכנסים יש תחלופת אנשים כדי שתיגש הייתי צריכה להעיר לה או לסמן לה עם העיניים, חלק מהתפקיד שלי היה להקשיב למכירות של הבנות, לראות איך הן ניגשות ללקוח אם הן חושפות מבצעים, אם הן פוןתחות את המוצר ללקוח, והייתי מעירה לה באותם רגעים איך לגשת ללקוח ועל כך שלא הציעה ולא חשפה ולא הראתה נכונות להיות נחמדה כלפי הלקוח
ש.     איזה תלונות, אם בכלל, קיבלת על עבודה שלה
ת.     הגיעובעיקר תלונות מלקוחות, על אי חשיפה למבצעים שלקוח היה מגיע אחרי שבוע אחרי שגילה שהיה מבצע, הייתי מקבלת תלונות גם ממנהלת הסניף ברמת גן, וגם מבנות שעבדו בסניף בראשון

63.     הנאשמת 3 אף מאשרת כי לא איפשרה למתלוננת לעבוד כקופאית, עבודה שהייתה אולי הולמת יותר עבורה בתקופת הריונה (שם, עמ' 21 שורות 8-12):
"לעבוד על הקופה בתמנון זו פרווילגיה, ועובד שאיני מרוצה ממנו אין סיבה שיעבוד בקופה. הדרישות בתמנון זה להגיד שלום לכל לקוח שנכנס לחנות, זה לעבוד עם כמה לקוחות במקביל , להסביר פנים ללקוח, להיות סבלני ללקוח ולהראות את המבצעים שלנו, עיקר הטענות שלי לנלי היו לגבי דברים אלה."

64.     הנאשמת 3 התייחסה באימרתה שניתנה בפני המאשימה למועד בו נודע לה על הריון המתלוננת (מוצג מ/3, עמ' 2 שורות 4-9):
"ש. האם ידעת בעת שהחלטת על הפיטורים על ההריון של נלי.
ת. כן. שמעתי דרך בנות נלי לא הודיעה לי בעצמה. אני גם שאלתי אותה והיא אישרה את זה. זה היה כחודשיים לפני הפיטורים. בעצם באמצע חודש אוגוסט."

65.     בין אם ידעה הנאשמת 3 על הריונה של המתלוננת באמצע חודש יולי או באמצע חודש אוגוסט, ידעה היא על הריון המתלוננת זמן רב לפני החלטת הפיטורים.

66.     גירסתה של הנאשמת 3 איננה סבירה. במשך שבועיים עבדה המתלוננת באופן משביע רצון ולפתע, הכל משתנה. היא איננה מוכרת באופן משביע רצון, היא איננה נחמדה ללקוחות ואיננה מקיימת הוראות. כל זאת בקירבה מחשידה, או מחשידה מעט פחות, למועד בו נודע למנהלת האזורית על הריונה של אותה עובדת.

67.     אין אני מקבלת את עדותה של הנאשמת 3 כמהימנה וסבורה אני כי הנאשמת 3 עשתה כל שביכולתה בכדי להציג את המתלוננת באור שלילי. גירסתה של הנאשמת 3 איננה מתיישבת עם עדויותיהן של עדות התביעה, הגב' אמינוב והגב' דילבסקי, אשר מצאתי את עדויותיהן מהימנות.

סיכום ביניים
68.     בשיקלול הראיות אשר הוצגו בפני בית הדין סבורה אני כי הוכיחה התביעה את טענותיה למעלה מכל ספק סביר.

69.     עדי התביעה ובייחוד הגב' אמינוב ודילבסקי יצרו את הרושם כי המתלוננת פוטרה בעקבות הריונה. כך העידה במפורש הגב' אמינוב, ועדותה לא נסתרה. גם הגב' דילבסקי בחקירתה הראשית העידה כך, ועל אף שניסתה לטשטש רושם זה בחקירתה הנגדית, ברור מעדותה כי המתלונת פוטרה עקב הריונה.

70.     מאידך לא מצאתי את גירסת הנאשמים 2 ו-3 מהימנה. הנאשם 2 יצר את הרושם כי הוא מבקש להפריז עד מאוד בתיאור כישורי המתלוננת, וליתר דיוק ביקר הוא להפריז בהיעדר כישורים אלו. אין ספק כי הנאשם 2 הפריז במידת יכולתו להתרשם מכישורים אלו.

71.     באימרתם במוצגים מ/2 ומ/3, טענו הנאשמים כי מדובר בפיטורי צמצום. לאחר מכן, רק כאשר נשאלו במפורש, הוסיפו כי בחרו במתלוננת מאחר שהיא הייתה העובדת הכי פחות מוכשרת. בעדותו בפניי ציין הנאשם 2 כי לעיתים הוא כותב במכתב הפיטורים כי מדובר בפיטורי צמצום, גם אם אין זה כך. אכן, נוכחתי לראות כי הנאשם 2 ציין במכתבי הפיטורים כי מדובר בפיטורי צמצום, גם במכתבים שהוצאו במהלך כל השנה. ריבוי הגרסאות והעובדה שהנאשמים מסרו גירסה אחת ולאחר מכן ניסו לייפותה ולשפצה יש בה כדי לערער את אמינות גירסת הנאשמים.

72.     באמרת אגב יצוין כי מכתבי הפיטורים יש בהם כדי לתמוך בדברים אשר אמרה הגב' אמינוב בעדותה באשר ליחסה של הנאשמת 1 לעובדיה. מכתבים אלו אשר צורפו כמוצג נ/2, כמעט ללא יוצא מן הכלל היו בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א - 2001.

73.     גם את גירסתה של הנאשמת 3 לא מצאתי מהימנה. הנאשמת 3 לא הכחישה כי בתחילת עבודתה הייתה המתלוננת עובדת טובה ומייד לאחר מכן חלה ירידה באיכות עבודתה. לעומתה מציינת אחראית המשמרת, הגב' אמינוב, כי המתלוננת הייתה עובדת טובה ללא הסתייגות. גם הגב' דילבסקי בעדותה איננה מציינת כי המתלוננת הייתה עובדת לא מוכשרת, אלא לכל היותר שהיו לה קשיים וכי התלוננו עליה לקוחות, טענה שלא הוכחה. קשיים אלו, כפי שהם מתוארים על ידי הגב' דילבסקי מתאימים לקשייה של אישה הרה.

74.     האמור בכתב האישום נתמך בעדויותיהן של שתי עדות, אשר נמצאו מהימנות. לעומת זאת לא מצאתי את עדויות הנאשמים מהימנות ומשכך אין בעדותיותיהם כדי ליצור ולו ספק סביר בגרסת התביעה.

75.     מעדיפה אני את עדותן של הגב' אמינוב ודילבסקי אל מול עדותה של הנאשמת 3. הגב' אמינוב הייתה בקשר ישיר עם המתלוננת והייתה לה אפשרות להתרשם כדבעי מהמתלוננת. הגב' דילבסקי הייתה מנהלת החנות בה עבדה המתלוננת והייתה לה את האפשרות הטובה ביותר להתרשם ממנה, בוודאי שאפשרות טובה משל הנאשמת 3. עדותה של הגב' דילבסקי יצרה את הרושם כי היא מבקשת להלך בין הטיפות. מחד, נמנעה היא מלציין כי המתלוננת הייתה עובדת בעייתית ומאידך נזהרה היא בדבריה כאשר נגע הדבר לעניינים אשר היו עלולים לסבך את הנאשמים. סבורה אני כי זהירות זו ננקטה על ידי הגב' דילבסקי משום שעדיין סמוכה היא על שולחנה של הנאשמת 1.

76.     סבורה אני כי התביעה הוכיחה את המיוחס לנאשמים בכתב האישום למעלה מכל ספק סביר. הוכח בפניי כי הוחלט לפטר את המתלוננת, ולא אדם אחר וכי פיטורים אלו היו בעקבות הריונה. העובדה כי המתלוננת זכתה ליחס רע ביחס לעמיתותיה לעבודה, בעקבות הריונה מבססת את יסוד ההפליה. הנאשמים ידעו כי המתלוננת בהריון וכן כי הדבר הביא לפגיעה בתפקודה וכי היא הייתה "החוליה החלשה".

77.     מכאן למדה אני כי הנאשמים היו מודעים להריונה של המתלוננת וכן מודעים לכך שזו הסיבה שבעטיה היא פוטרה. בכך מתקיים דרישת ההוכחה של היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו.

78.     טענת הנאשמים כי המתלוננת פוטרה בעקבות יכולותיה החלשות כמוכרת לא נמצאו אמינות ואינני סבורה כי עמדו בבסיס החלטת הפיטורין.

79.     למעלה מכך, הרושם שנוצר בפניי הינו כי הנאשמים ביקשו להקשות את חייה של המתלוננת במקום לנסות להקל עליה. הנאשמת 3 העידה כי סירבה לאפשר למתלוננת לעבוד כקופאית, על אף שעבודה זו נוחה יותר לאישה בהריון. הנאשמת 3 ראתה בכך "פריווילגיה".

80.     אין זה מתקבל על הדעת כי כל אישה תעמוד בסכנת פיטורים בכל פעם שתהיה בהריון. בחברה הישראלית המקדשת את ערכי המשפחה ואת ערך השוויון, עלינו לוודא כי לנשים בהריון תינתן מלוא התמיכה על נטל זה שהן נושאות בו.

81.     הערך המגן על נשים בהריון מטרתו הינה לאפשר לנשים בהריון להשתלב במעגל העבודה על אף הקשיים שההריון עשוי ליצור. קשיים אלו עלולים להתבטא בחולשה, המביאה לצורך ביותר הפסקות, או מיחושים שונים הקשורים בהריון, שעלולים לפגוע באיכות עבודתה של העובדת.

82.     הגנה על נשים בהריון מיועדת בראש ובראשונה למקרים בהם ההריון עלול להשפיע על איכות עבודתה של אותה אישה. המתלוננת עבדה פרק זמן קצר באופן יחסי בנאשמת 1 לפני שהוחלט לפטרה וזאת מבלי שמי מהנאשמים גילה כל התחשבות במצבה. העובדה כי הנאשמים בחרו לסיים את העסקתה מחמת הריון יש בה כדי לבסס הרשעה בפלילים.

סוף דבר
83.     הנני מרשיעה את הנאשמים בעבירות לפי סעיפים 2, 15 ו-16 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

84.     על אף האמור בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, הסכימו הצדדים כי הכרעת הדין תשלח אליהם בדואר.

85.     הצדדים יתייצבו ביום 20/03/07 בשעה 11:30 לשמיעת הטיעונים לעונש.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שינוי תפקיד בהריון

  2. פיטורי סייעת בהריון

  3. פיטורי מזכירה בהריון

  4. הקטנת היקף משרה בהריון

  5. פיטורים של אישה בהריון

  6. הודעה על טיפולי פוריות

  7. פיטורים בהריון ללא היתר

  8. פיטורי עובדת קבלן בהריון

  9. פיטורי עובדת שנכנסה להריון

  10. חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

  11. פיטורים בהריון - משפט משווה

  12. פיטורים בהריון לפני חצי שנה

  13. הודעה על הריון לאחר פיטורים

  14. פיטורים בהריון אחרי 4 חודשים

  15. כתב אישום בגין פיטורים בהריון

  16. היעדרות עקב הריון ולידת בת זוג

  17. ניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים

  18. מימון טיפולי פוריות

  19. גמדות עובר - אכונדרופלזיה הריון

  20. פיטורים בהריון משירות קבע בצבא

  21. פיטורים בהריון לאחר 5 ימים בלבד

  22. סירוב עובדת בהריון לחזור לעבודה

  23. שינוי יחס לרעה כלפי עובדת בהריון

  24. פיטורים שלא כדין של עובדת בהריון

  25. פיטורי עובדת בהריון פחות מחצי שנה

  26. פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר

  27. אי הצעת עבודה חלופית לעובדת בהריון

  28. אישור רטרואקטיבי לפטר עובדת בהריון

  29. ערעור על החלטת הממונה על עבודת נשים

  30. זכאות לסיוע בטיפולי הפריה חוץ גופית

  31. היעדרות עובד עקב הריון ולידת בת זוג

  32. פיטורים מיד לאחר גילוי הריון למעסיק

  33. פיטורים של אישה בהריון לפני 6 חודשים

  34. ביטול קבלה לעבודה עקב הודעה על הריון

  35. עובדת בהריון זכאית לשוב למקום עבודתה

  36. ערעור על היתר פיטורים של עובדת בהריון

  37. היתר לפיטורי עובדת בהריון לפני פיטורים

  38. אישור פיטורים בהריון עקב קשיים כלכליים

  39. ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

  40. הפסקת עבודה בסמוך ומיד לאחר שנודע על הריון

  41. תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל''ח-1978

  42. פיטורים מחמת הריון או ניסיון גניבה מהמעביד ?

  43. אי ידיעת המעסיק כי העובדת בהריון לפני פיטורים

  44. ערעור המערערים על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

  45. אישור שר העבודה והרווחה לפני פיטורי אישה בהריון

  46. תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי''ח-1958

  47. תביעת פיצויים בשיעור 150% משכרה בגין פיטורים בהריון

  48. תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ''ו-1986

  49. פיטורי עובדת בהריון אחרי 6 חודשים ללא אישור הממונה

  50. פיטורי אישה בהריון ממקום עבודה המעסיק פחות מ-6 עובדים

  51. עבדה כחודש בסוכנות ביטוח ופוטרה לאחר שהודיעה שהיא בהריון

  52. מה דין פיטורי אישה, אשר הריונה הנו אחד מהשיקולים לפטרה ?

  53. תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ''ט-1988

  54. הועסקה כעורכת דין שכירה במשך ארבעה חודשים, עד לפיטוריה בהריון

  55. תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ''א-1990

  56. תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס''א-2000

  57. תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס''א-2001

  58. חוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון